לפחות תשני מכוסה היטב, תכסי גם את הראש במשהו מפנק.
אבץ טוב במקרים כאלה - גרעיני חמניה לא קלויים, קלופים - יש להשיג בסופרים.
לאכול חופן כמה פעמים ביום לפי הצורך.
אם את בעניין - את יכולה לפנות טיפול הומאופתי - רוב הסיכויים שהנטיה לכאבים דווקא עכשיו , יש לה רקע רגשי.
טיפול כזה גם יטפל בדלקת אם ישנה, גם יפיג את הכאב, וגם יתן מענה רגשי לקראת הלידה בעז"ה.
שיהיה בשעה טובה.
הקרם שהשתמשתי בו, מוסטלה, אמור גם לטשטש סימנים קיימים.
לא יודעת.
אצלי הוא כנראה עזר למנוע.
להעלים ממש לא ידוע לי שאפשר.
שאלה..
אנא אימרו לי שאני לא היחידה, שעושה סטריליזציה עד גיל שנה 0 0 בלי לפספס בכלל, אבל בכלל עד יום הולדת שנה תאריך עברי ,
עם מים רותחים בבקבוק וקערה עם מים רותחים לפטמות והשאר
אחרי כל האכלה וניקיון של הבקבוק במים וסבון?
(אחרי שאצל הגברת הראשונה הייתי שורפת שלשות של בקבוקי אוונט בסיר על הגז וכל הבית היה מסריח מפלסטיק שרוף
כי הייתי יושבת עם ספר ושוכחת את עצמי , החלפתי שיטה לשיטה לעצלניות, אבל עם פיצה
אמרו לי בבית חולים שזה בסדר , כששאלתי אם מספיק מים רותחים אחרי כל ארוחה )
קראתי שירשורים ישנים בפורומים כשחיפשתי "סטריליזציה לבקבוק תינוקות"
והייתי מזועזעת מיזה שאימהות לא עושות סטריליזציה בכלל בכל גיל, ושמי שעד 9 חודשים מרתיחה פעם ביום
זו מלכת ההיסטריות של אותו שירשור.
במקום פשוט לקום לנקות ולהרתיח כשפיצה הולכת לישון..(עוד מעט בת חצי שנה)
מה שאני עושה, זה לחפש לי קולות באינטרנט שאולי משרד הבריאות הוציא הנחיה חדשה
ואפשר להרתיח אחרי שתי ארוחות .
קמתי לנקות.
מניקה ככה שרוב הבלגן נחסך.
את החלקים של משאבת ההנקה אני מרתיחה פעם ביממה נגיד, אם היא בשימוש תדיר.
ובשאר הפעמים אני מערה מים רותחים על החלקים ודי.
תמיד אני שוטפת במים שאריות חלב מיד בתום השימוש, ממלאה את הבקבוק במי סבון, ואת הפטמה הופכת אל תוך הבקבוק וממלאה גם אותה מי סבון.
לא צריך להשתגע.
לא יודעת מה לגבי משאבות ,
אני עושה בול את ההנחיות בסיס של משרד הבריאות, לגבי בקבוקים של תמ"ל ושל שאוב..
לא מעבר.. היה פה פעם גם שירשור.
ועדיין, לפי פורומים, למרות שפורומים הם לא מדגם מייצג ולא כל העולם בפורומים...
זה חריג.
צ
עדיף לחשב שנה לפי תאריך לועזי כי הוא יותר מדוייק לדברים האלה
והצחקת אותי עם ה"פיצה", עד שהבנתי...
כמו שכתבתי - גם אני ממש לא משתגעת.
א. אקונומיקה לא כדאי. רעילה, צורבת את פני השטח של החומר ממנו עשוי הבקבוק.
ב. מאותה סיבה אני גם לא משפשפת בסקוטש כדי לא ליצור שריטות. מברשת זה בעיה בפני עצמה - היא לא מגיעה כמו שצריך באמת לכל פינה.
הסיבה שאני מעדיפה לא לשרוט את הבקבוק היא שאת החריצים שיווצרו יהיה אחר כך קשה לנקות כמו שצריך.
מיד בתום השימוש אני שוטפת תחת זרם מים, ממלאה במי סבון, מחלצת את הפטמה מהטבעת ומשרה גם אותם במי סבון. אח"כ כשיש לי זמן אני שוטפת, עוברת על כל פני השטח עם האצבעות, ומעבירה על זה מים רותחים לפני השימוש. זה עד גיל חצי שנה.
כמובן שכשמדובר בשאריות דייסה, אלו שאריות שיותר קשה לסלק בשטיפה קלה, ויש צורך בסקוטש רך.
אבל זה ממילא אחרי גיל חצי שנה.
סטרליזציה חשוב לעשות מדי זמן מה -בערך פעם ביממה לתינוק עד גיל חצי שנה שמשתמש בבקבוקים לאורך כל היממה.
