פורום הריון ולידה (עמוד 4456)

אביטל
טליה
יעל
עדי
נועה
נעמה
צופיה
רננה

יעלה,עדן אמונה,טל תחיה,הלל שירה

רק מרגיעה, שבעזרת ה' כשתראי אותה יבוא לך השם.. לפעמים צריך להכיר פנים אל פנים

אחרי שתי ילדות שהשם היה ידוע מראש (ע"ש..) ועוד שתיים שאיתן לא חשבנו על כלום- מבטיחה לך שהשם מהמדויק מגיע. וכשזה השם- אז זה ממש לא משנה אם הוא בנאלי או לא- כי אם מתאים לה תמר (השם הכי נפוץ בישראל שנת 2015) או נועה (הכי נפוץ ב14 השנים שלפני כן..)- אז בשבילה זה יהיה הכי מתאים ואתם תרגישו שזה הכי מיוחד.

זו דעתי בכל אופן.

אנחנו לא היינו סגורים על שם עד יום לפני הברית וגם אז החלטנו כי כבר ממש היינו חייבים...
עד היום אני לא מרגישה שמשו השתנה בעקבות זה שראיתי אותו...

אולי זה לא מסתדר לו בגלל שזה נסמך, כמו יראת ה'.
לא מכירה איך לשנות את השם הזה (כמו שיש בשמות אחרים: יפעה/יפעת, רינה/רינת/רינתיה).

שלא להשתמש בטמפונים אחרי לידה ומותר מאחרי 6 שבועות שאז המקום בדר"כ כבר מחלים.

תודה רבה !

במחזור הבא את יכולה

או שאולי ההנקה שלפני כן היתה מהצד שבו יצא המעט?

גם לי יש צד אחד שתמיד אני מצליחה לשאוב בו הרבה יותר מהשני.
אפשר להגביר מעט את הצד הזה על ידי ששואבים שם על ריק גם אחרי שכבר נגמר, זה מרגיל את הגוף לייצר יותר.
לי עוזר גם להתחיל לשאוב מהצד הפחות מלא ורק אחר כך את הצד המלא.
למרות זאת תמיד יש אצלי פער בין הצדדים. אבל זה עוזר שלא יהיה פער כל כך משמעותי.

בהריון אבל מעל זה כבר נחשב גבוה.
אני במקומך הייתי מתקשרת למוקד אחיות או הולכת לרופא.

שאפילו 110 זה תקין  ועוד שאת חולה אז בכלל!

כמה הדופק שלך בדר"כ?

 

ןתוסיפי שבהריון יש תוספת של 10-15 פעימות לדקה אז את כבר עומדת על 95 שזה יחסית לאחרים גבוה

לוקחים ויטמין קומפלקס B, יוצאים להליכה מדי פעם, ולא מקשים על עצמינו יותר מדי.

אפשר גם לנסות לנצל את ימי השמש כמה שיותר (ממש לשבת בחוץ ולספוג כמה שאפשר) או להתייעץ עם רופא המשפחה. אם את לא נגד כדורים, זה יכול להיות פתרון טוב. 

מתוסכלת שהבית הפוך ולא נקי, תינוק שרוצה רק על הידיים ואם לא הוא בןכה.
אני מתעייפת נורא מהר מכל יציאה ואז אין לי כוח לטפל בגדולה כשהיא חוזרת מהמעון, וכשהיא הולעת לישון אני כבר סחוטה, עייפה, עצבנית ועצובה.
בקיצור-דכדכת...
מרגישה שאני חייבת לצאת עם חברות, סתם בשביל לצחוק. כבר שחכתי איך עושים את זה.
ולאף אחת אין זמן. רק אני בחופשת לידה......

או שתפגשי עם אחות או בת דודה או אמא או סבתא.

או שפשוט תצאי לבד עם התינוק. שימי אותו במנשא ותלכי למרכז מסחרי כיפי קרוב, תסתובבי בין חנויות, תקני לך כמה דברים שאת אוהבת וצריכה, תקני גם לגדולה איזו הפתעה נחמדה כמו טושים ומדבקות.

זה מפתיע כמה שיציאה כזאת יכולה לתת כוח נפשי.

