פורום הריון ולידה (עמוד 4462)

כאבים  מטורפים  בשבוע  7

כבר היית באולטרסאונד ראשון? ממליצה ללכת להיבדק לשלול הריון חוץ רחמי אם יש כאבים כ"כ חזקים..

גם לי היה בהריון.
זה מעניין מה שאת אומרת שהיה לך ב2 הריונות.
בין ההריונות לא היה לך כלום?
טיפלת בזה בצורה כלשהי? וחזר שוב בהריון הבא?
פתאום הפחדת אותי שזה יחזור בהריון... לא חשבתי על האפשרות הזו...

בהריון הראשון לא ידעתי שזה זה אבל סבלתי מאוד. בהריון השני, כבר לא יכולתי סבול את הכאבים אז הלכתי רופא, עשיתי את הבדיקה, יצאה חיובית. אז לקחתי את הכדורים שנתנו לי, לא זוכרת את שמם רק ניסיתי סוג אחד, חלש יחסית וזה לא עזר אז עברתי לסוג חזק יותר ובמקביל שמרתי על סוג של דיאטה, בהתייעצות עם דיאטנית. אחרי ההריון זה עבר כלא היה. יש לציין שבתור נערה סבלתי כמה פעמים מהחיידק הזה והטיפול היה שונה לגמרי (הרבה יותר כדורי אנטיביוטיקה ליום..).

אוף. הלוואי שזה לא יחזור לי שוב.

אל תתני לעצמך להיכנס להריון נוסף עם הליקובקטר.

זה לא תופעה של הריון, זה חיידק אלים ולא חביב בכלל,

שחייבים לטפל בו במלוא הכח.

לאחי היה אותו 8 שנים, הלך לכל סוגי הרפואה הטבעית

ובסוף- רק האנטיביוטיקה הכי חזקה שיש גמרה אותו סופית.

 

 

טיפלתי עם אומפרא-דקס ואנטיביוטיקה חזקה. ונראה לי שזה חזר לאחרונה... כל מוצש סיוט.

אשמח להמלצות לטיפולים נוספים. (אני בהריון, אז אנטיביוטיקה לא רלוונטי).

לי יש אותו, (עוד לא הייתי בהיריון) לי האנטיביוטיקה לא עזרה בכלל! שינוי תזונה עזר לי לשנה ומאז כואב לי הבטן רק כשאני אוכלת דברים מסוימים. חזרתי לאכול כרגיל אחרי שנה...
רפואה שלמה!

הרופאים נותנים בהתחלה אנטיביוטיקה לא מספיק חזקה שלרוב לא מצליחה למגר אותו, אלא לזמן קצר...

תבקשי מהרופא את השלב הבא ותדעי מראש שסה ישבית אותך לשבוע, אבל זה שווה את זה.

 

ואל תתני לעצמך להיכנס להריון עם זה, כי הוא ממש משתולל בהריונות...

והדבר שהכי עזר לי זה שינוי תפריט קיצוני..

אני גיליתי על עצמי:

סוכר

עגבניות

פירות, במיוחד תפוחים

אבל בהריון כשהיה את החיידק לא אכלתי סוכר בשום צורה בשום אוכל כתחליף השתמשתי באגבה / סילאן 100% טבעי, שמן כתחליף במקרים נדירים השתמשתי בשמן קוקוס. שמרים, ביצים ומוצרי חלב..

אכלתי בעיקר פירות ירקות אגוזים שקדים קטניות קינואה..
לחם השתמשתי במחמצת..

ולשתות הרבה.

תשתי סביר. מספיק כדי לא להתייבש ולא לפתח דלקת בדרכי השתן. זה מספיק.

 

תנוחי. אולי התאמצת?

ואחרי שנתת לרחם לנוח קצת (שעה בשכיבה מוחלטת) כדאי לגשת להיבדק.

יתכן שחסרה לך חומצה פולית (קחי 800 מק"ג) ויתכן שרופא נשים ימליץ על תוספת הורמון לחיזוק הרחם.

שימי לב שזה באמת יוצא מהנרתיק....

