פורום הריון ולידה (עמוד 4641)

אולי אצלו זה קיצוני כבר מגיל רך.

 

נסו להלביש בגדים רק נוחים למשל רק טריקו בגדים שנעים גם לכם לגעת. ולא גינס או דמוי גינס ולא בגדים נוקשים

 

ומאווררים ולא צמודים

 

או שהוא פשוט משועמם נסו לגרות אותו במשחקים שווים תוך כדי החתלה או  התעסקות באוכל

 

בהצלחה מקווה שעזרתי!!

הבדגים שלו מטריקו הכי פשוט שיש.. והוא לא מסכים להתעסק עם כלום עוזב הכל ומתחיל במלאכת ההתפשטות

לנו יש של פישר פרייס וממש נהננו ממנה..
לפי מה ששמעתי, גם של טייני לאב טובות.

קיבלתי אותה מתנה ללידה, אני יודעת שבשילב עלתה בערך 600, אבל אפשר למצוא באינטרנט (זאפ/ יד 2) הרבה יותר בזול.

אניממש מרוצה. מעסיק את התינוק שלי להמון זמן בשמחה ורוגע!! 3 אפשרויות למוזיקה (שמחה, רגועה, ועוד אחת שמחה ונעימה שמתחילה רק אם מזיזים את המשחקים), 2 אפשרויות של ווליום, ו2 משקים מקסימים שמגרים את החושים בסוגי הבדים, הצורות והרעשים שהנם משמיעות..

בהצלחה!

זו נדנדה בגודל טרמפולינה. לדעתי הרבה יותר מוצלחת מטרמפ ולינה הנדנוד ממש מרדים את הילד וגם לא תופס הרבה מקום. זה עולה 400 ש״ח חדש אנחנו הזמנו באינטרנט

של איזה חברה?

זוכרת רק שחברה מוכרת. תכתבי בגוגל נדנדה לתינוק או נדנדת טרמפולינה. אפשר לדפדף לפי תמונות ואז להסתכל על מחירים אני אישית זוכרת שהיו כמה חברות שעלו400 ש״ח באמת בחנויות קשה יותר למצוא. אך הזמנה באינטרנט ממש פשוטה ומגיע עד הבית מהר

ואנחנו ממש מרוצים,
יש מוזיקה,רטט כזה להרגיע את התינוק ומשחקים שהתינוק רואה ויכול לשחק איתם.

חיסרון אחד שהמשחקים לא מספיק ארוכים וכשהתינוק רוצה לגעת בהם קשה לו להגיע.

אמורה לעלות בין 350-400 ש"ח אאל"ט.
מצויינת! מרוצים מאוד!

נראה לי טייני לאב ופישר פרייס מככבות לא?

הכסא קצת תלוי באויר ויכול להתנדנד ממש קדימה ואחורה

ב400 שקל. ואני ממש מרוצה. מומלץ להתקשר לבדוק לפני שבאים אם יש במלאי

יש להם אחת מההממת ונוחה וטובה ועם אחריות לשנה ב300. לא רואה סיבה לקנות את כל היקרות או ללכת דווקא עליהן ביד 2. 

אני ממש ישמח לשמוע לפני שנפרק מהקופסא

בהחלט קשה, מבינה אותך מאוד.
יכולה לספר לך שהקטנה שלי היום בת שנה וחמישה גם לא הסכימה לקחת שום מוצץ אבל לא התייאשנו... בגיל ארבעה חודשים היא הסכימה- גם אנחנו ניסינו כמה סוגים ובסוף היא לקחה מוצץ של "נוק" מגומי, לא סיליקון. אז אולי תנסי אותו? (למרות שזה חור בכיס לקנות כמה סוגי מוצצים ולא מוצאים חן בעיני הקטנטנים...).
בהצלחה!

אבל אולי הוא עושה איזה קפיצת גדילה או שהוא אחרי חיסון או מתחיל שיניים?

 

כשנמצאים בתוך זה, לא רואים את האור. אבל מאוד יכול להיות שזה יחלוף עוד היום, או מחר, ופתאום תסתכלי אחורה ותגידי מה שזה לא היה - ב"ה זה מאחורינו (עד הפעם הבאה... ).

 אני לא וויתרתי ובעדינות כל פעם הצעתי לה ובגיל 8 חודשים היא התחילה לקחת! 

ועכשיו היא בת שנתיים ואי אפשר לדמין שפעם לא היה לה מוצץ..

אצלנו יש גם אחד כזה,

המטפלת היתה שמה לו יין עם המוצץ, אבל עכשיו כבר ממש לא לוקח.

זה קשה, מבינה לגמרי כי השניים הקודמים לקחו מוצץ בלי בעיה...

אני אהבתי לטבול שם. נקי, נעים, בלניות נחמדות (אני אהבתי ששמים שם מוזיקה שקטה יהודית, משרה אווירת קדושה נעימה)

שעות פתיחה לא יודעת - תגגלי..

איך מגיעים? תלוי מאיפה.. זה לא רחוק מישיבת "מרכז הרב".

ברחוב חיים ויטאל, נדמה לי 37.
זה יוצא מאד קרוב לכנפי נשרים (עולים כמה מטרים ברחוב מאחורי ניו פארם).
לי תמיד נחמד שגם עם הבלניות, נעימות ומברכות.. מבחינת טהרה ממש לא חופרות, בקושי מסתכלות לרגע. מיד מגישות את המגבת אחרי בלי להסתכל עלי.

החדרים קטנים, לא מדהימים..

אם את שואלת לגבי שבת, אז פתוח שם לפני כך שאפשר לעשות את ההכנות שם ושהבעל ידליק נרות. ויש תור בליל שבת.

נדמה לי שאפשר לבוא עד שמונה וחצי או תשע אם את כבר מוכנה.

אני אחרי כמה מקוואות שיצאתי מהם עם חוויות מאוד שליליות ולכן חשוב לי מאוד מקום נעים

המקווה בקרית משה יחסית ישן (אלא אם שיפצו לאחרונה. לא הייתי שם בשנתיים וחצי האחרונות), קצת צפוף, ודי עמוס.