ולגבי הכוח הפיזי- הרי זה כ"כ הגיוני שככה תרגישי. את אחרי לידה! רק חודש וחצי אחרי! וילד שני זה תמיד קשה.

אז תתעודדי בידיעה הזאת שעוד חודשיים כבר הבית יהי מסודר ונקי ותצאי לך קצת להתאוורר.

רטיות לחות על המצח..לטבול בקערית מים לסחוט ולשים עד שמתחמם ושוב לטבול לסחוט....

ובעזרת החום הגוף פולט החוצה את מה שהוא לא צריך אז אם החום בגדר הסביר לא הייתי משתגעת אבל דואגת לשתייה מרובה ושינה טובה..אבל כתבת שזה חום גבוה אז תנסי להוריד ...

רפואה שלימה !

כדאי לשים מטליות? זה לא יפריע לה? זה צריך להיות קר ?

מאוד חשוב לשתות.

תנסי לתת לה במזרק, אפילו מתוך שינה, כל פעם קצת.

אם זה זמין וקרוב לך, את יכולה לשקול לקפוץ מחר בבוקר למרפאה עם אחות שתכניס לה אינפוזיה. זה מאוד מקל על ההרגשה שלהם.

אם לא - פשוט תדאגי לה לנוזלים. זה הכי עוזר להוריד חום. (אם תתני לה תרופה להורדת חום, תנצלי את הזמן שההרגשה משתפרת כדי לתת לה לשתות. ומן הסתם שהיא תיקך בשמחה, כי היא תרגיש פתאום את הצמא).

רפואה שלמה!

לא קל.

אח"כ ירד קצת , ושוב עלה -אבל לא מודדת כי היא ישנה. 

ולתת לה נשיקה על המצח. ואז תשימי לה יד שתתרגל למגע ולא תיבהל, אחכ תסחטי טוב מטלית שלא יטפטף לה על הכרית והפנים ויציק ותניחי לה על המצח.
ולהחליף כל כמה דקות.
עצם השהות וההתעסקות שלך לידה ואיתה כבר מרפאה ועושה המון.
אם תתעורר אולי להכין לה תה מתוק?
אני אנסה להיזכר מה עוד אפשר לעשות . אבל בגדול חום זה חלק מהריפוי הטבעי של הגוף.
אבל לדעתי חשוב להיות עם יד על הדופק.

זה בד"כ מלווה בילדים בכאבי ראש, אז כשהיא תתעורר לתת לה תרופה להורדה. לבן שלי היה את זה בשבוע שעבר, גם אני שמתי לו רטיות קרות על המצח וכשהתעורר אקמול. אח"כ הם ישנים טוב ומזל.. וגם את.
רפואה שלמה

דברה דיבורים מבולבלים ...בין השאר , ש"סתם אמרת!" אני שאלתי מה סתם אמרתי והיא אמרה , שסתם אמרתי שאני אוהבת אותה . הפה שלה רעד אבל כנראה זה בגלל שהיא מפחדת מהנר . בשארית כוחותיה היא נאבקה כדי שלא אשים לה נר ולא שמתי לה .  היא ערה עכשיו ורואה טלויזיה. הייתי רוצה לשים לה נר, אבל אני נותנת לה לשתות ולוקחת בשתי ידיים את מה שאמרת ואשים לה מטלית לחה  על המצח בעזרת השם . 

אם לא רוצה נר יש נובימול שזו בד"כ כמות קטנה שאפשר לתת גם במיץ.
אמבטיות פשרות מורידות יופי חום ומשחררות שרירים ומרפות את הגוף (אמר לי פעם רופא ילדים אחד), אבל אם אין לה כח עכשיו, תני נראו להורדה דרך הפה. שלא יפסול מיל 40 חום. לא רצוי.

תשאירי אותה עם החום, כי זה באמת עוזר לריפוי, ככה הגוף נלחם.
תמדדי לה מידי פעם בלילה ותראי שלא יקפוץ החום.

מטלית עם מים ומעט חומץ, להרטיב כל כמה זמן מחדש, ושתהיה בלי הרבה שכבות

רפואה שלמה

או מעירה לאקמול דרך הפה. 39.5 זה חום גבוה!

 

רפואה שלימה

אבל כרגע ניסיתי לתת לה והיא נלחמה כמו אריה (אמנם אריה שפוך), אז אשים לה רטיות. 

