פורום הריון ולידה (עמוד 4530)

סתם כדי להיות בטוחה שלא יבהילו אותי סתם שח"ו לא רואים דופק...

הרגש מוכרת, אני בהיריון אכלתי די הרבה בגלל זה אבל אפשר מסטיקים, למצוץ קצת לימון...

שיהיה בקלות, בשעה טובה ובידיים מלאות

שהלכה באמצע שבוע 7 ועוד לא ראו דופק?

גם  כי יש לו תכונות ריפוי וגם כי יותר קל לשטוף ולהסיר אותו. תראי אם זה עוזר.

 

אם לא עוזר, נסי בייבי פסטה.

 

התחושה בעור יכולה להיות מכל מיני סיבות, ובדרך כלל הפתרון למריחה צריך להיות מדוייק כדי שיעשה את העבודה.

 

רפואה שלמה.  

ייתכן שיש חלוקת אחריות, אבל היא לא סימטרית. אם האחריות שלך היא גם תחזוק הבית טכנית, וגם אחריות על הילדים ביום ובלילה- את לא יכולה לעמוד בזה לבד, ואת צריכה עזרה. ואם את גם עובדת ועוזרת לבעל בפרנסה, שהיא תחום אחריותו, אז בכלל...

את צריכה לבוא לבעלך בטוחה בעצמך, לא כעני בפתח. זכותך לקבל עזרה. מגיע לך. זה הדבר הכי לגיטימי בעולם. אם הוא לא יכול לעזור לך אז את צריכה להכניס עזרה בתשלום.

אני לא עובדת מחוץ לבית, רק בבית ועם הילדים, וחייבת עזרה. בעלי עוזר לי המון, כי אין לנו אפשרות לקחת עזרה בתשלום.

מגיע לך. זה לא מותרות.

מה הוא ראה אצלו בבית?
יש " רעיון מי יכול לדבר איתו?
מישהו מבחוץ צריך להסביר לו כמה הוא טועה.

מקל לפרוק וגם התגובות עוזרות.
אין לנו מספיק בשביל עזרה מבחוץ וגם אני לא חושבצ שזה נכון. אני לא צריכה הרבה עזרה רק חצי שעה בדברים קטנים ובאמת בבית שלו אמא שלו עובדת כממש קשה.
אני מרגישה שבעיקר אני צריכהאת עזרתו להרגשה שאני לא לבד.. גם אם זה משהו קטן.
אני אןהבת אותו מאוד. ולא מבינה מה קרה לו כשהוא ככה מדבר. אוף מרגישה שירקו לי בפנים

שבגללו אנשים אהובים אומרים לפעמים דברים מטופשים להחריד, ועוד מתבצרים בעמדות שלהם .

 

יש איזה לחץ משפחתי שמתעצם בחגים - "הצד שלי, הצד שלך" וכו'.

תוסיפי לזה שאולי יש כאן בירור אמיתי של איך אתם מתנהלים כזוג צעיר מבחינת חלוקת העבודה בבית, הציפיות שלך לשיתוף שהוא כנראה לא מכיר מהבית של ההורים - הכל ביחד זה מתכון לפיצוץ.

 

אבל אתם נשמעים זוג אוהב. בעז"ה תיישבו את המחלוקת.

 

ההרגשה שלך מובנת לגמרי .

מקווה שבעלך יחשוב על הדברים וימצא את הדרך לחזור בו ממה שאמר ולפייס אותך.

 

מציעה לך לדבר איתו בשיחה כנה ונעימה ולהגיד לו מה שאת מרגישה. תגידי לו שהבקשה שלך שיעזור לך היא כדי שתרגישי את השותפות שלו ושאת לא לבד.

זה דווקא נובע ממקום של רצון לקירבה ולא ריחוק וכעס.

תשתפי אותו בקושי שלך ותתיעצי איתו יחד איך אפשר להקל עלייך..

בהצלחה

קחי בחשבון שהרבה פעמים אלו הרגלים לא טובים. בבית שלו בטח אמא שלו תקתקה את הבית,ולא לימדה אותו שצריך להושיט יד.

