פורום הריון ולידה (עמוד 4534)

בסוף קניתי גרקו איבו, עלה לי 2800 ש"ח לאמבטיה, טיולון דו כיווני וסל קל.
לא מכירה פג אבל ממליצה על העגלה שלי

מתקפלת בקלות (אבל מצריכה שתי ידיים לפתיחה), גישה נוחה לסל למטה, עגלה לא כבדה, נוסעת חלק.

גם לי לקח המון זמן לקרוא לו בשם שקראנו. הייתי קוראת לו בכלמיני שמות חוץ מהשם שלו. אבל הכרחתי אץ עצמי לקרוא לו בשמו לפחות פעם בארוחה..
ךאט לאט התרגלתי.
(האמת שגם לבעלי כשעוד יצאנו היהלי קשה לקרא בשמו. לא זרם ךי הבחור והשם...)

אצלי אחרי הברית גם היה מוזר לקרוא לו בשם שבחרנו לו אבל פשוט מנסים בהתחלה למרות שזה אפילו הרגיש לי מלאכותי, וגם שומעים אנשים אחרים קוראים לו בשם שלו וזה עוזר להפנים שכך קוראים לו.

זה היה לי גם מוזר כי אני רגילה שלאנשים יש שמות ופתאום אני זאת שבוחרת (יחד עם בעלי כמובן) עבור מישהו שם שילווה אותו לכל החיים. תחושה מוזרה בהתחלה.. מתרגלים..

לא מאז הברית...

ואני כ"כ מזדהה עם זה. עד עכשיו אני קוראת לו מלא פעמים בכינויים של ההריון... אז אין לי כרגע פתרון.

עכשיו אני קוראת מחדש את מה שהיא כתבה וקולטת שהבנתי הכל לא נכון..

תמיד בהתחלה הקריאה בשמו של התינוק נשמעת לי מלאכותית ולוקח זמן להתרגל. כל תינוק מחדש.

 

לגבי התחושה שעכשיו שהסתיים ההריון התינוק נפרד ממך והוא בעגלה או בעריסה - על זה אפשר להתגבר בקלות! - במשך שעות הערות אפשר שיהיה צמוד אליך במנשא, ובלילה הוא יכול לישון לידך (בצורה בטיחותית וכו' וכו' - לא נפתח על זה דיון עכשיו - כן?).

אני בתקופה הזו מגרשת את בעלי מהחדר, מצמידה את המיטות לקיר ומתפנקת עם התינוק. חבל להפסיד את התענוג.

לא יאומן כמה תמיכה נפשית אפשר לקבל מתינוק קטנטן שמכורבל עלייך או לידך.

כלומר- לא מסכימה עם המינוח. גם אם בעלך נהנה לישון על הספה / עם הילדים, לא צריך אף פעם להשתמש בכזה ביטוי על מישהו שאת רוצה בו.
והאמת, בין כך הוא לא ישן באותה מיטה, אין מספיק מקום בחדר גם למיטה בשבילו?

ה' יעזור....
אני מבינה שאחרי הלידה אתם כבר לא נשואים. בעלך הוא לא האבא של התינוק. אין חיי זוגיות (אז מה שאסורים?)
חבל

הזמן אחרי הלידה הוא הזמן הכי יפה בעיני.
למרות ואולי בגלל שהקשר הוא בכלל לא פיזי.
עם כל האהבה לתינוק החדש- זה לא במקום.

נוח לנו יותר ככה מהרבה בחינות: התינוק היונק והסובל מגזים לא מעיר את בעלי כל 20 דק' כשהוא זה שקם בוקר בוקר אל הגדולים יותר לארגן ולפזר אותם, ופנוי אליהם בלילה אם מי מהם זקוק לו.

 

נוח לי מאוד בשבועות הראשונים כשההנקה מתבססת ואני סובלת, וצריכה לנסות תנוחות חדשות בלי לדאוג להיות מכוסה כי אנחנו אסורים.

נוח גם מעוד בחינות נוספות - אבל כיוון שכאן בפורום כל אחת תופסת דברים אחרת, ועלולה להוציא אותם מהקשרם, לא אפרט.

 

מי שמתאים לה - מומלץ.

במיטה שלו גם ככה יש לי בעיה לישון (מבחינה הלכתית), כך שהמיטה שלו  לא שימושית עבורי.

