פורום הריון ולידה (עמוד 4614)

במרכז לטיפה בכפר חב"ד יש "קורסים" לאמהות בנושא.
יש גם בחלק מהטיפות חלב.

יכול להיות שיש לו קושי בויסות רגשי ואפשר לטפל בזה. תפני לרופא ילדים ותספרי לו על מה ששמת לב שהתינוק נבהל ותבקשי שיפנה אתכם לטיפול מתאים.
אצלינו בפגישה עם פזיותרפיסטית היא אמרה שיש קושי בויסות רגשי וקיבלנו תרגילים שאמורים לעזור.

על יעל אביחיל גרה ברמות .

 ממליצה מאד מאד מאד 

0527204708

וכן, באמת פלא פלאים!!!

איזה כיף לקרוא על חוויה מרוממת!

התאוששות קלה ומהירה

שתהני מהגידול, ושתזכי לעוד הרבה חוויות חיוביות עם בנך!

כיף לשמוע על חוויות טובות, שפע של חלב

את נראית כך מעולם לא נתקלתי בשמך....אבל זה בסדר תמיד יש הפתעות בעיקר משמחות.....

 

הרבה נחת יהודי חסידי ותגדלי אותו בקלות!!

לי היה בלוטת התריס ונתנו לי אלדוקסיד משהו בדומה!!

 

זה היה בלידה ראשונה ועבר בשלום. הבעיה היא רק אצלך.לא אצל העובר!

 

לאחר מכן ב"ה לא הצטרכתי, כך שלא בטוח שגם אצלך בהכרח יהיה! והיו לי כמה הריונות ולידות. אז אל דאגה!!

 

ואם הבדיקות גבוליות נסי כמה שפחות לקחת את התרופה היא עושה תופעות לוואי אבל כמובן בהתיעצות עם הרופא שלך!!

תת פעילות בהחלט יכולה לפגוע בעובר ואף לגרום לפיגור במקרים חמורים.

צריך בהריון להיות במעקב רציף מאוד בייחוד אם מתחילים בערכים גבוליים או חריגים.

והרבה פעמים המינון משתנה תוך כדי ההריון כדי להגיע לאיזון.

בריאה ושלימה הרופא נתן לי כדור יוטירוקס שמאוד חששתי לקחת אותו ולבסוף החלטתי לקחת והוא עשה לי רק טוב ואין לו שום תופעות לוואי!

בהריון הקודם גם היה לי בעיות בבלוטת התריס הרופאה התקשרה אלי בלחץ ונתנה לי מרשם לכדור אבל שוב בגלל שהיה לי סטיגמה לא טובה על הכדור החלטתי לא לקחת ובעצם לא טיפלתי בבעיה.אבל ילדתי ב"ה תינוק בריא ושלם
אבל אין ספק שההריון הזה האחרון היה משהו אחר לטובה מכל מיני בחינות ואני בטוחה שזה בגלל שטיפלתי בבעיה

ילדים בריאים ושלמים!!למרות שלא לקחו סדיר. אז בהחלט שיש סברה, שזה לא משפיע על העובר!!

קודם כל, תת פעילות היא בעיה נפוצה וקלה לטיפול, אל תהיי בלחץ.

דבר שני, חשוב תמיד תמיד להיות מאוזנים, ובהריון במיוחד, כי את לא רוצה לקחת סיכון לפגיעה בעובר. וזה שנולדו לכמה בנות תינוקות בריאים, ב"ה לא תמיד נפגעים, ובמקרים הקלים כנראה לא תהיה פגיעה או פגיעה מזערית שלא רואים.

דבר שלישי, אין שום סיבה "לפחד" מהכדור. הוא משלים את מה שהגוף לא מצליח למלא, וקריטי מאד להשלים. ב"ה שיש היום טיפול קל. פעם הפיקו את האלטרוקסין מבלוטת התריס של חזירים והייתה בעיית כשרות.. הם זה קל, הכל סינתטי.

דבר רביעי, בהריון בדרך כלל יש צורך להעלות מינון.

אז מה את עושה?
עושים בדיקת דם כל חודש חודשיים, וגם אחרי ההריון. בשוטף אפשר לעשות פעם בשלושה חודשים, ואם המצב יציב אפילו פחות.

גם אם הערכים גבוליים אבל רואים שיש מגמת עלייה, כבר כדאי להעלות מינון.

לדוגמא, במכבי, אם יצא לי TSH קרוב לשלוש, הוספתי כדור בשבוע (התחלתי מכדור אחד של יוטירוקס 50 מקג ביום).

חשוב ללכת לרופא שמומחה בזה, לא כל רופאי המשפחה יודעים מתי להעלות מינון וכמה לתת. ב"ה הרופא שלי הוא מומחה לזה.

גם אם הטווח התקין הוא עד חמש, משתיים וחצי כבר מתחילים כנראה לחשוש. בהריון, שוב, בגלל הצורך המוגבר, שמים לב במיוחד.

