פורום הריון ולידה (עמוד 4430)

ידועהעל קשר בין ההורמונים למצב רוח ועל כל אחת משפיע שונה

מפעם שעברה כזה מצב.. מה גם שאני מניקה באופן מלא ולא יודעת איזה עוד כדור אפשר וכדאי...

ממליצה לגשת להתייעצות

1. "משביעו רעב מרעיבהו שבע" חז"ל בעצם אומרים לנו- עם האוכל בא התיאבון. בהתחלה זה יהיה יותר בשביל לשמח אותו ובהמשך את בעצמך תרצי.

 

2. לגבי הכאב- נבדקת לאחר הלידה? היו לך תפרים? יש לך יובש? כדאי לשים שמן שקדים או KY ג'ל ולשמן כמו אחרי החתונה, לתת את הזמן בהדרגה וסבלנות בדיוק כמו בהתחלה. אנחנו בפתוח אז אני אדבר מרומז אבל תשקיעו כדי שיהיה רטוב.

 

3. אם כל זה לא עוזר אני אשמח להמליץ לך על אישה מקסימה שיכולה לעזור גם טלפונית.

זהו שאחרי הלידה בפעמים הראשונות(אחרי המקווה וכו') היתה התרגשות מצידי ופתאום נעלם הכל...

נבדקתי אצל רופאת נשים לאחר שבעה שבועות בערך והיא אמרה שזה נראה מצויין...

שבוע אח"כ היתה הטבילה וממש היה קשה לחדור וכאב ממש. בפעם השניה גם כאב וראינו דם על המגבת.

פעם שלישית כבר היה יותר טוב.

תשתמשי בג'ל עזרקיאן לסיכוך.

הוא מאלחש מעט את המקום - בדיוק במידה הנכונה, נעים למגע, ומאפשר הנאה גם במצב כמו שלך.

בעקבות כמה שרשורים פה @יפעת1 ואני מארגנות לכן הפתעה

שרשור אירוח עם האישה שאליה התכוונתי.

 

בע"ה פרטים ממש בקרוב.

 

(אל תגלי לאף אחת זה עוד סוד ) 

אני 4 חודשים אחרי לידה! ועוד שבועיים עוברת ניתוח בגלל שלא תפרו אותי טוב..

המיילדות היו נחמדות.. התייחסו אלי יפה.. אבל תפרו אותי זוועה!!!

שגם בשע"צ עשו טעות כזו אצל חברה שלי.

לא מצדיקה אך לטעמי לניאדו עולה על הלל יפה בהרבה...

ואם אלו האופציות של הפותחת לניאדו עדיף לדעתי.

 

אני אישית מגיעה מרחוק כדי ללדת בלניאדו

 

הצוות הרפואי שם יודע להתמודד טוב יותר עם מצבים מורכבים..
ואני אומרת בתור אחת שהלידה שלה לא הייתה הכי חלקה וילדתי בלניאדו..

באותו מצב רק שלי הייתה מיילדת נוראית...

(ואני לא עוברת ניתוח עוד שבועיים, אלא צריכה להמשיך לסבול את הכאבים ויש סיכוי קלוש שהכאבים יעברו.. אבל לא בטוח.. ואז ניתוח חח)

בבית חולים אחר.

וגם שם עשו את אותה טעות... אחרי חודש עברה ניתוח לתיקון התפרים

זה יכול לקרות בכל מקום.. רק תפילות!

אני בלידה הראשונה ילדתי בבי"ח אחר בגלל שהפחידו אותי על לניאדו.

 

בשניה לא רציתי לחזור לאותו בי"ח בגלל חוויה לא הכי נעימה שהסתיימה בניתוח.

 

נתתי לזמן להבשיל אצלי החלטה וכך יצא שנשארתי ללדת בלניאדו כי אני מאוד הולכת עם החוויה הראשונית, היחס של הצוות במיון וכו'.

התפללתי לה' שיהיה הכי טוב שיש. ב"ה אני הייתי מאוד מרוצה מהבי"ח- המיילדות מקסימות, צוות עם יראת שמיים שמבינים שיקולים הלכתיים ומצבים שונים.

 

גם לאחר מכן בהתאוששות נתנו יחס מאוד טוב, היו קשובים לכל בעיה שלי .

האוכל כמובן טוב-בקיצור הרגשתי במלון לאחר מכן. הרבה אומרים שכשהלידות חלקות אז טוב מאו ללדת שם

ושהם לא יודעים להתמודד עם סיבוכים אפשריים... ז ה קצת הפחיד אותי לפני ולכן חששתי להגיע לשם שוב..

 

אבל מתישהו הגעתי להבנה ש"השלך על ה' יהבך" שרק הוא מחליט וקובע איך יהיה.

 

עדיין לגמרי מבינה רצון ללדת במקום שיהיה הכי מקצועי ועל כך אולי יספרו לךך נשים נוספות מחוויתן האישית.

בהצלחה רבה, לידה קלה בידיים מלאות ושמחה!!!

מבתי חולים אחרים בהתמודדות עם סיבוכים בלידה.

טרם התנסתי אבל מכירה המון בחורות שילדו שם ויש שם אחלה מחלקות של יולדות נשים וצוות אדיב

ללינאדו יתרונות החסרונות.
היתרונות הם אווירה משפחתית, נעימות, אדיבות מיילדות מקסימות בראש טבעי.
חסרונות- בדכ צפיפות ( 4/3 נשים בחדר)חוסר מקצועיות- יותר מידי נשים יוצאות עם תפרים לא משהו ( מספיק תפירה מכוערת כדי לעצבן)..

בקיצור מה חשוב לך?
את הלל יפה לא מכירה

מקום שזורמים איתי בין טבעי ובין לא, כלומר שיש לי את היכולת להחליט באמצע לשנות אבל שלא לחוצים מידי להתערבויות.
אופציה לביות גמיש (הייתי בבי"ח שהיה דבר כזה וזה היה מעולה. כשרציתי נשארו איתי וכשהייתי צריכה יכולתי לשים בתינוקיה)
ופרטיות- מקלחת בחדר לידה, התאוששות בתוך החדר ולא במסדרון (סיוט מלידה קודמת), ובמחלקה-שירותים לכל חדר (עדיף בתוך החדר ולא בחוץ- גם מנסיון) וכמה שפחות יולדות בחדר (גג 3 וזה בדוחק) ושמקפידים על שעות הביקור ושלא כל היום תהיה לי טיילת בחדר ושבלילה מעיפים את הבעלים.