 

 

לדעתי, אם החום נשאר ב39.5 ולא ממשיך לעלות, את לא חייבת להוריד לה.

בעיני זה לא עד כדי כך מלחיץ.

אם ממש קשה לה לישון או שהיא סובלת- תשקלי להוריד לה, אבל באמת שזה לא דחוף.

יתכן שאת צודקת והשתפנתי . מה גם שהחום ירד לפרק זמן מסויים ואז שוב עלה .אתמול לפחות הרגשתי שהנר מיותר ,והיום ...לא יודעת. כנראה שנתתי יותר בשבילי. היא לוקחת את זה מאד קשה נפשית ,ואקמולי היא לא מוכנה/יכולה לשתות. מקיאה. אבל זהו עכשיו אלך לישון בשקט.

קצת נרדמתי בשמירה. אם הייתי יותר מקפידה שהיא תשתה היום , אולי לא היה חום . 

זה ממש חבל וגם מדהים איך ילדים הם מראה שלנו , כי היא אמרה לי לא שתיתי -כמו שאת לא שותה , ואני אכן , שוכחת לשתות ושותה מעט מאד. יכולה לעבור חצי יום בלי לשתות , אפילו לא בבוקר. 

 

חבל לי . כבר לילה שלישי שאני דוחפת נר , ויש לה מזה כאבי בטן.

אם זה מרגיע אותך.. בשביל שחום יעלה מהתייבשות, זאת צריכה להיות התייבשות קיצונית.

 

ב"ה לא נשמע שזה המצב, אלא אם כן היא מקיאה ומשלשלת ולא כתבת..

 

הרבה פעמים לוקח כמה ימים טובים עד שהחום מתחיל לרדת ובפרט בגילאים הצעירים, והרבה פעמים החום עולה בלילה דוקא.

 

בכל מקרה את יכולה להלביש לה מתוך שינה גרבים טבולים בחומץ. זה מוריד את החום אבל לוקח קצת יותר זמן מאשר עם תרופה.

 

רפואה שלמה במהרה!

 

מה שאמא שלו היתה זה לבקש שוב ושוב להוציא את היד,
בלי כעס ו/או חוסר סבלנות.
ולפעמים היא היתה מוציאה לו את היד בעצמה.
זה עבר לו מתישהו, לא המון זמן.

עכשיו כשאני חושבת על זה, זו יכולה להיות דרך מצוינת לקבל צומי, מספיקה פעם אחת כדי ללמוד את זה.
על אותו משקל אחיינית שלי מורידה את הבגדים ומצפה לקבל יחס מההורים, שאכן ממהרים לתת לה..

הקטע הוא שאני ממש לא נותנת לו צומי על זה. משתדלת לא להתייחס לזה... 

וזה מעלה לי נקודה חשובה... תודה. 

בכללי אני לא מרוצה כ"כ מהמטפלת. היא מאד נוקשה איתו על כל דבר. גם עם שאר הילדים. אז מאד מסתדר לי שזו הדרך היחידה לקבל צומי ממנה. 

מצד שני הוא עושה את זה גם בבית ואם אני לא טועה זה התחיל לפני הכניסה למעון בתחילת שנה. 

אולי זה מסביר למה במעון זה בצורה מוגברת יותר מהבית...

 

אשמח לעוד תגובות מנסיונכן...

ועושה. אבל בעיקר מאז תחילת הגמילה. אני מתעלמת, רק שמה לב ביני לבין עצמי שישטוף ידיים.

גם הרגל לא טוב הוא הרגל.

יש סיכוי שזה התחיל סתם מסקרנות או נוחות,

והמשיך כשהוא הבין את ההשפעה.
אולי לידך הוא עושה את זה סתם מחוסר תשומת לב,

או שהוא בודק עלייך את השיטה

 

סתם השערה שלי.

 

מקווה שיענו לך אלו שיודעות טוביותר.

תנסי לבדוק אם יש לו תולעים

זה מציק וזה גורם להם להרטיב וליציאות

אני בהתחלה הייתי מעירה לו ומוציאה את היד עד שהמטפלת אמרה לי להפסיק כי זה שלב התפתחותי רגיל.
ובאמת מאז שהפסקתי להעיר לו הוא הפסיק לגעת שם כמעט לחלוטין. אולי רק אחרי האמבטיה עד ששמים לו טיטול.

