מי שרוצה יכולה לפרט.
יעזור לנו מאוד.תודה!
אז כנראה באמת כל אחד והגדרותיו...![]()
גם בגדים לא קניתי בכלל. תחושתי היא שיש כמויות אסטרונומיות של בגדי תינוקות שמסתובבים בעולם ואין כמעט צורך לקנות חדש. רק להשלים פה ושם.

מירי שלו
שירה9521ריאלי?
יש כ"כ הרבה מוצרי תינוקות וטווח מאוד רחב של מחירים.
שווה לחכות, ולראות מה מקבלים מתנה, אנחנו למשל קיבלנו 1000 ש"ח מהדודה וזה הספיק בדיוק למיטה ומזרן.
כתר הרימון
"ועוברים לטיולון פשוט....
עיון באתר שם מראה מאות ואלפי עגלות יוקרה שנקנו ב6000 ש"ח ומעלה- ונמכרות תוך כמה חודשים כשחלק מהפריטים עוד בניילון המקורי ברבע מחיר.....
את חדרי השינה היקרים מאוד הם מוכרים אחרי שנתיים- באותו מחיר שמוכרים את החדרים הפשוטים והעממיים שטובים לא פחות ועלו רבע מחיר....
כאילו, רק דוסים שומרים לילדים הבאים?!
בעצם אני חושבת שגם במגזרנו יש מיש קונה כל שני ילדים עגלה חדשה.
ההבדל המהותי בין המגזרים זה מס' הילדים. ולכן התפלגות ההוצאות משתנה.
אנחנו במקרה יוצאים נשכרים מזה. כמובן, למי שמתאים לו יד 2....
אני יכולה לומר על מפונקת שכמותי שאולי נקנה יד 2. אבל יהיה לי מאוד קשה. אני אעדיף לקנות אחת שתישאר ליותר ילדים....
זה מה שבאמת עשינו. קנינו עגלה חדשה (עגלת עריסה, כלומר אמבטיה) - לא יוקרתית - אבל איכותית ששירתה אותנו נאמנה עד הילד החמישי, כולל קניות בשוק וערימת פעוטות בכל מקום פנוי אפשרי על העגלה.
גם שמרנו עליה בתוך הבית - לא בשמש, והיא נשארה יפה וחזקה.
לעומת זאת טיולונים פושטים שקנינו בקושי החזיקו מעמד שנה.
+mp8זה בוקר של חג כשאחת הילדות זוכה סופסוף ללבוש בגד שהיה של אחותה וכבר קטן עליה.
רק הגדולה לא זוכה לתענוג הזה...
זה גם ממש נחמד להן לשמוע או לראות בתמונות את עצמן לובשות בגד שעכשיו הקטנה לובשת.
(כשבאו לבקר אותי במחלקת יולדות, צילמנו ואח"כ ראינו שהקטנה לבשה בדיוק את אותה שמלה שאחותה שמעליה לבשה כשהיא (הקטנה) נולדה...והן דווקא נהנו מזה)
הכל ענין של תפיסה כנראה...
גם אני מעבירה ושומרת,יש לי דברים שממתינים בארון שנים!!
מדברת על כל מיני בייביגרו/ גופיות/ רגליות של תינוקות שעולים פרוטות ועברו עשרות כביסות- שלפעמים זה כבר נראה מזעזע, דהוי ובלוי, אפילו אם זה עדיין שלם, ואני מעדיפה לקנות לתינוק החדש דברים רעננים וחדשים יותר.
אין שום סיבה בעולם להגיע ל15,000 ש"ח על ציוד ראשוני לפני הלידה,
אלא אם ההורים הם בני עשירים שהסבא וסבתא נותנים להם הכל, או כבר מבוססים מאוד בעצמם,
ויש להם כבר דירה מרווחת משלהם, ואין להם שום דאגות פרנסה.
מי שנמצא במצב כלכלי קצת מעל הממוצע או פחות מיזה, זו תהיה טיפשות של ממש
להגיע לסכומים כאלה.
יש עגלות מצויינות אמבטיה +טיולון , חדשות בפחות מ2500 (נניח בייבי ג'וגר)
סלקל חדש, רק חדש, כי ביד 2 לא יודעים אם עבר תאונה, ויש לו גם תאריך תפוגה , וזה עניין של פיקוח נפש.
אפשר למצוא בכיף ב300 סלקל טוב.
מי שלא סובל מעודף כסף יכול בכיף לקנות מיטה ושידה מיד שנייה , כמונו . מזרון הייתי קונה חדש ,
אלא אם אני מכירה את הבית שהגיע ממנו אישית (במקרה שלי ככה זה היה , קניתי מיטה + מזרון מכאלה שאני מכירה טוב ויודעת שהבית מבריק אצלם ואין בעיות היגיינה)
ובהמשך לדיון פה, אני לא באידאולוגיית משומש, הכי לא, רק שאין לי כסף מיותר לבזבז.
להיות מאלה שקונות וקונות ובסוף בגיל 40 הן גרות בשכירות בדירת 2 חדרים וסלון עם חמשת ילדיהם ,
זה יותר טוב?
