פורום הריון ולידה (עמוד 4567)

לאחר כל נגיעה במקום שבדרך כלל מכוסה, ובפרט אם נגעו בצואה,

אני מצרפת לך קישור עם תשובתו של הרב אברהם יוסף

http://www.moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=134500&kod=&modul=15&codeClient=58

 

מספיק לשטוף ידיים.

ככל הידוע לי, הרוב לא פוסקים כך אלא מיעוט

אפילו להוציא טישו/ לשים משהו.
צריך אחרי ליטול ידיים. -שו"ע.

כי החלפת טיטול (בניגוד לניגוב) אני לפחות, לא עושה בשירותים..

אצל היבואנים - חברת בפקס - 09-9727600 (אם לא עונים, תשאירי הודעה. אלי הם חזרו די מהר.)

 

למיטב ידיעתי, אין ערכה שלמה, אלא כל חלק בנפרד.

 

[לפני תקופה שאלתי, ואמרו לי שהמחיר הוא (נראה לי שזה משתנה לפי הדולר או משהו)

123 ש"ח ל"מחבר" (שמורכב מ 3 חלקים) * 2 = 246

30.6 ש"ח למגן שד (גודל 24 מ"מ) * 2 = 61.2

הצינור לא שאלתי. ניחוש פרוע = 60

משלוח נראה לי 30 ש"ח

וזה בלי בקבוקים.]

 

תפני באישי. נראה לי שאוכל לעזור לך.

 

1.באמצע שהיא אוכלת לעצור לגרפס ואז להמשיך
ובסוף שוב לחכות לגרפס.
2. להאכיל אותה כשהיא לא שוכבת אלא חצי ישיבה חצי שכיבה.
3. לשים אותה בסלקל אחרי האוכל למשך חצי שעה,שעה.
4.אפשר לשים גם מתחת למזרון שמיכה שקצת תגביהה אותו ואז זה מקל על ההקאות.

באופן כללי מומלץ לא להזיז ולהקפיץ אותה אחרי האוכל,
ולהיות תמיד עם חיתול לידך.

בהצלחה! זה באמת עובר בסוף..

הקשתות מטורפות של הגב, הייתי רואה שעה אחרי האוכל שעדיין עולה לו מידי פעם בחזרה,

אני מסכימה עם כל מילה שכתבה חלומי אבל אני חושבת שזה לא עובר כל כך מהר אלא מוריד מינון.

הילד שלי כבר בן 11 חודשים, ועדיין אני רואה לפעמים את האוכל עולה לו יותר מלילדים אחרים בני גילו.

במיוחד במעבדה

אני ראיתי פלאים!!! אחרי שהפסקתי לאכול עגבניות (וכל דבר שמכיל עגבניות) - תינוק יונק כמובן. גם לא אכלתי חלבי.
מצטרפת למה שהמליצו לפני, להקפיד מאוד על גרפס, לא להניח בשכיבה לפחות שעה אחרי אוכל (אנחנו לא הנחנו בשכיבה בכלל, גם לא בלילה, אחרת היו צרחות מטורפות). ויש אפשרות לטיפול תרופתי.
עובר בגיל 9 חודשים בערך, וחולף לגמרי עד גיל שנה וחצי.

פעמים רבות ריפלוקס נגרם כתוצאה מרגישות למשהו שהתינוק אוכל, בין אם המדובר בחלב אם ובין אם מדובר בתמ"ל.

תינוקות רבים, שהפסיקו לתת להם את מה שהם רגישים אליו, הפסיקו עם כל התסמינים של ריפלוקס.

 

הרפואה הקונבנציונלית לא בודקת רגישויות בילדים מתחת לגיל שנה.

כדי לבדוק זאת, חייבים לפנות לרפואה המשלימה.  יש דרכים שונות לבדוק, כל אחת לפי מה שמתאים לה ולזמינות במקום מגוריה.

בהצלחה!

והפסקנו איתם וכבר לפני כמה חודשים ב"ה עבר הריפלוקס

כי הפסקתי לאכול עגבניות אחרי שקראתי במאמר על ריפלוקס שיש מאכלים שגורמים שהאוכל שעולה יהיה חומצי, וממילא שורף. ובין המאכלים האלו נמצא העגבניות וכל מוצרי עגבניות. אצלנו זה עזר מיד!!
אאלט היה כתוב שם גם קופאין

חלק מהעצות כבר עשיתי, כי הרגשתי שזה מה שיעזור לה להקיא פחות.

אני לא אוכלת הרבה עגבניות, ויהיה לי מאוד קשה להפסיק עם מוצרי חלב, אז אני מקווה שהיא תסתדר עם מה שיש 

 

מה שכתבתן גם עזר לי לקשר בין הריפלוקס לזה שלא נוח לה במנשא להיות עם הפנים אליי (הפוך- הרבה יותר נוח לה).

 

תודה רבה ורק בריאות!

