פורום הריון ולידה (עמוד 4605)

זה לא מדויק. חכי 3-4 ימים יותר ורק אז תעשי בדיקה.

ביום הביוץ בשבוע לדוגמא יום ראשון שבועיים אח"כ ז"א יום ראשון אחרי שבועיים וכן על זו הדרך יום ד' אז המחזור אמור להגיע ביום רביעי אחרי שבועיים

מה שכתבתי זה מנסיון ומידע של רופא נשים אם ראו באולטרסאונד את יוםהביוץ (ולא בבדיקה בסטיק שזה לא כ"כ מדוייק) באותו היום שבועיים אח"כ המחזור אמור להופיע

 

 

אולי זה משנה באיזה שעה היה הביוץ? אז בדיקת אולטרסאונד עושים בשעות הבוקר-לכן הדגשתי ע"פ אולטרסאונד

יום ביוץ הוא ביום ראשון

שבועיים אחרי זה אומר:

ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, שבת

ראשון, שני שלישי, רביעי חמישי, שישי שבת

זה לא חייב להיות בדיוק 14, אז בשביל מה לדון איך לספור..

אז גם ככה חכי עוד כמה ימים. או שתבדקי בבדיקת דם.

בהצלחה!

אנסה להסביר יותר במפורט.

בדיקת הריון בבדיקת דם את יכולה 7-10 ימים אחרי הביוץ. בדיקה ביתית יכולה לזהות 10 עד 21 יום אחרי הביוץ (תלוי בבדיקה ובריכוזיות ההורמון בשתן שלך)

מה שמשנה הוא, עד כמה שאני יודעת, כמה זמן עובר מההפריה (שיכולה להיות עד יום אחרי הביוץ בערך, כי אחר כך הביצית נהרסת), ועד זמן ההשתרשות.

אחרי ההשתרשות מתחיל להיות מופרש ההורמון שהבדיקה מזהה בשתן, ברמה הולכת ועולה.

ההשתרשות לפי מה שקראתי היא 7-10 ימים אחרי ההפריה.
וכדאי להוסיף עוד יום יומיים, כדי שיהיו ערכים מספיק גבוהים שהבדיקה תזהה.
אז בסה"כ לפחות 11-12 יום מההפריה.

את אמורה לדעת מתי ההפריה הייתה יכולה להיות (מתי היית עם בעלך). אז 12-14 יום מההפריה את יכולה לנסות בדיקה ביתית.

וכאן הגענו לאותו 14, אבל לא מאותה סיבה..

אז הבדיקה מאוד מדוייקת, והפרש של יום לכאן או לכאן לא אמורה לשנות את התוצאה.

ולעניין ביוץ ומועדו - ביוץ יכול להיות בדיוק באמצע מחזור, אבל יש נשים שגם עם מחזור של 30 יום, הביוץ בסביבות יום 22-24.

נכון, יש את קבוצת "רב הנשים", אבל יש גם הרבה נשים שאינן בממוצע, וגם הן ב"ה נכנסות להריון ויולדות, הבעיה איתן זה מספר השבועות של ההריון.  עד שהן מגלות שהן מבייצות באיחור של שבוע, תמיד נראה שהעובר קטן לגיל ותמיד הן יולדות באיחור של שבוע, שעבורן, בעצם, הוא תאריך נכון של סיום הריון במועדו, ולא איחור של שבוע!

הדרך הטובה ביותר לדעת מתיאת מבייצת

ממש בהתחלה וממש בחרדות, כל הזמן חוששת שמשהו לא תקין, שמשהו ישתבש, מתרגשת מההריון אבל כאילו מתעלמת במקום כלשהו, מרוב פחד שמשהו ישתבש.

לא יודעת איך להתמודד את עם זה ואיך להכריח את עצמי לחשוב חיובי..

הכי מומלץ לעשות את הבדיקות הביתיות בשתן של הבוקר. בכל אופן, לכי לקופת חולים ותעשי בדיקת דם, זאת הדרך הכי וודאית לגלות.
מזל טוב!

והיום הפשוש כבר בן חודש וחצי!

אין ספק שאת בהריון!

אני ממש זוכרת את ההתרגשות והאווירה באותם ימים..! כל כך בא לי שוב..

הפס חלש כי ההריון עוד צעיר, אבל עצם זה שיש פס, זה אומר שהבדיקה מצאה את ההורמון בגוף שלך. גם אם מעט, אבל יש.

בעקרון לרוב זה הריון צעיר...רק לעיתין נדירות זה מראה על הריון כימי. אבל לרוב זה ממש תקין ואין מה לדאוג. גן לי היה וב''ה היון מתחילה 7...

לא בתחתונים אבל לא זכור לי שהיה את זה..אז לא יודעת מה זה נחשב,.

