למשל במחקר הזה, מדובר בתנאי מעבדה ולא במציאות.
כלומר, החוקר הוא שהחליט מתי התינוק צריך ללכת לישון, להפריד בינו לבין אמו וכו'..
זה לא בא מתוך היכרות עם האם והתינוק, לא מרצון האם וכפי שמצוין האם אפילו מתוסכלת מהמצב.
במחקר אחר-
נמצא שתינוק חרד הוא תינוק שאמו לא נענית לצרכיו בד"כ ויש 2 דרכי התבטאויות: בניתוק ואדישות או בבכי מתמיד.
מדובר פה על אמהות אכפתיות, המספקות את צרכי ילדיהן ונוקטות דרך מסוימת כדי ללמד את ילדיהן לישון.
לא חייבים לבחור בדרך הזו, אבל מפה ועד צורת ההתבטאות השוללת את זו הדרך ומכפישה את האמהות שנוקטות בה....
אני בטוחה שלב כל האמהות שבוחרות כך נחמץ כשהן שומעות את בכיו של תינוקן בזמן ההשכבה, ועם זאת הן יודעות ומרגישות שזה הכי טוב ונכון בשבילו.
הרבה תפילות ואמונה כי בורא עולם ינחנו בדרך הנכונה לחינוך ולגידול ילדינו.