האם יש סיבה לדאגה ?
העובר לא מפסיק לזוז.
לרגע.
שבוע 38 זכור לי שבד"כ כבר אין להם מקום לזוז אבל הפעם הוא לא שמע שיש כללים.
בכל אולטרסאונד שעשיתי בשבועות האחרונים שאלתי על זה ואכן גם הרופאה אמרה שזה מפליא כמה הוא זז אבל לא היה נראה לה משהו בעייתי.
האם יש מה לחשוש?
אני שואלת בעקבות התגובה של "תחיה דולה" שכתבה שלפעמים זו הדרך של העובר לאותת לנו על מצוקה ( כתבת כשאין תנועות או ריבוי תנועות) לכן אני טיפה דואגת .
אני חושבת שהעיקר הוא לשים לב לשינוי בתנועות.
אם הוא תמיד זז הרבה אז לא הייתי דואגת.
אבל אם הוא בדר"כ רגוע ופתאום הוא זז הרבה הייתי הולכת להיבדק.
בכל מקרה, אם משהו לא רגוע אצלך הייתי ממליצה לך להיבדק.
אכן לא חשבתי על הרעיון שאם כך כל ההריון אז כנראה שזה בסדר.
וב"ה נתברכתי ב2 היפרקטיבים מתוקים ולא הרגשתי הבדל בהריונות שלהם לעומת האחים הרגועים יותר.
אז אולי מצפה לי "מגה היפר"? או שיש סיכוי שאחרי הלידה הוא יהיה רגוע יותר?
ואני חושבת שמה שמלחיץ אותי זה בעיקר האם זו תופעה שמעידה על איזה פגם מוחי או משהו כזה כי אני לא שלמה עם החשש שלי ...
( ההריון התחיל עם cmv חיובי אבל שניוני ולכן לא בדקנו יותר מייד וגם הרופאה לא הלחיצ הכי זו לא פעם ראשונה של המחלה אבל עדיין יש בתוכי לחץ סביב העניין)
בשבוע 34 וגילו מיעוט מי שפיר ועל הדרך גם iugr אם את מריגשה שזה לא רגיל אז תלכי להיבדק אל תקחי סיכון...
כי זה המשקלים שלי .הם באמת רצו לילד בשבוע 34 ואמרתי להם שאני לא מוכנה. ובאמת אחרי שהתייעצתי עם הרב עזרא ילדתי בשבוע 38.5 תינוקת במשקל 2.500 מתוקה ממש.
וילדתי בשבוע 38 תינוק במשקל 2.700. הסברתי שאני יודעת בפירוש שאצלי הביוץ הוא מאוחר מאוד, והמשקלים קטנים - כבר נולדו לי 2,600 ו 2,400 גם בשבוע 39.
לעומת זאת, קרובת משפחה - ילדו אותה בסוף שישי/תחילת שביעי, הריצו לניתוח את היילודה (סבלה מחסימת מעיים), ופשוט הצילו אותה. בחסדי ה', היא הולכת ויונקת יותר ויותר CC, כבר בעזרת בקבוק. נס ופלא.
אם תמיד המצב הוא ריבוי תנועות אין שום בעיה, זה האופי שלו.
זה כמו שיש ילדים רגועים ושקטים ויש ילדים שאם את רואה שהם רגועים ושקטים את מבינה שהם לא מרגישים טוב? הכל באופן יחסי לאותו ילד.
מה שצריך להדליק נורה אדומה זה שינוי מהותי באופי התנועות
בהחלט היו מקרים שזה העיד על מצוקה עוברית!
אני לא מדברת על עובר שתמיד פעיל אלא עובר שפתאום יש שינוי בתנועות.
זה לא אומר שזה תמיד מעיד על מצוקה כמו שמיעוט בתנועות לא מעיד בוודאות על מצוקה.
אבל אם האמא מרגישה שינוי משמעותי בתנועות (מיעוט/ריבוי) כדאי (מאוד) שתלך להיבדק.
ופה בפורום לא מזמן מישהי שאלה על ריבוי תנועות ובסוף אכן הייתה תחילת היפרדות שיליה ובזכות העירנות שלה ותשובות שקיבלה פה היא הייתה בזמן בבית רפואה ויילדו את התינוקת לפני שנגרם נזק חלילה לה או לתינוקת.
