פורום הריון ולידה (עמוד 4615)

אמרו....וטעו ! ;)

אמרו....וטעו ! ;)

חחח
את המין של הבנים שלי ראתי בברור.
אחד מהם בשבןע 17 או18 הוא בתנוחה נוחה בפרופיל כך שניתן היה לראות בברור ואת השני לא ראו ואמרו לי כנראה שזו בת .האינטואיציה שלי אמרה (וגם מבינה קצת באולטרסאונד)שלא ניתן היה לראות ,ולכן ביקשתי לראות בשבוע מאוחר יותר בערך ב22 ואז ראו ובברור כשאחד מול השני (יש לי תמונה מזה ממש להתפקע מצחוק)

אולי אתם בעיצומה של קפיצת גדילה?

מההתחלה זה ככה

אוכלת טוב?

ישנה מספיק? ממש ישנה - לפחות לכמה שעות ביום כשהתינוק ישן?

שותה מספיק?

 

מרגישה שיש מספיק חלב? הוא עולה במשקל? מרטיב מספיק טיטולים?

 

 

אולי זה בעצם גזים? את זה אפשר לדעת אם אחרי שהוא יונק שוב ושוב אז הוא פולט ולא רגוע.

 

 

קראתי שוב את הפתיחה שלך -

כשסוף סוף הוא ישן - את הולכת לישון!

 

את בסך הכל חודש אחרי לידה. אל תצפי מעצמך להרבה. אם את מספיקה להפעיל מכונת כביסה וקצת לזרוק ירקות לסיר לבישול זריז, תהיי מבסוטה.

 

ככה זה תינוקות קטנים.

 

קחי הרבה עזרה, במה שאת יכולה - כלים חד"פ, מישהו שיעשה במקומך נקיון, כל מה שאפשר לחשוב עליו.

זו תקופה קסומה ועמוסה וצפופה.

 

תזכרי שאת כל המשימות יכולים אחרים לעשות אבל להניק רק את יכולה. תשמרי על הכוחות. ככל שתנוחי (וגם לא תלחצי) יותר, יהיה לך יותר חלב והוא יהיה יותר רגוע. זה מן מעגל קסמים כזה שאפשר להפוך לחיובי או שלילי אם נלחצים ולא נחים.

 

מזל טוב יקרה .

 

 

שותה המון! משתדלת לאכול טוב. ישנה כמו שהייתי ישנה בהריון- רק בלילה ולפעמים קצת ביום. אני לא רגילה לישון הרבה בכלל!! ומבחינת הכוחות שלי אני מרגישה שהגעתי כמעט לכוח שהיה לי לפני ההריון ולכן אני גם לא חשה צורך ללכת לישון.וגם כשמנסה אני לא נרדמת..
הוא מרטיב טיטולים אם כי נראה לי שלאחרונה מרטיב פחות.
לצערי לא שקלתי אותו עדין כי יש לנו תור לטיפת חלב רק בעוד שבועיים
ולא. אני לא בטוחה בכלל שיש לי מספיק חלב!!

מבחינתך - לא חייב דווקא לישון, רק תהיי בשכיבה הרבה. אפשר עם ספר או אזניות... זה משכב לידה, הא משפיע גם על איזורים בגף שאין לנו תחושה שלהם, אז זה לא קשור רק לאם את מרגישה צורך לנוח או לא.

אולי לא כל כך מספיק לו?

הייתי מנסה לתת לו אחרי הנקה בקבוק ורואה מה קורה.

וגם ממליצה להתייעץ עם יועצת הנקה, יכול להיות שיש משהו שמצריך תיקון בהנקה

מספיקה כדי לשנות את המאזן האקולוגי במעיים, כך שמעתי מאחות טיפת חלב.

 

כמובן שאם אין ברירה, ויש צורך, אז נותנים.

 

את יכולה לגשת לטיפת חלב רק לשקילה. תגידי שאת  מוטרדת. אל תחכי לעוד שבועיים.

ואם לא לטיפת חלב אז לרופאת המשפחה (טיפת חלב עדיף - פחות זיהומים מסתובבים שם וגם יוכלו לייעץ מה לעשות.

יכול להיות שבגיל הזה מוצץ יספק לו את הצורך למציצה. אבל תני לו רק אחרי שאת מוודאת שהוא עולה כמו שצריך במשקל, שלא יקרה מצב שהוא רעב ונרגע בגלל המוצץ במקום בגלל ההנקה.

 

מנשא- פתרון פלא. אמנם טיפה מוקדם בשבילך להיות עם מנשא- עדיף לחכות עוד שבועיים, אבל אם זה קריטי, את יכולה לשים לכמה דקות במנשא. זה מרגיע מאוד.

 

ולגבי הבית- תנמיכי ציפיות מעצמך. את לא באמת התאוששת עדיין מהלידה. חז"ל אמרו שלוקח 24 חודשים להתאושש. לאט לאט, גם הבית יסתדר. תנסי לעשות רק את ההכרחי ביותר, ותנסי למצוא עזרה. (אחרי הלידה השלישית לקחתי נערה חביבה שניקתה יל את הבית פעמיים בשבוע וזו היתה עזרה עצומה)

אחרי שעתיים של הנקה, שעה של מוצץ ועוד 40 דק הנקה התייאשתי והבאתי לו מטרנה
כבר לא היה לי כח להניק והוא פשוט היה רעב!! הוא חיסל את הבקבוק בשניה
לא יודעת אם זה היה חכם מצידי או לא. אבל כבר לא יכולתי להניק ולא יכלתי לראות אותו סובל!!
(מנששא רק מרדים אותו והבגדים נשארו גדולים עליו כמו אחרי הלידה)

נשמע שהוא באמת היה רעב.
אל תתיאשי, תשתדלי לישון יותר ולאכול הרבה.
את צריכה עזרה, שיארגנו לך אוכל.
אם הוא שעתיים עליך הרי ברור שהוא לא אוכל, החלב נגמר די בהתחלה.
אמרו לי גג שעה, והייתי אומרת שגם חצי שעה זה די הרבה.

