מרחק כמעט זהה, בשעה לא פקוקה יקח אותו זמן.
שעה עמוסה שניהם לא רלוונטי.
יש עדיפות לאחד מהם? אם כן מאיזו בחינה?
חייבת לבחור, כבר עברתי את התאריך ולא יודעת מה לעשות אם יתחיל.
עוד שאלה- התקשויות סדירות אבל לא כואבות נחשב צירים?
בתודה,
לניאדו.
עשית סיורים בחדרי הלידה? מה עוד חשוב לך?
איפה ניתחו אותך ולמה?
בשער"צ יש את המחלקה החדשה יולדות ד' עם אופציה לביות מלא אם זה רלוונטי לגביך.
אינני יודעת את מדיניות שערי צדק בעניין
בפרוטוקול בכל בתי החולים בלידת ויב"ק חייב ניטור רציף לאורך כל הלידה.
רמי לי בסנטר וואן אם את עוברת שם,
סניף רק של ביגוד צנוע , צד של מציאון עודפים שאפשר לפעמים
למצוא מציאות בזול, לא תמיד. מצאתי שם כמה מציאות שוות בהריון.
כדאי לעשות מועדון אם מתכננים קניה רצינית , זה מחזיר את עצמו.
מי שנותנת שירות ללקוחות היא בדרך כלל המנהלת חנות הלא דתיה (נכון לשנה שעברה כשהייתי בהריון)
שלא כדאי להסתמך על מה שהיא אומרת אם באים לבד לקנות,
קיבלתי מחמאות ממנה על דברים שישבו זוועה, העיקר למכור.
מישהי התחסנה?
הבנתי שממליצים לכל אישה בחודש תשיעי להתחסן....
אשמח לשמוע אם מישהי עברה את זה...
חוץ מזה שבכלל לא יודעים האם החיסון באמת יעיל ומעביר נוגדנים לעובר, אין מספיק מחקרים שמוכיחים שהחיסון אינו מזיק לנשים בהריון ולעובר.
לא רוצה להיות שפן נסיונות.
כי לוקח לנוגדנים זמן לעבור לתינוק..
אני עשיתי והיה לי ממש סבבה אבל הבנתי מבנות פה שהיה אודם ונפיחות.
בכל מקרה, שווה את הסיכון שיכול להיות ח״ו אם לא מתחסנים.
.
שעלת זה מחלה מסוכנת בינקות. לא רוצה להסתבך עם זה.
אני אומרת שאני בהיריון (גם בשלב שעוד לא הכי רואים) ומיד נותנים לי לעבור מהצד 
זאת תופעת לוואי ידועה. נראה לי שזה אפילו כתוב בעלון של הסרזט.
אין מה לדאוג.
אנחנו לא התכוננו, רק חשבנו מה אנחנו רוצים.
בפועל, ממש לא היה לי ראש לזה אחרי הלידה ונורא עיצבן אותי שאני צריכה לארגן עכשיו אירוע.
הטלתי על בעלי את כל האירגונים ובסוף היה מוצלח אבל באמת צריך לדעתי לא רק לתכנן מה רוצים אלא גם ממש להסתכל על קייטרינג ואולם (אם רוצים).
בקשר לקייטרינג - אנחנו הזמנו בייגלים עם סלטים וגבינות וכו' (אפשר גם להוסיף פשטידות וכל מיני...) וזה יחסית הוזיל עלויות והיה יפה 
גם אצלנו לא היה בטוח שהברית תהיה בזמן, רק יום לפני כן המוהל בדק את התינוק ואמר שאפשר (היתה לו צהבת ממש גבולית ורוב הזמן אפילו גבוהה). בהודעה ששלחנו לאנשים כתבנו שיכולים להיות שינויים ועם הקייטרינג והאולם סגרנו על מחיר ואמרנו שכמובן שהאירוע יכול להידחות.
בברית הראשונה בכלל לא ידענו שתהיה ברית (לא ידענו מה יש לנו), והברית השנייה הייתה בהפתעה, למרות שידענו את המין: לידה מוקדמת, ואז החלטה של המוהל על תאריך שאפר כבר למול בו (שלושה שבועות אחרי הלידה) - שלושה ימים קודם לכן.
בכל אופן - כמובן שאת הארגון עושים הבעל, ואם אפשר גם ההורים של הבעל והאישה. היולדת לא אמורה לארגן ולתכנן כלום.
ואנקדוטה לסיום: לאחי וגיסתי נולד ביום טוב סוכות האחרון בן, מה שאומר - ברית בשמחת תורה. ההורים שלי ארגנו אצלם באזור המגורים אירוח לכל בני המשפחה הקרובה משני הצדדים, כולל שלוש סעודות (שתיים של החג ואחת של הברית), ואז - כחצי שעה לפני כניסת החג, ראה המוהל, שבא להסתכל על התינוק, שיש לו דלקת עיניים, ופסק שאי-אפשר לקיים את הברית עד שתתרפא הדלקת...
בקיצור - גם אם מתכננים מספיק זמן מראש, לא בטוח שהברית תצא בזמנה...
בקלות ובידיים מלאות אצל כולם!