 

לדעתי אם את רוצה לשנות, תשימי את הפגיעה הכואבת  בצד, ותנערי אותו . קחי אותו לשיחה ותסבירי לו באופן ברור ואוהב מה המצב בבית, תחלקי את הדף לשניים ותכתבו יחד מה התפקידים של כל אחד כיום. תשאלי אותו מה הוא יכול לקחת תחת אחריותו.

 

לפעמים אני מצפה לעזרה בסידור הבית אבל הבעל יכול לסייע בשטיפת כלים, וסידור הבית זה לא התחום שלו, הוא לא יודע מאיפה מתחילים להסתכל על זה וזה מוביל אותו לתיסכול.

 

שיחה כזו, אם נעשתה היטב יכולה לעזור לזמן קצר, צריך לחזור עליה בוריאצות שונות. להסביר שוב ושוב בכל מיני אפשרויות, אם הוא רוצה אישה בריאה בנפשה- הוא חייב להוריד מהעומס שלך, ולהעריך את מה שאת עושה , זה בכלל לא מובן מאליו,

ויפה שעה אחת קודם

בהצלחה יקרה

ממש הבנתן אותי. זה מחזק..וגם העצות נכונות וטובות
דפדפתי בספרים ומצאתי ספר שמדבר בדיוק על זה אבקש ממנו ללמוד אותו ביחד.
נדבר על זה אחרי שירגע קצת הכעס..
באמת בבית שלו הוא והאחים לא עושים כלום וקשה מאוד להניע אותם.
אבל באמת שאני לא רוצה שזה יהיה ככהאצלנו!! בעיני השיתוף של עזרה בבית נותן הרבה לא רק לאמא-לי אלא גם למי שנותן יד.
אולי זה יושב על משהו שמפריע לו ולכן הוא הגב לי ככה.. אין ספק כמו שכולן אמרו פה צריך לדהר על זה בנחת ובנעימים
שוב תודה

ולא מצליחה, במתח נוראי, היום אני שבוע אחרי ביוץ האם בדיקת דם יכולה לרמוז משהו?

אבל דבר אחרון שטוב להריון זה מתח.
אני הייתי בודקת בסטיק יום יומיים אחרי האיחור.

הכי מוקדם שאפשר לבדוק ותוצאות יאמרו משו- 12 יום אחרי הביוץ. כל תוצאה לפני 12 יום- לא בעלת משמעות. 

(תשובה מאחת שביררה ויודעת, ועוברת טיפולים...)

אבל זה מאוד גבולי, ואם יהיה תוצאה שלילית זה לא בהחלט 100%.

אני בטוחה שאם תדברי עם המרפאה ימצאו רופא שישאיר לך מרשם.
(הייתי נותנת לך את המרשם לסרזט שלי שלא השתמשתי בו אבל לא זוכרת איפה תקעתי את זה...)

באזור ירושלים. דברי איתי באישי

למה נראה לך שזה גבוה?

ומה שיצא לך מעולה.

לא מבינה מאיפה הביאו את הטווח הזה.

אלא אם כן זאת אחת משרשרת של העמסת סוכר מלאה ואז יש טווחים שונים (גם אז לא זוכרת כאלה נמוכים).

 

סוכר 55 זה חצי עילפון, סכנת נפשות. איך זה יכול להיות.

ואם המחזור לא מגיע תעשי בדיקת דם. לי אישית עם איקקלומין לקח למחזור כמה ימים להופיע. בשורות טובות!!

תרופות מתאימות: רני. טאמס.

לא לשכב אחר כך כמה דקות והכל עובר

שיש מום בלב של העובר בסוף הסתבר שזה עודף סידן ברוך ד'

המשך משעמם ובריא בידיים מלאות.

בשלב הזה של הבחילות תנסי לגייס את כולם לעזרה. עכשיו חג אז תתפנקי לך כמה שאפשר.