אחרי חצי שנה זה בעיני פחות חיוני, כמו שאין צורך להרתיח מים לשתיה. (מים לתמ"ל תמיד כדאי להרתיח).
מדי פעם אני מערה מים רותחים על חלקי המשאבה, לא כדי לעקר, אלא כדי לוודא שאכן נשטפו כל שאריות החלב, ומסתפקת בזה.
חשוב לציין שיש הבדל - גם כשהם זוחלים על הרצפה ומכניסים כל דבר לפה, שאריות של חלב אם/תמ"ל שנשארו בבקבוק הם מצע להתרבות חיידקים שהמעיים לא יכולים להתמודד איתם. חייבים לשטוף את הבקבוקים היטב.
ואל תתרגשו מניקים לא מזוהים שעושים ייסורי מצפון. אלו מגיבים מטעם משרד הבריאות שרוצים להעלות מודעות 
.
יעל מהדרוםראיתי כאילו הייתה פה איזה אי הבנה, אני לא מבינה בדיוק מה הסיפור, כי אולי מחקו הודעות.
קצת בדיליי, אני בקושי יושבת על המחשב .. אין לי זמן אפילו
להגיב בשירשורים שאני פותחת,
אבל הרגשתי צורך להבהיר :
לי אין ניק, הניק הוא של בעלי, לצורך המייל שלו בערוץ 7.
הוא לא כותב בפורומים, זה הדבר האחרון שמעניין אותו.
אני לא רוצה שיהיה לי ניק, כי אז אני אגיע למצב של להיכנס כל יום לפורום ,
אני כותבת באריכות, ועונה באריכות, ובכלל אוהבת כתיבה, שפה ואת המילה הכתובה...
כך שחבל לי על הזמן שמתבזבז.
אני אישה, ומה שאני כותבת כאן לא מונפץ
וכתבתי את ההודעה בתמימות.
מחילה אם גרמתי למישהי אי נוחות.
מאיפה הבאת את זה?
אני לא באתי לעשות ייסורי מצפון,
שאלתי בתמימות,
אני לא ממשרד הבריאות
ואני ניק לא מזוהה כי אני פעם במלא זמן נכנסת לכאן,
ואין לי ניק שלי. בכוונה תחילה שלא להתמכר לפורום. (הסבר בהודעה בהמשך)
היה לי דווקא נחמד אם היה לי זמן לשבת כל יום בפורום, לכתוב הרבה
ולהיות ניק מזוהה.
וגם מקפידה על מים רתוחים עד גיל שנה
זה מצחיק כי אני עובדת במעון, והקפדתי לתת לתינוקת מים רתוחים ואח"כ גיליתי שההורים שלה כבר מזמן נותנים מים רגילים...
נתקלתי באמהות וותיקות יותר שפחות מקפידות, אולי זה עובר עם הוותק....
שההוראה הורחבה אל מעבר לגיל חצי שנה, בשנים האחרונות כנראה -
הקטנה שלי בת 5, ויש גדולים ממנה שכבר עברו בר מצוה , ההוראה אז היתה להרתיח מים עד גיל חצי שנה.
בכלל, הוראות נוספות הורחבו עם השנים, לפי מה שאני קוראת בפורום.
אז זה לא שמקפידים פחות בגלל הוותק, זה שאנחנו בוגרי הוראות שמשתנות מפעם לפעם 
.
ובעל שעובד עד הערב?????? הנקה זה להושיב את עצמך ולהניק כמה זמן שנדרש, כשאפשר תוך כדי לעשות דברים בודדים מאוד...
אנונימי (2)לארגן להם משהו מעניין להתעסק איתו רגע לפני ההנקה.
לחלק משהו טעים.
להבטיח שאם יתנו לך להניק בנחת, זה ילך יותר מהר, וכשתסיימי תשתדלי לעשות יחד איתם משהו נחמד.
לקחת עזרה של נערה או מישהי אחרת - אמא, סבתא, בת דודה, לשבועות הלא פשוטים האלה של החופש הגדול.
ועוד כהנה רעיונות.
צריך לחשוב איפה בדיוק נעוץ הקושי עם הילדים האישיים שלך, ולתת לו מענה.
מקלחות...זה הלחץ בערב..צריך ידיים פנויות...
וגם בבקרים לארגן אותם למסגרות ולא לאחר... בלי בעל בשעות הללו בבית....
תכנני את הערב שלך מראש..
קודם להניק את התינוק, ואז כשהוא רגוע תוכלי לקלח את הילדים
על ארוחת הערב אפשר כבר לעבוד בצהריים (בהרבה מקרים)
כנ"ל על הבוקר- להכין הכל ערב מראש.. כולל בגדים, לכוון שעון לזמן קימה נורמלי שיאפשר התכוננות עם כמה שפחות לחץ מיותר
אין ספק שזה דורש, אבל זה לא בלתי אפשרי.