אני בכ"מ הייתי הולכת לבדוק שהכל בסדר ליתר ביטחון.

הרבה בריאות!

אני גם קיבלתי עכשיו אחרי שנה פלוס מהלידה, והייתי בטוחה שיהיו לי הפרשים גדולים בין המחזורים בהתחלה, כמו שהיה לי אחרי הלידה הראשונה, שאז קיבלתי בפעם הראשונה אחרי ארבעה חודשים. אבל המחזור הבא הגיע אחרי קצת יותר מחודש (למרות שאני עדיין מניקה).

מקווה שהמחזור הבא לא יגיע בקרוב, כי אהיה בהיריון....

א"א לדעת. יש כאלו ויש כאלו.
אבל נראה לי שעבר די הרבה זמן מהלידה, וכנראה גם ההנקה כבר לא כ"כ מסיבית, שיש סיכוי טוב שהגוף מתחיל לחזור לעצמו למצב שגרתי - כל חודש.

אני צריכה להתפלל שאני אקבל זאת ביותר שלוות נפש, לא בכזו היסטריה.

 

אגב, אתמול זה היה לילה ראשון שהפרדנו מיטות אחרי שנה וחצי! הרגשתי כ"כ נורא, הרגשה של טמאה!

בחיים לא הרגשתי טמאה כמו אתמול.

 

את ממש נסיכה.

את טהורה ומתוקה,

שמת לב לאיפה באים הזבובים ? לדבש!

אז הטומאה הזאת היא זמנית לך, וחיצונית לך.

בפנים וגם בחוץ את אותה אחת, מדהימה ומקסימה,

רק שהטבע שלנו הנשים זה להתחדש, ולהשיל קליפות ישנות, אז בואי תנצלי את הזמן המיוחד הזה להתחדש ולהיות יותר רצויה ונחשקת.

שווה להשקיע את הזמן בנקיון ובסדר...וארגון. להכין מאכלים ולשמוע שירים משמחים ...

זאת הזדמנות לחידוש הקשר, והשם רוצה לרומם את מקומך שתהיי מיוחדת....

מקווה שקצת חיזקתי ....
ומוסיפה,
הרגשות שלך מובנים לגמרי, אולי תנסי להרגיש הפוך? שהמצב הזה גורם לך להיות מיוחדת? ....

נהנתי לקרוא. .ואני לא הפותחת

אני גם קיבלתי פעם ראשונה שנה וחצי אחרי הלידה, היו לי הפרשים של 5-6 שבועות, אבל אחרי שלוש פעמים נכנסתי להיריון...

בעיקרון זה בסדר, התייעצתי גם עם רופאת נשים וגם עם רופאת התפתחות.

צריך לקחת בחשבון שצריך לאכול טוב, קודם כל העובר מקבל את מה שצריך אח"כ היונק ובסוף את..

דבר שני צריך לשים לב שאין התכווצויות או דימומים, במידה ויש- מומלץ להפסיק כי זה כבר יכול להיות בעייתי..

אם את מתכוונת להמשיך גם אחרי הלידה אז בשלושה ימים הראשונים לתת רק לתינוק שנולד

לי היו קצת התכווצויות ולא מיהרתי להפסיק, בפעם השניה הפסקתי קצת יותר מהר

היי, אני באותה סיטואציה..

בעיקרון עם הראשון הנקתי בהריון והכל היה בסדר, אבל כשהייתי בסביבות שבוע 9 הוא החליט על דעת עצמו שהוא מפסיק.

כרגע ב"ה בשבוע 13 והחמוד הקטן לא עושה סימנים של רוצה להפסיק..

רציתי לשאול- בהנחה שהוא מחליט לינוק עד סוף ההריון- והרי ידוע שלאחר הלידה החלב עתיר בקולוסוטרום, האם הנקה עד יום לפני הלידה נניח לא תפחית לי את כמות הקולוסוטרום שהקטנצ'יק יקבל? כלומר לא ייתכן שחלק מה"הקצבה" של הקולוסטרום תלך ליונק הנוכחי במקום לזה שעתיד לבוא?