)
לנו האולם עלה 400
לקחנו אוכל מהולי בייגל רמות (היינו צריכים בגלל כשרות)
יצא באזור 5,000 ש"ח ל80 איש בלי שתיה וכלים חד"פ שקנינו בנפרד
מוריה.ר =)כלומר, לשים כסף בצד לברית, לחשוב על סנדק ומוהל
יש לי כל מיני חשבונות במשפחה אז היה לנו זמן לעכל ולחשוב גם על שם
בנוסף, ידעתי שתהיה ברית ואני רוצה להיות לילה אחרי בבית החלמה, אז גם לזה חסכנו
עשיתי גבות לפני (זה נשמע מצחיק אבל רציתי להיות יפה בברית ואחרי לידה זה כואב מוות)
בקיצור, סתם דברים קטנים שאותי ואת בעלי מאוד הרגיעו
הקטן נולד וידענו מה לעשות בכל דבר אפילו קטן.... (כמובן שהמשפחה לא ידעה על זה כלום)
ועוד בן אחד ב ז' אדר ככה שהברית הייתה בפורים,יום שישי קצר.אז כל התוכניות השתנו,
בקיצור לחכות לאחרי הלידה אפשר בגדול לחשוב מה רוצים. אגב ל חלק מהבנים שלי היה גם צהבת אז גם רק בדקה ה99 ידענו אם עושים בזמן או לא.
כדי להחליט על מה אתם הולכים: ביתי - אם יש אופציה, או אולם עם קייטרינג.
אבל ברור שהעיקר זה אחרי הלידה.
אגב, בנוגע לחשש מצהבת- יש סגולה ידועה ליטול לתינוק ידיים מייד לאחר הלידה (בתוך השעה/שעתיים הראשונות ללידה)
ובמשפחות שלנו לא קיים המושג לתת מתנות כספיות שמכסות את המנה.
הודענו מראש שמי ששגר בסביבה ומעוניין לקפוץ לטקס הברית - מוזמן, אבל סעודה למשפחה הקרובה בלבד.
ודאגנו שיהיה עוגות ושתייה לכל אלו שלא נשארים לסעודה.
כמובן, תמיד יהיה את אלה שמרגישים את עצמם משפחה קרובה למרות שהם ממש לא עונים מבחינתי להגדרה, אז לקחנו בחשבון עוד כמה מקומות בגללם (ידענו מראש מי יעשה את זה...), ואכן כך היה.
ואם יש מישהו שחושב שאנחנו קמצנים - שיחשוב, לא מזיז לי.
סעודת ברית נועדה להיות סעודת מצווה ולא חגיגת ענק. אני הקטנה בבית עם שבעה אחים ואחיות נשואים מעלי, ב"ה משפחה גדולה, ואין לנו את האפשרות לפרגן גם לכל הדודים/ דודות הגדולים של התינוק (דודים שלי ושל בעלי) להשתתף בארוע כזה.
דוקא לטקס פדיון הבן, לקחנו בחשבון שהרבה ירצו להגיע כי זה מאורע די נדיר, ובאמת גייסנו את כל המשפחה להכנת סעודה ביתית באולם, כדי להוזיל עלויות.
אם שתי המשפחות שלנו ביחד היו 60 - שזה מה שהזמנו - בכיף.
אבל את צריכה להבין שאם אפילו רק חלק מהדודים שלנו יגיעו לברית בהרכב משפחתי מלא (כולל כל הטף..
) אז אני אצטרך להזמין 150 מנות וגם זה לא בהכרח יספיק.
כל מה שניסיתי לאמר זה שבמשפחה שלנו יש מודעות גבוהה לכך שהמשפחה גדולה ב"ה, וזוג צעיר לא יכול לעמוד בנטל כזה
(כי גם לשלם שישים מנות זה לא משחק ילדים), ולכן אנשים מבינים שאם אתה לא דוד ישיר של התינוק (אח/ גיס שלי או של בעלי), אז אין מקום לנוכחות מלאה של כל בני הדודים של הורי התינוק...
אגב, יש לי דודים מדהימים שמתאמצים לא לפספס אף ברית שהאחיינים שלהם עושים, וגם כשאנחנו מנסים לשכנע אותם שיש מקום ושישארו לסעודה, הם מסרבים. באים לברית, אומרים מזל טוב, טועמים מהכיבוד והשתייה ורצים הלאה...
ואני חושבת שזו צורת מחשבה יפה מאוד.
אני ממש נגד השימוש בביטוי הפסד כלכלי!!! ![]()
ברית מילה היא מצווה ששוה להוציא עליה כסף, וזה לא משנה בכלל איזה מתנות תקבלו או לא תקבלו ואם תכסו או לא תכסו את ההוצאות. לא מסתמכים על כזה דבר, מתכננים ארוע שאפשר לעמוד בהוצאות שלו בלי להתמוטט. זה הכל....
ועם כל הכבוד וההערכה למנטליות של השארת מתנות בסכומים מכובדים - כבודה במקומה מונח, ואין קשר בינה לבין רווח והפסד כלכלי, ובוודאי שאין מקום לביטויים כאלו בקיום מצוות!!!
מוריה.ר =)לפני הלידה בעלי החליט מי הוא רוצה שיהיה המוהל, חשבנו על קונספט בגדול בלי ירידה לפרטים,
זה חסך לנו אחרי לידה את כל העוגמות נפש ואי ההבנות והאכזבות של כל הצדדים שאולי חשבו שמתאים קונספט אחר.
הארגון בפועל הטכני- אחרי הלידה בעיקר אמא שלי.
עשינו באולם של בית כנסת לכ60 סועדים, דוד שלי ובנות דודות עצבו את האולם וקשטו, אמא שלי בישלה את רוב האוכל
וחמותי גם עזרה, מאחים ואחיות שלי ושל בעלי ביקשנו מכל אחד להביא סלט.
