פורום הריון ולידה (עמוד 4580)

(אני בסוף הריון ראשון) בעקבות אמא שלי שהחדירה לי מאז שאני קטנה לא ללכת לאולטראסאונד לבד (ככה גילו לה על הפלה ל"ע).

אני מרגישה שלמרות שאני יודעת/ מתפללת שבעז"ה הכל יהיה בסדר, אני צריכה את בעלי איתי למקרה שיגלו משהו מלחיץ...

(אפילו באולטראסאונד האחרון, למרות שהרגשתי תנועות וידעתי שכל הבדיקות עד כה חזרו תקינות ב"ה, רציתי שיהיה איתי למקרה שיגידו לי שהתינוק עכוז או משהו).

לבדיקות מעכב אצל האחות אני לרוב משחררת אותו.

א"ס ראשון- בא איתי

סקירה מוקדמת- לא עשיתי

סקירה מאוחרת-בא איתי

כל שאר הביקורות, שקיפות עורפית וכו' הייתי לבד.

זה לא ממש ניתן להשוואה אחת מהשניה, יש כאלו שקופצים לבדיקה בקופת חולים שליד הבית וזה עניין של חצי שעה,

ויש כאלה שיש להם נסיעה מחוץ לעיר בטרמפים ואוטובוסים ובעל שעובד ואסור לו כמעט להבריז מהעבודה....

הלכנו ביחד והשקענו בתלת מימד... ,

חגגנו לפני זה במסעדה (זה היה בסוף תקופת מבחנים שלא נפגשנו ודיברנו הרבה

אז הפכנו את האירוע שיוצאים לעיר וכו' לחגיגה

בהר הצופים, לפני חודשיים וחצי בערך- אני חושבת שלרופא קראו ד"ר אמסלם. הוא היה מעולה. לא בטוחה שזה שמו.

הבדיקה עצמה לא נעימה לי עזר שלא התסכלתי על המחט אלא התפללתי שיהיה בסדר בעיניים עצמות.

אחרי הבדיקה הרגשתי שהכי נכון לי זה פשוט לנוח, וזה מה שהעביר לי את ההתכווציות שקורות הרבה פעמים.

יום וחצי אחרי זה כבר הרגשתי בסדר גמור וחזרתי לגמרי לשגרה.

שיהיו תוצאות טובות בע"ה. בהצלחה!

לשם אחר..אולי ניפטי, או מטרניטי 21..אלה בדיקות דם שחברה שלי בררה וגם עשתה את אחת מהן. חברה שלי אמרה שבחלק מהמקרים לרופא יש איזושהי הנחה שאת יכולה לקבל דרכו (לא מאוד גדולה אבל עדיין..)

ואת המי שפיר הקודמים אני עשיתי באסותא (דרך הקופה) והייתי מאוד מרוצה..אבל גם אני מאוד חוששת ממנה אז ועד שיגיע הזמן אמשיך להתלבט בין מי השפיר לבדיקת הדם..

הרבה פחות מפחיד ממה שזה נשמע. גם הסיכונים כבר ממש ירדו. זה לא כמו שהיה פעם...

מה שהיה לי - קודם הרופא בודק באולטרסאונד איפה העובר ואז מכניס את המחט. בתוך המחט יש צינור דק ואחרי שזה נכנס הוא הוציא את המחט והצינור נשאר. זה אומר שהשאיבה מתבצעת בלי מחט רק עם הצינור. אז גם אם העובר זז זה לא יכול לפגוע בו.

זה לא הכי נעים אבל לא נורא... רק דקירה.

ובאמת חשוב לנוח אח"כ. לא סתם הם ממליצים על זה. אני קצת זילזלתי כי הרגשתי טוב ואח"כ כאבה לי הבטן... חבל

בהצלחה ובשורות טובות בע"ה!

ולחצתי לה את היד- מעכתי. כי זה כן כואב. אבל לא כמו צירים.

בכ"מ באמת הסיכונים מזעריים כיום, 

וזו בדיקה חשובה לאלו שצריכות.

