פורום הריון ולידה (עמוד 4490)

כן ..
משבוע 9,10 יש נשים שכבר דרך הבטן אפשר לראות ..

בהצלחה

מבחינת הגישה- אפשר לנסות בגישה בטנית, השאלה אם יצליחו לראות. יש נשים שאפשר לראות אצלן גם בשבועות מוקדמים מאוד.

את יכולה לשתות הרבה, ממש הרבה, לפני ולבקש מהם להתחיל עם אולטרסאונד בטני.

ייתכן שייראו מספיק טוב. ואם לא יהיה מספיק טוב אז תלכי להתפנות ויעשו וגינלי.

(אצלי במקרה ראו יותר טוב בבטני בגלל שרירן שהסתיר בווגינלי, אבל זה רק אצלי).

 

האולטרסאונד הראשון חשוב מאד לראות שהכל במקום וכמו שצריך. אל תוותרי על זה. את לוקחת סיכון סתם.

וזה גם לא כזה אי נעימות, בדרך כלל זה טכנאיות ולא גברים, והן רגילות כל כך שמכניסות בלי להסתכל ואת גם לא מרגישה כמעט כלום. זה באמת לא נורא כמו שזה נשמע.

 

הרופאים שהייתי אצלהם הם אמרו שבשבוע כזה זה תמיד בטני.. חוץ מהעניין שזה דורש סבלנות ממך זה לא מעקב כלום גם לדעת אלה שאוהבות להלחיץ שלא ידעו את גיל ההריון המדוייק..
( כמובן בהסתייגות שאין לך כאבים חריגים..)

אני חושבת שזה תלוי במקצועיות של הרופא.

אצלי הוא עשה את האולטסאונד הראשון על הבטן וראו שק הריון.

לך או למתנדבת אחרת ותעבירו את זה לבעלת מקצוע שתכתוב על זה מאמר תשובה שמכיל התייחסות לנושאים העיקריים.

זה נראה לי יותר צנוע כי זה פחות אישי וזה לא שרשור מתפתח.

 

אפשרי להפנות שאלות מראש

אבל כמו שציינת, צריך זהירות רבה כדי לא לגלוש לגבולות בעיתיים.

במקום דוקטור בייבי....

 

שכחתי את שמה

מוזמנת לפנות ל 21או להפתעה!

לכל אחד לפני מבנה הגוף מתאים משהו אחר..

לפי דעתי את צריכה לעלות למידה 1. ברגע שמתחיל לברוח זה לרוב בגלל שהחיתול קטן.

מניסיון אישי האגיס מעולים וסופגים נהדר, אני ניסיתי לא מעט חברות ותמיד חזרתי להאגיס.

זה מאד תלוי תינוק... תנסי מידה אחרת או חברה שונה

שימי לב שהשוליים מסודרים טוב והבולבול מכוון כלפי מטה. לפעמים זה בגלל זה. אישית, אני משתמשת בהאגיס ומאד מרוצה מהם

איך את רוצה שהיא תקרא לזה? 

האיבר המיועד לעשיית "קטנים" ?

אפשר לחשוב כבר מה היא אמרה.

 

נראה כאילו הם שינו את הטיטולים שלהם הורידו איזה משהו שחוסך להם והיה איכותי

הם צריכים להיות כלי פנים הטיטול או למשוך אותם החוצה ?
כי גם לי זה קורה

מגומי קל, שצריך לסדר משני צידי הישבן והחלק הקדמי של התינוק, ושוליים חיצוניים מכווצים שצריך למשוך החוצה.

אצל הראשון שלי האגיס לא תפס ופמפרס כן

אצל השני זה היה ההיפך

כל אחד והמבנה גוף שלו..

מנסיוני לא תמיד מידת החיתול היא לפי משקל התינוק עניין של מבנה הגוף, אני יצאתי מבית חולים ואחרי שבועיים כבר עליתי מידה בניו בורן של האגיס והכל היה פיקס, תנסי זה הפתרון

כמו שרשמו לך- שימי לב לשולייים. גם אני לפעמים ממהרת לשים את החיתול ותו"כ שמה לב שאני לא מסדרת כמו שצריך. לשים את החיתול בצורה נכונה פותר הרבה בעיות, מניסיון אף אחד לא רודף אחרינו

עברתי לפמפרס ומאז הכל בסדר.

בילדים הקודמים הייתי מרוצה מהגיס ושום דבר לא ברח. כנראה זה קשור למבנה הגוף.

אצל תינוקות פיצים הרגליים רזות והרבה פעמים יש רווח בין הירך לטיטול ומשם הכל יוצא החוצה. תשתדלי שה'גומיות' של החיתול יהיו צמודות לרגל.

כדי לעקוב שזה לא מגיע לדלקת ריאות.

 

 

לעשות עיסוי עדין בחזה מקדימה ומאחורה עם שמן זית או ערק

לעשות אינהלציה עם מי מלח

לנסות לטפטף לו קצת חלב אם לאף

 

ואכן- ללכת לרופא. לוודא שהריאות נקיות.