היה ממש טוב ומפואר ויצאנו בלי נזק כספי משמעותי
(המזומן כיסה את עלות המוהל וזהו)
מבחינת הטרחה של אמא שלי- לה היה חשוב להזמין את אחים שלה ושל אבא שלי שגרים במרחקים ולכן היה צריך לכבד אותם עם מנה ממש, אז אמרנו לה שהכנת האוכל עליה- ב"ה היא אוהבת מרימה לא מעט אירועים כאלה.
כל זוג עושה לפי היכולת שלו, אם המשפחה רוצה מעבר, שהיא תישא בעלויות...
אני כמה שבועות אחרי לידה רביעית, ומעוניינת למנוע לזמן ארוך...
לפני הלידה הזו ניסינו למנוע עם נרות ונכנסתי להריון 
אין לי ניסיון באמצעי מניעה אחרים, ואשמח לעזרתכן.
בגדול, עד עכשיו חזרה לי הוסת באופן טבעי רק אחרי שנה ורבע בערך.
יש לי מלא שאלות...
ההתלבטות היא מתי להתחיל למנוע- כבר עכשיו, או לחכות לוסת?
אם כן עכשיו, אז איזה סוג מומלץ מנסיונכן?
אני קצת חוששת ממניעה הורמונלית, אז חשבתי על התקן לא הורמונלי.
מהתייעצות עם מכון פועה נאמר לי שעדיף להכניס התקן כזה אחרי הטהרה, כיון שקשה מאוד להטהר איתו.
האם זה אומר שיהיה לי קשה להטהר איתו גם בזמן הוסת?
זה עלול להקדים לי את הוסת באופן כללי, ושאני אקבל מוקדם יותר ולא אחרי שנה פלוס?
צריך רופאה מיוחדת להכניס את ההתקן?
בקיצור, אם יש לכן דרך להחכים אותי בעניין, אשמח 
זה התקן לא הורמונלי שבנוי בצורה שונה מהרגיל, כך שגורם לפחות דימומים כנראה (נראה לי שזה במחלוקת בין רופאי הנשים, בכל אופן לי באופן מובהק הוא גורם לפחות דימומים מהלא-הורמונלי הרגיל שניסיתי לפניו).
אני בעד להכניס אותו כבר עכשיו, ככה את בטוחה יותר, וזה הרי לא עולה יותר (בניגוד לגלולות שכמה שיותר חודשים זה עולה יותר).
אצלי הוא לא הקדים את חזרת הווסת (חזרה בגיל תשעה חודשים, בדיוק כמו שהיה כשהייתי בלי התקן), כן מאריך קצת את הווסת אחרי שהיא חזרה - אבל לא ברמה בלתי נסבלת.
יש כמה רופאים בארץ שמתקינים אותו. אפשר להשיג רשימה במכון פועה.
הוא לא מסובסד כמו הלא-הורמונלי הרגיל. אולי יש השתתפות של הביטחון המשלים (לי אין משלים, אז אני לא ממש יודעת).
בחצי השנה הראשונה אם מניקים הנקה מלאה אפשר להסתפק בנרות... במיוחד אם את מכירה את הגוף שלך.
הבנתי שאת ההתקן הלא הורמנלי הרגיל אפשר להתקין רק בזמן הווסת
אז עד קבלת המחזור כשנה לאחר הלידה מנענו בעזרת נרות+הנקה מסיבית כל כמה שעות
ולאחר מכן מיד לאחר קבלת המחזור הראשון עשיתי התקן לא הורמנלי. ההתקנה היתה לי כואבת וסבלתי כמה ימים אבל מאז אני לא מרגישה כלום. החיסרון היחיד הוא שהמחזור התארך בשלושה ימים בערך (!) ככה שאין לנו הרבה זמן להיות ביחד... 
אבל בגדול מומלץ.
אלא אחרי שנטהרתי מהלידה.
לא היה לי כואב. אולי צביטונת. לא יותר מזה. לא סבלתי בכלל.
ממליצה בהזדמנות זאת על ד"ר מיקי שטטמן בירושלים. רופא דתי, עדין ביותר, מקצועי, ממש יש לי המון מילים טובות להגיד עליו. נסעתי אליו מרחק כמה שעות נסיעה כדי שיתקין לי גם בפעם השניה.
תראי אין מניעה בלי חסרונות. העדפתי למנוע בהתחלה עם נרות אפילו שזה פוגע בספונטניות כי לא רציתי הורמונים (גלולות) ולא רציתי לשים עדיין התקן. למה? כי הרופא אמר שעדיף לשים בזמן הווסת (לקראת סוף הדימום). גם כדי להיות בטוחים שהאישה לא בהיריון וגם כי החדרת ההתקן גורמת לדימום מהרחם ובעצם מטמאת. אם מתעקשים יתכן שאפשר לשים גם לפני הווסת אבל קחי בחשבון שזה מטמא... אני העדפתי לקבל בצורה טבעית ואז להתקין.
בכל אופן החלטנו לקחת את הסיכון ולמנוע בעזרת נרות + הנקה מסיבית. מהכרות עם הגוף שלי אני יודעת שההנקה מונעת אצלי כל עוד היא בתדירות מסוימת. בילדים הקודמים זה עזר לי עד גיל 8-9 חוד' ואילו בפעם הנוכחית, בזכות המודעות ובעזרת מטפלת ששיתפה פעולה - הצלחתי לא לקבל מחזור (וגם לא להכנס להיריון) במשך כמעט שנה. אבל זה אינדבדואלי לכל אחת, וכן, גם לקחנו פה סיכון.