לפני 3 שנים לילד הראשון
ובכלל לא מצטערת!
משמשת אותי עכשיו ב"ה כבר בילד השלישי.
האמבטיה והטיולון במצב מצויין!!

כאשר הגיע ילד נוסף, הוצאתי את הקודם מהטיולון והחלפתי לאמבטיה.

יש לי עוד טיולון ב 200 שקל למקרה הצורך..

אבל אני ממש שמחה על זה.

עכשיו כשקניתי טיולון אני יודעת מה באמת חשוב ומה לא, ואת העגלה המשולבת שקנינו מכרנו.

לנו זה היה טוב..

לק"י

גם תלוי מה בדיוק אתם צריכים.
נגיד הבן שלי עוד ישן באמבטיה של העגלה, ולכן טוב שקנינו עגלה כזאת.

עגלות היוקרה בעיני הם יותר בגלל המותג והשואו-
לא בהכרח יותר איכות.
אפשר למצוא בסביבות 1500-2000 עגלות איכותיות ביותר.

השאלה היא אם תרצי אותה עגלה לסחוב ל5 ילדים??
אני אוהבת לגוון.
אתר יד 2 מלא בעגלות יוקרה במצב חדש בחצי מחיר- של אנשים שהשקיעו ונוכחו לראות שההשקעה היתה מיותרת.

כשקונים עגלה מושקעת בילד ראשון, לפעמים מגלים תוך כדי תנועה שהיא דווקא כבדה ומסורבלת,

לא נחה,

ובקיצור- לא בדיוק מתאימה לצרכים הספציפיים שלכם..

אני מעדיפה לקנות משהו במחיר סביר, להתנסות, וכך כשארצה אוכל לגוון

אנחנו קנינו עגלה של JOIE , חברה בריטית, עולה באזור 1900 כוללת אמבטיה וטיולון ואפשר גם לקנות סלקל בנפרד.

מה שחשוב בקניית עגלה כזו זה הנתונים הבאים:

• רוחב העגלה - יש עגלות עם מבנה רחב שמקשה על המעבר במקומות רבים
• משקל העגלה, לדוגמא - אינגלזינה שעולה פי שתיים מג'וי, גם כבדה פי שתיים...
• וכמובן - מחיר....

מעבר לזה יש כמה נתונים נוספים, ברוב הפעמים מעבירים לטיולון ילד שעדיין לא יודע לשבת ואת עדיין רוצה לראות את פניו כשאת לוקחת אותו בעגלה, בחלק מהעגלות המשולבות אמבטיה/ טיולון אפשר לשים את הטיולון לשני הכיוונים, עם הפנים אליך או בכיוון ההליכה. בהמשך כשהילד גדל וממילא שמים אותו לכיוון ההליכה כי הוא מתעניין מסביב בהכל, אז יש עדיפות לטיולון רגיל, רובם קלים יותר וחלקם גם מתקפלים ביד אחת, מה שמשמעותי אם אתם נוסעים הרבה באוטובוסים...

 

בכל אופן, בהצלחה בבחירה!!

קנינו סייבקס ללידה הראשונה
עכשיו צריכה ללדת ילד רביעי ואין לי לב לקנות עגלה חדשה כי העגלה הזאת טובה

וממש ממש בא לי כבר עגלה חדשה

גם אנחנו קנינו לראשון אנגליזינה
וברבעי קנינו בייביגוגר כי ממש רציתי לחדש והאמת שגם היה לי חשוב אמבטיה גדולה.
אבל עדיין משתמשים בטיולון של האינגליזנה לבן השנתיים

יש לכם רכב או שאת משתמשת באוטובוסים?

לרכב צריך עגלה שנכנסת בקיפול מתאים בגודל לרכב, באוטובוסים את צריכה עגלה שמתקפלת בקלות.(הכי טוב גם וגם)

את נקיה ומצוחצחת או זורמת? תבחרי עגלה בצבע שלא רואים כל כתם.

אתם זוג רזה וקטן או מלאים וגבוהים? כנראה הילד יהיה בהתאם ואם תקני אמבטיה לעגלה היא צריכה להיות מספיק גדולה.

 

הכי טוב לבדוק ולראות בעצמך אם העגלה קלה, מתקפלת בקלות לגודל שמתאים לצרכים שלכם- את עשויה להנות מהעגלה לילד הזה ולבאים אחריו

 

השקעתי המון כסף בעגלה משולבת לבכור, ידענו מראש שנעבור לטיולון באיזה שהוא שלב וזה סבבה, כל עניין המעבר זה לשמור על המשולבת גם לילדים הבאים... עברנו בגיל 9 חודשים לטיולון פשוט. 

למה אני מצטערת על זה?

כי עבר פחות משנה ואני בהריון שני.... ככה שבתל"מ בעז"ה הבכור יהיה בן שנה וחצי- ועדיין יצטרך עגלה- ואני חוששת שאני אצטרך עגלת תאומים/אחים... אז באסה להשקיע הרבה כסף פעמיים...