א. לא חייב לישון עם.
ב. אולי חשש לפטריה.
ג וד. בד"כ סביב 3 חודשים הזמנים מסתדרים

התינוקות מתחילים לעשות מרווח של 5-6 שעות בלילה.

עוד קצת .

אין חוקים.יש כאלו ויש כאלו.

ואני אישית היתי מתבאסת אם היו מבטיחים לי שבגיל מסוים התינוק ישן 5-6 שעות..ואז אצלי זה לא יקרה..

לנו עם הגדולה היו תקופות-
בהתחלה דוקא ישנה 6-8 שעות רצוף.עד גיל 3 חודשים.
ואז היתה תקופה שקמה פעם-פעמיים בלילה.

ואז היתה תקופה שקמה כל שעה!
ואז תקופה שפחות
ואז שוב נהיה מאתגר..
וכן הלאה..

מה שלי עוזר זה לשנן לעצמי שוב ושוב-שזאת רק תקופה.ושבסוף הכל עובר!

א. אני ישנה עם חזיה כי אחרת מטפטף לי חלב.

ג. כל כמה זמן היא יונקת? שלי מרגע שנולדה אכלה כל 3 שעות, למרות שבשבוע האחרון (כנראה קפיצת גדילה) היא יונקת במהלך היום כל שעתיים-שעתיים וחצי. בעקרון נראה לי שברגע שגדלים קצת עושים מרווחים גדולים יותר.

ד. עם כל הבאסה שבעניין, לא נראה לי שיש דרך. אצלי אחרי חודש וחצי פתאום ישנה לילה שלם למשך שבועיים ואז חזרה להתעורר פעם-פעמיים בלילה. היא תינוקת והיא צריכה את ההנקה הזאת בלילה אז למרות העייפות אני מתעוררת אליה באהבה (מקווה שאחרי שתסתיים חופשת הלידה אני אמשיך לקום אליה באהבה או שהיא כבר תישן לילה שלם).

והאם המחזור אחרי ההפלה חוזר לקדמותו? כלומר אפשר לחשב ביוץ בדיוק כמו בחודשים שהיו לפני ההריון?

בעיקרון הדימום אמור להפסק אחרי שבוע וחצי בערך. כל אחת והגוף שלה.
ואז אפשר לספור 7 נקיים ולטבול.
אחכ זה תלוי מתי הביוץ. זה אמור להיות די כרגיל.
אם את מסתכלת מההפלה מתי את אמורה לקבל מחזור זה יכול לצאת חודש ושבוע ככה.

זמן הביוץ יהיה זהה למחזורים הקודמים או שזה משתבש????

לי נשאר אותו דבר.

אז כנראה שגם לביוץ יכול לקחת יותר זמן.

רופא עשה לי אולטרסאונד בטני במכשיר שהיה לו בחדר.

אם לא רואים דופק ואח"כ כן- אז מתקנים את גיל ההריון.

ועל שאלת הבטני- תלוי במבנה שלך, ובכמה מים תשתי יש כאלה שאפשר אצלן.

ונדמה לי שזה היה מוקדם יותר .. אז הגיוני שבמבנה שלי בדרכ אפשר? הלוואי. ...

הליכות עוזרות לריפוי של הגוף.

ללכת לאט לאט אבל ללכת.

בהצלחה!

לזוז כן, אבל לא ללכת...

 

בגדול את צריכה להיות עכשיו בתהליך החלמה של כל הגוף הנקרא משכב לידה וכשמו כן הוא: בשכיבה

 

לתפרים עוזר שטיפה כל פעם אחרי השירותים, להחליף הרבה תחבושות

 

וגם פדים קפואים, עזרקאין, אלופירסט וכד'

 

ומזל טוב!

לקח לי חודש לחזור לעצמי אחרי לידה ראשונה. זה כואב, מציק, מעצבן ולוקח את הזמן שלו... שטיפות מאוד הקלו.

לקח לי חודש לחזור לעצמי אחרי לידה ראשונה. זה כואב, מציק, מעצבן ולוקח את הזמן שלו... שטיפות מאוד הקלו.