 

תודה..

כמות קצובה.

וגם מה שכתבו לפניי שלושה ימים לא לתת לגדול לינוק זו נראית לי הנחיה די מחמירה. מה שאני מכירה במקרים כאלה -  דואגים שבכל פעם שהגדול יונק זה רק אחרי שהקטן ינק ושבע.

יש גבול!!אבל לפחות עד שהקטנה תגדל (עכשיו היא בת 4 חודשים)

עכשיו אני בשישי משו כזה. .
בהתחלה זה קצת הוריד מהכח שלי, ואחר כך לא ממש הרגשתי את זה. ..
בהצלחה!

ולכן ברוב הפעמים היונקים הגדולים מפסיקים מעצמם כי זה כבר לא טעים להם.

 

אימא שלי "גילתה" פעמיים שהיא בהיריון בגלל שהיונק פתאום הפסיק.

במיוחד במצבים של הריונות קרובים. זה נראה לי לא בסדר שהתינוק נגמל בגיל צעיר.

שמפסיקים בגיל 3 חודשים גם בלי אח\ות ברקע..
מכירה גם בנות שההנקה היתה קשה להן והן הפסיקו אחרי כמה ימים.
נכון שזה לא מצב אידיאלי, אבל הילדים יצאו בסדר גמור..

והכי כיף זה שאת מעניקה לילד חבר שיהיה קרוב אליו בגיל וילווה אותו בע"ה למשך כל חייו

עודדת אותי בקשר לזה שאת מביאה לגדול אח לכל החיים, זה קו מחשבה שונה באמת אצל הגדולה הרגשתי קצת אשמה שהפסקתי את ההנקה שאני שגיליתי בהריון...

וכבר לא נרדמה בהנקה אלא לבד. .. פשוט המשכתי עם זה. ואז היא כבר לא כל כך התלוננה. . לי היה הרבה יותר קשה מלה. ..

תני לזמן לעשות את שלו.

חבל להפסיק הנקה בגלל זה.

 

 

פשוט בינתיים כנראה זה מונע...

 

אצל אמא שלי יש הפרשים טבעיים של כשנתיים בין ילד לילד. (היא לא מנעה עם כדורים).

 

 

נראה לי שבינתיים אמשיך להניק וד' ישלח את ההריון הבא כשישלח...

אני ארפה.

תודה!

הכדורים הם שליחים שלו.
כך לפי דעתי תני לו לכוון אתכם לזמן הנכון ביותר ) בהצלחה

בשביל ספק ילד עתידי.

את חושבת שהיא לא יונקת כמו שצריך?
תנסי אולי לעשות עיסוי עם משהו חם ותוך כדי לסחוט את השד ולהוציא חלב ולהציע בבקבוק.
כמובן הכי טוב לפתור את הבעיה (אם יש בכלל)
דרך הנקה ישירה.

כי חלק מההבראה של הגודש זה המשך היניקה הרגילה.

וזה מה שמחזיר את יצור החלב לקדמותו.

 

באמת אחרי גודש יש יום יומיים קצת מחסור אבל אם הילד ממשיך לינוק רגיל זה מסתדר.

הגודש ירד לגמרי. וגם החום שלי..
אבל האנטיביוטקה ל7 ימים..
יוצא חלב. אבל לא יודעת אם מספיק.

מצד שני אם לא היה מספיק היא הייתה צורחת לא?

המון גירויים ושינויים.
קשה מאוד לישון, קשה להתרכז באוכל. (חפשי בגוגל 'משבר 4 חודשים')
הייתי מחכה כמה ימים ואם נשאר ככה להתייעץ עם יועצץ הנקה. אם אין לך כסף, אפשר לחפש בפייסבוק..יש קבוצה של ייעוץ שכחתי את שמה. אם חשובה לך ההנקה אל תשלבי מטרנה בלי להתייעץ.

עיצוב גרפי אם את יודעת..

אשמח לעוד רעיונות.

כמו עריכה תרגום כתיבה עיצוב..