טוזיאיכשהוא אחרי הלידה דברים מסתדרים.
אפשר לבחור מקום להנקה שהוא מקום מרכזי בבית- שממנו את יכולה "לחלוש" על רוב חלקי הבית החשובים...
אפשר להכין "משחקי הנקה" לגדולים. בזמן שאת מניקה זה הזמן היחיד שבהם הם יכולים לשחק, וכדאי להשקיע במשחקים מיוחדים..
וצריך גם להרפות, כמובן. מזל שבהנקה משתחררים הורמונים שעושים אותנו יותר רגועות...כי הילדים מזהים שזו שעת הכושר לעשות כל מיני דברים, ופשוט צריך להניח לזה לקרות לפעמים.
אבל בעיקר- אל תילחצי מזה. התינוק יוולד, והכל יסתדר בע"ה.
היה לי מאוד קשה להניק את התינוק הקודם ובבא אני באמת תוהה איך אסתדר... אמרתי, זה בקרים בלי בעל בבית, ועד הערב להסתדר עם כולם לבד ועוד לשבת להניק.......
הקושי הגדול שלי היה המקלחות.
אז היתה תקופה שלקחתי בייביסיטר שתעזור לי בזמן הזה.
לאו דווקא מישהי מאוד גדולה, אבל רצינית ופנויה שיכולה יחסית להתחייב.
זה יכול להיות סך הכל חצי שעה- שעה קבועה. כלומר הוצאה לא נוראית.
וזה כל כך עוזר!
עוד טיפ - מנשא, ועוד יותר עוזר - מנשא גב בריא.
ובאמת נכון שאת הרוב אפשר לתכנן ולנווט למתי שנוח לך, להכין כמה שיותר מראש.
אם תפרטי כל "אירוע" לפרטים קטנטנים - תוכלי לראות שחלק גדול מהם אפשר לעשות מראש.
כגון: מקלחות -
לוודא שהמגבות במקום, שהפיג'מות מוכנות לכולם, להחליף את המצעים שהתלכלכו, למלא את הסבון שנגמר, וכו'...
<גם לקראת לידה, והפעם הולך להיות הרבה יותר מורכב ההתארגנות של הילדים בבוקר, אי"ה נסתדר... >
כותבת בקיצור מחוסר זמן (ב"ה מניקה)...
אצלי בזכות הקשיים שלי (השגרתיים, כמו כולן) בהריון ובהנקה - למדתי להעביר אחריות לילדים על דברים שלא היו קורים אחרת, וזה רק רווח (למשל, עכשיו אחרי הלידה האחרונה הם די מנהלים את ארוחת הערב בעצמם). תלוי בגיל שלהם, כמובן, אבל טוב שיש משהו שדוחף להתקדם
טוזינראה לי שבכל מקרה מטפלים בזה רק אחרי לידה ורק אם יש כאבים אבל אולי שווה ללכת לרופאת משפחה לבקש הפניה לכירורג שיבדוק
היה לי משהו דומה לתיאר שלך וכשהתקבלתי ללידה הביאו לי אולטרסאונד נייד לבדוק מה זה,
בסוף זה היה המעיים והכל היה בסדר אבל היו היסטריים שמה אז אולי זה יכול להיות משהו אחר שאין לי מושג מהו...
לא חייב לכאוב וגם לא צריך לפחד
כדאי לבדוק.. אפשר לחיות עם זה מעולה לאורך זמן, במקרה של אי נוחות או כאבים מדובר בניתוחון לתיקון הבקע שגם הוא סיפור מאוד גדול.
וגם יכול להיות שזה בכלל לא זה אז בכלל חבל להיכנס לסרטים
אחד עליון ואחד תחתון.סיפרה לי מישהי, דבר מדהים.
כשמניקים, ישנם כמה מאכלים שיוצרים גזים ואם האם המניקה נמנעת מהם, לתינוק פשוט אין את התופעה הזו.
זה לא יאמן, זה מציל לילות שלמים.
יש רשימה שלמה של מאכלי גזים, אבל העיקריים הם:
חומוס, כרוב, כרובית, חצילים וסויה (כולל חלב סויה וטופו)
גם אם לפעמים התינוק מקבל מטרנה, מצבו טוב בהרבה.
אני מכירה אמהות שנמנעו ועדיין היו גזים, חוץ מזה גם אומרים שכדאי להימנע ממוצרי חלב. אצלנו מאוד עזר מנשא ערסול, הוא נכנס למצב של הרפייה וזה עוזר לשחרר וגרפווטר, זה מתמציות של כל מיני צמחים (שומר, מנטה...) וזה מאוד מקל.
לפי מה שהבנתי זה מאוד עובד..כמובן שצריך לשלב עם עוד כמה דברים כמו שציינת ולהוסיף גם עיסויים, כדור פיסיו, סימיקול וכיוב'
ולגבי התזונה אומרים שצריך להוריד גם פירות הדר ובצל (הרבה דברים מסתבר
בס״ד
שלום בנות
אני קוראת פה הרבה, ומגיבה לעיתים רחוקות.