 

הבלניות באמת נחמדות ולא מעיקות (יש שם הרבה, מובן שלא כולן אותו הדבר, אבל מעולם לא נתקלתי במשהי שהיא לא נחמדה..)

 

מה חשוב לך שיהיה במקווה?

בלניות שלא יושבות על הראש/צועקות עליך למה את לא עושה כמוהן/מחליטות שאת צריכה יותר טבילות ממה שאת נוהגת/... ושלא יהיה ריח חזק של כלור ( קשיי נשימה )

אז מהניסיון שלי - זה בהחלט מקווה נחמד. (לא בטוחה לגבי הכלור).

ברחוב החורש, נדמה לי.
אולי זה פרטי ולא מהמועצה הדתית, לא יודעת.
חברה אמרה לי שאני חייבת לבוא לשם, בינתיים לא יצא לי.

זה קרוב באוטו..וזה מקווה מהמממם נקי לא עמוס יש לך שם את כל הזמן שבעולם ובלניות הכי מדהימות שיש!!

רחוב השחר. זה אזור חילוני אז המקווה די ריק, מלא זמן להתארגן בנחת. חדרים יפים ומשופצים, שירותים בכל חדר, אחלה מקום. ובלניות סבבה, לא בדקו כלום (רק מדקלמות את הרשימה הרגילה)
בעז"ה רק חוויות טבילה חיוביות!

המקווה ברמת בית הכרם!
רח' משה אהרון טוב מאחורי הבית כנסת...
נעים נוח מוזיקה כייפית חדרים ברמה ומאובזרים בקיצור חוויה נעימה

טבלתי שם לפני החתונה, באמת מקום מדהים

המליצו פה על המקווה בבית הכרם רח' השחר, וברמת בית הכרם ברחוב רחוב משה אהרון טוב. לא הבנתי לאיזה מהם התכוונה האנונימי שמעלי.

מישהי פה הייתה בשניהם? איפה יותר טוב?

אני הולכת להשקיע על נסיעה במונית לשם, כי אני לא אוהבת את המקווה שליד הבית שלנו, ולא אוהבת בכללית ללכת למקווה. אני הולכת היום אחרי שנתיים שלא הלכתי! (הנקה ללא מחזור+ כניסה להריון על הביוץ הראשון. עכשיו אחרי לידה...)

אשמח לשמוע מה מומלץ יותר. מה שחשוב לי שיהיה נעים (עדיף חדש, אך לא הכרחי), לא עמוס, ובלניות שלא מסתכלות/שואלות יותר מידי שאלות.

תודה רבה!! 

הכי הכי טוב שיש בעולם!!!

מקווה שזה יעזור לי לחבב יותר את המצווה...

לא מקום המוני.
לא יודעת מעבר לזה כי לא הייתי.
מצאתי לך את הטלפון שנתנו לי: 025864556
רחוב דרך החורש.

יש לך את המקווה בבית הכרם..
בתור אחת שלא מחבבת במיוחד את עניין המקווה - סוף סוף מצאתי.. הבלנית פשוט צדיק..
גם ממש נקי שם, ואין שם הרבה נשים..

חששתי מלא ובאתי עם בעלי... בסוף זה היה ממש פשוט.
הבעיה היא קביעת התור (לפחות אצלי זה היה בעיה) - צריך דווקא בשבעה נקיים. (עד 14 יום מהמחזור, אחרי שהדימום נגמר, לפני קיום יחסים.)

נכנסתי לחדר, הסבירו לי, אחיות ליוו אותי, התארגנתי. אח''כ הרופא נכנס. הוא הכניס לי נוזל ואז את המכשיר.
זה היה ממש קצר וכמעט לא מורגש ואפילו יותר טוב מאולטרסאונד וגינאלי.

האחות כתבה לי את כל הפרטים על הבדיקה והמכשיר. עם זה פניתי לרב וב''ה טבלתי כרגיל. (היה לי טיפה דימום/כתמים.)

תודה על התגובה
אצלי לא תהיה שום בעיה עם קביעת תור- אני לא מקבלת מחזור ולכן הבדיקה...

תודה רבה!!

אין לי ביוץ כרגע אז אין סיכוי להריון..

עשיתי היסטרוסקופיה, גם אבחנתית וגם ניתוחית.

עשיתי בגלל שהיו לי שאריות שלייה.

 

לגבי האם זה אוסר או לא - בכללי היסטרוסקופיה אבחנתית לא אוסרת וניתוחית כן אוסרת.

אבל - תשאלי את הרב שלך!!

 

בכללי, זה לא כואב, לי לא כאב בכלל, יש כאלה שכואב להן, אבל זה ממש לא נורא.

 

בהיסטרוסקופיה ניתוחית זה משהו פשוט, אישפוז של בערך חצי יום וזהו, אח"כ יש קצת דימום.

לי אישית לא כאב בכלל אחרי הניתוח אבל לקח קצת זמן להתאוששות מעצם ההרדמה, אבל עד שיצאתי מבית החולים הכל היה מצוין.

 

יצא לי קצת מבולגן, מקווה שעזרתי!

אשמח לענות אם יש לך עוד שאלות..

 

מקווה שיהיה לי קל ופשוט

כל אלה שאומרות שזה לא כאב להן בכלל זה בדרך כלל אלה שעשו את זה כבר אחרי לידה ןאז הכל שונה. חלילה לא רוצה להפחיד אותך זה לא נורא רק אני אישית מאוד כעסתי שכולם אמרו לי שלא כואב ובסוף סבלתי. עדיף להיות מוכנה מראש. תקחי אופטלגין או משהו חזק יותר חצי שעה לפני וזה מאוד עוזר.וחוץ מיזה- המון הצלחה בהמשך הדרך!!!!!!1

וכל ההרגעות מעודדות אבל לא מרגיעות
היה לי סיבוכים בלידה ועכשיו לקראת הריון הבא כנראה שאי אפשר בלי כל הדברים האלה

לא כ"כ מצליחה להתמודד עם המהלומה הזו אחרי כל מה שעברתי, לגלות שזה לא נגמר.

אוף אוף אוף

 

בעז"ה שבקרוב תזכי להריון עם תינוק בריא ושלם!!