אני באופן אישי הייתי נכנסת

הייתי משתמשת בטמפון ונכנסת למים.

 

השאלה איך את מרגישה את המקום?

בימים הטהורים היה שינוי בעוצמה של הרגישות לעומת מה שהיה לפני ההפלה?

אני לא חושבת. מה גם שאת משתמשת בטמפון שמגן על המקום.

אבל אני לא מומחית.

אחרי הפלה זה כדי שהדם יצא בחופשיות אבל לענד אחרי שכבר נגמר הדימום וקיבלת ובת שוב אין עניין לא לשים

עכשיו לעומת כל חודש אחר.

תהני!

אין בעיה להשתמש בטמפונים בוסת- רק לא להשתמש בדימום של ההפלה.

בעז"ה בשורות טובות

אני לא מסוגלת לחשוב על זה?
צבאמת יש מי שעושה את זה?

עם טמפון אין בעיה.

את נכנסת כך:

 

לוחצת לחיצה רפויה למעלה על פורומים בצד ימין למעלה קצת יותר למטה נפתח לך כמה קטגוריות בינהם מסרים

 

את לוחצת עליו ונפתח לך היסטוריה של הודעות ששלחו לך בצד שמאל ולמי שאת רוצה פונה בלחיצה על שמו.

 

בהצלחה ונקווה שרק לדברים חיוביים באמת.

אולי העדים קשים לך מידי? יש סוגים עדינים...

בעדינות..

אוף:/

עם עדים מבד סריג? זה מאד רך כמו טריקו דק  ונעים

תחפשי בדים כמה שיותר עדינים.

תשאלי את הרב אם יש מקום להקלות למשל - פחות בדיקות, להרטיב את העד וכד'..

 

(אני כותבת את הדבר הבא בזהירות כי יש בעיני דבר גדול ב"עשה לך רב"!

אולי אני לא מבינה את סדר גודל הדימום שמופיע לך בעקבות הפצעים,

אבל אני גם סובלת מאוד מפצעים ואף פעם לא הגעתי לבודקת טהרה כי הרב ידע לפסוק שאם כאב לי אז כנראה שזה פצע.

אבל שוב! אני לא יודעת במה מדובר אצלך ואני חושבת שחשוב להידבק ברב שלכם.

בכל זאת חשוב לי להשמיע את העניין הזה.. אולי הוא יעזור..)

במס' הבדיקות

תתייחסי אל הפצעים כאילו הופיעו בפה. צריך לגרום לאיזון של המערכת כדי שלא יופיעו.

 

תזונה: להימנע ממזון משומר, כבוש, מעושן.

גלולות לפעמים מחלישות את המערכת החיסונית ובעקיפין גורמות להופעת פצעים.

 

במקרים כאלה, אם לא רוצים לוותר עליהן, צריך להקפיד על תזונה מאוזנת במשנה קפדנות.

 

בנוסף, אם את מרגישה תחושת יובש בזמן תשמיש, כדאי להשתמש בג'ל סיכה או שמן.

 

 

כי אני במשך 5 חודשים רצופים הייתי כל חודש אצל בודקת...

נשארו לי צלקות מהתפרים והאזור מאוד עדין ופגיע ונשרט לי כל פעם מחדש למרות שאני משתמשת בבדים עדינים.

בהתחלה הרב אמר לי לבדוק רק בראשון, רביעי ושביעי, ואח"כ רק בראשון ושביעי ולעשות הפסק בלי מוך.

מאז שאמר לי עברתי כבר פעמיים שלא הייתי צריכה בודקת ב"ה...

תשאלי רב. בהצלחה

חשוב לדעת שאחוז ניכר מאוד מה "פצעים" אינו פצע אמיתי (כמו שציינו כאן על תפרים לאחר לידה), אלא שינוי דינאמי ברירית של צוואר הרחם שהוא שינוי לרוב פיזיולוגי, תקין, חסר משמעות רפואית (כן חשוב מאוד להקפיד לבצע פאפ בתדירות הנדרשת!!).

השינוי הזה ברירית גורם לה להיות הרבה יותר רגישה ונוטה לדמם.

הדימום יכול להיות אפילו ספונטני, ללא שום גירוי, אבל בהחלט יכול להתעורר בעקבות גירויים חוזרים כמו שציינו כאן רבות לגבי הבדיקות - כמה פעמים עושים הפסק ובאיזה פער זמן ביניהם, מאיזה בד עשוי העד, וכן כמות הבדיקות החודשיות, כפי שציינו שלעיתים רב פוסק להפחית במספר הבדיקות.

יתכן שכדאי גם לציין לרב את הקושי הנפשי הרב הכרוך בפניה לבודקת ולנסות לבקש סיוע והכוונה שיכולים לנסות לחסוך את הפניה. 

האם אתם פונים לרב באופן אנונימי או בפניה אישית??