שלפעמים אנחנו נחים ואנחנו לא פעילים כרגע, גם העובר אתו דבר!!
אם בכל זאת את מודאגת, נסי לאכול משהו מתוק, שוקולד וכד' ואז תראי אם הוא פעיל וזז וכך תווכחי, שהכל שלום לילדך!
בהתחלה פשוט לוקח זמן בהדרגה עד שמרגישים יותר ויותר תנועות.
בערך משבוע 28 זה הזמן ללמוד את האופי של העובר
לפעמים זה בגלל שחבל הטבור מסביב לעובר (זה קורה כמעט אצל כל אחת לא להלחץ!!) והוא מנסה להשתחרר..
ברפואה הרגילה לא מתייחסים לזה עד הלידה עצמה..
לי זה היה (ריבוי תנועות) ואחרי שעשיתי תרגילים לשחרר את חבל הטבור פתאום ירדו ממש התנועות וממש נבהלתי,
הלכתי לרופא לבדוק אם הכל בסדר וב"ה היה הכל בסדר ובאותו שבוע ילדתי ובאמת החבל טבור היה ממש בקטנה פעם אחת במקום אחד (לא זוכרת איפה) מסביב לעובר..
שורה תחתונה אצלי זה כנראה היה בגלל החבל טבור כי אחרי התרגילים ירדו ממש התנועות...
תבדקו סימפיזיוליזיס.
תחפשו ברשת יש הרבה חומר, אם אתן מתאימות למה שמתואר שם אז
יש שם גם המלצות איך ניתן להיות ביחד בצורה שהכי פחות כואבת, וזה אכן לא צריך למנוע מכם!!!
אין שום סיבה להמנע כ"כ הרבה זמן ועוד אחרי הלידה עוד תקופה. קצת התחשבות בבעל.
בריאות!
זה לא אמור להמשך יותר מחודש אחרי!
חבל סתם לסבול.
מישהי מכירה את
גרקו evo
valcobaby zee
נוחות? מחיר? עם מה מגיע?
כל פרט יעזור..
תודה!
כמעט קנינו את הגרקו איבו. יש לה את כל הייתרונות שחיפשתי: עגלה קלה, קיפול קל, אפשר לסובב את המושב כלפי ההורה וכלפי חוץ, ועוד..לא זוכרת. היא עגלה לא יקרה אבל נותנת תמורה ממש מצוינת! (בסוף קנינו בוגבו בי)
את הזי אני לא מכירה.
היי חברות.
אחותי הקטנה והמקסימה התחתנה לא מזמן וברוך השם נכנסה להריון מהר.
היא בשבוע 8 ולפני שבועיים היא לא הרגישה טוב וגילו לה CMV
היא מאוד לחוצה, ובוכה כל הזמן....
אשמח שתעזרו לי:
1. הסבר מה הווירוס ומה הסכנות לעובר ולאם?
2. האם חייבים לעשות מי שפיר? האם מי שפיר מגלה חס וחלילה עם העובר נדבק?
3. האם בדיקת דם החדשה נותנת מענה למצב הזה?
4. כמה היא עולה ואיפה?
תודה רבה ובשורות טובות לכולכן!!!
זה וירוס שהוא בכללי לא מסוכן לאנשים בוגרים. עובר יכול להידבק, אם הוא נדבק יש רמות שונות של פגיעה אפשרית.
לגבי שאר השאלות- שתלך לרופא נשים ולזיהומולוג מומחה ושם יסבירו לה הכל. חבל להסתמך על תשובות באינטרנט...
מומחה לזיהומים. היינו אצלו במקרה של CMV, עזר לנו מאוד מאוד.
מקווה שלא טעיתי בשם.
פרופ׳ יחיאל שלזינגר. מומחה גדול בנושא (אאל״ט הוא מנהל מחלקת ילדים בשע״צ).
שיהיו בשורות טובות!!
הוא הסביר את כל האפשרויות בצורה ברורה ורגועה, ובהחלט הבין כשהסברתי למה אני לא מעוניינת לעשות מי שפיר.
וגם הסביר את הפרוצדורה של המשך ההריון ואת הבדיקות שצריך לעשות אחרי הלידה בצורה מאוד ברורה.