מציעה לך שלא לבנות על זה שתצליחי לעבוד מהבית עם 2 קטנטנים...
כי אני לא בדיוק הצלחתי
עבדתי במחשב וזה היה שייך רק כששניהם ישנו וגם זה בקושי, עם עזרה מבעלי, ואף פעם לא יכולתי להתחייב לאנשים...
ועוד רעיונות:
אולי גיהוץ, אולי תיקוני תפירה. אולי משהו יצירתי שאת טובה בו- אפיה / קישוט עוגות, השחלת תכשיטים, ציור.

אני, למשל, מצליחה לעבוד כמעט רק בערבים.

ועצם זה שאת עם שניים בבית, את כבר חוסכת לא מעט כסף.

אליי פנו כמה פעמים מחברה של אלוורה, בטח יש עוד.

שאלה מגעילה אך נחוצה.. צר לי - הריון ולידה

הם מערביים= פוגעים בתינוק. 

הם לא מותאמים לנשיאה פיזיולוגית.

 

כמו שאסור להושיב תינוק לפני שהוא יושב בעצמו או להעמיד אותו לפני שהוא עומד ככה המנשאים האלה יוצרים תנוחה לא נכונה של התינוק.

והבנתי שהם טובים מבחינה אורטופדית.

היה לי מנשא קשירה והיה סיוט איתי.

לא היה לי נוח בכלל.

ומסורבל לילד

הבעיה עם האורטופדים שהם מיעודים להורה אבל לא לתינוק :-/ 

 

ממליצה על ארגו (חוץ מה360), יאמו- הם גם מותאמים לתינוק וגם פשוטים ונוחים להורה

גם מנשאים סינים- הם אומנם עם קשירה אבל הרבה פחות מסובכים מהאלה של הבד

זה גם מנשא ארגונומי.

ולפותחחת, לי יש מנשא ארגו 360.
לא השתמשתי איתו הרבה אבל אני מרוצה. התינוק מקופל בפנים בתנוחה עוברית ונראה שנוח לו.

אני לא יודעת לגבי התנוחה העוברית אבל בפיסוק שלו הוא לא נכון ודומה מאד לבייביביורן על מגרעותיו.

יש שינוי מהותי לעומת הדגמים הקודמים מבחינת הפיסוק.

וזהו פיסוק שכן מתאים לילד

'הם מערביים=פוגעים בתינוק'

את בעצם נותנת פה הרגשה להרבה הרבה אמהות (והמנשאים האלו כ"כ נפוצים!) שהן 'פגעו' בתינוק שלהן.

תינוקות ואמהות רבים השתמשו ומשתמשים בהם והיו מרוצים מאוד! בלי שקרה שום דבר.

אז נכון שיש דברים שכיום ממליצים עליהם יותר. שנחשבים בריאים וטבעיים יותר לתינוק- ואני לא שוללת אותם! אבל מכאן ועד לקבוע שבייביביורן וכו' פוגעים בתינוק יש מרחק. מה גם שכמו ששוקולדצ'יפס כתבה- לבייביביורן וארגו וכו' יש אישורים מאורטופדים ואלו לא חברות 'חאפריות'...

אנחנו השתמשנו ומשתמשים בוואן מגיל שבועיים, וב"ה מרוצים מאוד. אני מודעת לחסרונות וליתרונות. לכן למשל אני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים ששמנו אותה עם הפנים החוצה - שזה פחות בריא.
הייתי צריכה לנסוע איתה באוטובוסים, על הבוקר, ולא היה סיכוי למשהו מסורבל או מסובך. היא אהבה אותו מאוד ועדיין כל בוקר אני לוקחת בו אותה למעון (כבר מתקרבת לגיל שנה).

אפשר להביא את דברי הפיזיותרפיסטית, להציג את המחקרים והדעות ולהמליץ... אני מקווה שזה בסדר שאני אומרת את זה ובטוחה שהתכוונת לטוב... פשוט הניסוח צרם לי מאוד. מחילה.

