אני ילדתי בליס, והיתה לי חוויה מאוד נעימה.
לא היתה להם בעיה עם לידה טבעית, להפך הם מאוד רצו שאלד בדרך שאני רוצה.
ממליצה בחום, הצוות מקסים והם מאוד רגישים אלינו והולכים לקראתנו.
שלא נשאר כלום ברחם. והכל התכווץ כמו שצריך.
בדיקה מאוד חשובה!!!
ובמקרה הצורך להפנות אותך לפיזיותרפיה
כי עוד לפני שממש נהייה משהו בעייתי היא הפנתה אותי לפיזיותרפיה.
הוא אמר לי שמי שצעירה ונגמר הדימום והיה הריון תקין ולא היו בעיות מיוחדות במהלך הלידה אין צורך לבדוק!
אני ב"ה בשבוע 38, גמלנו לפני שבועיים וחצי את הבת שלי, שבוע ראשון היה קשה אבל אח"כ היא התרגלה והייתה ממש בסדר.
בשבוע האחרון קורה שינוי לרעה, הילדה חוזרת לפספס או להגיד שהיא צריכה אחרי שכבר ברח לך או שמתעקשת שאין לה עוד ושניה אחרי שמתלבשת מפספסת שוב..
כל אחר הצהריים אני עם הילדים לבד (יש לי שניים והיא הגדולה), אני מרגישה שחוץ מזה היא נהייתה נודניקית יותר ואני מתלבטת אם זה בגלל שהיא מרגישה שאני צריכה כבר ללדת עוד מעט ומה אני צריכה לעשות? אני משתדלת בהתחלה להיות רגועה ולא להתרגש אבל אחרי שהיא מפספסת בכוונה כמה פעמים ברצף קשה לי לא להראות לה שאני כועסת/עצובה וכו'..
יש למישהי עצות?
אשמח גם לעצות איך להכין אותה הכי טוב ללידה..
זה בכוונה אבל בעצם לא באמת בכוונה - ילד שנגמל לא נהנה להרטיב חזרה. היא כנראה מאוד במתח.
הייתי מציעה להניח לזה.
את השבועות האחרונים להריון כדאי להקדיש לחיזוק הקשר, להבעת חום ואהבה עוד יותר מכרגיל (אגב גם את השבועות שאחרי הלידה). זה נותן כוח לכל בני הבית לעבור את המאורע המרגש אבל גם מטלטל של הלידה.
זו כנראה ילדה רגישה יותר.
תצאו, תהנו, כל החיים עוד לפניכם. זה לא הזמן להילחץ על משימות והספקים.
תשוחחו על התינוק שעומד להגיע בעז"ה - מה היא חושבת, איך היא מרגישה? היא זוכרת איך היה כשאחיה נולד? תזכירי לה כמה היא היתה מקסימה כשאחיה הראשון נולד, תסבירי בקווים כלליים שאת תלכי להביא להם תינוק ולא תהיי בבית אבל הם יבואו לבקר, ובעז"ה מהר מאוד את תחזרי.
בהתחלה הקטן יבכה... וכו' - כמה שהיא מעוניינת לשמוע - אבל לא יותר מדי, כדי שלא תיכנס למתח ולהתרגשות גדולים עוד יותר.
תשתדלו להמשיך בשיגרה מתוך יותר תשומת לב ופניות למה שהיא מביעה.
הכל בנחת.
שיהיה בשעה טובה בעז"ה.
עוד שבועיים פלוס את תעלמי לה וזה יהיה עוד יותר מלחיץ.
וחוץ מזה ילדים הם ססמוגפים מרגישים כל דבר. ובטח את בעצמך במתח לקראת הלידה, כך שבהחלט לשני הדברים היא לחוצה גם מהגמילה וגם מן האם.
כך שהתקופה הזו כדאי להתחבר יחד מאשר, להתככך עם הגמילה שלה, (פיספוסים כעסים וכו').
מציעה רק! אבל כמובן החלטתך בידך!!
בהצלחה יקרה!!