די נראה לי שהוא יתיר. יש ענין שרב יתאמץ להתיר בשאלות כאלה. אבל כאשר הוא אומר את זה, הוא עושה את זה בכוח של רב, וזה עצמו גורם שהמותר אכן מותר (אם היית זוכרת בבירור שהיה כתם במכנס, זה מקרה שונה מאשר שברור לך בהיגיון שלא ייתכן אחרת, ולכן חובה לשאול)

אם הוא לא לבן בכלל אין בעיה

אומנם בכללי צבע כהה לא מטמא

אבל כשזה בזמן ספירה ו7 נקיים יכול להיות דין שונה. לשאול רב!!

אם זה קטן מכגריס - גודל של שקל, לא בעיה

 

וגם אם את אומרת שזה מפעם שעברה.

 

וגם אם זה על בגד צבעוני.

 

אבל מאד חשוב : אני לא פוסקת הלכה! להלכה צריך לשאול רב!
 

פשוט מרגישים שהולכים לישון. ומתעוררים אחרי רבע שעה,

מרגישים קצת חולשה. אבל חוץ מזה סך הכל בסדר.

מה שכן, הם אומרים אחרי שבועיים לעשות אולטרה סאונד לבדוק שלא נשאר שום דבר.

זה חשוב מאוד!!!

היית כבר הרבה זמן עם הדימומים והניסיון שזה יצא לבד וזה לא הלך, אז ב"ה שיש את הדרך הזו שבה אפשר להציל חיים. ובעז"ה תיכנסי שוב להיריון בריא

בחיים שלי
ואחרי ההרדמה הרגשתי רע מאוד
הלחץ דם עלה עד כדי המשך שהייה בחדר ניתוח להתאוששות
ולקח לי כמה שעות עד שהצלחתי לראות.
בקיצור לא על אף אחת .....

בניסיון העבר. אולי יחליטו לפעול אחרת.

 

שיהיה בהצלחה רבה בעז"ה .

הלכתי לרופא פרטי וביקשתי בלי הרדמה בגלל שזה מסבך את ההנקה.
זה כאב, אבל הרבה פחות מלידה.
בעצם זה היה לשאריות שליה אז אולי זה שונה.

כדאי לך לבוא עם מכתב השיחרור מאותו אישפוז. במכתב אמורים  להיות הפרטים האלו. 

רק מה ,עברתי דירה ואין לי שמץ של מושג
הייכן התיק הרפואי שלי .
הניתוח בוצע בבי"ח שאני אבצע את הגרידה
אז אני מניחה , שיש להם את הפרטים מעודכנים במחשב ?
ברכה בעיסה איזה רופא הסכים לעשות בלי הרדמה ? אשמך שתרשמי לי ,אם יש לך את הפרטים

רק כדאי לברר את זה עוד לפני יום האישפוז.

 

רפואה שלמה יקרה.

כל התוכן ברחם יצא....
תודה לכולכן .!
על התמיכה והעצה הטובה .
שנתבשר בבשורות טובות!

מין הסתם זו לא לידה ראשונה, נכון?

לאם ולוולד שלום ב"ה.
צחקתי איתה באיזה בי"ח ירשמו
שהילדה נולדה ?!

אבל היה לי גם משהו מצחיק:

הייתי בטיפת חלב של הכללית, ואחרי ה'לידת בית' התאשפזתי כרגיל, בבית חולים של כללית.

מניסיון של הלידות קודמות, ידעתי שהמידע אוטומטית עובר מבית החולים לטיפת חלב.

חיכיתי שהאחות תתקשר לאחל לי מזל-טוב, כי כך היה בלידות הקודמות.

אבל לקח זמן עד שהיא התקשרה.

כשהיא  התקשרה, היא לא אמרה "מזל-טוב!", היא רק שאלה מה נשמע?

סיפרתי לה שילדתי. היא הייתה המומה.

היא אמרה לי שבמחשב שלה רשום שהתאשפזתי, אבל לא רשום שילדתי, אז היא חשבה שאשפזו אותי למעקב טרום לידה....

מצחיק הסיפור שלך
בדבר אחד הם צדקו "היתאשפזת"!!כי לא ילדת שם .רק באת להתאשפז עם התינוק .מין תחביב שכזה .......
חחחחחחחח

והם עושים לך ממש טובה שהם מוכנים לקחת את הילד לחודש! שזה בכלל לא קל. אני בשביל יום צריכה להתחנן... חוצמיזה שהם גדלו אותך ונשמע שיצאת בסדר לגמריי למרות שהם לא כאלו נקיים..בקיצור תעריכי אותם ותשחררי לחץ.. תסמכי על המשפחה שלך הרבה לפני שאת סומכת על מטפלת. זרה..