אבל בדרך כלל אחרי חודש יש הקלה משמעותית

ועדין מאוד כואב

אולי בכל זאת לטבול על כדורים.

לא מחוייב שזה ידביק. חבל להישאר במצב הזה ובעוגמת נפש.

מחזקתאותך.. לא קל לשמור טהרה

עוד עם דלקת אזניים (לא בטוחה כמה זה היה אחראי, אבל הרגשתי שאני רוצה מאד לטבול...)

ואז נכנסתי להיריון

חיבוק! תרגישי טוב!!!

עוד עם דלקת אזניים (לא בטוחה כמה זה היה אחראי, אבל הרגשתי שאני רוצה מאד לטבול...)

ואז נכנסתי להיריון

חיבוק! תרגישי טוב!!!

גרפווטר (לנו זה מאוד מאוד עזר!!)

זה השלב של כאבי בטן וגזים.
לוקח זמן אבל זה יעבור.
תנסי גרפוואטר.

יכןל לגרום לקצת יותר ישנוניות אצל התינוק.

אז אולי כדאי לנסות את כל הדברים האחרים: כדור יוגה, מנשא, תרגילים, עיסויים, ולחברות שלי מאוד עזר הסימיקול והתנוחה של "נמר על עץ" (הבטן של התינוק על הזרוע שלך)

 

בהצלחה

ואצלי לפחות זה ממש לא עשה אותה ישנונית.

מכיל טיפות של שמנים (ולכן כנראה יותר עוצמתי מתמציות צמחים): שומר, אניס ומנטה.

מכיל גם גליצרין.

וגליצרין זה שמן.

בקיצור לא מוכח שזה מרדים.

בבקשה אל תכתבו דברים כאלה נחרצים שעלולים להפחיד אימהות צעירות סתם.

בהקשר של שמנים טבעיים, ראוי לציין שהטיפות מכילות גם גליצרין.

וגם גרפווטר

ואכן- סימילאק הרבה יותר טוב לתינוקות שסובלים מקשיי עיכול.

יתכן שהבעיה היא התחליף החלב ויתכן שמשמפריע לו הוא משהו שאמא אוכלת, ויתכן שגם וגם (במיוחד אם התחליף חלבי, ואמא גם אוכלת חלבי, או שהתחליף סויה, והאמא אוכלת סויה...).

אמנם בד"כ הכאבים עוברים, אבל הרבה פעמים מדובר בסבל של מספר חודשים לתינוק.

אישית, לא הייתי רוצה שיגזרו עלי עונש כזה.

יש אמהות שמנסות דיאטת הימנעות.  אפשרות נוספת היא בדיקת רגישות (לא אלרגיה, אלא למה התינוק רגיש =עושה כאב בטן) ברפואה משלימה (רפואה קונבנציונלית לא יודעת לבדוק עדיין בגיל הזה, לצערי).  יש גם טיפולים ברפואה המשלימה שיכולים להביא את התינוק למצב של אי רגישות לאותם מוצרי אוכל.

ואפשר גם לסבול.

חג שמח!

מערכת העיכול של התינוק. יש כאלה שסובלים יותר ויש שפחות.

יחד עם זאת, יש דרכים להקלה.

נסי להחזיק אותו בתנוחת הנמר על העץ (מתנצלת מראש אם כתבו את זה כבר, לא עברתי על כל התגובות) ולקפוץ איתו על כדור פיזיו. עיטוף ועיסוי בבטן עושים פלאים. בנוסף, אפשר לתת לו גרפווטר, אלה טיפות טבעיות שעשויות מצמחים כמו שומר ומנטה שמאד עוזרים להקלה על גזים. אותנו זה ממש הציל בזמנו, מאד הקל עליו. 

יש כאלה שבאמת מאמינים שהכל תלוי בתזונה של האם ובשינוי התמ"ל... אבל זה לא תמיד נכון ויש תינוקות שסובלים מגזים ככה או ככה. זה חלק מההתפתחות ואצל כל אחד זה אחרת.