זה קריטי להמון תהליכים בגוף. קצב חילוף החומרים, התחדשות של תאים וכו'.

בתור אחת שלוקחת כדורים כבר שבע שנים אני אומרת לך שהכדור ידידותי ולא מזיק. ואת חייבת לא רק בשבילך גם בשביל העובר.

השאלה אם אמרו לה לקחת

לי בהריון ראשון גילו בבדיקות דם בתחיל ההריון ערכי TSH גבוהים מאד

הרופא התעקש שלא אקח כדור ואמתין לאחר הלידה לבירור

לאחר הלידה, כשהמצב המשיך התחלתי לקחת כדור (גם במהלך ההריון הבא)

צפירת הרגעה:

אם יאמרו לך לקחת בהריון - קחי, הכדור ידידותי וללא תופעות לוואי (יוטירוקס)

אם יאמרו לך לא להתחיל עם כדור - הבכור שלי ילד ממש נבון בצורה נדירה....(יותר מהשניה שלקחתי את הכדור... )

אני הנקתי הנקה מלאה במשך 10 חודשים ואני לוקחת מיקרולוט בערך מחודשיים אחרי הלידה, ועד היום (שנה בדיוק מהלידה) עוד לא הגיע המחזור..
לא נראה לי שהמיקרולוט מזרז את המחזור...

לא לכאן ולא לכאן..

אני עם מיקרולוט לא קיבלתי, חוץ מדימום הסתגלות בלידה ראשונה, בשניה גם זה לא

 

כמובן שזה אינדווידואלי מאד, אבל באופן כללי הוא יותר טוב מסרזט

אצלי מתחיל לנשור עכשיו...בגיל 3 חודשים...

זה נובע גם מהתייבשות

מכירה את התחושה שהמים מייבשים..

לא יודעת אם זה מה שאצלך, אבל אבא שלי אומר תמיד לשתות גם מיץ, במיוחד לפני צומות, כי אם שותים הרבה מים כמובן גם הולכים הרבה לשרותים, ובדרך הגוף מוציא גם מינרלים נחוצים.

אז כן, הרבה מים שוטפים החוצה מהגוף גם דברים שצריך.. ולכן כדאי להשלים עם מיץ.
לא משנה איזה.. רק לא סתם מים.

צריך ארבע לפחות

זה ממש מייבש.

ושלושה ליטר זה לא כל כך הרבה.. אני כל הנקה או שאיבה שותה חצי ליטר ובין לבין עוד כמות לא מבוטלת.. ההנקה מצמיאה מאד..

על הצבע של השתן אני לא יודעת, את לוקחת פרנטל או תוסף אחר? הבנתי שיכול להיות קשור..

תודה! העלתן הרבה כיווני מחשבה שלא חשבתי עליהם. תודה.

זה גורם לשתן צהוב זוהר

יתכן גם שהצבע מסביר שאת לא שותה מספיק במיוחד לאור העובדה שאת מניקה מלא יתכן שהמים נלקח לתינוק/ת...

שטויות..משהו כמו 15 שח לבקבוק קטן או 30 לאיזה חצי ליטר

אם היתה לידה מיוחדת או משהו אז אולי לא...
אבל לדעתי אפשר גם לפני.


אה..כמובן שאם את לא מתכננת למנוע..

מתכוונת למנוע אבל עם נרות.
היתה לידה עם קצת תפרים.. זה נקרא לידה מיוחדת?

גם אני כמו מעין אהבה חושבת שאפשרי.

 

ובלידה הראשונה היו לי תפרים שהצריכו תיקון, ובכל זאת. (אומנם ביקשתי ונבדקתי בדיקה פנימית - באומץ לא אופייני לי - כבר ביום השלישי אחרי לידה כי הרגשתי שמשהו לא בסדר, אבל זו היתה בדיקה ידנית בלבד, בעדינות, בלי לראות כלום בא.ס.).

 

אני לא מונעת עם גלולות או התקן, ולכן לא תלויה בבדיקת רופא לצורך מניעה.

אני תמיד מעדיפה לדחות את הבדיקה לאחר זמן מה.

 

אבל בכל זאת אני ממליצה בחום על בשמת אבן זוהר - בדיוק לתחומים שהזכרת.

אישה טובה וחכמה מאוד.

 

מתישהו כשחוזרות התנועות נרגעים. אבל זה לא יעזור עד שלא תלדי זה ילחיץ אותך;)
ה' שומר עליו והכל בסדר.
הריון קל יקרה!

כשהוא עם הרגליים למטה ולכיוון פנים הגוף אני בקושי הרגשתי..

לפעמים הם ערים בלילה וישנחם יותר ביום...


הרופא שלי אמרר שאין משמעות למעקב תנועות בכזה שלב.

אני יכולה להגיד שעכשיו אני בשבוע 26+ וזה משהו אחר לגמרי...אי אפשר לפספס...ב''

מה את רוצה לדעת?