שבוע ההפלה, הפלה טבעית/ציטוטק/גרדיה

ו על הקשיים. בשורות טובות בקרוב

לי זה נמשך שבוע כמו מחזור.


לאחרות זה התמך הרבה יותר...



זה גם תלוי בגיל ההריון בסוג ההפלה ובגוף של כל אחת.
תשתי הרבה לימון סחוט

לי זה נמשך שבוע כמו מחזור.


לאחרות זה התמך הרבה יותר...



זה גם תלוי בגיל ההריון בסוג ההפלה ובגוף של כל אחת.
תשתי הרבה לימון סחוט

זה תלוי בגיל ההיריון ובגוף שלך

מהנסיון שלי הפלה טבעית שבוע 6+ הכינו אותי לדימום ארוך בסוף היה כמו מחזור 5-6 ימים(יש לציין שההיתי מאד פעילה בשבוע הזה. זה עוזר! בניגוד לדעה הרווחת שכדאי לנוח כדי להתנקות מהר)

הפלה אחרת שבוע 6  שתיתי כמו שאמרו לך מיץ לימון לא יודעת אם זה עזר אבל היה קצר כמו מחזור (לא יודעת אם זה קשור אבל המחזור שבא אחרי היה ארוך...10 ימים)

אז לדעתי תפעלי כרגיל ותשתי הרבה מים זה גם עוזר ותעסיקי את עצמך הרבה (לי עזר להיות עסוקה ולא לחשוב יותר מידי)

בהצלחה לך ובעז"ה בקרוב הריון מלא ותקין (אם זה מעודד אותך אומרים שאחרי הפלה הגוף מאד פורה וקל להיכנס להריון...)

הרבה יותר מוקדם, והם מסתדרים מצוין (כמובן שבהשגחה, כמו כל מזון אחר)
אבל בכללי, אצלנו מסתדרים עם מזון מוצק בקלות ב"ה

ונראה לי שבכל הריון זה כך ולאו דווקא ראשון...
קודם כל אמונה וביטחון בה' שהכל בסדר ויהיה בסדר בעזרתו. דבר שני, להתפלל. שהעובר ואת תהיו בסדר, ושלא יהיו לך חששות.

ובפן המעשי, נכון שעד שלא מרגישים תנועות יש לחץ כזה מהחוסר ידיעה מה קורה בפנים. דאגה של אמא שרוצה לדעת תמיד שהכל בסדר.אבל כרגע זה רק לחכות בסבלנות..וזה יגיע בעזרת ה'.
ואם את ממש דואגת, תגיעי למרכז בריאות האישה יש שם מיון נשים...תגידי שאת חוששת ודואגת לעובר ורוצה לדעת שהכל בסדר. ייתכן ויעשו לך בירוקרטיה...אז תבואי מוכנה מראש (אני הייתי מחפשת סיבות, קטנות ככל שיהיו; שלא מרגישה טוב, או התאמצתי מידיי וכד'. כדי לדעת שהכל בסדר וגם כדי לא לשקר )

בהצלחה והריון קל ובריא ומשעמם ובידיים מלאות!

צריך להתחזק באמונה.
ובע״ה.. יש כמה בדיקות וככה בדר״כ יודעים שהכל בסדר. וכל עוד אין דימום או כאבים חזקים משמעותי. הרבה תפילות!

הוא יכול לעזור לך!!
למנוע ממך המון סבל!

מכינה טיפות מתאימות בדיוק למקרה וממש עזר!

תרגישי טוב!

וב"ה היא נולדה בריאה ושלמה.
ובאמת היא תינוקת שישנה הרבה יחסית

לי היתה שליה קדמית, וגם חברה נוספת שהיה לה כך אמרה שהיתה לה שליה קדמית.
מציעה לשים לב טוב,
ואל דאגה- בשמיני- תשיעי כבר מרגישים עד כאב....

אף פעם לא שמעתי על זה....

 

אני רק מבינה לפי השרשור שיש לי אחורית כי אני מרגישה הרבה תנועות ב"ה

קדמית- נמצאת בקדמת הרחם קרוב לבטן שלך...

אחורית- מהצד האחורי של הרחם..

מה ה משנה?
זה בכלל לא משנה לכלום מבחינה רפואית. אלו 2 מצבים תקינים לחלוטין.


יש כאלו שטוענות שבשלעה קדמית מתחילים להרגיש תנועות יותר מאוחר ופחות....
ויש כאלו שגם עם קדמית מרגישות מוקדם ומלא.

אז לא ניתן להסיק מסקנות.
באולטרסאונד תוכלי לשאול את הרופא

בשליה קדמית. ואם יש מבנה גוף מלא זה גם משפיע.

ועכשיו היא אחורית- ואני ממש ממש מרגישה שיש הבדל בתנועות!! ואני רק בשבוע 22...

אני מפה אבל מרגישה לא בנוח להזדהות.

אמא שלי הייתה איתי בשמירת הריון משבוע 8 בערך כשהיא גילתה על ההריון (היה לה בהתחלה דימומים אז לקח זמן לגלות שהיא בהריון), והיא אוהבת לספר שפעם הייתי ממש שקטה ועכשיו אני לא מפסיקה לעשות לה שטויות... אפילו כשהיא הייתה שוכבת במיטה בלי לזוז בכלל או אוכלת מתוק או כל דבר כדי שאני אזוז, היא טוענת שהועלתי בטובי רק לדגדג אותה ממש טיפה וזהו.

אם בחינת אולטרסאונד הכל תקין אז אני לא חושבת שיש סיבה לדאגה. בשורות טובות!

אני טוענת שעשיתי לה טראומה ולכן אני האחרונה...

בסדר עם העובר?? שבוע 18 ועוד לא מרגישה...

וזה גם קשור להריון ראשון או מאוחר יותר בהריון ראשון לא כ"כ יודעים למה לצפות...

 

שבת שלום לכולן!!

ורק עכשיו התחלתי להרגיש תנועות.

