פורום הריון ולידה (עמוד 4561)

השתדלתי כמה שיותר לא להרים דברים כבדים. זה ידעתי שזה מאד משפיע על כל הגוף אז יתכן שבגלל שהקפדתי, לא זכור לי כזו תופעה.

 

ולדעתי את חייבת גם להפסיק מיד להרים מסעות כבדים במיוחד שאת כך מרגישה, זה מסוכן.

 

בשורות טובות ובהצלחה.

אבל חברה שהיתה אמרה שכל ההריון הרגישה את החתך.... זה לא משהו שנעלם. אז אולי זה זה...

אני בטוחה שזה לא קל ואולי את צריכה עזרה או פשוט אנשים סביבך..
תרגישי בחופשה משל עצמך! תנוחי כמה שאת יכולה.
מזל טוב!

זה הבאסה בללדת בחופש...

לי היו שתי לידות בחופש וממש הרגשתי כמוך.

לידה אחת נשארתי לבד שבת ובסעודה שלישית היה לי ממש קשה ופשוט התחלתי לבכות מכלום...

ובפעם השניה זה היה כבר כשהקטן היה בן חודש כל המשפחה יצאה לטיול ואנחנו לא הסכמנו להצטרף עם תינוק כל כך קטן, ותוך כדי הטיול כולם מתקשרים אלי להגיד עד כמה כיף... זה ממש מבאס וגורם לבכות.

תחשבי מה יעשה לך טוב ותעשי את זה אם זה אוכל וכו'

הרבה בהצלחה

ולגבי שהיא לא אוכלת תתיעצי עם האחיות.

הרבה מזל טוב ובהצלחה

ההורמונים מציפים ותמיד באסה להיות לבד בשבת אז בטח בשלב רגיש כזה...

 

לגבי ההנקה- תדרשי שיעזרו לך עם זה, זה לא תקין.
תסגרי את הוילון, עור לעור, תשאירי אותה רק עם חיתול ותהיי בלי חולצה או תכניסי לתוך החלוק ופשוט תנסי לאפשר לה "לנשנש". 
בדקו לה לשון קשורה? משקל תקין? לידה במועד? 

הרבה כוחות!!

שימחתן מאד מאד!!

ב"ה בשבת היא השלימה את כל הפערים.. אוכלת ואוכלת..
ילדתי בשבוע 39+4 במשקל 3500.
לכן לא ציפיתי שיהיו בעיות.

ועוד דבר משמח.. הכרתי פה הרבה נשים מאד נחמדות!! אפילו יש אחת שמגדילה לעשות ושומרת לי מקום לידה כל ארוחה.. וכשפעם אחת התמהמתי בחדר היא באה לבדוק שהכל בסדר איתי..

מקווה להמשיך בשמחה ולא לשקוע שוב..
מפחיד אותי להיות בדיכאון!

ואל תתיאשי מההורמונים המציפים- זה נורמלי מאוד.

ותנצלי טוב את המנוחה והעזרה באשפוז.

הרבה מזל טוב ונחת

הרבה מזל טוב!
הרבה בריאות ו ש מ ח ה ! ! !

בהצלחה בהכל  

קיבלתי עכשיו הודעה מזו שדאגה לי בבית חולים שהיא דואגת לשלומי!

היא כ"כ חיממה את ליבי! משתפת שתדעו שדברים כ"כ קטנים יכולים לגרום להמון שמחה בצד השני!

מקווה ליישם בעצמי גם עם אחרים...

ב"ה שבשבת היה לכם טוב.  

בעז"ה  הטוב הזה ימשיך לכן ולכל המשפחה תמיד!

 

שלושה ימים אחרי הלידה זה ימי בכי הידועים...

את אמא טובה, והכול יסתדר.

 

ולגבי זה שהיא לא אוכלת - היא עוד מתאוששת מהלידה. חודש ראשון הוא קשה מבחינת האכלה והעליה במשקל - כל רופא ילדים מכיר את זה.

 

כך שהכול בסדר. תשמחי שלא מפריעים לך לישון ולנוח, עוד תתגעגעי לזמן השקט הזה....

