פורום הריון ולידה (עמוד 4499)

כשבעלי חזר נסעתי לסופר פארם
קניתי בדיקה אחת של לייף (אני רגילה לקנות תשובה כנה.. של לייף הרגיש יקר כל כך.. )

התלבטתי אם לחכות לבוקר...
החלטתי שלא לחכות

יצא פס אחד..
כעבור 9 דקות נגלה פס שני בהיר בהיר בהיר (אבל גם בעלי רואה אותו)

כנראה שהיה כדאי לחכות לבוקר.. חח...

רוצה להתרגש.. אבל הפס בהיר כל כך..

וכמו שאמרו פה הרבה, הכי וודאי בדיקת דם...

 

מזל טוב!!

הסימן שאת בהריון - זה בדיקת הריון חיובית, ואמרת שיצא לך שלילי?

בעקרון פשוט מחכים.

נורא כואב לי

היה שם צבע כתום

אבל אם את אומרת שזה אפשרי, למה זה לא כאופציה רשמית?

אם אני מרגישה שלב בעירה אז הוא לדקה או שתיים. עד שאני אספיק לבקש זריקה זה כבר יעבור. אז מעולם אפילו לא עלה בדעתי...

ואחרי שהסתדרתי עם כל הצירים בלי אפידורל, נראה לי שבשבילי אישית זה יהיה ממש פספוס דווקא את הרגעים שהוא מחליק ויוצא לא להרגיש. זו כזו הרגשה מדהימה... האמת היא שהרגעים האלה של הסוף הם אלה שמחזיקים אותי לפעמים לא לבקש אפידורל לפני. לא רוצה לפספס את התחושה הא-להית הזאת.

כמובן לא אומרת על אף אחת אחרת, רק מסבירה למה בשבילי לא הייתי רוצה דבר כזה.

 

יש נשים ששורף להן לזמן משמעותי?

עם אפידורל וגם בלי אפידורל מרגישים בדיוק אותו דבר איך הראש יוצא.

השוני זה הכאב לפני. אבל מבחינת שהראש יוצא וההרגשה אצלי אותו דבר.

אשר כשילדתי עם.
במיוחד אחרי הלידה האזור שם נורא נורא כאב לי (ולא היו תפרים..) אז לקחתי אופטלגין כמה שיותר מהר וזה עזר..

מדברת. בלידה השלישית והרביעית  לא. וחיכיתי להרגיש כי ככה האמנתי שהם ממש כאן

והאמת בעוד הרבה חנויות כמו קסטרו ורנואר את הסריגים האלה שנופלים על הגוף. מתחת לובשים גופיה וזהו... אפ' מחמיא

לטעמי..
יום שישי ממש התבעסתי בחנות שם..

יותר זולה מהשאר ולפעמים יש מבצעים בהחלט!

רק על הסריגים. הם דווקא יפים לטעמי. ונכון, אין שם חצאיות.

קניתי בתחילת ההריון כרטיס מועדון של רמי לי.
ולא השתמשתי בו.
אפשר לקבל בו הנחות ועולה קצת כסף להצטרף..
המוכרת בפירוש אמרה לי שאפשר להעביר לאחרת בסוף ההריון.
אז לכבוד שבוע 39.. מי שרוצה שתשלח לי באישי

ניסיתי להשתמש בכרטיס של משהי אחרת ואמרו לי שאי אפשר!

אולי זה תלוי בסניף..

אבל גם לי מגיל ילדות צעיר יש...
את יכולה לבקש לקבל קלקסן...
הבעיה היחידה איתו זה שאם לקחת פעם אחת זה לכל החיים ואם לקחת פחות מ12 שעות לפני הלידה את לא יכולה לקבל אפידורל

לפעמים אצל תינוקות מצטברת בועת אויר מכאיבה בפי הטבעת.

 

כשהתינוק יונק מתעורר אצלו צורך ליציאת מעיים, אבל אם יש בועת אויר שהוא לא מצליח לשחרר בעצמו, זה מכאיב ולא מאפשר לו להתרוקן וגם לא לאכול בנחת.

 

צריך להפסיק את ההנקה, להשכיב על הגב, לקפל את הרגליים וללחוץ בעדינות בעזרת הברכיים אל הבטן.

תראי כאן:

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l (אמנם כתוב פה לעשות בבוקר, אבל במקרה שלכם נשמע לי יותר שזה יתאים אחרי דקה של הנקה, כשמערכת העיכול שלו מתעוררת)

 

דבר אחר: חוץ מכאב בטן וגזים יכולות היות בעיקרון עוד סיבות להסביר התנהגות כמו שתיארת. מעניין אותך לשמוע, או שאת סגורה על זה שהבעיה היא גזים?

למרות שאני שמה לב שזה תמיד קורה בזמנים נורא מסויימים:
בבקרים ובערבים. בשאר הזמן הכל בסדר בד״כ.


נגיד עכשיו האכלתי אותו במשך כמעט שעתיים...משש וחצי בבוקר עד לפני כמה דקות.