שליה קדמית והרגשתי תנועות משבוע 25.. הכל היה תקין ב"ה זה ממש בסדר אין מה לדאוג

בקושי הייתי מרגישה תנועות אבל כל פעם באולטה סאונד ניו אומרים שהוא ממש זה,

וגם ראינו את זה.

 ב"ה נולד בריא ושלם

הרעיון הוא פשוט - לא ללחוץ

כלומר, בשלב הלחיצות, השלב שבו בד"כ המיילדת אומרת ללחוץ בכל הכוח - להרפות, לשחרר, ולהימנע מלהפעיל לחץ "בכל הכוח".

את תחווי את המנגנון הפיזיולוגי המופלא של פליטת התינוק ללא מאמץ מטורף ומתיש מצידך,

בלי ורידים מתפוצצים בפנים, כאבי גב, צניחת רצפת האגן (בריחת שתן) ועוד נזקים.

 

זה בעצם הופך את השלב הסופי בלידה למשהו אחר לגמרי

את נשארת רגועה, וככל שאת יותר רגועה כך זה קורה יותר בקלות.

 

מאוד מסייע ומומלץ ביותר להיות בתנוחה שמנצלת את כוח הכבידה למשוך את התינוק למטה

(כריעה, על 6, חצי כריעה, שכיבה על הצד עם רגל למעלה)

(בקיצור - כל מה שהוא לא שכיבה על הגב)

 

לגבי איך להתמודד עם הצוות הרפואי -

לגשת מלכתחילה לחדר לידה שיש בו גישה חיובית כלפי לידה טבעית (לניאדו, עין כרם, פוריה - לא יודעת באיזה אזור את)

לבקש בקבלה מיילדת שמוכנה לקבל לידה פיזיולוגית\לידה בכריעה וכו' - בד"כ יש לפחות אחת במשמרת שתסכים

לחשוב טוב! שזה יהיה מצויין, ושכולם יזרמו איתך.

 

הרי בלי קשר למיילדת מרגישים צורך פיזי ללחוץ. מה אני צריכה לעשות עם הדחף הפיזי הזה ללחיצה?

פשוט לזרום איתו בלי ללחוץ עוד יותר?

 

וגם- ממה שאת חווית- זה מאריך או מקצר את השלב האחרון של הלידה? 

יכול להיות שתלחצי קצת, כי באמת יש צורך פיזי.

אבל בגדול התנועה היא - להרפות, לשחרר, לנשום (לצחוק!) - לתת ל-ה' להוציא את התינוק

 

לגבי אם זה מאריך או מקצר -

אני לא יודעת כל כך מה לומר לך, אני חושבת שזה בערך אותו זמן,

אולי לקח לי טיפה יותר זמן ללא לחיצות

אבל באמת, בשלב הזה של הלידה מי מסתכל בשעון?

מה שבטוח -

התחושה היא אחרת לגמרי

את לא מגיעה למצבים מייאשים של "אני לא יכולה להוציא את התינוק הזה, אין לי כבר כוח" וכאלה

כי זה לא תלוי בכוחות שלך.

להיפך, ככל שתתערבי פחות כך ילך יותר קל וחלק

ביקשתי שם כשהגעתי מיילדת עם יחס טוב ללידה טבעית. קיבלתי בתשובה "כולן פה בגישה טבעית". בפועל המיילדת זירזה אותי ללחוץ כבר כשהייתי בפתיחה תשע (!), וחצי שעה אח"כ כבר נכנסה רופאה לצעוק עלי שאם לא אלחץ יעשו לי ואקום.

 

(וזה עד לא הזיכרון הכי גרוע שלי משם. מבחינתי החלק החשוב בעיקר בבית חולים הוא היחס לתינוק *אחרי הלידה*. פשוט לא מאמינה שהתפתיתי להגיע לשם כמקום "טבעי". איפה...)

 

 

אני לא צפונית, כך שלא מכירה, רק משמועות

מקווה שיהיו לך רק חוויות לידה טובות בפעמים הבאות!

 

והתרשמתי שיש הבדל בדגשים שאנחנו מייחסות לטיפול בתינוק. זה לא בביקורת - לגיטימי שלכל אחת יהיו דגשים אחרים. כך שנראה לי סביר שהדברים שהפריעו לי לא היו מציקים גם לך.

לגבי המיילדת אני מסכימה שיש ויש, וגם יודעת על מיילדות נפלאות משם שלרוע מזלי לא נפלתי עליהן. אבל לגבי היחס שקיבלנו בביות זה נראה לי קשור יותר למדיניות קבועה שלהם, וכדאי שמי שבאה ובונה על השם הטבעי שיצא לבית החולים הזה תהיה מודעת.

אבל אשמח שתסבירי בבקשה מה הם ההבדלים בדגשים.

אותי למשל- עודדו להשאר עם התינוק בביות.

אני רוצה קודם להדגיש שהם לא גרועים מרוב בתי החולים האחרים שאני מכירה. יש להם גם צדדים חיוביים - הם מאפשרים ביות בלי ויכוח, וגם מאפשרים לתינוקות שבביות להכנס לתינוקייה ישר לבדיקה, ולא לחכות בפנים עם כל שאר התינוקות הנבדקים. לצערי לא בכל מקום זה מובן מאליו. האכזבה שלי היא כי באתי לשם בציפייה ליותר, כי יצא לבית החולים הזה שם של מקום טבעי ותומך, וכי התפנקתי בלידה שלפני כן בעין כרם, וזה היה הבדל שמיים וארץ (ואני באתי משום מה בציפייה שפוריה יהיה עוד יותר מתאים לי מעין כרם. כך שמעתי מסביב. איזו אכזבה!)

אז מה שהיה לי קשה, שלמרות שהם מאפשרים ביות בלי בעיות, בפועל הם בהרבה דברים לא ערוכים לזה בכלל:

1- החדרים קטנים מאוד.

2- אין חדרים נפרדים למבייתות. מי רוצה להפריע לשכנה שלה שלא בחרה ביות? זו היתה ממש דילמה.

3- בחדר האוכל אין מקום לעריסות.

4- אין בחדר ציוד לטיפול בתינוק, וכל הזמן הייתי צריכה ללכת לתינוקייה לשנורר. אם הייתי מעלה בדעתי מראש מצב כזה, הייתי מביאה מהבית כל מה שצריך.