צריכה עידוד בבקשה.
אז ככה:
נשואה די טריה (כמעט שנה)
קצת תת משקל
עד החתונה המחזור היה לא מאוד מסודר. הסתדר יותר בשנה שלפני החתונה.
אחרי החתונה- הגיע אחרי כמעט שלושה חודשים (לא בגלל הריון, בדקנו אז)
ומאז- דופק כמו שעון כל 33-35 ימים פחות או יותר.
ועכשיו מאחר כבר יותר משבוע.
מסיבות שונות- אנחנו לא ממש חושבים שזה הריון.
מנסים לתלות את זה בזה שאני בחופש וכו׳.
השאלה שלי- כדאי לעשות בדיקה ביתית רק כדי לשלול את האפשרות?
והאם אפשר לעשות משהו כדי לזרז את המחזור להגיע? (מסיבות שונות- מעוניינים שיגיע).
אני מתחרפת מהחוסר וודאות.
ואם זה ממשיך- מתי ללכת לרופא?
תודה!
נשואה טריהנשואה טריהבס״ד
אז עשיתי בדיקה הבוקר ויצא שלילי.
ב״ה.
מנסה לזכור שזה לטובתי.
ולפחות זה גורם לי להיות פחות מבולבלת (״ין שמחה כהתרת ספקות״).
(ובכל זאת- עצוב לי קצת. עדכנתי עכשיו כי אחרי הבדיקה הייתי עצובה אז חזרתי לישון).
תודה לכל המגיבות!
ועוד שאלה- לקבוע תור לקופאה?
שכחתי להגיד שבבדיקות אחרי החתונה התגלה חשד לשחלה פוליצסטית א משהו כזה.
איזה כיף שאפשר לפרוק פה.
נשואה+בתור סטודנטית.. הרוב שם היו 38.
היחס מדהים!
לחשוב על כך שעם התשובה מהרופאים, הם ילכו לעוד רופא או לרב, וכך זה יכול להוריד חלק מהאחריות מהם.
כך בספרו "בדרך סיפרתי מעשה"... קיבל ברכה מהרב רפאל לוין זצ"ל, ועם הרבה תפילות ונחישות ב"ה הם ראו ניסים... אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על י להישען אלא על אבינו שבשמיים...
שיהיו בשורות טובות בע"ה!!!!
ספור אחד של קרובת משפחה שבמהלך ההריון באחת הסריקות ראו ראש קטן מדי, והזוג הלך למספר רופאים שראו שחורות ואמרו שהתינוקת תוולד עם מום קשה ולא תשרוד יותר מדי זמן. עד שהגיעו לרופא מומחה שבדק שוב וזה היה כמעט באמצע תשיעי והם היו מפורקים לגמרי (את יכולה לתאר לעצמך איזה חגים סיוטיים עברו עליהם... זה היה ממש בסמוך).
ובסוף נולדה תינוקות מהממת עוד מעט בת 5, נבונה ביותר, מבריקה, פלפלית ויפיפיה....
סיפור שני של חברה שבהתחלת ההריון כבר ראו גם שחור באיזור של המוח שהיה צריך להתפתח והרופאים המליצו על הפלה והם הלכו למכון פועה ששלחו אותם לרופאים מומחים שאמרו לחכות ולראות וכך עבר ההריון עם מלא בדיקות וסיוטים... אכן קה מאוד אבל לקראת חודש שביעי שוב חזרה לרופאים שאמרו לה לחכות ובזכותם היא לא עשתה הפלה... וב"ה היום הילד בת שנה וחצי מהממת והכל בסדר (שכחתי לציין שגם הירכיים היו קטנות לשבוע בסקירות...)
אז המסקנה היא קודם להתייעץ עם מכון פועה הם אלופים... ב"ה שיש לנו אופציה להעזר בהם.
ודבר שני, אולי בעצם הראשון... תפילות.... תפילות.... תפילות....
אחרי פעמיים אולטראסאונד בהפרשים עדיין לא היה שינוי ושלחו לסקירה מורחבת או לא זוכרת מה.
התייעצנו עם רב גדול מאוד (זה היה בשמיני- תשיעי) והוא ברך אותנו שהכל ילך כשורה ושלא נבצע את הסקירה.
ברוך ה' התינוק בן שנה מקסים ומתוק!!! וחכם.
לגבי סי אמ וי- אם האמא לא עם המחלה- איך זה קפץ לעובר? נשמע מוזר.
ואני מכירה 2 (גיסה ובתדודה) שהיה להן סי אם וי בתחילת ההריון וב"ה יצא עובר תרקין. אני גם מכירה כאלו שהיה להן סי אם וי ויצא פגוע. אין בזה כללים.
אבל אי אפשר לסמוך רק על אולטראסאונד-וסקירה. זה ודאי.