אחרי שקראתי את התגובות, ראיתי שעלות הבגדים שהגדרתי אותה כ"מחלה אישית שלי" (500 ש"ח בערך לפני הלידה)
עוד הגיעו אליה פה בלי להרגיש שהן חולות בגדים. כניראה שאני נורמלית שחושבת שהיא פזרנית מידי...
זה גם סוג של קמצנות![]()
אני לא יכולה להלביש שמאטס בלויים מיד רביעית ... עדיף לי לחסוך על הבגדים שלי ושהילדות יראו טוב.
עם כמה שאני אוהבת תינוקות, לא נעים לי לראות תינוקות של חברות / שכנות שלובשים בגדים סמרטוט
שעברו 900000 הרתחות כבר.כמו הבגדים שMP8 תיארה. אפשר גם למצוא בגדים יפים בחינם או ב3-5 ש"ח ביד שנייה. זה רק עניין של מודעות, רצון והשתדלות. . אנחנו במציאות שלאנשים רבים יש שפע של בגדים שהם רק רוצים להיפטר מהם, וקל מאוד להשיג בגדים במצב טוב בלי לשלם או בלי לשלם כמעט.
כשיש מציאות בגמ"ח יד שניה שאני מכירה אני קונה ב3 ש"ח לפריט, גם מידה 3-6 , ומכבסת בהרתחה או 40 מעלות אם זה עדין או מכנסיים עם גומי, כדי להרוג את כל מה שעבר עליו קודם, אבל אם זה לא נראה כמו משהו שהייתי מקבלת מקרובת משפחה שמוסרת בגדים במצב מעולה, אז אני לא קונה בגמ"ח.
לסיכום.
תעשי רשימה מסודרת ,
תקנו בין השאר ביד שניה אם אתם חוששים ממינוס
אל תבנו על מלא מתנות
בילדה ראשונה קיבלנו מלא מתנות, כי עשינו זבד הבת מפואר למדיי, בקנה מידה שלנו (נינה בכורה משני כיוונים שונים, הסבתות רבא שלה החליטו שצריך אירוע והן אחראיות שלא נינזק כלכלית)
וגם אמא שלי הייתה סבתא ראשונה מבין החברות שלה, ויש לה מלא חברות,
אז כולן התלהבו וקנו לה מתנות.
נינה ראשונה לסבתא שלי בגיל מאוד זקן יחסית 80+, היא הייתה בעננים וקנתה לנו מלא דברים אפילו חיתולים
וזה עזר לנו.
כנ"ל לאחת הסבתות של בעלי.
עכשיו סבתא שלי , שהיא הייתה לי כמו אמא עוד ואני קשורה אליה כל כך , לא יודעת בכלל
שנולדה לה עוד נינה, באופן כללי לא יודעת כלום, מסתכלת עליה כשבאים מקסימום אומרת "בובהל'ה" , ולא אכפת לי כבר על המתנות. אני רק רוצה לנהל איתה עוד פעם אחת שיחה
נורמלית..אבל זה כבר בחיים לא יקרה..
בילדה השניה בקושי קיבלנו מתנות.
מאז שסבתא שלי נהייתה חולה .. 20% מההודעות / שיחות / דיבורים, מגיעים בסוף , איכשהו לסבתא
גם כשזה מגוחך ולא קשור לכלום
פשוט אני מתגעגעת אליה ולא נירדמת. אז סליחה שגלשתי.
לסיכום.
יד שניה זה מעולה, כל עוד זה במצב טוב,
לקנות גם דברים חדשים בשביל הכיף, אם אפשר, בצורה מחושבת, בעיקר בגזרת הדברים הפחות יקרים,
או מה שדורש בטיחות. כמו סלקל חדש.
ואת האימהות שקנו ב15,000 , יש מצב שנפגוש בתור לדיור ציבורי עוד כמה שנים,
או מקטרות על יוקר המחיה כל הזמן ועל כמה שאין להם והמינוס חונק
אלא אם אחד מהם מרוויח 15,000 נטו בחודש והשני 6000 נטו מינימום , או שההורים שלהם אמידים בצורה מיוחדת
ויקנו להם כל מה שיצטרכו עד 120.
עגלה- 2300 מיד2
סלקל- ההורים קנו ב700
לול- הבאנו מההורים את הלול הישן של גיסי. ויש ביד 2 הרבה באזור ה400-500.
שידת החתלה - 400 מיד2. הרבה יגידו שזה מיותר אבל לי אישית היה מעולה- אני מאחסנת שם את כל הציוד לתינוק!!
אוניברסיטה, טרמפולינה, חיתולים, ביגוד ראשוני, אביזרים לאמבטיה וכו'- 500 בערך.
בכנות...אם זה בן, לרגל הברית מכיוון שאנשים לא נוהגים להגיע בידיים ריקות הם באמת יפגיזו אותך בעיקר בבגדים...
אם זו בת...לרוב מאחר ואין חגיגה רשמית מייד לאחר הלידה, צפי לפחות בגדים...
אצלנו סבתא ביקשה לשלם על העגלה וכשגילינו שמחיר הסטנדרט הוא סביב ה1000 לא היה לנו נעים לבקש...