זה די טבעי שיהיו נסיגות בתהליך הגמילה. גם ילד גמול לגמרי יכול פתאום לפספס במשך שבוע או שבועיים ואז לחזור להצליח.
גם הגיוני שאחרי הלידה תהיה איזו רגרסיה בענין.
מציעה לך לא לעשות מזה סיפור. את יכולה להעביר אליה את האחריות- "ברח לך? תורידי את הבגדים הרטובים, תכניסי למכונה, תקחי מהארון תחתונים נקיות ומכנסיים".
את יכולה גם לעשות הפוך- ולדרבן אותה להצליח- איזו טבלת הצלחות שכל פעם שהיא מצליחה לעשות בשרותים- היא מקבלת מדבקה. וכל 4-5 מדבקות מקבלת הפתעה קטנה.
אם את מרגישה שאת ממש לא עומדת בזה, אז את יכולה גם להגיד לה: מתוקה, אם תעשי בתחותונים עוד פעם, אני אצטרך לשים לך טיטול". לא בכעס, אלא בתור עובדה. אישית אני לא ממש בעד זה, אבל אם את ממש בסוף הריון וזה מוציא אותך מדעתך אז אולי תשקלי את זה.
בהצלחה...
ולגבי הכנה ללידה- פשוט לדבר על התינוק: איך הוא קטן וכל האברים שלו קטנים, ולתת לה להרגיש תנועות, ולתת לה לחבק את הבטן וללטף. ולתאר מה תינוק כזה קטן עושה- יונק, בוכה, ומה הוא יעשה כשקצת יגדל.
ולתאר איך כשהתינוק מוכן לצאת אז אבא יקח את אמא לבית יולדות, ואח"כ אמא תחזור עם התינוק הקטן והיא תוכל לראות איך את מקלחת אותו ותוכל לעזור לך להלביש אותו וכו' וכו'.
אני אוהבת גם להגיד להן שהתינוק שומע אותן כשהן צוחקות או צועקות, וכשהוא יצא אז הוא כבר יכיר אותן...
אני כנראה באמת צריכה לא להתרגש, אולי כל הזמן להזכיר לעצמי שהיא עדיין בהתחלה...
בסה"כ היא ילדה מקסימה ומהממת-מאחלת לכולכן!
אני באמת יושבת ומדברת איתה על הלידה ועל התינוק, היא מאד אוהבת לשמוע ולנסות להרגיש ("הוא ישן,בואי נעיר אותו! תינוק- קום! מתוקה...) היא גם מאד שמחה לעזור, בעז"ה אני מאמינה שיהיה בסדר
ממש תודה רבה!!
770מאחרונהבע"ה
אצלנו 'טיטולים' עובד אחלה.
שמעתי המלצות טובות על ביביסיטר(של שופרסל).
וביקורות שליליות על 'לייף' של הסופר פארם
תבדקי אם הבעיה היא לא המגבונים-אולי החלפתם לאחרונה? גם בהם יש רגישויות
במיוחד עכשיו כשחם- הכי פשוט לשטוף במים וסבון בכיור וזהו. מנסיון- זה מונע הרבה פצעים ואודם.
את מרבה לשטוף לה עם סבון או שמפו?
ודווקא האגיס עושים לילדים שלי פצעים..
והניסיון שלנו עם החיתול של בייביסיטר לא היה מוצלח (גם של שופרסל).
ניסית ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלהם במקרה?
יכול להיות שהחיתול קצת קטן ומשפשף לה? דווקא החיתולים של טיטולים אחלה, לא היו לי איתם אף פעם בעיות.
כל חברה חוץ מטיטולים הייתה לו בסדר.
מגבונים הם גם סרט רע עבורו. מצטרפת להמלצה- לשטוף במים.
תמיד טיטולים היתה האופציה הכי שפויה מבחינתי. גם השאיר את כל הילדים יבשים כל השנים וגם לא יקר כמו כל המותגים האחרים בסופר. בואי נאמר שבהתייחס למחירים בשוק..."מזל" שיש את טיטולים.
אז או שבאמת מדובר פה על רגישות ספציפית או שזה אולי קשור למגבונים.