זהו הדעתי האישית בלבד: זה מוגזם לבקש מאנשים לשטוף ידיים לפני שנוגעים בתינוק שלך, זה לא נקיון בסיסי זה אסטניסיות ocd לדעתי, מה ההורים שלך נגעו בבוץ ובביוב ?! בחיים לא היה לי נוהל כזה בבית ולא ביקשתי מאחרים לעשות כך, וב"ה התינוקות שלי בריאים,זה בהחלט מעליב... והתינוקות האלו שבדרך כלל שומרים עליהם יותר מידי בסטריליות הם באמת אלו שנדבקים יותר בקלות, אובר אסטניסטיות בהחלט יחליש את המערכת החיסונית שלו, עוד חודשיים שלוש כבר לא תהיה לך שליטה לגמרי בנקיון, הוא יכניס הכל לפה, כל דבר שיש בדרכו, תפקידנו להשגיח, אבל לא בטרוף...

ובעניין השקט, אני בטוחה שהם לא ישימו מוסיקת דיסקו ויצרחו כשיישן, אלא ידברו כרגיל, שזה מצויון להרגיל אותו לרעשי רקע, זה נותן לו הרגלי שינה מעולים.. ותסמכי עליהם שגם הם ירצו שיישן ...

 

נשמע שאת לא סומכת עליה ורק תפגעי בהם עם הדרישות שלך שבהחלט לדעתי מעליבות ואינם הכרחיות לגיל הזה, בגיל הזה הכי הכי חשוב זה אהבה ואם יש  אפשרות שהתינוק שלך יהיה אחד על אחד, ולא אחד מתוך 6 תינוקות זה כמובן עדיף, אבל אין מה לעשות אי אפשר לבוא להורים עם דרישות, הם עושים טובה... גם הבן שלי  היה בהתחלה אצל חמותי, וזה היה לי סיוט שלא יכולתי להעיר כי זה ממש לא יפה  ומעליב.. למטפלת יותר נעים לבוא עם דרישות/בקשות כי אין קשר משפחתי ואת משלמת לה. ואם את מחפשת תרוץ איך לשים אותו ישר במשפחות ולא אצל ההורים שלא יעלבו, תגידי להם שהמשפחתון לא ישמרו לו מקום אם לא יתחיל עכשיו או משהו כזה..

לשטוף ידיים כל פעם. זאת הגזמה....
אם הן מלוכלכות כי את באמצע בישולים או מלכלוך-סבבה תרחצי. אבל סתם ככה?!?

כשיתחיל לזחול ולאכול הכל ישתנה- הבגדים יהיו מלוכלכים, הידיים והרגליים לפעמים שחורות הוא יכניס דברים לפה- יש גבול כמה אפשר להשגיח, זה בלתי נמנע...
וגם אם יותר שומרים על קטנים- זה בגבול הנורמלי...


ובאופן כללי כששמים אותו אצל אחרים שישמרו עליו- בעיקר אם בחינם- צריך להבין שיתכן והטיפול לא יהיה זהה לשלך..וכל עוד לא מדובר במשהו עקרוני את צריכה לשחרר.
אני מבינה ויודעת כמה זה לא קל....אבל אין מה לעשות.
מותר לבקש שירדימו אותו לפני שממש מתעייף- אבל אם ירדימו אותו מעט מאוחר מזה ולא ילחשו- צטרכי לקבל את זה. ותראי שגם הוא יכל להסתגל מציאות שונה..

וממליצה מאוד דוקא לא להרגיל לשקט כשישן- את תסבלי מזה מאוד בהמשך.
וכשיש כמה ילדים קטנים ש רעישים-מה עושים?

זה לא אומר לצעוק או דוקא להרעיש...אבל כן לדבר רגיל. זה לטובתך ולטובתו.

לשטוף ידיים כל פעם. זאת הגזמה....
אם הן מלוכלכות כי את באמצע בישולים או מלכלוך-סבבה תרחצי. אבל סתם ככה?!?

כשיתחיל לזחול ולאכול הכל ישתנה- הבגדים יהיו מלוכלכים, הידיים והרגליים לפעמים שחורות הוא יכניס דברים לפה- יש גבול כמה אפשר להשגיח, זה בלתי נמנע...
וגם אם יותר שומרים על קטנים- זה בגבול הנורמלי...


ובאופן כללי כששמים אותו אצל אחרים שישמרו עליו- בעיקר אם בחינם- צריך להבין שיתכן והטיפול לא יהיה זהה לשלך..וכל עוד לא מדובר במשהו עקרוני את צריכה לשחרר.
אני מבינה ויודעת כמה זה לא קל....אבל אין מה לעשות.
מותר לבקש שירדימו אותו לפני שממש מתעייף- אבל אם ירדימו אותו מעט מאוחר מזה ולא ילחשו- צטרכי לקבל את זה. ותראי שגם הוא יכל להסתגל מציאות שונה..

וממליצה מאוד דוקא לא להרגיל לשקט כשישן- את תסבלי מזה מאוד בהמשך.
וכשיש כמה ילדים קטנים ש רעישים-מה עושים?

זה לא אומר לצעוק או דוקא להרעיש...אבל כן לדבר רגיל. זה לטובתך ולטובתו.