הריון ולידה זה לא דבר סטרילי.

 

ב. לגבי השאלה אני לא יודעת. הייתי מתקשת למוקד או לרופא לשאול. 

    אצל ילדים אני יודעת שבד"כ מומלץ לעשות דגימת צואה אז לא הייתי מתעלמת כשאת בהריון

קודם כל ממש בהצלחה! עצירות זה בהחלט מבעס

מניסיוני בהיריון.. נותנת לך כל מיני עצות..תבחרי מה שמתאים לך..

קודם כל כמובן להרבות בפירות וירקות ולהפחית בפחמימות. אם כבר פחמימות אז שיהיו מלאות- קמח מלא, אורז מלא וכו'.. זה עושה יציאות הרבה יותר רכות. 

שזיף מיובש- לאכול כל יום כמה, זה גם עוזר ליציאות. אופציה אחרת- לקנות החנות של מוצרים טבעיים (כמו ניצת הדובדבן) מיץ שזיפים מיובשים ולשתות ממנו במהלך היומיום.

 

לגבי הפרנטל- את לא חייבת לקחת דווקא אותו! אפשר לקחת ברזל עדין של חברת סולגאר (יש בכל בית מרקחת), הוא מעלה מצוין את הברזל ולא גורם לעצירות (ובכלל אין לו תופעות לוואי..). עוד ברזל מצוין אבל יקר יותר זה סירופ פלורויטל (להשיג בחנויות טבע, כמו ניצת הדובדבן).

את שאר הויטמינים את יכולה גם לקחת בכדורים אחרים..

 

לחברת פוראוור- מוצרים מאלוורה, יש סירופ שעוזר לעיכול. לא זוכרת איזה בדיוק אבל אם את מכירה משווקת של פוראוור תשאלי אותה והיא בטח תדע לענות לך.
 

לגבי השאלה השניה אין לי תשובה. (יכול להיות שהריר הזה זה פשוט הפרשות מהנרתיק שממילא יש הרבה בהיריון?)

זה בגדול.. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת..

ואל תרגישי לא נעים.. זה ממש בסדר לשאול את זה.

בהצלחה ותרגישי טוב!

גם אני סובלת מכל סוגי הברזל (בתוספת טחורים רציניים)

ומגיעה לחודש שמיני עם המוגלובין מאוד נמוך.

פשוט ביקשתי מהרופאה שלי לתת לי ברזל בעירוי.

פעמיים בשבוע יושבים כשעה במירפאה ומקבלים אינפוזיה. 

זה ניקרא ונופר, אולי יש עוד סוגי ברזל לוריד.

 

רפואה שלימה.

זה ברזל טבעי, 100% נספג בגוף ללא שום תופעות לוואי.
וגם מעלה פלאים את רמת הברזל (הברזל שלי נורא נמוך בהריונות ורק הספאטון הצליח להעלות לי אותו, ובלי שום עצירות ב"ה)
ממש ממליצה!!
תרגישי טוב

א. כל זה באמת הגיוני שזה עוזר.
השאלה שלי כמה כאלה צרכת כדי שהברזל יעלה? ואיך,( ובאיזה מינון ) זה נראלי מסתיים ככ מהר !

אבל לאחותי הספיק 1 ביום.
והספיקה ליקופסה אחת בתחילת ההריון ואחת בסוף ההריון

כי זה מונע מהברזל להיספג

הכוונה לקופסא שלימה?? זכור לי שזה עולה משהו כמו 100שקל לקופסא...

זה עולה בערך 75 בלאומית ויש בקופסה כמו שקיות איגלו,
זה אמור להספיק לחודש בערך.
לדעתי שווה כל שקל.

אני ניסיתי ולא העלה לי בגרוש את ההמוגלובין(ולקחתי 2 שקיות, בוקר וערב בתוספת ויטמין סי)

וזה מאוד יקר יחסית. אז כדאי לקחת קופסא אחת ואז לעשות בדיקת דם אם באמת עזר לברזל...

לבן שלי יש המוגלובין נמוך, ברזל עושה לו שילשולים ואנחנו לא מצליחים לעלות לו אותו..