מה"לבד" רק עם התינוק, וכשאני חוזרת הביתה עולה בי הדכדוך והבדידות, וזה נורמלי- אך אסור לשקוע- לי עוזר לדבר ולהיפגש עם שכנות וחברות ולא להתבודד, זה ממש מפיל...

-בשתשיעי 

 

- (הריון אחד לבנתיים)

 

-לא יודעת מהזה קצת והרבה היו לי טיפ'לה דם מרוב מתיחה

 

- לא זוכרת בחודשיים אחרי לידה בערך 

 

- הפריע לי לפני המקווה הראשון כל הזמן התלוננתי על המראה החדש שלי, בעלי אמר אחרי המקווה זה כבר לא יפריע לך וכך באמת הווה

 

- סימני מתיחה זה מקור גאווה לבטן אמיצה שנשאה בקרבה אוצר קטן (גדול בשביל הבטן..)

 

 

טוב זה לא הכי נעים שיש אבל לא נראה לי שיש דרך להפתר מזה לגמרי אז כדאי להנות מזה 

משו כמו שריטה , לא יודעת להגדיר

סימני המתיחה מופיעים רק אחרי הלידה, אם אני לא טועה בשתי הלידות.

מעט ממש, בבטן התחתונה. קשור מן הסתם בבטן קטנה

עכשיו מתחילים להתבהר,עשרה חודשים אחרי הלידה

מאוד פחדתי מזה וברוך ה' לא היה בכלל

וזה העלים לי ממש אבל זה חזר כי נשארתי בהריון ... אחכ הלידה יש סמנים שקופים בבטן התחתונה...

סימני מתיחה בלי ספק...

הם התחילו ברבייעי או חמישי, והתבהרו חודשיים-שלוש אחרי הלידה..

בהיריון השני זה היה בדיוק אותם מקומות שנמתחו ולא נראה לי שהופיעו לי חדשים... וגם אם כן לא הייתי שמה לב, הבטן שלי ככ מסומנת...

יש סימני מתיחה ויש עוד משהו- כמו עור רפוי שמתכווץ... מישהי מפורסת פירסמה לא מזמן תמונה שלה עם בטן כזאת, לא זוכרת מי...

מול בן הזוג? לא, שיתמודד הפריע מול עצמי... אם פעם הייתי מחליפה חולצה מול חברות היום כבר לא.. בעלי רואה בזה מקור לגאווה, לא להסתרה..

שמתי פעמיים ביום שמן זית ושמן קוקוס. לא עזר. אולי בהיריון הבא אני אלך למישהי שמכינה משחות, סתם כדי שלא יווצרו לי יותר...

אבל לא נורא, ממילא אף פעם לא הלכתי עם ביקיני...

התחילו לי טיפונת בהתחלה אבל מחודש שמיני-תשיעי נהיו לי מלא סביב הטבור...

אני שלושה חודשים אחרי לידה וזה טיפונת התבהר, רשה לי להאמין שזה ייעלם ממש והשלמתי עם זה. בהתחלה היה לי קצת קשה עם זה אבל לבעלי זה ממש לא מפריע..

החלטתי לראות את זה כאות גבורה שילדתי

שהם ממש כמעט נעלמו לי

התחילו אחרי הלידה הראשונה

לא זוכרת אם היה הבדל

היה די הרבה

כמו שאמרתי- כמעט נעלמו

לא כ"כ הפריע

ועברתי ארבעה הריונות ב"ה
רק קו מתחת לטבור שהתבהר וכמעט לא רואים אותו

אני עדיין בהריון ב"ה והוא ראשון אז לא יודעת לגבי ההמשך..
די מבאס אותי.. וקניתי משחה שעוזרת אבל לא מורידה לגמרי(או שזה חדש כל הזמן..) וגם כי אני כנראה לא מקפידה מספיק..

צריך לוודא שהדימום תקין,
לעיתים יש קרישים מהדימום או חלילה שאריות של שיליה, אני מניחה שאלה הנתונים שיבדקו ראשונים.

תעדכני, טוב?
קחי איתך משאבה כדי שלא תסבלי מגודש למקרה  שמישהו אחר ישמור על התינוק לזמן ממושך. זה באמת לא פשוט לצאת שבוע אחרי לידה לאף מקום...