ההנחייה היא מנוחה כללית יומיים.לגמרי. אני הפסדתי חתונה של חברה קרובה קרובה. ככה זה...

עשיתי אצל ד"ר אורי חן המקצועי והנחמד בשערי צדק.

בתום 3-4 חודשים בעז"ה.

אני במצב הזה בכל פעם מחדש - כבר 7 הריונות ב"ה.

מזל שמרוב תשישות אני פשוט לא רואה יותר מדי את הבית.

אולי בכל זאת תשתפי את המשפחה הקרובה?

או שתקחי עזרה בתשלום: קחי כמה פעמים בשבוע, ותבקשי שיקדישו יותר למראית עין של סדר, קיפול כביסות וכו' מאשר לניקיון יסודי.

שווה כל שקל.

ותוכלי "לשקם" את הבית כשתחזרי לכוחות שלך.

ותשני. תשני כמה שאת צריכה. בעז"ה יעבור. .

בדיוק לפני שבוע הייתי אצל הרופא שלי כ5.5 שבועות לאחר לידה והתלבטתי כמוך אם לא מוקדם קצת..

ולתדהמתי הוא אמר לי שממש אין צורך להבדק מניסיונו האישי (והוא רופא בכיר ממש עם ניסיון) כיוון שאף פעם לא גילה דבר חריג בבדיקה זו ובתנאי שהאישה לא מתלוננת על כאבי בטן או דימום חריג וכו'...

אבן נגולה מעל ליבי כשאמר לי שלא יבדוק כי אין צורך...

חשבתי לפרסם זאת שעוד נשים במצבי ידעו זאת..

(למרות שזה ספציפי אצל הרופא הזה שלפי נסיונו ראה שממש מיותר לבדוק..)

מה שבעקרון בודקים זה שהרחם חזרה למקום שלה שב"ה אם הכל היה תקין בלידה אין סיבה שיהיה משהו חריג בבדיקה.

כי באמת לא אקח אחריות.

רק שהתבדחתי אתו שאלך לפרסם לנשים שאין צורך בבדיקה אם מרגישות טוב...

סתם להאיר את עיניכן ...גם אני הייתי בהלם.

ההגיון אומר להיבדק... 

אני ממש לא הייתי מוותרת על הבדיקה הזאת!

כשנגמר הדימום.

נותרה שארית מהלידה והרופאה ראתה אותה בבדיקה הזו. ממליצה להיבדק

אותי הוא שאל אם אני רוצה שהוא יסתכל על התפרים לראות שהכל בסדר.

מעניין אם זה אותו רופא...

מושט סלומון סול וכדו

יש קציצות טונה

אפשר יום אחד לזניה

פלאפל ביתי

בתשעת הימים כי הייתי מאוד חלשה והחלב התמעט.

וגם לצום בהנקה - התירו לי שלא. אפילו לא הייתי צריכה לאכול לשיעורין.

ובפרט שהשנה הצום נדחה. לא להתבייש לשאול רב.

ולכן עדיף לא לתת לתינוק...

או לתת מעט ולראות אם יש תגובה אלרגית כלשהיא.

אלא מתי. 

אני נתתי ב8 חודשים

היום דווקא ממליצים כן לחשוף אותם לזה בגיל מוקדם, כי זה יכול למנוע אלרגיה בהמשך.

יכול מאד להיות שהכתמים הם מהסרזט

לכן בדר"כ ההמלצה היא להתחיל לקחת בעיצומו של הדימום מהלידה,

או כשבועיים לאחר הטבילה.

כרגע, להתייעץ עם הרב או עם מכון פועה כיצד לא להיאסר

אולי להגביר את המינון לשני כדורים

בהצלחה ומזל טוב 

לדעתי זה אמור להיות תפקיד של הבעל

(ותשתדלי לא להסתכל על התחתון)

ולהביא לו נניח אחרי 3 ימים ואם יש עוד- אז ביום השביעי, זה מה שאנו עושים, כמובן רושמים לנו ולרב מה זו כל בדיקה וממתי, גם לרב זה נותן איזו תמונה על מה שקורה בימים אלו, התגברות או החלשה... אם את כבר ביום השביעי- שווה לך לשאול ולטבול כבר...