 

עם הבכי הראשון של התינוק בלילה-הוא בורח לחדר הילדים "להרדים אותם", הוא מרוצה והם מרוצים.

אני מדליקה מנורת לילה חזקה כדי להסתדר עם ההנקה וזה מפריע לו. ולי מפריע בחדר פיצפון להיזהר  מלגעת בו.

 

סתם ככה כשאנחנו אסורים אני לא מרשה לו לעבור חדר, אני צריכה אותו ליידי גם אם לא נוגעים. בתקופה של אחרי לידה אני מקפידה למצוא זמן איכות עבורינו וזמן השינה שלי מתפרש על חלק משעות היום והלילה- הרבה מהלילות ביליתי פה בפורום בהנקה

מאחלת לך חיי זוגיות כמו שלנו כשמותרים וכשאסורים.

 

 

הודעתי גם בתוך שרשור אנונימי שפתחתי בהתייעצות לגבי מקרה מצוקה של מיעוט מי שפיר.


ותודה לכולכן על התגובות! מנסים להתגגל אט אט בע"ה.

קודם כל ,מזלטוב!!!

.גם לי היתה את התחושה הזאת.. ממש היה לי מאוד קשה לקרוא בשם שבחרנו.. ולא ׳פיצית׳ שככה קראנו לה כל ההריון (ולקח לנו הרבה זמן לביור את השם--כמעט 3שבועות,ובכולזאת)
הייתי מאוד ליוצה מההרגשות האלו וגם שיתפתי את אמא שלי.. והיא הזכירה לי שלאחי (הקטן שהיה בפגיה ועשו לו ברית רק בגיל חודשים!! קראנו בשם חיבה.. עד גיל ארבע בערך...
היא הסבירה לי שהיה לכולנו קשה להתנתק מהכינוי שדבק בו. אבל בסוף השם ׳נתפס׳
--לא יודעת למה בדיוק-אבל זה מאוד הרגיע אותי..
לפיצית שלי כבר קוראים בשמה המלא! לקח בערך חודשיים שלושה להצרגל סופית.. ועכשיו וזה כבר לא מוזר לנו בכלל..
והילדון בסיפור ,כיום חיל בצנחנים קוראים לו שם בעיקר בשם משפחה... חחח

גם אני גמורה מאז הפיגוע בחמישי.
יש לי בת 4 ובת חצי שנה.
אני כל הזמן חושבת מה היה קורה לבנות שלי
אם זה היינו אנחנו

אני לא שמעתי שאסור להשכיב על הצד, מה שכן שמעתי שצריך כל פעם על צד אחר 

תגלגלי מגבת ושימי מתחת למזרון שיצור "מעין כרית". אבל מתחת למזרון!

גם שלי לפעמים נרדמה תוך כדי הנקה בגיל הזה, וגם עכשיו כשהיא מתעוררת בלילה להנקה אני עושה לה גרפס מתוך שינה.
ואחרי הלידה גם אני שמתי על הגב כי ככה אמרו בבית חולים ובטיפת חלב. היא הייתה ישנה גם על הצד מידי פעם אבל הכי טוב היא ישנה על הבטן, בניגוד להנחיות הרשמיות אבל זה הכי טוב בשבילה.

אחרי האכלה של התינוק וגרעפס הם מעלים את העריסה על הברזל כך שהתינוק שוכב ב 120 מעלות בערך. כך גם אם יש ריפלוקס זה לא יגיע לריאות והתינוק לא יחנק.
כדי לעשות בבית תעשי עם מגבת או שמיכה מתחת למזרון או לתינוק במקרה שישן בעגלה.. כך הוא לא יחנק.
ובלי קשר ממליצה למרות שנרדם להמשיך להחזיק את התינוק כך הוא גם לא שוכב ונותן קצת זמן לאוכל להתעכל ולתינוק להרגיש אותך ולהתפנק..

הוא כבר גדול וקשה לשנות הרגלים. כנראה שדרגים עדינות יותר לא הלכו לה...
מזל טוב לך!!! ובהצלחה!

את המשקע מתחתית הספל של קפה שחור.

אם שום דבר אחר לא עוזר, במצבך, זה לא נורא אכזרי .

(מרה אני לא יודעת אם כדאי).

 

רק תזהרי על עצמך שלא תגיעי לגודש - שימי כרוב.

אם את באמת רוצה לגמול כי כבר אין כח אז תעשי את זה. הוא כבר גדול.