ואני לא מרגישה את הכאבים. .
הדימום די רגיל. ..
עדיין נראה לך שכדאי למהר להבדק?

אח"כ אם ח"ו זה יחזור הייתי מצטערת שלא נסעתי...

כי הבעיה היא לא הכאב, הכאב מעיד על משהו.
אז את לא מרגישה בכאב אבל אולי יש צורך בטיפול ואת לא יודעת כי כרגע את לא חשה בכאב.
.

בעיקר באחוזונים של תינוקות-

אלה אחוזונים שנכונים ללפני מליוני שנים, אולי מתקופת אדם וחווה בגן עדן.

משמשים את האנשים שבימינו על מנת להלחיץ כל אמא צעירה או אמא לעתיד.

הנסיון שלי הוא בעיקר עם ילדים "רזים" מדי, ולמדתי להשיב בנימוס קר שהילד שלי בסדר גמור.

 

סליחה, המרמור כאן פשוט נשפך מרצונו על המקלדת

בכל אופן לדעתי לא לקחת שום דבר קשה,

ואחוזון 40 זה אחלה מיקום.. גם במונחים שלהם

שאם ניקח 100 ילדים מכל גיל למשל, יהיו ילדים מאחוזון 1, עד אחוזון 100, וכולם בנורמה. אחוזון 50 זה האמצע. 
צריך לדאוג במקרה ויש ירידה באחוזונים, כי זה מראה כנראה על משהו לא תקין. אבל כל עוד התפקוד רגיל ויש התמדה באותו אחוזון, אין בעיה. אם יש סטיה מהאחוזונים בודקים את המשמעות של זה. 
לצורך העניין - אחוזון 40 זה הנורמה.. אין פה דיוק, יש כאלה שאומרים שהאחוזונים הם של ארה"ב,ולא מתאימים לישראל וכדו'.. 

בדיקה הריון שלילית אומרת שאו שאת לא בהריון או שזה הריון מאד צעיר.
הריון מתקדם היא תזהה בקלות
הורמון הבטא הולך ועולה עד סוף ההריון, רק אחרי הלידה הוא יורד בהדרגה

שזה הריון צעיר שהבדיקה עוד לא זיהתה,
או שתעשי בדיקת דם או שתעשי בדיקה ביתית עוד שבוע נניח.

 

לא רציתי כבר עכשיו עוד הריון...

במיוחד שגם ככה אין מחזור, אז זה ממש נחמד

תודה רבה! שימחת אותי!

שעוזרות לקיצור דימום אבל אין לי ניסיון אישי עם זה, אם את רוצה אתן לך את המספר שלה

אבל אני יכולה לתת את המספר של המשווקת ותבקשי ממנה שתשלח לך פלייר במייל

תעשי לך לימונדה טריה
תשתי תה עם כף קינמון

יש רופאות שמקבלות בכמה קופות, ורציתי לקבל שמות ולפי זה לברר...
תודה!

ד"ר יעל יקל

ד"ר נילי ינאי.

 

(יכול להיות שהן רק פרטיות, ויש קופות חולים שנותנות החזרים).

ועד שיהיה לך תור אצלה לוקח כמה חודשים טובים
אני הייתי אצלה הריון אחד ויותר לא חזרתי אליה

והרגשתי נעים ובטוח איתה.

אבל אין תורים אצלה,
בלאומית היא רופאת הריון בסיכון, ומלאה.
אם אין צורך בה דווקא הייתי מחפשת מישהי אחרת,בטח אם זה לא למעקב הריון כרגע.

אבל צריך לחכות הרבה זמן לתור וגם אז מחכים בתור שעות עד שנכנסים.

דווקא כשאת אצלה, היא נותנת את כל כולה ומאוד מקצועית, אבל לכן התורים אצלה מתמשכים ומתמשכים...

בכל מקרה היא עזבה את כללית, אז עברתי לרופאה אחרת. היא רופאה שפחות הולכים אליה, אבל לא אכפת לי, כי המטרה שלי היא שהתורים יהיו קצרים ושלא אצטרך לחכות בתור... 