הוא נתן את מירב האינפורמציה ולא החליט בשבילנו על שום דבר. גם מבחינה הלכתית הוא מבין, למרות שכמובן הוא לא פוסק, אבל נתן לנו הבנה על אפשרויות במידה ואם חס וחלילה...
גם אחרי הלידה, כשהתברר שהילדה נדבקה היינו איתו בקשר לגבי הבדיקות והמשך המעקב (ברוך ה' הילדה בריאה ושלמה...)
אני יכולה לרשום לך שמות של הרבה רופאים אחרים שהיו חסרי טקט לחלוטין.
לא ידעו להגיד לי אם זו הדבקות שניה או פעם ראשונה שלי (וזה מאד משמעותי!!) אם זה פעם שניה אז אין סכנה להדבקות העובר. אם זו פעם ראשונה, 50% שהוא נדבק ואם הוא נדבק אז יש סקלה מאד רחבה ח"ו של פגיעות שהכי שכיחה זו חירשות ל"ע!! אבל כשהיינו אצל הזיהומולוג הוא ממש עשה לנו תרשים כדי להראות שהסיכויים לפגיעה ממש אפסיים (משהו באזור 0.5%) אם אתרוצה אני אחפש את התרשים ואראה בדיוק את האחוזים. ולעשות מי שפיר זה סיכון יותר גדול....
אחרי כל הדאגות ששמרתי לעצמי, סיפרתי להרבה חברות ומלא אמרו לי שגם להן היה באחד ההריונות ולכולם נולדו ילדים בריאים ושלמים.
הדבר היחיד שהיה לי לעשות בהריון זה סקירת מערכות מאוחרת מורחבת שלוקחת קצת יותר זמן מסקירה רגילה כדי לראות שלא רואים משהו חריג ח"ו.
בחדר לידה אמרתי שאני עם cmv ולכן לקחו לבת שלי אחרי הלידה בדיקת שתן לראות האם נדבקה. ב"ה לא...
בן דוד שלי כן נדבק ולכן הוא היה במעקב אצל רופא כל איזה חצי שנה לראות שהשמיעה טובה והכל בסדר.
ב"ה היום הוא בן 4 ובריא!!
בשורות טובות! ואשריך שאת בודקת בשביל אחותך כדי להרגיעה...
מניסיון, זה מאוד עוזר.
הרבה הצלחה!
עסוקה!וזה באמת סיוט אבל אחרי כמה שבועות הכל עובר
תנסי קרטיבים בטעמים שונים/מסטיק/קולה
תרגישי טוב
לא האמנתי שזה יעבור ממני יום אחד,
אבל זה פשוט קרה.. קצת בהדרגתיות ואת מרגישה שאת חוזרת לשפיות שלך..
לי עזר בבוקר לשתות לימונדה קרה ומתוקה\ מיץ קר גם עזר כי זה מקפיץ את הסוכר בדם ובעצם חוסר בסוכר גורם לבחילה ולאכול על הבוקר גם קשה.. ולכן שתיה הייתה לי טובה.
אבל הבחילות אצלי לא היו רק בבוקר, הם היו כל היום.. היה סיוט.. מבינה אותך מאוד.
תראי את האור בקצה המנהרה אצל הרב המוחלט של הנשים זה עובר..
גם לי היו בחילות כל היום, ולא הבנתי את משמעות המושג בחילות בוקר.
אצלי הבחילות ירדו בהדרגה במהלך החודש השלישי והרביעי.
מסוף החודש הרביעי ועד לסוף ההיריון, היו לי בחילות קלות ביותר. כאלה שממש לא הפריעו לתפקוד שלי.
זה קודם. זה נכון לכל אחד היום, ובטח למניקה שיש לה תינוק שתלוי בה.
אם את שואלת אותי, אני באופן אישי נותנת לתינוק ללגום כפית אחת או שתיים מים חמימים, אם אני מזהה שהוא מזיע וסובל מחום. בשבילי זה גם מדד לראות אם התינוק צמא או רעב.
כבר היו לי כמה תינוקות שהנקה מיותרת גרמה להם ליותר אי שקט ובכי, ונרגעו רק אחרי ששתו כפית מים.