וממש לא צריך לסבול, אני גם נתתי גרפווטר שעזר מאוד, הרגיע ועזר לנו לעבור לילות שלמים בשקט, זה טבעי לגמרי. חוץ מזה אפשר לנסות להשתמש במנשא או בשמיכת עיטוף שגם עוזרים מאוד לענייני הגזים.

אלו חששות רחוקים.

ובסה"כ לגוף יש מנגנוני הגנה.

וגם אם חלילה חלילה חוטפים משהו - יש תרופות.

 

פחות בריא להיות לחוצים מאשר לשמור במידה סבירה, ואם חלילה יש משהו, לטפל בעצמך.

וגם אפשר להתפלל לה' שישמור על הבריאות שלך ושל העובר.

לא ממש יודעת איך.
וגם כעקרון נניח ביצים חיות זה בגלל חיידק מסויים שיכול ל..
חלילה אישה חוטפת את זה בהריון . יש לזה תרופה? הבעיה שאומרים שזה חודר שיליה.... וזאת בעיקרון הבעיה. ובגלל זה אני כל הזמן חוששת

אני סומכת על השם אך מרגישה שצריכה לעשות השתדלות... ובגלל זה אולי מגזימה

"אני עושה השתדלות סבירה, וה' הטוב ישמור עלינו".

 

אבל אני מבינה אותך, לפעמים קשה בעצמנו להרפות.

אז אפשר להיעזר ברסקיו של באך או לפנות לטיפול אלטרנטיבי ממוקד יותר.

 

זה החיידק שחוששים ממנו בביצים, ולפעמים גם במלפפונים לא שטופים.
החשש הוא מהקאות ושלשולים אצל האם, שעלולים לגרום להפלה ח"ו.

ליסטריה הוא חודר שיליה, והוא עלול להימצא בבשר מקרור כגון פסטרמה, כנראה גם סושי. אלה לא דברים בריאים במיוחד, אפשר להסתדר בלעדיהם גם בלי הריון..

אז את כן צריכה לשים לב למה את אוכלת, כי את צריכה לדאוג לבריאות שלך, אבל הסיכון לחיידק חודר שיליה הוא נמוך, כמו שאמרו פה.

אני מזדהה איתך, גם חששתי הרבה בהריון. נראה לי מוגזם לצפות ממארחים לעשות הכל סטרילי בשבילך.
אל תאכלי מה שנראה לך חשוד. אל תאכלי דברים שמתקלקלים מהר, כגון מיונז, אצל אחרים. טרי אצלך בבית אין בעיה.
אני דווקא חטפתי משהו במערכת העיכול כשהתארחנו בחגים. אותה גיסה אמרה שהיה וירוס, גם לחלק מהילדים הקטנים שלה. אני עד היום חושבת שזה היה מהאוכל.. לא אומרת לה, שלא תעלב.
להריון לא קרה כלום, הפיצית המדהימה בת 9 חודשים ב"ה, אבל לי זה זכור כזוועה. בהריון המעיים עובדים יותר לאט ולכן כל זיהום נעשה חמור יותר. אני כנראה מלחיצה אותך, אבל אני בעיקר רוצה לומר לך שאת נורמלית.. זה באמת נושא לדאגה.

הלחץ יותר גרוע

זה רק בשר וביצים חיות, סושי ואולי להפחית קצת קפה... לא חושבת שמי שבהיריון (כל עוד אין סוכרת) צריכה תפריט מיוחד..

אם למישהי יש עוד אשמח

חג שמחח

רק להיזהר מכמה ספציפיים ושאת עושה את ההשתדלות שלך וה' משגיח על ההיריון שלך

וגם לא צריך להסביר שום דבר. פשוט תאכלי מה שטוב ואל תאכלי מה שלא טוב.

ותבואי לאירוחים עם האוכל שלך, כך שאם לא יהיה אוכל מתאים - פשוט תאכלי את שלך.