אני חושבת שאחרי כמה הריונות, כבר הבנתי את הקטע, די כמו בטיפת חלב, אני לא צריכה רופאה או אחות שיבדקו יותר מדי - שיעשו את המינימום ההכרחי, אבל שאדע שאני מגיעה ואחרי גג שעה הולכת משם. אין לי זמן לבלות כל היום במרפאה...

מה שכתבת נשאר באינטרנט.

הגיוני מאוד שנשים יגגלו את שמה לפני שיקבעו אצלה תור,

והן תמצאנה את התגובה הזו.

 

יש מקום לביקורת, הרי אנחנו כאן כדי לסייע זו לזו.

מה את אומרת על שיחה אישית?

 

ד"ר מושירה אבו דיא היא ערביה אני חושבת אבל הרופאה הכי טובה שהיתה לי... מדהימה סבלנית ונעימה. מקבלת במסילת ישרים והיא גם מיילדת בעין כרם. היא מאוד יסודית.

בס״ד

 

ד״ר אורית לוי. 

דתיה, מתוקה ומקשיבה.

הייתי אצלה בינתים רק פעם אחת, אבל זו הייתה חויה מתקנת לדמות אחרת שלא היה לי נעם איתה.

בכיתי אצלה מלא והיא ממש הקשיבה. 

 

 

מקבלת ב: יעקובזון 1

אבל לא ידעת איזה קופה.. אני ימאוחדת, היא מקבלת יותר

אברר בע״ה...

לפני ההריון הייתי מקבלת מחזור סדיר כל חודש ובזמן!

ייתכן מאוד שבזמן הנקה המחזור לא מסודר, אם אם כך היה לפני. וייתכן שלא.
אין כללים, כל אחת וגופה.

אם לא חשוב לך השקיפות עצמה, אולי תלכי מחר לעבודה,

אבל תקבעי תור לרופא נשים לראות שיש דופק והכל בסדר.

 

בהצלחה1

בעיקרון שקיפות עורפית היא שונה מסקירה רגילה, וממליצים עליה.. אבל לא עשיתי אז אין לי המלצות חוץ מ- בהצלחה!

אני ב"ה בהריון מס' 7 ויש לי 2 ילדים בבית, כך שמבינה מאוד את הלחץ והחשיבות של לראות את הדבר הקטן הזה מהבהב במסך אחת לחודש, להיות רגועה שיש דופק והכל בסדר , וכן רואה בחשיבות של בדיקת שקיפות עורפית.

ובכל זאת אם הייתי במקומך וההפלות שלי לא היו על רקע של מומים וכדו' היית הולכת לעבודה מחר מכיוון שזה נשמע ממש חשוב, ובהמשך השבוע הייתי הולכת למרכז בריאות לאישה לראות דופק - כלומר אומרת שיש לי איזה כאב בטן ושאני חוששת ושיש לי עבר של הפלות, תמיד מכניסים אותי, אבל זה פרוצדורה של כ4 שעות, כי את באה למוקד (אני בכללית, יודעת שיש כזה דבר גם במכבי) בלי תור, מכניסים אותך עם מספר קודם כל לאחות -המתנה של כ40דקות ואז היא מעבירה אותך לאולטראסונד -המתנה של כ שעה, ואז הם מעבירים אותך לרופא תורן - המתנה של עוד כשעה וכו'- כלומר זה יום עבודה 

 

הייתי גם מנסה להתאפק 3 שבועות לסקירה המוקדמת, 3 שבועות עוברים די מהר, כמובן שזה קשה לשאת את הלא נודע ברחם 3 שבועות, אבל כל בחילה תברכי איזה כיף שעוברצ'יק שולח לי תזכורת, כל ריצה לשרותים תמסרי ד"ש לעוברצ'יק 

 

ובעזרת ה' תראי שהכל בסדר בסקירה

 

רק מזהירה אותך שאם לא תעשי בסוף את השקיפות ישגעו אותך כל ההריון כל בדיקה האם עשית ולמה לא עשית, ותגידי את האמת , שפשוט לא היו תורים לזמן שהייתי צריכה...

תבקשי הפנייה מרופא משפחה, ותקבעי במרכז בריאות האישה כלשהו ליום שנוח לך.