אצלנו היתה הדבקה ראשונית בשליש הראשון להריון (בכוונה לא בדקנו אם היא נדבקה, אבל גילינו את זה אחרי הלידה), אז עשינו סקירת מערכות אצל רופא מומחה ממש (עשינו אצל פרופ' שמחה יגל בהר הצופים, יש עוד כמה בארץ, תלוי באזור בו הם גרים), אומנם פרטי, ועלה לא מעט (נראה לי אחרי ההחזרים זה עלה בסביבות 2000 לשתי סקירות) אבל אחרי זה הייתי רגועה שרוב מוחלט של האחוזים שאין פגיעה ממשית (הוא אמר לי שאסור לו לכתוב את זה אבל לדעתו אני יכולה לישון טוב בלילה).
אם היו רואים בעיות באזורים מועדים כמו המוח, הייתי בהחלט שוקלת הפלה, על אף הצער וההחלטה הלא פשוטה, יש מקרים לא פשוטים של נפגעי CMV, וצריך להתייעץ עם מומחים כמו ד"ר שלזינגר או במקרה שלנו, די שמחתי על ההבחנה של פרופ' יגל כי הוא בודק ועוקב אחרי הרבה מקרים כאלה (ושניהם היו בגישה מאוד זהירה שלא ממהרת להמליץ על הפלה, אלא בודקים את המקרה לגופו. רופאים אחרים היו הרבה יותר היסטריים).
שישלחו אותה למומחה באיזור שלה שלא ממהר להמליץ על הפלה אלא שיבהיר בדיוק מה המצב.
יש סיפורים אופטימים מפה עד אלסקה וסיפורים כואבים מן הסתם במידה שווה, העניין שכל מקרה לגופו ובאמת חשוב למצוא את הדרך הנכונה לנהוג במקרה הספציפי שלה.
זה כל כך קשה לגלות דברים כאלה במהלך הריון, כמה היינו רוצים שכל ההריונות יהיו תקינים 
ברור שנעים לשמוע את הסוף הטוב, אבל לא להסתמך על זה, בבקשה.
יש רופאים מומחים, יש את מכון פועה, כל מקרה לגופו.
נראה לי הכי נכון בשלב הזה להתייעץ עם כל מי שאפשר. ולחבק אותם. ולהתפלל.
ובכל מקרה, עם הגיבוי ההלכתי הנכון, כל החלטה שתתקבל היא נכונה. הפלה במקרים מסויימים היא הפסיקה ההלכתית. ואז בעיקר נראה לי שצריך תמיכה מהסביבה שיודעת.
"ה' שפתי תפתח..." תתפללי לפני שאת מדברת איתם, להגיד את המילים הנכונות, שלא יפגעו וכן יעזרו.
מכירה כמה סיפורים קשים מאד בנושא ה-CMV
אך צריך מאד להיזהר במה שכותבים
נכון שגם אם יש הדבקה אין פגיעה, אבל יש מקרים שכן, והם קשים ביותר שלא נדע
במשביר לצרכן
או שהם יכולים להשיג לכם דירה סמוכה אליהם, של משפחה שלא נמצאת בשבת?
אם רוצים שתבואו צריכים לארגן לכם חדר.
אפילו אצל שכנים.
והאפשרות של סעודת ליל שבת ולנסוע כיוון אחד היא נוחה ונחמדה,.
לפתור את זה בנועם... תסבירי לו כמה זה קשה לך במיוחד במצב עכשיו ואת מעדיפה את הנוחות שלך וזה יעשה לך רק טוב ויגרום לך להרגיש טוב יותר... תסבירי לו הוא יבין
לי דווקא יצאה בטן יחסית מוקדם והיא גדלה וגדלה ופתאום לקראת הסוף נעצרה. וכולם בחודש תשיעי אמרו לי שהבטן שלי קטנה מדי לחודש תשיעי. התברר באולטראונד שהראש של התינוק היה כ"כ נמוך (הוא היה שבועיים לפני הלידה כבר נמוך כאילו זה בלידה עצמה (לא היה אפשר בכלל לראות אותו באולטרסאונד) וזו היתה הסיבה לכך...
תחיה דולהאנשים שגרים סביבי מצליחים לפספס שאני בהריון ובקושי קורה שקמים לי באוטובוס,
זה בעיקר עניין של מבנה גוף ומיקום הרחם,
מה שחשוב זה שהתינוק בגודל תקין וכמות מי השפיר תקינה, אם זה בסדר אז אפשר להיות רגועים
כל השאר שטויות ושאנשים יירגעו
פחות להרגיש כבדה, פחות לדדות (אני מקווה)
אם בבדיקות הכל בסדר - זה מה שחשוב, כל השאר - שטויות.
ואישית, הייתי נהנית מזה.