אני בהלם.. כי יכולתי לכתוב את הפוסט הזה בעצמי מהגיון בריא ומניסוי ותהייה (חוץ מעניין הורדת החיתול).
אני באמת מנסה להוציא לו יציאות כמה פעמים ביום ביוזמתי ובד״כ כך הוא עושה.
כשכואבת לו הבטן אני מחזיקה לו את הרגליים לכיוון הבטן בצורה שהגב שלו צמוד לבטן שלי...

מעניין מאד לנסות את הורדת החיתול.

ושיש לך פתיחות לניסויים ולימוד! הילד שלך הרוויח בגדול

 

מעניין מה שאת אומרת שהבעיה מתמקדת בשעות מסוימות. נראה לי שזה שולל למשל את האפשרות של דלקת אוזניים (שזו אחת הסיבות שעמדתי להציע לך).

לפני שאעלה סיבות אחרות, יש לי שאלה: בבוקר ובערב ההתנהגות שלו דומה? כלומר רואים שזו אותה בעיה שמציקה לו בשניהם? או שיש לו דפוס אי-נוחות אחד של בוקר ואחד של ערב?

מניעה את הרגליים (כמו על אופניים) תוך כדי בכי מנדנד כזה כאילו שכואב לו.
או תוך כדי הנקה הוא ״מתבכיין״ בלי לבכות ממש אבל עדיין מפסיק לאכול בלי לעזוב את הפטמה.

רק שלא יהיה לך שחור בעיניים מכל האפשרויות האלה. לכל אחת יש פתרונות פשוטים שנוסו על ידי רבבות בהצלחה מרובה. פשוט אין טעם לפרט פה פתרון לכל מצב ומצב. קודם צריך לאבחן מה הבעיה.

1) לא חושבת שזה זה.
2) מזה אני חוששת... הוא התחיל לפלוט המון בשבועיים או יותר האחרונים. עולה יפה במשקל אך בהחלט מעדיף תנוחה זקופה כמעט תמיד...
איך סימנים נוספים יש לזה? ומה צריך לעשות?
3) עודף חלב- באמת יש...
4) לא.

תודה!!

והנה עשיתי את זה בכותרת אני חסרת ידע בנושא.

לגבי עודף חלב, כאן יש טקסט מפורט על זיהוי הבעיה ופתרונות אפשריים: http://www.tutys.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%91%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94/

רפרפתי על הטקסט והוא נראה לי טוב. מוזכרת שם בין השאר תנוחה טובה להנקה, ואני לא לגמרי בטוחה לאיזו תנוחה הכותבת מתכוונת, אבל כן יודעת שמומלץ מאוד הנקה אינסטינקטיבית - זה אומר שאת שעונה לאחור, בלי חולצה, והתינוק מונח עלייך בטן על בטן (רצוי גם בביגוד דק או בלי) ומוצא לבד את הדרך אל השד. ככה הוא שולט יותר בזרם ויכול פחות להשתנק. אם את רוצה להבין יותר על מה מדובר, חפשי בגוגל "הנקה אינסטינקטיבית" - יש המון הסברים, תמונות, סרטונים.

יו, מקווה שזו לא הצפת מידע מוגזמת. אם את לא מוצאת את הידיים והרגליים תגידי, וננסה למקד.

ניסיתי פעם לאפשר לו לינוק כשאני מטה את גופי כלפי אחור אך הוא לא כ״כ הסתדר..

היום היה לי היום הכי קשה מאז הלידה...
תיסכול...
הוא לא ישן כמעט במשך היום.
הכי הרבה שעתיים לא רצופות שמתוכן ישן עליי תוך כדי הנקה (ואני חשבתי שהוא אוכל...).
בערב התחיל לבכות תוך כדי האוכל כמו שכתבתי קודם שעושה... ואז הדלקנו לו מנגינה כמו של מובייל וזה הרגיע אותו והוא המשיך לאכול.
החזקתי אותו ״עומד״ בערך 20 דקות לפני שהשכבתי אותו לישון ומאז שנרדם התחיל לו הלילה עד היום למחרת שגם אז הוא בקושי ישן...

כמה זמן תינוק בן חודש ושבוע אמור לישון במשך היום?

ניסית עוד דברים? עזר?

נשמע לי שלמרות הקושי הגדול שתיארת, הוא יכול להיות מאושר בהורים שהוא הגריל, ביצירתיות שלכם ובמאמצים שלכם להרגיע אותו.

אבל אם עדיין כל אכילה היא מאבק, דומני שזה הזמן לפנות לעזרה מקצועית. רופא ילדים או יועצת הנקה (כאן יש רשימה) או שניהם. צריך לאבחן מה מציק לו.

הרבה הצלחה יקרה, את אמא נהדרת!!

השבת (ויום שישי) עברו נהדר ברוך השם!
האכלתי לעיתים קרובות כל פעם מעט. והוא היה ממש הרבה יותר רגוע מתמיד.
נראה איך ימשיך הלאה...

התייעצתי כמה פעמים עם יועצת הנקה טלפונית ומפגש פנים-אל-פנים.
היא זרקה מילה שאולי זה גזים או ריפלוקס...
אל הרופא אגיע במידה והמצב ימשיך כמו שהיה קודם.

