פורום הריון ולידה (עמוד 4429)

בהנקה זו תופעה נדירה יחסית. אין צורך לחשוש מזה. גם אם יש כתמים, ניתן להתיר אותם בקלות יחסית.

תשאלי רב לגבי הטהרה - אולי את פוצעת את עצמך חלילה, אולי אפשר הרבה פחות בדיקות, ובלי מוך דחוק, תשאלי על כל דבר.

יתכן אפילו שהרב ישמע את התיאור שלך ויפסוק שלמעשה את כבר יכולה לטבול, כמו שהיה אצלי. שמרתי בראש את כל החשבונות של הימים, ואת העדים, שאלנו רב, והוא פסק שיכולתי לטבול כבר ערב קודם!

בהצלחה לך . 

אמרו שהרחם נקי

לי לקח חודשיים.

אם נראה לך שאפשר לעשות הפסק תעשי.

ותשאלי רק ממש על כל דבר. לא להתבייש.

בלי לשאול לא הייתי טובלת עוד הרבה זמן.

אני מניקה מלא, אין לי כתמים. מחזור לא קיבלתי כבר 9 חודשים, אבל זה משתנה מאישה לאישה.

א. את בקשר עם רב? אם לא, ממליצה לך לשאול רב מנוסה.

על מראות- הכל! כולל דימום על עד.

לשים לב אם יש כאב בבדיקה- אם כן לכי את ותסבירי לרב בדיוק כמה ומתי כואב. (יתכן שיש פצע)

לשאול רב על הקלות בבדיקות, איך לעשות את הבדיקה כדי שלא תאסור(עד רטוב, עומק הבדיקה)

צריך לדעת ש7 נקיים לא חייבים להיות חפים מכל צבע. יש צבעים שלא אוסרים, דיני כתמים,

האם הרב שלכם פוסק שראיה על טישו מטמאת? אם לא- לעשות בדיקה רק כשאת יודעת שסביר להניח שהמקום נקי. לא לעשות בדיקה שוודאי תטמא.

בהצלחה.

לגבי מחזור- משתנה מאישה לאישה, לפעמים תלוי בכמות ההנקה.

כתמים בהנקה- לא מחייב שיהיה.

אם תכתבי מה סוג הדימום- כאב/צבע/ כמות/ והאם מופיע אחרי בדיקה ובאיזו תדירות. יהיה אפשר לכוון אותך מה לשאול את הרב.

אם את לא רגועה שווה ללכת להיבדק

אכלת שוקולד?

ואז תשכבי על צד שמאל חצי שעה ותספרי. אם אחרי שעה לא הייתי מרגישה תנועות- אני כן הייתי הולכת להיבדק...

והתברר שבגלל שהעובר במצג עכוז אז פחות מרגישים את התנועות.

לא להלחץ אבל כן להבדק.

כי באמת יש לעובר פחות מקום לזוז. זה באמת נכון... אבל היו מקרים של מצוקת עובר שלא טופלו כי לא בדקו מהסיבה הזו. לכן ההמלצה (נכון ללפני 4 חודשים) היא להבדק גם שזה בסוף ההריון והגיוני שתהיה ירידה.

אלו ההנחיות..

לא בקיאה לגבי פרטים. את יכולה להתקשר להתייעץ עם אחות ליווי הריון, אבל כמעט תמיד ההמלצה שלהן היא ללכת להבדק.

מה אני הייתי עושה? לא יודעת.. יש מצב שלא הייתי נבדקת.

תרגישי טוב, בבריאות ובקלות לשניכם!

ומשך כמה שניות ולשחרר

בערך פעמיים שלוש

זה גורם לעובר לזוז - אם את לא רוצה לאכול משהו מתוק כדי לגרום לו לזוז (מה שפחות מומלץ)

אם הוא "מתעורר" וזז הכל בסדר

אם את מרגישה הפחתה תלכי להבדק - בלי לחץ

רק כדי שתדעי לפעמים הבאות איך להתייחס

או אולי עדיף לקחת פרינטל שיש בו גם חומצה פולית, גם ברזל, גם ויטמיני B ועוד ויטמינים ומינרלים חשובים.

יתכן שבתור התחלה, עד החודש הרביעי בערך, כדאי לך לקחת דוקא את הBקומפלקס כי מהתיאור שלך נשמע שאת צריכה B יחסית במינון גבוה, וגם זה מה שהגוף בעיקר שואב מהמאגרים בתחילת הריון.

אם כי זה כדור קצת כבד - אם את סובלת מבחילות, זה לא בשבילך, תקני בנפרד ויטמין B3 וB12 לכל הפחות.

ובהמשך תעברי לפרינטל שהוא מולטיויטמין.

תרגישי טוב.