לעניין ההמלצה - וואן נהדר, ואם מתכננים להשתמש בו לאורך זמן אז הוא מאפשר נשיאה על הגב (שזה החידוש בו מבחינת בייביביורן), רק שלהרגשתי היתרון הזה בא קצת על חשבון התמיכה בגב - שלדעתי טובה יותר בדגמים הקודמים (מיריקל וחבריו) בהצלחה!

ויש הרבה הטעיה בדברים האלה. 

בדיוק כמו שסוכר זה רעל ולצערי גם הילדים שלי צורכים אותו. 

אני לא כותבת את זה נגד אף אחת אלא בעד כל אמא שרוצה לקבל את כל המידע ולבחור לפי סדר העדיפויות שלה.

 

בדיוק כמו שלפעמים אני בוחרת לתת לילדים שלי לאכול משהו שהוא מזיק בעיני כי בנקודת הזמן הזו אני מבינה שזו הבחירה הטובה. זה לא יהפוך את הסוכר לפחות רעל, זה פשוט הבחירה הנכונה בנתונים שיש לי באותו זמן.

אבל אם לא יהיה לי את המידע שסוכר זה רעל אני לא אצמצם למינימום את כמות הסוכר שהם מקבלים וחבל. אז עדיף שגם אם אני נותנת את זה אני אזכור שזה רעל.

 

 

כשהם פיצפונים הקשירה זה סבבה.
אבל כשגדלים זה כבד וממש לא נוח בגב!
איזה מנשא יש עם נשיאת גב שבריא לתינוק ונח לאמא?

מירקל

יש שיגידו לך כל מיני דברים על בריא או לא בריא לתינוק.. מערבי אפריקאי וכו'..
לא בדקתי אבללל- יש משהו בכל הטרנדים של "להיות כמו פעם" וש"זה הדבר הכי בריא לתינוק" שלא קונה אותי.. היה לי מנשא קשירה שבטוח לא היה נח לבן שלי...
אז כולם עושים מזה כסף כי לא תמיד אפשר לדעת מה נח לתינוק...
יש רופאים ואורתופדים שבדקו ונותנים אישור לבייביורן אז לכי על זה.. ( ותזכרי שגם הם עושים מזה כסף..)

וסליחה שלא עניתי לך לעניין למה ששאלת...
קצת פרקתי את כל הבלבולי שכל שעברתי כשחיפשתי מנשא....

ואני אומרת מה שלמדתי מפיזיותרפיסטיות- מה הכללים לנשיאה בטוחה לתינוק.

ובהתחשב בזה שתינוק יול לבלות במנשא שעות רבות בחייו לי חשוב לא לזלזל בהנחיות האלה.

תודה!

מהו מנשא פיזיולוגי

 

פוסט שמסביר על הדרכים לשאת בצורה טובה ובריאה גם לאמא. זה נוגע גם לבחירת מנשא, אבל הרבה מעבר.

כאן: https://behithavut.wordpress.com/2016/01/03/%D7%90%D7%9D-%D7%AA%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97/

 

 

מאוד מרוצה
כשהוא קטן יש רוכסנים שסוגרים ואחכ פותחים והרגליים מפוסקות.
נח לי ולו, בדים נעימים.
מרגישה שהוא יציב ואין סיכוי שהוא יפול שזה תמיד היה החשש שלי ממנשאים

אני במצב דומה והסברת לי מה עובר על הגוף שלי אולי...

 

 

 

(רק שאותי זה תוקע בשבעה נקיים שמזמן עברו את השבעה...)

נראה לי שלנו הנשים יש תכונה טבעית להחמיר.. הרבה פעמים אנחנו היינו יכולות לאסור את עצמנו אם לא היינו שואלות שאלת רב..
תנסי להפריד בין ההלכה לתחושה שלך, תפנימי בשכל שאתם מותרים ואולי בהמשך גם תתחברי לזה נפשית. תעשי מה שעושה לך טוב ומתאים לך לגוף ולנפש.. בהצלחה! ובע״ה שיהיו בשורות טובות!

ואל תסתכלי בניגוב.

ככה תחסכי הרבה שאלות והרגשה כזו כמו שאת כותבת.

כל כך מרגש ! שיהיה ממש בקלות ובשמחה !