עצירות- המון המון ה מ ו ן פירות וירקות, בשלים (כן, גם בננה בשלה עוזרת! ! הבת שלי אוכלת כל היום בננות ויש לה עצירות פעם במיליון!) ועדיף את אלה שיותר מלאים במים.
לגבי הברזל-יש גם דרכים טבעיות להעלות אותו, למשל שייק ירוק (עלים ירוקים+פירות להמתקה) -זה ממש עוזר.
תרגישי טוב!

בפרנאטל אני לא נוגעת - עושה לי עצירות נוראית ממש. גם סולגאר עושה לי עצירות.

אני לא חושבת שפרנטל זו חובה, את יכולה לקחת מולטיויטמין אחר ללא ברזל, ובכלל כל תוספות הויטמינים האלה הם לא כאלה חובה... מעולם לא לקחתי, רק B12 וברזל לפי הצורך. ברור שלא שווה במחיר של עצירות וטחורים (מראייתי הלא מקצועית, אבל המבינה לנפשך)

הנוזלי, כמו הספאטון, בכלל לא השפיע בכיוון ולא העלה את הברזל.

הרופאה המליצה על אוקטיפרין כתוספת ברזל, כשהגעתי להמוגלובין 9.2... אומנם זה עם ג'לטין, אבל עובד טוב, העלה את הברזל יפה ולא עשה לי עצירות. קיבלתי היתר לקחת את זה.. יכול להיות שיעשה לך עצירות ויכול להיות שלא, אבל שווה לנסות (לרופאה שלי יש נסיון טוב עם התרופה הזו לכאלה עם בעיות עצירות, ולכן המליצה)

דבר שני, כל תוספת של ברזל, לקחת עם ויטמין c (כדור או אפילו תפוז/גמבה וכדו') ולא יחד עם סידן וקופאין (במרחק של שעתיים מהם, עדיף) כדי שהוא ייספג טוב.

העצירות נגרמת לרוב מעודף הברזל שלא נספג בגוף.

זה עזר לי ממש בהריון.

הצואה

יש גם כדורי ברזל שונים שההשפעה שלהם על העצירות היא שונה, אולי תנסי ברזל רך וכדו'. 

ותמיד זלזלתי והחלטתי שאני מפסיקה לקחת כדורי ברזל למיניהם ויהיה מה שיהיה...

 

אבל בהריון לקחתי את עצמי בידיים ואני לוקחת מולטי ויטמין שהרופא שלי המליץ לי עליו (של סולגר) וממש פחדתי מתופעות לוואי וכאלה, ודווקא כלום....ובגלל שבתוצאות של בדיקות הדם האחרונות הברזל עדיין נמוך כי המינון של הברזל במולטי ויטמין ממש קטן הוא אמר לי להוסיף את הברזל רך של סולגר, אולי השילוב מוצלח... אבל אין כלום ב"ה.

 

תנסי !!

תאכלי כל יום כוס מיץ תפוזים ומיד אחרי זה כף טחינה גולמית 100%. מוצרי חלב לא לפני ולא אחרי לפחות חצי שעה.

ובאופן כללי- לעשות את זה כל יום במשך כל גיל הפוריות. 

ברזל של סולגר
יחד עם פרנטל

כלומר בשבוע 28+
(ולמעשה, צריך לקבל את הזריקה בשבוע 28-30, אז זה לא חייב להיות 100% מדויק)

מפחדים שהדם של האמא ושל העובר יתערבבו ההאם תייצר נוגנדנים לעובר.

צריך להזכיר למילדות בלידה עצמה לתת עוד זריקה של אנטי די.

קיבלתי במחלקה... אבל אולי גם בלידה? כבר לא זוכרת...

ואין אפשרות לעשות את זה בחדר לידה כי קודם בודקים את סוג הדם של הילוד, ורק אם גם לו יש + אז נותנים. אם יש לו מינוס אז יוצאים בזול, חוסכים זריקה אחת...

ובנוסף צריך לקבל אם נופלים או מקבלים מכה רצינית בבטן...

כאבים  מטורפים  בשבוע  7

כבר היית באולטרסאונד ראשון? ממליצה ללכת להיבדק לשלול הריון חוץ רחמי אם יש כאבים כ"כ חזקים..