תודה רבה!!

כשהוא אוכל, לעצור מדי פעם כדי שיעשה גרפס. אפשר גם לנסות עיסויים עדינים בבטן כדי להרגיע. ממליצה גם על גרפווטר לפני כל האכלה, זה ממש עוזר לגזים ומקל. הטיפות הן טבעיות ואצלי מאוד עזר. אם עוד לא ניסית להשתמש במנשא, אז גם כדאי לנסות, זה גם עוזר בדרך כלל

גרפווטר הוא מוצר טבעי וסימיקול הוא תרופה לכל דבר 

ומבחינתי זו הסיבה להעדיף מוצר כמו סימיקול (או לצורך העניין כל מוצר שכותבים גם על תופעות הלוואי)..

ממה שהסבירו לי תרופה חייבים לנסות ולבדוק בשביל שתעבור אישורים

עם המוצרים הטבעיים לא תמיד יודעים מה יש בפנים ומה תופעות הלוואי

 

נגיד לא ידעתי שבגרפווטר יש אניס ושחלק מהתינוקות רגישים לזה - 

קראתי את זה באחד הפורומים מאמא שלתינוק שלה היתה רגישות או אלרגיה 

לא מבינה את זה..זה לא משהו שצריך לכתוב ולציין ?

בקיצור, מזל שיש פורומים..

 

חיפשתי הרבה כדי לדעת האם הנימנום שלו נובע מזה ולא מצאתי...

שילדתי והמליצה לי לתת אם יהיו לו גזים... בפועל, עד שהבחנתי בזה שהוא בוכה מגזים הוא כבר הפסיק אז לא יצא לי...

אבל היא לא היתה מביאה לי אם זה לא היה בטיחותי. היא אחות, והיא בעצמה נתנה את זה לילדים שלה

השתמשתי בו אבל כשראיתי שיש בו גליצרין הבנתי שזה מה שעובד..

האניס הוא רק בשביל שכולם יחשבו שהוא טבעי.

נו באמת, טבעי טבעי.

גליצרין נמצא כמעט בכל מוצר לתינוקות שיש בארץ וגם בחו"ל.
זהו חומר שמיועד לאחד את השמנים, יש אותו גם במטרנה, בסימילק, ובטיפות ויטמין וכו'
 

וגרפווטר זה כן מוצר טבעי. אין בו אלכוהול או סוכר או חומרים לא טבעיים אלא רק גליצרין ותמציות צמחים.

 

 

לשים לב שכל פעם שהוא אוכל באמת לראות שהוא גרעפס, נתקלתי בלא מעט מקרים שזה מה שמאוד הציק להם. 

בנוסף, עיסויים בבטן מאוד מקלים את הקטנה שלי וגם תנוחת הנמר על העץ..

גם אני נותנת את הגרפווטר והוא מציל את הקטנה מכאבים בלא מעט מצבים, לוקח לו יום - יומיים להתחיל להיסםג כמו שצריך ואז תתחילי כבר להרגיש את ההשפעה שלו

הוא ישן המון שעות רצוף במשך היום בגלל הטיפות האלה בלי לאכול...


השאלה שלי מה עושים שהוא בוכה תוך כדי הנקה והוא נשאר רעב כי לא מסוגל לאכול?

אבל אצל כל החברות שלי סימיקול היה הצלה!! ואם את מניקה אז תנסי גם לשנות את התזונה (תכתבי בגוגל תזונה בהנקה)

 

לגבי השינה - אם הוא חיוני אז זה חיובי

אם הוא לא מסוגל לאכול - משהו מפריע לו, תבדקי את זה עם הרופא/ה דחוף

כמה זמן זה כך??

זה התחיל כשהיה בן שבוע וחצי וממשיך כמעט עד היום. הוא בן חודש וחצי היום.

תינוקות קטנטנים בגיל הזה אמורים לישון רוב היום. הרבה פעמים הם ערים ובוכים בגלל הכאב מהגזים. ואז כשנותנים גרפווטר (או כל דבר אחר..) יש הקלה גדולה והם גם מותשים מהצרחות ומהכאב והם מנמנמים ונרדמים כמו שהם אמורים לעשות.

נתנו לאחיין שלי וזה ממש עזר..

באמת די עם ההתערבות הזו!

אני לא חייבת לספר לכם אם אני בהריון או לא

ואני ממש לא חייבת לספר לכם אחרי חודש 3, כי ככה מקובל..

מי ששמח בשמחתי- ישמח כשתוודע לו הבשורה, גם מבלי קשר למתי סיפרתי אותה!!!!

לא ידעתם. אם כבר ניחשתם..

בעלי סיפר לגיסתי שאני בהריון, והייתי בתחילת רביעי. התגובה שלה- "כן, ידענו כבר לפני 3 חודשים". 

אה, כאילו, ידעתם לפני שאני ידעתי? 

בכיתי שעה בערך. עד היום לא סולחת לה.

על החיוך המעצבן שהיה מרוח להם על הפנים כשבעלי סיפר להם שאני בהריון.
"אנחנו יודעים כבר.. "
והכי מעצבן-הם לא טרחו לספר לנו כשהיו בהריון!
חיכו שנראה לבד..

