הבת שלי בת שנה, ועדיין נרדמת לרוב בהנקה.

 אולי אפשר לנסות להרגיל אותה לשיטות הרדמה אחרות במקום ידיים: הנקה, מוצץ, נדנוד בעגלה... אבל לא לתת לה לבכות יותר מדי.

בהצלחה!

זה באמת כלי חשוב להקנות להם!

אבל זה עוד לא הזמן.

תינוקת בת 3 חודשים עוד קטנה מידי בשביל ללמוד להירדם לבד.

(יש תינוקות שיודעים מהרגע שנולדו, אבל אלה יחידי סגולה)

בנוסף, גם אם כרגע תלמדי אותה לעשות את זה זה יכול עוד להשתנות כל כך הרבה פעמים..

ממליצה לך כרגע להרפות, להרדים אותה בדרך שנוחה לך, ועוד כמה חודשים להתחיל ללמד אותה לאט לאט איך לישון לבד.

ממליצה לך בחום לקרוא את הספר "לישון בלי לבכות", מסביר מצויין על כל עניין השינה אצל תינוקות ונותן כלים מצויינים!

וחייבת להגיד עוד משהו..

לפעמים אנחנו שוכחים שתינוקות הם בני אדם קטנים..

אני אישית לא הייתי רוצה להירדם בבכי ובהרגשה שההורים שלי נטשו אותי, ואני בטוחה שגם התינוקות שלנו יעדיפו ללמוד להירדם עם חיבוק והרגשה שאמא או אבא איתי..

אולי רק לנחם שלא רק אצלך זה ככה...

שלי בן 11 חדשים ונרדם אולי פעמים ספורות לא על הידיים.

בד"כ הוא נרדם עלי.

עוד שיטה שהרגלתי אותו לא מזמן לקראת הכניסה לגן זה להרדם עטוף בשמיכה בנידנוד בעגלה.

אם כן, למה לא להרדים אותה על הידיים?

היא באמת קטנטונת ויכול להיות שקשה לה להרדם לבד.

אצלי עד גיל שנה נרדמו בהנקה ואז הייתי מעבירה למיטה שלהם.

כשאבא יושב ליד ושר שירים...

את הבכור ניסינו ללמד להרדם לבד אחרי גיל חצי שנה, כשממש עוד לא היה בשל לזה. הוא למד בזמנו, אבל נוצרו לו מזה הרבה בעיות רגשיות, ועד היום הוא מפחד מלהיות לבד בחדר. זה לא היה שווה את זה.

רעיונות מאנחנו עושים- 

מקלחת

החשכה חלקית של החדר

משחק רגוע ולפעמים עיסוי קטן ומרגיע (תחפשי בגוגל עיסוי תינוקות)

ואז שיר לילה טוב

נדנוד קל על הידיים

והוא נרדם

שמים אותו במיטה

אחרי חודש זמן ההרדמה מתקצר מאוד.

ב3 שעות בין הארוחות שלפני השינה אני משחקת ומפעילה אותו 

ככה שהוא לא הולך לישון

וכשמגיע זמן השינה אז הוא כבר עייף ושמח להרדם

אני חושבת שזה מתאים לגיל גדול יותר שהם ישנים כמעט ורק בלילה.

הבן שלי גם בגיל של הבת שלה- והוא ישן כמה פעמים במהלך היום..

אני ממש לא רוצה שיתרגל לישון בצורה כזאת כי הוא צריך לישון גם באור יום..

ב"ה הקטן שלנו נרדם כשהוא מתעייף

אולי צריך כמה נדנודים בעגלה

גילוי נאות- עכשיו הבן שלי ממש לא נרדם לבד!! עובד לפי תקופות שבוע נרדם לבד, שבוע הנקה/נדנודים/ליטופים וכו'..

מה שקראתי ונוסה- אם היא נרדמת בצורה כלשהי אז זה כי ככה היא רגילה והיא לא יודעת להירדם לבד במיטה שלה..

מה שצריך לעשות זה "להראות לה" שהיא כן מסוגלת להירדם לבד במיטה בצורה חיובית.

איך?

את מרדימה אותה איך שהיא רגילה להירדם (הנקה/ידיים...) וממש רגע לפני שהיא כבר רדומה לחלוטין- את מניחה אותה במיטה שלה. היא צריכה את ההרדמות הסופית סופית לעשות במיטה.

אם היא מתעוררת ובוכה- כמובן להרים ולהרדים שוב ולהניח רגע לפני הרדמות סופית..

ולאט לאט תתחילי להניח אותה במיטה רגע קודם. 