אקמול נותנים כשמפחדים מחום גבוה מדי (שעלול חלילה להוביל לפרכוסים), וזה רק מ-38 מעלות

או כשהתינוק אינו רגוע בגלל כאבים או כדומה, ואז האקמול יכול להרגיע אותו.

אנחנו לא אנשי מקצוע ואין לנו את התמונה המלאה מול העיניים. אם את מרגישה שיש צורך לפנות לאיש מקצוע אז תקשיבי לעצמך ותעשי זאת.

בהצלחה!

ובמקרים כאלה ויטמין A יכול לעזור מאוד - מונע את החיכוך בין עצמות המפרק.

אפשר לאכול כתומים - גזר, בטטה, דלורית, דלעת, עדיף מאודים/מבושלים במעט שמן (זית).

אם לא מסתדר, עזרה ראשונה אפשר גזר חי - אוכלים שניים ומיד רואים שיפור.

ןגם פירות: מנגו, פפאיה (בחורף אפרסמון, הדר כתומים).

כמובן לשלב את התיגבור בירקות ופירות כתומים בתפריט בכללי (שלא תקבלי הרעלת גזר ).

אם גם זה לא מספיק - יש ויטמין A כתוסף מזון.

אולי סתימה בצינוריות החלב?

ואם זה כן גודש, יכול להיות שהיא ינקה וינקה ואתמול -שלשום היא התחילה לרדת בכמויות, ולכן הגודש.

מעבר לכרוב כמובן, תנסי למרוח קרם סמיך, אפילו חמאה, מרגרינה, ולהניח על המקום צמר גפן טבול באלכוהול.

אם זה לא ימיס את הסתימה, ואת עדיין סובלת, תלכי להיבדק - יתכן שמעט הזדהם ויש דלקת.

מה שצריך לעשות זה לנסות לשחרר את זה במיים חמים ולרכך את הפיטמה.

זה ממש זכור לי כסיוט!

וכשסופסוף הצלחתי- אחרי הרבה ניסיונות זה השתחרר בבת אחת..

תראי אם יש נקודה לבנה על הפיטמה

אם יש קצת אודם וחום, אפילו נמוך, יכול להיות שזו דלקת, ואז כדאי להגיע מחר לרופא נשים או משפחה ולטפל בזה.

זיהום שאין לו מוצא ברקמה עמוקה של השד, ואז לא מועילים לא עיסויים ולא מים חמים לא כרוב.

לפעמים אין מנוס מאנטיביוטיקה.

ואם את בקטע טבעי ומעדיפה לא אנטיביוטיקה בהנקה - גם הומאופתיה מטפלת בזיהומים כאלה יפה.

לצערי אני נוטה לזיהומים כאלה והתנסיתי גם באנטיביוטיקה וגם בהומאופתיה.

ניסית לשאוב?  רק כדי לרוקן את השד.

יתכן שקומפרסים קרים יעזרו (להקטין את המודלקות של הרקמות סביב האיזור המלא) ואז לשאוב, לאחר שקיררת את המקום.

יש נשים שעוזר להן לעמוד במקלחת ופיסית להוציא את החלב (שאיבה ידנית) בעזרת מים חמים שמחממים את השד.  

כשהשד מוגדל (גדוש) זמנית, חשוב להרפות גם את החזיה.  שלא יהיה לחץ על השד.  לחץ יוצר עוד חלב

יש נשים שלא לובשות חזיה כל עוד יש כאבים כמו שתיארת, ונמנעות מכל מצב (שכיבה על הצד, לדוגמא) שיגרום ללחץ על השד.

חשוב מאוד לשתות הרבה, ולהניק \ לשאוב הרבה כדי להעביר  \ להזרים את הדלקת.  

גם מנוחה עוזרת הרבה.

אם תרצי, אשמח לעזור בפרטי.

רפואה שלמה.

עם מחט . את לא צריכה עוד בלגנים עכשיו.