בשורות טובות ובידיים מלאות בע"ה!

הביטחון בה׳ שי׳הי׳ה טוב פועלת שאכן י׳הי׳ה טוב!

בע״ה הכל יהיה בסדר..
מאחלת לך המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם.. שבסופו תצאו בידיים מלאות

אם תנסי כמו שחשבת לעשות, סביר להניח שזה יגמור את החלב.

 

קודם כל, אתם בגיל של קפיצת גדילה - יתכן שאין חלב רק באופן זמני, ואם תתני לו לינוק עוד ועוד ייצור החלב יגדל ויהיה לך מספיק חלב.

בשלב של קפיצת גדילה התינוק ממש עובר מצד לצד, שוב ושוב ורוכל לעיתים תכופות - לפעמים אפילו ברצף, עד שמרגישים שהחלב חוזר ובגדול.

כדי לקצר את השלב הזה למינימום, עדיף לא להתערב בתהליך עם מטרנה או חלב שאוב. כדאי לשכב, לשתות ולאכול (יותר לשתות) ולהמתין שהחלב יחזור בייצור מוגבר. בדרך כלל לוקח יממה פחות או מעט יותר בתנאים מיטביים.

 

אם אצלך זה מצב שאין חלב לאורך זמן, תלוי מה הסיבה: אם זה משהו שניתן לעבוד עליו (כגון - יותר מנוחה, הקפדה על שתיה ואכילה, לשמור על שלוות הנפש וכו') המגמה צריכה להיות יותר הנקות ופחות מטרנה.

אפשר להגיע ממצב של הנקות+מטרנה למצב של הנקה בלבד.

 

אם ניסית הכל ועדיין אין מספיק חלב - זה תלוי בך - עד כמה זה גוזל ממך כוחות. אבל צריך לדעת שכל טיפת חלב אם יש לה ערך. ולפעמים יש הפתעות - אצלי בלידה השישית (אחרי שאת כולם הנקתי שנתיים שנים) לא היה לי חלב בגלל תקופה לחוצה מאוד ומצערת עם אחד הילדים הגדולים יותר.

ב"ה אחרי חודש של הנקה +מטרנה, דברים הסתדרו, וחזרתי להנקה מלאה עד גיל שלוש .

 

בהצלחה.

 

אנחנו כבר חודשיים ככה. הנקה + מטרנה.
אני עכשיו בלימודים+עבודה ככה שלשבת ולהניק כלהיום זה לא כל כך אפשרי לצערי.
השאיבות כשאני לא איתו מטישות אותי וגוזלות ממני מלא זמן. כל ארוחה איתו זה סיפור של שעה+.
זה קשה!!
אז זה יגמור לי את החלב??

אבל נשמע שאת משקיעה הרבה וזה לא קל.

 

אם את גם לומדת ועובדת - נשמע שאת עושה את המקסימום מבחינתך, ואם אין שינוי בסדר היום באופק - הלימודים לא  מסתיימים תכף? יהיה קרוב לבלתי אפשרי להגביר את כמויות החלב בלו"ז עמוס כמו שלך.

 

תני לזה עוד קצת זמן - כדי לפחות לחלוף על שלה קפיצת הגדילה, ואולי סיום הלימודים, ואז תוכלי לראות לאן הדברים הולכים.

 

אם זה ממשיך להיות ככה, וזה מתיש מאוד, אולי כדאי באמת להתאמץ רק בזמנים שאת איתו בבית. אבל צריך לקחת בחשבון שהוא יוותר על ההנקה לגמרי (כרגע עדיי ןיש לו תזכורת של עד כמה החלב שלך טעים בכל ארוחה ), או שהחלב יתמעט .

 

אם כי קיים סיכוי מסויים חיובי - אולי אם לא תהיי מותשת כל כך, ישארו לך כוחות ליותר חלב בארוחות שאתם כן ביחד .

אני אישית עשיתי את מה שהמליצו לי עליו במרכז לבריאות האישה, כולל סקירה מוקדמת. אפשר לעשות דרך הבטן, אצלי לא ראו מספיק טוב מה שהיה צריך אז עשו וגינאלי...