זה מה שאני זוכרת כרגע.

4 בחדר בצפיפות נוראית ברמה שלעריסה לא היה מקום לידי.
יש סיכוי למצוא את עצמך אחרי הלידה מתאוששת במסדרון עם פרגוד.
לא כזה מקפידים על שעות ביקור ויש טיילת בחדרים.
אין מקלחת בחדר לידה, רק במיון.

ואצלי דווקא מיהרו לדחוף טישטוש ואחרי זה אפידורל.. ככה שלא כזה טבעיים בלניאדו כמו שמציגים עצמם..

אבל הוא מפוצץ בבני דודים.. ולא כזה נוח ונחמד.
יש בעיה עם אוכל וגברים וגם שם יש ארבע בחדר לעיתים (אפחד לא מתחייב) וגם היה מצב עם בני דודים בחדר.
לא יודעת על מקלחת בחדרי לידה וגישה טבעית כי אני עם אפידורל אבל כל השאר..

כך שאם ההתלבטות היא בין לבין נראה לי לניאדו גורף.

היו כאן כמה שהתלוננו שגרשו את האורחים שלהם..
במחלקה החדשה יש שתי יולדות בחדר. ושירותים בכל חדר.

אין לי מושג לגבי תפירות כי בה לא היה לי..

שלבעלי לא היה סרט כי ילדתי בחג, ולא ראיתי אותו שעות!

 

כשאני ילדתי שם היו איתי במחלקה ערביות.

אף פעם לא היו ערביות! כנראה זה משהי שעובדת שם.. (גויה של שבת וכו')
(ילדתי שם פעמיים, ואמא שלי שמונה וגיסות שלי וכו וכו)

לא נראה לי שהיא הייתה אחת מהכתבניות...

לא צריך לזלזל, אני חדת הבחנה ויודעת להבדיל בין יולדת לכתבנית, וזו בפירוש הייתה ערביה שילדה, היא גם ישבה לידי בחדר אוכל בשבת עם הפלאפון ביד...

כנראה את נפלת על יום טוב ואני נפלתי על יום רע...

לא חשבתי שהיא לא יולדת.
אבל זה באמת אחת למלא מלא...
את העובדות שלהם הם מקבלים ללידה. סתם ככה בדרכ לא ממש מגיעים.
אין מה להשוות בכלל בין יולדת אחת לחמולות לא נגמרות.את לא מבינה בכלל על איזה כמויות אני מדברת בהלל יפה.
חוץ מהעובדה שגם אנשי הצוות כאלה כמו מיילדות ואחיות תינוקיה

גם יולדות שלא עובדות בבית חולים.
אבל הרבה פחות, וגם משתדלים מאד להפריד בחדרים מה שלא קורה בבתי חולים אחרים.

ובמידה וח"ו צריךהתערבות מעבירים לחדר לידה רגיל לפי מה שאני זוכרת. אני ילדתי שם -הייתי בחדר לידה יחיד היה לי שירותים שהיו משותפים גם לזאת מהחדר הצמוד אבל נועלים את הדלת וכך יש פרטיות למי שנכנסת.

 

הייתי במחלקת יולדות ב' המהממת!! ששם ממש חדש ויפה. הייתי בחדר מרווח עם עוד אחת שהייתה לא שומרת תו"מ ולא ככ מבינה עברית.

 

הפניתי את תשומת לבה של האחראית לכך (זה היה ביום שישי לפני כניסת שבת) והיא הזכירה לה בצורה מאוד יפה שזה בי"ח דתי ובלי פלאפונים והיא כמובן מאוד הבינה והסכימה ובאמת היה לי שקט בשבת.

 

היה לנו חדר עם שירותים ומקלחת.

 

והקפידו על שעות הביקור חוץ מלבעלים שלהם יש יותר אפשרות להיות ביום עד עשר בלילה נראה לי אבל זה יותר נוח כי עם בעלך את יכולה מן הסתם להיות פתוחה במידה ובא לך שקט.

 

היה חדר ממולי שלא כיבדו את שעות הביקור וכלל השבת באו ממש חמולה של המשפחה שללה והרעישו בקולי קולות וזה ממש לא היה נעים כבר. הייתי צריכה לפנות לאחיות אבל לא עשיתי זאת וחבל...

 

באחת יש 2 נשים בחדר, בשניה יש 3-4 נשים בחדר.

אותי השאירו שם 3 שעות אחרי הלידה בחדר לידה להתאוששות ואז העיברו אותי לחדר במחלקת יולדות.

בלילה מעיפים את הבעלים (לי זה דווקא היה עצוב מאד שבעלי הלך אבל מובן לגמרי) והם מקפידים על זה ממש.

איתי זרמו בקטע של טבעי וכד' איך שרציתי, ברגע שהייתי מבקשת אפידורל היו נותנים לי, אני לא רציתי בסוף.
גם בענין התנוחות שמעתי שזורמים שם, אני לא ניסיתי כי לא היה לי כח להחזיק את עצמי.

מקלחת אין בחדר לידה עצמו לי ממש לא הפריע.
יש במיון נשים מקלחות ויוצאים אליו מהחדרי לידה דרך פרוזדור שמיועד רק לאנשי הצוות ולמעבר יולדות בין המיון נשים לחדרי לידה.
יש רק שירותים בדלת מתוך החדרי לידה.
(שירותים משותף לכל 2 חדרים, יש מעבר מכל אחד מהחדרים ואת פשוט נועלת את הדלת לחדר שמהצד השני כשאת נכנסת).

לא יודעת לגבי הביות, כל פעם שהביאו לי להניק אותו השארתי אותו איתי כמה שרציתי.
ביום הראשון הוא היה איתי כל היום בחדר רק בערב החזרתי אותו לתינוקיה.
ביום השני החזרתי אותו לתינוקיה כשרציתי לנוח או לשירותים.