אבל לא צריך לעשות בלחץ. אפשר לעשות את זה בהדרגה.

לא הייתי שמה מרה.

 

יש לי בת שגדולה מהקטן בשנתיים וגמלתי אותה סופית לקראת סוף ההריון כשהיתה בת שנה ועשר בערך.

אבל כבר הרבה קודם זה היה רק הנקה אחת בערב או אפילו לא כל יום. 

 

תסבירי לו שמעכשיו יונקים רק בזמן שאור או חושך או רק עד ספירת עשר וזהו (מה שתחליטי)

וכל פעם גם אם הוא מתלונן להגיד שככה זה עכשיו וזהו. ולמצוא תחליף.

נגיד יונקים. סופרים עד עשר ואז לוקחים מוצץ או חיתול וכד'. ותסיחי את דעתו במשהו.

אני אמרתי לבן שלי שיש לי פצע ואי אפשר לינוק עוד (באמת היה פצע). הוא מאד ריחם עלי, והצעתי לו תה בבקבוק במקום לינוק.
כשעבר הפצע, הוא עוד ביקש לינוק, ואמרתי לו שהחלב נגמר. וזהו. הוא עוד מבקש מידי פעם (עברו מס' חודשים) אבל אז עונה לעצמו שהחלב נגמר ואין חלב.
לא רואה צורך לתת משהו מר ומגעיל לילדוני קטן....

כשהילד יונק ומגלה שהטעם מגעיל האימהות משחקות אותה מופתעות ומנחמות את הילד יחד איתם שחבל שהחלב כבר מגעיל.

למרוץ זאת מרה זה מאוד חזק ובעיני די רע אולי משהו אחר שיעשה טעם רע מקומי אבל לא שיישאר כל הזמן ( לא כדאי קפה אפ
ם את רוצה שישן (

http://articles.myselfdeals.com/articles.php?id=22900&title=%27%27%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94%20%D7%9C%D7%A4%D7%99%20%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94%20-%20%D7%A2%D7%93%20%D7%9E%D7%AA%D7%99?%27%27

אמנם לא בדיוק לשאלה שלך, אבל קרוב, ויש המון מה לקחת מהגישה!

הנקה מועטה כמו שתיארת, לא אמור לפגוע בעובר בכלל, בהנחה שמדובר באמא בריאה ובהריון תקין.

אין לך סיבה להילחץ לגמול אותו, מספיק יש לך להתמודד עכשיו עם בחילות.

מבחינתך - העובר מקבל את כל הויטמינים ומינרלים ראשון, אחר כך החלב, אחר כך - את.

תדאגי לאכול הכי טוב שאת יכולה כרגע, לשתות כמות סבירה, ולנוח (גם אם החמוד יינק יותר כי את זמינה ושוכבת ;)

 

מנסיון אישי - הנקתי במהלך 6 הריונות.  שניים מהחבר'ה האלה כבר חיילים קרביים משוחררים, ב"ה.  גם היונקים וגם העוברים הסתדרו נהדר, ואמא יכלה לשכב במטה ולנוח ולא היתה צריכה להתרוצץ אחרי פעוט חמוד בתחילת ההריון עם הבחילות וההקאות.

 

אגב, במהלך הריון החלב משנה את טעמו ואת כמותו - הוא מתמעט וטעמו נהיה מחמצמץ (יחסית).  יש יונקים שגומלים את עצמם  (כי כבר לא "כדאי") ויש ששורדים את כל ההריון ואז יונקים יחד עם התינוק החדש.  

בהצלחה!

 

 

 

 

טעם החלב ישתנה

עד לפני לא הרבה זמן היא היתה מבקשת כמה פעמים ביום, ועוד מתעוררת בלילה כמה פעמים.
מבחינת ההריון- לא חששתי (אמא שלי הניקה בכל ההריונות כמעט עד הלידה), ומבחינת החולשה שליד לא יודעת אם זה גרם ליותר חולשה, אבל דווקא אהבתי את זמני ההנקה כי אפשר לנוח, לקרוא משהו תוך כדי...
אני יכולה להגיד לך שעד לפני חודש לא ידעתי איך אני אוכל לגמול אותה כי היא היתה ממש צריכה את ההנקה (כמובן רק כשהיא איתי, אבל זה היה ממש דרך ההרגעה שלה, וגם סתם נשנוש הרבה פעמים).
בזמן האחרון ממש מעתה כמות ההנקות ירדה משמעותית גם בלילה כבר לא נדיר שהיא ישנה ברצף עד הבוקר, וגם במשך היום היא כמעט לא מבקשת. היום ספציפית היא לא ינקה בכלל כל היום, רק כשהלכה לישון (וגם כל הלילה שהיה לא התעוררה, כך ש24 שעות- מאז ההשכבה של אתמול, לא ינקה בכלל).
לא יודעת מה גרם לשינוי, אולי כמות החלב שירדה או הטעם שהשתנה בגלל ההריון, ואולי סתם היא גדלה, אבל למרות שלא יכולתי לדמיין את זה קודם, זה קרה לבד!
אז אם לא דחוף לך לגמול מיידית, הייתי מציעה לחכות קצת ולראות מה קורה עם זה מצדו.