גם הקטן שלי לפני כחודש, בגיל 5 חודשים השתעל המון, הרבה נזלת וחום. הסתבר שזה היה דלקת ריאות.

ממליצה לראות רופא עוד היום.

אבל עדין צריך ללכת לרופא שיבדוק אם זה מהראות או מדרכי נשימה עליונות.

נסי למרוח לו שמן אפקל. הוא פותח את דרכי הנשימה ומאד עוזר עם הנזלת.

הוא מלא בצמחי מרפא, של חברת מורז.

השתמשתי בו המון בתקופת ההנקה, כשהקטן שלי היה מצונן ולא הצליח לינוק מרוב שהיה סתום

הבטא מכפילה את עצמה כל יומיים

חשוב מאוד שהזיזו לך כדי שלא ישגעו אותך לאורך כל ההריון הוא גדול מדי הוא קטן מדי

ככה התאימו את הגודל שלו לגיל ההריון ושלום על ישראל

 

כך ההוראות של משרד הבריאות לרופאים כשיש פער גדול בין גיל ההריון  באולטראסאונד ראשון לוסת אחרון

המקום לא מפואר. מסודר אבל לא מאוד מכובד.

חניה יש לאורך הכביש אבל לא מאוד בשפע.

מזל טוב

בבית כנסת איפה שהיה הפיגוע לפני שנה.
הייתי שם בברית לפני כמה שנים, מכובד עד כמה שאני זוכרת ואני די בטוחה שיש מקום ל-200 איש.

הברית עצמה מתקיימת בביהכנס.. שהוא ממש יפה ומכובד ובקומה למטה יש אולם שעושים בו את הסעודה..

האולם למיטב זכרוני יכול להכיל 200 איש, אבל אולי מעט בצפיפות.. לא סגורה על זה..
הוא נראה מסודר ונקי..

יש חניה ברחבה קטנה שצמודה לביהכנס..

או ניצנים בבקעה

שכחתי את שם האולם אבל הוא נחמד מאד...

אנחנו עשינו שם...

האולמות יפים למיטב זכרוני אבל לא יודעת אם הם מתאימים ל200 איש.

יש הרבה רופאים שממליצים דוקא לא למנוע כי הגוף פורה.
מכירה הרבה שנפקדו מייד.

כמובן-כשאין סיבה רפואית.

ברור שלוקחת הכל בעירבון מוגבל..

כך תוכלי לחשב מתי יגיע המחזור.

ולא לכולן ההנחיה לנסות להרות מיד.. בהצלחה

דווקא לי הרופאה המליצה לחכות לווסת אחת ואח"כ לנסות להיקלט שוב(אחרי גרידה)אבל היא הדגישה שזו רק המלצה ויש דעות חלוקות בנושא.
ממליצה לך להתייעץ עם הרופא
אני לצערי עברתי יותר מהפלה אחת רצוף ובכולם קיבלתי ווסת אחרי 5 שבועות מהגרידה.
רק בשורות טובות.

לצערי עוד אין לי רופא קבוע, וכל פעם הייתי אצל רופא אחר..
רציתי לקבל תמונת מצב מהשטח..
תודה לעונות!

ואחרי זה יצמח לו שיער חדש וטוב.
אבל האמת היא שאני לא יודעת אם יכול להיות שזאת נשירה מוגזמת או לא..

יש שיער התחלתי שנולדים איתו והרבה פעמים סביב גיל חודש חודשיים הוא נושר וצומח חדש.

טבעי ונורמלי.
ואת ממש לא צריכה למנוע את זה.
כמו שכשבגיל 6 כשתיפול לו שן את לא תנסי למנוע כי זה טבעי ותצמח חדשה.

כל היד שלי שערות?
ת

אך אנני רופאה, הייתי הולכת לשאול רופא עוד היום

זה ממש לא משנה כלום.זה גדל מהר.
מכירה מלא כאלו.
ממש בנחת.

אבל בגיל חודשיים. אחרי נשיאה של כמה שעות בחוץ.

אני הרגשתי שזה היה מאמץ גדול מדי עבורי בשלב הזה, ולכן היה כתם- לא יודעת בדיוק להסביר למה.

אבל חצי שעה זה באמת לא הרבה. וגם 6 קילו זה לא מאוד כבד (שלי 3 חודשים ועברה את ה6)

אולי זה קשור לקשירת המנשא? אולי המשקל לא מתחלק נכון, ויש המון עומס על רצפת האגן?

אולי כדאי לך לנסות לשים אותה במנשא גב. זה באופן כללי הרבה פחות מאמץ את הגוף- זה כמו ללכת עם תיק- הגוף יותר בנוי לשאת משקלים על הגב מאשר על הבטן.

בגיל 5 חודשים כבר אפשר לשים על הגב.