מאיפה ידעת?? כי לא הרגשתי טוב? ואם סתם הייתי חולה בדיוק?

 

ואני לא חייבת לענות.
זה אולי קצת חוסר טאקט אבל למה לקחת ללב?

במיוחד שאם את אכן בהריון - לא תגידי, אני לא...

זה חלק מלחיות בחברה שלנו, שברור שאת כבר "עובדת על הדבר הבא"... (סורי על הניסוח, אבל זו התחושה לפעמים כשאני יורדת לגינה עם הילדים...)

 

אבל אולי יעודד אותך - גיסתי ממתינה כבר מספר שנים להיפקד, והיא אומרת שהרבה יותר קשה להתמודד עם המבטים והשאלות האלו כשאת עוד בעמדת המתנה...

 

 

להגיד למי ששואל "לא עניינך" ואז זה מביך אותם לשניה ואחרי השניה הזאת אנשים לא יעזו לשאול זאת לעולם!

ממש בתחילת ההריון, הפאנית שואלת אותי ככה, בלי להתבלבל: את בהריון?

בלי שהספקתי לחשוב יצא לי "לא".

הייתי כל כך בהלם מהשאלה.

ממנה דווקא לא היה אכפת לי.

אני הרבה יותר נפגעת כשאמא שלי אומרת שהבת שלי כבר צריכה אח.

בערך יומיים אחרי שגיליתי שאני בהריון הלכתי לתפילה של חג וחברה שלי בסוף התפילה חיבקה אותי ועוד חברה שהיית כבר בחודש שביעי ואמרה בצחוק "שמנות" אז עניתי לה מיילא היא שמנה אבל זה ממש לא יפה להגיד לי את זה, היא ממש התפדחה ולי לא היה אכפת...

זה באמת לא עיניינה.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני יכולה לזהות מישהי בהריון בשלבים יחסית מוקדמים אבל בחיים אני לא אגיד משהו עד שממש רואים וכבר אין ספק

והלוואי וזה היה מתחיל רק מחודש שלישי. ... תמיד יסרקו לי את הבטן ותמיד ישאלו. אין טיפה של טקט.
ולא שאלו אותי! שאלו את חמותי! !! ככה שאין לי שום דרך להגיב או לא להגיב (היא אמרה שאני שמנה עוד מהלידה)
כ"כ מכעיס
למה שהם ידעו לפני אחים שלי (כי להם עוד לא סיפרתי) ???

אנחנו כל כך מתרגשים מההריון שמי שיבוא ישמח אותנו עד השמים...  יכול להיות שזה בגלל שאנחנו עוד בהתחלה, אז שלב הדמיונות לא התחילו... כרגע הדמיון היחיד זה משפחה מלאה ילדים (יש בה גם בנים וגם בנות...)

החלטנו שאנו לא מגדירים זאת כ'סוד' .לא עושים מזה עניין.
לא היה קשה לי לא לגלות.
דיברנו תמיד בלשון זכר.
אני סיפקתי את יצר הסקרנות שלי ועשה לי טוב ליצור קשר עם העובר כשידעתי.
והיה גם כיף להרגיש את ההפתעה שלו בלידה.
כשקניתי בגדים ביקשתי שיעטפו בנייר עטיפה.
ברור שזה קצת מוזר ושיותר כיף שיודעים או מופתעים ביחד.
אבל לא היתי רוצה שידע למרות שלא רוצה רק בגללי.כמו שלא היתי מסוגלת להתאפק ולא לדעת רק בגללו.

אולי בהריון הבא אזרום איתו על לא לדעת כי ב''ה יש לנו בת ובן אז ממש לא אכפת לי מה יבוא..

ואז בסוף זה שלא רוצה לדעת- יוצא ראשון מהחדר והטכנאית מודיעה רק לזה שרוצה.

הפעם היינו בטוחים שזה שוב בן והכנתי הכל ובסוף זה בת..
כל פעם אמרתי לרופא שאני לא רוצה לדעת..

זה תאומים ככה שהסקרנות גוברת מיום ליום עד לשקיפות! בתקווה גדולה שיצליחו לראות...

ולהגיד שיש לנו מין אחר ממה שיגידו.


נראה לי אבל שאמא שלי תתפחלץ,כי אם זה בן ולא אכין אותה מראש היא תתבעס. (היא מאוד עוזרת לנו)
אבל עצם הרעיון ממש משעשע את בעלי ואותי

המצחיק היה, שאחרי בן בכור, בהריון השני בעלי נורא רצה בת

(לי ממש לא היה אכפת עוד בן חמוד בריא ושלם)

 

בסקירה, בעלי אמר לרופא: "נו, מה זה?"

הרופא ענה: "מתחיל באות ב'..."

אז בעלי אמר: "את רואה, אמרתי לך שזו בת הפעם!"

 

(מרוב התרגשות הוא לרגע שכח שגם בן מתחיל בב'... - אל דאגה, זו אכן היתה בת, ובשובבות היא הרבה יותר "בן" מהבן שלי!)

