פורום הריון ולידה (עמוד 4482)

אבל - להערכתי (ומבדיקה במטוטלת - לי מתאימות פנינים) אם יש לך שרשרת עם תליון מהאבן הזו, כדאי לענוד אותה לאורך הלידה, אפילו מעכשיו - כיוון שזה כבר רלוונטי....

מענין אם מתאים לך זהב (אם אני זוכרת נכון, לא התאים לי) אם לא, כדאי לך לתלות את התליון על חוט רגיל.

שיהיה בשעה טובה בעז"ה.

אני מצמידה לבגד ...

אם לא אלד עד מחר בבוקר(אין צירים רציניים ) אתקשר.

תודה.

מתה מפחד מהלידה!!!!!

עוד לא ילדתי

אתקשר אליה עכשיו.

קראנו לה:כרמל-אסתר.

בע"ה אפרסם בקרוב את סיפור הלידה.

(גילוי נאות: אני לא שייך בכלל לפורום הזה, כמובן, אבל לא יכולתי לדלג על ברכה גם כאן, מכיר אותה ואת המשפחה באופן אישי )

במיוחד כשיש רקע של הריון תקין קודם.

בהצלחה בהמתנה

כך היה בתקופת חזל - אישה לא היתה נכנסת להריון במשך שנתיים אחרי לידה.

חזל אמרו שבמשך שנתיים הגוף של האישה עוד מפורק. היום גם ארגון הבריאות העולמי כבר מכיר בכך שעד שעוברות שנתיים הגוף עוד לא בשל להריון חדש.

בגלל כל מיני הורמונים ועניינים בתזונה שלנו ובאורח החיים שלו רוב הנשים כבר לא במצב הזה באופן טבעי, שלא נקלטות במשך שנתיים, אבל יש בודדות שכן - שהגוף שלהן ממש יודע לשמור על עצמו.

לצד כל זה מבינה מאד את הצד של חוסר הסבלנות. ממש ממש מבינה (הייתי שם). אבל תראי את הטוב. זה יותר בריא לך ככה, וגם לתינוקת שלך שעוד צריכה קצת להיות התינוקת לפני המעמד המכובד של אחות גדולה. באמת שזה לטובה.

הרבה זמן עד שהתייבש החלב לגמרי, ופתאום הרגשתי אדם חדש...

ורק אחרי כחצי שנה פלוס נכנסתי להריון כשנתיים וחצי בין שתי הלידות.

בהצלחה רבה.

אני אחרי לידה אחת ובינתיים מונעת כי אני תשושה, אבל מה שאני יכולה לומר מלפני ההריון הזה:

1. היום אני מצטערת שלא ניצלתי את הזמן להנות והייתי לחוצה נורא. עם ילד אחד יותר קל לצאת ולבלות, תנסי לנצל את זה. קל לומר וקשה לבצע, אבל תנסי בכל זאת..

מה שעזר לי היה לדבר עם בעלי הרבה, הוא קצת איפס אותי. ולי אישית עוזר גם ללכת לרופאים ולעשות מה שאני יכולה. יש כאלה שזה להפך, מלחיץ אותן.

2. אין לי מושג אם זה סביר, מניחה שכן ממה שרואים פה בפורום וממה שענו לך.

מה שכן. שימי לב אם המחזור שלך מסודר ואם הוא מתנהג כמו שהיה פעם. אם הוא היה מסודר ועכשיו מבולגן ייתכן שעוד זמן יעזור. אם הוא התקצר ל 28 יום ומטה ייתכן שאתם מפספסים את הביוץ. מחברות שלי הבנתי שדברים השתנו להן אחרי לידות. ואם בא לך תלכי לרופא ודי. מה אכפת לך אם זה נראה "לחצני" מדי או לא, את יכולה לעשות מה שבא לך.

שאת מוגדרת כאחת שיש לה אי פריון משני!

בסה"כ לפני חצי שנה הפסקת להניק ולוקח לגוף קצת זמן לחזור לעצמו.

חבל להכנס ללחץ, לחץ ידוע כגורם שמפריע להכנס להריון.

תרגעי ותאמיני שזה יגיע בזמן המתאים. ובנתיים תהני ותפנקי את התינוק שלך, לפני שיבוא לו מתחרה..

הבת שלי תהיה בת שנתיים וחמישה בתאריך המשוער, ואני מודה לד' על כל שניה שלא הייתי בהריון קודם, כי עכשיו זה מתנקם בה, החולשה, העייפות (ושמירה...) תנצלי, ותודי לד'

ולא שלא רציתי הריון עכשיו יום אחרי הלידה כבר פנטזתי על ההריון הבא 

ואני מצטרפת לזו שאמרה לגבי שנתיים מהלידה הקודמץ, זה באמת יכול להיות כך, (יכול להיות שגם המערכת ההורמונלית לא חזרה עדיין למצב של לפני הלידה. מחזור תקין, אחיד, לא קצר/ ארוך מדי? תחשבי גם כמה חודשים יש לך כבר, אל תעני לנו ח"ו אבל זה יכול להיות מאוד משנה אם הוא חזר רק אחרי ההנקה- הכי הגיוני בעולם שייקח עוד טיפת זמן.