נראה לי שההתקן נקרא התקן נחושת ללא הורמונים.
בכל אופן שיהיה בהצלחה! שמחתי לעזור.
עשיתי התקן לא הורמונלי פעמיים אצל ד"ר פיליפ שווד- מדהים לא כואב בכלל!! בפעם הראשונה עשיתי כ6 שבועות אחרי הלידה ובאותו יום עשיתי הפסק טהרה ולא דיממתי בכלל רק קיבלתי מחזור סדיר מידי חודש, בפעם השניה היו לי מידי פעם דימומים בהתחלה אבל אח"כ עבר והיה ממש מצויין , ממליצה מאד לעשו ת דווקא דרכו כי הבנתי שאצל אחרים יכול להיות בעיות או שזה כואב לפעמים. הוא מומחה ביותר!!
שלום ותודה על האפשרות להתייעץ בפורום.
יש לי כמה שאלות:
1. ממליצות לשתף הריון תאומים או לשמור בהפתעה מצד אחד נראה לי שזאת הפתעה ממש מיוחדת מצד שני אולי כדאי לספר להורים לפחות כדי שירבו יותר בתפילות.
2. הרופא שלי ממליץ על שמירה כדי שלא אלד מוקדם . חשוב לי לציין שב"ה כל הבדיקות תקינות וחוץ מזה שקשה לי פיזית אני בסדר השאלה שלי נאם למישהיא זה קרה והאם ביטוח לאומי שילם לה? אני לא רוצה לצאת ובסוף להסתבך עם ביטוח לאומי ומצד שני לא מוכנה לסכן את עובריי וחלילה ללדת מוקדם ....
אשמח לדעתכם בעניין
1. אנחנו שיתפנו את שני זוגות ההורים. היה חשוב לנו שיהיו מודעים ושידעו לעזור לנו יותר מהרגיל. שאר העולם, כולל שני הילדים הגדולים שלנו, לא ידעו על ההיריון הכפול. (לחלק אנשים יצא שאמרתי שזה היריון בסיכון מסוים).
2. אני לא הייתי בשמירת היריון רשמית, אבל לא עבדתי. עבדתי עם ילדים מהבית, ואת העבודה הזו הפסקתי בשלב כלשהו בהיריון. כמובן שלא קיבלתי שום ביטוח לאומי, כי זו לא הייתה עבודה רשמית...
בכל אופן, את הלידה מוקדמת שהייתה לי (שבוע 34, ירידת מים) לא היה אפשר לעצור, גם אם הייתי במנוחה מוחלטת...
1. אנחנו סיפרנו להורים של שנינו ולאחים הגדולים. זה גם מאוד עזר להריון וגם לאחרי הלידה.
וגם בלי קשר הייתי מספרת להורים לפחות.
2. אני גם פחדתי מזה. איכשהוא בעקבות המלצות הגעתי לרופא נשים לביקור אחד, אמרתי לו שפיזית קשה לי, הוא כתב לי שמירה משבוע 27- פשוט עד אז עבדתי, ואמר שביטוח לאומי מאשרים את זה בהריון תאומים ואין מה לדאוג. למרות שכל הבדיקות היו תקינות והכל היה בסדר.
רק אח"כ גיליתי שהוא גם הרופא שמאשר בביטוח לאומי את השמירות הריון.......
(אגב, הרופאים האחרים אמרו שאם הכל בסדר אין סיבה לשמירת הריון- אבל הם טעו כי ביטוח לאומי כן מאשר)
ועוד משהו קטן,
ממש חשוב להוריד כמה הילוכים בהריון כזה. ולנוח כמה שאפשר.
זה לא הריון עם עובר אחד, מנסיון גם של הריון של עובר אחד וגם הריון של תאומים.
הכי חשוב להשתדל, עד כמה שזה תלוי בנו, לשמור על הבריאות שלך ושל העוברים כמה שיותר זמן שהם בבטן....
אני אישית מעדיפה לידה בתשיעי ופרוצדורות עם ביטוח לאומי מאשר הפוך, מה גם שביטוח לאומי לא אמור לעשות בעיות.
אני יודעת שלא תמיד הלידה בתזמון כמו שלי, אבל אני ב"ה ילדתי בשבוע 38.
בכל מקרה הרבה בהצלחה ובריאות
לך, למשפחתך וצוציקים שבדרך.
תודה רבה !
הרגעת אותי מאוד
ובהחלט קשה להוריד הילוך עם עוד ארבעה קטנים בבית... אבל תודה שהארת את עיני
פעם הלכתי לבודקת טהרה שאמרה לי שבגיל הפוריות יש מן סוג כזה של קשקשים בנרתיק שמאוד עדינים במיוחד אחרי לידה (ניראה לי שבשפה מקצועית זה נקרא לקטרופיאנס). הם יכולים לדמם מכל מגע עדין.
ממליצה ללכת לבודקת טהרה באיזור שבו את גרה.
.א.א..אחרונההוא כן לקח מוצץ אבל הוא גם רצה לינוק כל הזמן...
הוא בערך בגיל של הילדה שלך
בכל מקרה במשך היום אין לי פתרון אבל בלילה, שלי גם היה חוגג והוא היה ישן איתי ביחד במיטה וזה היה לי ממש קשה עד שהחלטתי שדי,אין לי כוח ובמיוחד ילד בגיל שלו (גיל שנה) כבר לא צריך לקום בלילה ואם הוא קם זה נטו פינוק.