כואב לך בפטמות? לי הכאב הוא גם סימן שאין חלב.

ואל תתיאשי, אני ב"ה עם הנקה מלאה, לקח חודש וחצי.

ייתכן שיש משהו שמפריע לייצור (כלומר לא שמתחיל ונגמר אלא שמראש לא מתחיל טוב), רוב הסיכיים שזה פתיר. ממש כדאי לפנות ליועצת הנקה.

(ואל תצטערי, עשית את הדבר הנכון שנתת בקבוק)

אם הייצור פועל טוב, תינוק יכול לינוק כל היום, ואף פעם לא ייגמר (קורה בקפיצות גדילה, במחלות ועוד).

אם משהו מפריע לייצור, נגיד תפיסה לא מיטבית או כל דבר אחר שמקשה על המערכת, התינוק יקבל מעט מדי, לא משנה כמה זמן הוא נצמד. מהרגע הראשון יהיה לו קשה להוציא.

יש איך לטפל בזה (אם זו בעיית תפיסה, לפעמים היא גם חולפת מעצמה כשהפה גדל. לא הייתי בונה על זה מלכתחילה, אבל לפעמים זה עובד).

אבל הנקודה שלי היא שכך או כך לא קיים מצב שבהתחלה "יש" ואז "נגמר". זה לא בקבוק. זו לא שאלה של נשאר או נגמר, זו שאלה של *ייצור*. הייצור לא פוחת כשההנקה מתמשכת. אם כבר יש להנקה ממושכת השפעה -אז היא הפוכה.

 

בדוגמה עם הדמעות - יכול להיות שמראש תרצי נורא לבכות והדמעות לא יגיעו. אבל לא יכול להיות שבהתחלה יישפכו דמעות ואז "ייגמר". זה לא עובד ככה. הגוף הא לא מיכל - הוא בית  חרושת.

להאכיל שעתיים, גם אם התינוק יונק לאט, זה המון אוכל.
הגוף לא מייצר את החלב יש מאין, זה בא ממאגר הנוזלים ולא יודעת מה עוד שיש בגוף. והמאגר מוגבל, אז אין כזה דבר בלי סוף..

מה שכן, כנראה יש כאלה שאצלן הייצור טוב, ואילו אצלי יש כמות ונגמר.. ואני גם מרגישה צמאה ורעבה.

אולי בגלל זה אני לא מרזה בהנקה, ומי שמייצרת יותר טוב גם מרזה..

גם כי זה יפה ומיוחד, כמו כל פעולה בגוף שמתעמקים בה, וגם כי בזמן אמת יש הרבה ספקות והתלבטויות שנפתרות יותר בקלות כשלומדים איך המנגנון עובד, ומה מפעיל אותו ומה חוסם אותו...

באמת באמת ממליצה בחום ללמוד. יש ברשת המון מידע - קצת מחפשים ומוצאים אתרים שעוסקים בנושא.

תשקלי אותו בהקדם. ואם את מעוניינת לשמור על ההנקה, תתייעצי - או בטיפת חלב או עם יועצת מוסמכת. 

תודה לכן בנות!!
דיברתי עם יועצת הנקה בטלפון ואני עוד אפגש איתה.
בנתיים אנחנו מניקים ומשלימים את הארוחות במטרנה. ומנסים לשאוב בין לבין להגברת החלב.
נקווה לטוב!
ולשון קשורה אין לו.

זה ממש לא מובן מאליו!

בתור אחת שגם לה לקח זמן להגיע להנקה מלאה בלי תחליפים....

את גיבורה שאת מצליחה לוותר על הצורך הבסיסי שלנו הנשים להרגיש המעניקות הבלעדיות לתינוק!

 

 

לא רק הנקה ממש?

לחלק מחסלת את החלב ברגע שמחליפה הנקה

השאיבה יכולה להמעיט חלב??
אוי ואבוי...אני ממש בונה עליה כשאחזור לעבוד!

אם אני שואבת עכשיו מידי פעם (בשילוב הנקה) ולא נתקלת בהתמעטות של חלב בעקבות זה, אני יכולה להיות רגועה?

מקווה שבעזרת ה' לא ימעיט ח"ו. אצל אף אחת. שלכל מי שרוצה יהיה בשפע...

יש מיעוט נשים שכשחוזרות לעבוד לא מצליחות לשאוב את הכמות הנדרשת ולאט לאט מתמעט החלב לפחות שעות שהן לא עם התינוק.

 

לדעתי אצל הרוב זה עובד טוב.

כמו חילבה למשל...? כדי להצליח להמשיך בשאיבות...

אבל לי עזר בשלב הזה לעבור רק לרפידה אחת שהייתה על הצד שאני לא מניקה.

גם חוסך כסף וגם עזר לי לזכור מאיזה צד אני צריכה להניק.

ב"ה יש שפע חלב.

אני גם בשנה השלישית להנקה (עד גיל 3) הייתי נרטבת.

לנזילת צד שני,
אני מחזיקה חזק את הפטמה לעצור את הנזילה.
זה רק בהתחלה ברפלקס השחרור של החלב, ממש חצי דקה כשמרגישים שזה מגיע, ואח"כ כל ההנקה כרגיל.
לי זה עובד.

לעכשיו בעיניין של נזילות נוזלת גם סתם ככה באמצע היום בלי קשר להנקה זה ממש מבעס בעיקר בקטע של אישות זה גורם לי לצפות כל כך לסיום ההנקה שכמובן לא יקרה בזמן הקרוב כי זאת פשוט סיבה לא מספיק טובה...

תפרסי מגבת עבה כדי שלא תהיי במתח שהמזרון לא ירטב.

 

ולמקלחת שהוא מקבל אפשר להתייחס בהומור. הופך אותו לשותף מלא להנקה .