 

בהצלחה!!

 

 

 

לכי מחר בנחת ולא להתאמץ. 

מקוה שהכל יהיה בסדר!

לשאול את הרופא לגבי המינון.

חומצה פולית מייצבת את הרמות ההורמונליות שדרושות כדי להחזיק את ההריון ברחם.

זה כל סוג של דימום- אדום, חום... לא משנה! (חום זה דימום ישן, אבל עדין דימום!)

פשוט לרוץ למוקד!

 

(לי זה התגלה כהמטומה. ב"ה נספגה. אבל כך גיליתי אותה. צריך לנוח ולשתות... יכול להיות שזה כלום. אבל חובההההה לבדוק!)

את צודקת, זה באמת הרבה התעסקויות ודאגות וגם כאבים.. אבל אלה החיים שלנו בתור נשים (ובפרט נשים דתיות) ואשרינו שקיבלנו את הזכות להביא ילדים לעולם

לי ב"ה הכל היה ממש בקלות ולא פגשתי את מה שמפחיד אותך...

הלוואי שגם לך יהיה ככה.

אפשר להתפלל על זה וגם לעזור לגוף להיות במצב טוב ע"י תזונה נכונה למשל.

ומרשה לעצמי לשאול אותך - איך זה שאת עסוקה בשאלות האלה בכלל? זה לא נראה לי רגיל שחושבים על זה מראש כ"כ... ובכזה פחד... יש לך סיבה לזה שאת כ"כ חוששת?

אני לא שואלת כדי "לחפור", אלא כי אם באמת יש כאן משהו, אז את יכולה לעזור לעצמך גם בקטע הנפשי, למצוא את הדרך שלך להשתחרר מהפחד הזה.

הרי בכל מצב של כאב יש שני גורמים: הכאב עצמו, והחששות הנפשיים והציפיה לכאב. בד"כ אם יש חששות הם הרבה יותר מהכאב עצמו... ואם "מנטרלים" אותם אז הקושי הפיזי עצמו שנשאר הוא לא נוראי.

למשל, את עכשיו כבר בעצם סובלת מהחששות שלך, בלי שאת בכלל יודעת ממה את חוששת ומה באמת תחושי מבחינה פיזית. ולפני כל דבר פיזי שאת צריכה לעבור החשש שלך מעצים את הקושי. לכן ממש כדאי לך בעיני למצוא דרך לעזור לעצמך. (מה שעולה לי זה מח אחד, אימון, TAT, ובטח יש עוד דרכים שקיימות).

המון הצלחה! ורק קשיים מסיבות טובות ובריאות!!!

(גילוי נאות - אני מאמנת אישית... אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות! אבל אני לא נכנסת לכאן בתדירות מאד גבוהה תמיד אז יכול לקחת זמן עד שאני עונה)

אין לי שום סיבה מיוחדת נראה לי לחשוב ככה.. סתם מהיכרות קרובה עם אחיות/גיסות/חברות וכו'
וב"ה הפחדים האלו לא באים לי ביום-יום אלא רק כשאני חושבת על זה לעיתים רחוקות...

אולי גם העובדה שאני מאוד סובלת מכאבי מחזור קשורה?
אין לי מושג
תודה!

שכאבי מחזור מאד מושפעים מהנפש. אני עכשיו בטיפול של "מוח אחד" שעובד על הנפש (אורך הווסת) ועל הדרך מרגישה שגם הכאבים נסבלים יותר.. מציעה לך לבדוק אפשרות לטיפול בפחדים. גם אם מבחינתך זה לא מאד נורא ואת לא חושבת על זה כל היום.. למען איכות חיים זה שווה לדעתי.
ועוד משהו- מרחוק הדברים נראים מלחיצים ומפחידים יותר. כשמגיעים לגשר הרבה יותר פשוט לעבור אותו..
בהצלחה רבה נשמה!

אכן אני בטוחה שחלק גדול מהכאבי מחזור שלי הם מושפעים מהנפש... ניסיתי כמה שיטות של טיפול- מח אחד, טיפול פסיכולוגי ואימון ואף אחת מהן לא עזרה לי
כרגע סובלת וכנראה זה המקור לפחדים...
אני אנסה לחפש עוד שיטות שאולי יעזרו...
תודה!

אני הייתי סובלת מאד עד החתונה (הקאות, התכווצויות ברמה של צירים, ולפעמים חום ודופק מהיר- מרב כאב)

ומאז הלידה הראשונה הכאבים ממש פחתו מסתכם בכאב ראש וטיפל'ה כאבון בבטן - מקסימום 

מזדהה איתך ממש, סבלתי ג"כ ממש כל מחזור, הקאות, כאבי בטן בלתי נסבלים וכו...

וחששתי מאוד מההריונות והלידות כרווקה.

 

היום, אני בהיריון שני, ב"ה, וכל הדמיונות התבדו, כמעט ואין לי תופעות לוואי, ב"ה.