לגבי בייביסיטר יש יותר מדי תגובות לא טובות ברשת, אבל את האמת שלא ניסיתי בעצמי כי מעולם לא שקלתי להחליף אותם.
ואני גם יותר אוהבת אותו...
ולא היו שום בעיות.
הייתי מתייעצת עם השירות לקוחות שלהם כמו שהציעו כאן
אנונימי (פותח)ב"ה זכינו להריון שחיכינו לו הרבה זמן
ב"ה בינתיים הכל תקין לגמרי לפי כל הבדיקות
הבעיה היא שהבדיקה האחרונה שעשיתי הייתה לפני שבועיים
והבאה תהיה רק עוד שבועיים
ז"א חודש בלי שאני יודעת מה קורה עם העובר המתוק שלי וזה משגע אותי!!!!!
איך אני יכולה לדעת שהכל בסדר? (אין לי דימומים וכלום אבל אני פוחדת)
אני בשבוע 17 ככה שעוד אין תנועות אז אין לי שום אינדיקציה לדעת שהכל בסדר...
אשמח להרגעה
אשמח לקבל המלצות על רופאת נשים נחמדה, בלי תורים עמוסים.
קופ"ח מכבי.
עדיף בבני ברק, אבל אפשר גם בר"ג וכדומה.
(חגית קליגר עוזבת את ב"ב, אנה קרול מלאה, ולמריל יש תורים של חודשיים - אז זה לא מתאים)
תודה רבה!
היא מקסימה ממש. ברחוב בן- גוריון, שזה ממש גבול בני ברק רמת גן. באתר של מכבי זה נראה שהיא עמוסה מאוד.
אבל---->
אם מתקשרים למרפאה בימים שלישי ורביעי בשעות שהיא עובדת, אפשר לקבל מהמזכירה תורים יותר קרובים, לשעות שלא רשומות באתר.
(ועדיין היא קצת עמוסה, וגם הרבה פעמים התור שם מתעכב. אבל כנראה ככה זה הרופאים הטובים. לפניה הייתי אצל מישהי אחרת, היה תמיד תור מתי שרציתי. והיא הייתה לא משהו בכלל...)
זה ממש לא מה שאני הרגשתי כשהלכתי לבקר את גיסתי... אבל אולי זה קשור למחלקה
יש מחלקה חדשה- יולדות ד', עם חדרים מרווחים ואפשרות לביות מלא, אני ממש נהניתי...
ובקשר לצורת הלידה- נראה לי שבשערי צדק זה תלוי במיילדת, לי היתה מיילדת שהלכה עם מה שרציתי, אבל בלידה הקודמת פחות...
המון בהצלחה!!
במחלקות הרגילות הביות הוא חלקי. התינוק בתינוקיה רק מ11 בלילה עד 5 בבוקר.
מחלקת הביות המלא מדהימה.
ילדתי שם- עם זירוז ואפידורל ואני ממש מרוצה! (והייתי בביות חלקי)
קודם כל - יש לי חווייה ממש חיובית ב"ה מהלידה ומהמחלקה (חוץ מזה שהייתי כמה שעות במסדרון אחרי הלידה כי עוד לא התפנה מקום ועוד רצו שאהיה בביות חלקי. כשלא הסכמתי - מיד כשהתפנה בביות מלא מקום - העבירו אותי).
בקשר לשאלות שלך -
אם רוצים להתקלח - אם הבעל נמצא הוא יכול לשמור על התינוק. אם לא - אז אפשר לשים אותו בתחנת האחיות. כמעט תמיד יש שם מישהי (אלא אם כן זו שעה של חילופי משמרות) והן מסכימות ברצון לשמור עליו.
הבנתי שאפשר להתחרט, אבל שוב - בייתי ממש מרוצה ולא הרגשתי צורך (אמנם זו ללידה ראשונה שלי אז אין מה להשוות כנראה...)
בקשר לזו שאיתך בחדר - תמיד תינוקות קטנים לא רגועים ולא ישנים רצוף כך שזה לא היה נורא בכלל.