ולמרות שבתחילת הריון שני ויש ירידה משמעותית בכמות החלב עדיין, לפעמים, כש יונק מהצד הראשון  עוד יוצאות כמה טיפות מהצד השני, לפני הריון ,כמובן, זה היה טיפטוף רציני, בשלב שהבעייה נשארה רק בשעות ההנקה עברתי לרפידות רב פעמיות, והפסקתי להצטער  על הכסף שנזרק בפח על החדפעמיות.

גיגלתי קצת וזה נשמע רעיון טוב
איפה קונים ושל איזו חברה כדאי?

לא מבינה מה טוב ומה לא...רק מציינת שאפשר לקנות שם

תאגרפי את יד שמאל ותלחצי חזק על השד השמאלי. זה מונע דליפות.
גם להיפך

אצלי היה דימום כמו מחזור במשך חודש..
הרב אסר.
המשך ההריון תקין לעת עתה ב"ה (חודש שביעי).

ב''ה שהכל בסדר. פשוט אף פעם לא שמעתי על כזה דבר כהשתרשות..אלא כדימום מגורם אחר- או קריש דם ברחם או הפרדות קרומים או כל מיני..דברים שאכן יכולים להסתדר לבד...
אבל השתרשות זה לא נשמע.

הרופאים לא ידעו ממה הדימום
וחשבו שההריון יסתיים בהפלה ל"ע.
אך אמרו שלדימום השתרשות אין כללים!
אז לא יודעת באמת מה היה..
בבדיקות הכל היה תמיד תקין.

ב"ה הכל עבר והיום הכל בסדר.

תופעה מוכרת מאוד.

אצל כל אחת יכול להיות קצת אחר.  

בכל מקרה, תמיד אפשר לעשות בדיקת הריון לוודא שיש הריון, ולנוח קצת יותר מהרגיל

 

זה בוודאי אפשרי להניק בהריון. אבל רק אם ההריון תקין. אם יש בעיה בהריון- ההנקה עלולה לגרום להפלה.

וחוצמזה- שזה לוקח המון המון אנרגיה, אז מי שעושה את זה צריכה לדאוג שהיא מקבלת את כל מה שהיא צריכה- אם מאוכל ואם מתוספי ויטמינים ומינרלים.

אם ההריון בסיכון ואסור יחסי אישות אז גם הנקה אסור.

אם ההנקה גורמת להתכווצויות או כאבים להבדק...

לי ההנקה גרמה להתכווצויות חשבתי שזה נורמלי והסתבר שאצלי זה סיכן את ההריון..אל תפחדי בכלל רק תהי ערנית וקשובה לכוחותיך

לא להניק כדי לא להגיע לסיכון כזה בהריון

ההנקה לא תכניס את ההריון לסיכון.

אם מסתבר שהריון בסיכון- אז להפסיק להניק.

יש המון נשים שמניקות עד חודש רביעי- חמישי, ויש כאלה שמניקות גם עד אחרי הלידה, ומניקות שניים ביחד.

 

סתם הערה- אם ההנקה כ"כ חשובה לך (ובצדק) אולי תשקלי למנוע הריון לזמן מסוים.

בלי להיכנס לשיקולים של כל אחת- הנקה היא שיקול משמעותי למניעת הריון.

מה שכן אם היונק בן פחות מחצי שנה צריך לעקוב בצורה קפדנית על העליה במשקל כדי לוודא שהוא מקבל כל מה שצריך.

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E4%F0%F7%E4_%E5%E4%F8%E9%E5%EF_%F9%F0%E9

 

הילדון בדיוק בן שנה, הנקתי 4 פעמים ביום, עכשיו בדיוק בדילמה עם הנקה, אבל נראה לי שהיא הולכת להפתר מעצמה כיוון שפשוט התמעט לי החלב בצורה רצינית והילד רעב, במיוחד בלילה.

 

בדיוק היום גם ראיתי את הדף הזה בפורום על הנקה בהריון, אולי יועל גם לך

 

בן כמה היונק שלך?

נסי להניק אותה בתנוחת בייסבול, זו לא התנוחה שהיא מכירה בהנקה ואולי זה יעודד אותה לנסות.

כשאת מניקה בתנוחה הרגילה את יוצרת אצלה ישירות מגננה...

דבר נוסף, מקלחות חמות, נסי לתת לה מבקבוק.. לא להתייאש!! לנסות לתת לה בכל שלב.. במיוחד כשהיא רעבה..

נסי להרטיב קצת את השד עם החלב, כדי לעורר אצלה גירוי..

בהצלחה!!! זה באמת לא קל

כלומר מתחת לבית השחי שלך, כשהראש מכוון לשד

הובנתי???

בו זמנית מחזיקה אחד מצד אחד ואת השני מהצד האחר כל אחד מהם מחזיק צד אחר של שד תנוחה מאוד נוחה
אני הנקתי את התאומים שלי וזה הרבה יותר נח מהשיטה המוכרת ...

תשאבי את מה שעודף, אם אפשר.

כרוב דחוף. לעטוף כל צד בכמה עלים.

 

אם את מרגישה שזה כבר סתום, ויש חלילה רגישות במקום מסויים שימי  קרם סמיך על המקום ותצמידי צמר גפן או פיסת בד ספוגים באלכוהול - יחמם וימיס את הסתימה.

שאיבה - מגבירה את יצור החלב.
כרוב - מייבש את החלב.

צריך לעסות ולסחוט ידנית (במקלחת) עד להקלה.

ושאיבה של הכמות שהתינוק רגיל לינוק ולא ינק בגלל המחזור, היא קריטית.

היא בשום אופן לא יכולה להישאר עם כל הכמות הזו בשד, היא עלולה לפתח דלקת, בטח אם היא לא תשתמש בכרוב, כמו שאת ממליצה.