לאחרונה קראתי בספר הכנה ללידה שהנקה בהריון לא ממש תורמת לתינוק מבחיה תזונתית

לתשומת ליבך

אני גם ישנתי בלי הפסקה זה היה די חופר אבל תתנחמי בזה שזה עובר!! עוד מעט כוחותייך ישובו!

איזה כיף לשמוע שיש מציאות ללדת כל כך צפוף!!

אגב, לגבי המצב בבית, זה לגיטימי... הבית שלי לא תפקד בתחילת ההריון וב"ה צברתי מרץ כי נתתי לעצמי לנח, והיום הוא נראה הרבה יותר טוב מלפני ההריון!! מה שרק הורמונים יכולים לעשות...

כאחת שמניקה בהריונות שלה, בדקתי את הנושא, דיי לעומק...

אין שום בעיה מבחינת האם להניק בהריון כל זמן שהיא דואגת לתזונה של עצמה כמו שצריך.

מבחינת העובר אכן הדעות חלוקות, אבל..

עיקר הטענה היא שההנקה גורמת להתכווצויות ברחם

מנגד, טענה שאני דיי נוטה לקבל היא שיש הרבה מאוד דברים שגורמים להתכווצויות ברחם. אף אחת לא חשבה לא לקיים יחסי אישות למשל למשך 9 חודשי ההריון, נכון?? אבל זה גורם להתכווצויות! אפילו יותר מהנקה!!

אז שווה לבדוק דברים לפני שיוצאים כאן סתם בהצהרות כאלה..

קראתי את זה בספר של מיכל פינקלשטיין

זה כמו לתת לתינוק סתם אוכל, אין לזה היתרונות המובהקים של חלב אם

(ולפעמים זה מתיש את האם = הוספה שלי)

אבל לפינוק  - זה ברור שיש  

העובר קודם כל יקבל כל מה שהוא צריך

אחר"כ התינוק היונק

ולבסוף האם

לכן חשוב להקפיד על התזונה של האם

ובקשר לתינוק- בדר"כ לא מדובר בתינוק בן חודש- חודשיים שתזונתו מתבססת על החלב

ולחלב יש הרבה מעבר לתזונה- נוגדנים ועוד שלא תמצאי בשום תחילף אם

התשה של האם- זה נכון וברור, אבל כאן אנחנו נכנסות כבר לשיקול דעתה של האם

מעבר לזה צריך לדעת את כל העובדות לפני שמצהירים שהנקה מסוכנת לעובר..

יתרונות חיסוניים עצומים

יתרונות רגשיים ונפשיים.

כשחכמינו קבעו שילד צריך לינוק עד גיל שנתיים (אא"כ יש סיבה שלא)- הם לא אמרו זאת בגלל שחשבו שזה פינוק. זה צורך. הם גם לא חשבו שילד בגיל שנה וחצי רק יונק ולא אוכל שום דבר. ובכל זאת גיל הגמילה הרצוי בהלכה וגם ברפואה היום הוא גיל שנתיים.

ומי זאת שכתבה את הספר?

בטוחה שיש לה מספיק ידע עדכני על הנקה?

התבלבלתי.. 

מי שכתבה את הספר זאת מיכל פינקלשטיין, המהדורה יחסית חדשה, אבל אוכל לבדוק (הוא לא איתי כרגע)

במצבים כאלו שאת לא יודעת אם זו עייפות שנובעת מחוסר או מעודף שינה -

ואת כבר נראית לעצמך כמו איזו עצלנית חסרת תקנה (ככה אני הייתי חושבת על עצמי .. חח )

במצב כזה פשוט תקבעי לעצמך איזשהו יעד - נניח יש לך תור לרופאה ב10 בבוקר

תקומי או לא? תקומי, נכון? כי אין לך ברירה

אז תקבעי לעצמך דברים כאלו מידי פעם, ואז כשאת חוזרת הביתה תעשי לך יעד של שני דברים שאת עושה בבית ולאחר מכן ספר עם חטיף או משהן מפנק אחר - רק אחרי שעשית מה שקבעת לעצמך

ההרגשה הטובה של מה שעשוי כבר יתן לך מרץ אולי אפילו לעשות עוד.. 

או שתקבעי לך משהו קבוע אפילו מחוץ לבית כמו התנדבות נניח, פעם בשבוע או משהו אחר

רעיון נוסף - תדמייני משהו שאת אוהבת, או שתכיני לך משהו טעים לאכול בלילה - ואז בבוקר יעשה לך חשק לקום לאכול את זה

וממילא כבר קמת אז תטפלי במשהו בבית לפי היעד שקבעת... 