)חברה שלי ילדה בשערי צדק והיה שם עמוס בקטע פסיכי. הכניסו אותה רק חצי שעה לפני הלידה. אחרות היו מרוצות. כדאי להתחשב בתקופה בשנה. יש זמנים שיש עומסים (צומות, חגים)
מבחינת ערבים בהר הצופים- תמיד הפחידו אותי על זה. הם מפרידים חדרים, חוץ מכשהלכתי לקחת אוכל לא ראיתי אותם. לי לא הפריע בכלל. היו לי שם מילדות מהממות (לידה ראשונה- 3 ימים בחדר לידה, שניה- 8 שעות.) היה לי נוח, הם נראו לי רופאים טובים וגם את התינוקיה ממש אהבתי. את השני השארתי איתי כמה שעות רצוף שהבנתי שיש מקומות שלא אוהבים, ובלילות ישנתי.. אני מתכננת לחזור לשם שוב
היה לי חשד לIUGR
שזה אומר תינוק מידי קטן-
הרופא שהתחיל לחשוד שלח אותי להערכת משקל .
הרב שפוסק לנו ,אמר לי לא ללכת. לא לעשות הערכה!
(מדובר ברב שיש לו עשרות שואלים כל יום, שיושב עם גדולי הגניקולוגים ללבן ענינים הלכתיים-רפואיים ברפואת נשים וכשהרופאה שלי שמעה את שמו -הנהנה בהערכה)
היו לי צירים מוקדמים שבועיים קודם הלידה, במיון הטכנאית עשתה א.ס. וכתבה 2.400
הגעתי ללידה, הרופא ראה שאין לי הערכות, ניסה לעשות הערכה ידנית-2.800
נולד 3.400
התינוק הכי שמן שלי
וזה אחרי שבילד הראשון עדיין לא שאלנו את הרב, ויילדו אותי מוקדם בגלל שלא ראו גדילה, והילד נולד קטן, אבל 200 גר יותר מההערכה האחרונה, מה שאומר שאם היו רואים את ה200 גר האלה -לא היו מזרזים.
הרי בכל הערכה יש סטיה של 200 גר' ובודקים כל שבועיים שזה זמן הגדילה ב200 גר. בקיצור קשה מאוד להעריך אם אכן מדובר במשקל נמוך או שלתינוק לא טוב בפנים
.הרופאה אכן נהפכה לצנצנת?
הייתי אמורה להגיע לשבוע 39 במשקל 3.700 וילדתי ב39+5 4160....
לא מאמינה בהערכות לידה. לא יש לי 20- אחיינים וכמעט אצל אף אחד מהם זה לא עבד...
ביום הלידה של הקטנה שלי הרופא עשה הערכת משקל באופן ידני ואמר שהעובר שוקל 3.5 קילו ואני נכנסתי ללחץ כי אמרתי שזה ענק (הגדולה שקלה 3.140 ) והרופא הרגיע אותי ואמר שהעובר שוקל אפילו קצת פחות מ3.5.. לא לדאוג.
בסוף, כעבור 3 שעות ילדתי בלידה רגילה תינוקת ששקלה 4.120!!!!
שוב, זה ה-ע-ר-כ-ת משקל!!! רק מעריכים את המשקל. זה כמעט אף פעם לא מדויק!
שיהיה בשעה טובה בע"ה!
שהרופאים טוענים שיש עיכוב התפתחותי ומאיימים בזירוז, ואני כל יומיים בבדיקות, אני מאמינה שהכל בסדר כי ב"ה בבדיקות הכל תקין, ולא מוכנה לזירוז.
אז מה, יכול להיות שהם טועים בהערכת משקל ובגלל זה אומרים עיכוב התפתחותי? ומטרטרים אותי כל יומיים לבדיקות?
ובסוף ב"ה התינוק יצא עם משקל מעל 3 ק'?
בעיכוב התפתחותי? הפרמטר היחיד שלהם הוא משקל?
תלוי גם באיזה שבוע את, וממתי הם מזהים לכאורה עיכוב :
אצלי למשל בשבוע 37 פתאום התחילו לדבר על IUGR . אושפזתי, נבדקתי, הפרמטר היחיד היה הערכת משקל.
הצגתי את הנתונים של תחילת ההריון - או"ס בשבועות מוקדמים, וידעתי לומר שהביוץ היה שבוע אחרי טבילה.
גם יש לנו ניסיון עבר - התינוקות שלנו קטנים. הקטנים שבהם נולדו 2,405 ו 2,660.
לאור זאת, סיכמנו עם ראש המחלקה שאחזור לאישפוז יום ביום רביעי בשבוע שאחר כך. משכתי את זה עוד קצת, והתכוונתי להגיע ביום ראשון שאחריו. לא הספקתי, ילדתי בשבת שבוע 38+, במשקל 2,730 - סביר.
אולי כדאי לפנות למקום אחר, לשמוע חוות דעת נוספת? אולי לפנות לרב פירר או למכון פוע"ה - אולי הם יוכלו להאיר את עינכם?