 

מה גם שבמקרה שלה היא יכולה לנסות לתת את הכמות בבקבוק, ולחזור להניק מיד כשיסתיים המחזור.

 

אז לשאוב. אם לא את על הכמות (לצורך הזנה בבקבוק) אז לפחות חלק כדי להקל על הגודש.

 

צריך להסתכל מה המקרה - לא בכל מקרה כדאי שלא לשאוב.

לק"י

ואם זה כדי להקל על הגודש- אז לשים לזמן קצר ממש.

לענ"ד המקור לזה הוא החיבור שעושים בין כרוב לגמילה וייבוש החלב.

 

אבל זה בדיוק הפוך: הכרוב מחמם את המקום (בדיוק כמו קומפרסים חמים או עמידה במקלחת תחת זרם מים חם, רק שהשימוש בכרוב לוקח שמינית הזמן...) ומאפשר תנועה מסויימת של החלב החוצה, כך שלא יווצר גודש.

 

במקרה של גמילה, השימוש בכרוב חשוב כי הוא גורם לתנועה מסויימת של חלב החוצה, במצב שבו מפסיקים להניק או לשאוב, ויוצר ייבוש "מבוקר" - נקרא לזה - עם פחות חשש מסתימה של הצינוריות ודלקת.

 

אם חושבים על זה בהגיון - כרוב דווקא מגביר חלב משום שהוא גורם ליותר חלב לצאת. כדי להימנע מייצור מוגבר של חלב, ואך ורק בגלל זה, כדאי להפסיק את השימוש בכרוב מיד כשהגודש מוקל.

 

אם חושבים על זה בהגיון - לכרוב אין תכונות של חומר סופח נוזלים, לכן הוא לא "מייבש" מהבחינה הזו.

לעלי הכרוב יש ציפוי כמעט פלסטי, אטום, ומי שראתה עלי כרוב אחרי שהיו מס' שעות על השד הגדוש, יודעת שהם נראים קמלים. הם בטח לא נפוחים ממים.

 

אלה היו 60 שניות של נסיון להסביר (בפעם המאה ואחת) מדוע הכרוב אינו מייבש חלב .

 

 

עכשיו אני מבינה למה החלב לא הפסיק לנזול...

תארי לך שאת מחליטה לגמול, ושהגמילה תהיה בבת אחת, חד משמעית, ובאופן החלטי (יש תינוקות/פעוטות שרק בדרך הזאת ניתן לגמול אותם - סוג של או הכל או כלום ) כן?

 

תארי לך מה קורה שלוש שעות, חמש שעות, 12 שעות, 24 שעות מרגע שהפסקת להניק. מצד אחד את רוצה לייבש את החלב באופן מוחלט ובזריזות, אז את לא שואבת. מצד שני מצטברות כמויות לא נורמליות של חלב בשד, כמויות של מס' ארוחות.

 

זה מצב שבוודאות הופך לגודש, ובקלות עלול להתדרדר לסתימה בצינוריות ולדלקת.

 

כאן נכנס הכרוב לתמונה: שניים-שלושה עלים של כרוב שעוטפים את השד, מחממים את המקום וגורמים לתנועה זעירה החוצה של חלב.

באופן הזה אפשר גם להקל על הגודש ולהימנע מדלקת, וגם לא לשאוב בכלל כך שלא יתחדש ייצור החלב.

האחות בבית חולים אמרה לי לשאוב עד להקלה וזה הדבר שהכי שעזר לי!

אני כבר ממש בימים האחרונים של המחזור והיא מסכימה רק פעם אחת ביום לינוק.. גם מהבקבוק היא לא תמיד מסכימה. ומבאס אותי שאולי ההנקה לקראת סיומה היא בת ארבעה חודשים וינקה רק חודשיים ואני מרגישה בדיכאון..

לא ברמות כאלה, אבל האחות בטיפת חלב אמרה לי שהטעם של החלב משתנה...

בעז"ה הטעם הרגיל של החלב יחזור והיא תמשיך לינוק.

זו תקופה לא פשוטה אבל יעבור

כי אף פעם לא היה לי ככה..ולא בא לי שההנקה תיגמר זה ממש מדכא אותי כי בהתחלה לא הלך לי ונפגשתי עם יועצת הנקה ועבדתי על זה הרבה..

כשמשלמים ליועצת הנקה זה לא רק לאותה פגישה, אלא כדי שתהיה זמינה לך להתייעצויות טלפוניות לאורך כל הדרך. זה בחבילה אחת.

שאין לה סבלנות אז די התייאשתי ממנה

http://www.lllisrael.org.il/phone-support/

אבל קודם כל, חיבוק!!

והייתי מציעה לך להתפלל, כן. כמו על כל דבר שאנחנו רוצים או צריכים בחיים, ומבקשים מה' בתקווה שימלא משאלות לבנו.

תבקשי מה' שהחלב שהוא נותן לך יהיה טוב לעולל היקר שקיבלת ממנו, הרי זה המזון הטבעי והטוב ביותר שה' ברא...את לא רוצה להפסיד את זה. את אמא שרוצה לתת לתינוקת שלה את הטוב ביותר..הרי הקב"ה הוא אבינו, והוא תמיד נותן לנו את הטוב ביותר עבורנו. אז שייתן לך את היכולת לתת את הטוב ביותר עבור בתך, את עושה את ההשתדלות שלך. שה' ייתן לך את הסיעתא דשמיא בדבר הזה. שהחלב יהיה לה טעים, שהיא תסכים לינוק ולאכול. ובעזרת ה' תפילותייך לא ישובו ריקם.
בהצלחה רבה! מאחלת שבעזרת ה' תצליחי להניק כמה שיותר לפי רצונך.

תוכלי לפנות אלי באישי, אני מדריכת ליגת לה לצה.  אפשר גם לאתר ליגתלה לצה, כפי שהציעו.