גודל, עבירות, משקל, יציבות ושאר ירקות.. את יודעת, הדברים הקבועים..

יציבה ורחבה. נוחה מאוד. מתאימה לגבוהים ולגבוהים פחות.
סל גדול ונח.כל החלקים של האמבטיה מתפרקים בקלות לכביסה ויוצאים כחדשים.
את הטיולון אפשר להרכיב לשני הכיוונים, כרצונך.
יש לה צבעים ודוגמאות מהממים.
את יכולה לראות אותה באינטרנט.

מישהי יודעת? מניסיון? משהו?...

ואפילו יש נשים שמייד שמפסיקות יש ביוץ שנכנסות ממנו להריון ובעצם לא היה בכלל דימום...

אז בעצם יכול להיות שהכאבי בטן התחתונה הזו שיש לי הם ביוץ?

(הדימום התחיל בראשון האחרון)

והיתה לי הפלה בשבוע בשבוע 9...לי אמרו לפני שאין בעיה להיכנס ככה שלא יודעת אם יש קשר בן הדברים...כי שמעתי עלכאלה שהרו ישר והכל היה תקין...

מיד אחרי המחזור הראשון (הדימום של ההפסקה)

אמנם לא הצלחנו מיד בפעם הראשונה כי הביוץ היה מאוד מאוחר, ובדיעבד פיספסנו אותו, אבל בהחלט יש סיכוי להיקלט מיד אחרי.

המלצה שלי- לא לנסות לזהות את ימי הפוריות, אלא לקיים יום כן, יום לא וכשיש איחור של לפחות שבוע, בצעי בדיקה.

וכנראה שהביוץ שלי היה מאוחר,
אבל אבל המחזורים שלי באופן טבעי ארוכים ככה שהביוץ יוצא מאוחר (גם בהריון הראשון).

זה תלוי במשקל שלה ובכוחות שלך בכל מקרה תזרמי איתה אם היא ממשיכה לינוק כנראה שהיא צריכה את זה (ואגב 20 דקות זה יפה אני בגיל כזה הנקתי 40 דקות במינימום ורק עכשיו זה ירד ל15 -20 דקות)

ולפעמים זה נובע משינויים בהנקה למשל אם התחלת לתת מוצקים או להפחית בהנקה

בכ"א לא כ"כ יודעת אבל אם את מניקה, אז ודאי שזה נורמלי

במשך שבוע ראיתי רטיבות לא קטנה...(לא הפרשות, ממש נוזל)
התלהטתי אם להבדק...כי זה לא היה כל יום או משהו קבוע...והיה לי מוזר שאם יש טפטוף מי שפיר אז הוא פתאם נעלם ואחרי יום-יומיים חוזר...
ואז זה הפסיק...ובבדיקה האחרונה כמות המים תקינה והכל בסדר.


לדעתי אם זה הפסיק זה בסדר
אבל אם ממשיך או מתגבר אז תבדקי ליתר בטחון...

ו....מגניב איך הזמן עובר...אני ממש זוכרת כשגילית שאת בהריון ...(מעט לפני)

וכמות מים תקינה לא אומרת כלום כי המים כל הזמן מתחדשים...היה לי משהו דומה ובסוף זה היה פטריה שההפרשות שלה מאוד מימיות כדי להבדק בכל מקרה...מה היה הריח של ההפרשה? אם זה ריח כמו של זרע אז יש מצב שזה ירידת מים

בפעם הראשונה היה עם ריח של הפרשה

בפעם השניה עם ריח של זרע

כשלי זה קרה הרופא ממש כעס עלי שחיכיתי יום ולא באתי מייד למרות שגם לי זה הפסיק והיה רק פעם אחת...

אם יש חשש הולכים לבדוק!!!

זה לא נכון להתקבע על זה.
יש בתוכך עובר שצריך אותך חזקה ועם כוחות גם בהריון וגם אחרי הלידה.
גם התינוק שעדיין קטן זקוק לאימא חזקה ועם כוחות גוף ונפש...לא פחות משזקוק להנקה.
בודאי שאם יש לך כח והכל תקין את יכולה להמשיך להניק...אבל אל תתקבעי על זה כאילו אין ברירה אחרת כי זה לא נכון ולא טוב.
תנסי לקחת ויטמינים לשתות המון לנוח כמה שאפשר אבל אם אין כוחות לא להתעקש.
אפשר להמעיט הנקות לאט לאט....אפשר לתת לפני השינה תמ''ל...אפשר גם יותר מפעם אחת...