לפעמים יכול לקחת לפטריה לעבור זמן ארוך...

בימים של לקיחת איגסטן או תרופות, לא כדאי, בשאר הימים, שהכאבים סבירים, זה אפשרי.

ואניי דוקא כן חושבת שצריך להמעיט בפחממות.

מנסיון שלי, דווקא בשבתות שהייתי אוכלת יותר מגוון ירקות וחלבונים ופחות פחמימה

כמות החלב היתה גדלה

ככה זה לא יפגע לא בך ולא בחלב.

ואז להקפיד לא להסתכל וללבוש תחתונים כהות.

אחרי אחת הלידות הדימום היה קצת יותר חלש מווסת ולא יכלתי להתעלם, נאסרנו לטבלתי כמו אחרי ווסת רגילה ואז היה שקט, בפעם השניה שלקחתי אם היה זה לא היה מספיק משמעותי שאני אשים לב ועברנו את העניין בשלום

בשאול תמרוקים זה אפילו זול יחסית לאחרים.

יש גם דעה שתחתונית לבנה לא מקבלת טומאה,

תשאלי רב .

הכל עבר הכי חלק שאפשר, אבל הבנתי שהוא יכול להשפיע על כל אחד אחרת.

חודשיים שלושה אחרי שהיא הפסיקה, נכנסה להריון שגם הוא עובר חלק, עד כמה שהריון עובר חלק

התחילו בחילות 6 ימים אחרי המקווה, והרופאה אמרה לי שהכל יכול להיות.

המון הצלחות אם זה אכן הריון, ומקווה בשבילך שכמו שבאו מוקדם, כך ילכו מוקדם

גם אני התבאסתי בהתחלה

אבל אחר כך גם ראיתי את הכיף בזה שהיא לא תלותית דווקא בי....

כנראה שהיא לא זקוקה לזה, יש ילדים כאלה....

בגיל 11 חודשים או שנה

והיא עד היום מסרבת אפילו שאחזיק אותה בתנוחת הנקה. אסור לי לערסל אותה!

אבל מה שיצא מזה שהיא עצמאית יותר ופחות תלותית בי ו... ישנה כל הלילה!!

אני בהיריון והפסיק להיות לו טעים...

לא נעים להגיד, לא היו לי קשיים מיוחדים בהנקה ב"ה אבל זה פשוט הכביד עליי וממש שמחתי כשהוא גמל את עצמו... ככה לא צריך לדאוג שיהיה לו שאוב ואפשר השאיר אותו לכמה שעות אצל מישהו אחר בלי שיהיה גודש. תראי את הצד הטוב בזה

נראה לי שבגיל הזה אם לא מניקים צריך לתת תמ"ל, כי א"א לקבל כל מה שצריך רק ממוצקים.

זה גיל הגיוני לעבור למוצקים..

הבת שלי בגיל 9 חודשים היה נראה שזהו - היא גומלת את עצמה, והיה לי כזה צער מזה, בסוף הסתבר שהיא מצמיחה שיניים וכואב לה. היא הצליחה לינוק מתוך שינה או כשהיתה מאוד עיפה ומנומנמת, ואחרי כמה ימים, חזרה לינוק כרגיל.

מקווה שגם אצלך יהיה ככה.

יכול להיות שצריך להיעזר במשכך כאבים.

יש בו כל מיני רעיונות וטריקים למצבים כאלה. יש עוד סיכוי לשנות.

להתחבק, להתנשק, לקיים יחסים ללא המעשה בסוף

ואפילו כדי להעביר דברים מיד ליד

הרופאים ממליצים לפני לבדוק אותך ולתת לך אמצעי מניעה אם את בעניין.

בסה"כ אם הדימום נפסק עד כדי כך שאת יכולה לטבול זה כנראה אומר שהרחם חזרה פחות או יותר לאיתנה.

חשוב כמובן לוודא זאת אצל רופא!!

יתנו לך ללדת רגיל אם היא לא תכסה את הפתח ויהיה רווח של 2 סנטימטר.

יש הומאופטיה ששמעתי שעוזרת גם לעלות. 

אין לך דימום נכון?

חשוב הרבה מנוחה.

בשורות טובות.

אפשר ללדת ויבק עם שיליה נמוכה. ליוויתי כמה כאלו.

ואפשר בתיאוריה ללדת גם ככה בלידה רגילה.