התינוקת שלי גם בת שנה ועשרה חודשים, יונקת כמה פעמים בלילה וגם ביום כמובן ואני מתפללת שתפסיק כבר!
אין לי לב לעצור לה את ההנקה אבל אני גם לא בהריון כדי שיפסיק לה.. חח

זוכרת שהיא נולדה...

פלאי פלאות!

תגדלי אותה בנחת

אבל מי את?

הסגור לנשים
בעיקר קראתי ופחות כתבתי אזאני לא יודעת אם תכירי אותי..
משום מה

קודם כל, מצטערת שביאסתי אותך... אני גם לא בטוחה שזה בגלל ההריון, יכול להיות שזה סתם קרה בלי קשר (כי זה לא היה מיד בתחילת ההריון, וגם היא כן עוד רוצה לינוק, רק שמשמעותית פחות ממקודם). בקיצור, אם יש לך סבלנות יש סיכוי שגם אצלכם השינוי יקרה מעצמו מתישהו.
מה שכן, אם זה מפריע לך- אפשר בגיל כזה לדבר ולהסביר. לא צריך להפסיק בצורה 'אכזרית'. לדעתי תנסי למקד מה הכי מפריע לך (ההנקות בלילה, או דווקא ביום) ולהתחיל מזה. להסביר לה שכבר קשה לך ואפשר למצוא דברים אחרים לעשות, או דרכים אחרות להירדם חזרה. בהתחלה יהיה קצת קשה, אבל די מהר היא תבין וכבר מעצמה פחות תבקש.
בהצלחה!

לאמא ששמה לתינוק שלה מרה כדי לגמול אותו,

הייתי מכניסה מרה לסנדוויץ' שהיא לוקחת לעבודה ולנס קפה של הבוקר 

ואם אפשר גם לארוחת צהריים ולארוחת הערב.

אכזריות לשמה.

 

ואז החלטתי שזה לא לענין.. כי הוא ירק את זה ואחכ בא לינוק וכבר לא היה שם קפה... חח
אז מה שעשיתי, שמתי פלסטרים, וכל פעם כשבא לינוק אמרתי לו שכואב לאמא וככה נגמר. זה לקח כמה ימים....
הכי חשוב לא להרחיק אותו ממך בגלל זה אלא להמשיך ולחבק אותו הרבה... שלא ירגיש שמפסיד מיזה.
ותהיי החלטית.
ברגע שמפסיקים לא מוותרים ונותנים שוב כי זה מבלבל אותם
המון הצלחה.
הלוואי ואני אפסיק להניק מהסיבה הזו.

עדיין יונקת מידי פעם.

אז אמא שלי פשוט נותנת לה מוצץ,והסבירה לה שזה במקום וכל זה.

 

הגיוני שזה שונה,אבל ככה היא עשתה.

ואז אם הוא בן שנתיים אז זה בעייה הלכתית אחרי זה להמשיך ואז תהיי חייבת להפסיק

ראשית, אמא איננה ברז - אי אפשר פתאום לא להניק ולצפות שהכל יהיה מצוין.  האמא תסבול מגודש ואולי גם מדלקת וחום גבוה. 

 

שנית, אם המבוגר יזם את הגמילה, אין איסור הלכתי לחזור ולהניק.  רק אם הילד גמל את עצמו, יש בעיה אחרי גיל שנתיים.

 

שלישית, הנקה איננה רק העברת חלב מגוף האם אל גוף היונק.  יש כאן הענקה.  יום אחד, פתאום, אמא "מנפנפת" את הילד.  ומה קורה לעולם הרגשי של הילד???  ילד זוכר כל דבר, במודע ושלא במודע.