בשעה טובה!
לידה קלה בידיים מלאות בזמן בע"ה

לא ילדתי אף פעם אך מכיוון שאני גרה בסמוך לשני בתי החולים הללו אני יכולה לומר לך שנשות היישוב שלי נוסעות ללניאדו ולא להלל יפה ללידות. למרות שהלל יפה הרבה יותר קרוב. 

רבים בכלל מנסים להמעיט את הנסיעות להלל יפה בכלל גם כאשר מדובר לא בלידה ולמרות ששפצו שם .

אימי ואחותי ילדו בלניאדו איני יודעת איך המצב שם באמת אך אחותי שילדה ורצתה טבעי נהנתה הרבה יותר שם משערי צדק ואמרה שהרבה יותר קיבלו את רצונה הזה שם. לא יודעת איך בהלל יפה.

בנוסף מניסיון של אחות שבאה במוצ"ש לבקר את אחותה אני יכולה לומר לך שהעיפו אותנו משם בתום שעות הביקור השומר עבר להוציא את כל האורחים.

בנוסף כדאי שתשקלי לגבי שבת אם תלדי בשבת או תשהי שם בשבת לניאדו הוא בי"ח דתי והלל יפה לא. כמו כן רבים מתארים את היחס שנותנים בחסידות צאנז הסמוכה לבעלים של היולדות בשבת. 

הן היו מאד מרוצות.. שתיהן מעוניינות לחזור לשם שוב

לאחותי זו כבר פעם שלישית שם

לגיסתי היתה פעם ראשונה אחרי תל השומר והיתה ממש מרוצה!

אם יש ניתוחי חירום.. את יכולה לחכות גם שעות עד שישחררו

 

זה מעצבן! 

אני פעם הייתי 6 שעות ופעם 8 

זה יכול לקחת גם פחות

תארתי לעצמי שאולי זה לא בדיוק שעה, אבל 6-8 שעות.....ממש הגזמה

כי הרופא שמקבל אחרי המוניטור והאולטרסאונד, מקבל לפי סדר ההגעה בבוקר. הגעתי ברבע לתשע ובד"כ יצאתי אחרי שעה וחצי. היו פעמים (עשיתי איזה 7...) שזה היה יותר ארוך והגיע לארבע שעות...

היה גם חריג שהיו 3 ניתוחי חרום ולא היה רופא שישחרר.. 

סיפורררר
כך זה בכל בתי חולים? גם באיכילוב?

אני יכולה רק להגיד לך שבגלל זה לא הלכתי ממש כל יומיים כי הרגשתי תנועות, אלא יותר לכיוון 3 ימים

אחרי פעמיים כבר ילדתי ב"ה

בשאר ההריונות לא עברתי את ה40

הרחם מתאמנת לקראת הדבר הגדול  

הרחם מתאמנת גם כן? יש לי פה ושם התקשויות.. 

אם שתיתי ליטר וחצי ביום זה יפ מאד

אחרי שאני באה הביתה ואני עם הילדים אני יכולה להזכר בלילה שמאז שהגעתי עד עכשיו (8-9 בערב)

לא שתיתי כלום

 

הרופאה אמרה לי לשים לב מתי זה קורה, באיזו תדירות ואם זה עובר במנוחה

אז במנוחה זה עובר

אבל בכיף מס' פעמים ביום

אני אשים לב כמה בשעה .. 

עובר קטן ב10 ימים מהגיל לפי וסת אחרון.

אבל מה אמרו לכם על הגודל?

כי אומרים שעד שבועיים הפרש זה תקין.

עדיין לא הספקתי להיות אצל הרופאת נשים.

תודה על ההתייחסות.

ומקפיצה

אחד המומחים בארץ לmri עוברי
שנשמע בשורות טובות

1. מנשא בד, מעולה לחודשים הראשונים, בריא לתינוק ולהורה.
2. שכמיית הנקה של ינוקא מכסה מכל הכיוונים גם תינוק גדול, נוח לראות את התינוק בלי שמי שמסביבך יראה.

1. מנשא בד. לנו יש מנסארי של סימפלי גוד. מאוהבת בו ממש ממש!!!

2. סינר הנקה של מיננה. עם קשת כדי לראות את התינוק והוא מאוד גדול ורחב ככה שמסתיר הכל.

על מנשא לא מבד, אני משתמשת ונורא נוח

שכמיית הנקה של ינוקא מסתירה הכל!! גם אם החולצה עולה מאחורה אין לך מה לדאוג.. ממש נוחה

 

על סינר הנקה של מיננה מבד פשוט (בלי קשת)

יש לי ולא כ"כ רואים טוב את התינוק

זה היה מצוין לשאיבות בעבודה.. אבל רק לזה

 

1. לנו יש מנשא בד של ארגו. קצת מסורבל לקשור כל הזמן אבל ממש נוח והתינוק שלנו ממש אוהב ונרגע ונרדם בו מלט זה ממד הצלה. לשלב הבא קנינו מנשא רגיל מאליאקספרס שהוא חיקוי של ארגו 360. מלא חברות המליצו עליו אך טרם השתמשנו.
2. מחפשת גם מנשא שמחסה הכל. בינתיים יש לי של סימפל גוד ועוד אחד מאיביי אבל לא מסתדרת אותם חח

מנשא בד מפזר את הכובד בצורה אחידה לגב.
לא אמור להכאיב בכלל.

יש קשירה אחת שהיא ממש קלה

מנשא בד שקושרים טוב ומספיק חזק לא מרגישים בכלל את המשקל של התינוק... כשהמנשא רופף מידי או שלא פורסים נכון את הבד על הגב והכתפיים אז זה עלול להיות לא נוח...
אין כמו מנשא בד בחודשים הראשונים במיוחד כשזה בחורף (בקיץ זה חם)

ממליצה ביותר!!
נוח מאוד ובריא גם לתינוק ום להורה, וטוב גם לילד גדול (עד 20 קילו, נניח תינוק בן שנתיים פלוס, בטיול, על הגב)

אבל הוא לא מתאים מתחת לגיל חצי שנה. אם רוצים להתאים אותו לגיל קטן יותר, אז צריך לקנות לו מתאם לניו בורן, שיתמוך בתינוק בתוך המנשא, ללא צורך להוציא רגלים לצדדים.