אני נכנסתי להריון כשהתינוקת היתה בת 7 חודשים וינקה מלא בלי שום מוצקים או בקבוק...היתי מחוברת ממש להנקה...ממש רציתי להפסיק אבל עקב דימום וסכנה להריון נאלצתי להפסיק בבת אחת..זה היה סיוטט לא הפסקצי לבכות..לא הסכמתי לשחרר..פחדתי מה יהיה איתה היא קטנה ולא אוכלת כלום חוץ מהנקה וכ''כ מחוברת לזה..ובטח הקשר המיוחד הזה ביננו יתרחק..אבל לא היתה ברירה....
היום במבט לאחור (שבוע 26) אני מודה על כך. פיזית הרגשתי בזכות זה יותר טוב. למדתי להאמין בבת שלי שהיא יכולה הרבה יותר ממה שנדמה לי.
יודעת שאחרי הלידה המציאות תהיה יותר דורשתוהטיפול ב2 תינוקות יקח ממני הרבה כח וזמן..ולא להניק בחודשים לפני נתן לי הרבה יותר חופש ועצמאות להתאוורר לפעמים,לצאת גם בלעדיה, לישון יותר טוב כי כשלא יונקים קמים פחות וגם כי הבעל יכל לקום לתת בקבוק...יודעת שזה רק גרם לי להיות אמא יותר טובה.

זה טוב ונפלא וחשוב להניק. אני מאוד מאלה שממש מחוברים להנקה...אבל רק רוצה להציע לך לא להיות נעולה על הנקה בכל מחיר.
תנסי להמשיך אבל תהי קשובה לעצמך ולכוחותיך ותדעי שצריכים אותך חזקה ושמחה.
ואם תחלשי מההנקה זה לא שווה את זה.
גם אם הוא נראה לך 'קטן' את תגלי כמה הוא גדול...(שלי היתה בת 7 חודשים...וגיליתי שהיא כ''כ אמיצה ומתגברת ושמחה לא פחות)

גם שלי עדיין כמה בלילה כמה פעמים..גם אני מפחדת מאיך יהיה אחרי הלידה...

מה שמרגיע אותי זה שה' יהיה פה איתי ויעזור לי במה שאצטרך.
משננת לעצמי שגם אם תהיה התחלה קשה לאט לאט הכל יסתדר ..ונתרגל מחדש...
ויש לך מלא זמן...מלא דברים ישתנו עד הלידה...
אצלך התינוק יהיה כבר קרוב לשנתיים- יבין הכל ילך אולי גם ידבר...זה עולם אחר..זה לא מה שאת מכירה כרגע...

תני אמון שהזמן יעשה את שלו ולא רק הבטן תגדל...גם הכלים שבתוכך יגדלו.

זה לא נכון להתקבע על זה.
יש בתוכך עובר שצריך אותך חזקה ועם כוחות גם בהריון וגם אחרי הלידה.
גם התינוק שעדיין קטן זקוק לאימא חזקה ועם כוחות גוף ונפש...לא פחות משזקוק להנקה.
בודאי שאם יש לך כח והכל תקין את יכולה להמשיך להניק...אבל אל תתקבעי על זה כאילו אין ברירה אחרת כי זה לא נכון ולא טוב.
תנסי לקחת ויטמינים לשתות המון לנוח כמה שאפשר אבל אם אין כוחות לא להתעקש.
אפשר להמעיט הנקות לאט לאט....אפשר לתת לפני השינה תמ''ל...אפשר גם יותר מפעם אחת...

אני נכנסתי להריון כשהתינוקת היתה בת 7 חודשים וינקה מלא בלי שום מוצקים או בקבוק...היתי מחוברת ממש להנקה...ממש רציתי להפסיק אבל עקב דימום וסכנה להריון נאלצתי להפסיק בבת אחת..זה היה סיוטט לא הפסקצי לבכות..לא הסכמתי לשחרר..פחדתי מה יהיה איתה היא קטנה ולא אוכלת כלום חוץ מהנקה וכ''כ מחוברת לזה..ובטח הקשר המיוחד הזה ביננו יתרחק..אבל לא היתה ברירה....
היום במבט לאחור (שבוע 26) אני מודה על כך. פיזית הרגשתי בזכות זה יותר טוב. למדתי להאמין בבת שלי שהיא יכולה הרבה יותר ממה שנדמה לי.
יודעת שאחרי הלידה המציאות תהיה יותר דורשתוהטיפול ב2 תינוקות יקח ממני הרבה כח וזמן..ולא להניק בחודשים לפני נתן לי הרבה יותר חופש ועצמאות להתאוורר לפעמים,לצאת גם בלעדיה, לישון יותר טוב כי כשלא יונקים קמים פחות וגם כי הבעל יכל לקום לתת בקבוק...יודעת שזה רק גרם לי להיות אמא יותר טובה.

זה טוב ונפלא וחשוב להניק. אני מאוד מאלה שממש מחוברים להנקה...אבל רק רוצה להציע לך לא להיות נעולה על הנקה בכל מחיר.
תנסי להמשיך אבל תהי קשובה לעצמך ולכוחותיך ותדעי שצריכים אותך חזקה ושמחה.
ואם תחלשי מההנקה זה לא שווה את זה.
גם אם הוא נראה לך 'קטן' את תגלי כמה הוא גדול...(שלי היתה בת 7 חודשים...וגיליתי שהיא כ''כ אמיצה ומתגברת ושמחה לא פחות)

גם שלי עדיין כמה בלילה כמה פעמים..גם אני מפחדת מאיך יהיה אחרי הלידה...