5- בבדיקות בקושי הרשו לי להישאר לידו, ולא לגעת בו, וחלקן בכלל התעקשו שאני לא אהיה בחדר. והוא בכה ורצה אותי, אז נלחמו איתי שאני ארשה לתת לו בקבוק תוך כדי בדיקה, שלא יבכה.

6- בכלל התינוקיה נראתה לי נורא מדכאת, המוני תינוקות, טיפול נורא לא אישי (ראיתי איך אחות מאכילה תינוק תוך כדי שבודקת מסמכים של תינוק אחר, שולפת את הבקבוק מהפה שלו במומחיות של אחות ותיקה שיודעת לזהות רק לפי הדקות שעברו שהוא בדיוק חיסל את מנת ה10 סיסי שהוא אמור, ולא מעיפה בו מבט), כל השלטים על התמ"ל בכל מקום, שלט על שעות האכלה שעולה ממנו שהתינוקות אמורים לאכול רק שש פעמים ביממה... לי כל זה עשה ממש רע, ויצאתי משם מדוכאת.

מיד אחרי הלידה קמתי לעבור למיטה אחרת המילדות לא האמינו למה שהן רואות....

 

שאת מרגישה לחץ גדול ללחוץ את משחררת את שרירי הנרתיק( לא מכווצת) ונושמת נשימות עמוקות יש נשימות מיוחדות שמודגמת בסרטונים באינטרנט. יש שיטה שקוראים לה היפנוברתינג יש להם אתר בעברית עם סרטונים של לידות ( צנועות ולא מפחידות..) ושם ניתן לראות בשלב הסופי איך נשים פשוט נושפות בנחת את התינוק החוצה..
הכי טוב זה להתאמן בהריון בזמן מתן צואה. לשים שרפרף מתחת לרגליים ובמקום ללחוץ גם אם יש מורך פשוט לחכות בסבלנות ולשאוף ולנשוף עמוק ברוגע ותראי שגם שם פועל רפלקס פליטה ופתאום זה פשוט נפלט החוצה.
בגדול זה אמור מאוד לזרז את השלב הסופי כי בעצם את עוזרת לפתוח ולשחרר את כל באיזור ולא לכוות כפי שקורה בזמן הלחיצות

נראה לי שזה יהיה החידוש והאתגר שלי בלידה הקרובה בע"ה...

מעניין אותי  אם המיילדות של הדורות הקודמים גם היו מנחות את היולדות ללחוץ, או שהן הכירו את הענין הזה.

 

המעבר ללידה פסיבית על הגב הוא כנראה הגורם לעניין הלחיצות,

כי לידה פיזיולוגית קשה מאוד בתנוחה הזו וצריך כאילו לדחוף את התינוק החוצה

(משערת)

הרי בתורה היולדות "ישבו על המשבר", שזה מה שאנחנו קוראים היום "כיסא לידה"

 

עם אפידורל צריך לשכב על הגב

קשה להיות תנועתית ובלתי אפשרי להיות במצב מאונך

אם תצליחי למצוא תנוחה שהיא לא שכיבה על הגב - שווה לך לנסות

 

המיילדת המקסימה שלי אמרה שאין לה התנגדות, אבל בעיקרון יש דחף טבעי של הגוף ללחוץ.

בפועל, ראיתי שהיא צדקה (והיא גם התרתה בי בחיוך הרבה פעמים שלא אלחץ בביקוריי הרבים בשירותים. פשוט הייתי שעתיים בפתיחה 9).

 

אבל ממש לא לחצתי הרבה (יחסית כמובן), אלא רק לפי ההכוונה שלה, וגם נשפתי כשהיא אמרה (יצאתי מזה קצת עם טחורים, אבל בלי תפרים, ברוך ה').

היא בטח הנחתה אותך לנשוף בשלב ה"הכתרה" (crowning) - זה השלב שבו הראש מופיע במלוא ההיקף שלו - הקוטר שלו. זו תמיד ההנחיה בשלב הזה.

וזה נכון שיש דחף ללחוץ, בעצם כמו ביציאת מעיים, אבל כדאי לא ללחוץ אלא להרפות ולנשוף, בדיוק כמו ההנחיה לגבי פעולת מעיים, לתת למה שצריך לצאת להחליק החוצה.

 

 

 

אם לכיוון הממעיט - כמו אצלך, ואם לכיוון ההפוך.

ללא מחזור , נכנסים להריון, ואז רואים כתמי השתרשות. אני ממליצה לבדוק את האפשרות הזו. (בבית או בבדיקת דם)

למרות שרוב הסיכויים שזה כמו שכתבו, פשוט מחזור משובש.

אמצעי מניעה הורמונליים

גם לי זה קרה...
יום שלם אני תוהה ביחד עם הפוסק טהרה
טהורה/טמאה/טהורה/טמאה

בסוף הגיע מחזור בתפארתו...

להתפתח..בנחת ובנעימים..

ותקני לה חדשים שיהיה לה נוח..קטן לא כיף

 

אולי היא גם גבוהה ביחס הגרפי

אבל זה נראה כאילו היא גדלה מהר (ב"ה) אבל חוששת שזה חריג

זה תלוי של איזה חברה.
נקסט קטנים.
קארטרס גדולים.

אם היא ארוכה אז היא חייבת לשקול הרבה אחרת היא יכולה להיות בתת משקל יחסית לגובה.
וגם אם היא שמנה בבטן זה לא אומר כלום..

לכן יש אחוזונים, היא פשוט גדולה באופן יחסי, אני מכירה כמה תינוקות ששקלו 4.900 בגיל מוקדם יותר מביתך

 

המידות של הבגדים- זה עניין של ממוצע, זה לא שכל התינוקות גדלים באותו קצב, 

יש בגדים שהילדים שלי לובשים חודש ועל אחיינים שלי יעלו אולי בגיל יום, וזה בסדר גמור.

 

מה אומר על העתיד? כלום. 

אולי היא תהיה יותר גבוהה ואולי לא. לא בהכרח מי שהיה תינוק גדול יגדל להיות איש רחב יותר.