הרופא עשה אולטרסאונד ביטני.
רק אם לא רואים טוב את העובר-עושים או"ס וגינלי.
לגבי השאלה אם לעשות או לא-תלוי בכם.
זו בדיקה שאפשר לגלות בה מומים בעובר,ולהמשיך לעוד בדיקות ומעקב להתכונן בהתאם..

ושוב, בעייקרון בטני

אבל עשו לי גם וגינלי וגם ביטני

בשערי צדק?

כל השאר מותרות

הכל קרה מאוד מהר, הייתי אז מורה - שפכתי את תכולת התיק שלי על השולחן, לקחתי רק את הארנק ומברשת שיניים.

לא הצלחתי להתרכז וגם לא לחפש אחרי החפצים האישיים שלי ברחבי הבית מרוב צירים.

 

מזל שזה היה מוקדם בבוקר. עד שיכולתי לרדת מהמיטה, כבר פתחו את חנות המתנות בבית החולים ובעלי יכל לקנות לי את הדברים הדחופים ביותר. נעלי גומי לרחצה השאילה לי שכנתי לחדר, צדיקה - עם ישראל .

 

גרנו מרחק שעה נסיעה מבית החולים, וילדתי ביום חמישי כך שעם כל ההכנות לנסיעה לשבת עם תינוק גדול יותר, בעלי לא יכול היה לעזור הרבה, ונאלצתי להסתדר עם המינימום שבמינימום.

אפילו בגדים לתינוק שנולד ליציאה הביתה קניתי בכוחות עצמי בבית החולים.

 

מאז אני מכינה תיק משבוע 34 ליתר ביטחון .

את התיק הכנתי ערב לפני שהתאשפזתי (קיבלתי הפניה לאשפוז לצורך זירוז אז ידעתי מתי אני צריכה ללכת לבית חולים).

כנראה אני חיה בסרט

קיבלתי מחזור באיחור של שבוע והייתה לי תחושה שזה הריון. השאלה מה זה יכול להיות - סתם איחור במחזור, הריון ואז הפלה או מחזור בזמן הריון???

לדעתי תחכי ותראי איך זה מתפתח. אם זה מחזור שהולך ונעלם אולי שווה לבדוק הריון,

אם זה כמו שאת רגילה לראות כנראה שזה מחזור

ואם יש תסמינים חריגים, כמו גושים או ריח מוזר כדאי ללכת לבירור אצל רופא...

בעיקר ממתח אם זה הריון  -מנסיון...

 

בעז"ה רק בשורות טובות!!

 

 

(בדר"כ יש לי 7 ימים וגם הדימום היה חלש יותר ממה שאני רגילה)

היום בת 10 חודשים.. מתוקה

במשך שלושה חודשיים ואז שההפסיק הסתבר לה שהיא בתחילת רבעי

בשורות טובות וישועות

מתחילים כמה ימים לפני?

ומראש אני מנמיכה ציפיות.

ולא היה שום שינוי.

בעיקרון התעלמנו וכשראיתי שיש רטיבות בעיניים התעלמתי לגמרי ועבר.

זה סוג של משיכת תשומת לב,

הכי טוב לא להראות לה דאגה.

אבל אם זה נמשך במשך ההרבה זמן ללא פסקה שווה לבדוק

ב"ה בתחילת הריון ויש עלי למעלה מ20 ק"ג מיותרים לחלוטין...

רוצה לעבוראץ הההריון הזה בע"ה במינימום השמנה..

כמובן לא דיאטת לחץ, אבל מה שאפשר...

 

מישהי מכירה אולי דיאטנית באזורר ירושלים שמבינה בהריונות ודיאטות?

 

תודה

 

בע"ה רק טוב

זה החלום שלי להריון הבא. גם אמור לשחרר התחושת הכבדות וגם (אני מקווה) למנוע עליה מטורפת במשקל. כל הריון אני עולה 25 קילו, ואולי ככה אני אעלה רק 15...

1. להכניס בכל ארוחה ירקות טריים:  גזר, מלפפון, גמבה, עגבניה... לחתוך אותם יפה ולתבל שיהיה כיף לאכול.