לגבי הגודש - חשוב מאוד לשאוב \ להוציא את החלב מהשד, כדי להקלעליך, ושלא חלילה תפתחי דלקת או שייפחת כמותהחלב הזמין לתינוקת..

לגבי התינוקת - רצוי לנסותלהניקאותה לפני שתבקש,כשהיא עדיין ישנונית או ישנה ומסכימה לינוק.  הרבה מהחמודים האלו מוכנים לינוק מתוך הרגל, כשהם ישנים.

רפואה שלמה

התנסתי בנסיון הקשה הזה כל הזמן שהנקתי. 

פשוט היה סיוט!!!! 

שבוע וחצי שפתאום הבן שלי לא רוצה לינוק ממני. עצבני. כועס. רעב. מסכן, ואני כאובה ומותשת.

 

אז קודם כל, אישית כן הצלחתי לשאוב וזה כמובן עזר. מה גם שכמות החלב שלי די ירדה כל חודש

אולי תנסי עם משאבה ידנית?

 

וכמו שהבנתי זה אכן הטעם שמשתנה שהילד פשוט לא רצה.

זה עובר, ב''ה. החזיקי מעמד!!

לפני ההצעה, רצוי לזכור שלא כל מחזור יגרום בהכרח לתגובה כזו מהקטנה.  יש כאלה שמתרגלים, או שאנו משתנות.  אין דרך קלה לשאול אותם, אבל יש תינוקות שבתחילה סירבו לינוק בזמן מחזור, ולאחר מספר חודשים, הסכימו.

 

ובנוסף, חשוב תהיי רגועה לקראת קבלת המחזור ובימי המחזור.  הקטנים האלה "קוראים" אותנו בקלות.  כשאנו לחוצים, גם הם נלחצים.  השתדלי להגיע לימי המחזור רגועה ושלווה, גם בנושא ההנקה.  עבדת קשה מאוד להצליח בהנקה.  צריך רק לשרוד את השבוע הנוכחי, ויש לך כבר כלים ורעיונות לצלוח בשלום את משוכות השבוע, ובשבוע שאחרי, בעז"ה, חוזרים לשגרה הברוכה.

 

לעצם ההצעה -

במשך שלושת השבועות, בנוסף להנקות הרגילות, לשאוב פעם ביום (או יותר, בהתאם לנוחותך) ולהקפיא.

בימים של מחזור, לערבב שאוב רגיל עם שאוב של מימי המחזור, כדי לעמעם את הטעם שהיא לא רוצה.  אפשר לתת לה את החלב מבקבוק או מכוס, מכפית או מהמיכל הפלסטי של מזרק בלי מחט!!!
 

ובכל מקרה, למען בריאותך ושלוותך, צריך לשאוב (סחיטה ידנית, משאבה ידנית או משאבה חשמלית, לא משנה איך), כדי לרוקן את השד בתדירות קבועה.  גם למניעת ייסורי הגודש וגם כדי לשמור על כמות החלב, לשבועות שאחרי.

בהצלחה!

ואת מוזמנת לפנות באישי

שאלה לך - מה עוד קורה בחיים שלך מלבד המחזור?

לי היו מלא בהריון הקודם..ממש לא ישנתי הלילה..
עבר בתשיעי כשהבטן התחילה ךרדת...
היו גם תקופות שנעלם וחזר. שימי לב איזה אוכל מחמיר..

והתעוררתי אחרי שעתיים עם ירידת מים.

ואז ילדתי והצרבת עברה...

 

 

בקיצר - אל תחפשי מתי זה יעבור, זה עד הסוף. תחפשי תנוחות ומאכלים שיקלו עלייך עכשיו.

מהשניה שילדתי נעלמו הצרבות..
כנראה שהפתרון לצרבות זה ללדת..

היה לי צרבות עד הלידה ממש... אני לקחתי הרבה טאמס במהלך ההיריון וניסיתי לישון על כמה כריות

אני כבר שבועיים לוקחת כל יום כדור "זרידקס". מאוד עוזר (אני לוקחת אחרה"צ ועוזר לצרבות של הערב והלילה.  יש לי פחות בבוקר. ) 

טאמס לא מזיז לצרבות שלי.. 

גיסתי אמרה לי שכשהיא ניסתה לגמול את הבת שלה ממטרנה בלילה היא פשוט דיללה את כמות המטרנה, כל יום היא הורידה עוד ועוד את כמות המטרנה אבל כמות המים נשאר אותו דבר ואז אחרי כמה זמן הגוף מתרגל רק למים.. לא נסיתי אבל זה עבד לה..

אבל אני מביאה לבת שלי בת שנתיים תה בלי סוכר. זה גם מרגיע אותה לפני השינה ..

הממתיקים מאד לא בריאעם ולאנשים רגילים הנזק שלהם עולה על נזקי הסוכר.
לילדים קטנים, אפילו יותר גרוע...
אני הייתי מחפשת פתרון אחר
אולי באמת לדלל את המטרנה

אני גם חושבת שבתור שלב ביניים זה בסדר.

למרות שזה ממתיק טבעי, בכל זאת לא כדאי שזה יבוא במגע עם השיניים לפני השינה.

 

בדרך כלל ,ממילא פעוטות שנגמלים בגיל הזה ממטרנה נכנסים לשיגרה של ארוחות מלאות יותר, גם ארוחת ערב, ואחריה הולכים לישון ללא צורך בבקבוק.

 

במקביל לגמילה ממטרנה, כדאי ללמד אותו להתרגל לשתות מים מכוס. ככה תוכלי פשוןט להציע לו כוס מים לפני השינה.

לא נראה לי שממתיק יותר בריא לשיניים ממטרנה, שניהם מצע מעולה לחיידקים.

עניתי לאמא!! שכתבה שהממתיקים מאוד לא בריאים.

נפלא-

 

 

במשך חודשיים כל כמה זמן הורדנו כמות אבקה. בהתחלה מ3 כפיות ל2 עד שהגענו לחצי כפית על בקבוק שלם.