רק שנינו נדע ולא נספר לאף אחד

בעה''י זו תהיה הפעם הראשונה לשני הצדדים שייהפכו לסבא וסבתא 

אז כולם מאוד רוצים לדעת, מנחשים 

 

ותופסים אותנו על כל מילה 

בעה''י זו תהיה הפתעה לכולם  

שהם כתוצאה מההתכווצויות ברחם מההנקה

לפי הרופאת נשים/ אם היה לך דבר כזה...

שזה כזה טיפטופים מדי פעם זה תקין 6-8?
ותודה על התגובות.

אני אישית ניסיתי לימון וזה עזר

לימון קשה לי כי זה לסחוט כל יום וזה עבודה מאומצת. שווה באמת?

סליחה על הניצלוש, מנסה גם לקצר דימום כבד מהתקן.

ולשתות.

אני לא זוכרת בקשר למסטיק תימני אם זה מעלה או מוריד את הלחץ דם.

שלא אתפתה לקחת אותם אחרי לידה, כי זה באמת מקצר את הדימום של הלידה, אבל גורם למחזור בהמשך, בזמן ההנקה.
אין לי מושג אם זה נכון. אשמח לשמוע מהמומחיות ...
אני לא לקחתי.

מפסיקים וזהו

שיהיה בעז"ה לטובה!

א.לא בטוח שזה הפלה
ב.הפלה כזו כןאבת אישית עבאתי הפלה בשבוע 9.5 לאחר שלא מצאו דופק בשהוע 7.5 ולא התפתח. אין מה לפחד עברתי לילה של כאבים ודימום רציני..איכ מיון נשים/ בית חולים- מקסימום יתנו לך פיטוצין לזירוז הוצאת שאריות.
חשוב שתדעי זה כואב אבל עובר ולא כאבים מזעזעים! זה כמו מחזור אבל ממש חזק. אבל קחי כדורים משככים. זה טראומה קטנה אבל בה עברנו ואחרי מחזור אחד כבר נכנסתי חהריון ובה כרגע בחודש שביעי בשמחה ובידיים מלאות.
זה קשה וזה מיני הכנה ללידה האמיתית אבל את חייבת לדעת במידה ובאמת זו הפלה ולא סתם טעות בבדיקה כמובו שזה עובר וזה מחזק.
אם תרצי תכתבי בשרשור הזה ואפנה אלייך בשם המשתמש שחי לשאלות נוספות בפרטי.
בהצלחה ובע"ה מה שצריך לקרות יקרה!!

התפתח להפלה.
לא זכור לי משהו כואב במיוחד.
רק כרב לב גדול מאוד.
זכרי שהכל מה׳
בהצלחה רבה לך!!
מאז נולדה ביתי ב״ה!!
כנראה שזה הזמן הנכון בשבילי...

אל תחשבי על זה בכלל. תתפללי לשלומו.

בעז"ה יתפתח ותלדי בשעה טובה  תינוק בריא!

גם אצלי היה בדיוק כך ולצערי אכן לא התפתח.

לקח קצת זמן עד ההפלה ממש ואצלי ההפלה עברה בסדר.

לא כואב יחסית למחזור, קצת בחילות וגושי דם גדולים שיוצאים...

אני לא זוכרת ממש, אבל יחסית למה שציפית גם הזמן של הדימום היה סביר...

 

מה שכן, ב"ה, אחרי שלושה חודשים התעברתי שוב והיום יש לי תינוק מתוק מתוק...

אומרים שאחרי הפלה האישה פוריה יותר ולכן קל יותר שוב להיכנס להיריון.

 

אז שבע"ה הכל יהיה בסדר ובאמת שההוא שם למעלה יודע מה הכי טוב בשבילך!!

 

לא קרה לי ב"ה, אך אני דואגת לך!*

לצערי אכן הדופק הפסיק ואני צריכה לעבור הפלה..
בעז"ה נקווה לטוב..

שכשהרופאה שלי שמעה על זה היא נשמה לרווחה ואמרה- הרחם שלך מצויינת. בקרוב הריון! תדעי שזה קשה אבל זה לא נצח וכמו שכולן מספרות ההריון מגיע ובע"ה במהרה! ואז גם מרגישים שהכל בסדר!

שיהיו לך בשורות טובות .
לא עברתי .. אבל מאחלת.

אומרים גם שאחרי הפלה הגוף פורה במיוחד .

בשורות טובות

שיהיו לך בשורות טובות .
לא עברתי .. אבל מאחלת.

אומרים גם שאחרי הפלה הגוף פורה במיוחד .

בשורות טובות

הייתי בדיוק באותו מצב. קיבלתי כדורי ציטוטק.היה דימום לא מאוד ארוך ולא מאוד כואב.

אחרי חודש הגיעה וסת ואחרי וסת נוספת נכנסתי להריון והיום היא בת שנה ב"ה!!!

מעודד לקבל כזו תמיכה כאן..
סה"כ אני ובעלי לבד בסיפור ואין עם מי לדבר..
טוב שאפשר לפרוק כאן..
בשמחות אצל כולן בעז"ה!

לוקח שבוע ויותר.