תתני לו את הבגדים הפחות יפים כשהוא שם, שלא יהיה חבל לך על כתמים וכו'.

ובעניין השינה - איך הוא היה נרדם אצלך בלי שהיה עייף??

זה באמת יכול להפריע כי הוא עלול להיות עייף מדי, אבל אולי הוא יתרגל לישון ברעש לפי הצורך.

לא יזיק.. כהכנה למשפחתון..

ואין מה לדבר שהמשפחתון יהיה הרבה יותר מאתגר מבחינת חיידקים..

כך ראו במחקר שנעשה לאחרונה.

אירופה, למשל, יש הרבה, וישראל בראש!

כשחוזרים מבחוץ נוגעים במלא דברים שמלאים חיידקים ובלי לשים לב.
והידיים מלוכלכות...

במצב כזה אני חושבת שצריך לשטוף בלי קשר ללגעת בתינוק.

אני גם מאלה שרוחצות ידיים כשנכנסים הביתה.

ואני לא מכניסה לארון בגדים שישבתי אתם באוטובוס או במונית  כן כן, פסיכית.

ובכל זאת עניתי לך ככה.

אם את כזאת נקייה, טוב דווקא שהוא יתרגל גם לסביבה פחות נקיה.

את יכולה לראות בזה משהו טוב, כי את הרי לא תפסיקי לרחוץ ידיים וכו' ולכן טוב שמישהו אחר עושה את העבודה בשבילך.

 

אני מדברת על מצב של לכלוך....
לא מדברת על מצב של חוסר ניקיון.

אני מכבדת, מעריכה ואוהבת את משפחתי מאוד.
אבל העניין הזה מקשה עליי.

אולי אני טועה..הלוואי.

וללא עוררין שאני סומכת עליהם מצד העניין שהם יטפלו בו, יצחקו איתו וישחקו איתו יפה וטוב.

וזה לא פחות חשוב.

עולים בשרשור הזה הרבה קולות שמסבירים לך כמה שאת טועה, כמה שאת לא מבינה, כמה שאת לא יודעת לטפל בבן שלך, כך הוא יחלה יותר וכו' וכו'. קולות לא נעימים.

מה ההסברים האלה גורמים לך? האם הם גורמים לך להרגיש - אוי, טוב שלימדו אותי את הדברים החשובים האלה! עכשיו אני אדע!

או שהם גורמים לך להרגיש עלבון, הסתגרות, חוסר הערכה, שלא מבינים אותך, שאת מתה להוכיח לכולן כאן כמה הן טועות?

אני מניחה שיותר קרוב לקצה השני, כי את בת אדם, וככה בני אדם בנויים. זה נותן לך מושג על איך ההורים שלך מרגישים כשאת מסבירה להם למה הם לא מטפלים טוב בתינוק.

זה לא עובד. ההסברים האלה. אנשים לא אוהבים שמסבירים להם שהם טועים, ולא נוטים להשתכנע מזה. ככה זה.

אני ממליצה לך להשלים עם המצב שככה ההורים שלך ואת לא תשני אותם. עכשיו יש לך זכות מלאה להחליט אם כן תבלעי את זה ותשלחי אליהם בכל זאת, או שזה מחיר כבד מדי בשבילך, ואת תיאלצי למצוא פתרון אחר.

כל בחירה שלך לגיטימית לגמרי! בכבוד, בזהירות כלפי ההורים - אבל אי אפשר שתבחרי בחירה שבעינייך היא רעה לבן שלך על בסיס של פחד מהיעלבות. את האמא, את הקובעת, השיקול שלך.

מצד שני, אלי תצליחי כן להשיג מהם שיתוף פעלה אם כך תציגי את המצב. לא כ"אני הצודקת ואתם הטועים", אלא כ"תוכלו לעשות לי טובה גדולה אם תקפידו על מה שחשוב לי, אפיל שבעיניכם הוא לא". אולי ככה הם כן ירצו. ואם לא - זכותם. את תחליטי לאור זה איפה נכון לך להשאיר אותה, כראות עינייך.

הם יודעים לא להיות בלחץ מסדר יום וניקיון וחיידקים.

אנחנו בהתלבטויות...

לא התחברתי לשם עדן, למרות שזה אחד השמות של ירושלים. אבל אסף ונהוראי שמות יפים מאד מאד!

אסף ונהוראי יפים, נוטה לאסף, למרות שתלוי בפנים של הילד (:

(כן כן אני לא אוביקטיבית )

תודה לכן

מעין, יובל, אור, אביה, הילל, אליעד, נריה, נדב, ניצן, אלרועי, יואב, אילעי, אלעד, צוריה, צור, אמיר, בניה

אפשר לעשות סקירה מוקדמת מי שרוצה, או כשזה הריון בסיכון, וחייבים לעשות סקירה מאוחרת, לראות מה קורה, וזה יכול להיות אפילו מציל חיים לתינוק, כי ככה יהיה אפשר להכין מה שצריך לקראת הלידה כשיש בעיה.