כאשר הרב יודע מי הפונה הוא יכול גם לקשר בין מידע מצטבר. כלומר, לעיתים הרב יכול להסתמך על תשובת בדיקה של בודקת למשך פרק זמן מסויים.  (אמנם הרב לא צריך לזכור שהפנה אתכם כבר לפני חודש או חודשיים, כדאי לציין לרב שהיית אצל בודקת לפני כך וכך זמן, ולשאול האם רלוונטי להתייחס לממצאים שהיו)

 בהצלחה!

ההדרכה לגבי פניה לרב קבוע באופן אישי ולא באופן אנונימי היא הדרכה טובה ונכונה.

בערך כמו ללכת לרופא משפחה שמכיר אותך לאורך זמן .

 

יישר כוח.

ומג'דרה

שתיה זה פשוט שצריך להרבות, ולפעמים צריך להרבות בשתית חלב - 2-3 כוסות חלב שלמות ליום (סידן וויטמין D).

 

ואוכל: לא לוותר על פחמימות כמו לחם, פסטה, תפו"א וכו',בכל אחת מן הארוחות בוקר, צהריים, ערב.

ביצה אחת ליום, ומדי כמה ימים אפשר גם שתיים ליום, עוף - 3 פעמים בשבוע, ולהשתדל לאכול בשר פעם בשבוע.

 

מי שמעדיפה לא בשרי, צריכה להקפיד על ביצה ליום עוד יותר, ולהשלים על ידי קטניות יבשות (שעועית לבנה, חומוס, עדשים, אפונה יבשה) וירוקות - אפונה, ושעועית ירוקה. ולהוסיף ירקות עלים חיים לתפריט - פטרוזיליה, כוסברה, וחסה.

וגם אגוזים.

 

זה בגדול. בתאבון .

לדעתי (הלא מקצועית) אם חילבה לא עזר אז כלום לא יעזור

אומרים שחילבה זה הדבר היחיד שהוכח כמגביר חלב

 

 

אם לא אוכלים כמו שצריך, שותים מספיק, וישנים מספיק שעות ביממה (וגם שומרים על שלוות הנפש), חילבה לא יעזור.

חילבה זה תוספת. אם הוא לא מגביר חלב, צריך לבדוק שקודם התנאים הבסיסיים מתקיימים.

אני לוקחת 6 כדורים ביום.
ישנה רק בלילה. טבל ישנה 7-8 שעות רצוף (ב"ה הקטנטן לא קם בלילה).
וכמובן משתדלת לאכול טוב. ושותה הרבה.
אז אתן אומרות שאין לי סיכוי להצליח להגביר את החלב??

עוד רעיון - טחינה גולמית מלאה, נקראת גם "חמאת שומשום".

וסרדינים - את אוהבת?

אבל טחינה גולמית כן.. ושיבולת שועל כן..

תאכלי דייסה קוואקר
ותשתי בירה שחורה

זה לא מסוכן או משו לקחת יותר?
והלוואי והיתה לי האפשרות לשנת צהרים!! לצערי הלימודים לא מאפשרים

אם את גם לומדת, את כנראה עושה את המקסימום מבחינתך.

לימודים זה עמוס.

ב"ה, מותק הקטן שנותן לך לישון יפה בלילה .

 

מה שיכול לעזור אולי זה להוריד ממך כל מטלה אחרת שאת יכולה. כדי שיהיה כמה שפחות עמוס.

ואם זה לא מתאפשר, אז לפחות, לעצור לנשום  לקחת מדי כמה שעות פסק זמן קצר.

 

בעז"ה עוד מעט חופש.

לא יודעת כמה זה עוזר
לפני כשבוע התייעצתי עם יועצת הנקה וקניתי ממנה כדורים בשם זבת חלב.
נראה לי שהם יותר עוזרים

והיינו בחדר לידה אמא שלי, דודה שלי ובעלי.
לא אמרו לנו כלום.

ילדתי בביקור חולים.

יש כאלה שמאשרים 2 מלוים ויש כאלה 3 מלווים

בפרוטוקול.. אבל הבנתי שבפועל הם בד"כ כן מאפשרים 2 ודולה..בגלל זה אני שואלת..לדעת אם היה לכם מקאה ש"לא איפשרו".

למרות שהם לכאורה אמורים לקבל את זה לפי הפרסומים שלהם (3 מלווים, וגם ווידאתי מולם קודם), 

בפועל ההתייחסות היתה לא משהו. 

אני כבר לא זוכרת ממש פרטים (היה לפני 5 שנים), על כך שלא אהבו שהיו כמה מלווים. 

אבל זה היה ברור מעל לכל ספק. 

אם כי המיילדת היתה מזעזעת ברמות כאלה, שייתכן שאי האהדה היתה ביטוי אישי שלה, ואצל מיילדת אחרת זה היה מתקבל אחרת. 

 

המיילדת לא אהבה גם שהבאתי דולה (בלי קשר לשני המלווים הנוספים).