 

2. להקפיד כל ערב על הליכה, לאו דווקא מהירה- זה בכללי ממש טוב בהריון.

 

3. בין הארוחות אם בא לנשנש, תדאגו שיהיה לך משהו זמין ומוכן בריא כמו- גרנולה, תמרים, אבטיח-זה אחלה!

 

4. בערך 20 דקות לפני כל ארוחה לשתות כמה שיותר מים, ככה את מרגישה יותר מלאה ואוכלת פחות וזה הכי נכון מבחינה בריאותית. ובתוך הארוחה להשתדל ממש לא לשתות.

 

5. לוותר על שתיה מתוקה- זה אחד הדברים המשמינים בלי שנרגיש אפילו...

 

6. הכושר שהכי מרזה והכי פחות פוגע בגוף והוא גם מותר בהריון- שחיה וכל פעולה במים וזה גם ממש כיף להרגיש פתאום קלה בפנים! {בתור אחת שיש לה בטן ענקית והייתה בבריכה זו הרגשה מופלאה!}.

 

7. בכללי- בשביל לא להתייאש אל תגבילי את עצמך לא לאכול מזה ומזה ומזה, כי בסוף תתפרקי ותתפרעי על כל הארון.. ולכן אפשר פעם ביום\ בשבוע- מה שתחליטי- משהו קטן או לטעום מהכל אבל טיפה מכל דבר.

לק"י

האדון שלנו כבר בן 6.5 חודשים- רץ על הבטן, מטפס על דברים שמונחים על הרצפה ומנסה לעמוד
מחבב בעיקר לשחק עם חוטים: מטענים, ציציות, חוטי חשמל (זה אנחנו לא מרשים כמובן).
שדון קטן

מי הרשה לו?

לק"י



ב"ה! ההתקדמות שלו כיפית ומעניין לגלות כל פעם דברים שהוא לומד.

החום הזה נוראי, נשאר רק עוד קצת לסחוב

בכל פעם שחם וקשה- המחשבה שעולה לי לראש, שהקב"ה פינק אותי בכך שאני בחופשה עם הילדים שלי המאפשרים לי לנוח פה ושם ולא עבודה שדורשת להיות עם חיוך ולשמוע את כל סיפורי ההריונות של כ-ו-ל-ם שהיו בחם של קיץ....

גלידות והאהוב שלי כבר בן חמישה חודשיים גומר לנו את כל הפירות בבית : )

הנסיך שלנו כבר בן 3 חודשים (איך הזמן עף... )
השבוע התהפך בפעם הראשונה ומאז הוא מתהפך המון.. ב"ה גדלים בשמחה!!

שבוע 9, אחרי אולטראסאונד שראו בו דופק ויצור חמוד מאד, ב"ה  

הריון שחיכינו לו הרבה זמן...

 

מקיאה כבר שבועות ארוכים...עייפה ותשושה..זה עובר מתישהו, נכון?! 

ויש לי הרגשה שהחום רק מגביר את הבחילות וההקאות

שותה הרבה ומשתדלת להיות במזגן.

 

אבל משהו שמשגע אותי- הפכתי להיות רגישה לריחות בצורה מזעזעת!! לא מסוגלת להשתמש במרכך כביסה וחצי מהסבונים העפתי...

אבל בסה"כ ברוך ה'!

הריון 4.

ואני בשבוע 39 והחום הזה בלתי נסבל 

 וגם הילדים החופש

גדלה מיום ליום, מתחילה להתקבע על סדר יום ונותנת לי לישון די סביר בלילה.

ולמזלי בדירה שלנו לא מרגישים את החום בצורה נוראית, הסתדרנו מצוין רק עם מאוורר.

נמצאת במזגן כמה אפשר.
כל יציאה מהבית גורמת לסבול מהחום והלחות הנוראית.

ב"ה הבחילות עברו,
אך כאבי ראש יש די הרבה.כנראה בגלל החום.

משתדלת לא לצאת מהבית ולא לעזוב את המזגן (למרות שאני כבר די מתחרפנת בבית!!!)

משתדלים לשתות מספיק...

קצת בבאסה שעליתי פתאום השבוע איזה 2 קילו (שבוע 25) וחושבת איך לשמור יותר..