גם לי היה בהריון.
זה מעניין מה שאת אומרת שהיה לך ב2 הריונות.
בין ההריונות לא היה לך כלום?
טיפלת בזה בצורה כלשהי? וחזר שוב בהריון הבא?
פתאום הפחדת אותי שזה יחזור בהריון... לא חשבתי על האפשרות הזו...

בהריון הראשון לא ידעתי שזה זה אבל סבלתי מאוד. בהריון השני, כבר לא יכולתי סבול את הכאבים אז הלכתי רופא, עשיתי את הבדיקה, יצאה חיובית. אז לקחתי את הכדורים שנתנו לי, לא זוכרת את שמם רק ניסיתי סוג אחד, חלש יחסית וזה לא עזר אז עברתי לסוג חזק יותר ובמקביל שמרתי על סוג של דיאטה, בהתייעצות עם דיאטנית. אחרי ההריון זה עבר כלא היה. יש לציין שבתור נערה סבלתי כמה פעמים מהחיידק הזה והטיפול היה שונה לגמרי (הרבה יותר כדורי אנטיביוטיקה ליום..).

אוף. הלוואי שזה לא יחזור לי שוב.

אל תתני לעצמך להיכנס להריון נוסף עם הליקובקטר.

זה לא תופעה של הריון, זה חיידק אלים ולא חביב בכלל,

שחייבים לטפל בו במלוא הכח.

לאחי היה אותו 8 שנים, הלך לכל סוגי הרפואה הטבעית

ובסוף- רק האנטיביוטיקה הכי חזקה שיש גמרה אותו סופית.

 

 

טיפלתי עם אומפרא-דקס ואנטיביוטיקה חזקה. ונראה לי שזה חזר לאחרונה... כל מוצש סיוט.

אשמח להמלצות לטיפולים נוספים. (אני בהריון, אז אנטיביוטיקה לא רלוונטי).

לי יש אותו, (עוד לא הייתי בהיריון) לי האנטיביוטיקה לא עזרה בכלל! שינוי תזונה עזר לי לשנה ומאז כואב לי הבטן רק כשאני אוכלת דברים מסוימים. חזרתי לאכול כרגיל אחרי שנה...
רפואה שלמה!

הרופאים נותנים בהתחלה אנטיביוטיקה לא מספיק חזקה שלרוב לא מצליחה למגר אותו, אלא לזמן קצר...

תבקשי מהרופא את השלב הבא ותדעי מראש שסה ישבית אותך לשבוע, אבל זה שווה את זה.

 

ואל תתני לעצמך להיכנס להריון עם זה, כי הוא ממש משתולל בהריונות...

והדבר שהכי עזר לי זה שינוי תפריט קיצוני..

אני גיליתי על עצמי:

סוכר

עגבניות

פירות, במיוחד תפוחים

אבל בהריון כשהיה את החיידק לא אכלתי סוכר בשום צורה בשום אוכל כתחליף השתמשתי באגבה / סילאן 100% טבעי, שמן כתחליף במקרים נדירים השתמשתי בשמן קוקוס. שמרים, ביצים ומוצרי חלב..

אכלתי בעיקר פירות ירקות אגוזים שקדים קטניות קינואה..
לחם השתמשתי במחמצת..

ולשתות הרבה.

תשתי סביר. מספיק כדי לא להתייבש ולא לפתח דלקת בדרכי השתן. זה מספיק.

 

תנוחי. אולי התאמצת?

ואחרי שנתת לרחם לנוח קצת (שעה בשכיבה מוחלטת) כדאי לגשת להיבדק.

יתכן שחסרה לך חומצה פולית (קחי 800 מק"ג) ויתכן שרופא נשים ימליץ על תוספת הורמון לחיזוק הרחם.

שימי לב שזה באמת יוצא מהנרתיק....

אני בכ"מ הייתי הולכת לבדוק שהכל בסדר ליתר ביטחון.

הרבה בריאות!

אני גם קיבלתי עכשיו אחרי שנה פלוס מהלידה, והייתי בטוחה שיהיו לי הפרשים גדולים בין המחזורים בהתחלה, כמו שהיה לי אחרי הלידה הראשונה, שאז קיבלתי בפעם הראשונה אחרי ארבעה חודשים. אבל המחזור הבא הגיע אחרי קצת יותר מחודש (למרות שאני עדיין מניקה).