 

ואז לילה אחד הבאנו מים וזה עבד. היא שתתה את המים וקראה לזה מטרנה.

 

ועד עכשיו היא שותה מים לפני השינה.

ולאחרונה עברתי למטרנה גם וגם- זה נקרא- גם תחליף חלב וגם דייסה. שקית עולה בערך 20 שקל וזה מספיק לי לחודש כי אני ממש לא עושה לפי ההוראות- אני שמה 2 כפיות (וזה כפיות יותר קטנות משל מטרנה רגילה) על בקבוק של 180.

 

הבת שלי טורפת את זה, אז מבחינתי לתת לה את זה עד שהיא תגמול את עצמה.

 

מנסיון מהילדים הגדולים- מתישהו נמאס להם מזה.

של חברת מטרנה?

הבן שלי קצת יותר משנה, עדין לא אוכל הכל כי אין לו שיניים טוחנות ולכן נותנת לו בבוקר ובערב מטרנה.
נראה לך שיתאים לו?
או שזה מגיל גדול יותר?

כתוב על זה "מטרנה גם וגם"

 

תסתכלי על העטיפה, בטח כתוב שם מאיזה גיל זה מומלץ.

 

לדעתי זה לא תחליף לארוחה אלא יותר סוג של "נשנוש" לילדים שלא צריכים מטרנה אבל אוהבים.

אנחנו נתנו לילד מטרנה צמחית והוספנו אבקה של דייסה כדי להסמיך מעט ושיותר ישביע.

א. אין שום צורך במטרנה מעל גיל שנה, זה בדיוק כמו חלב פרה בגיל הזה

ב. לחזור להרגיל למים פשוטים, תעשו לו טובה לכל החיים. 

מהמי שפיר שבתוכו נמצא העובר. כך שמבחינה תכנית עלית במשקל אבל אחרים לא רואים זאת .......

כל אחת והגוף שלה.
בהריון יש גם השפעות הורמונליות .
וכל עוד אין עליה חריגה אין מה לעשות השוואות.

אני עד שבוע 22 עליתי 10 קילו...בהריון הקודם עליתי קצת יותר מ20.. לא כי אני אוכלת מלא אלא מהורמונים...

הייתי מתוסכלת מזה מלא ובזכות בעלי אני לומדת להסתכל על זה אחרת.
אז תדעי שכל אחת היא שונה. ואל תתיחסי לספרים..

אני עליתי בהריון יותר מ30(!!) קילו, והאחות במעקב אמרה לי שהיא לא מבינה איפה זה נכנס..

יש נשים שבשבוע הזה עלו אולי קילו שניים כי איבדו הרבה בהתחלה...

זה בסדר לגמרי כמה שעלית

ועניינית למי שרגילה להשתמש בטמפון והמכשיר נוח ובגדול זהה זה יכול להיות טוב.
מי שלא משתמשת בטמפון באופן קבוע תוכל באמת לא להתחבר.

תודה. לא מדובר בפרסומת.... שוקלים לייבא טכנולוגיה בשביל לעזור לנשים בארץ ורוצים לראות אם יש לזה פוטנציאל...

נשמע לא פרקטי במיוחד..

 

גם חמישה חודשים, זה עדיין אחרי לידה.....

מצבי רוח כאלה יש לכולנו.

את בחברה טובה!

האיש שלי הלך לשבע ברכות של חבר.
ידעתי כבר מזמן שהוא רוצה ללכת והסכמתי.
למרות שרק לפני יומיים הוא חזר אחרי שבוע וחצי שלא היה בכלל בבית...
אבל פתאום היום הרגשתי שזה ממש קשה לי.
גם רק עכשיו מתחילים שם ומי יודע מתי יחזור...
( לא דמיינתי שזה יהיה כ"כ מאוחר... )
וגם קשה לי להיות בלעדיו.
חשבנו שאולי אני גם אלך איתו אבל זה נפרד,
ואני לא מכירה שם אף אחד.
אז כבר אין לי בשביל מה ללכת.

והכי מעצבן שלא הצלחתי לתת לו ללכת בכיף.
למה אני לא מצליחה לשחרר אותו?
שילך בכיף. שיהנה.
זה טוב שמידי פעם הוא ילך לחברים לעשות משהו כיף.
אבל אני לא מצליחה לשחרר.
כל היום הייתי עם פרצוף חמוץ וכשהוא יצא אפילו בכיתי.
הוא היה ממש מסכן ולא ידע מה לעשות...

אפילו להליכה

לא קל! כל הכבוד על המודעות שלך!

ואם את מרגישה שאת צריכה עוד קצת הרגשה טובה, אפשר לבדוק מספר אופציות -

האם את שותה מספיק?  נהיה חם, התיבשות קלה מתמדת תגרום לנו להיות בלי כוח ובלי מצב רוח.

אפשרות אחרת, אולי לדבר עם רופאת המשפחה לגבי בדיקת דם.  חוסר בברזל, B12 ועוד יכולים לגרום לחולשה.  בנוסף, יש דבר כזה של "דכאון אחרי לידה" שבא באיחור.

ודבר אחרון - האם יש משהו שקורה בחיי היום יום שמאוד מצער או מדאיג אותך?

מה לגבי לומר לעצמך במשך היום - "אני חזקה"  "אני שמחה"  "אני מצליחה"  ושאר משפטים קצרים וקולעים.  עדיף כשאת מסתכלת על עצמך מול מראה

מגיע לך!

כי את באמת כזו!!!

שבת שלום ומבורך

בהריון הקודם התעקשתי על אישה והבנתי שיש רק אחת (אני חושבת באשדוד או ברחובות) והיא הייתה ממש עמוסה, בסוף נסעתי לירושלים להר הצופים

בהריון הזה כבר הלכתי לגבר..

בירושלים יש את ד"ר תמר שלם, במרכז הרפואי בשע"צ. 