עשיתי אצלו את 2 הסקירות

לא זוכרת כמה, תבדקי באתר.

אולי 160 ש"ח, זה עדיין עלות נמוכה..

בהצלחה!

על דוידסון אמרו לי דברים לא טובים..

ועל אריה שחר, הוא מקבל דרך מכבי?

כי לפי דעתי כשהתקשרתי אמרו לי שזה עולה משהו כמו 2000 שח אצלו..

אשמח לעוד המלצות..

קיבלתי המלצות על דר אסף לרנר מנתניה, מכירות? ממליצות?

ולגבי שניהם עושים מורחבת? או איך זה עובד?

אחרי הפלה אחת לקח חודש וחצי!
ואחרי השני שנה וחצי..
אין בזה חוקים נראה לי- מה שה' שולח

אני בשלבי ההפלה .לאחר שנמצא עובר ללא דופק .בשבוע 6.מעוניינת להרות לאחר שהכל יתנקה בעה"י
היו בפורום זה שיחות בנושא ,והצצתי בעוד פורומים.ואם הבנתי נכון,האישה פורייה מאוד אחרי ההפלה .
מאחלת לכל אלה שמייחלות להריון .להיפקד במהרה .אמן

זה מוקדם להפלה!!!
יש לי מספר חברות שראו דופק עוברי רק בשבוע 9!!!

הייתי שבורה מאוד! מדוכאת במשך חודש ימים!!!
ואז ארתי לעצמי או שתמשיכי להיות מדוכאת או להמשיך לנסות!
הכל בידי שמיים והחלטתי להמשיך לנסות..

אין בזה כללים.
גם אם ההריונות הקודמים זה היה מהיר יותר.
יכול להיות חודש/ חצי שנה/ שנה +.
לא אומר כלום.

הייתי הרוסה ממש ממש...לקח לי זמן להתגבר על זה.. נקלטתי לאחר 7 חודשים... היום אני כבר בשבוע 35 ברוך השם !!!!

הייתי הרוסה ממש ממש...לקח לי זמן להתגבר על זה.. נקלטתי לאחר 7 חודשים... היום אני כבר בשבוע 35 ברוך השם !!!!

אפילו להריון ראשון נורמלי לחכות שנה או שנתיים, ק"ו שלהריון נוסף- שברור שאין לך בעיה להיכנס להריון.

לדעתי את ממש לא צריכה להילחץ.

יבוא בע"ה, ויבוא בזמן ובנחת.

בחילות כן, הקאות לא. אבל מחודש שישי/שביעי התחלתי לסבול מצרבות

ככה אני יודעת שאני בהריון!!!

 

עוד לפני האיחור במחזור זה מתחיל לי

 

אבל אין כללים... מקווה שיחסך ממך התענוג

מקווה שגם הפעם יעבור חלק...

לי הרופא אמר שאם התרגלתי לסרזט שאמשיך לקחת אותו גם אחרי שהפסקתי להניק.

שאם כבר לא מניקים אז עדיף להפסיק עם הסרזט כי הוא לא הכי יעיל ללא הנקה ויש סיכוי להריון..

ולדעתי עם יש גלולה שמוכיחה את עצמה עדיף להמשיך איתה

הרבה הריונות נוצרו דווקא ממשחק בין גלולות וממעבר לגלולה פחות מתאימה, עד שהאישה מגלה את זה זה כבר אחרי מעשה....

הלימון והמחיצות רימון מנקים, עלי פטל מחזקים את הרחם ומנקים.הקינמון עוצר את הדימום ולוקחים אותו רק כשכמעט נקי.

 לי הכל עזר, טבלתי אחרי 4 שבועות(אני בודקת רק הפסק ראשון ושביעי  לפי הנחית רב, אז דאגתי שכתמים לא יטמאו).

צריך לדעת שהדברים הטבעיים משפיעים על כל אחת אחרת.

רק לפני 4 ימים גיליתי בעצמי...וזה הריון ראשון...

בקשר שלך איתם.

האם את מעדיפה לראות US עם דופק לפני שאת מספרת,

האם כל דבר את ישר מספרת להם?

מה בעלך אומר?

בהצלחה

אני סיפרתי מיד כשגיליתי לאמא,

והיא העבירה את הבשורה לאבא...

 

חמי וחמותי ממש לא התלהבו שסיפרנו להם, אז בפעמים הבאות הם פשוט 'גילו' לבד כשכבר ראו עלי

אחרי שראינו דופק תקין.

בעז"ה שלא יהיו לך אבל לי היתה הפלה לפני זה וזה שכיח הפלות בשבועות הראשונים ולכן יש כאלה שלא מספרות בהתחלה

אף פעם לא הבנתי את הסיבה הזאת..

זו סיבה מצויינת למה לא לפרסם את זה ברבים-

אבל לאמא לדעתי זה לא רלוונטי...