ואם את קונה, שווה לחפש ביד 2, המנשא הזה ממש יקר, ואפשר למצוא מציאות ביד2 במצב מצוין.

ולגבי מנשא בד, הוא לא אמור להכאיב. זה היתרון שלו שהוא מחלק נכון את המשקל. תינוקות קטנים מאוד מאוד אוהבים אותו, וזה מעולה גם להרגעה והקלה על כאבי גזים בחודשים הראשונים.

אבל אף פעם לא הבנתי מה עושים איתו ולמה הוא מועיל אם מישהי תוכל להסביר לי אודה לה

משתמשים בו לעיסוי פרינאום, (לא רק בו, אבל הוא המפורסם ביותר) 

מעסים פעם פעמיים ביום החל משבוע 36

אם את מגיעה לשבוע 40 זה כבר ממש קרוב מומלץ לעסות יותר

איך משתמשים? 

קודם כל עם כפפות! לשמור על מקסימום סטריליות

לשפוך מהשמן ליד (לא להכניס לבפנים אצבע, ואז את צריכה עוד מכניסה שוב וזיהמת את כל השמן)

ולעסות את הפרינאום גם שיספוג את השמן וגם למתוח אותו כל פעם מעט

וכל יום יומיים לשים לב שאת מותחת יותר

למקסימום האפשרי - לא להגזים

בלידה עצמה המיילדת משתמשת בשמן ... אני הייתי מביאה את חצי הבקבוק שנשאר והיא תמיד היתה לוקחת חדש מביה"ח

אני לא עשיתי עיסוי לפני הלידה

בלידה בשערי צדק המיילדת שמה לי הרבה שמן שקדים ושימנה הרבה את המקום

השתמשתי רק בקיום יחסים בחודשים האחרונים של ההריון

 

לא עשיתי עיסוי כי סתם כל פעם דחיתי את זה

אבל אולי כן שווה לעשות

 

בכל אופן בחסדי ה' יתברך לידה ראשונה בלי תפרים

מיילדת ותיקה אמרה לי שלא טוב לעשות כ"כ הרבה כי אז זה מייבש בפנים..
היא אמרה לעשות בערך פעם ביומיים..
וכמובן שבלידה המיילדות שמות המון..

ממש אין צורך בכפפות!! מספיק לשטוף ידיים, הנרתיק הוא איבר חיצוני, לא צריך לפחד ממנו

 

ואפשר גם להעביר לקערה קטנה שמן שקדים ואז אין צורך להיזהר על הסטיריליות של אותה כמות ולטבול כל פעם את האצבע בנוחות.

 

ממש לא כמה פעמים ביום, פעם ביום, יומיים זה ממש בסדר. יותר מידי זה לא טוב!

 

למתוח בעדינות, קצת. הגמישות כבר תגיע, בלי לחץ. 

 

ללידה המיילדות דורשות בקבוק סטרילי

צודקות, ההניחה היא פשוט סטריליות

לגבי מס' הפעמים - קיבלתי את ההנחייות ממלווה ללידה ומדריכת הכנה 

שנמצאת בתחום קרוב ל30 שנה

לא נכנסים לבפנים כמעט - רק מעט

העיסוי הוא דיי חיצוני

ולא מייבש בכלל

 

מהשמן שאני השתמשתי.. אני השתמשתי  בשמן קלנדולה 

אם לשקדים יש תופעות מסוימות - כדאי לברר

ולהשתמש במינון הנכון

לעיסוי הפרינאום זה מקל על המתיחה של האזור ומונע תפרים. ב"ה יתברך כמובן.

ולכן יש כאלה Aשגם משתמשים בו לעיסוי בבמהלך ההריון. להגמיש את המקום

זה יעיל בלידות הראשונות בהמשך (לידה שלישית-רביעית) זה כבר נחשב לא יעיל...
אבל בלידה עצמה אפשר לשפוך תוך כדי (המיילדת) וזה עוזר...

כלומר, מלידה שלישית והלאה אין טעם לעשות עיסוי?שמעת את זה מגורם מוסמך?

אשמח לדעת.

אם לא היו קרעים עד עכשיו למה שעכשיו יהיו?

 

אם יש צלקות מקרעים מפעם סיכוי טוב שהן יפתחו מחדש גם הפעם.

 

 

או לא בהכרח? אחרי לידה ראשןנה עם תפרים

אבל יש סיכון שהיא תיפתח.

אפילו לא שפשוף.

לכן בהריון שני יש טעם בעיסוי.

בלידה שישית פחות...

אם היו קודם תפרים - זה בד"כ מעלה את הסיכוי 

אבל אחותי למשל פעם ראשונה השתמשה ללידה רביעית 

וכל פעם היו לה תפרים - בלידה הרביעית היה לה תפר ממש קטנטן

אמרו לה שהרבה סיכויים שפעם הבאה לא תצטרך בכלל.. 

גם אמא שלי וכל האחיות שלי היו צריכות חתך

זה כנרה בגנים 

רק אני לא.. ב"ה - וזה קודם כל 1.כי התפללתי על זה 2. עשיתי השתדלות - שמתי שמן (קלנדולה)

שבוע 7

 

כל בוקר קמה עם כאבי גב והמזרון מעולה

לפי נידודי השינה בעלי אומר שזה נראה לו שאני בתשיעי

אצלי היה ההפך ההריון השני היה גרוע בהרבה מהראשון...

תהני!

אבל מעבר לזה, יכול להיות שהבחיולת יגיעו מאוחר יותר,

לרוב הן מגיעות באזור שבוע 7.

אולי עכשיו יש לך בן? יש לי תיאוריה ששמעתי מעוד נשים שהריון של בן יותר קל. ופחות בחילות.. אולי זה סתם אבל יש מצב שזה נכון..

וסבלתי מבחילות ערב וכאבי ראש פשוט נוראיים... 