כך, שמה שקורה לך כעת לא בהכרח מעיד על העתיד...

 

מאחלת לך שתמצאי את האחד במהרה, בבהירות ובנחת.

שבמהרה תעמידי תחת החופה בשמחה,

ובע"ה גם הריונות קלים ומבורכים ולידות מהירות וידיים מלאות.

בחיים לא היה לי

אם הדימום לא מפסיק זה יכול לגרום לאיבוד דם. יש טיפול לזה.

טחורים פנימיים דווקא לא הכי כואבים , החיצוניים הם כואבים מאוד ופיסורה זה עינויים ,, אני זכיתי הטחורים פנימיים פלוס פיסורה ואני רק בוכה מכאבים

טחורים פנימיים זה ורידים רפויים מבפנים וזה מדגם. טחורים חיצוניים זה אותו דבר רק שיצאו החוצה, אפשר לראות או למשש. פיסורה זה פצע בפי הטבעת מבפנים כך שלא רואים אבל מרגישים היטב...
תלכי לרופא משפחה לפני שזה יחמיר כי זה עלול להחמיר. רפואה שלמה!!

אם זה יחזור על עמו או יהיו תסמינים נוספים באזור - כדאי לך לפנות לפרוקטולוגי לבירור

אפשר להתעניין בבתי מרקחת הבאים לגבי משחה טבעית טיפולית לבעיה הזו. [שם אני די בטוחה שייתנו מענה טוב . הם משתמשים בחומרים טובים]
1. בית מרקחת "מני"
2. בית מרקחת "אופלטקה". ברחוב אגריפס/ יפו- שוק מחנה יהודה בירושלים
או
3. בית מרקחת "הצרפתי" בשכונת גילה בירושלים.
דרכים נוספות:
1. תה מ "ילקוט הרועים"- מרתיחים 2 כפיות חומר יבש [= העלים] ומחכים כרבע שעה
שותים 4-5 כפות במהלך היום עד להקלה בכאבים.
2. "דייסת" שום- יוצרים דייסה מ כ 5-10 שני שום קלופות- מעוכות יחד עם רבע כוס שמן זית. שומרים בכלי סגור.
אכילה מפעם לפעם של זה.

שתיה מרובה גם עוזרת.
רפואה שלימה!

תתקשרי ותבררי.
תסבירי מה הבעיה והם כבר יכוונו אותך שם.
בהצלחה ורפואה שלמה!

מחכים שיבעבע ואז מורידים מהאש, מכניסים את המוצץ לחמש דקות ומוציאים..

אני עושה בד"כ כמו MP8, עם מים מקומקום.

אם המוצץ חדש אני עושה בסיר, כמו שכתבתי כי זה מה שכתוב על האריזה של המוצצים

הופ

אז למה לא?

הוא צריך להיות די חדש, ועם הסבר טוב למה מוסרים אותו, כדי שיהיה שווה לנסוע.

תזונה נכונה.

אפשר להתחזק ע"י טיפולים מהרפואה המשלימה כגון: דיקור ורפלקסולגיה

בשורות טובות!

1. לשמור על תזונה נכונה ואורח חיים בריא (תזונה בהריון)

 

2. לעשות בדיקות דם כללי+ביוכימיה+TSH. אם משהו לא תקין - לטפל בזה. למשל, אם חסר ברזל - לקחת ברזל. וכדו'.

 

3. להתחיל לקחת פרנטל. זה קומפלקס ויטמינים לאישה הרה ומניקה. אם כבר התחתנת - אפשר להתחיל לקחת.

 

4. אם מצבכם הכלכלי מאפשר זאת, מומלץ גם לקחת אומגה-3. יש סוג מיוחד לנשים הרות ומניקות.

שאפשר להבין את זה..

נכד ראשון,

הוא עובר באיזור..

אני חושבת שכדאי 'להחליק' ולא להגיד לו כלום.

זה הנחת שלו..​

אני גם כמוך שכשהמטפלת אומרת לי שהדוד קפץ לבקר זה צורם לי.. אני כזו שאוהבת שמודיעים דברים כאלו..

אבל מבינה את הסבא שזה הנכד הראשון שלו..

 

תראי אם הוא יעשה ת זה הרבה אז אולי במעון יעירו לו.. או שתציעי לו שיקפוץ כבר אליכם הביתה במקום שיבוא למעון..

 

בהצלחה!!

היום...וגם סתם תמהה אם זה לא תקוע למטפלות, זה לא ממש מקובל לבוא באמצע היום לביקור...

מה הנקודה שמפריעה?
שהוא לא אמר לפני?

לבא הביתה בלי להודיע ודאי שלא שייך.
אבל אם אין לזה שום השלכה לגביך ואם לא מפריע למטפלות,אז לא רואה סיבה שלא.

מבינה את הרצון שתמיד יבקשו רשות.באמת יותר הגיוני ונעים.
אבל לא צריך לנסות לשלוט בכל מה שנוגע בילד.