מה שמרגיע אותי זה שה' יהיה פה איתי ויעזור לי במה שאצטרך.
משננת לעצמי שגם אם תהיה התחלה קשה לאט לאט הכל יסתדר ..ונתרגל מחדש...
ויש לך מלא זמן...מלא דברים ישתנו עד הלידה...
אצלך התינוק יהיה כבר קרוב לשנתיים- יבין הכל ילך אולי גם ידבר...זה עולם אחר..זה לא מה שאת מכירה כרגע...

תני אמון שהזמן יעשה את שלו ולא רק הבטן תגדל...גם הכלים שבתוכך יגדלו.

הוא איך נסתדר אם הנקה אחרי הלידה, אם אמשיך להניק שניים, האם אהיה לי כוח? הגדול ,בטח ירצה יותר,

 

מצד שני אם אניק רק את הקטן , קראתי שזה יכול לגרום לקנאה רבה של הגדול, קרתי מאמר שטוען שגם אם גומלים בגיל שנה וחצי עוד כחצי שנה התינוק זוכר את ההנקה ומבקש, ומה יהיה כאשר הוא יראה תינוק קטן כל היום עלי ולו אסור?

 

אלו דברים שצריך לחשוב עליהם כבר מעכשיו כדי שאם,אם, גומלים, מעבירים חדר הגדול יתרגל ולא יקשור את זה להופעת האח,אחות.,.

 

קצת סיפור בשבילי לארגן חדר נפרד לגדול, הוא מתעורר מרעשים בקלות, זה מעשי שהם ישנו ביחד מההתחלה? זאת אומרת בחדר הורים שניהם? עד עכשיו הוא ישן במיטה שלו אבל יחד איתנו בחד...

 

ואו, כמה החלטות לקבל..

חושבת שגמילה,מעבר חדר וכו- חכם לעשות בהדרגה ולא סמוך ללידה.

לא חייבת מייד ,יש לך מלא זמן. אבל כדאי לנסות להתחיל במהלך ההריון לא צמוד ללידה.

לא הייתי רוצה 2 תינוקות בחדר.

וגם את מדברת על התינוק כאילו הכל ימשיך כמו עכשיו אבל את שוכחת שעוד 9 חודשים זה גיל אחר לגמרי וממש לא יהיה כמו מה שאת מכירה עכשיו.
מאוד סביר שבמילא כבר לא יינק הרבה ולא יהיה זקוק לכך מעצמו.
מאוד יתכן שיישן לילה שלם בלי לקום..

ודרך אגב- הבת שלי ישנה בחדר שלה מהחודש הראשון לחייה...והיא קמה הרבה... יש לנו כורסא נוחה בחדר שלה ואני מעדיפה את זה מאשר שתישן איתנו...היא ממש רגישה לרעשים ואני לא מסוגלת לפחד להתעטש או לדבר עם בעלי לפני השינה כי היא בחדר.
ותכל'ס לשבת על הכורסא יותר נוח מלשבת במיטה.
ממליצה לך לנסות..דוקא בגיל כזה שהם פחות מבינים...

ואני לא חושבת שחצי שנה יזכור את ההנקה ויבקש.....חצי שנה לתינוק זה המון המון זמן....לא כל מה שקוראים נכון במציאות

היא ינקה עד שהגעתי לחודש שלישי של ההיריון (כשהייתה בת שנה). כשילדתי והנקתי את התינוק החדש היא בכלל לא ביקשה לינוק.

אם זה מעודד

יש לי 6 ילדים ב8 שנים ואף אחד לא ביקש לינוק גם כשראה את תינוק חדש יונק

כן יש קנאה לפעמים וזה לא קשור להנקה אלא לרצון למגע ולאימא שאפשר לתת כחיבוק, נשיקה, ליטוף, לקחת לברכיים...

עצוב שיש אנשים שמפרסמים מאמרים של שטויות ומחלישות אימהות או דורשות מהם דרישות לא הגיוניות

למה לך להניק שתיים כשגדול שלך יהיה כמעט בן שנתיים? אני הנקתי בשליש ראשון בשלושה הריונות כדי לסיים את ההנקה בהדרגתיות וזה מאוד מאוד מתיש. ילד לא אמור לקנא יותר מדי וכן אמור להסתדר עם אחים נוספים בחדר

 

יש עוד 9 חודשים עד הלידה.

הגדול שלך יהיה אז כבר קרוב לגיל שנתיים! הם משתנים המון בזמן הזה.

ההרגלי אכילה/שינה/יניקה שלו עוד ישתנו אלף פמים עד אז.