עלה לי שלמה אבל תנכי... אז- שלום..
שמעתי על הרבה שקראו יוסף חיים ( ע'ש הבן איש חי )לתינוקות שנולדו אחרי סיכון..

דוד, יהודה, שמואל, מיכאל, יוסף, מלכיאל( הרבה נגמר ב- ל...
אלעזר, אליעזר, יעקב. מצטערת בינתיים הרבה מהתנך....

לאחר ניסים גלויים בלידה. וקראנו לו הלל(ה' בחיריק). גם הלל והודאה וגם הלל הזקן היה איש שכולו חסד. וזה התחבר לנו לחסדים שה' עשה איתנו..

סוף הריון קל ובריא, ובעז"ה גם לידה כזו!

מזל טוב!

יגל,טובאל,אהוביה,

יגל שם ממש חמוד, הלל ורועי גם,

אבל ילד שמסתובב עם השם טובאל, הלל-טובי , או אהוביה

מחוץ לשומרון, יעבור התעללות בבית ספר. 

רוב הילדים לא עוברים התעללות בבית הספר על בסיס שם חריג, או משקפיים, או נמשים, או הורים גרושים, או לקות למידה, או כל דבר אחר שהופך ילד לחריג. יש מקרים של התעללות בתואנה כזאת או אחרת, אבל זה לא שזו תוצאה ישירה. לרוב החריגות היא רק חלק קטן מהסיבה להתעללות, אם בכלל. החלק העיקרי של הסיבה קשור לנורמות ההתנהגות באותו בית ספר (יש הבדלים עצומים) ולביטחון העצמי של הילד. אז לשני הדברים האלה (בניית ביטחון עצמי ולשלוח למקום נחמד) אני אקדיש תשומת לב הרבה יותר מלניסיון הנואש לייצר ילד שלא חריג בשום דבר.

לאיית אותו לכל מורה חדשה ולקבל חרוזים טיפשיים.

אני בהחלט מסכימה שיש לתת שם לא מאוד חריג באיזור/באוכלוסיה.

 

 

אבל ממש חשוב לשים לב איזה שם נותנים לילד. זה לא נעים להיות חריג ושונה עם שם מוזר-( בשפת הילדים ) או מיוחד.( בשפת המורים )

 

 

אחיה,אליה,מבשר,אהוביה,אלחי,שילה,יאיר,שמעיה,אלישמע,ידעיה,עילאי,נעם,טוביה,

הוד (מישהי יודעת אם זה קביל גם כמקביל הזכרי להודיה?...)
יצחק (אמנם תנכ"י, אבל זה ילד התפילות הראשון....) ובאותו עניין שמואל.
ברוך
שניאור (ריבוי אור)
דורון, שי, יהונתן

בשעה טובה ומוצלחת!!!

הוד משמעותו קרובה להדר.

 

יהודה הכי קרוב להודיה.

ברכיה זה שם של מושב,

ולא הייתי רוצה שלילד שלי יקראו על שם המושב הזה ... 

ואי אפשר להימלט מזה.

 

אני אביגיל ויש ישוב בשם הזה, וגם אלעזר, ועל השם יאיר יש מספר ישובים עם צירופי מילים שונים, וכו' וכו'.

לק"י

ואני לא משם, אבל מכירה.

בניה

בארי

יונדב

קדם

תודה על כל הרעיונות
מתחיל להיות כיוון...

וסתם מעניין,משהו שעלה פה ?

לא חייבת לגלות אם לא בא לך...

של שמות שעלו כאן ושמות שהזכירו לנו

כולם קשורים איכשהו אין לי כח וזמן לפרט...

וכשחיפשתי את התגובה שלי לא מצאתי

גם היה לי קשה למצוא שם לבנות שקשור למקדש .....

אבל שתדעי שתמיד יש מצב שלא יראה מספיק טוב תלוי אם את רזה או מלאה... כך אמר לי..

אז מה עושים???

יש רעיונות להקל על הצינון?

אפשר לקחת מי מלח, תה עם דבש. בעיקר תרופות סבתא.