תתחילי את ההרדמה בידיים ותניחי אותה במיטה שתשלים את הפעולה..

ובעז"ה עם הרבה תפילות- היא תלמד להירדם במיטה שלה..

ושוב- זה תקופות ואני חושבת שאין מה להילחם בזה... כאמור- עכשיו הוא נרדם בנדנודים של העגלה (אפילו לא בעריסה)

ממש מבינה לליבך..

זה ממש מגביל אותך אליה..

איך שרדת כדי לספר??

זה תורם המון לילד

לזרום איתו בדרך שלו ולא לכפות עליו בהתחלה משהו שאנחנו רוצים

יישר כוחך

מעריכה אותך

כי לרוב התגובות שאני מקבלת זה שזה באשמתי ושכל תינוק אפשר ללמד לישון במיטה. ומה לעשות שזה לא תמיד נכון יש לכל תינוק אופי משלו ואם הדרך היחידה "ללמד" את התנקות שלי זה דרך בכי שעות למשך ימים אני מעדיפה לתת לה לישון עלי כל עוד היא צריכה את זה.

לגבי איך שרדתי אני סטודנטית אז הייתי מכינה לי חומר לימוד לקרוא לזמן שהיא ישנה.

לפני שעברנו לשינה משותפת באמת עברנו הרבה לילות לבנים..

אני יכולה לספר לך שגם בטיפת חלב עודדו אותי להרגיל וללמד את התינוק להירדם לבד ללא תיווך..

אצלנו, אישית, בפעם הראשונה  לקח 40 דקות על השעון ובפעם השנייה 20 דקות, פעם שלישית כבר 8 דקות.. קסם.

מאז, כמובן שהיו תהפוכות ולפעמים שוב היינו צריכים להתחיל את התהליך כאילו מחדש (למשל חגים וכאלה).

אני שמתי לב שעקביות זה נורא חשוב.

להיות עקבי- שירדם גם ביום וגם בהרדמה ללילה לבד. 

וכמובן טקס של שינה ג"כ עוזר להכניס אותו לזה...

דבר נוסף, אם באמצע ניסינו לשים עליו יד וללטף אותו, שמתי לב שזה רק מפריע לו ומתחיל את כל התהליך מחדש...

ולא פשוט בכלל, אבל הכי חשוב זה הרוגע, לדעת שהוא אכל, שהחלפת לו טיטול, ששום דבר לא מציק לו והוא פשוט עייף ורוצה לישון, רק לא יודע איך. ולשדר, לשדר לתינוק שאת מאמינה בו שהוא יכול להירדם לבד.

לכל הטוענות, שזה עוד לא הזמן, אני מאלה שגורסות שחינוך הוא מגיל 0!

ובנוסף אם תינוק לא נרדם ובוכה גם בידיים עד שנרדם הרבה זמן, אז מה הטעם?

גם התינוק מותש, גם האמא מותשת (כולל כאבי גב, ברכיים וכו') וגם לא התקדמנו ועזרנו לו.

בהצלחה.

חיזוקים וחיבוקים 

ולכן מגיל אפס חשוב לי ללמד אותו כל מיני ערכים שלא עולים בקנה אחד עם השארת תינוק בוכה לבד

זאת סיסמא.

והוא לא לבד!!

הוא יודע ובטוח שאבא ואמא תמיד בשבילו...!

שומרים עליו, מגנים עליו, מאמינים בו, עוטפים אותו ודואגים לו.

אין לי בעיה לשמוע, לי לא מתאים ואני לא מסוגלת לנקוט בדרך הזו.

אבל מכאן ועד לשלול אותה, לערער את הביטחון ועד להוציא רע את מי שכן מאמין בגישה הזו...

אני לא אומרת  את מי שעושה ככה היא רעה או משהו כזה. כל אמא רוצה בטובת ילדיה בסופו של דבר, זה ברור.

פשוט נראה לי שלילד זו חוויה מאוד מאוד לא נעימה ומאוד מאוד משמעותית- לבכות כ"כ הרבה זמן בלי לקבל מענה.

יש תינוקות כאלה, ואין בעיה איתם.

אבל רוב התינוקות שאני מכירה חושבים במצב כזה שהם לבד בעולם. הסקת מסקנות של תינוקות היא לא כמו של מבוגרים. עדיין אין תפיסה של משהו שנמצא מחוץ לטווח הראייה, ולפעמים גם לראות לא עוזר ואם לא מרגישים מגע הם לא באמת יודעים שהוא קיים.