אצל הבנות היה הרבה יותר קל  

אמפי8.. את יודעת אם אפשר להסיק אם ילדתי לידה קודמת בשבוע 37. אם גם בלידה הזו זה יהיה לפני התאריך?

ב'ה שני הריונות ללא תופעות לוואי-וזה בת ובן!

את הבת ילדתי ב41+4.
את הבן בדיוק בתאריך המשוער-40+0

למרות שיש כאלה שאצלם זה פחות או יותר קבוע.

ילדתי ב40, ב38 וב42...

זאת אומרת - כשבאתי אליה בהיריון הרביעי שלי, היא הסתכלה מתי ילדתי בפעמים הקודמות, ואמרה: אין הרבה סיכוי שתעברי את התאריך, כי בפעמים הקודמות זה לא קרה. ואכן כך היה (אבל אני משתדלת לא לבנות על זה לעתיד...)

תודה על כל התגובות!
רוצה כבר לראות דופק... בעז"ה

אבל לפני מעט יותר מחצי שנה היתה לי בדיקת בטא חיובית, 2 פסים

וכמעט ללא תופעות לוואי

כשהגעתי לאולטרסאונד ראו שק ריק ללא עובר (גודל שק התאים לשבוע 6+1)

אמרו לי להגיע שוב בעוד שבועיים, עדיין אותו דבר.. (הגודל התאים לשבוע 6+4) 

 

הלכתי לרופא עם הממצאים, בלי לבדוק שלח למיון לביצוע גרידה.. 

כשהגעתי למיון שאלו אותי אם אני מעדיפה בכדורים/גרידה, אמרתי להם גרידה

כי שאלנו רב והוא אמר שככה עדיף  (אמר לנו שבכדורים יכול להיות אח"כ נזקים)

 

לאחר הגרידה הממצאים התאימו לשבוע 10 .. (ככה ראיתי במכתב שחרור)

ולא, לא היו לי כמעט תופעות לוואי עד אז

 

כשחיכיתי במיון נשים, ראיתי אישה בהריון שהגיעה  מאד סובלת מתופעות לוואי של הריון

כאבי ראש שבקושי יכלה להחזיק את עצמה.. רציתי להגיד לה - תשמחי בתופעות האלו, כי החסר שלהם

לא תמיד משמח... 

 

ב"ה אחרי חודשיים קיבלתי משמים מתנה יקרה .. אמנם הריון רביעי תקין, אבל באולטרסאונד התרגשתי כאילו זה הריון ראשון... והרופאה יחד איתי  
לא רוצה להדאיג - אבל קחי בחשבון אופציה שונה

שלא תתאכזבי יותר מידי

מצפה שהכל יהיה בסדר בעז"ה

ותמיד טוב לשמוח יותר מהצפוי מאשר אחרת

בשורות טובות!!!

אין שום קשר בין תופעות הלוואי לתקינות ההריון.
יש הריונות לא תקינים מלאים תופעות לוואי
והריונות תקינים לחלוטין בלי כלום.

מישהי שעברה בחילות והכל ובסוף לא היה דופק..

אני ממש לא חושבת שזה איזשהו מדד למשהו..

אגב אצל אחותי בינתיים 4 הריונות עברו לה בלי בחילות בכלל. ב"ה כולם מוצלחים.

ואצלי אחד עם בחילות ואחד בלי ושניהם בריאים ושלמים

זה בכלל לא מדד..

יש הרבה שהרגישו תופעות והיה לא תקין.
והרבה שלא מרגישות והכל מעולה.

אני ממש מבינה כמה קשה הנסיון שעברת.
גם לי היתה הפלה בעבר.קשה וכואב מאוד.

א-ב-ל
מאוד מיותר כאן בשרשור כל הפרוט.
אם את רוצה לפרוק ולשתף בחויה הקשה-תפתחי שרשור חדש.וכולנו נחבק ונפרגן.
אבל לא מפרטים סיפורי הפלה לאישה בהריון ששואלת שאלה וגם ככה מודאגת.
היא לבד יודעת שתמיד יש גם אופציה למשהו לא תקין חלילה.
וגם אם ממש בוער לך להזכיר-זה לא המקום לפרט.
אפשר לכתוב תזכורת עניינית כמו- רק מזכירה שחשוב להיות במודעות שיש גם מקרים עצובים..'
או משהו בסגנון.
לא צריך לספר סיפור שלם להריונית שגם ככה מודאגת.

מה גם שזה לא נכון שזה בכלל קשור.
כי תסמינים הם לא מדד לתקינות הריון.
הדבר היחיד שמצריך ערנות זה הפסקת סימנים פתאומית בשבוע מוקדם.
גם אז לא תמיד מעיד על בעיה אבל לפעמים כן וצריך לבדוק.

אבל הריון שמתחיל ללא תסמינים -זאת לא סיבה לדאגה בכלל.

ושוב,לא התכונתי לפגוע.
אני באמת מבינה את הקושי.ובטוחה שהתכונת רק לטובה.
ומברכת אותך בהריון קל ,בריא וידיים מלאות.

תודה על ההערה

אצלי זה היה אחרי 3 לידות ב"ה, כך שראיתי בבירור קשר

כנראה אצל כל אחת זה משהו אחר באמת

לא חיפשתי שייגידו לי אוי אוי אוי ולא חיבוק ותמיכה

זה היה מזמן ולא קיבלתי את זה קשה בכלל ב"ה 

אבל צודקת הייתי יכולה לכתוב יותר מרומז

 

אצלי אחרי הרבה הריונות זה היה פתאום בלי תופעות בכלל - ונולדו ילדים בריאים ושלמים.

שככהלאם יותר קל לטפל בילדיה.. לא?

האמת שגם ההריון הנוכחי יחסית עם פחות תופעות לוואי... 

אבל לא לגמרי בלי (כנראה שרגישות יתר לריחות וכדו' תמיד קיימת) 

בהריון ראשון בחילות וזוועה

בהריון שני כלום!!