אז עלה 1500 ש"ח לעגלה ואנחנו אמרנו לה 1000...
סלקל אני זוכרת כמה מאות שקלים, לול + מזרן סביב ה700.
שידת החתלה- מומלץ כדי לא לפגוע בגב- קיבלנו בירושה חינם...
אמבטיה ועזרים קטנים להתחלה סביב ה400 סה"כ.
המחיר שחברות שלך הכינו אותך אליו- או שהן קונות מותגים או שהן לא עושות השוואת מחירים פשוטה בין חנויות.
כדאי שתכתבי מאיזה אזור את ואולי נוכל להפנות אותך לחנויות זולות יותר באזור שלך.
כדאי לעשות השוואת מחירים.
לא כדאי להתקרב למותגים כמו שילב וכדו'.
השינויים יכולים להיות ממש קיצוניים...
יש לי קובץ עם רשימת כל הקניות, מעגלה ועד שרוך נעל, עם מחירים בערך והמלצות (בירושלים).
אם את רוצה תתני לי מייל ואשלח לך.
לדעתי מה שצריך - מיטת תינוק ומזרון, לול ועריסה לא צריך לדעתי בשום שלב, כן צריך סל קל, מקום להחלפה אבל לא חייבים,
בגדים- אפשר לקנות אוברולים קלים וחמים, האמת שאני קניתי הרבה בערך 10 של כל מידה גם קלים וגם חמים והם עוברים מילד לילד, כבר ילד שישי הולך באותם בגדים והם עדיין בסדר, צריך אמבטית תינוק, אבל יש לי חברה שהסתדרה בלי אמבטיה עם גיגית, צריך גם מצעים, 2 סמיכות, כמה בקבוקים, משאבת חלב, מעיל - עדיף לקנות מידה יותר גדולה, פעם ראיתי איך מוכרת דחפה למישהי שקנתה לנכדתה מידה 0-3 ועוד טענה שזה יספיק לכל החורף, כש מעיל היה עד גיל חודש גג, לפעמים גם מידות על הבגדים כתובות בצורה מוטעת, יש לי שני אוברולים אותו דבר שעל אחד כתוב 6 חודשים ועל שני כתוב 18 חודשים
יש גם מספריים מיוחדים לתינוק,
אם רוצים אז אפשר לקנות מדחום לחדר ולמים, בקשר לצעצועים אז לא חייבים דווקא אוניברסיטה, אפשר לבחור מה שאתם תחשבו לנכון ואפשר לחכות עם זה כמה שבועות, כמובן עגלה ופה זה תלוי כמה אתם מתכוונים להשתמש בה, אם לא הרבה - סיבוב פה ושם אז אפשר לקנות יותר זולה ולא חייבים מותגים
*סמיילית*עגלה + סלקל: 2200 ש"ח
עריסה: לקחנו מיד שרה
מיטה: קיבלנו אח"כ מקרובי משפחה (לא צריך מיטה ב3 חודשים הראשונים לדעתי...)
בגדים: טוב, אז זה היה בן וקיבלנו המון לברית. אם זו בת הייתי ממליצה לקנות בלי להשתגע. אני לא אוהבת יד שניה לתינוק כזה קטן אבל יש אחלה בגדים גם בלי מותגים יד ראשונה...
שידה: אין מקום בבית, לא קנינו. מחתלת במיטה שלנו או שלו.
אמבטיה: משילב, הכי פשוטה, נוחה וכיפית, 140 ש"ח.
בקבוק: 35 ש"ח
זוג מוצצים: 35 ש"ח
חיתולים (טוב, זה כבר הוצאה בשוטף...)
3 קופסאות לחלב שאוב: 35 ש"ח
משאבה: מיד שרה, ערכה עלתה 60 ש"ח.
חיתולי בד וטטרא: אזור ה-50 ש"ח.
סדין לעריסה: 20 ש"ח
וצריך גם שמיכה כמובן, בטח תקבלו מתנה או שתקנו, לא סיפור גדול 
קיצור, 3000 ש"ח גג.
ואם כן חדש, איפה אני יכולה למצוא במחיר הזה/ של איזו חברה?
קנינו עגלה של ג'ואי כרום מ"חסדי שמואל" בירושלים. היה מבצע והעגלה (שילדה+טיולון+אמבטיה) עלתה 1800 והסלקל-400.
ממליצה על העגלה. על הסלקל לא ממליצה. שווה להוסיף עוד 100-200 ש"ח ולקנות עם העגלה הזו את הסלקל של סייבקס (הוא בא עם מתאמים לעגלה של ג'ואי), החגורות שלו הרבה יותר נוחות ומתאימות גם לילד יותר מגיל חצי שנה (בניגוד לסלקל של ג'ואי...)
שכולכן נשמעות כאילו מדובר בנטל!
אני כמובן לא מאשימה אף אחת ואני יודעת שתכף כולכן תצאנה עלי, אבל אתן נשמעות כאילו צריך לצמצם כמה שיותר וחס וחלילה לא לקנות משהו חדש, אלא רק מיד 2!