מתרגשת ממש ומחכה כבר ללידה!

אני מחכה לא פחות שיגמר כבר החום הזה.. אין לנו מזגן ופשוט "ברחתי" להורים שלנו ואני לא רוצה לחזור הביתה..

חוץ מזה שעכשיו סיימתי לימודים ואין לי עבודה... ואני לא יודעת מה לעשות בתקופה הקרובה, לא רוצה להשתגע חודש וחצי- חודשיים בבית.. יש רעיונות?

כל היום התקשויות וסחרחורות...
מה יהיה??
חודש 7..

את שותה מספיק? נחה מספיק?
הסחרחורות קצת מדאיגות אותי, תשימי לב אולי כדאי להיבדק..

לא מוציאה ת'אף מהבית והמזגן דלוק נון-סטופ

 

שותה הרבה מים ועדיין יש תחושה של חוסר תפקוד מהמזג אוויר..

 

ב"ה ב"ה ב"ה שחופש! אחרת הייתי נראה לי משיגה שמירת הריון..!

יש ילדים שלא אוהבים טחון. אפשר מרק מגורד או קוביות, קוביות ירקות מבושלים, חתיכות לחם, אורז ועוד, ואולי לנסות ריסוק במזלג (מרקם יותר גס).
לא יכולה לתת תפריט יומי כי פשוט אין לי...

הגדול שלי אכל הכל מגיל 4 חודשים. הכל כולל הכל. השני- ב11 חודש הסכים לאכול ארוחה שלמה. אולי תנסי קצת מטרנה, יוריד לך את הלחץ ואולי ישחרר אצלו קצת. וגם- הקטן שלי הסכים לאכול את חצאי הארוחות רק בידיים. גם דייסה בידיים. אולי כדאי לנסות.

בעיקרון:

דייסה בבוקר (עם תפוחים וקינמון. 5 דקות הכנה.)

ירקות עם אורז/ קוסקוס וכאלה ב11, ב3 פירות ופרוסה(חותכים לביסית קטנים), ב5 נישנוש קטן- ירקות מעוכים וכאלה, ובצהריים דג, ירקות, קציצות

הוא עוד קטנצי'ק

פשוט תקני חולצות שהן חצי

זה קצת עולה בבטן, למי אכפת.

יעלה בבטן..

וחולצות חצי לוחצות לי.

הבעיה שחולצת בסיס רגילה שבמידה שלי אז זה צמוד מידי בבטן ואם מידה נעל על בידים זה רחב..

קיבלתי אצל אבישג ארבל "מאריך חולצה" וזה מחזיק את חולצת הבסיס במקום ומגיע נמוך יותר.
שכחתי כבר שהשתמשתי בזה.. זה היה מעולה.

כי לא מצאתי את החנות שלה בממילא..

בצד שמול המעליות.
קצת מול זארה החדש, ליד אהבה. בערך.

את אלה אני אוהבת. והן יושבות יפה ומכסות את כל הבטן.

 

שתהיו בריאות אתן הירושלמיות, יכולות להרשות לעצמכן ליקרה . אנחנו במישור החוף נמסים ונוזלים .

אני רק 100% כותנה.

בכותנה את תקועה עם אזורים רטובים במקומות המועדים, ואילו בלייקרה יש על גופך שקית ניילון והזעה מתפזרת באופן שיוויוני ולא ממש מרטיבה את החולצה
הסבר מזעזע, נכון??

בבייסיק יו. בינתיים מכסות לי עדיין את הבטן ואני כבר בתשיעי ב"ה.

חתיכת בד, קצת עבה ועם לייקרה, שתפורה כחגורה עבה מאד. אפשר להסתכל על זה כהתחלה של חצאית או סוף של חולצה..

ושמים את זה בסוף החולצה ואז אפשר ללבוש מעל איזה עליונית או סריג לא מאד ארוכים, בלי לחשוש שיראו את הבטן. כי זה ארוך ולא זז מהמקום יחסית.

לא זוכרת כמה עלתה

חולצו צנועות בלי צורך בשכבות!

ברחוב ישעיהו בירושלים.
מאוד נוחה.

ואין בעיה על הבטן