חשוב שתתייעצי לקראת הלידה עם הרופא/ה שלך ושתבררי האם בית החולים שאת הולכת אליו ממהר לנתח או מאפשר לנסות ללדת לידה רגילה גם במקרה כזה (מה שקורה שהתינוק לוחץ על השליה בלידה, ואז גם אם יש דימום הוא עוצר אותו מלצאת מהשליה. הבעיה בשלית פתח מלאה או חלקית שההתינוק עלול ממש לקרוע אותה)

המון ס"ד!!

תצליחי!!

והעיקר ילד בריא ושלם ואמא שמחה ומאושרת  

אצלי תמיד בחודשים האחרונים של ההנקה הנקתי פעם ביום- בבוקר שהתעוררו. והיה מספיק.

התאוששות קלה ומהירה.

יש משהו שאולי מציק לה? שיניים שמתחילות לצאת למשל?

אני לא יודעת מה קורה אצל כולם, אבל אצלי דפוסי השינה בלילה עדיין משתנים בגיל הזה לפעמים. נכון שיש תינוקות שישנים רצוף מגיל צעיר אבל רוב התינוקות עוברים כמה שלבים עד שהם מגיעים לשלב השינה של לילה שלם או כמעט שלם.

נראה לי שהדבר הראשון שאת צריכה לעשות זה להבין מה גורם לה להתעורר, ולפי זה לפעול.

כי אם יוצאות לה שיניים אז אין מה לעשות- לנסות להקל בעזרת נשכנים או אקמול וכד', ולחכות שזה יעבור והשיניים יצאו.

אם היא רעבה- אז אולי לתת ארוחת ערב משביעה יותר, ומצד שני- אם את בטוחה שהיא לא רעבה אז אולי את לא צריכה להניק אותה כשהיא מתעוררת. (עם שתי הגדולות שלי- בגיל 9 חודשים היו מתעוררות, יונקות ונשארות ערות לשעתיים בערך. אז הפסקתי להניק אותן בלילה כי הבנתי שזה לא התעוררות מרעב וממילא ההנקה לא עזרה..)

אם זה ענין של מחזורי שינה- שכשהיא עוברת לשינה קלה היא מתעוררת ולא מצליחה להרדם בחזרה- כדאי "לתפוס" את הרגע הזה ולהרדים אותה חזרה לפני שהיא מתעוררת לגמרי- בנדנוד וכד'.

ולגבי ההרדמה- זה נורמלי לגמרי שהיא נרדמת בהנקה אבל אם את חושבת שזה מפריע לה לישון טוב בלילה, או שמסיבה אחרת את רוצה שהיא תרדם גם בדרך אחרת- אז תתחילי להרגיל אותה לדרך אחרת. בהתחלה קצת קשה אבל הם מתרגלים מהר. אולי עם בקבוק מים חמימים, אולי בנדנוד המיטה, כשאת שוכבת לידה עד שהיא נרדמת, או בכל דרך אחרת שאת חושבת עליה.

אצלי ימי שישי עמוסים עזרו להן להרדם לבד....נשמע מצחיק אבל כשהילדה היתה עייפה פשוט שמתי אותה במיטה (בגיל 8 חודשים בערך) ואמרתי לה ללכת לישון. מיהרתי לסיים את הדברים לשבת ולמרות שהיא בכתה דקה או שתיים היא נרדמה וככה למדה להירדם לבד...

בהצלחה, ובאופן כללי אני לא חושבת שאת צריכה להתייחס למציאות הזו כאל "בעיות". ההתנהגות שלה היא של תינוקת בריאה ונורמלית, וטוב שכך. נכון שזה גורם לך לקושי, אבל מבחינתה- היא לא בעייתית.

לפני היועצת שינה, את צריכה להחליט בינך לבין עצמך על איזה קו את מעדיפה ללכת - הנקה ושינה משותפת, עם רגרסיות פה ושם כשבוקעות השיניים, או שאת מעדיפה "לעשות סדר" להפסיק את השינה המשותפת ואת ההנקות בלילה.

אני אישית הולכת על הקו הראשון שציינתי. ראיתי שאם אני רוצה לשמור על ההנקה לאורך זמן, אני מעדיפה לספוג את הלילות הצפופים האלה כשבוקעות השיניים (זה בעיקר הגורם לכאב, שינה לא שינה ולפעמים גם חולי בשנתיים הראשונות של התינוק).

בדרך כלל התינוקות "חוזרים למוטב" אחרי כמה לילות כאלה, ואפשר בכל זאת להחזיר אותם לדפוס של שינה פחות או יותר רציפה.

ואם היא פתוחה אז מיד לפח! זה עלול להיות מזוהם...

תנסי עם תיונים - רפואה שלמה!

וחמי רופא עיניים אז הוא אמר לי להשתמש בה, אין בעיה