 

ח"ו שלא נדע ורק בשורות טובות!!

זה תלוי ברצונות ובצרכים שלך ושל בעלך, ובקשר שלכם עם ההורים (וגם אם ההורים יודעים לשמור בסוד, כן, יש גם כאלה שאצלם זה לא מובן מאליו ואם לא רוצים שכל המשפחה תדע אז לא מספרים...).

יש כאלה שמודיעים מייד אחרי שמגלים, יש כאלה שמחכים אחרי שרואים דופק באולטרא סאונד ראשון, ויש כאלה שאפילו להורים לא מודיעים עד אחרי הסקירה המוקדמת (או סוף שליש ראשון). זה מאוד אישי. תעשו מה שטוב לכם.

ובקשר למי שרשמה שיש כאלה שלא מספרות בגלל שחלילה יכולה להיות הפלה אז לצערי עברתי הפלה והיה ממש טוב שאמא ידעה ותמכה ועזרה וכו..... הריון קל תקין ומשעמם...

אבל על ההפלה שהיתה לפני- שיתפתי מייד. זה סיוט גם להתמודד וגם להסתיר...הקל עלי מאוד.

בהריון הזה סיפרתי מוקדם כי הייתי צריכה להיות שבוע במנוחה והייתי צריכה עזרה עם התינוקת. וגם נאלצתי להפסיק להניק-ואין תרוץ שלא היה מסגיר את האמת...

אני לא רוצה לספר בהתחלה כי אוהבת שיש לי זמן עיכול לבד קודם....
וגם אין לי כח לעודף דאגה...

האנונימי כי אני לא רוצה שמי שמכירה אותי תדע שעברתי הפלה.

ואני יודעת שיש הרבה שעושות כמוני...

 

אבל איך שהלב שלך מרגיש...

רביעי

להורים שלי סיפרנו מיד עם התשובה החיובית.. להורים של בעלי חיכינו קצת ואמרנו להם בחודש שני.

היא ידעה לפני בערך חחח...
היא סיפרה לאבא שלי...
מההורים של בעלי די התפדחתי אז חיכינו וסיפרנו להם בערך בחודש שלישי,
אפשר גם לעשות קודם את האולטראסאונד הראשון ואז לבוא ולהראות להם 'הפתעה' את התמונות מהאולטרסאונד

יש הורים שממש בלחץ לראות כבר בשורות טובות. כל הזמן מתפללים ומאחלים לזה. במקרה כזה, לדעתי, להתחשב ולספר כמה שיותר מוקדם.
אנחנו חיכינו שנה וחצי להריון הראשון, והרגשתי שכל יום שמעכבים את הבשורה זה אגואיסטיות

כמובן לא על חשבון הפרטיות, לא לספר אם יודעים שהם יפיצו ואתם לא מעוניינים וכו'.

אני ספרתי לאמא שלי מייד אם אני זוכרת נכון, וסיכמנו שלהורים של בעלי נחכה קצת. אצלם כבר יש הרבה נכדים, ההורים שלי חיכו לזה שנים..

בשבת להורים שלי, ולמחרת ביום ראשון להורים של בעלי. מרגיש לי לא פייר לספר בנפרד להורים של הבעל, זה גם הנכד שלהם שעומד להיוולד ומגיע להם לשמוח.

אחרי 2 הפלות , בהריון הראשון סיפרתי לאמא שלי בסוף שני כי היייתי צריכה להיות במנוחה.
ובשני- סיפרתי בסוף שלישי, ההורים של בעלי בסוף רביעי, גם כי ידעתי שברגע שאני מספרת זה עובר לכולם -שזה תלוי באופי המשפחה כמה מדברים...
וגם אין ברכה אלא בסמוי מן העין ..
אצל בעלי- הוא רצה לספר רק אז.

נכון שזה שונה מאחת לשנייה וברור שזה תלוי בסוג הקשר ובעד כמה ההורים יודעים לשמור סוד אבלללל-

צריך לזכור שההורים שלנו הם אלו שגידלו אותנו שמחו בשמחתנו, עודדו ,תמכו ,טיפלו , נתנו לנו הכ-ל  אז למה לא לשמח אותם ולשתף אותם? למה להסתיר דבר כ"כ משמח??  ואני שמה לב מכמה תגובות שרק שהיה צורך בעזרה כל שהיא אז אמרו כאילו בלית ברירה למה?? לא יודעת אולי אני שונה אבל דם זה לא מים והאנשים שהכי כיף לשמח זה ההורים שלנו שימו עצמכם במקומם אם הילד/ה שלנו היה מסתיר ממנו כזה דבר איך זה מרגיש???

אני לא אומרת שחייבים לספר מיד כשרואים 2 פסים (למרות שלדעתי השיתוף המידי צריך להיות ספונטני) אבל למה  לחכות 3-2 חד' בגלל חשש להפלה? אז מה אם חלילה יקרה משו, אז נרוץ לספר להם לשתף אותם בצער ולבקש עזרה ותמיכה...