ממש העירה על זה פעמיים הערות מזלזלות. 

 

אמא שלי היתה אמורה לעזור לי בעיקר לסגור את הוילון כל הזמן, כדי שארגיש בנוח למרות שמסתובבים רופאים במסדרון. 

בפועל המיילדת לא אפשרה את זה כלל. זה היה ממש מתסכל. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היו איתי בעלי וגם אבא ואמא. בשלב של הלידה עצמה, בעלי ואבא שלי עמדו מאחורי הוילון.
אף אחד לא אמר לנו שיש בעיה עם זה...

שלום,

אני שרית ואני דולה.

ליוויתי השבוע לידה בהלל יפה בחדרה.

 

בנוסף אלי היו נוכחים כל הלידה האמא של היולדת והבעל.

בהתחלה המיילדת אמרה שמותר 2 מלווים בלבד.

אבל בפועל, לאורך כל הלידה שהיתה בלילה (אולי זה קשור לזה שהיתה משמרתי לילה יחסית רגועה עם מעט יולדות),

לא העירו ולא ביקשו מאחד מהמלווים לצאת מחדר הלידה.

 

בהצלחה

 

ועד שהיה צריך לעשות ואקום היינו הבעל, האמא של היולדת ואנוכי בחדר ומעת לעת גם 2 מיילדות...

..

 

היא דוקא מדריכה אותנו כן לנקז את הפצעים ממוגלה.

לעשות את זה בעדינות, בעזרת גזות סטריליות, עם קצות האצבעות ולא הציפורניים, ולשטוף ידיים בסבון, לפני ואחרי.

 

אחרי שמנקזים, שוטפים בסבון נוזלי עדין ושמים קרם איכותי - תבררי בבית מרקחת מה כדאי למרוח על המקום אחרי ניקוז הפצע (אנחנו משתמשים בקרם ריפוי שאמא שלי עצמה רוקחת).

 

הסיבה לפצעים היא הורמונלית ככל הנראה.

נסי ללכת לפי ההדרכה התזונתית הרגילה שנותנים לבני נוער במקרים כאלה.

 

בנוסף, אפשר לקבל טיפול הומאופתי לאיזון.

יתכן גם שחסר לך משהו בתזונה? תקפידי על פרינטל.

 

גם לי התחילו חצ'קונים והוא נתן לי רולר עם איזה חומר למרוח על הפנים שקצת עזר.
לא לייבש. לדעתי לא לגעת בשום אופן.

אם לא רואים כלום באו"ס, אז אולי זה רק שפשוף במקום שעשיר בכלי דם.

נבדקתי ואמרו לי שהכל בסדר , אבל אני עדיין מפחדת. 

זה לא היה בהריונות קודמים ... זה משהו שקשור להריון תאומים ?

בני 8 חודשים. ילדתי בקיסרי כי זה שהיה אמור לצאת ראשון היה במצג עכוז ולא התהפך..
אבל הבנתי שזו בעיה של הריון ראשוו.. ייתכן שבגלל שזה לא הראשון שלך-גם אם זה יקרה-זה יהיה בסדר ותוכלי ללדת רגיל. צריך לברר.

אבל ממש רציתי לידה רגילה..

ההריון עבר עליי ממש בקלות אז אני לא כ"כ יכולה לסייע בעצות מעשיות..

אבל אשמח לענות לך על עוד שאלות אם תצטרכי..

התופעה שאת מתארת לא מוכרת לי כדאי לך להתייעץ עם הרופא שלךבבוקר.
הקאות וחולשה בשבועות האלה הם תופעה מוכרת לי מאוד.... ממליצה לך לאכול בעיקר בבוקר זה יתן לך כוחות להמשך היום .. אם זה גורם לך להקיא ,אכלי צנימים או קרקרים זה יתן לך גם תאבון להמשך היום .לי אישית היה רעב תמידי אז תמיד היה לי משהו לאכול בתיק :בייגלה פירות ירקות שקדים צימוקים ובקבוק מים .
את צריכה לאכול ארוחות מזינות(עד היום לא הבנתי למה התכוונו כשאמרו לי לאכול בשביל שלושה ..)את צריכה לאכול לפי הכמות שאת אוכלת בד"כ לא צריך להגזים בגודל הארוחה ,במיוחד שבמהלך כל היום בא לנשנש משהו.......ו...
להשתדל לא לעשות דברים שדורשים מאמץ רב
מנוחה לפי הצורך .
אני ילדתי אותם הניתוח קייסרי. הם היו במנחים שלא ניתן היה ללדת אותם טבעי ,מאוד השתוקקתי לזה ,אבל לא יצא אגב הם התהפכו ממש למועד הלידה .
אם שלך יהיו במצג ראש או לפחות אחד מהם הסיכויים שתלדי טבעי גדולים .אבל זה חזון למועד ,כשתגיעי לשם תתמודדי .ואנחנו כאן לעודד ולהמליץ בע"ה
שיהיה הריון קל ומשעמם....