אני היתי מרפה ומנסה לראות מזוית שונה-כמה משמח אותו שמצא דרך להפגש עם נכדו בלי להפריע להורים.

עם כל הכבוד לאהבה שלו לילד, זה מצדיק להגיע כל שבוע?! רק לי זה מפריע? אני דואגת שהמטפלות יעירו לי על זה כי לפי איך שאני רואה את זה, זה לא מקובל שאדם זר ייכנס סתם כך למעון רק כי הוא הסבא. ואני כבר לא מדברת על העובדה שבזמנים כאלה הייתי מצפה שיבדקו ויוודאו שהוא באמת הסבא ולא איזה פדופיל או מחבל חס וחלילה!
אם ככה אז אני באמת קטנונית. חשבתי שתהייה לפחות אחת שתבין אותי ב100 אחוז.

מפריע לי מאוד שעושים משהו ללא רשותי. מן תחושה שעושים מאחורי הגב שלי...שלא מתייעצים איתי למרות שמדובר בילד שלי. שלא, לכל הפחות, מודיעים.

זה מקומם אותי.

הייתי מאפשרת בשמחה מפגשים כאלה לו לפחות הם הובאו לידיעתי מראש. אולי הוא מסבך אותי עם הצוות? הרי לא יעירו לו, יעירו לי. הצוות לא אמור לסדר עבורי את הענין הזה. יש בזה איזו חוסר התחשבות.

ככה אני מרגישה.

 

כבר מזמן למדתי שאין טעם להרגיש לא טוב עם עצמי או ולחפש אישור לזה שאני צודקת אצל אחרים.

אם יש משהו שמפריע לי, אני מעדיפה להבהיר, ולהעמיד אנשים במקום בעדינות ובצורה מכבדת, כי אחרת אני זו שמתייסרת עם התחושות הלא נעימות וגם עם הצורך לפרוק ואולי לדבר לשון הרע, לכעוס וכו' - מצבים כאלה מוציאים ממני את כל המידות הרעות שלי, ואני מעדיפה לנהל את זה לפני שאני מגיעה למקומות האלה.

 

אני מבינה את הסבא כמובן, מן הסתם זה לגמרי בתום לב, הוא ודאי לא מעלה בדעתו לאיזה פלונטר רגשי זה מכניס אותך. ובכל זאת, היה מצופה שיידע אתכם קודם. ועוד לשלוח תמונות בווצאפ בלי רשותכם. תחושה מאוד לא נעימה. אני לא מצליחה לזרום עם חדירה כזאת לפרטיות ולשיקולים שלי.

תודה! בדיוק מה שאני מרגישה!
פתחתי את השרשור כדי להרגיע את המצפון שלי אחרי שביקשתי שבעלי יבקש מאמא שלו שתדבר עם אבא שלו... כולם מסביבי נתנו לי להרגיש שאין בעיה בכלל שיגיע אפילו כל יום למעון. אותי זה ממש קומם! פתאום לראות בוואטספ המשפחתי תמונה של חמי עם הקטנצ'יק במעון, סתם ככה באמצע היום! אני מודה שנפל לי הלב בשניות הראשונות... אני גם מודה שאני קנאית מאוד לגביו, אבל ציפיתי שזה יפריע גם לאחרים. מסתבר שלא.
אני לא מוכנה לספוג אחר כך הערות מהמטפלת, שגם ככה נטפלת אליי מתחילת השנה רק בגלל שזה הילד הראשון שלי. אני לא מוכנה להיות שק חבטות רק בגלל שהוא מתגעגע אליו. שיברר אם הוא יכול לקפוץ אלינו הביתה אחרי צהריים ולא שאני אגלה דרך תמונות שהוא הלך עד למעון.
וגם אני למדתי על בשרי שאם משהו מפריע לי, אף אחד לא ידע ולא יוכל לעזור לי אם אני לא אדבר ואבקש. אז הנה, הפעם פעלתי לפי מצפוני.

פעם אפילו קרה לי שבאופן בלתי צפוי לא יכולתי להוציא את הבן שלי מהמעון ובעלי ביקש משכן שיוציא אותו,
לא הצלחנו לתפוס את המטפלות להודיע להן והייתי ממש בהלם שהן נתנו לשכן לקחת את הילד בלי להתקשר אלינו קודם.

 

הן אמרו לי שהן מכירות אותו, והן צודקות, הוא מוכר בשכונה ובאמת אנחנו שלחנו אותו אבל עדיין אני חושבת שהמטפלות לא אמורות לאפשר דבר כזה בלי אישור מההורים. 
 

ולהגיע באמצע יום רק בשביל לפגוש תינוק בן חצי שנה כמטפלת היה מפריע לי.

 

בקיצור, גם אני הייתי נבוכה מול סיטואציה כזאת כאמא או כמטפלת. 

