אני חשבתי שהיא סוף סוף נהיית זריזה יותר ויונקת מהר יותר, ואז עוצרת להוציא אוויר. 

אבל אחרי שקילה בטיפת חלב, ועליה של 200 גרם בשלושה שבועות, הבנתי שהבעיה היתה מחסור בחלב..

אני התחלתי לשלב תמ"ל. לא יכולתי לשמוע אותה כ"כ צורחת מרעב, 

אבל אח"כ היא נהייתה רגועה יותר, וגם אמא שלה וזה הכי חשוב...

מה שאת מתארת זה ככה בכל האכלה? נרדם מרוב בכי בלי שאכל? אם כך המצב לא תקין.

בן כמה התינוק? הוא מרטיב טיטולים? כמה טיטולים את מחליפה ביממה?

שקלנו אותו והוא עלה יפה רק לא מספיק.

ב"ה זה לא בכל האכלה...

וכשנרדם מרוב בכי- בד"כ מתעורר אחרי גג רבע שעה וממשיך לאכל..עד שהכאב בטן שוב מגיע.

הוא בן חודשיים וחצי..ומרטיב המון..לפחות 5-6 טיטולים ביום.. (זה נחשב הרבה?)

העיר את תשומת ליבי : כתבת ש"הגרפווטר ודומיו...כמו לשתות מים".

זו בדרך כלל תלונה כלפי ההומאופתיה שמלמדת סה"כ שכנראה (וזה בהחלט סביר להניח כי המוצר מיועד לציבור הרחב) המינון שם לא מספיק גבוה עבור הילדה הזו. היא זקוקה למינון שיתאים לה אישית, או לחומר הומאופתי אחר לגמרי.

ככה זה בהומאופתיה - אם המינון נמוך מדי - זה אפילו לא "מתחיל", ואם זה לא החומר הנכון, לא קורה כלום.

אבל כשזה החומר הנכון במינון הנכון - זה כמו ללחוץ על הכפתור הנכון.

גגלי "עודף חלב" ותראי אם שאר התסמינים מתאימים.

אם כן - יש לזה פתרונות.

אבל יש גם אפשרות שהוא סובל מבועת אויר מכאיבה בפי הטבעת. ברגע שהם מתחילים לינוק, נוצר צורך לרוקן את המעיים. אם יש שם בועת אויר גדולה, התינוק צריך עזרה בלשחרר החוצה את האויר, שלא יפריע ליציאה.

מה שעושים - מקפלים את הרגליים של התינוק בעדינות ולוחצים את הברכיים לכיוון הבטן. אפשר גם להזיז מצד לצד את האגן בעדינות.

היום פחות..

​ואני שומעת את הבטן שלו..זה גזים!!

תודה!

היציאות שלו דיי תקינות..

(וכשלא כואב לו) אם אני לא מנתקת אותו..הוא מסוגל להישאר שם כל היום..

תודה!

להרבה חברות שלי מה שעזר הוא שינוי התזונה..אני לא ממש הקפדתי אבל יש לי חברה שממש לא נוגעת בכרובית, כרוב צנון וכו' וגם לא בבצל ופירות הדר - מאוד מחמירה..היא גם משלבת סימיקול ואומרת שהיא רואה הבדל עצום..ומניסיון מה שמאוד מקל עליהם אלה אמבטיות חמימות ועיסוי עם כיוון השעון על הבטן וקרוב הברכיים בתנועות עדינות אל הבטן - ממש עוזר

בכל מקרה זו תקופה מתישה ואני מאוד מבינה מאחר וגם עלי עוברים לילות טרופים (בשל וירוסים שונים)

בריאות לכולם

על בצל לא חשבתי..זה דבר דיי בסיסי אצלי בבישול..

נתנו לו סימיקול עד שזה כבר הפסיק להשפיע..

מעדיפה לא לנסות שוב..שלא יהיה מכור..