בשורות טובות.
באתי להיבדק בשבוע 34 בגלל ריבוי תנועות...הרופא הסתכל לי על הבטן וקבע כי יש לי בטן קטנה ואני חייבת להיבדק...בקיצור הוא מיד העלה חשד לiugr ומאז הם לחצו עלי שאני צריכה ללדת זה היה חודש של סיוט הייתי במעקב כל שלושה ימים ואמרתי להם שזה בסדר ואלו המשקלים שאני יולדת והם פשוט לא הסכימו לקבל את זה בסוף ילדתי בשבוע 38 וחצי ילדה מקסימה ומהממת במשקל 2.600
שמתבססים על מדגמים של תינוקות בארה"ב.
כלומר, טבלאות אחוזי הגדילה אצלנו בעצם מבוססות סטטיסטית על נתונים אמריקאים.
הבנתי שיש רופאים שפועלים לשנות את המצב ולדגום תינוקות ישראלים.
אני חושבת ששמעתי ראיון ברשת ב' עם רופאה בענין הזה. לא זוכרת איפה בדיוק נתקלתי בכתבה הזו.
השימוש בעקומות גדילה התחיל בשנות ה־60 של המאה הקודמת. העקומות הראשונות היו מבוססות על מדגמים יחסית קטנים של ילדים אמריקאים לבנים ממעמד סוציו־אקונומי בינוני בשנים שרוב הילדים ניזונו מתמ"ל (פורמולה). עם השנים יצאו גרסאות שונות לעקומות, וכאמור נעשתה גם חלוקה לפי בנים־בנות.
העקומות שהיו בשימוש בשנות ה־2000 ועד ספטמבר 2014 התבססו על חמישה סקרים של ילדים אמריקאים שבוצעו בשנים 1994-1977. המדגם אמנם היה גדול יותר מאשר בעבר, אבל עדיין התבסס על ילדים לבנים שניזונו מתמ"ל, והציג למעשה את המצב המצוי של גדילת ילדים.
החל מ-1997 ארגון הבריאות העולמי התחיל לעקוב למשך שנתיים אחרי גדילה של תינוקות בשש מדינות: נורבגיה, גאנה, ארצות־הברית, אומן, ברזיל והודו. כל הילדים אחריהם עקבו היו בריאים וגדלו בתנאי סביבה תקינים עם , וינקו באופן בלעדי בין 4־6 חודשים ובאופן חלקי עד גיל 12 חודשים לפחות. נוצר לראשונה מדגם של ילדים שגדלו לפי התנאים הרצויים ביותר.
בנוסף נדגמו מדדי גדילה של קבוצה גדולה של ילדים ממדינות אלו בגילאי 2־6 שנים. נבנו עקומות חדשות, ומספטמבר 2014 עברנו להשתמש בעקומות החדשות בטיפות החלב.
מתוך אתר קופ"ח הכללית. תינוקות. עקומות גדילה.
אז או ששמעתי את זה הרבה קודם, או שלגבי עוברים הטבלאות לא שונו? מענין אם מישהי יודעת.
ולכל הנשים שענו כאן...
הרופאים לא "סתם" מזרזים לפעמים באמת יש אי ספיקת שליה והתינוק לא מצליח לגדול טוב בתוך הרחם. רואים את זה בעיקר אם בהתחלה הוא גדל בסדר ואח"כ הוא שובר אחוזונים ולא עולה בכלל ואז זו ממש הצלת חיים להוציא אותו החוצה...
אם הוא מתקדם בקצב שלו לרוב זה בסדר...
הרופאים הם לא רעים הם פועלים להצלת חיים!
ומסכימה שלפעמים מזדרזים לעשות זירוז אך נקודת המוצא היא להציל חיים!
מכירה מישהי שאמרו לה שיש לה תינוק דאון, לא עליך, וילדה בריא
מכירה מישהי שאמרו לה שלתינוק לא מתפתח מוח, לא עליך, וילדה בריא,
מכירה כמה שאמרו להם שזה בת וילדו בן,
מכירה מישהי שאמרו לה שתינוק מפגר ויצא בסדר גמור,
מכירה כמה שאמרו להן שהכול בסדר גמור - ויצא תינוקות חולים, לא עליך,
מכירה גם עם הפרשי משקל - לשתי הכוונים.
כך שתקחי את זה עד לכפתור ותתפללי לנותן הילדים ומחלק הבריאות שהכול יהיה כשורה.
הרופאים עושים הערכת משקל על פי נוסחא מסויימת- היקף ראש, אורך ירך וכד', מכניסים למחשבת ומקבלים נתונים.
בפועל, יש הרבה טעויות,
אבל מי שהרבה פעמים יודע את הערכה יותר טוב זה המיילדות המנוסות, הן נמצאות בשטח ועפ"י מישוש בלבד הרבה יותר צודקות מהרופאים.