 

סורי על ההתקפה זה לא אישי לאף אחת פשוט קשה לי שרק כשצריכים את העזרה והתמיכה של ההורים מספרים.....מקווה שאף אחת לא נפגעה...

 

ולך הפותחת אפשר לחכות עד אחרי בדיקת דופק שזה שבוע 8 בערך מהניסיון שלי פעם אחת לא סיפרנו כי ידענו מאוחר והתמהמנו  אח"כ נפל אז סיפרנו אחרי וזה היה קשה ובפעם אחרת שיתפנו כמעט מיד (שבוע 6 ) וגם ההיריון הזה נפל אבל היה שונה עם התמיכה והעזרה הטכנית של אמא זה שונה.....

בהצלחה לך במה שתחליטו ובעז"ה היריון מלא תקין ומשעממם.

 

לפעמים ההריון הוא אישי מידי ולזטג חא מתאים לשתף.
כל אחת שתעשה כראות עיניה..

סיפרנו להורים של שנינו באותו יום (אני חושבת שזה לא יפה לספר רק לצד אחד ואחכ לצד השני בהפרש של זמן)

זה היה הריון מטיפולים אז היה לי מאוד חשוב לחכות ולא מיד לספר וחוץ מזה שלא סמכתי על ההורים שלא יפלטו. אם זה היה תלוי רק בי הייתי מספרת יותר מאוחר אבל בעלי כבר רצה שנספר.
באמת מה שהכריע זה היה הרצון כבר לשמח אותם... כי עם כל החשש שזה יגיע גם לאוזניים אחרות באמת זה דבר משמח ולמה להסתיר יותר מדי.
לדעתי זה גם לא יפה שהם ידעו רק כי כבר רואים אז זה גם היה שיקול.

בעיקר שכבר היו רמזים ורצון לדעת
פעם הבאה אולי נחכה.
אבל בראשון היה חשוב לי שאמא שלי תדע מיד בשביל ההרגשה הטובה שלה!

לא תמיד שמחים לשמוע ששוב בהריוו- עצוב לבגיד את זה..
ולפעמים ישלחץ ודיבורים מיותרים לפני שבא לך בכלל.
כל אחת צריכה לעשות את השיקולים שמתאימים לה,
בלי לצאת באמירות ש'זכותם לשמוח' וכו'

גם לא להורים שלי .
האמנתי מאוד שאין הברכה שורה, אלא,בדבר הסמוי מין העין .
...וגם כשגילו לא סיפרתי שיש תאומים .
בהריונות האחרים זרמתי יותר ...כשהעלו חשדות ,לא הסתרתי .
נראה שכל אחת תכתוב תגובה אחרת.תגובה שאופיינת לה ומתאימה :לתחושות לקשר שלה עם ההורים וכו...
ואת תספרי מתי שליבך אומר לך......
...שיהיה לך הריון מוצלח !

אז סיפרנו באמצע חודש שלישי, ואמא שלי כל כך נעלבה! (והיא ממש לא בנאדם כזה, שנעלב וכועס...)

היא נורא דאגה לי וראתה שאני חלשה ולא נראית טוב, וכשהסתבר לה שזה בגלל ההריון ולא משהו נורא שקורה לי, היא ממש לא ידעה איך לאכול את זה. ותכל'ס ממש הצטערתי שלא סיפרתי לה בזמן. גם היה חוסך לה את הדאגה, ובעיקר היה חוסך לנו כזוג את ההסתרה, את השאלות שאין את מי לשאול...

 

היום אני לא מבינה מה הקטע. מאז אנחנו מספרים בשמחה רבה מוקדם ומקבלים חיבוק ותמיכה בכל מה שצריך. 

 

(וואלה, תוך כדי שאני כותבת נזכרתי שבאחד ההריונות לא סיפרנו לאמא שלו, וההריון הזה נגמר בהפלה. אני זוכרת את היום שההפלה התחילה, שהרגשתי ממש רע והייתי צריכה פשוט לשכב ושמישהו אחר יהיה עם הילדים. חמותי לא ידעה כלום, ולא היה לי נעים לבקש ממנה שתשמור עליהם עוד זמן, אז לקחתי אותם הביתה למרות החולשה שלי. עכשיו אני חושבת על זה שאם היה לי שכל לספר לה בזמן ההתמודדות ההיא היתה הרבה יותר קלה (גם אם ההפלה ככל הנראה היתה בלתי נמנעת).)

גם לי היה הריון ראשון שהתחיל באותו דבר ונ ולטהמשיך. ובהריון הנוכחי גם היה חלש אבל ב''ה היה רק הריון צעיר מאוד. ממליצה לך לחכות עוד יום ואז לבדוק בטא כי הגיוני שעכשיו תצא נמוכה אז עדי לחע לחכות יומיים ולבדוק. מבינה אותך ממש. סליחה על הששגיאות- התקלקל המקשש שמוחק...