 

יכול להרגיז, לא אמור להיות בלי תיאום, 

אבל הוא לא עשה כלום בכוונה רעה, והכל מאהבה לנכד שלו, ואת זה את לא רואה

זה חוסר טאקט שיכול להיות לא נעים, אבל מעורב בסבא שמאוד אוהב את הנכד שלו. 

אם חמי היה עושה את זה, בהתחלה הייתי לא מרוצה, אבל אחרי דקה

הייתי מבינה שיש כאן סבא שאוהב את הנכד שלו ומתגעגע אליו, ותאמיני לי ,

זה ישתלם לך בעתיד. תשמחי. 

תמונות בוואטסאפ במשפחה... בסדר... מי נמצא שם? אחים שלו וגיסות , 

הם רואים את הילד גם בלייב. תמונה מהמעון לא מחדשת להם כלום.

יש הורים שכל החיים, לא אמרתי שאתם, מעלים תמונות של הילדים לפייסבוק על כל פיפס

שכל העולם יכול לראות,

אבל אם מישהו שולח תמונה בוואטסאפ במשפחה אז פתאום הדוגמן שלהם בחזקת סודי ביותר.

 

" 

לא ציפיתי  

שתגידו שזאת "מתיקות" מצידו.
ממש לא הייתי משתמשת במילה הזו...
זה נשמע כאילו אתן מדמיינות איזה סבא קשיש כפוף עם שיער לבן... ההפך הגמור. 
ואין לו שום קשר מיוחד אליו, הוא פשוט עובר במקום. "

יפה שלא ציפית,

פירסמת הודעה בפורום, הדעה שזו מתיקות היא דעה לגיטימית גם אם לא ציפית לה.

מה קשור סבא קשיש כפוף עם שיער לבן? מי מדמיין את זה.

כשהורים הם בני 21-25 בד"כ בילד ראשון, הסבא הרבה פעמים הוא בן 42-5 

אין לו שיער לבן והוא לא כפוף, ואף אחד לא חושב ככה. למה שיחשבו ככה?

לא צריך להגיד אמן על כל מה שאת מפרסמת.

"אין לו שום קשר מיוחד אליו , הוא פשוט עובר במקום " 

אם תשאלו אותו לא נראה לי שהוא יענה את זה. 

סבא שעובר במקום לא היה נכנס לבקר את הנכד במעון אם הוא לא היה אוהב אותו מאוד וקשור אליו. 

אולי הוא מתגעגע מאוד? 

אולי , סתם השערה , אני לא רוצה להעליב, ויכול מאוד להיות שאני טועה,

כשהוא עם הילד ואת נמצאת שם, 

את נותנת לו הרגשה לא נעימה באיזשהו אופן ? 

חמי הוא גם בסיגנון הזה, סבא אוהב, חם , מסור וקצת חסר טקט.

כשבעלי היה עובד לילות הוא גם היה בא לדרוש בשלומנו 10 בלילה (גרים 50 דקות הליכה ברגל, הוא יצא להליכה

ודאג לנו במקביל, יש מצב שההליכה זה תירוץ כי בכל זאת, הוא חזר מאוחר מאוד הביתה אחרי הסיבוב הזה)

ולראות את הקטנה ישנה. קרה גם שהיא התעוררה והיו סרטים קצת אז הוא עשה איתה טיול והרדים אותה בחזרה. מעצבן, נכון, אבל אני דנה אותו לכף זכות

ומבינה שזה מאהבה ודאגה לכולנו.

כשהוא מתקשר אלי הוא אומר לי "זה אבא" , אני שומעת ממנו כל הזמן שאני כמו הבת שלו,

ואני לא קלה איתם, לא איתו ולא עם חמותי. אני יכולה להיות כלה דיי מעצבנת .

 בשלב מסויים אם הוא אבא , אז זה אותם סטדנרטים כמו לאבא שלי, אני פותחת לו את הדלת במכנסי בית וגם אבא שלי רואה אותי בלי השמאטע על הראש אצלי בבית.

הוא בא לבקר, ובלי התראה מוקדמת , ולא תמיד כשמתאים ולמדתי להעריך את האהבה שלו כלפינו . 

המטפלות לא העירו לך, ואל תפחדי מהן יותר מידי , אם הן יעירו, אז תגידו לו שזה מפריע לסדר יום במעון,

אל תקחי את זה קשה. זה נראה כאילו זה סתם תירוץ שאת מוסיפה על זה כדי להפוך אותו לעוד יותר לא בסדר. 

ולמה שמטפלת תיטפל אלייך כי זה ילד ראשון? ומה הקשר בין זה לביקור של חמך ? 

נשמע שאת מוסיפה סיבות כדי להיות נגדו.