אני מצטערת אבל כל ה"כיף" אצלי, והרגש האימהי, והדאגה לתינוק היה באמצעות קניית דברים טובים בשבילו ולא לחפש איך לצמצם כל שקל ושקל, כי מבחינתי זה בא על חשבונו. ברור ואין ספק בכלל שצריך לקנות את האופציה הכי זולה, כי אם יש משטח החתלה ב100 ש"ח בבזאר שטראוס ובשילב יש אחד אחר ב200, אין שום עניין לקנות את היקר, וכל אדם בר דעת היה קונה את הזול והפשוט יותר, אבל מפה ועד להתעקש על קניית עגלה בפחות מ-1000 ש"ח לדעתי יש הבדל של שמים וארץ.
אצלנו זה חולק כך:
* עריסה, מיטה גדולה יותר לגיל 3 חודשים ומעלה, אמבטיה, סלקל, כסא אוכל, מנשא, והרבה בגדים- קיבלנו מחברים שלא זקוקים להם יותר.
* עגלה- ההורים שלי ושל בעלי ביקשו להשתתף בזה- 4000 ש"ח
* שידה- 1600. קנינו מחנות רהיטים רגילה ולא מיוחדת עבור תינוק. ביקשנו שתהייה רחבה יותר מהסטנדרט (נראה לי 120 ס"מ אורך), בכדי לנצל אותה לבית כולו וגם לעתיד.
* שאר הקניות הפשוטות כמו מגבות, חיתולים, מצעים, בגדים ראשוניים, מוצצים, בקבוקים, משחות ועוד- לא יותר מ-600 ש"ח
* מתנות מאנשים קרובים וממוזמני הברית היו בגדים ושמיכות לרוב ומשחקים למיניהם.
אני מתכוונת לכל ההתעקשות של הצמצום הכפייתי הזה... סליחה על הביטוי..
אמנם לקחתי דברים ביד שנייה, אבל זה רק כי נתנו לי, ולא אני חיפשתי בעצמי!
עובדה שעגלה התעקשתי שתהייה טובה ואיכותית.
מפריע לי שקונים עגלה ב450 ש"ח, מנשא מיד 2, בגדים מיד 2 וכו.. זה צורם לי שרק רוצים לחסוך כל הזמן.
או- לא לכולם יש בשביל זה..
אולי הם מעדיפים לחסוך לבית..
בסופו של דבר גם טובת הילד עומדת לנגד עיניהם וזה ממש לא הזנחה לקחת מיד 2 במיוחד כשהמצב הוא טוב-טוב מאד- מצוין...
עניין של שיקולים..
ולחסוך איפה שאפשר- בעיני זה מצוין.. מוצאים מקום אחר להתפנק ולבזבז בו כסף..
אבל הגעתי למסקנה שזה גירסא דינקותא- מה שספגנו בתור ילדים, כך זה נראה בעיננו ההכי נכון לנהוג...
אני באתי מבית שכשעולה צורך כלשהו (ממש לא רק קניות לרך נולד) אז פשוט הולכים לסופר (החנות המתאימה ווטאוור) וקונים. ברור שאם המחיר מופקע או שאני מודע לחנויות זולות יותר עם מוצר דומה באיכות, לא אקנה ביקר. אבל עקרונית-
צריך- קונים. בלי הרבה התפלספויות.
ואז הכרתי את בעלי... זה לא שישמע שהוא קמצן. אבל הבית שלו התנהל אחרת לגמרי.
גם אצלם כשיש צורך קונים. אבל אחרי חשיבה מרובה, בדיקות ובירורים מרובים...
כשהתארסנו היה לי מאודדדד קשה. אבל הוא הבין אותי שזה קשה לי וממש בא לקראתי ועד היום אנחנו בונים את גשר הזהב שלנו ביחד...
כמובן שעניין היד 2 עלה מליון פעם. והוא חוזר הביתה ואומר לי "אין ל מושג איזה ספה יפה ראיתי ברחוב", ואני כולי מתחלחלת... בעע מי יודע מה היה עליה וכמה חתולים היו עליה איכככ
הפואנטה זה שזה עניין של גישה. איך אני מוציא את הכסף שלי. כמה אני בודק איך לנתב אותו למקום מסוים וכמה למקום אחר.
אני כל הזמן אומרת לבעלי שכסף זה כלי ולא מטרה. ואז הוא "מחזיר" לי שלאיזו מטרה אני רוצה להשתמש בכלי הזה בלה בלה..
קיצר, מקווה שהובנתי..
כתבת יפה, ואני מסכימה מאוד עם מה שאמרת.
אני אפילו מזדהה עם המקרה שלך. גם אני גדלתי ככה וכשפגשתי את בעלי גיליתי עד כמה הוא חסכן, אמנם לא ברמה של לרצות ספה מהרחוב.. חח..
למרות שהיתה לי אפשרות.
ולי זה נשמע מעבר למופרך להשקיע 1800 שח בשידה
ו4000 שח בעגלה..
אני גאה בזה שאני מחפשת לחסוך היכן שאפשר כשזה לא באמת משפיע עלי ולא מדובר על להסתפק בלחם צר ומים לחץ
אלא בעגלה שכתוב עליה גרקו במקום מאמס אנד פאפס.. שמבחינתי לא שווה עוד 3000 שח.