"גיליתי" אותה בהיריון האחרון, אבל בסוף לא הלכתי אליה, כי כבר לא היו אצלה תורים פנויים... אז הלכתי כמו בקודמים לסקירה אצל רופאה פרטית.

ממליצה לך להתקשר לכללית או לחפש באתר שלהם, ולראות אם יש תור לזמן שאת צריכה.

בהצלחה ובשעה טובה!

מה? בתינוק אחר??

 

 

את יכולה לכסות אותו בחיתול בד בינתיים (אפילו מקופל, שיספוג טוב) 

כשאת מורידה חיתול, קודם כל תיקחי אותו להשפריץ לכיור, אחר כך טיטול חדש.

לפתוח קודם טיטול חדש ולשים מתחת לטיטול הישן וברגע שאת גומרת לנגב מוציאה את הישן וכעת נמצא החדש ומיד סוגרת עליו.

 

וכך זה לא קורה

אם הוא מתחיל לעשות בזמן שמנגבים אותו, אפשר ככה ישר לסגור עליו חזרה את הטיטול ואז הנזק הוא מינימלי

הרבה יותר נעים להם שמשתפים פעולה עם הרפלקס שלהם ונותנים להם להתפנות באוויר הפתוח (=מעל הכיור). גומר - אפשר לשים טיטול חדש בנחת, לא בבהילות...

אם סוגרים את הטיטול מיד כל הלחות נשארת בפנים.

ואז לפתוח חזרה, לנקות ולסגור בנחת את הטיטול החדש.
אבל סבבה כל אחת ואיך שנוח לה או איך שהיא מרגישה שעדיף לילד שלה.

בנוסף, לא כל הזמן זה אפשרי ללכת לכיור או לתת לו להשפריץ בכל עבר, במיוחד אם לא נמצאים בבית. אז מה שאמרתי מתאים במקרים כאלה.

רק בזמן הלחץ הזה סוגרת ואח"כ משחררת וסוגרת בנחת

זה שהוא מתפנה זה כי לא נעים לו להתפנות לתוך בגד, אז הוא שומר כמיטב יכולתו לזמן שיהיה משוחרר. אז אם הוא מתחיל ותכף ומיד אני קופצת וסוגרת עליו משהו, זה באסה בשבילו.

שאת באמת הולכת איתו לכיור כל פעם. זה לא מובן מאליו..

איזה כיור בדיוק יש לך בחדר?

 

קטונתי מלהבין

הגעתי בזמן עמוס.

לא היה להם זמן להתייחס אלי. 

מאוד לא מקצועיים - התינוקת הייתה כמה שעות בתעלה ולא הסכימו לבדוק לי פתיחה . אם היו בודקים היו מגלים שאני הרבה זמן בפתיחה מלאה. זה גרם לה לנזקים בלסת ולבעיות באוכל.

חיכיתי חמש! שעות למרדים.

במחלקה היה הרבה רעש ובלאגן הייתי בחדר עם עוד 6 נשים.

בקיצור, חוויה מפוקפקת.

לידה שניה ילדתי באיכילוב והייתי מרוצה מאוד מכל הבחינות שרשמת!.

לעומתי, מכירה כמה שילדו שם והיו מרוצות.

באמת אבא שלי עבר שם ניתוח לאחרונה, ופשוט לא היו אחיות. כנראה ככה זה בית חולים ממשלתי, אין תקציב.

אבל הוא נחשב מאד טוב מבחינה מקצועית. כנראה יש רופאים טובים, אבל לא מספיק.. וביולדות הכי קל לזלזל.

היה ב"ה טוב! האחיות במיון מקסימות אחת אחת. המיילדת ממש טובה ומתוקה!(עברתי 3, הראשונה לא הייתה נחמדה אבל הייתה רק לשעתיים, השניה היתה מקצועית וטןבה ו השלישית הייתה הכי טובה!) תמכה חבל על הזמן.
האוכל אחלה!
כל כמה זמן באים לבדוק אותך בחדר..מה שכן מראה נראה לי על מקצועיות..
יופי- הייתי במחלקה החדשה(נראה לי ב') אז היה כיף שם!
חוץ מיועצת הנקה על הפנים (שהיא גם האחות ששיחררה אותי), השאר היה מעולה. האחיות בתינוקיה ממש עזרו והרגיעו.
אני נהנתי ב"ה! הייתה חוויה טובה..
אם ייש לך שאלות נוספות,מוזמנת בפרטי.

אני גם דאגתי שזה משהו מעבר וכנראה שזה מחמיר מהריון להריון ועם הזמן..

תנסי להלך מדי פעם, להרים רגליים למעלה, לא לשבת בסיכול רגליים, לישון עם כרית בין הברכיים- לי זה מאד עזר.

 

וזה באמת מרגיש מדאיג כי זה כאב נוראי ומטריף..

מקווה שלא תסבלי מזה הרבה..

לא שמתי לב שיש עוד מישהי עם כאב מקרין לרגליים.

טוב לדעת.

תודה, אני כבר למודת סימפי' וכבר לא מצפה לא לסבול. זה המצב וזה מה יש, ועם זה ננצח בע"ה!

זה אומר שיהיה לי גם בבאים?? ביותר קשה?

לי הרופאה אמרה שזה מה שיש לי,

 

אבל לא יודעת לאבחן אותך. זה לא מסוכן או משהו רק כאבי תופת!

זה מה שחשבתי שזה יכול להיות, אבל לפני, רציתי לבדוק אולי זו גם 

תופעה נוספת של סימפיזיוליזיס שטרם הכרתי.

אבל נראה לי הייתי מתייעצת עם פיזיוטרפיסטית של ריצפת האגן

וגם עם רופאים נוספים אולי.

פיזיותרפיסטית פרטית מומלצת- יעל שוראקי דנן. אפשר למצוא טלפון ברשת.