אפשר אקמול צינון  ודקסמול קולד.

לא כדאי קולדקס (בגלל הקפאין).

 

אבל עדיף לקחת אקמול כי הוא פשוט יותר (מכיל חומר אחד במקום הרבה רכיבים).

 

הם דיברו איתי ארוכות וזה היה מאוד נחמד, מקצועיים מאוד, ממליצה לפנות!

עזרת לי מאוד!

אני מאד בעד פתרונות בינים כמו סבתא אם יש אפשרות או לפחות מטפלת עם פחות תינוקות.

אני בטוחה שרוב המטפלות בחרו במקצוע מאהבת תינוקות והיו מאד רוצות לתת לכל תינוק את מה שמגיע לו- הרבה חום ואהבה, קשה לי להאמין שרוב הזמן מטפלת אחת יכולה לתת באמת יחס מתאים ל6 תינוקות במקביל. ממה שראיתי זה לא פשוט בכלל  

 

אבל כל מטפלת וכל מעון יש לו את השיטות שלו ואת הרוח של המקום ואני מציעה לך לשאול את המטפלת, איך היא מרדימה את התינוקות, לבקש להיות קצת ולראות את היחס, לנסות לחכות בסוף היום מחוץ למעון ולשאול אמהות שכבר שם מה הן אומרות.

 

ולצפות לזה שבהתחלה בשעות שהתינוקות איתך היא תרצה להשלים זמן אמא ולכן הגיוני שתיצמד אליך הרבה יותר ותקום יותר בלילה ואם היא יונקת אז תבקש לינוק בתדירות הרבה יותר גבוהה

 

בהצלחה 

חודשים?

זה ממש חשוב לי לשמוע איך התינוק הגיב וכד'..

תודה!

בדרך כלל הם היו בסדר. בהתחלה קשה להם קצת להתרגל. הבת שלי היתה שובתת רעב עד שהגעתי במשך שבוע ואז הבינה שאין לה ברירה והתחילה לאכול.
בדרך כלל הייתי בודקת אם מטרנה מתאימה להם בבית ומרגילה אותם לבקבוק אני נתתי גם מטרנה כי לא הייתי מצליחה לשאוב בכמות מספיקה.
ושלא תחשבי, היו לי המון ייסורי מצפון אבל בעלי אמר לי שזה טוב לילדים ולי. ואכן כך היה

אני מפונקת ונשארתי בבית עם הקטנה, לא כי תכננתי אלא כי ככה יצא:
הרגשתי זוועה וגם לא עבדתי לפני הלידה כך שהייתי צריכה לחפש עבודה וזה דורש הרבה יותר כוחות מלחזור למשהו קיים.
וכולם בריאים ושלמים.
חברה שלי אמרה שזה היה לה קשה, יותר ויותר מילד לילד, כנראה עם הגיל פחות אכפת מהעבודה ויותר חבל להוציא את הילד למטפלת. אבל היא עשתה את זה בכל זאת ויש לה ילדים נהדרים. וכך כמעט כל החברות שלי.

הנסיך שלי מבלה במעון תמ"ת מגיל שלושה חודשים וחצי. אם זה היה קל? לא אשקר, שבוע ראשון היה **לי** קשה אבל עבר לאט לאט. אני העדפתי מעון על פני מטפלת כי אני די חרדתית בעניין ולא מרגישה שאני יכולה לסמוך על מטפלות.. ב"ה בדיעבד, אין ספק שאומר שזו הייתה הבחירה הנכונה בשבילנו. ב"ה הוא פרח שם! אוהב חברה, אוהב גירויים, קיבל מסגרת.מה אעשה בעז"ה עם הבאים בתור? המעון זה התשובה בעז"ה.
אוסיף ואומר שעם כל הקושי, רוב הקושי הוא אצלנו,האמהות. בגילאים גדולים יותר, הקושי גדל כי מתווסף הקושי של התינוק שהוא יותר מבין ולכן אפשר למצוא יותר מרד ובכיף.
תהיי שלמה עם זה נשמה, אנחנו לא היחידות בעולם. לא הראשונות ולא האחרונות. בעז"ה מאחלת לך שתהיי מרוצה מהמעון ומהמטפלת ומהר מאוד תביני שזו מסגרת טובה!!