תודה רבה !!

הראשון היה ראש השני עכוז והוא התהפך ברגע שהראשון יצא.

ילדה בשבוע 35 עם זירוז..

ההחלטה תלויה:

א. מבחינה רפואית - חובה שהתינוק הראשון (זה שהכי קרוב לפתח) יהיה עם ראש למטה. לא חשוב המנח של השני. כמו שציינו כאן הרבה פעמים התינוק השני מתהפך  (יכול להתהפך גם מראש לעכוז...) לאחר יציאת הראשון. עם זאת, כיוון שהכל כבר פתוח הרופאים יודעים להתמודד עם זה בדרך כלל.

כן מאוד מאוד מומלץ מבחינה רפואית להיות עם אפידורל בלידה על מנת לאפשר התערבות רפואית במקרה הצורך (כמו למשל היפוך התינוק השני למצג ראש) בלי להכאיב ליולדת. וכן כדי שבמקרה של צורך במעבר לניתוח האישה כבר תהיה מורדמת (כן, זה יכול לקרות וקורה שמתחילים לידה רגילה ונאלצים לעבור לניתוח).

ב. תלוי ברצון האישה, מה שיעשה לה הכי טוב ורגוע.

הרופאים לא יכריחו אף אישה ללדת בלידה רגילה תאומים אם היא לא רוצה...

 

עליה את מדברים לאחר קיום יחסים, אם נבדקת אחר כך והכל היה בסדר אז זה בסדר..
בעיקרון זה אמור להפסיק בשלב הזה...

עוצמת התנועות שמרגישים תלויה בהרבה במיקום השליה.

אם יש לך שליה קדמית זה מפריע מאוד להרגשת תנועות, חוץ מזה שזה שבוע מוקדם יחסית, לא בהכרח מרגישים כבר אז, וזה שהרגשת בהריונות קודמים לא אומר, כל היריון והמאפיינים המיוחדים לו. 

יש לי גיסה שלא מרגישה תנועות בחלק מההריונות לפני שבוע 20. חכי עוד קצת....

אני גם בשבוע 16 ולא מרגישה כלום..(אבל הריון ראשון)

באיזור שבוע 20-22 אבל כמובן יכול להיות גם לפני..

אני באופן אישי הרגשתי כבר ב-15 את הפרפרים...

-אסלוניות לשרותים-הצלה ממש!
-מגבת ישנה-לנגב אחרי שטיפה של המקום.עם תפרים אי אפשר טישיו.
-כפכפים
-גומיות לשיער
-כסוי ראש נח
-מחברת לכתוב סיפור לידה
-תחתונים חד פעמיים

יש באינטרנט מלא רשימות.תעשי חיפוש בגוגל

בטטרה משתמשים כדי להגן מפליטות ולנקות אותן, ובפלנל כדי שיהיה לתינוק נעים מתחת לראש...

מדדי ראש קטנים ובמיוחד היקף ראש קטן הם ממצאים הדורשים התיחסות.
במרבית המקרים העובר תקין והדבר קשור לנתונים הגנטיים של ההורים
במקרים אחרים ביוחד בשליש השלישי של ההריון הדבר קשור לתנוחת הראש הלחוץ באגן כלפי מטה.
רק במיעוט המקרים מדובר בחריגה משמעותית מטווח הנורמה ואכן בהפרעה עוברית אמיתית שמתלווה להפרעה במבנה המח או להפרעה כרומוזומלית.
במקרים של חריגה משמעותית יש מחקרים שמעידים על הפרעה תפקודית אצל הילדים לאחר הלידה
בדכ נהוג להשלים סקירה של העובר + סקירה מכוונת למבנה המח
אם הסטיה גדולה מעל 2 סטיות תקן מהנורמה יש לגשת ליעוץ גנטי בשאלה של דיקור מי שפיר
בכל מקרה רצוי מעקב בהריון

ירידת הבטן בהחלט יכולה להיות התינוק שמתחיל להתכונן ללידה, ומתחיל לרדת = מתחיל את דרכו (הארוכה) החוצה.

התקשויות של הבטן נשמעות כצירים.  לא צירי לחץ, אבל בהחלט צירים.  יש נשים שיסתובבו שבוע, שבועיים ויותר עם צירים כאלה, ויש שרק למשך מספר שעות עד שמתחילה לידה.  כל אחת והגוף שלה, והלידה שלה (לא בהכרח דומה לידה אחת של אשה ללידה אחרת של אותה אשה).

 

לתשומת ליבך - 

יש נשים שאינן חשות כאב עם צירים, גם לא עם צירי לחץ.  אמנם מספר הנשים האלה באוכלוסיה קטן מאוד, אבל הן קיימות.  הרופאים ממליצים לנשים האלה להסתובב בחודש התשיעי עם ה"יד על הבטן", וכשהן מרגישות התקשויות סדירות, מתמשכות, בפרקי זמן קצרים, לגשת אל בית החולים.  