זה יזרים לך את הדם 

יתן לך מרץ

והכי חשוב להרגשה שלך - יעשה לך הרגשה טובה

כמובן כל זה אם הבדיקות תקינות ואין שום בעיה כלשהי שצצה 

לגבי ההנקה בהריון ,

זה סוחט גם אם תקחי ויטמנים וכו ותהי חזקה..

אני ההיתי גם עם 2 קטנים ועם ההריון השלישי ממש לא היה לי כח לכלום.

 .וברגע שהפסקתי להניק פשוט חזרו לי הכוחות!

וההיתי אוכלת טוב ועם ויטמנים.

ושאלה לאלה שרושמותת על הבית לא מוזאיון לי אישית עושה רע שהבית ככה..

אבל חוץ מזה שקורה אחרי עבודה  ב"ה אחכ עם הילדים ..

לא אתאר ב"ה אחהצ ב4 חוזרת אחרי עבודה , המטבח אחרי ארוחת ערב..זה החליט להפוך תצלחת וזה תכוס לשם ו..

..וסליחה והילד לכלך תשרותים..ובלאגן של משחקים..וכביסה שהורדתי היום תוך כדי משו שהספקתי עם הילדים..אבל לא לקפל.

זהו אז השכבתי ועדין לא הספקתי לארגן ..את כל הפוגרום..

 ופתאום יש אורחים בהפתעה כמו חמותי שרק עברה פה או איזה חברה שבאה לקחת משו ..

ואני כל כך מתבישת אבל מזה מתבישת ומתנצלת ואני בטוחה שהם לא מאמינים שזה מהיום..

אבל תמיד מפתיעים אותי דוקא שככה בלאגן.

אז..?

מה אני אגיד לך..

צריך להחליט בין לחיות את חייך ב"פחד" מ"מה יגידו ומה יחשבו" ולסחוט את כוחותייך עד תום

או להיות שלמה עם עצמך ולהבין שאת עושה את ההכי טוב שאת יכולה.. ושומרת על שפיות..

ולגמרי קל להגיד וקשה לעשות כי גם אני שם מלאאאאאא פעמים

אבל גיליתי שאם מישהו מפתיע.. אפשר פשוט להעביר את הבלאגן (כביסה לא מקופלת וכו) לחדר.. אפילו כשדופקים בדלת..

זה מצחיק, כי כל מי שהיו לה פעם כמה ילדים קטנים בבית וניסתה להחזיק תוך כדי זה במשרה מלאה אני בטוחה שתבין את הסיטואציה, אבל איכשהו אנחנו כל הזמן בטוחות ששופטים אותנו

וכן גם אותי זה מעצבן שהבית נראה זוועה (זוועה זה מילה דיי הולמת למה שהולך אצלי בסוף היום, לא רחוק ממה שתיארת..)- אז חלק מהפעמים אני אוזרת כוחות ומסדרת, ולפעמים אני מחליטה שאין לי כח ואז בעלי (זכיתי זכיתי זכיתי) מסדר, ולפעמים הבלאגן פשוט נשאר למחר.. גם זה קורה

אנחנו עושות את כל מה שאנחנו יכולות ועד כמה שזה אולי יישמע שוביניסטי אבל זה לא הגיוני לצפות מאישה שתעבוד ב-100% משרה תוך כדי שהיא מגדלת ילדים קטנים (למרות שאני לא בטוחה כמה יותר קל זה להישאר בבית ולגדל את הילדים כמו במקרה של הפותחת)

אבל יש אילוצים ואין מה לעשות וזה חייב לבוא על חשבון משהו

אז או שזה יבוא על חשבון העבודה- אבל אז זו פגיעה בפרנסה

או שזה יבוא על חשבון הילדים- ואף אחת לא רוצה את זה

או שזה יבוא על חשבון הבריאות (הנפשית או הפיזית) שלך- ומשם הדרך לפגיעה בילדים גם לא ארוכה

או שזה יבוא על חשבון איך שהבית נראה.

אז מה הכי פחות חשוב?

אבל העייפות שלך מוצדקת לגמרי.

תדאגי שאת אוכלת ממש ממש טוב!

וגם אם את כן רוצה שהבית יראה קצת כמו בית- אולי תקבעי לך כל יום דבר אחד שאותו את עושה. היום כלים, מחר קיפול כביסה, חמישי שטיפת רצפה. וכמובן- רק את ההכרחי. אל תתבאסי מזה, תזכרי שכמה חודשים אחרי הלידה כבר תחזרי לעצמך ולכוחות שלך.

אחד מהם יצטרך לוותר לשני, ואני לא רואה סיבה שדווקא הגוף שלך יוותר כל פעם.

לפני כמה זמן ילדת? במיוחד אם את עוד במשכב לידה ממש קריטי לנוח.

מנסיון..