מנסה עיסויים- קרוב הברכיים לבטן פעם עזר לו, עכשיו זה דווקא יותר מכאיב לו. כשאני עושה את זה הוא ממש מתפתל מכאב וצורח בטרוף..

תודה!

וסימיקול - אין לך מה לדאוג - הוא לא יתמכר . ברגע שהוא יפסיק לסבול, לא יהיה לו צורך בזה.

אני לט אוכלת את הדברים האלה..וכשיוצא לי פעם ב... אין ממש שינוי אצלו.

הכאב אותו דבר בכל מאכל שלי.

ניסיתי לבדוק אורז או עגבניה..וגם לא היה שינוי =(

כשהוא נרדם אני שמה אותו על הבטן להקל על הכאב..אבל לא תמיד עוזר- הוא מתעורר מהכאב..

אני ממש שומעת לו את הגזים בבטן!!!

איך המנעות מחלב משפיעה על התינוק האישי שלנו. לא באופן גורף, כי מוצרי חלב חשובים פי כמה בזמן ההנקה לסידן וויטמין D.

להימנע רק אם אין ברירה ולהקפיד על תחליפים תזונתיים טובים.

קפה גם. יש את הנס קפה הפושטי של עלית - כמעט ללא קפאין, למי שמוכרחה.

לי דווקא הצ'יקו היה גרוע.

הקליפה שלו קשה לעיכול, גם החלבון שבו לפעמים כבד, ובכלל בקטניות יש משהו שכדי להימנע ממנו צריך להשרות קודם ולשפוך את המים.

של הגרגירים - היא עשויה כמעט מפלסטיק... קשה לעיכול.

תנסי להוריד את זה מהתפריט ותראי אם התינוק פחות סובל.

שווה לבדוק גם את הכיוון הזה. הוא מקיא? אולי זה ריפלוקס סמוי. בקיצור, לפני שאת מפסיקה להניק- תבררי אם זאת הבעיה.

הוא הקיא פעם וגם אז קצת ממש..

עכשיו זה רק אם לוחצים לא על הבטן להרגיע את הכאב אז הוא מקיא.

ממש לא רוצה לוותר על ההנקה!!! בגלל זה מפחדת..

שנותנים לפני ההנקה וזה מונע גזים. שכחתי את שמם...

בהצלחה

שם יש ידע מקצועי מצטבר.

אם בא לך להתייעץ עם השכנה הכריזמטית מהמכולת ממול, זאת שתמיד יודעת "יותר טוב מהרופאים", אדרבא.

בעיות בחשמל למהנדס חשמל, באינסטטלציה למהנדס מים וביוב (אינסטלציה), מהנדס מיזוג אויר, מהנדס מערכות, אדריכל, יועץ תנועה, מהנדס מחשבים, מהנדס  מכונות, מהנדס..... השכנה מהמכולת ממול.

ופעילות גופנית אירובית (מתונה) באופן קבוע יומיומי. המנעי להכניס זבל לגופך (עישון, שתיה של מוצרים מזיקים ועוד...).

קופת חולים מכבי ערכה לפני כמה שנים סקר בקרב רופאים, אימהות ואחיות טיפת חלב - ע"מ לבדוק את הידיעות שלהם לגבי הזנת תינוקות.

אתה בוודאי תתקשה להאמין, אבל האימהות קיבלו את הציון הגבוה ביותר, והרופאים את הציון הנמוך ביותר.

עובדה.

וזה לא איזה ארגון קקיוני או קונספירטיבי - זו קופת חלב שבדקה, והייתה מוטרדת מאוד מהממצאים.

(לא מאמין? תגגל ותמצא בקלות)

ובכלל, משרד הבריאות מוטרד מאוד מהרמה הנמוכה של יישום ההמלצות שלהם בקרב אנשי מקצוע. אני עוקבת אחרי הנושא ורואה איך פעם בשנה / שנתיים מוציאים חוזרים, מכתבי תזכורת, נזיפה, אזהרה ומפצירים באנשי המקצוע העובדים עם תינוקות להתעדכן במידע הקיים ולא להלעיט אימהות בשטויות.