וזה ממש לא עול! זה גישת חיים של להוציא כסף איפה שצריך ולא איפה ש'כולם' משקיעים.
על שידה/עגלה/לול לא משנה מה...?
זה כמו שאני אומר שזה מופרך לקנות גלה ב100 ש"ח. אם מישהו ראה לנכון, שיבושם לו...
למה לגרום לתחושות שמה שהשני עושה זה "לא בסדר"?
אני מנסה לומר שהגישה שלי, לא צריכה לבוא על חשבון השני. ולא לעשות כאן לחץ חברתי לכאן או לכאן.
לשם ההמחשה:
כשחברה תספר לך במקרה שהיא קנתה שידה ב2500 ש"ח (סתם דוג' למשהו שמעל 1800) אז תאמרי לה שזה מופרז? זה מה שהחליטה ותסמכי על שיקול דעתה. את כמובן יכולה להתעניין מה מיוחד בשידה כי שמעת שהמחירים קצת אחרים, אבל קשה לי שמחליטים שמשהו הוא מחוץ לגבולות הנורמל.... לא לכאן ולא לכאן.
התגובה שלי היתה בדיוק כדי להראות לה את הצד השני של המטבע..
ממש לא מטריד אותי מה כל אחד עושה עם הכסף שלו.. כל עוד זה לא יורד מהחשבון שלי
למי שיש כמה אלפים מיותרים בבנק שילך לקנות בכיף.
אבל לא לכולם יש.
ויש אחלה עגלות גם בפחות מ1000 שנשמרות יפה.
א. מה שאת יכולה להוציא זה לא מה שאני יכולה להוציא. יכול להיות שמבחינתך לקנות עגלה ב1000 ש"ח זה גרושים, ומבחינת מישהי אחרת 1000 ש"ח זה סכום גדול מדי- ביחס להכנסות ולהוצאות שלה.
ב. יש כל מיני שיקולים. אני למשל רציתי להשקיע במנשא ולכן קניתי מנשא ב400 ש"ח- וזה רק כי הוא היה במבצע. בעצם הוא עולה 800 ש"ח, ואם לא היה מבצע הייתי קונה אותו גם ב800 ש"ח. מצד שני- עגלה אצלי היא פחות שימושית מאשר אצל אחרים כי אני משתמשת הרבה במנשא, ולכן חשוב לי פחות להשקיע בעגלה, ואם מצאתי עגלה ב450 ביד 2, שנראית כמו חדשה ועונה על הצרכים שלי- אז סבבה.
ג. לגבי בגדים מיד 2, שני דברים:
1. יד2 זה לא אומר שמסתובבים בחנויות מעופשות ומלאות בבגדים נושנים כל היום. אנחנו בדור אחר חביבתי.
היום יד שניה זה הדבר הכי נחשב מבחינה אקולוגית!! גם צפונבונים עשירים עם מודעות ירוקה הולכים היום על יד 2- בכל מיני דברים פשוט כיזה סופר אקולוגי!! (יש חנות במודיעין- שבלול. מהממת. את נגנבת לראות מה יש שם יד2 הכל בכל מכל כל)
את יודעת כמה ממשאבי העולם כל ייצור הבגדים לוקח? גידול כותנה צורך המון מים, הפעלת מכונות צורכת חשמל ודלק, שינוע הבגדים מסין לפה- עוד המון דלק וכח אדם. ברגע שאת קונה בגד יד2 חסכת לעולם הרבה מהדברים האלה! בקיצור- המילה האחרונה באקולוגיה זה יד2.....
2. יד2 הכוונה גם לקבל כל עונה שקית עם אחלה בגדים מהבת דודה שגדולה מהילדה בשנה, וכל הבגדים שלה במצב מצוין. ומה שלא מתאים לנו- מתפזר בין כל השכנים...אולי זה תלוי איפה גרים, אבל לפחות ביישובים שיש בהם הרבה משפחות צעירות, מסתובבים המון בגדים. זאתי קיבלה מהבת דודה, וזאת הביאה מפה ולזאת יש משם- והבגדים מסתובבים. ותאמיני לי שאף אחת לא לוקחת בגדים מוכתמים, ישנים או קרועים. רק יפים, ממיטב המותגים...![]()
בנוסף- ביד2 אפשר למצוא המון בגדים איכותיים של חברות ומותגים איכותיים כמו carters וכד' ואלו חנויות שאני בכל מקרה לא אכנס אליהם כדי לקנות 10-20 פריטים שאני צריכה לתינוקת החדשה... אז כיף לי שיש לי פריטים כאלה במצב מצוין בלי שהוצאתי על זה שקל!!
כל הריהוט והציוד לא עלה לך גרוש- ובעגלה השקעת את כל הכסף,
והאחרות שכתבו כאן לעיל קנו מיטה ושידה ועגלה יחד באותו מחיר,
אז מה הבעיה???
אגב- לתינוק שום דבר מהנ"ל לא משנה.
לי ההורים קנו הכל חדש בילד ראשון, אבל מי שלא קונים לו? ואין לו בקושי לדברים בסיסיים??