מה שקרה אצלי זה ששלי נראה לי העיר טיפונת את שלה אבל שלה לא העיר את שלי (אגואיסטי משהו מצידי חחח)
אבל זה ממש לא היה מודגש, לא הרגשתי שהם בוכים בתורות או משהו כזה, דווקא היה יחסית רגוע
בקיצור - אני מאד מאד ממליצה על ביות מלא ועל הדסה בפרט (היתה לי מיילדת מדהימה, הרגשתי שהיא פשוט כמו דולה )
לא בסגנון כריעה וכו'... עוד אין לי מושג איך אמורים להצליח לעשות את זה עם כל הצירים (הרגשתי בלידה שאני לא מסוגלת אפילו לשבת על כדור הפיזיו.. מעריצה מי שיכולה )
והתינוק שם מ11 בלילה עד 5 בבוקר (ואם את רוצה להניק אותו ושלא יתנו לו תמ"ל - קוראים לך בלילה להניק כשהוא רעב) וכל היום הוא איתך. אם עייפים במשך היום - אפשר להחזיר אותו לתינוקיה ושם האחיות יטפלו בו.
(יש מקום ודלתות למקלחת עצמה)
לי היה ממש נוח שאני לא צריכה לדאוג כל פעם מי ישמור על התינוק.
ומהצד הדתי?אנונימי (פותח)אני יודעת שהם משתדלים להפריד ערביות ויהודיות. (רופא שעובד שם אמר לי).
בקשר לשבת- אני לא יכולה להשוות לשע"צ כי לא הייתי, אבל המחלקה מותאמת לשבת- בתינוקיה לא צריך לצלצל כדי שיפתחו וכו'. בעלי הביא לי אוכל מהארגון שם שמחלק אוכל לשבתות (הם נמצאים ליד הביכ"נ) והיה ממש סבבה. אין הרבה מבקרים והמחלקה שקטה ונעימה.
במוצ"ש עושים הבדלה בדלפק של האחיות וזה ממש חמוד כל היולדות החיוורות והעייפות מתקבצות מסביב לנר...
תחשבי שהיא אוכלת בערך כל 3 שעות.
וכדאי תמיד להביא יותר למקרה שיהיה לה תיאבון מוגבר
ככה תדעי הכי טוב.
בפעמים המועטות ששאבתי ממש הופתעתי שכמות החלב שהתינוקת שתתה היה בערך שליש מהכמות המומלצת של מטרנה לאותו גיל.
אין לזה ממש פתרון, זה יותר תחושות מאשר באמת.... את יודעת.
ולא היתה בעיה.
העיקר זה מה שאת משדרת. אם את משדרת שהיא תסרב וזה בטח יהיה נורא קשה- אז כנראה שזה מה שיקרה..
אם את אומרת בפשטות שהולכים לאחות כדי לקבל חיסון. ואחרי החיסון גם האחות נותנת איזו הפתעה נחמדה (או שתקני לה משהו קטן נחמד אחרי), אז אין סיבה שהיא תחשוש.
אני מניחה שהיא קצת תרתע כשהיא תראה את המחט, אבל אפשר להרגיע במקום ולהסביר שזה בקושי כואב (זה באמת בקושי כואב אם הילדה רגועה)
הביא בובה ולשחק ביחד
לספר כמו סיפור שהבובה הולכת עם אמא לטיפת חלב והאחות אומרת שכדי שלא יהיו לה מחלות צריך לעשות זריקה עם חומר מיוחד.
להראות איך הבובה מפשילה שרוול או נותנת רגל והנה המזרק והנה היא מצמידה אותו וזה דקירה קטנה.
והנה אמא שלה מחבקת אותה ושמים צמר גפן ומקבלים מדבקה והולכים הביתה.
לשחק בזה כמה פעמים לפני.
אם את עדיין חוששת אפשר לקנות בעקרון משחה שמאלחשת את המקום.
הבנות שלי עברו בדיקת דם בערך בגיל הזה.
הסברתי להן שהבדיקה היא קצת כואבת, ועושים אותה כדי לבדוק אם יש מחלה קשה שעלולה לכאוב מאוד.
תוך כדי הסבר גרמתי להן לומר בעצמן שעדיף שיכאב קצת, מאשר שאח"כ יכאב הרבה.