הייתי דואגת לעשות לו טקס שינה, ארוחת ערב טובה, מקלחת הנקה וזהו, שמים במיטה.
הוא היה צורח ממש, אחרי איזו חצי שעה בעלי היה מגיע מלטף מחבק מנסה להשכיב והולך. הוא צרח ככה כמה לילות איזה שעתיים (באמת) ממש נשבר לי הלב לשמוע אותו,
אה, חשוב להשאיר בקבוק מים כי הם נהיים צמאים מהבכי
בכל מקרה, שורה תחתונה בסוף הם מתייאשים והולכים לישון
ככה כמה לילות ואחרי שבוע הוא כבר בכה "רק" נגיד רבע שעה ואז הולך לישון היום יש פעמים שהוא בוכה חמש דקות ויש פעמים שהוא לא בוכה בכלל.
ואם הוא קם באמצע הלילה ובוכה אני לא ניגשת אליו, הוא גם היה בוכה עד שהתייאש, ככה הוא הבין שאין לו למה לקום והוא ברוך ה' התחיל לישון לילות שלמים.
בהתחלה הייתי אומרת לעצמי שאם הוא בוכה הוא כנראה צריך אותי, אולי הוא רעב/צמא/פוחד והייתי באה אבל בשורה התחתונה תינוק בן שנה אמור כבר לישון לילה שלם וזה פינוק במיוחד שאת לא נהנת מזה וזה שובר אותך.
הרבה הצלחה.
אחרי שמפסיקים עם ההנקה אפשר להמשיך עם הסרזט עד שמתחיל דימום.
אני עם סרזט והנקה (תינוק בן 10 חודשים, לפעמים מרווח קצת את ההנקה..) היה לי דימום שחשבתי שהוא מחזור... זה לא נכון?! לא הייתי אמורה לקבל מחזור?!
כי בהתחלה יכול להיות דימום הסתגלות...
ממש חוסר אחריות של הרופא שנתן את המרשם שלא אמר לך את זה...
ההמלצה היא להחליף גלולות נשים שמקבלות מחזור סדיר עם סרזט זה מאוד נדיר...
רצית להתייעץ עם נשים מכאן
אם למשהיא יש נסיון או רעיונות לעצות
יש לי בעיה מול בעלי בכל הנושא של זרימה איתו בקטע של הצירים הפתיחות למה אני מרגישה בנחת ובכבוד אליי בכל הקשור לצירים וללידה הסיבות מתחלקות ל2 עיקריות 1- כי היא לחוץ נורא כל הנושא הרפואי זורם בעורקיו עוד ממשפחתו ועוסק בזה רבות (מד"א וכו'.) אז כל תחילת ציר זה מבחינתו אדרנלין של "אירוע" וזה סוגר אותי מייאש אותי ומרחיק אותי אני רוצה לספר לו יש לי צירים, התקשויות וכו' והוא יתייחס לזה בנחת בשותפות . 2- הוא בן אדם עסוק ופעיל מאוד ומנהל כמה פרוייקטים ניהוליים גדולים (מלא בהתנדבות...) ואני מרגישה שהוא מאבד את הרגישות ואת הפנאי למשפחה, אני דפוקה כי אני מאפשרת כי זה חשוב והכל חשוב ואני מוצאת את עצמי לבד כל הזמן והוא במרחקים בישיבות וכו'.
חשבתי שהכי ירגיע אותי זה לסגור עם דולה שהיא תבוא לקחת אותי ללידה כשמתפתחת לידה ולא אסע איתו.
מצד אחד מרגישה שזה פתרון מושלם מצד שני זה ממש פגיעה בו ובעצם בנו ביחד...
ילדתי בלעדיו, לא מבחירה - ככה יצא
מבינה מאוד את התחושות שלך, כדאי שתעלי את זה ותדברו על כל האפשרויות ותחליטו יחד
אבל רק בלידה עצמה. הרגשתי שאני צריכה להתרכז בעצמי כדי לאסוף אומץ וכוח.
בעלי הסיע אותי, ועזר לי להתקבל לחדר לידה.
מכיוון שאני מגיעה ברוב הלידות ישר ללידה, משם ואילך הוא נשאר בחוץ.
דברי עם בעלך, תלבנו את הענין הזה, ואם את עדיין מרגישה צורך שהוא לא יהיה נוכח, צריך לעשות מה שטוב בשבילך.
אבל התחושות שלך הן הזדמנות ללבן בינכם את שתי הסיבות שכתבת.
"אחד המתנגדים החריפים לנוכחות הגבר בחדר הלידה הוא ד"ר מישל אודנט, מומחה צרפתי למיילדות, המוכר בתואר "אבי הלידה הטבעית". לתפישתו, גברים בחדר לידה גורמים להחרפה של חרדת האישה, מה שגורם לעיכוב וסיבוך הלידה. "המתח שנשים חשות בגלל נוכחות בן הזוג גורם להן לייצר יותר אדרנלין ופחות אוקסיטוצין", הוא קובע. "בעקבות כך צירי הלידה לא עושים את העבודה ביעילות, מה שמגביר את הצורך בהתערבות רפואית, כגון לידת ואקום או ניתוח קיסרי. הלידה תהיה טבעית וקלה יותר אם הגברים יורחקו מסביבת הלידה, ויאפשרו לנשים ללדת כמו בחברה השבטית, בנוכחות נשים בלבד". "
לידה ראשונה כמובן אז הרגשתי "ילדה גדולה", והסתדרתי ב"ה.גם ככה אנחנו לא בקטע שהוא יעזור בנשימות או יעודד.אני לא זקוקה לזה.לא כי קל לי אלא כי זה לא עוזר לי. רק אפידורל... חחח...