 

 

אני די בטוחה שאני בהריון רק לפי הרגשות וריח

 

 

אבל יש לי כאבי מחזור... זה הגיוני בהריון כאבי מחזור??

ככ מלחיץ אותי הכאבים האלה כי הריון שעבר(ההריון הראשון שלי, עברתי הפלה =( ) אז אני מפחדת שההריון שעכשיו כואב לי הבטן זה לא דבר טוב...

אוף זה מלחיץ קצת ואין לי את מי לשאול כי ככה יגלו שאני בהריון

פתאום שמתי לה שניצלשתי...

גם לי יש כאבי מחזור קלים כבר כמה ימים...

 

 

ותודה על התמיכה.

מחכה לתוצאות הבדיקה...

ומקווה בשבילך...

זה היה במקום ממוזג כל הזמן? בנסיעה? בחום?

 

היום יום נעים יחסית, אבל אם את לא בטוחה שהחלב היה במקום קריר, ובאמת לא יותר מ3 שעות, אל תתני.

תלוי גם בן כמה התינוק - אם זה חודשים ספורים - לא הייתי מסתכנת.

זה היה אתמול בלילה. במקום ממוזג ואח"כ בנסיעה..

והתינוק בן חודשיים.

אולי באמת עדיף לזרוק לפח...

כדאי לך תמיד לקחת איתך בקבוק מים קפואים. או לקנות קרחונים בתחנת דלק ולהצמיד לבקבוק החלב השאוב.

 

מי המציא את המשפט "לא בוכים על חלב שנשפך"? אילו ידעו בכמה מאמצים זה עולה לנו .

 

 

בפגיה אמרו לי עד 4 שעות ושם החמירו מאוד בנהלים

רק כמה שניות וזהו..

תחשבי שזאת אישה שבאה לעזור לך, וזה מה שהיא עושה כל היום. אז אין לך מה להילחץ מזה שהיא רואה אותך ככה, אם זה מה שמלחיץ אותך.

את יכולה גם להגיד לה שאת מכווצת ושתעשה לך דקה איזה תרגיל להרפיה. כדאי לדעת להרפות במכוון את השרירים, ממש להתרכז בזה.

לנשום עמוק, לעצום עיניים לכווץ ולהרפות.

אפילו תתאמני בבית איך את מצליחה להרפות.

 

באמת לא תמיד נעים.

נשמע הזוי אבל נתנו לי פעם במהלך טיפול מאוד לא נעים וזה הקל על ההרפיה שם

בשורות טובות!

ואם לא המלצות על דולות באזור נתניה (מתכונת ללדת בלניאדו) שמעבירות גם קורס הכנה ללידה..

זמרתיה דוכן- 0543296784

מנתניה, אחות בלניאדו, עושה קורס הכנה ללידה וגם דולה.

מקסימה ומומלצת ממש...

והתברר שזה דימום השתרשות?

(כאמור אצלי זה לא היה באותה עוצמה של מחזור ופסק אחרי 5 ימים.. מעולם לא היה לי כל כך קצר)

דימום השתרשות שהיה כמו מחזור רק בקטנה.. כמו התיאור שלך

מכירה משהי שהיה לה מחזור בהריון
ככה היא סיפרה... לכן לא ידעה שהיא בהריון,
וגילתה ממש מאוחר בגלל זה. בחודש רביעי.
אבל זה היה הריון ראשון.
לא מכירה דימום השתרשות אז אני לא יודעת איך זה נראה.
בדיקת הריון בקופ"ח עולה 5 ב20. כשאני מניקה ואין לי מחזור, עושה מיד כל פעם שיש לי בחילה ועייפות.
אני לא מסוגלת לשאת את המחשבות. כן, לא, כן, לא, אפשר להשתגע...

שאת בהריון אם קיבלת מחזור.... (וזה שהוא היה 5 ימים ולא 7 לא אומר)

בשורות טובות

יש מקרים נדירים של מחזורים קלים בהריונות.

 

יש לי חברה שחוותה את ההריון הקצר ביותר שיכול להיות נראה לי - עד החודש הרביעי עוד קיבלה מחזורים משונים, ולא תיארה לעצמה שהיא בהריון. ואז היא ילדה בסוף החודש השביעי...

 

דימום השתרשות לענ"ד אמור להיות דימום קל - דימום של פציעה קלה מאוד - של הרקמות בדופן הרחם בגלל ה"שורשים" ש"מכה" ההריון הצעיר. ההריון לכאורה, או שלא לכאורה ננעץ ברחם.

 

דימומים דמויי מחזור לענ"ד הם תוצאה של בילבול הורמונלי.

ככה אני מבינה:

יש בילבול - הגוף ממשיך לקבל פקודה הורמונלית להשיר את הרירית כמו במחזור, מצד שני יש פקודה הורמלית הפוכה, של ההורמונים של ההריון, לעבות הרירית ולשמור על ההריון.