היה לי גם הפסקה של חודשיים פעם

בעיר ליצור קשרים חברתיים זה יותר מורכב מאשר בישוב.

אפשר לראות אם יש שכנים נחמדים בבנין - לפעמים שכנה טובה היא לאו דוקא מהמגזר שלנו - כדאי להיות פתוחים.

לרדת למטה לגינה הקרובה לבית - בדר"כ בבוקר נמצאות נשים שהן כמוך, בבית עם תינוק, ואולי בערך מאותה שיכבת גיל שלך.

לבחור בית כנסת ולהצטרף למנין מסויים - מן הסתם שם יכולים להיווצר קשרים.

אם מתאים לך - אולי חוג לנשים במתנ"ס השכונתי.

שיהיה ישוב טוב בעז"ה.

אנחנו גרנו בישוב והרגשנו ממש ככה, השכנים שגרו דלת ממולנו בקושי אמרו לנו שלום, גם כשניסינו בעצמנו ליצור קשרים אף אחד לא היה מעוניין..

ובעלי איש ביטחון שעובד המון, גם בשבתות וחגים. לא יכולתי עם הבדידות הזאת ולאחר חצי שנה עברנו דירה למקום טוב יותר

מחזקת את ידך, מקווה שבסוף תמצאו חברים..

בכמויות גדולות זה לא מומלץ

אבל נראה לי שבשביל הבטיחות שלך, כדאי לך להתקלח בישיבה על כיסא, ועם מים חמימים בלבד - שלא יהיו הרבה אדים חמים.

סחרחורות זה הרבה פעמים כשחסר B3. את לוקחת פרינטל ?

באיזה שבוע את?

הוא מכיל גם חומצה פולית.

אם את בשמירה בשכיבה, אז עוד יותר קשה לעבור לתנוחה זקופה ולתפקד.

אם לוקחים פרינטל, גם לחץ הדם עולה מעט בגלל יותר חיוניות מהברזל והויטמינים.

תרגישי טוב.

תתחילי מבדיקת דם

לא להתקלח במים רותחים, לא להתקלח כשאין אדם נוסף בוגר בבית, לא לנעול את המקלחת.

בהצלחה!

אם יש תנור חימום לא להתקלח איתו, לפתוח חלון שיהיה אוויר.. להתקלח לא במים שורפים, (כן זה קשה לאוהבי הסאונות..)
וכשיוצאים מהמקלחת ישר לשתות מים..

וכדאי לבדוק גם דלקת בדרכי השתן.

גם אצלי הלידה התחילה עם כאבי בטן הדומים לכאבי מחזור. סה"כ גם במחזור הרחם מתכווצת..

שיהיה בקלות ובידיים מלאות.

קשור בתנוחות העובר וגם בתנוחות שלי וזה בעיקר תופס אותי בערבים ובלילות

מחכה שכבר יגיעו האמיתיים ורוצה כ"כ להיות אחרי זה!

זוהי לידה שישית שלי והפעם אני כ"כ דואגת לא יודעת למה?

את יכולה לבקש שינסו בגישה בטנית, ורק אם לא מצליחים שיעשו וגינאלי. השאלה היא כמה הם ירצו לבוא לקראתך, בין היתר.

אני עשיתי גם בשבוע מוקדם יותר בגישה בטנית.

זה קשור למבנה גוף הרבה פעמים (אז אם הצליחו אצלך בעבר הגיוני שיצליחו גם הפעם). בדר"כ כדי להגדיל את הסיכויים שיצליחו בגישה בטנית כדאי לשתות לפני הרבה מים. אם לא יצליחו תצטרכי להתרוקן לפני א"ס ואגינאלי.

אין חשש לרעלת זה נכון?

לא מאוד מדאיג אבל כדאי לבדוק ולטפל - אפשר לבשק משטח מרופאת משפחה.

אם את לא מעוניינת בתרופות, תנסי להוריד סוכר ומתוק עד כמה שאפשר מהתפריט ויש עוד מזונות שטולי כדאי להמנע מהם אבל יותר קשה להוריד מהתפריט. תתחילי עם המתוק.

התכוונתי לתגובה של מבט קדימה.

מכירה את הסיפור... לא עשיתי כלום ובסוף זה עבר..

אם ממש מפריע לך- דברי עם הרופאה.. בטוח יש משהו לעשות עם זה..

דבר שני- נרות לא מסוכנים גם אם יש הריון, זה קוטל זרע, ולא קשור לרחם. כדורים לעומת זאת לא לוקחים בהיריון, אז תבדקי.

אם את מניקה מלא רוב הסיכויים שלא נכנסת להריון חודשיים אחרי לידה, אבל ליתר בטחון- תעשי בדיקת דם.

בבדיקת דם שיותר אמינה בדרך כלל