תניקי כשאת יכולה ובמקביל תדאגי לעצמך לאוכל, שתיה וכו'.

את יכולה לנסות לתת לו יותר דייסה או משהו משביע אחר בארוחת ערב

ואם זה עדיין קשה שאת יכולה לתת בקבוק אחד ביום/לילה ולראות איך זה הולך.

סה"כ הוא כבר בגיל שאוכל מוצקים ואפשר להוסיף לו אוכל נוסף חוץ מההנקה.

הם גדלים ומשתנים מהר בגיל הזה. עוד איזה חודש חודשיים זה יהיה כבר אחרת מעכשיו.

 

את הגדול שלי שגם היה בן שנה כשהתחיל ההריון הנקתי עוד איזה 3 חודשים. לאט לאט ירדנו במינון עד שהתעייפתי והפסקתי.

בת אחרת שהיתה בת שנה וכמה חודשים כשההריון התחיל הנקתי עד לחודש שמיני בערך. וגם- המינון ירד לאט לאט וזה נפסק בסוף.

 

בהצלחה : )

אמרו....וטעו ! ;)

אמרו....וטעו ! ;)

חחח
את המין של הבנים שלי ראתי בברור.
אחד מהם בשבןע 17 או18 הוא בתנוחה נוחה בפרופיל כך שניתן היה לראות בברור ואת השני לא ראו ואמרו לי כנראה שזו בת .האינטואיציה שלי אמרה (וגם מבינה קצת באולטרסאונד)שלא ניתן היה לראות ,ולכן ביקשתי לראות בשבוע מאוחר יותר בערך ב22 ואז ראו ובברור כשאחד מול השני (יש לי תמונה מזה ממש להתפקע מצחוק)

אולי אתם בעיצומה של קפיצת גדילה?

מההתחלה זה ככה

אוכלת טוב?

ישנה מספיק? ממש ישנה - לפחות לכמה שעות ביום כשהתינוק ישן?

שותה מספיק?

 

מרגישה שיש מספיק חלב? הוא עולה במשקל? מרטיב מספיק טיטולים?

 

 

אולי זה בעצם גזים? את זה אפשר לדעת אם אחרי שהוא יונק שוב ושוב אז הוא פולט ולא רגוע.

 

 

קראתי שוב את הפתיחה שלך -

כשסוף סוף הוא ישן - את הולכת לישון!

 

את בסך הכל חודש אחרי לידה. אל תצפי מעצמך להרבה. אם את מספיקה להפעיל מכונת כביסה וקצת לזרוק ירקות לסיר לבישול זריז, תהיי מבסוטה.

 

ככה זה תינוקות קטנים.

 

קחי הרבה עזרה, במה שאת יכולה - כלים חד"פ, מישהו שיעשה במקומך נקיון, כל מה שאפשר לחשוב עליו.

זו תקופה קסומה ועמוסה וצפופה.

 

תזכרי שאת כל המשימות יכולים אחרים לעשות אבל להניק רק את יכולה. תשמרי על הכוחות. ככל שתנוחי (וגם לא תלחצי) יותר, יהיה לך יותר חלב והוא יהיה יותר רגוע. זה מן מעגל קסמים כזה שאפשר להפוך לחיובי או שלילי אם נלחצים ולא נחים.

 

מזל טוב יקרה .

 

 

שותה המון! משתדלת לאכול טוב. ישנה כמו שהייתי ישנה בהריון- רק בלילה ולפעמים קצת ביום. אני לא רגילה לישון הרבה בכלל!! ומבחינת הכוחות שלי אני מרגישה שהגעתי כמעט לכוח שהיה לי לפני ההריון ולכן אני גם לא חשה צורך ללכת לישון.וגם כשמנסה אני לא נרדמת..
הוא מרטיב טיטולים אם כי נראה לי שלאחרונה מרטיב פחות.
לצערי לא שקלתי אותו עדין כי יש לנו תור לטיפת חלב רק בעוד שבועיים
ולא. אני לא בטוחה בכלל שיש לי מספיק חלב!!

מבחינתך - לא חייב דווקא לישון, רק תהיי בשכיבה הרבה. אפשר עם ספר או אזניות... זה משכב לידה, הא משפיע גם על איזורים בגף שאין לנו תחושה שלהם, אז זה לא קשור רק לאם את מרגישה צורך לנוח או לא.

אולי לא כל כך מספיק לו?

הייתי מנסה לתת לו אחרי הנקה בקבוק ורואה מה קורה.

וגם ממליצה להתייעץ עם יועצת הנקה, יכול להיות שיש משהו שמצריך תיקון בהנקה

מספיקה כדי לשנות את המאזן האקולוגי במעיים, כך שמעתי מאחות טיפת חלב.

 

כמובן שאם אין ברירה, ויש צורך, אז נותנים.

 

את יכולה לגשת לטיפת חלב רק לשקילה. תגידי שאת  מוטרדת. אל תחכי לעוד שבועיים.