שניהם ב"ה בריאים ושלמים ונמצאים עכשיו בגן

 

אגב, אצלי זה שלא עשה בלאגן בבטן "מפצה" על זה בזה שהוא עושה בלאגן עכשיו.. תיזהרי 

אבל.. יכול להיות גם אחרת

לא באתי להפחיד

באתי לתת פורפורציה

הלוואי שבעז"ה הכל יהיה בסדר

אצלי זה לא היה, אצל אחרות כן

אבל בהחלט כל הריון הוא משהו אחר ובהחלט יתכן שהפעם לא יהיה.
וגם יתכן שיתחילו בהמשך..

בחילות זה לא מדד להריון תקין.

"דאגתי" שכמעט ולא היו תופעות. .
באמת ההיריון הזה ב"ה הרבה הרבה יותר קל,ורק שימשיך ככה (כמעט שביעי)
היו לי בחילות אבל הן הגיעו הרבה יותר מאוחר ופחות נורא מבהיריון הקודם. ..

ברכות מעומק הלב!

איזה יופי

חסדי ה' כל לא תמו כי לא כלו רחמיו!

איפה בבטן התחתונה הכאבים? באמצע? תשתי יותר. אולי זה דרכי השתן.

ויתכן שאלו אפילו צירים או צירונים. תראי אם נרגע או נעשה עוצמתי וצפוף יותר.

 

בעז"ה בשעה טובה.

רוב הסיכויים שאלה צירונים, או כאבים של שרירי הבטן התשושים (היו לי כאלה. זה קורה בהליכה? מנוחה עוזרת?)
אבל יש חשש כלשהו לדברים מסוכנים, אז עדיף להיבדק.

בהריון הקודם בחודש חמישי היו לי כאבים כאלו ואני חושבת שהרופא באמת אמר שזו רגישות.

שאר ההריון היה ב"ה תקין והתינוק בריא ומקסים

שיהיה הריון קל ומשמח!

אם לעוד משהי היה אשמח לשמוע..

בגלל זה לקח לי זמן לעלות על זה שאני בהריון... חשבתי שאני עומדת לקבל...

וגם אח"כ היו לי פעמים שהיה לי אבל לא תמידי כמו שתארת..אלא לפעמים

ובדיוק היום התחילו לי כאבים מדומים של מחזור אבל ברמה קלה. ב"ה מרגישה את העוברית כמו שצריך, אז פחות דואגת וגם הסקירה עוד יומיים ויבדקו את העניין...

ואולי את קרובה מתמיד ללידה? כשקרובים ללידה, באופן טבעי, הגוף מסתפק בפחות כדי לא להכביד עם מערכת עיכול עמוסה בזמן הלידה.

 

תנסי לאכול ארוחות קטנות של דברים מזינים כמו פירות יבשים, שקדים ואגוזים.

קצת ירקות, קצת פירות, לשתות הרבה.

קוואקר מושרה בחלב או במים עם דבש או סילאן, או דיסת סולת על בסיס חלב ומים.

 

בשעה טובה.

חותה את זה גם בהריון?

תרגישי טוב!!

אני ילדתי בפוריה.

מחלקת יולדות חדשה ומעולה.

כל אנשי הצוות שנתקלתי בהם היו מעולים.

בהעמק זה תלוי על מי את נופלת מבחינת רופא במשמרת, פוריב נשמע טוב אבל רני לא יודעת להגיד לך על לידה אחרי קיסרי בלניאדו סיכוי טוב יותר

הם עשו ה-כ-ל כדי להימנע מניתוח. והיחס הה מדהים מדהים ומפנק. גם בחדרי לידה וגם במחלקה עצמה. אני פשוט רחוקה יותר היום אז פחות קל לי להגיע לשם.. אחרת ברור לי שהייתי חוזרת ישירות לשם

צוות מקסים, מחלקה משופצת ברמה.
טרם חוויתי שם ויב"ק זה יקרה בעה עוד מעט, אבל לא מזמן הייתי שם באיזו בדיקה במקרה דווקא אצל הרופא שניתח אותי והוא מאד הרגיע אותי לגבי האפשרות שתהיה לידה רגילה.

והם מביאים החזר נסיעות למונית לבית חולים.

באותו שלב שלך. הרבה פעמים אחרי ההקאה למשך כמה שעות אני מרגישה את הלחץ בזה.
ואחרי אכילה של כמות קצת יותר גדולה גם.
באמת הרפלקס נהיה הרבה יותר קל.
לא יודעת מה בדיוק עוזר, אבל זה עובר לי בד"כ אחרי כמה שעות או יותר. עד לפעם הבאה..

כי אני משתדלת לעשות דברים שימנעו את זה אבל זה יושב לי בגרון בלי הרף
זה לא היה לי לפני היו לי בחילות בעיקר ופתאום ביום שבת הקאתי אבל זה בגלל שאכלתי הרבה ומאז ועד היום ה״מקל״ לוחץ לי בגרון ויושב לי ממש בכניסה ללוע מתחת לענבל

אשרייך שאת לא מקיאה כיף לך..
אפשר לשאול מה את עושה?
כי אמרו לי לאכול קצת כל כמה זמן, אז מה שקורה שאני מקיאה את הקצת אוכל..

ובנוגע למקל, אממ. אני באמת חושבת מה זה יכול להיות,
אבל אין לי מושג. וגם לא איך להעביר את זה. מצטערת.

אבל לא נראה לי שהיה להן את הדבר שיש לי בגרון
את יכולה לנסות לשתות סודה כי ברגע שיש גרפסים אז זה מקל ומשחרר
לעיתים אני לוקחת ארטיק קרח
עושה הליכה מנסה להעביר את התחושה לא מתמקדת בהקאה
אבל עכשיו משום מה אינני מצליחה בקטע של המקל הזה
זה פשוט הרגשה איומה !!!
עם כל התופעות המוזרות שיש לי זה נראה לי לא הכי תקין אני בפחדים כבר

מתי הורמון hcg יורד ?
יש מישהי שבדקה אותו בכל שלושת החודשים הראשונים ויש לה תוצאות ?

מקווה שהכל יהיה בסדר... 

לכאורה רוב הסיכויים שמדובר בהריון צעיר יותר פשוט ובבטני קשה לראות בשלב כזה גם ככה...
נראה לי שבמקומך הייתי עושה בדיקת בטא ועוד פעם אחרי יומיים לראות אם יש עליה מספיקה...