אבל לגבי גודש- קשה לי להאמין שבשלב כזה ועם כל כך מעט הנכות יווצר גודש.
אני מניקה בדרך כלל יותר מזה, ולפעמים יוצא לי יום שלם בלי הנקה ולא מרגישה הבדל משמעותי.

ראיתי את השרשור והייתי חייבת להגיב.
זה ממש אכזרי בעיני.
פוגע באמון של הילד באימו.

ולענייננו, עם ילד שמבין אפשר לדבר ולהסביר.
אני פעם אחת עשיתי מסיבת גמילה ולאחריה אין יותר הנקות ופעם קניתי יוגורט לשתיה ונתתי כל פעם כשהייתה אמורה להיות הנקה.

בהצלחה רבה! ואני ממש מתחננת בפנייך שלא תנקטי בשיטות הנ"ל.

הנקה היא צורך נפשי של הילד, וגם מספק לו שפע נוגדנים ושפע ויטמינים ומינרלים, גם בגיל שנתיים, וגם בגיל גדול יותר. וגם מעלה את מנת המשכל וגם פותר ליונק את המעמסה הריגשית שלו.

נכון, הרבה ילדים מסתדרים בלי זה.  אז מה???

ילד שעדיין זקוק להנקה, זקוק להנקה!

כמו שלא כל ילד זוחל בגיל אחד, ולא כל ילד הולך באותו גיל, ולא מדבר משפטים שלמים באותו גיל.

לכל ילד יש קצב גדילה משלו, מכל מיני סיבות.

 

פותחת יקרה - תהני מהמנוחה שהנקה מעניקה לך, אולי אפילו תצליחי לנמנם קצת.

חיבוק ובשורות טובות!

אז אם ממילא זה לא עיקר מזונו אלא רק פעם ביום- זה לא כזה קריטי... 

אני הייתי מתחלקת עם קרובת משפחה עם תינוק באותו גיל בכל קופסה שהייתי פותחת

לק"י

כשהייתי איתו בחופש/ כשעבדתי והוא העה יותר קטן- היינו צריכים מטרנה מידי פעם וגם הייתי צריכה לשאוב לו כמויות קטנות יותר.

אני לא יודעת מה קורה לזה אחרי 30 יום אבל גם אם רק הערך התזונתי יורד, יכול להיווצר חוסר בויטמינים חשובים (כמו מה שהיה ברמדיה..) אם לדעתך התזונה שלו מספיקה לו מהמוצקים והנקה אז לדעתי עדיף לא להביא בכלל בקבוק מאשר להביא מטרנה מקולקלת או פחות טובה. יש למטרנה יעוץ תזונתי שאפשר לשאול אותם עד כמה זה קריטי לזרוק אחרי 30 יום ואולי הם יגידו לך שאפשר עוד כמה ימים או שזה לא נורא לתינוק גדול לקבל בקבוק אחד כזה ביום. אני לא הייתי סומכת על תגובה אנונימית בפורום שאומרת שזה בסדר...
לגבי הקפאה, אסור לשים את המטרה במקפיא או במקרר...

גם אני לא הייתי לוקחת סיכון, כשזה קרה לי זרקתי וזהו...

אם תמ"ל וכל מזון לתינוק לא הייתי משחקת . 

ולא, ממש לא מקפיאים.

גם אם הוא אוכל יפה מוצקים / הנקה והתמ"ל הוא פעם ביום ואין חשיבות לערך התזונתי שלו,

במזון מקולקל מצטברים חיידקים. התמ"ל הוא לא סטרילי ומשרד הבריאות הוציא הנחיות

לאיך מכינים ואיך מטפלים וכמה זמן שומרים. והיו כבר תינוקות שניזוקו וחלו בארץ

משימוש לא נכון בתמ"ל. לא  1  לא 2, גם לא 100. 

פעם שכחתי מטרנה אצל ההורים שלי, היה פתוח חודש וחצי, והיה לזה ריח ממש לא נעים.

לי יש חוש ריח מפותח, אולי מישהי אחרת לא היתה שמה לב.

חוסכים בדברים אחרים, לא חוסכים על בריאות של תינוק.

אפשר לחסוך בבגדים / משחקים ודברים כאלה, לא באוכל ובבריאות של התינוק.