ואם לא לטיפת חלב אז לרופאת המשפחה (טיפת חלב עדיף - פחות זיהומים מסתובבים שם וגם יוכלו לייעץ מה לעשות.

יכול להיות שבגיל הזה מוצץ יספק לו את הצורך למציצה. אבל תני לו רק אחרי שאת מוודאת שהוא עולה כמו שצריך במשקל, שלא יקרה מצב שהוא רעב ונרגע בגלל המוצץ במקום בגלל ההנקה.

 

מנשא- פתרון פלא. אמנם טיפה מוקדם בשבילך להיות עם מנשא- עדיף לחכות עוד שבועיים, אבל אם זה קריטי, את יכולה לשים לכמה דקות במנשא. זה מרגיע מאוד.

 

ולגבי הבית- תנמיכי ציפיות מעצמך. את לא באמת התאוששת עדיין מהלידה. חז"ל אמרו שלוקח 24 חודשים להתאושש. לאט לאט, גם הבית יסתדר. תנסי לעשות רק את ההכרחי ביותר, ותנסי למצוא עזרה. (אחרי הלידה השלישית לקחתי נערה חביבה שניקתה יל את הבית פעמיים בשבוע וזו היתה עזרה עצומה)

אחרי שעתיים של הנקה, שעה של מוצץ ועוד 40 דק הנקה התייאשתי והבאתי לו מטרנה
כבר לא היה לי כח להניק והוא פשוט היה רעב!! הוא חיסל את הבקבוק בשניה
לא יודעת אם זה היה חכם מצידי או לא. אבל כבר לא יכולתי להניק ולא יכלתי לראות אותו סובל!!
(מנששא רק מרדים אותו והבגדים נשארו גדולים עליו כמו אחרי הלידה)

נשמע שהוא באמת היה רעב.
אל תתיאשי, תשתדלי לישון יותר ולאכול הרבה.
את צריכה עזרה, שיארגנו לך אוכל.
אם הוא שעתיים עליך הרי ברור שהוא לא אוכל, החלב נגמר די בהתחלה.
אמרו לי גג שעה, והייתי אומרת שגם חצי שעה זה די הרבה.

כואב לך בפטמות? לי הכאב הוא גם סימן שאין חלב.

ואל תתיאשי, אני ב"ה עם הנקה מלאה, לקח חודש וחצי.

ייתכן שיש משהו שמפריע לייצור (כלומר לא שמתחיל ונגמר אלא שמראש לא מתחיל טוב), רוב הסיכיים שזה פתיר. ממש כדאי לפנות ליועצת הנקה.

(ואל תצטערי, עשית את הדבר הנכון שנתת בקבוק)

אם הייצור פועל טוב, תינוק יכול לינוק כל היום, ואף פעם לא ייגמר (קורה בקפיצות גדילה, במחלות ועוד).

אם משהו מפריע לייצור, נגיד תפיסה לא מיטבית או כל דבר אחר שמקשה על המערכת, התינוק יקבל מעט מדי, לא משנה כמה זמן הוא נצמד. מהרגע הראשון יהיה לו קשה להוציא.

יש איך לטפל בזה (אם זו בעיית תפיסה, לפעמים היא גם חולפת מעצמה כשהפה גדל. לא הייתי בונה על זה מלכתחילה, אבל לפעמים זה עובד).

אבל הנקודה שלי היא שכך או כך לא קיים מצב שבהתחלה "יש" ואז "נגמר". זה לא בקבוק. זו לא שאלה של נשאר או נגמר, זו שאלה של *ייצור*. הייצור לא פוחת כשההנקה מתמשכת. אם כבר יש להנקה ממושכת השפעה -אז היא הפוכה.

 

בדוגמה עם הדמעות - יכול להיות שמראש תרצי נורא לבכות והדמעות לא יגיעו. אבל לא יכול להיות שבהתחלה יישפכו דמעות ואז "ייגמר". זה לא עובד ככה. הגוף הא לא מיכל - הוא בית  חרושת.

להאכיל שעתיים, גם אם התינוק יונק לאט, זה המון אוכל.
הגוף לא מייצר את החלב יש מאין, זה בא ממאגר הנוזלים ולא יודעת מה עוד שיש בגוף. והמאגר מוגבל, אז אין כזה דבר בלי סוף..

מה שכן, כנראה יש כאלה שאצלן הייצור טוב, ואילו אצלי יש כמות ונגמר.. ואני גם מרגישה צמאה ורעבה.

אולי בגלל זה אני לא מרזה בהנקה, ומי שמייצרת יותר טוב גם מרזה..

גם כי זה יפה ומיוחד, כמו כל פעולה בגוף שמתעמקים בה, וגם כי בזמן אמת יש הרבה ספקות והתלבטויות שנפתרות יותר בקלות כשלומדים איך המנגנון עובד, ומה מפעיל אותו ומה חוסם אותו...