 

זה בטח לא עודף משקל, אל תכנסי לזה בכלל!!

לק"י

ואל תתייחסי לבגדים.
לכל חברה יש גדלים קצת שונים..הבחור שלי לובש מידות ממידות שונות.

ולגבי העתיד- זה לא אומר.

ולגבי בגדים- הבנים שלי (שטיפונת שמנמנים אבל לגמרי בטווח התקין)  עברו ל3-6 בגיל חודש וחצי, ועכשיו הקטן, בן 9 חודשים לובש חלק שנה עד שנה וחצי וחלק שנה וחצי עד שנתיים...

לק"י

וממה שהבנתי אם בשלושת המדדים באותו אחוזון- זה תקין

במדד הגובה הוא בערך אחוזון 60...

מה המדד השלישי? היקף ראש??

 

אוף, אני נהיית בלחץץץ!!

להפחית פחמימות

לתת לו לחם מלא

לא לתת לו מאכלים עם סוכר

 

אבל לא נראה לי שזה עוזר.... 

לתת לחם מלא ולא לתת סוכר זה טוב לכל תינוק. כנ"ל לתת הרבה ירקות ופירות. ולהפעיל אותו. שיטפס במגלשה יזחל הרבה וכד'

על בעלי אמרו אותו דבר והיום אנחנו צוחקים שהוא נשאר אותו משקל מאז שאמרו לעשות לו דיאטה בטיפת חלב....
אני דווקא הייתי יחסית רזה בתור ילדה והיום אני ממוצעת++
הילדים שלנו מאוד רזים (הקטן מתחת לכל העקומות, הגדולה כבר נכנסה לגרפים בערך בגיל שנה אבל ממש בתחתית היא שוקלת קרוב ל10 והיא בת שנה ו9) אבל אני יודעת שכשהם יגדלו זה ישתנה כנראה (ככה זה אצל כמה וכמה אחיינים שלי)

בגובהה אחוזון 50.
האחות אמרה לי לתת לה באחת הארוחות בקבוק מים במקום מטרנה/ אוכל.
כמובן שלא עשיתי את זה .היא התחילה ללכת ורזתה. בגיל שלוש היתה ציפלונת. מאז כל פעם שיש שקילה בבחת הספר האחות שולחת לי מכתב שהיר רזה מידי.
אחים שלי תמיד צוחקים שהאומנם היא היתה אחוזון 97, אבל מאז נשארה באותו משקל.

סתם, אני תמיד חוששת שזה השמנה מסוכרים

כי איזה 3 חודשים הוא היה אצל אמא שלי שפינקה אותו במלא שטויות

היום אני כבר ממש עומדת על המשמר...!

הרבה כאלה (וגם אני כזאת) שנולדו ממש שמנים ועכשיו הם רזים... וכן להיפך- שנולדו רזים וכשגדלו נהיו שמנים

 

ולכן אל תסיקי מסקנות על העתיד.

 

ושומן זה חמוד!

הילדים שלי נולדים גדולים ממש (הבן 3.600 בשבוע 36 והבת 4.00 בשבוע +40....)

הם יונקים יפה וגדולים ממש עד גיל תשעה חודשים בערך, ואז... יורדים דרסטי בעקומה... עד שכעת אחד מהם אפילו לא מתאים לגיל

(אל דאגה, בדקנו הכל - זה פשוט גנטיקה - גמאני הייתי ככה והיום אני יחסית קטנטונת ורזה)

אבל גם אם את לא כזו - אין לך מה לדאוג - ההורים שלי לא היו כאלו ואני כן...

 

הדבר היחיד - אני בחודשים הראשונים כשהם בגודל יפה ואפילו גדולים- לא מוסיפה דיסה (לחלב השאוב)

הראשונה. נולד במשקל 3.300 ובגיל חודשיים שקל 5.420. בגיל שלושה חודשים - 7.470. דאגתי שמשהו אינו תקין. אבל עכשיו הוא בן שנה +, ושוקל קרוב ל10 קילו - משקל נורמלי לגילו, והכול תקין לחלוטין, ב"ה.

גם דאגתי קצת, אך הבנתי שיש תינוקות שגדלים מהר מאוד בחצי השנה הראשונה (תינוקות יונקים?) ואחר כך הרבה פחות (ולפעמים אפילו פחות מדי - לפי העקומה של טיפת חלב...) 

בס"ד

 

את מניקה? 

כל הילדים שלי היו שמנמנים בטרוף כשהיו יונקים.

הגדול שלי נולד 3080, ובגיל חודש שקל חמש!!

בגיל ארבעה חודשים שקל 9 ק"ג, היו לו שלוש סנטרים והאחיות בטיפת חלה הי משגעות אותי ממש!

"מה זה? מה את נותנת לו? תעשי לו דיאטה!!"

אמרתי שאני רק מניקה ואחות טמבלית אחת אמרה לי :"אז תפסיקי להניק, החלב שלך מידי משמין".

כמובן שלא הקשבתי, וב"ה הוא ינק עד שכבר הייתי בהריון חודש 6 עם השני וכבר לא יכולתי.. (הוא היה בן 10 חודשים) 
היום בגיל 10 הוא ילד די רזה...

וככה גם אחים שלו. 

בהצלחה רבה רבה, ואל תדאגי, הכל טוב.
וכמו שאמרו- אם בכל אופן את רוצה הכוונה אז רופאה ולא טיפת חלב...

שלא הקשבת לאחיות בטיפת חלב.

איזה עיוות לעשות דיאטה לתינוקות!

 

עוד יותר עיוות זה להפסיק להניק בגלל זה..

אז כשמדברים ממש שטויות קשה לקחת אותם ברצינות...

והיו בטוחים שהוא מקבל תמ״ל...
הבעיה היחידה היתה שאני נהייתי מקל ממש עם ההנקות האלו, בינתיים הוא הפסיק לינוק ולא הצלחתי עדיין לחזור לעצמי... סליחה, אני יודעת שזה צרות של עשירים אבל להיות רזה מידי זה גם לא כיף.