 

כמעט בכל בזאר/ חנויות עם מטפחות וקשקושים שך בנות.
או במשביר..
יש קופסאות שהם רק לבן

כל הארץ : האנגר / פוזה / זברה / מקס סטוק - פינק הם באיכות סבירה.

ירושלים : בזאר אליצור / בזאר שטראוס, אפשר למצוא יותר איכותיים בזול יחסית.

ב"ב / ק.ספר / לא יודעת עוד איפה , אולי רמב"ש : עזרה ואחווה. 

 

משחה יכולה לפתור את העניין.. גם אם את לא רואה כלום זה יתכן. תנסי לאורר את המקום כמה שאפשר, לייבש היטב אחרי המקלחת ופשוט לבקש מהרופא משחה...

אצלי זו פשוט זיעה צורבת. חריפה במיוחד.

 

עוזר לשטוף במים בכל פעם שמרגישים, אם זה נוטה לשפשפת (במזג אויר לח) אז למרוח בייבי פסטה,

להימנע ממזון מתובל מדי - עד כמה שאפשר.

 

אם את יכולה, תנסי להיזכר אם בפרק הזמן הזה של השבועות האחרונים הוספת משהו חדש לתפריט - כדורים או מזון (קרה לי פעם משמן זית של חברה מסויימת - אומנם תגובה אלרגית אחרתאבל מאוד מובהקת מבחינת העיתוי),

אם את מצליחה לשחזר, נסי להוריד את זה מהתפריט.

ולפעמים זו התקופה הזו של לפני הלידה המתקרבת שגורמת לנו להיות יותר רגישות גם למזון שאנחנו רגילות אליו, רגישות אפילו לעצמנו .

 

בעצם זה מנגנון יעיל של הגוף להרחיק נקרא לזה - חריפות או אפילו אלרגנים. הגוף מנדף אותם דרך הזיעה.

זה שהחריפות מתנדפת דווקא באיזור הזה, זה קשור למערך הגנטי האישי שלך, או ה'טיפוס' שלך, מונח מתחום הרפואה האלטרנטיבית.

אבל לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה.
אולי לשים מים קרים, לשחרר ולאוורר קצת את האזור כשאפשר.

אני חושבת שזאת תופעה נורמלית, אבל לא בררתי יותר מידי....

היה ממש סיוט...
אני לא זוכרת איך עבר אבל מה שהיה מקל זה ללכת מתי שאפשר בלי חזייה בבית כדי לאוורר

שיעבור מהר בעז"ה

הבת שלי נשכה ממש טיפה וחלש וזה היה זוועה, לא מצליחה לדמיין נשיכות רציניות עם דם.

מה שכן, שמתי לב שכשכואב לה היא נושכת, ולפעמים טיג'ל לפני ההנקה עזר.
וגם כשהיא ישנונית היא לא נושכת אלא יונקת טוב.

וחוץ מזה, ניסית פטמות סיליקון? זה בטח כואב נורא גם איתן, אולי אפשר לשים שתיים יחד.. אם אפשר בכלל לשים בכאב כזה.

לקנות בקבוק מים חמים.. עכשיו בתחילת החורף בטוח משווקים אתזה.. לי זה מאוד עזר

קניתי בחנות טבע פרחי לבנדר, הוספתי למלח הגס ושמתי בתוך גרב...

את יכולה להשקיע יותר ולהכין ממש כרית.
יש גם סתם בקבוקים חמים עם ג'ל שאפשר לחמם או להקפיא.

עיסויים עם שמן בסיס (שקדים) מעורבב עם לבנדר, יסמין ומרווה.

במקרה הזה עיקר ההקלה על ידי העיסויים בגב התחתון והשמנים הם תוספת מרגיעה.

כנראה גילית ממש בתחילתו.
יתכן גם ביוץ מאוחר.

ממליצה עוד יומיים לעשות בדיקה חוזרת לוודא שהבטא מכפילה את עצמה.

בעקרון מה שצריך לדעת-
לקבוע תור לרופא לסביבות שבוע 8.
לקחת חומצה פולית ולפי מה שכתבת ממליצה גם על פריג'נטלי.
ולשתות הרבה.
זהו בגדול.

בדיקת דם כדי לראות שאכן ההריון מתפתח.בשורות טובות !!

היחסית נמוכים של נרות...? כי אם מבחינתך אין מצב להריון, יש אמצעי יעילים יותר...

ולוקחת סרזט, בנתיים עד שיעברו שבועיים צריכה הגנה של נרות...