מאוד מאוד חשובה לנו הבטיחות, ועדיין , אם מצלצל בשער אדם שאומר שהוא סבא של אחת הילדים ורוצה לבקר אותו, והבן אדם נראה נורמלי , והילד מזהה אותו ושמח אליו, ולא ידוע שיש איזה סבא משוגע במשפחה או מקרה של גירושין קשים ברמה שמישהו יכול לחטוף ילד או משהו בסיגנון , כי אם היה היו מיידעים שרק אמא נכנסת לגן ולא אף אחד אחר . 

אז אין פה מה לפחד מפדופילים.

מה שאני מנסה להגיד בכל זה, 

זה שלכל עניין יש שני צדדים.

שכמו שחמיך עשה משהו לא תקין, בתום לב ,

גם את מחמירה איתו יותר מידי.

תשמחי שיש לילד סבא שאוהב אותו ,

אם מפריע לך העניין, תראי לו שאת כן רוצה שיהיה להם קשר, וככה הוא לא יחפש לבוא אליו בהפתעה למעון,

תקבעי איתו נניח שהוא יכול ללכת איתו ואיתך או איתו ועם בעלך , או איתו לבד אם יתאים לו,

לגן שעשועים. לג'ימבורי , אליכם אם יש לך כח, ואת ממש לא חייבת להיות המארחת המושלמת, 

הוא בא לנכד שלו  ... לא לארוחת פאר בבית שעשו לו מסדר ניקיון. 

תגידי לו שלא מתאים לך עם הביקורים במעון, אבל גם שאת שמחה שהוא אוהב אותו ומחפש להיות איתו בקשר.

בהצלחה. 

 

 

ביקשתי לשמוע מה חושבות אימהות אחרות וכנראה טעיתי כי הרוב המוחלט פה בכלל לא מסכים. אבל בסדר, לא אכפת לי. אם משהו מפריע לי כבר למדתי לפעול בעניין ולא לצפות שמישהו יבין אותי.
ולך כבשה מתולתלת, השרשור נפתח אחרי שהוא התבקש להפסיק להגיע. אז אין צורך להתנפל עלי.
אני חושבת שעשיתי מעשה נכון ומגיעה לי כל הזכות שבעולם לעשות אותו. הילד הוא שלי, אני סבלתי בשבילו, ועדיין, ואני דואגת לשלומו. והנה הדמעות שוב זורמות...

"תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת, שיהיה לך טוב" .

נשמע לי לא כזה בריא מצד סבא להתנהג ככה. אפילו שזה נכד ראשון..
הוא אמור להיות מספיק מבוגר ובוגר ולהסתפק בזמנים שהוא רואה אותו עם ההורים שלו
.
גם בתור מטפלת במעון הייתי קצת נלחצת ובודקת את זה...

אני רואה את זה ממש כמו הסגת גבול. תראה אותו כשההורים איתו, לא צריך גם להכנס למעון בלי ידיעת ההורים. יש הורים שזה ממש מפריע להם

לי לא הייתה בעיה שחמי יבקר את הילד שלי,ההפך! זה מתוק בעייני..
רק לברר מה קורה עם הילד אחרי אם הוא בוכה כשהסבא הולך אז זה חבל ובטח מפריע לסדר היום:/

ואיך אפשר לבדוק את זה?
שתשאל את עצמה אם זה היה אבא שלה שעושה את זה אם היתה מגיבה אותו דבר.
בכל אופן אני מבינה אותך לגמרי.

חשוב לי להדגיש שאני מבינה אותך מאוד ומה שכתבתי לא היה ביקורת נגדך (הפותחת) אלא פשוט לנסות להבין מאיפה נובעת הבעיה..

וזה גם טוב כי ככה המטופלות יודעות להתייחס יפה וברצינות

מתיקות מצד הסבא?
המטפלות מתייחסות יפה וברצינות למי ולמה?

אני אמנם מבינה גם אותך, אבל הסבא נשמע לי נחמד דווקא
מתייחסות יפה לילדים שלך, כי הן לא יודעות מתי פתאום הסבא יגיע וזה מחייב

שתגידו שזאת "מתיקות" מצידו.
ממש לא הייתי משתמשת במילה הזו...
זה נשמע כאילו אתן מדמיינות איזה סבא קשיש כפוף עם שיער לבן... ההפך הגמור.
ואין לו שום קשר מיוחד אליו, הוא פשוט עובר במקום.

ודווקא בגלל שזה מעשה של דרך אגב כי הוא עובר שם.. לא נראה לי שיש כאן משהו אחר ממתיקות.
אם הוא היה מגיע במיוחד כדי להפגש בסתר עם הילד, הייתי מסכימה איתך.
אבל הוא עובר באזור וקופץ לתת נשיקה לנכד שלו!! תהני מזה שהוא אוהב אותו!!!