אני יודעת שההנחיה היום היא אחרת, אבל מכפית שתיים של מים פעם או פעמיים ביממה - לא נראה לי שיגרם נזק למכלול האיזונים העדינים שבהנקה.
.אנונימי (2)אני מבינה שזה רק עוד יום אחד. היום זה באמת לא יום להתאמץ.
רק אולי להעיר את תשומת הלב, בעדינות - לא רוצה להכניס למערבולת של חששות - אבל אולי כדאי לך לחשוב על להגביר או לחזק את ההנקה - נשמע לא סביר שתינוק יונק כל היום (אני לא מדברת על היום כמובן). לא סביר שהוא זקוק לך כמוצץ באופן רגיל, שלא בזמנים של צמיחת שיניים או קושי אחר.
לענ"ד ומנסיוני, זו התנהגות שמתאימה לגילאים גבוהים יותר וגם שם, בזמנים של קושי.
וגם אם זהו אכן המצב, שהוא משתמש בך כמוצץ, כדאי לך לגמול אותו מזה גם ללא מוצץ חלופי.
רעיונות - לחבק, לערסל, אבל לא להציע הנקה.
זה לא כמו להוסיף קצת מים ביום לוהט!
המים נתנו לו תחושת שובע.
הוא פשוט עשה דיאטה.
מכאן ועד להיכנס להיסטריה, על קצת מים ביום חם....
מעט מדיי פעם זה טוב באמת חם
אפשר לשאול רופא או אחות כמה. לי נראה כ30 מ"ל כל פעם, של מים רתוחים מקוררים.
בחום כזה, זה הזמן להרגיל למים. כמובן להניק לפחות כרגיל, ועדיף יותר . ככה יהיה לך זמן בין ההנקות.
עד שיהיה מזגן, אולי אפשר לצאת למקום ממןזג לחלק מהשעות החמות. אפילו לסופר. (או קניון, בית של חברה, ספריה...)
ולא לשכוח לשתות הרבה גם את, אולי לגוון גם מיץ. בהצלחה, זה לא פשוט בחום עם הקטנים.
דבר נוסף, כדאי גם לשטוף אותו יותר, כדי לקרר אותו.
לתינוק בן יומו מספיק 2 כפיות ביום.
לתינוק בן 4 חודשים אני מניחה שאפשר טיפה יותר, אך כמובן לא להגזים.
נסי לתת כפית בסביבות 11, בסביבות 3 ובסביבות 7.
שימי לב לטיטולים, שהם רטובים...
תרגישי טוב.
משהו רך מאוד למגע, משמיע כל מיני סוגים של קולות, יש בו מעין תבונה או מיחשוב או אני לא יודעת איך הם עושים את זה שם במפעל - משהו שגורם לו להביע תגובות שונות לפעולות שונות שהילד מנסה עליו וככה הילד לומד על סיבתיות, יש כל מיני מקומות שונים שהילד יכול ללחוץ או ללטף, ויש שם ייצוג של הבעות פנים כל מיני, חיוכים וכאלה... משהו מדהים בקיצור!
מחקרים מראים שכמה שנותנים לתינוקות לשחק בצעצוע הזה יותר, הם יוצאים יותר מפותחים.
יש בזה תועלת אפילו כשהמכשיר רק נמצא ליד התינוק בחדר - יש שם אפליקציה שאפשר להתקין של דיבור ושל שירים, וזה צלילים שמאד מרגיעים את התינוק, ונמצא שגם מפתחים את היכולת המילולית שלו בהמשך.
קוראים לצעצוע הזה אמא.
וברצינות - אני מעצבת לי את סדר היום שלי, לפי מה שנוח לי ומה שאני צריכה לעשות - ומסדרת שהתינוק יהיה תמיד באזור שלי (איך להיות באזור זה משתנה מיום ליום לפי המצברוח שלו והכוח שלי - אפשר למשל בשמיכה על הרצפה, במנשא על הגב, בלול ועוד ועוד - העיקר שיהיה לידי! זה מה שהוא הכי צריך בגיל הזה)
שנינוקודם כל, תודה.
אנחנו נמצאים איתו כל היום (בבוקר רק אבא, אחר כך שנינו).
אבל כמו שאמרת, יש לנו את הסידורים שלנו (משק בית, לימודים, עבודה מהבית) וקצת קשה לי לראות אותו יושב בטרמפולינה ומסתכל עלי. הוא משחק עם עצמו יפה, אבל זה אותם צעצועים. לא משעמם כבר?