אמא יכולה לדעת בקלות אם התינוק שלה הוא מהסוג שיודע שההורים שם גם כשהוא מונח בלול - להסתכל עליו ולראות אם הוא מתנהג כמו מישהו שמרגיש בטוח ומוגן ועטוף, למשל כמו שהוא מתנהג כשהוא בידיים - או כמו מישהו שמרגיש לבד בעולם. ההבדל מאוד ברור לעין.

מצטערת אם זה מוציא את הביטחון. באמת שאין לי שום דבר נגדך ואני לא רוצה לפגוע בהורות שלך. אבל אני כן חושבת שדיון בפורום הוא הזדמנות לגיטימית להגיד מה דעתי על נושא כלשהו. אני למדתי בלי סוף דברים מהודעות בפורום של נשים שהסבירו מה דעתן על נושאים ופתחו לי את הראש למחשבות שלא עלו בדעתי. גם אם הן היו רחוקות מאוד ממה שהאמנתי לכתחילה.

סימן שהכול סבבה איתו - תקראו את זה:

"מחקר שנערך בניו זילנד ופורסם בכתב העת Early Human Development, ניסה לבדוק את יעילות שיטה זו. החוקרים מדדו במשך חמישה ימים את כמויות הקורטיזול (הורמון המופרש בשעת לחץ) ברוק מתינוקות בני חמישה עד עשרה חודשים, שנדרשו להירדם בעצמם. דגימות רוק נלקחו גם מהאמהות שלקחו חלק בניסוי, ששהו בחדרים סמוכים ושמעו את ילדיהן בוכים, אך לא יכלו לעשות דבר.

ביום הראשון לתוכנית בכו רוב התינוקות 20 דקות לפחות, ובמקביל נרשמה עלייה ברמות הקורטיזול אצל התינוקות והאמהות כאחד. ביום השלישי כבר הפסיקו התינוקות לבכות, ואולם רמת הקורטיזול שברוק שלהם נותרה גבוהה - הוכחה להיותם לחוצים, ובו-זמנית גם לכך שנכנעו, ושאין בכוונתם להמשיך במחאות. האמהות לעומת זאת נרגעו כשהבכי פסק, ולא ייצרו עוד קורטיזול.

לפיכך, מדגישים החוקרים כי הפסקת הבכי אין פירושה רגיעה. "התינוקות פשוט אינם יודעים כיצד לטפל בחרדת הנטישה שלהם", קבעו כותבי המחקר."

http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1812567

עכשיו הפכתם מאות ואלפי תינוקות לתינוקות חרדים....

למשל במחקר הזה, מדובר בתנאי מעבדה ולא במציאות.

כלומר, החוקר הוא שהחליט מתי התינוק צריך ללכת לישון, להפריד בינו לבין אמו וכו'..

זה לא בא מתוך היכרות עם האם והתינוק, לא מרצון האם וכפי שמצוין האם אפילו מתוסכלת מהמצב.

במחקר אחר-

נמצא שתינוק חרד הוא תינוק שאמו לא נענית לצרכיו בד"כ ויש 2 דרכי התבטאויות: בניתוק ואדישות או בבכי מתמיד.

מדובר פה על אמהות אכפתיות, המספקות את צרכי ילדיהן ונוקטות דרך מסוימת כדי ללמד את ילדיהן לישון.

לא חייבים לבחור בדרך הזו, אבל מפה ועד צורת ההתבטאות השוללת את זו הדרך ומכפישה את האמהות שנוקטות בה....

אני בטוחה שלב כל האמהות שבוחרות כך נחמץ כשהן שומעות את בכיו של תינוקן בזמן ההשכבה, ועם זאת הן יודעות ומרגישות שזה הכי טוב ונכון בשבילו.

הרבה תפילות ואמונה כי בורא עולם ינחנו בדרך הנכונה לחינוך ולגידול ילדינו.

לכל הדואגות על הבכי..

אם נצרף את הזמן בו התיוק בוכה עד שהוא מתרגל להרדם לבד,

מול הבכי שלו מתוסכל כאשר הוא מנסה להרדם..

לדעתי, לתת לו לבכות בצורה מושכלת בכדי ללמד אותו להרדם ולחסוך בכי רב יותר..עדיף.

אני לא הולכת עם השיטה הזו. ורציתי לשאול- איך אפשר לשמוע בכי של תינוק 40 דקות?

לא מתהפכת לך הבטן מכל הכיוונים?

ניסיתי את זה פעם אחת עם הגדולה. ואחרי 20 דקות פשוט לא הייתי מסוגלת, נפשית.

אצלנו זה עבד.