ולכן, אולי כדאי לך ללכת לאיזו מילדת לשאול אותה מה היא אומרת. בהצלחה והחלטות טובות.
בא״ס העריכו 3.800
המיילדת משישה ואמרה שהגזימו והמשקל 3.500
וההפתעה הגדולה- 4.200!
אז גם זה לא מאד מדויק..
הא"ס היה מדויק מאד: אמרו בערך 3500 ונולדה 3400.
המיילדת אמרה שאין מצב, היא לפחות 3700 (ועשתה לי פאניקה), וטעתה.
הם נחשבים זולים ביחס לשאר החנויות למוצרי תינוקות?
והאם אפשר לקנות שם את עגלת סולה של מאמאס אנד פאפאס?
והכי טוב שתתקשרי אליהם לשאול
האמת שאני מבררת לא בשביל עצמי, אלא בשביל אחי וגיסתי.
רוצה להמליץ להם לקנות את העגלה שיש לנו (סולה), אבל גם על חנות זולה בירושלים שאפשר לקנות אותה שם.
לא חושבת אבל שהם יאמרו בטלפון...
סתם אמרתי מניסיון אישי... קניתי שם ג'ואי גרום ועלתה לי 1800 ש"ח ואני מאד מרוצה (בזמנו היה מבצע. אני יודעת שנכון ללפי חודשיים הם מוכרים אותה ב2000, שזה גם מחיר סבבה)...
רצפה. חרדים, ומעבר לזה אני לא זוכרת...
היינו שם ומאד התאכזבנו!
גם מהיחס וגם מהמחירים..
זה התיקון האוטומטי..מים שקטיםאחרונהכנראה שאסתפק בינתיים בלהמליץ להם על דגם העגלה.
אני מניחה שהם יעשו קצת סקר שוק...
אני בת 19 וחצי. קיבלתי מחזור בכיתה ט' ובהתחלה הוא לא היה מסודר ואח"כ שמתי לב שהוא פשוט כל שלושה חודשים מגיע..
לפני חצי שנה בערך הלכתי לרופאת נשים והיא שלחה אותי לאולטרסאונד ולבדיקות דם. את האולטרסאונד עשיתי ולא היה משו חשוד, ואת הבדיקת דם אפשר לעשות רק כשאני במחזור, ולא יצא שעשיתי אותם..
עכשיו עברו שלושה וחצי חודשים מאז שקיבלתי את המחזור האחרון ואני פשוט מפחדת!! אני כ"כ רוצה שיהיה לי מחזור מסודר ונורמאלי, ואני כ"כ רוצה הרבה ילדים ואני פשוט מפחדת שזה יהיה ממש קשה ואני אצטרך טיפולים.. אני פשוט מתפללת כל יום לה' שאני אקבל כבר מחזור רק כדי לדעת שיש לי ממנו סימן חיים..
וגם ממש מפחיד אותי שאני אצא לדייטים עכשיו, ומה אני עושה עם זה.. אם אני אגיד את זה לבחור אין מצב שהוא יצא איתי, ואני גם בעצמי לא יודעת מה זה..
אשמח לעידודים ותמיכה..תודה!!
ואל תחכי עם זה.
ואחרי שחזר המחזור אחרי לידה, נפקדתי אחרי חודש.
בקיצור, זה לא קשור לפוריות. אולי קשה יותר לתזמן, וקשה למנוע הריון באופן טבעי.
אבל יש הרבה יתרונות. מעולם לא חשבתי לסדר את המחזור.
והיו לי רווחים של 40-50-60 יום בין המחזורים, כשלפני החתונה זה היה יותר גרוע.
אין שום צורך לספר לדעתי.
אבל ממש כדאי לבצע בדיקת דם ולראות אולי יש צורך לחזק תזונה או משהו כדי להיות בריאה.
אני עשיתי ועזר לי
ויש לה מגוון פתרונות, שיכווינו אותך אליהם כשתזדקקי להם.
על פניו, מהנתונים שנתת, נראה שאין מה לדאוג.
תהני מזה שאת לא סובלת כל חודש בינתיים. נשמע כיף (וגם אחרי החתונה זה לא דבר שמתנגדים לו בדרך כלל...)
ולחץ משפיע על המחזור - ידוע. זאת אחת הסיבות לכך שלוקחים גלולות לפני החתונה - כי גם מי שזה ממש סדיר אצלה יכולה לבלגן הכל בגלל הלחץ... (קרה לי אישית - סדר ובלאגן בדיוק באירוסין, ואח"כ גלולות עד החתונה כדי לסדר את זה...)
לספר לבחור בשלב זה - לא רלוונטי. אבל אם את לחוצה ורוצה לדעת יותר, למה שלא תמשיכי את הבדיקות שהתחלת? תדעי בדיוק מה יש לך, לקרוא לזה בשם, לא להניח אלא לדעת. זה מרגיע ועוזר לדעתי ככלל. לא?