הוא התבאס כי רצה להיות גם אך בדיעבד הודה בפניי שטוב שהוא היה איתם ולא מישהו אחר
ביום ראשון- ערב החג קיבלתי מחזור עם כל הבאסה הכללית קושי שהיה גם ככה והאכזבה ששוב זה לא זה... רק הוסיף תחושה רעה ובדיוק ההפך משמחה עד עכשיו אני מבואסת מהחג העצוב שעבר עלינו ועוד ההינו אצל חמותי... טוב באמת זה לבד צריך פריקה.......
אבל המחזור הזה מטריד אותי ככול שעובר הזמן מתחזקת לי התחושה שזה הריון שנפל. אם לפי התחושות שהיו לי לפני בחילות, רגישות לריחות, רגישות בחזה ושאר מרעין בישיין. ואם לפי הדימום שמלווה בקישוני דם חומים ויחסית רציניים (בגודל מטבע ואפילו יותר) מאד מזכיר לי מאד מה שהיה לי בעבר. ועכשיו לשאלה
אני מתלבטת מה לעשות האם ללכת לרופא נשים ולספר לו שהיה הפלה ז"א שהיה איחור ותוצאה חיובית בב. ביתית (מה שלא היה..) ואז הוא יפנה אותי לבדיקת בטא כדי לראות שיתאפס ובנוסף ישלח אותי לברור הפלות חוזרות בהיסטוריה שלי 2 הפלות טבעיות ובפעם האחרונה שדרשתי בדיקות ע"מ לברר את הסיבה נאמר לי שא"א לעשות ברור מעמיק יותר ממה שעשיתי לפני 3 הפלות.... או שעדיף לבקש מרופא משפחה הפניה לבטא ואז רק אם יצא חיובי ז"א שהיה הפלה לפנות לרופא נשים כדי לדרוש ברור ואם לא יצא חיובי או כי כבר התאפס (בפעמים הקודמות התאפס לי ממש מהר) אז זה לא ירשם בתיק שלי ולא יאשרו לי לעשות בדיקות...וגם אם כן זה יבזבז לי הרבה זמן....
מה לעשות??? מצד אחד מפחיד כאילו לעבוד על הרופא אבל מצד שני הוא יכול למרוח אותי מבחינתו אני עוד משהי שמחכה בשבילי זה החיים אני כבר לא יכולה לחיות ככה גם הציפיה וגם הפחד שאם יהיה מה אם חלילה זה יפול ואם יש בעיה צריך לבדוק נמאס לי מהמריחה הזאת אני רוצה ילד!
א. חשוב לבדוק שאין שאריות ברחם
ב. חשוב לבדוק את מיקום העובר, ולפעמים קורה שהבטא יורדת ואז שוב עולה, וכנראה מתפתח שם משהו. אם העובר לא ממוקם ברחם הוא עלול להתפתח מחוצה לו ולגרום חלילה לבעיות חריפות אחרות
ג. בשביל הריון עתידי חשוב לעשות את הבדיקות האלה, כמה שהן דורשות זמן.. מאחלת לך הריון בריא ושמח!!!
אם זה כמה ימים אני לא הייתי מתייחסת לזה כמו הפלה,
אלא בתור הריון שלא נקלט,
על אף הקושי לאחר שתי הפלות טבעיות.
בכל מקרה, לרופא אף פעם לא מומלץ לשקר.
את יכולה להגיד שזה מה שאת משערת שהיה, ולבקש בדיקת בטא. התוצאות הן באותו יום ולא צריך לבזבז זמן.
עברתי בעבר הפלה ונודע לי רק אחרי מס' שבועות של דימום חזק כששום רופא לא חשב שזו הפלה כי הייתי 4 חודשים אחי לידה עד שעשיתי בטא ויצא חיובי ונגמר לבד, בשלוש שנים האחרונות עברתי שתי הפלות אחת אחרי השניה - באותו התאריך שנה אחרי שנה בשבוע 16 ולאחר מכן בשבוע 12 ניסיתי לעשות כל מיני בדיקות ובירורים והרופא המליץ לי בעיקר על היסטרוסקופיה ובדיקת קרישיות יתר, בבדיקת הקרישיות יצא מעט מאד גבולי, עד שסוף סוף נכנסתי שוב להריון אחרי תקופה ארוכה יחסית החלטתי לעשות את כל ההשתדלויות מיד לקחתי בגמ"ח אבן בתוך אבן- סגולה לשמירת הריון וכן לבשתי אבן רובי כל הזמן והזרקתי לעצמי כל יום זריקת קלקסן - לא פשוט אבל כשמאד רוצים שווה לנסות כמובן הרבתי בתפילות כל הזמן ותרמתי צדקה כל חודש לארגון שעוסק בעזרה לזוגות חשוכי ילדים וב"ה זכיתי לפני תקופה קצרה ללדת תינוקת מתוקה בריאה ושלמה. בכל אופן מה שמאד עזר לי יותר מהכל היא עצה שקיבלתי מאירידולוג מומחה שאמר לי שהכל נובע מהלחץ!! ואם אני באמת רוצה תינוק אני חייבת להרפות לחשוב על משהו אחר ולהפסיק להיות על קוצים, באמת מהר אח"כ נכנסתי להריון, אני מאחלת לך בקרוב ממש תינוק בריא ושלם ומזדהה עם הציפייה שלך
יש נשים (אני ביניהן) שסובלות מכאבים ורגישות בפטמות. אצלי לוקח לזה חודש בערך לעבור.