צריכים להיכנס לחובות, לדעתך?
יש אנשים שחושבים שלקחת את אלפי השקלים ולהשקיע אותם בתכנית חיסכון לילד- זה דבר שהרבה יותר לטובתו.
אני רק יוצאת נגד התפיסה וההצהרות הפומביות של 'הכל יכול להיות משומש'
לי זה צורם לשמוע, אבל זו דעתי. את לא חייבת להסכים.
ומה שאפשר במוצרי החשמל.
כל אחד ותפיסת עולמו.
גם אם אני לא מתחברת- אני מכבדת.
אולי באמת צריכים לשמור את הכסף לדברים חשובים יותר.
ברור שלא להיכנס לחובות וברור שכנראה הם אולי חייבם את זה לשכר דירה- הרבה יותר חשוב, לא?
אבל לפחות אל תצאו בהצהרות שזה האידיאל. זה כי אין לכם אופציה אחרת.
אני אישית אברכית. או לפחות בעלי אברך, תקראו לזה איך שאתם רוצים.
מה שאני לא סובלת לשמוע מעולם האברכים זה כמה הם מסכנים.
בחרתם בדרך שלכם- זה הוביל למציאות מסויימת. אתם לא מסכנים! הכל טוב ויפה עבורכם לכן בחרתם כך!
לומר "מה לעשות, אין לי כסף לטחינה, רק לגבינה" זה בסדר מבחינתי. אבל לומר "אני חושבת שטחינה זה מיותר ואפשר להסתפר בגבינה" לא נכון בעיניי אם בכלל אין לך את האופציה לקנות! זה לא שבחרת בגבינה מתוך שתי האופציות...
אוף מקווה שהובנתי בכלל...
תיארו פה טווחים מאוד גדולים של מחירים וסדרי עדיפויות שונים.
דווקא היום כשיש לי אפשרות לקנות ריהוט יקר ועגלה יקרה- אני רואה יותר עד כמה זה מיותר.
בילדים הראשונים לא עלה בדעתי לקנות יד שניה- היום זה נראה לי כמו אופציה סבירה. והאפשרויות שלי היום הרבה יותר טובות.
גם בילד הראשון כשההורים קנו הכל ולא הגבילו בסכומים- הרגשתי שאין שום טעם לקנות עגלה של אלפי שקלים ומצאתי משהו שאהבתי ורציתי בסביבות האלף.
כן, מבחירה. לא ממסכנות.
ומכירה גם אנשים שיש להם כסף, ויותר ממני, וחושבים שזה מיותר לקנות דברים ביוקר.
לא כולם עושים את זה מאומללות ומחוסר ברירה.
אולי (אולי!) זה נכון לגבי השרשור... אבל דיברתי על הגישה שמציקה למאי (ועקרונית, גם לי).
גם אני מכירה אנשים בעלי אמצעים שדעתם היא לקנות דברים במחיר שפוי ולא מוגזם...
לא על זה דיברתי...
בכל מקרה אפשר לסיים את הדיון, די פרשתי
אין נראה לי מישהו סטנדרטי במדינה שיש לו כסף מיותר או שגדל על העצים אז כוולם עושים חישובים
לא רק מי שחי על מעט מאד הכנסות (אברכים, סטודנטים וכד')
ויש כזאת תפיסה שאומרת שאיפה שאפשר לחסוך- חוסכים.
זה הרי לא פיקוח נפש נכון?
ולמה זה בסדר אם דודים מביאים לך דברים משומשים ולא בסדר לקנות אותם למשל ממישהו שמוכר יד2?
(אגב לא תמיד יש מה שמחפשים....אם חיפשתי למשל משהו יד2 ולא מצאתי משהו נורמלי, אני לא אחכה עד שאתקע- אלא אלך לקנות.)
לא אומרת שאין בה אמת, ולא אומרת שהיא גרועה ונוראית או משהו כזה. מקשה עליה.
אבל די פרשתי מהדיון כמו שכתבתי לאם פי... שב"ש
לא האשמתי, לא השמצתי, ולא השתמשתי במילים לא מכבדות.
ילדה ראשונה , עגלה מזעזעת שמיד הייתה קטנה אינגיליזינה זיפי לאונג' חדשה משילב,
2000 ש"ח.
מיטה יד שניה + מזרון , 250 שח
עגלת אמבטיה מיד שנייה כשהלאונג' היתה קטנה - 300 ש"ח.
ביגוד: באיזור ה300
בעיקר קיבלנו מתנות. ומציאות מיד 2.
טיולון איכותי מאוד , כמו עגלה - 900 ש"ח, רק בגיל 7 חודשים . חדש. זה היה דיי מזמן , גם היה מבצע, וגם שיגעתי את המוכר שיוריד לנו 150 ש"ח. במקומות אחרים לא יקרים יחסית עלה 1400.
זה מה שאני זוכרת.
דברים קטנים :
חיתולים להתחלה, 35 שח לחבילת האגיס לתינוקות קטנים. קנינו 2. 70 ש"ח
מוצצים קנינו זולים. 10 ש"ח לזוג. 2 זוגות. 20 ש"ח
בקבוקים : 5 בקבוקי מאמ , כל אחד 25 ש"ח.