רופא שלי בדרך כלל שולח לעשות אולטרסאונד ראשון בשבוע 10 לפי מחזור כי הוא מודע לזה

בטן לא אמורה לגדול עד חודש שלישי - אין שם ממה לגדול

אם עולה תקין ונשלל הריון חוץ רחמי-יש הרבה סכוי לביוץ מאוחר.
גם לי בשבוע 7+ לפי הוסת ראו רק שק הריון ריק.
ובסוף הסתבר שהיתי אז רק בסוף שבוע 4

נראה לי שהיא אפילו לא חששה לחוץ רחמי. ומאמינה שהיא הסתכלה גם בחצוצרות.

 אם אין כאבים, למה לחשוש לכך?

 התייעצנו עם הרב שצחק עלינו שציפינו שיראו בבטני של הקופה כל כך מוקדם...

אז נרגעתי ב"ה ואני מקווה שימשיך תקין בעז"ה.

חוצמיזה שבהחלט כנראה הביוץ היה שבוע וחצי אחרי המקווה כי היו לי כאבים חזקים עד כדי שחשבתי שהווסת מקדים....ובסוף לא הגיע בכלל ב"ה. אז אולי אני בכלל בשבוע 4 וחצי...

 

אז נחכה לזמן יותר וודאי. ושבעז"ה לא יהיו חששות יותר.

איזו נדנדה רגשית זו היתה!

לא לדאוג. בנחת. 

טוב שקיבלת פרוגסטרון לחיזוק. גם אני קיבלתי.

קחי גם חומצה פולית - תשאלי את הרופא על מינון ש 5 מ"ג. מתאים למצבים כמו שלך. בינתיים, אם אין לך מרשם לזה קחי מינון של 800 (פעמיים 400) מק"ג.

 

עזר לי מאוד לשכב בשמירה. להימנע מאישות. להימנע לחלוטין מלהרים כבד - אפילו לא לגלול תריס, גם לא להרים בקבוק ליטר וחצי מלא.

 

בשורות טובות בעז"ה.

מעבר לזה שהזריקות הללו (גסטון?) הן סיוט מתמשך, היו לי 3 לידות של תינוקים בריאים עם הפרשות בהתחלה..

יש כל מני עצות איך להקל מעט על תופעות הלוואי של הזריקות. את יכולה להסתכל באנטרנט ואני יכולה לומר לך מה עזר לי מעט מנסיוני...

נתנו תמיכת הורמונים.

 

 

הילדה בריאה ושלימה.

 

זה בהחלט מלחיץ.
הזריקות כואבות אבל נסבלות
הלחץ של ללכת לשירותים וכל פעם לקוות שהפסיק מטריף.
תודה על העידוד מאוד מאוד עוזר❤️

ולא להתאכזב בכל פעם מחדש.

 

המקור לדימום הוא כנראה היפרדות של רקמות שמחברות את שק ההריון לדופן הרחם. הדימום הוא בעומק הרחם ולכן הוא חום - לוקח לו זמן לחלחל החוצה.

לכן אל תצפי שיסתיים מהר כל כך.

 

אם תשמרי ולא תתאמצי הרקמות יתאחו, הדימום יסתיים, ולא יגרם דימום נוסף.

 

חזקי ואמצי.

וכ"כ הכ"כ פחדתי כי היה לי הפלה בעבר..

זה היה בפורים שנה  שעברה..

 

וב"ה ב"ה עכשיו יש לנו נסיכה!!

 

תתפללי ותשתי הרבה הרבה הרבה מים!!!

ולנוח!

חס ושלום, בעז"ה הכל יהיה בסדר. מאוד יכול להיות שזה יסתיים בלא כלום. תדעי כ-24 שעות מזמן האכילה.

 

גם אם מערכת העיכול תתמודד עם הגבינה המקולקלת עם תסמינים של קלקול קיבה - כאבי בטן, אולי הקאות, אולי שילשולים, זה לא אמור לגרום שום נזק להריון בעז"ה.

תקפידי לשתות.

 

אם יש לך תה קמומיל בבית, תתחילי לשתות מעכשיו. זה יקל על התהליך העיכול וירפא את הקיבה.

להשתמש בשקיק תה אחד לספל, לתת לשקיק למצות את כולואל תוך המים הרותחים, שהתה יהיה חזק ואפקטיבי.

אפשר להוסיף קצת סוכר או דבש.

 

רפואה שלמה.

בדרך כלל.

הסיכון הרציני הוא בסושי ונקניקים ופסטרמות וכאלה. ליסטריה. עלול לעבור לעובר.

ואפילו ביצים מקולקלות, שיכולות לעשות מחלת מעיים נוראה, זה לא עובר לעובר והסיכון הוא בעיקר מהשלשולים וההקאות. ואפשר לטפל עם אנטיביוטיקה.

 

רוב הסיכויים שלא יהיה לך שום דבר רציני. מצטרפת להמלצה על התה וגם סתם לשתות הרבה.

ואם את מתחילה להרגיש בחילה או משהו כדאי לבקש מהרופא אנטיביוטיקה מתאימה, שיהיה בבית למקרה שתתחילי הקאות ושלשולים. אבל באמת סיכוי נמוך.

כי מצד אחד חבל להפסיד את ההנקה ומצד שני זה באמת קשה להמשיך אם ההנקה מעיקה עלייך.

אלי כדאי לך לנסות לקבוע זמן או שני זמנים קבועים שבהם את מניקה, וזהו. נניח- בוקר וערב, או צהריים וערב, או מה שנוח לך.

יכול להיות שיהיה לו קשה בהתחלה, אבל אם תסיחי את דעתו כשהוא רוצה לינוק ואת לא נותנת לו אז מן הסתם הוא יתרגל לזמנים הקבועים.

אני יודעת על עצמי שהצלחתי להניק לאורך זמן (שנה וחצי, שנתיים) רק בגלל שכשהרגשתי שזה מעיק עלי- הורדתי מינון.

וככה הילדה הרוויחה הנקה ואני הרווחתי רוגע ואפילו ממש נהניתי מרגעי הפינוק והכרבול האלה- כשזה הפך להיות פעם ביום, בבוקר.