מקווה שיעבור לך יותר מהר.
תפיסה בעייתית לא בהכרח תגרום לפצעים, אבל כן עלולה לגרום לכאבים ובחלק גדול מהמקרים - גם לבעיות בייצור החלב בהמשך. אז חשוב לשים לב.
מעתיקה הסבר של מדריכת הנקה (תרגמי ללשון נקבה...):
הנה כמה סימנים לתפיסה טובה:
כדי לשפר את התפיסה, אפשר לעשות כמה דברים:
אם לא עובר, כדאי לפנות ליועצת הנקה מוסמכת ibclc.
רוב נחת!
כל הנקה הייתה מלווה בכאבים. זה כנראה נבע גם מכך שזו התחלה של ההנקה וגם כי לא הנקתי נכון.
תקפידי שהתינוק/ת יתפסו את הפטמה נכון, זה ממש קריטי!
כשכאב לי שוב זה באמת נבע מאחיזה לא טובה.
אני הנקתי למרות שממש כאב לי, יועצת הנקה בבי"ח ממש כיוונה אותי איך להניק נכון ובהמשך כשהנקתי נכון זה הפסיק לכאוב.
חלק מתפיסה נכונה של הפטמה קשורה לתנוחה של התינוק ביחס לפטמה. אם קשה לך להחזיק מספיק גבוה תעזרי בכריות ותתמכי בעזרתן את התינוק/ת כדי שהוא/היא ייתפסו כמו שצריך את הפטמה לאורך כל זמן ההנקה.
ההתחלה קשה אבל זה שווה את המאמץ.
בהצלחה יקרה!
)אילנ_העין כרם - ממליצה בכל פה!!!
בגלל היחס האנושי, בגלל הידע המתקדם בתחום לידה פעילה, בגלל האפשרות של שילוב של אפידורל עם לידה פעילה, בגלל המקלחת בחדר הלידה, בגלל מחלקת ביות מלא.
הסתייגויות שאני ממליצה לקחת בחשבון (ועם זאת ממליצה מאוד על עין כרם): הידע שלהם בהנקה מיושן, וההמלצות הניתנות יכולות לעיתים להרוס הנקה, לכן בתחום הזה לא להסתמך עליהם בכלל. בנוסף - במידה ושוהים באשפוז בשבת - מומלץ לקחת בחשבון שלא להשתחרר במוצאי שבת. את חלק מהבדיקות ילחצו לעשות בשבת, ויש עם זה בעיה, מאחר ואין חשיבות רפואית שהן תעשינה דווקא באותו הזמן, אלא הן רק בדיקות שנצרכות לפני שחרור.
דולה - ממליצה מאוד מאוד על יפעת!!
היתה מעולה!! תמכה בי בלידה עצמה, עזרה לי מאוד עם הצירים, עזרה לי עם ידע רלוונטי לדברים שהיו במהלך הלידה.
נראה לי שאילו לא היתה מתלווה אלי, היה לי מאוד קשה להתמודד איתה. קשה לדעת לאיפה הייתי מגיעה. אבל מניסיון מלידות קודמות - אני מניחה שהייתי חווה אותה כטראומה גדולה, ונעזרת אחר כך כדי לעבד אותה.
בפועל - חוויתי את הלידה הזאת כלידה חלומית!! מכמה וכמה סיבות, וליפעת יש חלק משמעותי בהן!
יועצת הנקה - ממליצה מאוד על חנה לדווין!
חנה היתה יו"ר IBCLC בארץ, ובנוסף יש לה ידע מקצועי נרחב מאוד בכל מה שקשור בהריון ולידה.
הגעתי אליה 5 ימים אחרי לידה פצועה, כאשר כל הנקה לוותה בכאבים חזקים. היא אבחנה לשון קצרה. הראתה לי תרגיל להארכת שריר הלשון, ובנוסף כיצד להניק אותה בינתיים. כבר כשהייתי אצלה הנקתי ללא כאב (למרות שהייתי פצועה), ובהמשך גם. לילה קודם קניתי פטמות סיליקון ומשחה לפצעים, ב"ה מאז שנפגשתי איתה לא השתמשתי בהם יותר. היא נמצאת בנתניה, ובכל זאת החלטתי לנסוע אליה, נסיעה של שעה בערך, ואני שמחה מאוד עם ההחלטה, וממליצה עליה בכל פה.
יועצת ההנקה שלהם לא משהו (נסיון אישי שלי ושל אחותי. אלי לאחרות הייתה טובה).
העונג היה כולו שלי.
תודה שזיכיתם אותי.
הייתה לידה מופלאה ב"ה.
נשיקות. ![]()
וב"ה היה ממש טוב, ממליצה גם!
אני גם הייתי מאד מרוצה מיועצות ההנקה. אני מסכימה שלא כולן משהו אבל אני חפרתי שם לכולן ובסוף הבנתי מה לעשות (זו היתה לידה ראשונה) אז כמו שאמרו מעליי - צריך להתפלל לשליחים טובים 
לגבי הנקה -
אני אומרת את זה בעקבות 2 לידות שם, בעקבות הדרכה גרועה שניתנה לי, ולשותפה לחדר.