ניסית לשים צמר גפן, קצה חיתול (או ממחטה או בד כלשהו) ספוג במשהו אלכוהולי כמו שכתבתי לך למעלה?

(אלכוהול 70%.96-98%, ברנדי, וודקה, וויסקי - משהו, לא חשוב מה.

רק - אלכוהול 70% אינו למאכל, ולמרות שהוא מתנדף, כדאי לשטוף את המקום לפני שאת מניקה).

זה עובד פלאים. ממיס את הגוש שנוצר (וכואב בערך כמו אבן חצץ מתחת לעור), והכל מתנקז החוצה.

רק למרוח קרם קודם על המקום כדי להימנע מצריבה של העור.

תנסי את זה. זה יכול להיפתר תוך 3 שעות.

אם הגודש עצמו לא יורד ויש חום וצמרמורות בדרך כלל לוקחים אנטיביוטיקה 

וזה חולף אבל לנקודה הלבנה לוקח זמן כי כל פעם שהתינוק יונק זה פשוט פוצע את המקום שוב 

ולי הרופאה אמרה שדוקא ממקום הגודש לתת לתינוק לינוק קודם כדי שהגודש ירד למרות הכאב 

ולא לשכוח המון עיסויים זה ממש עוזר

ב"ה מדברת מניסיון של 5 ילדים שינקו למעלה משנה

לא הצלחתי להבין מה הבעיה. מישהו מקצועי צריך לראות את זה.

זה גם לא סביר שסתימה בצינוריות, או גוש חלב שנוצר, ישארו בשד את כל הימים האלו ולא יתנקזו החוצה.

שרית 0542040699

הנקה: פשוט תרגישי איזה צד גדוש יותר, ותתחילי משם.

לא קריטי אם מדי פעם מתבלבלים .

עדיף באמת לעשות גרעפס.

רגליים מקופלות להקלה על יציאות זה מעולה. אפשר גם לסובב בעדינות מצד לצד.

לנענע את האגן בעדינות בעזרת הרגלים המקופלות.

*גם אצלי הוא מגהק די הרבה, ככל שהוא גדל אני שמה  לב שזה קורה פחות (לא יודעת אם זה קשור).
קראתי באינטרנט פעם שזה לא באמת נורא. אני אישית לא מתרגשת יותר מדי ומחכים שזה יעבור... לא חושבת שיש יותר מדי מה לעשות בנידון...

*מצטרפת למה שנכתב מעליי שזה מצוין שאת מקפלת לה את הרגליים. קראתי שצריך לקפל (לא חזק כמובן) את הברכיים לכיוון הבטן וזה עוזר... מניסיון זה נכון..
 

*אני נותנת ויטמין D מתי שאני זוכרת. שימי לב שיש חברות בהן צריך לתת טיפה אחת ויש חברות שצריך לתת 2 טיפות. תסתכלי על האריזה מה ההוראות.

*ממה שאני יודעת,אמורים להתחיל מצד אחר כדי שיקל עלייך ולא יצטבר יותר מדי בצד אחד. בכל מקרה בגיל שבועיים וחצי יונקים המון, אז לא מאמינה שיצטבר לך בצד אחד. אם כן, אז כבר תרגישי מאיזה צד כדאי. לאט לאט עם הזמן זה הופך להיות הרבה יותר קל, תדירות ההנקה פוחתת וצוברים ניסיון

שיהיה בהצלחה ומלא מזל טוב תהני

 

בין השתיים?

מחר בבוקר תעשי בדיקת דם וכבר בערב רב הסיכויים שיהיה לך תוצאות או למחרת.

אפשר להזמין גם דרך הטלפון ויש להם המון דברים וגם ידע מקצועי.

שאבתי ביד - יותר נכון סחטתי : להפעיל לחץ על השד עצמו כמה שאפשר במקום על עטרת הפטמה.

לא ניסיתי פטמת סיליקון לשאיבה. אבל אם הנקה עם חתכים מכאיבה לך, כאן פטמת סיליקון יכולה לעזור.