הסכנה אם יש פגיעה בשרירים הטבעתיים זה איבוד שליטה בסוגרים.
אם את רוצה לבדוק בוודאות מה המצב שם, יש רופאה שמומחית לרצפת אגן, היא בודקת מה המצב ולפי זה יכולים לדעת בוודאות. לי זה עלה 350 ש"ח.
ואם עדיין אסור לך, את יכולה לבדוק אופציה של רופא פרטי מיילד שיקח אחריות על זה.
זה פחות או יותר מה שהסביר לי הרופא שלי.

הסכנה אם יש פגיעה בשרירים הטבעתיים זה איבוד שליטה בסוגרים.
אם את רוצה לבדוק בוודאות מה המצב שם, יש רופאה שמומחית לרצפת אגן, היא בודקת מה המצב ולפי זה יכולים לדעת בוודאות. לי זה עלה 350 ש"ח.
ואם עדיין אסור לך, את יכולה לבדוק אופציה של רופא פרטי מיילד שיקח אחריות על זה.
זה פחות או יותר מה שהסביר לי הרופא שלי.

מחפשת אורוגניקולוגית טובה.

היא מומחית לרצפת אגן. זה תחום מאוד חדש בארץ, עם בודדים בתחום. קוראים לה ורד אייזנברג, ו היא מקבלת בתל השומר.
אורוגניקולוגית הייתי אצל דר רויטל ארבל, היא מקבל בשערי צדק וממש טובה.

אולי אלך פרטי בכל זאת.
עולה לי הרבה רצפת האגן שלי..

וזה עלה 120 שח. לא נורא...

אותו סיפור הייתי גם אצל ד"ר ארבל ומעקב של שנה עם אולטראסאונד בפי הטבעת ועוד בדיקות.. ופיזותרפיה בסוף המליצו לי על קיסרי ובכל זאת נתנו לי להחליט בעצמי.. לא רוצים לקחת אחריות. אני פחדתי מאוד מלידה רגילה אז ילדתי שוב והפעם בקייסרי. בא לי ללדת עוד לידה רגילה! בכך מקרה שולחים שוב לכל הבדיקות.. אולי השתפר וצריך לעשות שוב פיזותרפיה.

עליתי לארץ וחשבתי שבישראל מדברים רק בשפת קודש מה יהיה עלינו עם כל הסלנגים ......

אני גם נקרעתי והיו לי הרבה תפרים אבל לא אמרו לי משהו מיוחד.. וב"ה זה כבר התרפא.
אז אין לי ממה לחשוש?

אין לך ממה לחשוש..
כשיש קרע דרגה שלישית ישר אומרים ומרגישים אני ישר אחרי הלידה נותחתי בחדר ניתוח כדי לתפור את הקרע...

אני נקרעתי בדרגה 3 ולא גילו את זה בלידה

הייתי אצל רופא מומחה שאמר לי שהרבה פעמים לא מזהים את זה בזמן הלידה אלא רק אחרי שנים כשמתחילות בעיות...

ולפותחת-

אני הייתי אצל ד"ר ורד אייזנברג מתל השומר (קבלתי טופס 17 מהקופה כך שלא שלמתי כלום, וכדאי להזדרז כי חיכיתי לתור בערך 3 חודשים...), ועם הדוח שלה (ודוח הלידה, כמובן) הלכתי ל-2 רופאים מומחים והם אישרו לי ללדת רגיל - בתנאים מסוימים, למשל שמשקל העובר לא יהיה גדול מדי וכד' (אני מדגישה שזה היה במקרה שלי ובתנאים שלי וזה כל מקרה לגופו...)

גם לי המליצו בהתחלה על ניתוח אבל בגלל שזו רק לידה שניה הם טענו שאם אני מתכננת הרבה לידות אז הרבה ניתוחים קיסריים זה לא פחות מסוכן מלנסות ללדת רגיל.

מה שכן המליצו לי זה לקחת מיילדת פרטית מקצועית (דווקא מיילדת ולא רופא - אפשר בלניאדו או במעייני הישועה).

ב"ה שאצלך המליצו על רגילה

יתכן שגם אישתו.

היא נעימה ומקסימה!

לדעתי גם מבחינת איכות.

 

אבל לא ילדתי אף פעם שם רק קיבלתי מלא המלצות דווקא לשם!!!!

אני ילדתי בליס, והיתה לי חוויה מאוד נעימה.
לא היתה להם בעיה עם לידה טבעית, להפך הם מאוד רצו שאלד בדרך שאני רוצה. 
ממליצה בחום, הצוות מקסים והם מאוד רגישים אלינו והולכים לקראתנו. 

מצד מסתננים.
וזה מפחיד ופחות נעים..

שלא נשאר כלום ברחם. והכל התכווץ כמו שצריך.

בדיקה מאוד חשובה!!!

את התפרים, את הרחם- אם היא התכווצה וחזרה למקומה ואם כל השליה יצאה ואין כל מיני שאריות ברחם..
זה מה שאני יודעת.. אולי הוא בודק עוד משו- אין לי מושג..

אולטרסאטנד?

הוא רופא מבוגר אז כנראה יודע לבדוק בלי, אבל אותי זה עיצבן.
תבקשי אולטרסאונד גם אם לא יתנו מעצמם.

ובמקרה הצורך להפנות אותך לפיזיותרפיה

הרופא שלי, והוא רופא שנחשב טוב, אמר שאין לי שום בעיה.
בפועל יש לי צניחה קלה ומציקה מאד ואני בטיפול.

רוב רופאי הנשים מזלזלים בזה.
אילו היה אישה והיה מרגיש מה שאני הרגשתי, לא היה מזלזל כך. כל כך נפגעתי מזה.

כי עוד לפני שממש נהייה משהו בעייתי היא הפנתה אותי לפיזיותרפיה.

הוא אמר לי שמי שצעירה ונגמר הדימום והיה הריון תקין ולא היו בעיות מיוחדות במהלך הלידה אין צורך לבדוק!