בס"ד

 

לי לקח חמש שנים מאז שהפסקתי להניק, ועד  שחזרתי להיות שמנמנה, מצטערת שלא שמרתי ...
הייתי מקל די מפחיד, אבל כשהפסקתי להניק בהדרגה חזרתי לממדי השמנמנים... 

אין 2 תינוקות זהים, אין מה להשוות.

 

היא נולדה גדולה וגודלת יפה - בלי עין הרע, תשמחי ואל תזמיני  צרות.

הם צוברים המון שומן בהתחלה,

ואח"כ כשמתחילים לזחול וללכת כל השומן הופך לאנרגיה

תשמחי שהיא אוכלת טוב ועולה יפה

 

 

ב"ה נרגעתי קצת.
שמחה לדעת שזה לא אומר כלום כרגע ועוד יותר שמחה שב"ה היא בסדר
והעיקר שיהיו בריאים ושמחים!
בשו"ט!

מדובר בגודש בשד בתקופת ההנקה?

אם כן, אז מוציאים את החלב כמה שיותר,

נותנים לתינוק/ת לינוק קבוע, בלי דילוי אכילה,

עושים חימום מקומי בעזרת רטיה חמה (אך לא חמה מידי),

בזמן שהתינוק יונק - מעסים את המקום באצבעות.

 

אם כל זה לא מספיק, או אם בנוסף לגודש יש גם אדמומיות, חום הגוף או חום מקומי או תופעות נלוות נוספות - לוקחים הומאופתיה - בדוק, מועיל וללא תופעות לוואי.

וחשבתי שאולי זה צינורית חסומה

אם את מעוניינת להמשיך- אז להניק, לשאוב ולסחוט (במקלחת עם מים זורמים זה פחות כואב)

ללבוש בגדים רפויים להקלה על הכאבים.

אם את מעוניינת לסיים עם ההנקה אפשר לשים עלי כרוב. 

 

והתינוק יונק כרגיל, ואחרי ההנקה יש עדין גודש, יתכן ויש צינורית סתומ.
הדרך לפתוח אותה היא לשנות תנוחת הנקה . אצלי תנוחת ביסבול, היינו לשים את התינוק כשהרגלים כלפי חוץ ולא בעירסול, עזרה מאוד. מקווה שאני מובנת
עדיף לפני ההנקה להתקלח עם מים חמיים ולעשות מסאג' במקום הגדוש. אחרי ההנקה עדיף לשים משחה לפטמות, היועצת הנקה אמרה לי שלא יודעים למה אבל זה עוזר שלא תחזור הסתימה.

לעשות את המסאג' תחת זרם מים חמים (כמה שיותר חמים)

ומיד אח"כ לשטוף במים קרים כדי שלא יגביר את החלב

לעשות ככה כמה פעמים ברצף 

לי זה ממש עזר (עיצה שקיבלתי פה בפורום)

אז ככה, לנו יש ג'ואי כרום ובסך הכל מאוד מרוצים!

לגבי הפרמטרים שציינת:
טיולון דו-כיווני - אצלינו זה היה פרמטר קריטי. וזה הפך לכזה רק לקראת הסוף של הסקר עגלות. עכשיו אני מבינה שזה עוד יותר חשוב. אחרי חודשיים - עברנו כבר לטיולון ומהניסיון שלי (יש שיחלקו עליי) זה חשוב מאוד!! תינוק בגיל צעיר של כמה חודשים בודדים צריך עדיין את אבא ואמא, כשמסיעים בעגלה הוא צריך לראות פרצופים מוכרים בשלביו הראשונים בטיולון. בהמשך כשקצת יגדל בעזרת ה' הוא יראה עולם. ומידי פעם גם מן הסתם ירצה לראות את אבא ואמא, ואין על זה עוררין - אבא ואמא אלו הדמויות שמרגיעות אותו.

לגבי הגלגלים - הם אכן גדולים. עם האמבטיה היינו צריכים להתחיל להכניס עם גלגל אחד ואז הגלגל השני ולהוריד את שני הגלגלים הקדמיים ולהכניס את שאר העגלה. עם הטיולון, העגלה נכנסת חופשי. אבל זה תלוי בסוג הרכב. לנו יש רכב פרייבט רגיל, והעגלה עם האמבטיה תפסה את רוב הפגז'. ייתכן וברכבים קטנים תהיה קצת בעיה...אבל שווה בירור.

בהצלחה בכל החלטה!

אני מרגישה כמו קסטה, כותבת את זה שוב ושוב..
אין לי אחוזים

פשוט בארמדילו פליפ יש את כל המעלות שכתבה מקופלת בקשר לטיולון. ויש לה גגון ענק.
והיא מאד מאד קומפקטית וקלה ומתקפלת מעולה.
החיסרון היחיד שהאמבטיה קטנה והטיולון יחסית צר.

עולה 3000.

כי כל כך חיכיתי לארמדילו שתגיע לארץ ובסוף ויתרתי כי ילדתי לפני...

עכשיו אני לא מבינה איך הסתדרנו, אבל בפועל הרי בגיל הזה הם רק צריכים מיטה. אז הסתובבנו עם הסלקל (בעלי באמת חטף דלקת ביד מזה) וכשנסענולהוריםשלי היא הייתה במיטה.

ובאמת לא יצאנו כמעט, רק להורים שלי ולטיפת חלב.

פשוט התלבטנו והתלבטנו אם שווה לחכות שהעגלה תגיע עד שהעגלה הגיעה.. מבחינתנו היה שווה, אבל בדיעבד אני מבינה את גודל הפדיחה.

אני בטוחה שיש הרבה מעלות לזאת שאת קנית שאין בארמדילו.
ואם את ממש מתבאסת אפשר למכור ביד 2 ולקנות אחרת, אבל עדיף לכם לחכות עד סוף השימוש באמבטיה כי של הארמדילו מאד קטנה.

הטיולון נראה צר, אבל עוד אין לנו ניסיון עד כמה זה מורגש.

אני די מרוצה ממנה אבל היא ממש כבדה וקשה לי להסתדר איתה לבד...אני לא יודעת איך היא ביחס לעגלות אחרות...