הסברתי שאסור לזוז, והבטחתי הפתעה.
בזמן הבדיקה חיבקתי אותן, ולא אמרתי "לא לבכות".
מותר להן לבכות קצת. שישחררו. אז מה?
כואב נשמע יותר מפחיד כזה לא?
לא חבשבתי שצריך להסתיר, אלא רק הטעמתי, ואמרתי שזה "ממש קצת כואב" את חזקה נכון?".
צריך לחזור על זה כמה פעמים כדי שיקלט טוב ולסמוך על הילדה.
כמובן שזה גם תלוי באופי הילדה, לא בטוח שהשיטה הזו מתאימה לכל אחת, אבל אם את חושבת שהיא כן יכולה להיות חזקה, אז למה לא לסמוך עליה?
רק אני מרגישה שכל פעם ממציאים לי איזה טופס שאני צריכה להביא להם?
כל פעם אני שואלת אותם - זהו? לא צריך יותר? והם אומרים שזהו
ואז אח"כ אני שוב מקבלת את אותה דרגה מעפנה ובקשה להביא עוד טפסים...
ההתנהלות שם פשוט מבישה!
אף מזכירה לא יודעת באמת להגיד מה צריך
וכל פעם צריך להסביר מחדש...
אוף....
זהו.
סוף פריקה...
בסוף הם כבר לא מוצאים עוד מסמכים לבקש ואז הם נותנים דרגה ;)
מקווה ומאחלת שתגמרי עם זה בקרוב!
וקיבלנו סופסוף דרגה (גם כמה פעמים איבדו טפסים ששלחנו...)
בשביל להחליט, צריך להשוות מספר פעמים.
לכי להדסה ואולי אח"כ תגידי שזה המקום הכי מדהים בעולם....
שמא אין לי מספיק כוחות לעבור עוד הריון ולידה....
(כנראה בגלל שההריון הקודם היה קשה במיוחד והייתה החלמה ארוכה מהלידה וגם חוסר הצלחה בהנקה...)
האם מוח אחד יוכלו לעזור לי??
זה מכון?
יש מטפל/ת שאתן יכולות להמליץ לי עליה?
(עדיף מאיזור ירושלים)
חשוב לי לציין שממש חיכיתי להריון הזה ואני שמחה בו,
פשוט יש לי חששות לגבי היכולת שלי...
מקווה שהובנתי ותודה!
אם הוא יהנה מזה אז בכיף.
תקני טיטולים לבריכה ואפשר רק עם זה.
אם הוא לא עשה גדולים אפשר לכבס ולהשתמש בזה שוב
טיטול מיוחד של בריכה או טיטול רגיל, תלבישי אותו איך שאת רוצה, כמובן שבשמש לשים קרם הגנה וחולצה
עם טיטול מיוחד למים
או סתם בגד ים.
אין ממש סיכוי שיעשה קקי במים או משהו כזה.
לשימוש נוסף . אפילו כמה פעמים כי הם די רב פעמיים.
תראי בריכה זה מקום שורץ בחיידקים, אז אם רמת התחזוקה של המקום גבוהה והכל נראה נקי אז אולי כן.
בכל מקרה קחי איתך בריכה קטנה לתינוקות את יכולה למלא לו בה מים ותאמיני לי שתהייה לו את אותה החוויה כמו בבריכה.
תלבישי לו חיתול חד פעמי למים קוראים לזה ליטל סווימרס הוא סופג הכל ולא מתנפח במים.
כמובן קרם הגנה, וגלגל מים אם בכל זאת החלטתם להיכנס לבריכה, תהנו.
לא כל כך מזיז לי. הם בדרך כלל בקטנים.
ואם את רוצה להביא אותם רק כדאי שתשימי חב שהם לא מסתכלים יותר מידי.
הבן שלי בן 4 שנה שעברה ואמר לי אמא תסתכלי על כל הבנות הם לא צנועות...
אז הפסקתי להביא אותו לבריכה של הבנות
עבהר לי בלי בעיות. לא הבנתי למה עושים מזה סיפור...
מחזקת אותך