אז ממש ממש לא הייתי סומכת עליהם בעיניים עצומות.

מי שחשוב לו להיצמד למה שהמחקר הרפואי העדכני ממליץ - שיחפש אותו בעצמו. החומר קיים ברשת. למשרד הבריאות יש אתר. לארגון הבריאות העולמי יש אתר. התדריכים חופשיים וזמינים לכולם. כשבודקים את החומר לבד אפשר בקלות להיווכח כמה חוסר עדכון יש במערכת.

אבל רוב הרופאים לא היו עושים שגיאה כל כך לא הגיונית.

ידעת אותה לגבי ההריון?

חלב אם הוא תוצר של מערכת הדם, לא של מערכת העיכול.

זה אומר שהמזון שאת אוכלת מתפרק היטב לפני שהוא מגיע לשם.

ולכן נדיר שתינוק מושפע מדבר שאמו אוכלת. ההשפעה מניהול ההנקה (צדדים, זמנים, תנוחה וכו') גדולה עשרת מונים, וזה הכיוון שהייתי בודקת.

מחקרים מבוקרים שנעשו הראו שאין מזונות מוגדרים שתינוקות סובלים מהם. לא קטניות, לא מצליבים, לא מוצרי חלב. אולי התינוק הזה סובל מההוא והתינוק ההוא סובל מהזה, אבל אין אף קבוצת מאכלים שהיא בפני עצמה בעייתית. כמו שיכול להיות תינוק רגיש לחומוס, כך יכול להיות תינוק רגיש לביצה, לשיבולת שועל, למלפפון.... וכך או כך - זה נדיר. צריך להיות מאוד רגיש כדי שהעקבות המזעריים של המזון שנשארים בדם / בחלב יוכלו ממש להציק.

..על התנזרות ממזון בהנקה.

מה שאת אומרת נשמע הגיוני, אע"פ שכנראה יש מאכלים שעוברים יותר מאחרים. עובדה שזה בכל זאת נצרך לפעמים.

את צודקת שאין מזונות מוגדרים, צריך לעשות ניסוי וטעיה ולראות למה רגיש התינוק האישי שלך, אבל יש בהחלט מזונות מועדים לפורענות...

אגב, ממה שאני ראיתי - זו תוצאה של רגישות כפולה: מה שהאמא רגישה אליו, או פשוט, לא מעכלת היטב, ומה שהתינוק רגיש אליו.

וזה לא כזה נדיר.

צריך לדעת איך הסטטיסטיקה פועלת כדי להבין כמה זה בעייתי ולא פשוט להסיק לבד על פי מקרים שאת מכירה.

אין לך מושג כמה גורמים מטעים יש בשטח שמכשילים את תהליך ההסקה.

לא כאן המקום לפרט, אבל יש אתרים שמסבירים את זה טוב, ומי שמחפשת תמצא.

לרקוד עם התינוקות כל הלילה אחרי המנות האחרונות של סעודות השבת,

ואחרי שלא עמדתי בפיתוי וטעמתי מהחמין...

לילה אחד אצלנו - והם מסודרים מבחינת תהליך ההסקה.

לשאר השבוע.

האמת, אפילו אני הקטנה יכולה לחשוב על ככה.

אי אפשר להשוות בין מצבים, עד שהכול בהם בול אותו דבר ורק פרט אחד קטן שונה.

וזה רק תנאי אחד. יש עוד תנאים (סמיות כפולה ושות').

תינוקות זה אף פעם לא מדע מדוייק.

בס"ד

גם אני בהתחלה חשבתי שאולי אין מספיק חלב כי הילד ינק 23 שעות ביממה בערך...
(בחודש הראשון ללידתו בקושי התקלחתי, לא אכלתי, לא ישנתי רק הנקתי...)