הרגעתן אותי!..

שיעבור כאן חוק (כבר מחר בבוקר) של חופשת לידה לשנתיים...

הלוואי....

ומילד שלישי חופשת לידה לכל החיים.
אבל זה מדינות שכמעט לא נולדים שם ילדים, פה המדינה היתה קורסת מחוק כזה...
אבל אני לגמרי בעד

אם כי מקום העבודה והתנאים נשמרים.
בקנדה למשל, כשהאישה חוזרת לעבודה חייבים לשמור לה על אותה משכורת אך לא חייבים לשמור על אותו התפקיד.

למשל בשוודיה יש חופשה של 18 חודשים בשכר, אם אני מבינה נכון היא אמורה להתחלק בין שני ההורים.

תראו כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94

זה לא מפליא בהתחשב בשיעורי הילודה באירופה, אך מרבית המדינות אינן נוהגות כך.

כמעט בכל המדינות תהיה תקופה בה ניתן שכר אך הוא לא ארוך כמו הזכאות לחופשה ויותר דומה למצב בישראל

גם הרבה מטפלות פרטיות זה היחס..
ובמעונות יש בדרך כלל גיבוי במקרה הצורך. יש אנשי צוות נוספים בסביבה.
מעון זה מקום יציב, עם כללים ובקרה. זה לא בית פרטי שאין שום מעקב מה קורה שם...
כמובן בסופו של דבר כל מקום וכל מטפלת לגופו ולגופה ואת צריכה לבדוק עד כמה שאת מרגישה צורך במקום אליו את מתכננת לשלוח.
כמובן אם יש לך אפשרות להתייעץ עם הורים ששולחים שם זה תמיד נהדר!
ומה שכתבו פה ממש נכון. ילדים קטנים מסתגלים בדרך כלל די בקלות. דווקא להוציא בגיל גדול זה לדעתי קשה יותר...
בנצלחה!

אם זה פטריה - זה יעזור!

 או אם התינוק קטן מחודש-  התייעצות עם רופא הילדים לדעתי.

כדאי לנסות לשטוף אחרי כל החתלה מלוכלכת, ולנגב היטב אך לא בשפשוף.

ממליצה על בייבי פסטה.

אם האדום מבריק, צריך בדר"כ משחה אנטיביוטית מרופא.

לא עזר לי ביבי פסטה
אנסה אגיסטן בייבי, זה יעיל יותר מהמשחות הרגילות לתפרחת?
תודה לכן

אם כן, קרוב לוודאי שזה פטריה.
אני הייתי הולכת להתייעץ עם רופא.

עם הסרזט.
הנקתי מלא רק עד גיל חצי שנה בערך, ואחר כך הפיצית התחילה עם מוצקים והורידה הנקות

לרוב הנשים אין מחזור עם סרזט

אצלי, אם התחלתי סרזט תוך כדי הנקה מלאה, לא קיבלתי מחזור בכלל, אפילו כשירדתי עם ההנקה לפעם אחת ביום בלבד.

 

(ובלי זה אני מקבלת מחזורים סדירים כל ההנקה).

שאז אני בקושי זזה. וסופרת את הימים כדי להיות כבר אחרי.
בהמשך אני בקושי זוכרת שאני בהריון

לי עדיין אין מושג איזה שבוע אני באמת.
הרופאה עשתה לי אולטראסונד והיה נראה לה שבועיים!! פחות מהתאריך לפי הווסת, אבל זה לא הגיוני בגלל שהיו לי מחזורים מתוקתקים כל 30 - 32 יום.

לכן היא שלחה אותי לאולטראסונד אצל מומחה והתור הכי קרוב שהיה זה למתי שאני יהיה שבוע 12 +2 לפי הווסת ואני מפחדת להתאכזב במידה והוא יחליט להזיז שבועיים אחורה.
זה לחזור חזרה לתחילת שלישי.