בקצרה - לתזמן את ההתקשויות האלה כאילו הן הצירים שמרגישים אותם על ידי כאב.

"רציני" = התקשויות סדירות, כשההתקשויות נמשכות לפרקי זמן ארוכים יותר, והרווח בין ההתקשויות קטן יותר.  בדיוק כמו צירים.

 

בשורות טובות!

 

מאז היא בין הרגליים...
והלידות ב 41-42
סיוט \-;

בכל אופן בגיל כזה, לא הייתי מנסה לעשות מעשה, הוא זקוק לזה ועדיין קטן

אולי אפשר לנסות לתת לו תחליפים כמו מוצץ למרות שמנסיוני כשהם מכירים את האצבעות העסק סגור

שלי כמעט שלושה חודשים וכל היום מכניס אגרופים לפה... הוא עוד לא באגודל אני כל היום מסתכלת ומביאה לו במקום מוצץ...
הוא הגיע לתובנה שהכי כיף עם אגרוף וגם מוצץ בתוך הפה... אין לי מושג איך יש שם מקום לכל זה

מהסיבה הזו לא הייתי מנסה לגמול את הקטן ממציצת אגודל כרגע.

זה בדיוק מה שרציתי לדעת אם זה תלוי בי או לשחרר... אם דווקא שהוא בן 3 חודשים לשחרר או דווקא זה הזמן לעצור אותו לפני שיתרגל. ברור שזה חלק מההתפתחות לכן לא התחברתי לגרביים. בקיצור נראה לי משחררת ומקווה שזה הרגל שיחלוף, אם יש תובנות לבעלות נסיון אשמח!

אבל יש לי כמה אחיינים שמצצו אצבע, אני דווקא כם חושבת שכדאי לך לנסות לגמול אותו מזה עכשיו כי ככל שיגדל הוא יתרגל לזה וזה יהיה הרבה יותר קשה לגמול אותו.

 

אחותי ניסתה שוב ושוב עם המוצץ לסרבנים עד שהבת שלה התרגלה.

 

אגב, אגרופים בפה זה באמת חשוב וזה ממש לא קשור למציצת אגודל.

 

אצלי הגברת בגיל צעיר מאד גילתה שאת האגודל הרבה יותר נחמד למצוץ מאשר מוצץ...
מעבר לחשש מהגמילה העתידית, היה חשוב לי להפסיק את העסק הזה כי הילדה מצצה אצבע במקום לאכול.
גרביים על היד לא היו אופציה מבחינתי, בגלל כל הסיבות שנכתבו פה.
הפתרון שלי היה לשים לה פלסטר (לא פלסטר רגיל, כי הוא נפל מיד, אלא הנייר דבק הזה שאיתו מדביקים תחבושות) על האצבע. זה לא הפריע בכלל לתפקוד של היד (כולל הכנסת אגרופים לפה ותפיסת חפצים), אבל כן גרם לזה שלא היה לה נעים למצוץ.
אולי כדאי לך‎ ‎לנסות...
בהצלחה!

והתוכן של ההודעה שלי כנראה יזעזע ויגעיל אתכן (ולכן האנונימי!)

אבל אני........... מוצצת אצבע עד היום
אמא לכמה ילדים...

בושות וחרפות ולא מצליחה להגמל.

תארי לעצמך באיזו היסטריה אני עכשיו כשהקטנה שלי מוצצת אצבע!

אז אמרו לי מה שאמרו לך, והנחתי לה,

אבל בפועל זה רק מתגבר ומתגבר.

בתחילה זה היה בשביל להרדם, אחר כך בשביל להרגע, עכשיו זה כבר סתם בפה כל הזמן.

כואב לי הלב.

לי הלכה צורת השפתיים היפות בגלל הדבר הזה, וכמובן השיניים לא מיושרות ואין טעם ליישר אותן.

במבט לאחור זה מה שהייתי צריכה לעשות עם ילדתי, (הגרביים)

עכשיו היא כבר גדולה מדי בשביל זה.

יש את הדעה הנוספת, שאני עדיין מהססת בקשר אליה, 

שזה נורא מרגיע אותם, עוגן בטחון, זה זמין להם, זה יעבור. נורא רחמתי עליה, ראיתי איך שזה מרגיע אותה ולא הייתי מסוגלת לשים לה גרביים על הידיים, אבל הנה אכלתי אותה... היא מכורה לגמרי.

ונכון שזה עובר אצל חלק מהילדים!

אבל אצל חלק - לא... וזה מאבק פי אלף יותר קשה מלהפרד ממוצץ!

פשוט שימי את זה במערך השיקולים.