גם כשאני נטו איתו - אני די חסרת אונים. אני אמנם שרה לו ומשחקת איתו, אבל חוששת שאני חוסכת ממנו גירויים שהוא צריך להתפתחות שלו.
להשתדל להרים אותו כמה שאפשר, להיות לידו ולדבר איתו
לתת לו צעצועים כמו קשקשנים וכאלה, מספיק כמה בודדים לגיוון
וכמובן טיפול פיזי
וזהו
זה נכון<?
ועלול לפגוע בהנקה. זה נכון?
האמת ניסיתי את זה וזה הרגיש לי כמו לעשות העמסת סוכר שוב. אולי עדיף כבר לחכות שייגמר הדימום בצורה טבעית?
האמת ניסיתי את זה וזה הרגיש לי כמו לעשות העמסת סוכר שוב. אולי עדיף כבר לחכות שייגמר הדימום בצורה טבעית?
היה לי גם ילד סרבן בקבוקים שלא הצלחנו להרגיל אותו והוא אפילו נכנס למעון וגם שם ניסו ולא הלך. בגיל צעיר יחסית התחילו לתת לו פירות וירקות במקום בקבוק .
והכי מצחיק שאח"כ בערך בגיל 9 חודשים כשהפסקתי להניק אותו התחיל לשתות מים מבקבוק והיה מחובר אליו שהיה קשה לגמול אותו ממנו אח"כ
אבל אני ניסיתי להתחיל רק בגיל 8 חודשים ועד אז הנקה מלאה וגם אז הפסקתי כי הייתי בהריון.
בכל מקרה התחלתי לתת חלב שלי בכפית וזה הלך יותר טוב, גם עם הדייסה היה לו יותר טעים ומעניין, אח"כ עברנו לכוס מעבר ואז הצלחנו להגיע לבקבוק... פשוט הפוך.. (:
הבעיה שאצלך היא ממש קטנה ואי אפשר כפית וכוס מעבר...
בכל מקרה בהצלחה וחיבוק גדול, הכל עובר.
דרך אגב, לבאים אחריו למדתי מהטעות ומהלידה כמעט הייתי מכניסה פעם אחת ביום בקבוק בשביל ההרגל, רק שאז הם זנחו אותי יותר מהר... ):
אמא טרייה יש תינוקות שזה יותר קל להם
עסוקה!והבקבוק גם ממש קל לניקוי, כי כולו מתפרק, כולל החלק התחתון
!!! חשבתי שזה רק אצלי
אגב מישהי פרסמה לפני כמה ימים, אני חושבת שפה על מבצע של 2בקבוקי מאם ב-50 שח באתר של מאמא גורו. ממש זול
כמובן, שמישהו אחר ייתן לה- בעלך או אמא שלך (או חמותך), כי ממך היא רגילה לינוק אז חשוב שתחילת ההסתגלות לבקבוק תיעשה בעזרת מישהו אחר שהוא לא את
בנחת, באמונה שזה יצליח, ובסבלנות. אם זה לא הולך- להרפות. לנסות שוב אחרי שעה. ועוד פעם אחרי יום (כמה פעמים באותו יום, בלי לחץ). ואחרי עוד יום- שוב. בהתמדה, באמונה, ובסבלנות.
גם אצלנו היה קצת קשה עם האמצעית- לא יותר מדי- ובסוף היא התרגלה לבקבוק של מאמ (הגדולה שתתה מאוונט, ולא נתתי כזה לבת השניה, שהגדולה לא תחשוב שלקחו לה את הבקבוק או משהו).
בהצלחה!
ואם לא ילך אז שמעתי שיטה של להניח על הפיטמה חיתול טטרה ולתת ככה דרכו. יש כאלה שזה עוזר להם.
ואם ממש לא ילך אז אפשר לתת בעדינות במזרק.
ולפעמים עם ההורים לא הולך אבל עם המטפלת הם מבינים שאין בררה...
אצלי היא אהבה בקבוק של nuby. יש על זה נקודות כאלה.