 

תזונה בהריון

או בשר חי. ואם כן-אל תאכלי. זה לא שעושים תפריט מיוחד לנשים בהריון... טוב שאת נזהרת אך לא בלחץ.

לק"י

אם יש משהו שיש לך חשש שהוא אחד משלושת הנ"ל- אל תאכלי.
עדיין יהיה לך מספיק מה לאכול.

אבל אל תלחצי אם אכלת עשר קרמבואים...


אחותי ממש שיגעה לנו תשכל שאסור לה לאכול נבטים וחצילים וכל מיני שטויות ובסוף היא ילדה תינוקת קטנטונת.

תאכלי כדי לחזק את עצמך ואת העובר שלך

הם יכולים מאוד לעזור ולא תמיד יש צורך בכדורים.
תרגישי טוב!

אני מפחדת גם מעניין הכדורים אבל לא רק.
אני לא מסוגלת לדבר על זה עם מישהו.
לא יודעת למה.
פשוט חסום לי.
לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה

 

את כן העלית על הכתב את הקושי. הצלחת!!

אחרי שתתאוששי מעט, תסדירי את הנשימה, תעסי את השרירים שנתפסו - תגלי שאת יכולה גם יכולה לעשות את הצעד הבא.

לא חייבים מדרגה שלמה. אפשר גם חצי מדרגה בכל פעם. אולי לכתוב נוח לך יותר מלדבר? אפשר לבדוק אם יש אפשרות לשוחח בכתב עם הארגון שהוזכר, או עם ארגון אחר שעוסק בתחום.

יהי ה' עמך.

 

 

העלתי את הקושי לכתב כבר כמה פעמים.
זה עדיין לא עזר לי גם לעשות משהו הלאה...
אני מרגישה שאין לי כוח לכלום כלום כלום.
אין לי כוח גם לטיפול.
בא לי פשוט להרגיש טוב.
בלי שאני אצטרך לעשות משהו בשביל זה.
אין לי כוחות

העלתי את הקושי לכתב כבר כמה פעמים.
זה עדיין לא עזר לי גם לעשות משהו הלאה...
אני מרגישה שאין לי כוח לכלום כלום כלום.
אין לי כוח גם לטיפול.
בא לי פשוט להרגיש טוב.
בלי שאני אצטרך לעשות משהו בשביל זה.
אין לי כוחות

קשה מאוד להתעסק בנפש שלנו כשהיא כואבת ומיוסרת.
רוצים שהכל יעבור לבד ויהיה נס משמים.
אבל אני ממליצה לך ממש בחום לאסוף את עצמך וללכת לטיפול, בע"ה כשתתחילי תראי שיותר קל להמשיך ולפתוח, ההתחלה היא קשה ובהמשך יהיה יותר טוב! תדברי עם משהי עדינה ומכילה. כדאי מאוד!!!

יש לך או למישהי אחרת פה,
המלצה איך מתחילים?
לדבר עם ניצה?
יש עוד דברים?

אני לקחתי טיפול הומאופתי.

בעיקרון הומאופתיה מעבירה אותך תהליך בלי צורך לדבר ולעשות את הדינמיקה בעצמך.

התהליך הוא עמוק, תת הכרתי - ולכן לא צריך לחזור עליו או  לשנן "משפטי מפתח" מחזקים בכל פעם מחדש.

 

 

חוסר הכוח להריםאתעצמך הוא חלק מהדיכאון.זהמעגל שמזין עצמו..
יש כל מיני סוגים של טיפולים.. ובשורה התחתונה תשיגי את זה.. ץרגישי יותר טוב.
אם לאתטפלי בזה זה יגדל.זהכבר לא יהיה רק בבית. וישפיע על עוד דברים. וגם אם תלמדי לחיות עם זה הסיכוי שזה יחזור וישנה אם לאתטפלי בזה גבוה מאד גםלהריון הבא . ואז זה יכול להיות יותר גרוע.. יש המון מחקרים בנושא...
אז אני לא רוצה להבהיל חלילה אלא להסביר שחוסר הכוח והחשק לעזור לעצמך הוא אחד הסימפטומים ולכן צריך להיעזר בבעל ופשוט להתחיל. כיזההדרך להרגיש יותר טוב. ומגיע לך להרגיש יותר טוב.