 

ועם כל זאת- אני לא חושבת שזו סיבה להילחץ ולהילחם עם תינוק כ"כ קטן על העניין הזה... אני בגישה שלכל גיל יש את העניין שלו ולכל גיל את הגמילה שלו...גם ככה כשהם תינוקות יש הרבה עם מה להתמודד אז לפחות כשיש משהו שמרגיע אותו- אני בדעה של נחת... שיירגע לו... מה עדיף? שיהיה מוצץ שהולך לאיבוד כל הזמן? אני לא מכריעה מוצץ או אצבע אך אם הילד כבר בחר- אני בעד לאפשר לו, ולגמול בכל התוקף וברכות- בגיל המתאים.

כלומר האם לדוגמא מוצצת אצבע עד היום. או יש חברי משפחה אחרים המוצרים אצבע, כדאי לעבוד על גמילה בהקדם האפשרי, אם לא, יש סיכוי גדול שיעור מעצמו.

בגיל כזה- אני מציעה לך לשחרר.

השנה הראשונה של התינוק זה הגיל שבו הוא מגלה וחוקר את העולם ואת עצמו- דרך הפה והידיים. 

ככה הוא מרגיע את עצמו, זה נותן לו גרייה ויכולת להכיר את הגוף שלו. 

לנסות למנוע ממנו את החוויה הזו- לפי תאוריות שונות זה מה שעלול לגרום לו בעתיד לחזור לדפוס הזה, של יד בפה.

אז נכון, אחרי שנה, הייתי רואה אם זה נמשך במידה וכ מנסה להפחית או לתת אפשרויות גרייה אחרות. 

כרגע- הייתי משחררת. בלי לחץ, ועוקבת בעוד כמה חודשים לראות אם זה ממשיך. 

ובאמת לנסות קצת עם המוצץ.

 

בהצלחה! 

כרגע שיחררתי,
מה שכן, התחלתי להשכיב אותו כשהוא ער המון על הבטן. ככה שיהיה פעיל יותר, בנתיים זה די מוכיח את עצמו.וגם נחזק על הדרך את חגורת הכתפיים... וכמובן אמשיך לעקוב. לאנונימית שעדיין מוצצת, לכן נלחצתי כי אני מכירה כמה שמצצו עד גיל מבוגר למדי... ועודם... בכל אופן תודה על העיצות

זה גם הורס את השיניים...

וגם קשה מאוד לצאת מזה... (יצא לי לראות דיי הרבה אנשים מבוגרים עם אצבע בפה וזה ממש לא נעים...)

אז תנסי להוציא לו את האצבע כלפעם שאת רואה אותו מכניס... ואני מקווה שהוא כבר לא יחפש...

בהצלחה...!!!

(דרך אגב... ניסיתי את זה על אח שלי... כל פעם שהוא הכניס הוצאתי לו ועכשיו הוא לא עםן אצבע...)

לאחד בגיל 4 עבר מצויין עם מרה

הגדולה בת 12 עדיין עם אצבע

זה גרוע מאוד

מעוות את צורת הפה.

עדיף להפסיק בגיל מוקדם

ניסינו את זה פעם על כסיסת ציפרניים... ולא כ"כ הלך...

אין לי עצה אבל אני יכול להגיד לך שאם לא עוצרי את זה עכשיו אימתי? יש לי אחות שמגיל זה היא מוצצת אצבע בתחילה חשבנו שזה יפה ועכשיו היא כבר בת 14 ושום דבר לא מניא אותה מלמצוץ לפחות 18 שעות ביממה 

זה דווקא חמוד בעיני...

 

אבל הוא לוקח גם מוצץ במרץ אז אני רגועה

 

וזה כיף שיש לו משהו שמרגיע אותו אם נניח המוצץ כרגע נאבד/ שיוצא לו מהפה ואני לא זמינה להכניס לו חזרה...

יאווו 3 חודשים זה גיל ממיס!!!!!

 

כ"כ אוהבת את הגיל הזה!!

אמנם, ילד שמוצץ אצבע הוא רגוע יותר כי הוא מרגיע את עצמו.... אבל זה מאוד לא פשוט להיגמל מזה!

הגדולה שלי מוצצת אצבע (בת 4) וכשהיא נולדה וראיתי שהיא מוצצת אצבע קראתי בכל מיני מקומות שזה חשוב וכו' ושזה לא נורא שמוצצים אצבע ואפשר להיגמל מזה.. בפועל זה לא נכון! מאוד מאוד קשה להיגמל מזה. למזלי היא מוצצת אצבע רק כשהיא רוצה לישון כך שזו חצי נחמה..... תחשבי על טיפולי יישור השיניים שהוא יצטרך לעבור... אפשר להשתדל להימנע מזה! (נכון שיכול להיות שיצטרך טיפולי שיניים בכל מצב אבל זה לא אומר שלא נעשה את ההשתדלות לשנו).

 

הבן השני שלי-עוד לפני שהגעתי לחדר לידה קניתי מוצץ אמרתי שאין מצב שהוא ימצוץ אצבע. ובאמת למזלי הוא לא מוצץ אצבע (ובעקבות ניתוח שעבר הוא גם לא עם מוצץ כבר מגיל 5 חודשים).