ככה סופרים, רק את השלמים.

כמו בגיל - סופרים רק את השנים שכבר השלמת.

30 לפני חודש, אני בשנה ה31, לא?
ולפי כמה מחשבונים אני בשבוע 5, ולפי כמה אחרים אני ב6... נחכה לא"ס וזהו?

ויש הסופרים את השבוע בו את נמצאת.
תלוי ברופא המטפל בך, ולכן איך שהוא יספור, תספרי גם.

אבל אם זה משהו נקודתי יש משחות שמאלחשות והטיפול האמיתי הוא בתזונה ובשתיית הרבה הרבה מים, המנעות מישיבה ממושכת בעיקר בשירותים וכו

מה זתומרת לא לשבת הרבה בשירותים? לוקח זמן עד שאני מתפנה כי כואב....

מה זתומרת לא לשבת הרבה בשירותים? לוקח זמן עד שאני מתפנה כי כואב....

שם קרישי דם. הוא הפנה אותי למיון ושם רופא כירורג עשה לי הרדמה מקומית והוציא אותם. לולא הטיפול הזה אני לא יודעת כמה הייתי סובלת עד שזה היה עובר לבד...
( באופן עקרוני היה אפשר לעשות את זה גם בקופ"ח, רק שהגענו כשהרופא כבר כמעט הלך והוא לא רצה לעשות את זה בלי אפשרות לעקוב אח"כ שהכל תקין )

ואנונימית הפותחת- לא לשבת הרבה זמן בשירותים זה אומר שאם את מרגישה שאת מפעילה מאמץ רב מידי פשוט לא לשבת בשירותים!! להרבות בשתייה, אפילו מוצרי חלב עוזרים לפעמים, ובלבד שהיציאות יהיו רכות..לעולם לא להפעיל לחץ גדול על איזור פי הטבעת בשירותים..

 

(למשל הרבה פירות וירקות)

אני פשוט ממש כאובה שם גם מהלידה ולא בא לי שיגעו שם.

בראש זה נשמע מאוד רגיש שם אבל למעשה אם לא היו לך קרעים בדרגה גבוהה זה ממש לא האזור של תעלת הלידה

סליחה שאני נכנסת לפרטים, אני פשוט ממש לחוצה מזה ומהבדיקה. שונאת בדיקות באזור הזה..... תודה רבה

אם הטחורים חיצוניים מספיקה הסתכלות ואם יש חשש לפנימיים אז מחדירים אצבע לפי הטבעת

תקופה ארוכה חשבתי שיש לי תולעים ולא הבנתי מה קשור פתאום...
פתאום קלטתי שיש כדור קטן וכניראה זה טחור.
זה עושה הרגשה של גירודים כאילו יש תולעים??

יתכן שפטריה התיישבה על האזור. קרה לי פעם. זה גורם לגרד חזק.

ולפעמים מרוב שהטחורים רגישים, אחרי ניגוב לא עדין למשל, מרגישים תחושת עקצוץ או אפלו נימול (כאילו נמלים).

 

סתם טחורים לא אמורים לגרום לכך.

בכל אופן, זה גם מה שאני מרגישה.

לפעמים הגירוד הוא מהסיבה הפשוטה שקשה לשמור על נקיון המקום מהפרשות (מטבען צורבות) מפי הטבעת. מחילה על התיאור.

 

התכוונתי שמצד עצמם, טחורים לא אמורים לגרום לגירוד.

טחורים, ונתנה מרשם למשחה... אז לא בהכרח שיש צורך בבדיקה.

 

תרגישי טוב נשמה!!

גם לא בהיריון
זה ממש עוזר לעיכול

כדאי לא להגיע למצב של שובע אלא קצת לפני ולשכב לאט ובשלבים, לשבת ואז בעדינות לשכב על צד שמאל

בהתחלה התינוק מזערי ממש ולא לוחץ על כלום. ההורמונים גורמים לבחילות.

על חשבון הילדים שלכם!!!
היית רוצה שיקראו לך ככה?
למה שווה שילד יתקע עם שם שדוב הסיכויים שהוא לא התחבר אליו וסתם ירגיש מוזר כשישאלו אותו איך קוראים לו בשביל כמה ימים שידברו על השם שנתתם?