בעקבות הנחיה גרועה שניתנה לי בפעם שעברה, ובעקבות כך שבאופן עקבי נותנים שם מי סוכר בזמן בדיקת pku.
כלומר,
בניגוד ללידה טבעית,
שבתחום הזה התפיסה כולה מתקדמת מאוד מאוד ביחס לבתי חולים אחרים עד כמה שאני מכירה (מלידות קודמות) ושומעת פה ובפורומים אחרים (ויצא לי גם לשמוע השוואה של מיילדת שעבדה בבית חולים נוסף בעיר, ומהניסיון שלה יש פערים משמעותיים). (מוסיפה גם שהכוונה בלידה טבעית היא לא רק אפידורל או לא, אלא איך לקדם את הלידה מבחינה פיזיולוגית, גם אם יש משכך כאבים).
בתחום ההנקה -
לפי התרשמותי הם לא מתקדמים בתחום. ויש אף בתי חולים שכן מתקדמים, מעצם זה שמביאים באופן קבוע יועצת של IBCLC.
להבנתי העדויות פה מוסיפות להתרשמות זו. צריך שתהיה היענות מספקת מבלי "לחפור". ושתהיה היענות מספקת גם למקרים לא רגילים. מענה נכון בשלב הראשון יכול להשפיע על ההנקה כולה (או אי הנקה). חוויה גרועה בילד אחד יכולה להשפיע גם בילד הבא.
מה שטוב הוא שלא חייבים להיות תלויים בבית החולים לגבי הנקה. ניתן הביא יועצת הנקה לבית החולים, ואני ממליצה מראש להצטייד בשם מומלץ ולהיעזר בה לפני שיש בעיות. כך עשיתי אצל ילדי הגדולים. הפעם זה היה לא רלוונטי כי ילדתי בערב שבת, ויום ראשון היה ערב ר"ה. היה לוז צפוף... הלכתי בסוף יום אחרי ראש השנה.
עםהשם! הצטערתי לשמוע על החוויה השלילית שלך שם. אני מבינה את זה כי היו לי לידות טראומטיות (בבית חולים אחר). גם שם בפעם הקודמת התנכלה אלי באשפוז אחות שהסתובב לה בורג כנראה (ושמעתי מאז על מישהי נוספת שאותה אחות התנכלה אליה). גם הפעם במהלך הלידה היתה אחות בקבלה (שהיתה מאוד ארוכה אצלי) שהיתה בגישה לא כל כך נעימה. ובמהלך האשפוז היתה אחת מאוד לא נחמדה. אבל הרוב היו ממש אחלה. אלו שלא - לא היה משמעותי. ייתכן מאוד שזה שיפעת התלוותה אלי זה הוסיף לעניין.
עם זאת, דווקא מכיוון שזה נכון לכל מקום, שתלוי מאוד על מי נופלים, אז חשוב לי להוריד בהימור. ומההתרשמות שלי, שם אני פחות מהמרת. לקחת דולה שמכירה את בית החולים ואת הצוות, זה עוד צעד חכם שניתן לעשות כדי להוריד בהימור (מלבד העזרה הרבה שהיא נותנת).
לגבי מי ששאלה על ניסיון מלידות קודמות - כל לידה זה משהו אחר.
לגבי הנקה - מילד לילד אני לא זוכרת איך נכון לנהוג בתינוק רך. וכדי להגיע לחיבור אופטימלי אני מעדיפה לרענן את הזיכרון. למרות שברור שאני יודעת הרבה הרבה יותר טוב מאשר בלידה הראשונה.
הפעם הלשון שלה היתה קצרה. והיא ינקה עם החניכיים, כמו נשיכות. זאת פעם ראשונה שהיה לי מקרה כזה. חנה לימדה אותי לעשות לה תרגיל שמאריך את שריר הלשון, והראתה לי איך להניק אותה בינתיים.
מוסיפה בהזדמנות זו גם לגבי יפעת -
שתוך כדי הלידה היה לה קשב למה שמתאים לי. היה משהו שהיא אמרה לי כדי לעודד והיא הבינה שזה דווקא לא מיטיב איתי והפסיקה.
התלבטנו מאוד אם לקחת בכלל דולה, כי לקחנו בעבר והתאכזבנו. היה לנו מזל גדול שמישהי ביטלה לה כי הופנתה לקיסרי, ועוד יותר מזל שהיה לנו שכל ללכת על זה בכל זאת.

שימי לו מכנסי רגלית דקות או חמות בהתאם למזג האויר (קריר או קפוא), ובימים קרים הייתי שמה זוג גרביים מעל או מתחת למכנס רגלית (גרביון גם אופציה במקום מכנס רגלית), הגרביים נתפסות חזק כשהם מעל שכבה נוספת, או לחילופין, השכבה הנוספת שומרת עליהם שלא "יברחו". שלי סבל מקור מאוד וגם הבית שלנו קר מאוד כך שהיו תקופות שהייתי שמה לו שתי זוגות גרביים בנוסף למכנס רגלית.
נגיעה קלה באף של התינוק תעזור לך לדעת אם קר לו או לא. אם קצה האף חמים- הכל בסדר. אם האף קצת קריר- כדאי להלביש עוד שכבה דקה. אם האף ממש קר- אז להלביש עוד שכבה חמה ולשים במנשא...
האם צריך להיות בצום לפני הבדיקה?
זה ההעמסה הראשונה, אני בשבוע 24
תביאי איתך לימון... שיהיה בהצלחה