 

שמעתי על כאבי בטן שנגרמו גם מעגבניות, גמבות, ועוד ירקות ממשפחת החצילים.

 

פירורי לחם בקציצות לא נראים לי משמעותים, נראה לי בסדר.

בעניין... פשוט תרוו נחת! זה שווה את זה!!!! תשאלו אח'כ את ההורים אם הם היו מעוניינים לעזור בזה קצת כי זה יצא יקר... (אולי לא יצא בסוף כ-זה יקר...)

חודש?

 

שרדנו עד כה..

אמרתי לבעלי בילד הבא בע"ה, לילה אחד של גזים  ואני הולכת לטיפול!

סיוט, תחזיקו מעמד.

רק שאני לא אוכלת בכלל בכלל גלוטן!
תאכלי ירקות, יש פסטה שעשויה מאורז- פסטה אורז. מעט יקר וקונים בחנות טבע.
באנגליש קייק יש עוגיות מלוחות כמו בייגחה ללא גלוטן...

בהצלחה.

מהרבה נסיון שיש לי  בתור מניקה, לצערי את לא יכולה לדעת בעצמך מה לא מתאים לתינוק שלך. את בכיוון הנכון אבל לא כדאי לך בכלל בכלל ללכת ביטת הניסוי והתעיה. לא שווה את הזמן והכוחות שלך ושל התינוקי. זה יכול להיות דבר אחר או שניים (או הרבה יותר) שאין סיכוי שתעלי עליו בעצמך.

בשביל זה יש אנשי מקצוע שיכולים בקלות רבה!! וגם במחיר לא כ"כ גבוה לעלות על הדבר הספציפי שמפריע לתינוק שלך.

ולמי שכתבה שיומיים זה לא מספיק-

אם עולים על הדבר הנכון אפשר לראות תוצאות גם אחיר פחות מיום אחד. (ממני המנוסה...)

 

יש גם דרגות שונות של רגישות- לפעמים יש דבר שצריך להמנע ממנו לחלוטין ואפילו להמנע ממה שבושל איתו ביחד, ויש דבר שאת יכולה להרשות לעצמך מדי פעם. כמובן שההמנעות לא לארוך זמן ולפעמים אחרי  תקופה יחסית קצרה אפשר לחזור לזה.

בקיצור- זה עולם שלם ואל תנסי לשחות בו לבדך!!

 

אם תרצי פני אלי באישי יש לי טלפון של מישהי שממש יכולה לעזור לך, ואת לא תאמיני באיזה קלות(לא כותבת פה כדי שלא יעשו עלי עליהום) ואין לי שום רווח מזה-זו לא אני וזו ממש לא פרסומת.

 

אני מאד מעריכה את המאמצים שלך ואני גם מאד מאמינה בדרך הזו, פשוט לפעמים צריך עזרה כדי להיות יותר מדויקים בה. 

בהצלחה תרגישו טוב!

עובדת? מח אחד?

יש כמה דברים שאת יכולה לעשות... דווקא לא בכיוון של להרעיב את עצמך.

נסי להחזיק אותו בתנוחת הנמר על העץ ולעשות אמבטיות חמימות

בעקרון כל מה שמשלב מגע וחום יכול לעזור מאד.

ממליצה לך גם לתת לו גרפווטר, הוא טבעי ומאד עוזר לגזים 

הביטוי הוא ,ניסוי וטעייה. יעני- מנסים, טועים ומנסים משהו אחר.

תהיה- זה מלשון לתהות

תעיה- זה ללכת לאיבוד, כמו לתעות ביער.

אז אמרו מעתה: נסוי וטעייה.

 

(מתואמת- תקני אותי אם אני תועה, טועה, או תוהה...)

אני מעדיפה לנסות ולהצליח ולא לנסות ולטעות

 

בנתיים אני כבר שלושה ימים עם התזונה הנ"ל, תודות לכולן.

 

האמת שהיו לילות שקטים יחסית אז אני מתחילה להאמין בעניין....

מכל התכשירים שניסינו זה התכשיר היחיד שנותן לנו לישון בלילה (גם כמה שעות ברצף זה טוב .הקטנה כבר לא סובלת כמו פעם (ואם כן זה ממש בקטנה ולא קיצוני).

ממליצה לשלב עם הטיפות עיסוי עדין בבטן לפני השינה עם כיפוף של הברכיים כלפיי החזה זה מאוד מרגיע .

 

לגבייך- דווקא פירורי לחם זו לא הבעיה, אלא ירקות ממשפחת המצליבים. נסי להימנע מהם כמה שאפשר וגם משתייה מוגזת (אפילו סודה!

1. איפה קונים את זה?

 

2. מה זה ירקות ממשפחת המצליבים?

 

אני לא שותה מיצים בגלל הסוכר... תודה רבה!

גם שלחלא סדיר, ומעולם לא היה סדיר, ויש לי ב"ה 2 ילדים מקסימים, שנולדו בדרך טבעית לגמרי.

מחזןר לא סדיר. לא מעיד על בעיה בד"כ, ולפעמים להיפך. הוא מראה על מערכת בריאה מאוד.

לא אומרת שאת צריכה, אבל כן אומרת שכדאי לך ללכת לרופא שיבדוק.