באמת באמת ממליצה בחום ללמוד. יש ברשת המון מידע - קצת מחפשים ומוצאים אתרים שעוסקים בנושא.

תשקלי אותו בהקדם. ואם את מעוניינת לשמור על ההנקה, תתייעצי - או בטיפת חלב או עם יועצת מוסמכת. 

תודה לכן בנות!!
דיברתי עם יועצת הנקה בטלפון ואני עוד אפגש איתה.
בנתיים אנחנו מניקים ומשלימים את הארוחות במטרנה. ומנסים לשאוב בין לבין להגברת החלב.
נקווה לטוב!
ולשון קשורה אין לו.

זה ממש לא מובן מאליו!

בתור אחת שגם לה לקח זמן להגיע להנקה מלאה בלי תחליפים....

את גיבורה שאת מצליחה לוותר על הצורך הבסיסי שלנו הנשים להרגיש המעניקות הבלעדיות לתינוק!

 

 

לא רק הנקה ממש?

לחלק מחסלת את החלב ברגע שמחליפה הנקה

השאיבה יכולה להמעיט חלב??
אוי ואבוי...אני ממש בונה עליה כשאחזור לעבוד!

אם אני שואבת עכשיו מידי פעם (בשילוב הנקה) ולא נתקלת בהתמעטות של חלב בעקבות זה, אני יכולה להיות רגועה?

מקווה שבעזרת ה' לא ימעיט ח"ו. אצל אף אחת. שלכל מי שרוצה יהיה בשפע...

יש מיעוט נשים שכשחוזרות לעבוד לא מצליחות לשאוב את הכמות הנדרשת ולאט לאט מתמעט החלב לפחות שעות שהן לא עם התינוק.

 

לדעתי אצל הרוב זה עובד טוב.

כמו חילבה למשל...? כדי להצליח להמשיך בשאיבות...

אבל לי עזר בשלב הזה לעבור רק לרפידה אחת שהייתה על הצד שאני לא מניקה.

גם חוסך כסף וגם עזר לי לזכור מאיזה צד אני צריכה להניק.

ב"ה יש שפע חלב.

אני גם בשנה השלישית להנקה (עד גיל 3) הייתי נרטבת.

לנזילת צד שני,
אני מחזיקה חזק את הפטמה לעצור את הנזילה.
זה רק בהתחלה ברפלקס השחרור של החלב, ממש חצי דקה כשמרגישים שזה מגיע, ואח"כ כל ההנקה כרגיל.
לי זה עובד.

לעכשיו בעיניין של נזילות נוזלת גם סתם ככה באמצע היום בלי קשר להנקה זה ממש מבעס בעיקר בקטע של אישות זה גורם לי לצפות כל כך לסיום ההנקה שכמובן לא יקרה בזמן הקרוב כי זאת פשוט סיבה לא מספיק טובה...

תפרסי מגבת עבה כדי שלא תהיי במתח שהמזרון לא ירטב.

 

ולמקלחת שהוא מקבל אפשר להתייחס בהומור. הופך אותו לשותף מלא להנקה .

ולמרות שבתחילת הריון שני ויש ירידה משמעותית בכמות החלב עדיין, לפעמים, כש יונק מהצד הראשון  עוד יוצאות כמה טיפות מהצד השני, לפני הריון ,כמובן, זה היה טיפטוף רציני, בשלב שהבעייה נשארה רק בשעות ההנקה עברתי לרפידות רב פעמיות, והפסקתי להצטער  על הכסף שנזרק בפח על החדפעמיות.

גיגלתי קצת וזה נשמע רעיון טוב
איפה קונים ושל איזו חברה כדאי?

לא מבינה מה טוב ומה לא...רק מציינת שאפשר לקנות שם

תאגרפי את יד שמאל ותלחצי חזק על השד השמאלי. זה מונע דליפות.
גם להיפך

אצלי היה דימום כמו מחזור במשך חודש..
הרב אסר.
המשך ההריון תקין לעת עתה ב"ה (חודש שביעי).

ב''ה שהכל בסדר. פשוט אף פעם לא שמעתי על כזה דבר כהשתרשות..אלא כדימום מגורם אחר- או קריש דם ברחם או הפרדות קרומים או כל מיני..דברים שאכן יכולים להסתדר לבד...
אבל השתרשות זה לא נשמע.

הרופאים לא ידעו ממה הדימום
וחשבו שההריון יסתיים בהפלה ל"ע.
אך אמרו שלדימום השתרשות אין כללים!
אז לא יודעת באמת מה היה..
בבדיקות הכל היה תמיד תקין.

ב"ה הכל עבר והיום הכל בסדר.

תופעה מוכרת מאוד.

אצל כל אחת יכול להיות קצת אחר.  

בכל מקרה, תמיד אפשר לעשות בדיקת הריון לוודא שיש הריון, ולנוח קצת יותר מהרגיל