איך גילית?

יכול להיות שהבדיקה הביתית תראה שאני לא בהיריון (אם אני כן)?

אז אני לא דוגמא טובה בשבילך.

 

לא יודעת מה להגיד לך .

 

אבל מה שכן אני יכולה להגיד שאחרי הלידות שאחר כך היה לי קבוע (תוך כדי הנקה אינטנסיבית, בלי מניעה) תופעות כמו בחילות, חולשה, וכל מיני תופעות הורמונליות בדיוק שלושה חודשים אחרי הלידה, ולא הייתי בהריון.

כל פעם נלחצתי מחדש, עד שנהייתי אצלי חזקה בזה (7 הריונות) - שמעתי שזה דבר נפוץ.

אין תור בזמן הקרוב לרופא נשים...

רופאת נשים לא תראה כלום, אלא אם כן טבלת לפני לפחות ארבעה-חמישה שבועות.

 

אל תלחצי.

יש לי כאבים בבטן התחתונה... כאלה שכביכול מגיעים לפני מחזור, אבל המחזור לא הגיע עדיין...

ואני מרגישה את התופעות כבר כחודש וחצי...

וכרגע שלילי?

 

או שזהה כלום - התכווצויות של הרחם, נפוץ אחרי לידה.

או שאולי מוקדם מדי לבדוק.

 

מדימום וכאבים...

 

(בדקתי פעמיים... האחרונה - לפני כשבועיים)

לידה רגילה ובריאה ב"ה => חודש וחצי של כאבי התכווצות הרחם (נפסקו אחרי כשבועיים ב"ה) + דימומים (הדימום המאסיבי נפסק אחרי כשבוע וחצי. אח"כ היו טפטופים, ללא כאבים) => 7 ימי טהרה => טבילה => שבועיים של שקט גמור => כאבים של טרום מחזור (למשך חודש וחצי בינתיים). לא כאבים מטורפים, אבל לא כאלה שאפשר להתעלם מהם...

 

יש עוד תסמינים המזכירים לך הריון? ריחות מיוחדים, בחילות, חולשה

 

אני הייתי עושה בדיקה לי מאוד קשה הספק...

 

ב. אין עוד דברים חוץ מבחילות (שלצערי אני בד"כ סובלת מהן... לא רק בהיריון).

ג. עשיתי 3 בדיקות היריון... כולן יצאו שליליות (גם זו שעשיתי ממש לאחרונה).

פשוט לא נעים לי שהרופא ילגלג עליי... לא אוהבת להיות היפוכונדרית...

 

אגב: יש מצב שבעיות במע' העיכול (כמו: גזים) ישפיעו על הרחם ויגרמו לתחושת התכווצויות שלו?

בעיות במערכת העיכול, בדרכי השתן.

 

רופא אף פעם לא אמור ללגלג. ואם הוא מלגלג, כדאי להתעלם.

התפקיד שלך הוא לשמור על הבריאות שלך.

לא נשמע שאת היפוכונדרית - את סובלת כבר חודש וחצי את אומרת.

 

את יכולה לנסות כיוון כזה - נסי לתגבר את התפריט בסידן וויטמין D, לפעמים מחסור שלהם עושה התכווצויות ברחם.

זה יועיל גם למערכת העיכול.

 

גם מגנזיום (שכשלעצמו מווסת את משק הסידן בגוף) מחסור שלו עלול לגרום התכווצויות.

הרבה פעמים זה יספיק כדי להפסיק את הכאבים.

אם אלו כאבים שאי אפשר להתעלם מהם, כדאי להיבדק.

תקבעי תור למתי שאפשר.

 

השאלה היא גם אם בהריון האחרון ב"ה כן ראית תשובה חיובית בערכת בדיקה? ש נשים שערכה לא עובדת אצלן.

את יכולה לבקש הפניה לבדיקת דם.