שמפו לתינוק עם משאבה ד"ר פישר : 14 ש"ח לקטן
קנינו גם שני בקבוקים של ליטר ב30 ש"ח לשניהם, 15 ל1. של שמפו ד"ר פישר. באאוטלט של ד"ר פישר.
שמפו שהשתמשנו כסבון גם לכמה חודשים טובים: סה"כ 44 ש"ח.
תחליב ד"ר פישר : 20 ש"ח.
כל מיני שטויות קטנות כמו 2 מספריים לציפורניים, קיסמים, אלכוסידין לטבור.. נניח 30 ש"ח הכל כולל הכל.
חיתולי טטרא , אחותי נסעה לב"ב בלאו הכי, וקנתה לנו בפינת הזול מלא חיתולי טטרא טובים וזולים (חברת צחית)
נראה לי ש9 ב40 , אבל אני ממש לא בטוחה בכלל. היא לא אמרה לי בדיוק. לא יודעת למה אני זוכרת ככה. אבל זו חנות זולה.
9 חיתולי טטרא : 40 או 40 ומשהו ש"ח
חיתולי פלנל , 3 ב25 או משהו כזה ,אמא שלי קנתה באיזה בזאר 4 שלשות. 100 ש"ח... בכל מקרה, לא צריך כל כך הרבה
טרמפולינה ומובייל הסבים קנו.
סיטונאות בגדים בחודשים הראשונים מהסבתא המאושרת בעיקר, וגם ממני : הרבה.. הרבה מידי ... אין לי מושג.. אבל זו מחלה משפחתית. לא צריך .
אוניברסיטה דוד שלי קנה.
מגן ראש - 70 ש"ח בערך, מתנה מסבא וסבתא
שמיכות , סדינים ושאר טקסטיל, מתנה מסבא וסבתא , אני מניחה ש250 ש"ח בקירוב,
כי בעיקר קיבלנו יד שנייה איכותי ויפה , ולא קנו הרבה.
ילדה שנייה :
הדברים הקטנים כמו דברים לאמבטייה- היגיינה - שמפו קרם מספריים וכדומה אותו דבר.
חיתולים התייקרו. 2 חבילות עלו 75 . פמפרס לקטנים.
מיטה מיד שניה + מזרון, אחרי שהקודמת הלכה. 400 ש"ח.
אמבטיה להרכיב על הטיולון, 1000 ש"ח. אחרי שהעגלת אמבטיה ב300 שקל מיד שניה של הגדולה כבר לא היתה שמישה.
טרמפולינה יד שנייה : 120 ש"ח.
ביגוד : נסיכה .. קניתי לה הרבה בגדים יחסית כי היא בעונות הפוכות מהבכורה.. אבל זו שריטה פרטית שלי. עד גיל 3 חודשים כולל מה שסבתא קנתה, כולל ביגוד ראשוני, 500 ש"ח בקירוב. אני מקווה שלא יותר. שוב, אין צורך. מחלה שלנו.
סדינים לעגלה, זולים , קניתי 6, כל אחד 12 ש"ח בפינת הזול בב"ב. במקומות אחרים כאלו בדיוק עלו 20 או 17. סה"כ, 72 ש"ח.
לא הייתי מסוגלת שהיא תשכב על פליטות קטנות,והיא היתה פלטיאלה רצינית. היום פחות.. בהתחלה קניתי 3 ולא הספיק. כל הזמן הייתי במירוץ אחרי הכביסה שלהם.
וזה מה שאני זוכרת ..
בטוח היו עוד דברים.
ממליצה על יד2 ולוחות מקומונים.
ממליצה על אתר "אגורה".
שילוב בין אלה וגמ"חים לבגדים יעזרו מאד.
את הלול אפשר לקחת ביד שרה - ל-3 חודשים.
בהתאם לדרישות שלך זה יכול לעלות לך 100 שקל ויכול - עשרות אלפים וגם כל מה שבאמצע, כמובן....
מקווה שטוב יחסית
אבל השאלה היא טכנית
עם רפידות? אולי בלי חזיה?
איך אתן מנהלות את הנזילות וכו
כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:
בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות
לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי
עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי
ממש שלא אוהבת עם
מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך
הכי אוהבת טישרט
לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.
הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.
ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.
בלי ברזלים
ועם רפידות
אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי
מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.
וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.
בקלות נהיה לי דלקות...
טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...
תודה לכולן!
אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.
אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.
אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.
לא מפריע לי לישון עם חזייה.
אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.
וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.
אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.
כשמתאזן מפסיקה עם החזייה
שבוע טוב!
בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי
אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'
לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.
עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.
מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.
אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים..
בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה
נתתי בגדי הנקה והריון לחברות
מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת
ומשהו קרה
יותר שכל פחות בלב
הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד
הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.
ואכן אני בתחילתו של הריון
ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית
ויהיה בסדר
גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל
כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.
יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?
לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו
ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו' הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.
לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…
ורלוונטי לי לענות לו.
מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות
נכון שאין לך 10 שנים ללדת
אבל גם 5 שנים זה לא קצת
תחכי עוד קצת
הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..
בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים
זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.
וכמובן יותר חדש ממומים לעובר
לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים
לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה
ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.
תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...
הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.
אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.
כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.
לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון
אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..
לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..
לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....
אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*
כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "
מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?
בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.
עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.
אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...
אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.
כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.
בהצלחה רבה!
למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?
אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו
או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.
יש כל מיני -דינמיקות זוגיות
יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....
וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג
ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..
מבין אלה...
1.מה מדבר אליכן ברעיון?
2. מה המציאות שלכן בפועל?
3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..
מה עושים אז? איך מרגישים? איך נפגשים?
וסתם הגיגים בנושא
קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה
לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..
נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין
אבל
לא תמיד רואה שזה המצב
סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..
אשמח לתובנות
בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'
ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל
לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...
אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).
למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?
יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.
מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.
אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי
אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר
ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...
לא הייתי קונה בגיל הזה
בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...
החלטנו לגמול
והיא לא עשתה קקי מיום שישי
והיום יצאנו לסידורים איתה והיא מהבוקר לא עשתה פיפי
לא מסכימה גם לעשות בטיטול
אמרתי לה שעד הבית היא צריכה להיות עם טיטול
אבל מה עושים?
אפשר אמבטיה ארוכה, משחקים עם מים. אצלי תמיד עשו פיפי ברגע שעזרו לי לשטוף כלים.
לגבי זה שלא עשתה קקי, אפשר נורמלקס. לשבת מיד האוכל (למשל בערב) בשירותים למשך 5 דקות, גם אם לא עושה. לתת לה לנשוף בועות סבון בזמן שהיא יושבת.
לנשום עמוק ולדעת שזה תהליך. נשמע שהיא שולטת בהתאפקות ורק צריכה ללמוד לשחרר.
אפשר גם שלוקים. ככל שתשתה יותר ככה היא יותר תצטרך לשירותים, וגם אם לא תעשה בשירותים לפחות היא תפספס וככה תלמד את ההרגשה.
לגבי קקי הייתי מחכה, נשמע לי סביר, אם את מרגישה שזה כבר מוגזם אפשר לנסות נר גליצרול.
גם הבת שלי הייתה ככה מתאפקת, ואני חושבת שזו הייתה הגמילה שלקחתי הכי קשה, אז שולחת לך הרבה כוחות😅
בעיקרון זה לא נורא לקקי, אבל היא בדכ עושה 3-4 פעמים ביום, אז נראלי כן משמעותי
אולי מפה תבוא הישועה?
מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.
תודה
בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...
הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום
ובשעה טובה!
לא מכירה..
מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה?
איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?!
מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥
טאטא תרחם
מעבר לקו מסויים.
בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.
כל הזמן פועלים להשמדת איומים.
במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.
צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.
גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.
ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.
בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.
הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,
וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.
מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.
לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.
בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.
עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.
טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.
היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"
הם מצרים וטורקיה.
וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.
התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.
בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.
אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.
לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.
עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)
עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.
לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,
מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה
ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.
אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.
נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.
חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם
למה מתים חיילים
כי זה מלחמה וזה נורא
וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.
אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול
לא בשביל לרזות, שזה בונוס נחמד, אלא בשביל הבריאות.
כרגע ב"ה בריאה אבל כבר נושקת לגיל 40, עם 20 קילו עודפים, אמא שתאריך ימים בטוב, עם סוכרת מאזור הגיל הזה, עם סיבוכים נספחים, ואני רואה אותה וכל כך רוצה לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי ולא מצליחה.
התזונה שלי לקויה ברמות, באמת מתביישת אפילו לכתוב את זה. ספורט ניסיתי כמה פעמים ולא התחברתי.
אני מפחדת למצוא את עצמי חולה ולהלקות את עצמי שלא סגרתי את הפה.
אז נגיד שהייתן צריכות לעשות תהליך כזה, מה הייתן עושות?
תוכנית ליווי אישית או קבוצתית?
דיאטנית מהקוםה?
זריקות לא רלבנטי בשבילי
איזה עוד דרכים קיימות, אני צריכה לפתור את העניין מהשורש, חייבת לעשות שינוי. ממש מפחדת שלא אסלח לעצמי אם אהפוך לחולה.
אבל לקחת פסק זמן ממירוץ החיים ולנתח מאיפה בכלל התחיל המשקל לעלות מה היה סביב התקופה הזו
עם איזה אתגרים רגשיים התמודדת, עומסים-עבודה, משפחה, מערכות יחסים שלא עשו לך טוב
ותתחילי משם לעבוד עם טיפול רגשי שאליו את מתחברת
לגבי הבריאות ת'כלס כן זה גם דרך והיא מושפעת מאוד מהרגשי אבל גם פה צריך לעבוד אני ממליצה על בריאות טבעית שמבררת את שורשי הבעיות ונותנים לך הנחיות בהתאם ליכולות שלך