יש לי גם שם מקורי -נויה- שאמנם עכשיו הוא יחסית נפוץ אבל כשהייתי ילדה זה היה מאוד מאוד נדיר, ואני ממש אוהבת את השם שלי אפילו שתמיד עיוותו אותו וחשבו שאני נוגה או נועה ועדיין, בעיני זה שם מקסים ואם לא היו קוראים לי ככה הייתי קוראת לבת שלי ככה. טוב זה בעיני שם מקסים, אבל אנחנו כנראה נקרא לה שיר והשם השני יהיה טוב. לא נוותר עליו במיויד שלסבתא שלי קראו טובה ואנחנו רוצים לקרוא לבתנו על שם האישה המדהימה הזאת.

גם אני אוהבת שמות מיוחדים אבל החלטתי שאני לא נותנת אף שם הסגנון הזה כי אני לא רוצה אח"כ שהילד ירגיש מסכן ויתבייש לומר את השם שלו (בעקבות כמה מקרים שראיתי את זה קורה...)

ויקראו לה טוב עם חולם, אח"כ ישאלו מה זה, וזו בכלל מילה בצורת זכר. 

 

אז, אני לא אוהבת. יש מקורי ויש מקורי... 

א. טוב זו מילה בהטיה זכרית, לא נקבית.

ב. קחו בחשבון ששם שהוא נדיר או מומצא מדי תמיד יעורר תמיהות ושאלות ושגיאות בהגייתו, ולא בטוח שהילדה תאהב את זה. כלומר- צריך שגם היא תאהב את השם, לא רק אתם...

ג. הייתי שואלת רב לגבי זה. יש לשמות יש משמעות פנימית. שם האדם הוא מהותו, ולכן לענ,ד צריך להיזהר כשנותנים שם שהוא חדש לגמרי.

כמו ורד, הדס, תמר, יעל, מזל...

זה בהחלט שם לבן לא לבת.

אני דוקא לא מפחדת משמות ייחודיים ,כל עוד הם לא הזויים,אבל לדעתי לא לתת לבת שם זכרי ולהפך-זה ממש חשוב.ויש לזה השפעה.

אם משה רבנו אכן נקרא כך, יש ענין לשאול אם כדאי לתת את השם לבת.

השאלה אם טוב בחולם או טוב בשורוק.

כזאת שיהיה לך קל לנשום כי השומן נשרף על ידי חמצן. לא פחות מ25 דק.

תשלבי לאחר מכן קצת תרגילים לחיזוק השריר, מומלץ...

הכאבים של אבני מרה מתנהגים אחרת כל פעם. גם כמו מה שהצגת

ממה שקראתי קצת באינטרנט הקשר לא מוזכר בכלל..ומה שמופיע שם לא נמצא אצלי...
נתקלת בזה בעבר שכתבת לי את התגובה?

וכשיש התקף, הכאב מקרין כל פעם לאיברים אחרים. לא מחייב שזה זה. איך אני מזהה?

אני לוחצת עם האצבע עמוק בין הצלעות בבטן העליונה לכיוון ימין. אם כואב לי שם זה סימן שהכאבים שאני מרגישה באים מהמרה. (בכלל לא מחייב שזה מה שיש לך. )

בלטות הלימפה - לא להיבהל, סביר לחלוטין ולא מסוכן.

 

נסי להרבות באכילת ויטמין C : פלפל אדום (מאוד יעיל), מלון, כרוב, קיווי, אפילו פשוט תפוחים.

אם לא עובר, או אם את עדיין לא שקטה, תגשי לרופאת משפחה.

אני הרגשתי גם נפיחות ושלא עברה וממש נלחצתי...

 

הרופאה הסבירה לי שזה בעצם סוג של צרבת

והגוף שלי מגיב דרך בלוטת הלימפה

במיוחד מתגבר אם היה לאחרונה זיהום (פצע מוגלתי באזור הפה, מחלת חום, דלקת)

אמרה לי להימנע מקפאין  לחלוטין, וממאכלים חריפים .

יש גם טיפול תרופתי אבל נמנעה מלתת לי בגלל ההריון.

דרך אגב מאז זה קרה לי עוד כמה פעמים, גם אחרי הלידה. אבל פחות מציק.

אבדוק את הכיוונים שהצעתן..
מועדים לשמחה!

(אני שקרה לי בבלוטות הילמפה)

כי רופא המשפחה שלי לא כ"כ ידע מה לעשות עם זה ורופאת א.א.ג. היא שסבירה לי את מה שכתבתי למעלה.

בהצלחה והמשך קל!