אז באמת הוא עלה במשקל מאד יפה, (האחיות בטיפת חלב רצו לעשות לו דיאטה)

וגם עוד לפני ששקלתי אותו שאבתי, וראיתי שיש.
גם אם חסר חלב לא צריך לוותר על הנקה, אפשר לקחת יועצת הנקה, וזה מאד יכול לעזור.

בעיקרון עיצה מיידית כשאין חלב כדאי לשאוב, כי החלב מיוצר בהתאם לכמה ששואבים.

ככל שתניקי או תשאבי יותר, הגוף ייצר יותר.

הכאבים של תינוקות בחודשים הראשונים הם איומים, גם אנחנו היינו בוכות...
יש כאלו שיותר קל להם יש כאלו שפחות. אם באמת את מזהה דפוס קבוע,

אולי כדאי ללכת לרופא, זה יכול להיות פצע בלשון שמכאיב לו לינוק, ויכול להיות גזים,

ויכול להיות מלא דברים אחרים. כדאי לבדוק שתהיי רגועה.

בכל אופן לוותר על הנקה לא הייתי ממליצה לפני שבדקת ייסודי את כל האופציות.

(וגם אם אין מספיק חלב ולא מצליחים לגרום שיהיה יותר אפשר לשלב הנקה וגם תחליף,
אבל לא לוותר לגמריי עד כמה שיש לך כוח)

המון המון הצלחה!

יש תנוחות שנוח יותר לחמודים (ממש אישי לכל חמוד) לינוק ממנו.  יש אמהות שמניקות כמה דקות, מפסיקות, ודועגות להוציא גרפס מהחמוד, ואז ממשיכה להניק, ויש כאלה שעוצרות 3-4 פעמים בהנקה, כדי שאויר שנבלע - ייצא ולא יצטבר לכאב.  

יש מאמר בנושא הגזים באתר של ליגת לה לצה ישראל.

יש אמהות שמניקות את החמוד כשהוא יחסית זקוף, כדי שהאויר תמיד יהיה למעלה, ויהיה לו קל לצאת (לא יצטרך לעבור דרך החלב שבקיבה....)

וכן, יש תינוקות שרגישים למשהו מאוד מסויים.  אם ידוע על רגישות במשפחה, אפשר להימנע מהמאכל למספר ימים ולראות אם יש שינוי לטובה.  

אולי תוכלי לנהל יומן, ולראות מה אכלת או מה עשית, וכיצד עברו ההנקות.  אולי תראי שכשאכלת משהו או כשלא נחת או ישנת מספיק או כשהשכנה מלמעלה העירה לך שאת לא בסדר כי...   התינוק לא ינק באופן רגוע \ היו יותר גזים.

העיקר שיש לו מספיק חיתולים רטובים ומלוכלכים.

אגב, מכיוון שהנקה אינה מחלה, הרופאים לא לומדים את הנושא.  רובם המחלט, לצערי, בורים בתחום.  ותענוג למצוא את האחד שכן מבין

בהצלחה!

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,

השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.

בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).

בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?

יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.

(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)

לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.

לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים. 

אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.

ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...

כשתגדלו תעשו מה שתרצו/ בבית שלכם תעשו מה שתרצו..

זאת אומרת שיש להם בחירה חופשית וזה בסדר לא לרצות משפחה גדולה, לא לכל אחד זה מתאים.

אמא שלי הגיעה ממשפחה ברוכה וממש לא רצתה את זה ואנחנו מעט אחים, אני לא אהבתי שאנחנו קצת ורציתי יותר, גם אם לא משפחה גדולה.

מה הנקודה? כל אחד ומה שמתאים לו! אין מה להתרגש. מותר להם לחשוב אחרת. 

אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.

עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
 

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.