לא בערכה המסוימת שבדקתי בה, אבל אני מניחה שכולן אותו הדבר...

של ה-50

בהצלחה

הרופא שלי הדגיש!! לאכול משהו קל בבוקר(כמו פרוסת לחם עם גבינה(.
להגיע עם לימון ותפוח ירוק חמוץ
בהצלחה

אולי בחנות לחומרי צבע ובנין? אולי במוקד של קופ"ח? במקום שמבינים ויוכלו לתת תשובה.

 

אם יש לך עוד כמה ימים לברר, אני בטוחה שתמצאי פתרון בעז"ה. אם לא פתרון מעשי, אז פתרון הלכתי .

 

טרפנטין יכול להיות פתרון אבל לא פשוט לאשר להשתמש על העור.

 

מה עם פשוט אמבטיות חמות לרגל?

צבע מתנקה עי הבסיס ממנו הוא מורכב.
בהצלחה.

ששאלה הלכתית עדיפה על התוצאות המדממות של צמר פלדה....

זו אבן המיוחדת להורדת לכלוך מהעור ועור קשה.

 

ידידותית לעור יותר מנייר שיוף.

 

 

 

קטע של מנהלים.

 

לא האנונימית הפותחת. 

ניתן יהיה להסיר את הכתם.

 

אם תשפשפי ותפצעי חלילה, לא תוכלי להשתמש בשום חומר על העור הפצוע.

קודם אצטון. אם לא יעבוד אז אבן ספוג (אולי עם סבון כלים). אם לא יעבוד אז אשאל רב אם אפשר לטבול כך. לטרמפנטין אעבור רק אם זו תהיה האפשרות היחידה שלי לטבול.

נשמע הגיוני?

אני הצעתי לפנות למוקד קופ"ח או למקום שמבין בצבע. ואת יודעת מה - אפילו רב שרגיל בשאלות משאלות שונות על טהרה - יכול מאוד להיות שכבר נתקל בשאלה כזו ויש לו תשובה.

 

אני חוששת שאבן ספוג עלולה לפצוע עור עדין כמו זה שבחלק העליון של כף הרגל - שם אני מבינה נפל כתם הצבע.

 

העיקר שיהיה בהצלחה .

 

לשאול את המוכר בחנות צבעים, מה ממיס את הצבע. בדרך כלל צבעים על בסיס שמן מומסים בטרפנטין או טינר(ממיס לכה של עץ)יש אתר שקוראים לו סטיפס,את יכולה לכתוב את שם הצבע ויגידו לך מה ממיס אותו.

משחה, פתילות, מגבונים.
נמכר בכל בית מרקחת ללא מרשם.

מאוד מקל על התסמינים.
לדאוג למאכלים שיקלו על מערכת העיכול ולא להפך (מיץ שזיפים, למשל).

תרגישי טוב!

אני פשוט תוהה לעצמי אם מה שיש לי לי זה גם טחורים.
אחרי הלידה דווקא ב"ה היה בסדר גמור. שבוע וחצי אחרי פתאום נהיה לי עצירות קשה וממש שורף לי כל פעם שאני מתפנה...... סיוט כבר שבוע ככה

וגם לי התחיל רק לפני יומיים.

מה שאת מתארת לא נשמע טחורים.
אולי יש איזה חתך או שפשוף כתוצאה מהמאמץ?

בטחורים מרגישים כאב וצריבה תמידית וכשמתפנים-גיהנום..,משיכה כלפי מטה,ובמגע לפעמים מרגישים את הכלי דם שיצא ממקומו החוצה.

רפואה שלמה לנו

זה שורף גם כשאני לא מתפנה.. וכשאני מתפנה זה שששורף.. כואב ומדמם
אני לא מעיזה כ"כ להרגיש מה קורה בכל האזור למטה למה אני תפורה כמו איזה מעיים ממולאות מהלידה.
הלוואי שזה לא טחורים רק המילה הזאת עושה לי עצירות. .
תרגישי טוב אמן!