מקווה שהמחזור הבא לא יגיע בקרוב, כי אהיה בהיריון....

א"א לדעת. יש כאלו ויש כאלו.
אבל נראה לי שעבר די הרבה זמן מהלידה, וכנראה גם ההנקה כבר לא כ"כ מסיבית, שיש סיכוי טוב שהגוף מתחיל לחזור לעצמו למצב שגרתי - כל חודש.

אני צריכה להתפלל שאני אקבל זאת ביותר שלוות נפש, לא בכזו היסטריה.

 

אגב, אתמול זה היה לילה ראשון שהפרדנו מיטות אחרי שנה וחצי! הרגשתי כ"כ נורא, הרגשה של טמאה!

בחיים לא הרגשתי טמאה כמו אתמול.

 

את ממש נסיכה.

את טהורה ומתוקה,

שמת לב לאיפה באים הזבובים ? לדבש!

אז הטומאה הזאת היא זמנית לך, וחיצונית לך.

בפנים וגם בחוץ את אותה אחת, מדהימה ומקסימה,

רק שהטבע שלנו הנשים זה להתחדש, ולהשיל קליפות ישנות, אז בואי תנצלי את הזמן המיוחד הזה להתחדש ולהיות יותר רצויה ונחשקת.

שווה להשקיע את הזמן בנקיון ובסדר...וארגון. להכין מאכלים ולשמוע שירים משמחים ...

זאת הזדמנות לחידוש הקשר, והשם רוצה לרומם את מקומך שתהיי מיוחדת....

מקווה שקצת חיזקתי ....
ומוסיפה,
הרגשות שלך מובנים לגמרי, אולי תנסי להרגיש הפוך? שהמצב הזה גורם לך להיות מיוחדת? ....

נהנתי לקרוא. .ואני לא הפותחת

אני גם קיבלתי פעם ראשונה שנה וחצי אחרי הלידה, היו לי הפרשים של 5-6 שבועות, אבל אחרי שלוש פעמים נכנסתי להיריון...

בעיקרון זה בסדר, התייעצתי גם עם רופאת נשים וגם עם רופאת התפתחות.

צריך לקחת בחשבון שצריך לאכול טוב, קודם כל העובר מקבל את מה שצריך אח"כ היונק ובסוף את..

דבר שני צריך לשים לב שאין התכווצויות או דימומים, במידה ויש- מומלץ להפסיק כי זה כבר יכול להיות בעייתי..

אם את מתכוונת להמשיך גם אחרי הלידה אז בשלושה ימים הראשונים לתת רק לתינוק שנולד

לי היו קצת התכווצויות ולא מיהרתי להפסיק, בפעם השניה הפסקתי קצת יותר מהר

היי, אני באותה סיטואציה..

בעיקרון עם הראשון הנקתי בהריון והכל היה בסדר, אבל כשהייתי בסביבות שבוע 9 הוא החליט על דעת עצמו שהוא מפסיק.

כרגע ב"ה בשבוע 13 והחמוד הקטן לא עושה סימנים של רוצה להפסיק..

רציתי לשאול- בהנחה שהוא מחליט לינוק עד סוף ההריון- והרי ידוע שלאחר הלידה החלב עתיר בקולוסוטרום, האם הנקה עד יום לפני הלידה נניח לא תפחית לי את כמות הקולוסוטרום שהקטנצ'יק יקבל? כלומר לא ייתכן שחלק מה"הקצבה" של הקולוסטרום תלך ליונק הנוכחי במקום לזה שעתיד לבוא?

 

תודה..

כמות קצובה.

וגם מה שכתבו לפניי שלושה ימים לא לתת לגדול לינוק זו נראית לי הנחיה די מחמירה. מה שאני מכירה במקרים כאלה -  דואגים שבכל פעם שהגדול יונק זה רק אחרי שהקטן ינק ושבע.

יש גבול!!אבל לפחות עד שהקטנה תגדל (עכשיו היא בת 4 חודשים)

עכשיו אני בשישי משו כזה. .
בהתחלה זה קצת הוריד מהכח שלי, ואחר כך לא ממש הרגשתי את זה. ..
בהצלחה!