כי נשמע שהוא ממש רוצה קשר עם הנכד.. ולך מפריע הקשר הזה..
תשחררי! קשר עם סבא זה קשר מצוין לילד. ודווקא לא לידך כי ככה הוא לא חש במבחן..
אם זה ממש מפריע לך תציעי לו לקחת אותו לבד לטיול קטן אחרי צהרים או משהו.
נכון שזה הילד שלך.. זה לא סותר את זה שהוא הנכד שלו. וזה לא סותר את זה שאם לבן שלך יהיה קשר טוב וקרוב עם הסבא הוא ירוויח מזה

בסיפור הזה.

 

דבר ראשון- איך אתן יודעות שזה באמת הסבא ולא איזה אדם מסוכן שנכנס לגני ילדים?

 

דבר שני, נניח ובאמת אתן בטוחות שזה הסבא, אתן לא מכירות אותו אישית, ואם הוא אדם שיכול ח"ו לפגוע בילדים??

 

אני הייתי ממש כועסת אם בגן של הילדים שלי היו נותנים חופשי לכל מיני סבים, דודים וידידים להכנס ולבקר ילדים סתם ככה באמצע היום.

מה יש לו כבר לעשות שם?

 

הוא יודע שיש שם מטפלות שכל הזמן משגיחות.

 

סליחה אבל לא הצלחתי להבין את החשש..

שבקום עם רוב של תינוקות חסרי אונים ומיעוט של מטפלות

הן לא תמיד יוכלו למנוע ממנו לבצע את זממו

אבל לא תמיד לאנשים יש רגישות לאמא של הילד.

אני גם הייתי מאד כזאת בילדה הראשונה, שהיא נכד ראשון מצד חמותי
אולי בגלל זה נורא קל לי להגיד לך לשחרר, כי הייתי שם ולמדתי שזה מעליב את חמותי ועל הדרך לא נותן לי כלום.
אבל שוב, אולי אצלך המצב אחר.
בקשר לזה שאולי עוד דודים יגיעו לילדים אחרים, זה שאת לא תביאי משפחה לא אומר שאחרים לא. המטופלות בד''כ עושות מה שהן מבינות בשורה התחתונה

אם רצית לדעת אם חוסר הנוחות שלך לגיטימית, אז היא לגיטימית לגמרי, ואבוי לנו אם לאמא לא היה את החוש השישי הזה

להרגיש חוסר נוחות מכזה אירוע.

השאלה היא מה לעשות עם חוסר הנוחות הזו,

ההנחה הסבירה היא שהדבר נעשה בתום לב אלא אם במקרה הספציפי יש עניין לחשוש שאז זה משהו אחר לגמרי,

 

אבל אם נמשיך בהנחה הסבירה אז השאלה היא מה נכון לעשות,

ופה אני חושבת שיכלת לפעול קצת יותר במתינות, לא כי התחושה שלך מוגזמת, אלא כי הדבר נעשה שלא בכוונה להרע!!

 

אני במקומך הייתי מבהירה לבעלי שזה לא מתאים הביקורים האלו נקודה. לא בגלל שאת חוששת מאבא שלו, אלא כי את חוששת ממתחזה, מבין- יופי. לא מבין- שיקבל את זה בלי להבין. מותר לי שיהיו דברים שיפריעו לי והוא יכבד את בקשתי גם בלי להזדהות איתה. (לא הייתי מפנה פה צד רגשי אלא רק שכלי)

 

אח"כ הייתי נותנת על הראש למטפלות ולמנהלת איך מכניסים אדם ללא רשות מפורשת מההורים (שלא לדבר על הפגיעה בסדר יום הרציף וכו') הייתי אוסרת עליהם שהמנהג ימשיך.

 

אח"כ הייתי פונה לסבא והסבתא ואומרת שהמטפלות לא מרשות... ומצד שני מאפשרת גישה לילד ויוזמת אפשרות שהוא כן יראה אותו גם בלי נוכחותי. (הרי חוץ ממקרי קיצון אין חשש שהסבא יפגע בילד ומהצד השני אולי לסבא יותר נעים להיות מדי פעם עם הנכד לבד)

 

גם אחרי מה שקרה, את עדיין יכולה לרכך את הרושם שיצרת-

א. להבהיר שמפריע לך שזה משבש את סדר היום. (פתאום רואה דמות מוכרת ופתרום חוזר למעון כמו שאר הילדים)

ב. את לא מעוניינת שאף אחד יכנס למעון מחשש למתחזים או לטעויות כאלה ואחרות שעלולות לנבוע מ"חיפוף" בכללים.

 

(למשל הרבה קורה שאחת השכנות/ בייביסיטר לוקחת ילד שלא בתיאום או תיאום לא מדוייק עם ההורים ופתאום מגלים שהיתה טעות- זה לא קורה בכוונה להרע- אבל תקלות כאלו קורות בדיוק בגלל שלא אוכפים מספיק את הכללים של לאסוף ילדים אך ורק בתיאום מראש עם ההורים)

 

אם את מודאגת מכך שהוא מפרסם את התמונות של הילד - תגידי לו שלא יעשה את זה, שאת חוששת מעין הרע - אני בטוחה שיפסיק.