אמנם בגיל גדול יותר בגיל שנה וחצי,

אחרי שכל לילה הקטן היה קם כל שעתיים, מנסה להרדים אותו במשך חצי שעה- שעה,

בקושי ישן עוד שעה וחוזר לילה-

אחרי שנה וחצי שלא ידעתי מה זה לישון,

התפקיד עבר לבעלי.

וראו זה פלא- תוך יומיים היה שינוי,

תוך שבועיים הוא למד לישון לילה שלם!!!

מאז ועד היום טפו טפו (היום הוא בן 4)

עד היום אני לא מבינה איפה הייתנו קודם, היינו יכולים כבר מגיל שנה להרגיל אותו שאבא קם בלילה ולכן לא אטרקציה לקום, והוא היה מרוויח אמא שמחה ועירנית ביום.

עם הקטנה שלנו (כיום בת שנה וחצי) היה שונה לגמרי,

אני בעד להתאים את השיטה לתינוק (ולגיל המתאים...)

אבל יש תינוקות שזה מה שהם צריכים,

ואם קשה לאמא שתצא מהבית ותשאיר את המשימה לאבא שבד"כ יפעל יותר לפי שהכל ולא לפי הרגש.

(כמובן בהפעלת שיקול דעת מתי השיטה לא בכיוון...)

רק לגבי הגזים. אצלי אין. ב"ה...כבר ארבע ילדות וב"ה אין גזים. לכל היותר קצת כאבי בטן למשך שבוע בגיל 3 חודשים וזהו. 

לא יודעת למה.

אולי בגלל שאני משתדלת להקפיד על תזונה, אולי בגלל שאני מחזיקה הרבה אז פשוט הן בוכות הרבה פחות, אולי בגלל שכל בכי מייחסים אותו מגיל 0 לכאבי בטן ואם הילד על הידיים או במנשא הוא פשוט בוכה הרבה הרבה פחות...

ואם לא מתהפכת לך הבטן אז כנראה שיש לך בטן חזקה במיוחד. אני לא הייתי עומדת בזה.

אצלי זה ילד שלישי. בגיל שלושה חודשים העברנו אותו לחדר יחד עם האחרים..הוא למד להרדם לבד בשלושה ימים שהיה לי ולו קשה..

אבל מאז, הוא נרדם ברגע ששמים אותו על כרית בלול.. 

יש פרק שלם על איך להרדים את התינוק.

כדאי להרדים בצורה כזאת שלא תצטרכו "להעביר" אותה לישון כי אז הם מרגישים ומתעוררים.

תנסי להרגיע אותה עלייך, לשים אותה במיטה, ולהמשיך ללטף בעדינות, בתנועות קבועות.

יש לי תינוק בן חודשיים ולפעמים הוא נרדם תוך שניות, רק שאני מניחה אותו במיטה ולפעמים זה פשוט סיוט מתמשך,

נדנודים,טיול,על הידיים, על הבטן על הגב, שירים, טפיחות על הגב,דממה, חושך, אור , רעש... בקיצור הכל מנסים עד שכבר אני בוכה ומתוסכלת....

היום הבייבי היה לו קצת קשה להירדם וניסיתי לחשוב מה שונה היום מיום אחר ונזכרתי שהוא כמעט לא היה על הידיים שלי, הוא היה כזה רגוע וחמוד אז לא החזקתי אותו כמעט, אז חשבתי אולי יש לו קצת חוסר אז הרדמתי אותו על הידיים שלי.

יתכן שבמשך היום את לא מספיק מחזיקה אותו? או לחילופין יותר מידי מחזיקה והוא רגיל לידיים.? 

כדאי לנסות לבחון את העניין...

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה

אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

זה יכול לעבור גם בלי ורמוקס, כי אם קוטעים את מעגל ההדבקה זה פשוט נגמר.

פשוט אצל ילדים זה יותר קשה כי הם מגרדים וגם יש פחות הגיינה בשירותים וכו ובורמוקס בד"כ את גומרת את הכל במכה - עד הפעם הבאה 🙈 

דבר ראשון זה לוודא שאין הדבקה חוזרת- על הבוקר לנקות טוב עם מגבון, לשטוף ידיים עם סבון כל פעם אחרי שהולכים לשירותים ונוגעים באיזור, לגזור ציפורניים

אני כמה פעמים שמתי את השמנים אתריים והמשחת החתלה שכתבתי לך פעם וזה עזר

לאכול גרעיני דלעת טחונים גם עוזר

אם תראי שעובר שבוע נניח ןניסית הכל ולא משתפר- תפני לוורמוקס (כדאי לבקש מרשם מראש ומקסימום לא להוציא אותו...)