אם את מפוצצת ולא יכולה לשאוב - שימי כרוב כדי לא להגיע לגודש או סתימה של הצינוריות, שלא יסתבך עוד יותר חלילה.

(ואל תחששי כרוב לא ייבש לך את החלב כמו שהסברתי אלף ואחת פעם כאן בפורום).

כדאי להחלים את החתכים בהקדם בעזרת משחה כלשהי. ואולי לא לשאוב כמה ימים עד שהחתכים יתרפאו לגמרי.

תחזיקי מעמד יקרה. ואל תתייאשי - אם את מצליחה להניק אבל לא מצליחה לשאוב, זה לא יגמור את החלב. החלק של ההנקה הוא היותר משמעותי לייצור החלב.

והכל הפיך - ברגע שהמקום יחלים תוכלי לחזור לשאוב (בעדינות ובזהירות) ולהחזיר לעצמך את הכמויות.

אם יש לך מנות קפואות ברזרבה - זה הזמן להפשיר אותן.

וכל הכבוד לך על הנחישות - זה לא מובן מאליו.

לפעמים אני מרגישה שאנחנו עוקפות מימין את הלוחמים הקשוחים ביותר, ביחידות המובחרות ביותר, בנחישות שלנו להתגבר על הקשיים שאנחנו חוות בהנקה . 

עודדת אותי מאד!

כואב לי לסחוט ביד, ואני לא כלכך מצליחה להוציא ככה.. לא חושבת שהגודש יעשה בעיות כי בבוקר קטני מרוקן יפה את הכל..

אני חושבת שזה מפחית חלב כי הוא ישן לילות שלמים (20:00-06:00 בערך בלי עין הרע!) ואמרו לי בבית חולים שהייצור הוא בעיקר לפי הביקוש בלילה, אז הקפדתי לשאוב לפני שאני הולכת לישון ולפעמים גם לפנות בוקר ואז גם היה לי רזרבות לשעות אחר הצהריים שכבר אין לי הרבה וגם זה שמר על כמות ייצור.

והמנות הקפואות הולכות ואוזלות..

התחלתי לחשוב על לשלב מטרנה בשביל הבריאות הנפשית שלי כמו שכתבו בשרשור אחר כי באלי לבכות מרוב לחץ כשהוא לא שבע והרזרבות אוזלות..

תודה על העידוד! זה היה במקום.. באמת צריך הרבה נחישות כדי להצליח בהנקה!

בכל מקרה ודאי שלא להשאיר אותו רעב.

זה יכול להיות ענין של כמה ימי החלמה, והמנות שיש לך יספיקו.

אם אין לך מספיק מנות, אין מנוס מלהוסיף תמ"ל - ככה לעניות דעתי.

זה לא משהו מובנה שבלילה יש יותר חלב?

ביום אני יותר בפעולה, התרוצצויות, פחות נחה ומן הסתם זה משפיע על הייצור לעומת הלילה שאני לא בפעולה ויש ייצור מוגבר.

אפשר לשנות את הסדרים האלה?

ותודה על הרעיון של הוויטמין די, נשמע מעניין. אנסה(:

אבל לקראת הבוקר כן - אחרי מנוחה, זו השעה הכי גדושה שלי.

ואני - אם אני ערה בלילה, בשעות שאני בדרך כלל רגילה לישון בהן, אני מתמלאת ונעשית גדושה, כאילו הפעילות יוצאת הדופן ממריצה את יצור החלב.

מה שכן - אומרים שאם יש דרישה מצד התינוק להנקה בלילה, כדאי להיענות לה. כי בגדול זה שומר על ההנקה לטווח הארוך.

אם את לומדת, ונותנת שאוב, תוכלי לשנות את הסדרים אם תשני טוב בלילה, ותשאבי ביום בזמנים הקבועים של ההנקות אם התינוק היה איתך.

כתוב בעלון לצרכן שהבדיקה אמינה גם במקרים של מניעת הריון (באמצעים הורמונליים), רק צריך לוודא שאין בהורמונים שאת לוקחת את הורמון ההריון. זה ההורמון שמתגלה בבדיקה, כך הוא זה שמשפיע עליה.