יש מצבים שבהם כן כדאי לקחת גלולות, אפילו לחודשיים שלושה, כדי לסדר קצת.

אצלי אישית היו לי בלגנים עם כאבי בטן רציניים (בגיל עשרים, שנים רבות לפני שהתחתנתי) ואולי יכולתי למנוע אותם אם הייתי מסדרת. כך לפחות אמרו הרופאים שטיפלו בי.

באמת אחרי אותם בלגנים לקחתי גלולות לחודשיים. שנאתי את הגלולות והפסקתי, אבל המחזור כבר התנרמל קצת.

 

שימי לב אם יש לך דימומים נוראיים, כאבים חזקים וכאלה. אז כן כדאי ללכת לרופא.

אם את סובלת מאקנה אז גם כדאי.

 

בכל מקרה את לא צריכה לדאוג בעניין הפוריות. זה לא קשור.

ועם השנים הרומונים מתנרמלים והמחזור מסתדר קצת בדרך כלל.

לא צריך להיות מדוייק כמו שעון, זה ממש פחות מצוי בימינו..

אקנה יש. לא סובלת מכאבים בכלל.
יכול להיות שיקח להורמונים שלי יותר זמן להסתדר כי קיבלתי יחסית מאוחר פעם ראשונה?

גם אני קיבלתי יחסית מאוחר, אבל אני חושבת שזה יכול להיות כמה וכמה שנים עד שזה מתחיל להסתדר.

באמת אל תילחצי מזה.

 

אם יש לך אקנה את יכולה לטפל גם בה עם גלולות, אבל:

 

1) ברגע שתפסיקי עם הגלולות האקנה עלולה לחזור, כמובן תלוי באיזה גיל תפסיקי..

    אם חשוב לך המראה ואת רוצה לטפל, זאת בערך האפשרות היחידה שלך כי רואקוטן הוא טיפול הרבה יותר אגרסיבי. אסור להכנס להריון לפחות חצי שנה אחרי סיום הטיפול בו. אני זוכרת את הדילמה הזאת אצל כמה חברות שלי - לקחת או לא, ואם אתארס בדיוק.. אבל בכל מקרה זה טיפול עם המון תופעות לוואי ונותנים אותו רק למקרים הקשים. אם את במצב קל ורוצה לטפל עדיף גלולות.

 

2) הגלולות החזקות שנותנים לאקנה (דיאנה או אסטל) עלולות לעשות דיכאון. הרבה פעמים גם גלולות חלשות יותר יכולות לעזור.

 

בקיצור, לכי להיבדק בזמנך הפנוי, בלי לחץ.

אם המחזורים חזקים נורא (לי היו ממש שטפונות, היום נראה לי הזוי שלא עשיתי כלום לטפל) או אם את רוצה לטפל באקנה, כדאי ללכת לרופא נשים ואולי יתן גלולות.

זו התערבות רפואית עם פוטנציאל לנזק.

אני ממליצה ללמוד באינטרנט על הנושא מנקודת מבט של הקשר לתזונה ולאורח החיים שלך.

(לדוגמא, למוצרי חלב ודגנים יכול להיות השפעה רעה על המערכת ההורמונלית)

הכי טוב לטפל בבעיה מהשורש (אם ישנה), ולא בסימפטום.

הבדיקה אצל הרופא הייתה בסדר. ההפסקה מצוין. כתם אחד באמצע השבעה שהרב התיר ואז טרח בדיקה אחרונה של היום השביעי..

כנראה בגלל הסרזט..משתתפת בכאבל. אין לי טיפים

א. יכול להיות פצע, שאלי רב ותפרטי את כל המקרה!! לפעמים למרות שהפצע קטן, ברגע שזה מתערבב עם שאר ההפרשות שם, זה פתאום נראה ענק, וזה לא באמת ככה

ב. את מונעת? לוקחת גלולות? אולי אלו שינויים שהגוף עובר..

ג. חשוב מאוד מאוד להבדק כמו שאמרו! עשי זאת בהקדם.

בלחץ כל יום, את עם משו הורמונלי? וגם אולי הזמן יעשה את שלו, חודשיים זה סביר להיטהר אבל גם חודשיים וחצי זה יכול להיות

ולא מונעת..

תודה לכולן על העצות!
מקווה שאצליח להבדק בקרוב...

הציפיות לעשות הפסק מוקדם גורמות להרבה נשים להרבה תסכולים... כדאי לדעת שזו המציאות!

ואכן הרופאה מצאה שארית ברחם-או קריש דם או שיליה .

חשוב שתלכי!!חבל סתם לבזבז זמן.
וזה גם עלול להיות מסוכן.

לא אמורים להרגיש כלום גם אם יש שארית ברחם וגם במקרה של פצע לא מחייב שתרגישי.
אם הרופא יגיד שהרחם נקי נסי ללכת לבודקת טהרה.
ויתכן כמובן שהכל תקין וזה יפסק מעצמו.

אני בדיוק במצב שלך אז מזדהה לגמרי!

שיהיה בקלות שיעמום וידיים מלאות

שיהיה לך בהצלחה בעז"ה , הריון תקין ובידיים מלאות !!