אגב, בצורה כזו גם יהיה לך יותר קל לגמול אותו בעתיד- אם הוא יתרגל לפעמים ביום, אז בעתיד כשתרצי לגמול- תורידי לפעם ביום וככה בהדרגה ההנקה תיפסק והוא לא ירגיש בזה, ואולי גם את לא..(קרה לי שפתאום חשבתי: הי, כבר שלושה ימים היא לא ינקה. וואלה? היא נגמלה...)

בהצלחה!

כמו שאנונימי כתבה- אם הוא רוצה ואני לא נותנת לו הוא לוקח את זה ממש קשה.
הוא בוכה ומפיל את עצמו ולא מפסיק.
קשה מאוד להסיח את דעתו.
ואני גם נכנעת מהר. אין לי כוח להתמודד עם בכי קורע.
אני מרגישה מותשת.
מרגישה שההנקה הזאת שואבת ממני המון אבל גם להפסיק אותה זה קשה...

בילד השישי נסעתי לאחותי ליומיים. זה הקל מאוד את הגמילה. על כל הצדדים....

זה יכול להיות רעיון בשבילך.

אבל לא יודעת אם זה אפשרי מבחינתנו כרגע.
נסעת במיוחד בשביל לגמול? בת כמה היא היתה?
ומי נשאר עם הילדים?

הוא. הוא היה כבר בן שנתים וחצי, כאמור אצלי מצמיחים שיניים לא פשוט והוא סבל במיוחד.

חיכיתי עד שבקעה השן האחרונה.

 

זה נפל על החופש הגדול. בעלי מורה, הוא היה בחופש ונשאר איתו ועם שאר הילדים - בתי הגדולה כבר היתה בת 13 ויכלה לעזור.

אני מניחה שיש הבדל בן שנתיים וחצי לשנה...
לא יודעת אם יומיים יצליחו לגמול אותו...
וזה בלאגן רציני כך שלא בטוחה ששוה להשקיע כרגע...
אבל זה רעיון נחמד.
אני אשמור לשעת הצורך אם לא נצליח בדרך אחרת...
תודה על השיתוף!

בכל מקרה החלב פחות או יותר 'נגמר' אחרי שלוש יממות.

 

יש עוד רעיונות כמו למרוח את המשקע של הקפה השחור על המקום כדי להרתיע...ועוד.

 

הרבה בהצלחה.

כי את נכנעת מהר, ואין לך כוח להתמודד עם הבכי שלו.

לכן הוא יודע איך להשיג מהר מה שהוא רוצה.

מה בעצם האפשרויות שלך? או להישאר ככה- וזה מתיש אותך. או לגמול לגמרי או לגמול חלקית- שזה אומר שאת מפחיתה את מספר ההנקות. בשתי האפשרויות האחרונות גם ככה הוא יצטרך ללמוד שגם כשהוא בוכה מאוד וצועק את לא נותנת לו לינוק, אז בעיני עדיף להשאיר קצת הנקה לפחות, וכשהוא בוכה וצועק- אם תגידי לעצמך ותחליטי בתוך עצמך שאת פשוט לא יכולה להניק אותו עכשיו ותעמדי על זה אז אחרי פעם פעמיים הוא כבר לא יצעק ויפיל את עצמו.

ואם תקני משחק חדש ומענין שתוציאי בכל פעם שהוא רוצה לינוק אבל לא יכול- אולי זה יעזור קצת לעבור את זה יותר בקלות.

אבל אם תרצי להפסיק להניק לגמרי- בכל אופן תצטרכי לעבור את זה.

אני במצב כרגע שקשה לי.
אולי משחק מיוחד זה רעיון.
אבל מה עושים בלילה?
הוא מתעורר ולא חוזר לישון עד שאני מניקה אותו.
והבאסה זה שכרגע נראה לי שזה עיקר הקושי שלי.
אני חייבת לישון טוב בשביל שיהיה לי כוחות ליום חדש.
כשאני לא ישנה טוב אני קמה הפוכה וכל היום הפוך ועצבני.
אבל הלילה זה בדיוק הזמן שעוד יותר אין לי כוח להתמודד מולו ואני נכנעת.
וניסיתי שבעלי יקום אליו. לפעמים זה עוזר והוא חוזר לישון לשעה נוספת ולפעמים זה לא עוזר בכלל ובעלי מביא לי אותו אחרי שעה של בכי...
ואז גם בעלי לא ישן טוב...

אם הוא מתעורר פעם פעמיים, יונק וחוזר לישון אז זה נשמע נורמלי. וגם נשמע שבעצם זה מה שהוא צריך, אחרת לא היה חוזר לישון.

גם שלי התחילו לישון לילה שלם בגיל שנה ושלושה בערך.

אולי- וזה דבר שמעולם לא עשיתי אבל שמעתי, תנסי לתת לו תמ"ל במקום להניק. ואז הוא ילמד שלא שווה בשביל תמ"ל להתעורר... לא בטוחה שהייתי עושה את זה בעצמי, אבל אולי זה משהו שכן יכול לעזור לך.

אז כדאי לך לקרוא את זה-http://www.leida.co.il/message.asp?qt=4861
בהצלחה!

איך הוא כשהוא מצמיח שיניים.

 

אצלי מצמיחים שיניים קשה מאוד. חום גבוה, פריחות, שילשולים, בטוחנות לפעמים זה מגיע עד כדי דלקת ריאות.

אני שומרת על ההנקה גם מעל גיל שנה כדי שתיתן מענה לזמנים כאלה.

 

אם הוא אוכל הכל, ומצמיח שיניים בקלות, וההנקה באה יותר מדי על חשבונך, את יכולה לגמול או בהדרגה או לעשות מאמץ ולגמול בבת אחת.

היו לי כאלה שאפשר היה לגמול בהדרגה והסכימו להסתפק בהנקה שתיים ליממה, וגם עקשניים ששכבו למרגלות המיטה שלי ומיררו בבכי  כל עוד ההנקה היתה אופציה. את אלה נאלצתי לגמול בבת אחת.