ולכן ברוב הפעמים היונקים הגדולים מפסיקים מעצמם כי זה כבר לא טעים להם.

 

אימא שלי "גילתה" פעמיים שהיא בהיריון בגלל שהיונק פתאום הפסיק.

במיוחד במצבים של הריונות קרובים. זה נראה לי לא בסדר שהתינוק נגמל בגיל צעיר.

שמפסיקים בגיל 3 חודשים גם בלי אח\ות ברקע..
מכירה גם בנות שההנקה היתה קשה להן והן הפסיקו אחרי כמה ימים.
נכון שזה לא מצב אידיאלי, אבל הילדים יצאו בסדר גמור..

והכי כיף זה שאת מעניקה לילד חבר שיהיה קרוב אליו בגיל וילווה אותו בע"ה למשך כל חייו

עודדת אותי בקשר לזה שאת מביאה לגדול אח לכל החיים, זה קו מחשבה שונה באמת אצל הגדולה הרגשתי קצת אשמה שהפסקתי את ההנקה שאני שגיליתי בהריון...

וכבר לא נרדמה בהנקה אלא לבד. .. פשוט המשכתי עם זה. ואז היא כבר לא כל כך התלוננה. . לי היה הרבה יותר קשה מלה. ..

תני לזמן לעשות את שלו.

חבל להפסיק הנקה בגלל זה.

 

 

פשוט בינתיים כנראה זה מונע...

 

אצל אמא שלי יש הפרשים טבעיים של כשנתיים בין ילד לילד. (היא לא מנעה עם כדורים).

 

 

נראה לי שבינתיים אמשיך להניק וד' ישלח את ההריון הבא כשישלח...

אני ארפה.

תודה!

הכדורים הם שליחים שלו.
כך לפי דעתי תני לו לכוון אתכם לזמן הנכון ביותר ) בהצלחה

בשביל ספק ילד עתידי.

את חושבת שהיא לא יונקת כמו שצריך?
תנסי אולי לעשות עיסוי עם משהו חם ותוך כדי לסחוט את השד ולהוציא חלב ולהציע בבקבוק.
כמובן הכי טוב לפתור את הבעיה (אם יש בכלל)
דרך הנקה ישירה.

כי חלק מההבראה של הגודש זה המשך היניקה הרגילה.

וזה מה שמחזיר את יצור החלב לקדמותו.

 

באמת אחרי גודש יש יום יומיים קצת מחסור אבל אם הילד ממשיך לינוק רגיל זה מסתדר.

הגודש ירד לגמרי. וגם החום שלי..
אבל האנטיביוטקה ל7 ימים..
יוצא חלב. אבל לא יודעת אם מספיק.

מצד שני אם לא היה מספיק היא הייתה צורחת לא?

המון גירויים ושינויים.
קשה מאוד לישון, קשה להתרכז באוכל. (חפשי בגוגל 'משבר 4 חודשים')
הייתי מחכה כמה ימים ואם נשאר ככה להתייעץ עם יועצץ הנקה. אם אין לך כסף, אפשר לחפש בפייסבוק..יש קבוצה של ייעוץ שכחתי את שמה. אם חשובה לך ההנקה אל תשלבי מטרנה בלי להתייעץ.

עיצוב גרפי אם את יודעת..

אשמח לעוד רעיונות.

כמו עריכה תרגום כתיבה עיצוב..

מציעה לך שלא לבנות על זה שתצליחי לעבוד מהבית עם 2 קטנטנים...
כי אני לא בדיוק הצלחתי
עבדתי במחשב וזה היה שייך רק כששניהם ישנו וגם זה בקושי, עם עזרה מבעלי, ואף פעם לא יכולתי להתחייב לאנשים...
ועוד רעיונות:
אולי גיהוץ, אולי תיקוני תפירה. אולי משהו יצירתי שאת טובה בו- אפיה / קישוט עוגות, השחלת תכשיטים, ציור.

אני, למשל, מצליחה לעבוד כמעט רק בערבים.

ועצם זה שאת עם שניים בבית, את כבר חוסכת לא מעט כסף.

אליי פנו כמה פעמים מחברה של אלוורה, בטח יש עוד.

שאלה מגעילה אך נחוצה.. צר לי - הריון ולידה