ככה טבעי ?
חלום שלי תאומים

כזה מרגש! הפתעה אמיתית באמצע החיים!
מעניין יש לך תאומים במשפחה? איזה שבוע את?
לגיסתי יש תאומות חמודות. היא תמיד אומרת קשה אבל הכי משתלם.
שיהיה הריון קל ובידיים מלאות בעיתו ובזמנו.

מאז שאני ילדה אני חולמת שיהיו לי תאומים.
בינתיים הקב"ה שלח את הברכה בבודדים

את מחזירה אותי כמעט ארבע שנים אחורה...

זו באמת בשורה מרגשת כל-כך, שמצד אחד מתחשק לספר לכל העולם, ומצד שני - לשמור כסוד מרגש פרטי.

אנחנו סיפרנו בהמשך להורים שלנו בלבד, כדי שיוכלו לעזור לנו בעת הצורך.

שיהיה היריון קל ובריא, שלם ועגול, לידה קלה ושתי ידיים מלאות!

לעומת זאת ילדתי שניים אחרים בשבוע 38 במשקלים 2,405 ו 2,730. ב"ה גם הכל תקין.

 

רק לקטנטן של 2,405 דחינו את הברית. כל השאר היו בריתות בזמן ב"ה.

תקין תקין

משקל 3.600 (!)

וברית בזמן ב"ה

 

(קצת היה לו קשה לינוק בהתחלה והיה יותר ישנוני מתינוקות שנולדים ב38+)

ברשומות הרפואיות רשמו 37+5 כשבפועל זה היה כבר שבוע 38 (יכול להיות שפשוט לא עדכנו במחשב כל יום).

המתוקה שלי נולדה במשקל 2.300 אבל גם אני וגם בעלי נולדנו קטנים.
הייתה לה קצת מצוקה נשימתית כתוצאה מהיציאה בתעלת הלידה אז היא זכתה בכרטיס vip לפגיה אבל היא הייתה במצב מצוין! ממש לא במצב שבאמת דרש טיפול נמרץ (זה מה שהרופאים אמרו לי כל הזמן).
יומיים ראשונים בבית חולים לא כ"כ יצא לי חלב אז נתתי מטרנה אבל מהרגע שחזרנו הבייתה היא על הנקה מלאה, לפני חודש כשנכנסה למעון היא מקבלת בקבוק מטרנה ביום והשאר הנקה/שאוב.
אחרי השחרור היא הייתה עוד במעקב צהבת אצל הרופא ילדים כי זה עדיין לא הגיע לשיא אבל ב"ה ירד אחרי יום.
סה"כ ילדה מתוקה, מקסימה וחייכנית!

למה את שואלת?
את נשלחת לזירוז? יש לך צירים?

אבל אולי תעשי בדיקת דם לגילוי הריון?

גם אצלי היה כהה חזק ואחד בהיר בההיר ..
ואכן היום אני אמא לילדה מתוקה בת שנה ו-5

פס זה פס !!

בהצלחה

?????זה כאילו פס חזק אדום ופס בהיר לבן זה גם הריןן?

בהיר ממש שבקושי רואים .. אבל שמים לב לפס .

אבל הכי בטוח , בדיקת דם !!
לכי תעשי תקבלי תשובות אחרי כמה שעות.

שיהיה בהצלחה

ומזה אומר פס אדום ופס לבן זה גם מעיד על הריון???

מזה פס לבן חח
עשיתי אני את הבדיקה הכי פשוט , בדיקה כנה ככה קוראים לזה .

ממליצה לך.בחום לגשת מחר לעשות בדיקת דם .

בהצלחה

תעשי בדיקת דם ותישארי ללא ספקות.. הרבה בהצלחה!

אני מרגישה ממש רטובה זה קורה לפני ביוץ ??? אמורה להיות ב11.11 בביוץ אבל מרגישה שהבטן שלי מנופחת וקשה

גם אצלי לרוב זה ככה..

א. לא כל תסמין הוא סימן מובהק להריון.
ב. אם הסקרנות גוברת, עשי את מה שכולן כאן ממליצות לך- בדיקת דם. זה הכי אמין. עד אז, קחי נשימה עמוקה. גם לגדל ילדים צריך סבלנות

זה לא חלק מההריון..

 

ה' ישמח אותך!

וזו לא פעם ראשונה שאני מגיעה לרופא בשביל הילד/בשבילי ואני שוכחת לבקש מה שאני צריכה


שבוע שעבר הילד היה עם דלקת בעיניים ושיעול, ושכחתי להגיד על השיעול..

אולי כדאי לך לרשום את כל השאלות שמצטברות לך לפני הביקור אצל הרופא.

 

לי מספיק לרשום על דף. בדרך כלל אני שוכחת את הדף בבית או לא זוכרת איפה הנחתי אותו, בלחץ של היציאה אל הרופא. אבל עצם העובדה שרשמתי לי, ואני זוכרת גם את מס' השאלות שרציתי לשאול, ואז משחזרת כשאני אצל הרופא.

 

העיקר תרגישו טוב בעז"ה.