זה כאבים שיש באגן רק בצד אחד (אצלי זה בצד שמאל)
שמופיעים בדר"כ אחרי מאמץ, עמידה ממושכת, הליכה וכד' זה יכול להיות קצת כואב ועד כאבי תופת ממש שא"א להתכופף או להיות בתנוחות מסויימות.
כשאני מסתובבת בלילה אני צועקת מתוך שינה מכאבים.. לא נעים בכלל..
השאלה למה זה קורה?
זה מסוכן? נדיר? לא מצליחה למצוא על זה שום מידע וגם הרופאה לא תרמה לי כלום חוץ מזה שהיא עשתה טובה שנתנה לי את שם התופעה...
לפי התיאור שלך, נשמע שמשהו יושב על עצב וגורם לכאבים.
אם אני צודקת וזה הכיוון, אז זה לא נשמע מסוכן, אם כי מאוד כואב.
יכול להיות שאפשר להקל בעזרת פיזיותרפיה - היה לי משהו דומה, ופיזיותרפיה עזרה לי מאוד.
גם אוסטאופתיה (נדמה לי שזה שיטת ריפוי שפועלת על להרפות/למתוח גידים וההשפעה שלהם על היציבה שלנו - תגגלי, תראי) נשמע שיכולה מאוד להועיל. לי זה עזר מאוד (אחרי לידה אחרת) עם עצם הזנב שזזה בלידה.
וגם הומאופתיה.
מציעה לך לגשת לסניף קופ"ח שלך, לבקש שיפנו אותך לשירותי הרפואה האלטרנטיבית שלהם. שם מאבחנים ומפנים אותך לענף הרפואה האלטרנטיבית שהכי מתאים לבעיה.
אני קיבלתי את הטיפולים באוסטאופתיה דרך קופ"ח כללית בעלות מוזלת.
תרגישי טוב.
סתווניתאמנם פריפול 3 הוא יותר ברזל מאשר שאר הויטמינים אבל יש בו גם חומצה פולית והרופא שלי המליץ עליו.
הפרנטל היה עושה לי בחילות רק מלהריח אותו והייתי מקיאה מיד אחרי שהצלחתי לבלוע ככה שלא עשיתי בזה כלום...
בהצלחה, תרגשי טוב
והריון קל ובריא
אני גיליתי את זה במקרה..אבל העיקר שגיליתי (תמיד היו לי בעיות עם בליעת כדורים)
וגם אפשר לצרוך אותו בסמוך למוצרי חלב שזה יתרון
לגבי הפרנטל אני לא בטוחה אבל את יכולה להתקשר לבית המרקחת ולהתייעץ עם אחד הרוקחים הם יענו לך מיד
בהצלחה..
אבל כתוב שאת פריפול אפשר לצרוך בסמוך למוצרי חלב.. ועוד משהו, תמיד מומלץ לצרוך בסמוך לויטמין C (עוזר לספיגה)
אני דווקא ממש אהבתי את הריח של הפרנטל (קטע של היריון כנראה..)
אבל אז הרופאה אמרה לי אחרי כמה חודשים שלא צריך ושאקח פריפול ודווקא אליו לא הגבתי טוב, אז החלפתי לברזל של דרך חיים
בהריון הקודם הבדיקה היתה חיובית באופן ברור כבר ביום הראשון של האיחור.
המחזור חזר לי רק כשנה וחצי אחרי הלידה בר"ח אייר האחרון, ומאז אין כלום.
עשיתי כמה בדיקות ביתיות מאז וכולן שליליות.
יש טעם לעשות בדיקת דם?
אין לי תופעות לוואי ברורות, למרות שיש מידי פעם בחילות קלות. אבל כך היה גם בהריון הקודם, בלי עין הרע..
מופנה גם לפותחת וגם לגולשות
קורה לפעמים בגיל הזה.
לדעתי את לא צריכה להעיר אותה.
מניחה שזה גם קשור לחום, פשוט כשהוא ער אני משתדלת להציע לו לאכול מיד, כדי שישתה..
בן החודשיים שלי ישן כל היום, רק מתעורר לארוחות. בדרך כלל הוא ער כל הבוקר (חוץ משינות קצרות של חצי שעה)..
שלשום היה לו חיסון אז תהיתי אם זה מהחיסון או מהחום.
לא לדאוג?
שונאת להיות אידיוטית שימושית.