תכלס אני לא מרימה גם את הארמדילו כי אסור לי. רצפת האגן שלי נפגעה מאד. לא נראה לי שהסולה נחשבת כבדה, היא די ממוצעת.

אני חושבת שההבדל המשמעותי הוא בטיולון.
ממילא מתישהו קונים טיולון קליל, אז תוכלו לקנות מוקדם יותר.

אפילו ברגע שהוא או היא ידעו לשבת תוכלו לקנות טיולון נוסף, ולהשאיר את האמבטיה בבית - לנו זה מאד עוזר בהרדמות.. ורק חבל שהאמבטיה קטנה והגברת כבר מגיעה לקצה.

מלכתחילה לא קניתי את האמבטיה שלה, קניתי במקום זה את השק שינה- מעולה!!

 

לדעתי הטיולון שלה בכלל לא צר, אבל כנראה לכל אחד הגדרות אחרות למושג 'צר'

 

וגם אני סחבתי חודש וחצי או אולי חודשיים בלי עגלה, רק בגלל שהתעקשתי עליה (ילדתי לפני חצי שנה)

 

ובסוף ביקשתי שישלחו לי מארה"ב, כי בארץ זה התעכב עוד ועוד...

 

(שילמתי 2000 לטיולון + שק שינה)

 

ואני מאוד מאוד מרוצה ממנה בינתיים ב"ה!

הייתי בשישי בחנות וקיפלתי כל מיני עגלות וגם בדקתי את הגו'אי מול הארמדילו ולא הסתדרתי בכלל עם הקיפול שלה. הסיבוב הזה בידית ממש קשה וגם כשניסיתי לפתוח משהו היה דפוק במנגנון ולהצלחתי לפתוח את העגלה משהו שכנראה קשור ספציפית לעגלה שבתצוגה.

אני ממש מתלבטת

אבל ייתכן שמרוב שפתחו וסגרו היא התקלקלה קצת.
אין לנו ניסיון כמעט כך שייתכן שבטווח הארוך היא לא משהו. אך אחד לא יכול לדעת בינתיים..

אני בעיקר קיפלתי בהדגמות למשפחה.. רוב הזמן בעלי מקפל אותה לאוטו, ואני בכלל לא יוצאת מהבית לבד עם הפשושית

כנראה משהו בעגלה שבתצוגה נדפק

טובה במיוחד לאלו שמתניידים הרבה, בגלל הטריק של הקיפול המהיר והנוח.

חסרון עיקרי: לא מתיישרת ל- 90 מעלות.

 

אני השתמשתי בה 3 שנים מלאות והייתי מאד מרוצה.

 

את הג'ואי אני לא מכירה.

 

לי יש ג'וי כרום רק בגלל שהיא יותר זולה.
אבל היא כבדה ומסורבלת..הטיולון קטן מאוד.לדעתי אם מתלבטת בין שתיהם אז הייתי מעדיפה בייבי ג'וגר..

אנחנו מאוד מרוצים!!

זה משנה משהו אולי רק לחודש אחד- מגיל 5 חודשים עד חצי שנה.
אז כששמנו אותה בטיולון היא פחדה כי הרגישה לבד...אבל מגיל חצי שנה- היא שיא המבסוטה שזה כלפי חוץ..כי מעניין לה. והיא כבר יודעת שאני שם גם כשלא רואה אותי.

רוב התינוקות מגיל חצי שנה יעדיפו להיות כלפי חוץ.
כך שבשביל חודש אחד לא לא הייתי עושה סיפור.....

היתרונות של בייבי ג'וגר- מאוד קלה, הקיפול גאוני- אני בהריון ומקפלת ביד אחת כשהתינוקת ביד השניה. יציבה מאוד-רק ה4 גלגלים,אל תתפטי לשלוש.

באמת החסרון זה שהטיולון לא יושב ב90 מעלות אלא רק ב70-80..אז כדי לראות בצדדים היא צריכה להשען קדימה לפגוש.
לי זה מציק- אבל לה לא נראה שמפריע. היא נהנית מזה..

אנחנו עברנו בגיל חודשיים..כי האמבטיה כבר היתה קטנה לו...הוא רצה להסתובב ולזוז ווגם התחיל להיות לו חם. מבחינתי הטיולון דו כיווני חשוב מאוד בעניין הזה. אבל זה שיקול והחלטה של כל אחד לפי הנוחות שלו. רק מעלה כיוון לחשיבה...

(לא ג'ואי כרום) ולא רואה בזה יתרון. השתמשתי בצד שנגד כיוון הנסיעה אולי חודש ואז סובבתי כי הוא רוצה לראות עולם..

לדעתי די מיותר.

לעומת זאת השיקול של הקומפקטיות (הגודל של העגלה המקופלת, הקלות שבה היא מתקפלת, והמשקל) ממש משמעותי!

היה אותו לאסתי טראובה אבל כבר אין לה לצערי.
זה עובד טוב לשיער כהה על עור בהיר, כמו רוב השיטות.
יש לה עכשיו לייזר שהוא בסדר, נראה לי.
לא זוכרת מחירים.

לשערות בודדות עדיף מחט חשמלית.

026518879

את עשית אצלם טיפול? היית מרוצה?

עברתי הרבה מכשירים..
אסתי חובבת חידושים וברגע שיוצא מכשיר חדש לשוק היא מחליפה.
אז לפעמים המכשירים היו טובים יותר ולפעמים פחות..
אם קורה שהשיער ממש לא נושר כצפוי (נדיר) הם הציעו לי טיפול תיקון.

מרוצה כי נחמד שם ויש גמישות, את משלמת לטיפול בודד ולא מתחייבת מראש לסדרה כמו במקומות אחרים. ממש לא כדאי סדרת טיפולים.

לי זה אפילו הכאיב ועצבן ועדיין לא תמיד הכי כיף..

לא צריך להתרגש צריך רק לההרגיש כדי לוודא שאין בעיות\

לפעמים בעלי מנער לי את הבטן כדי שהיא תזוז ואז היא לא מפסיקה לזוז וזה בכלל לא הרגשה כיפית ונעימה.

אבל ב"ה שהיא זזה.

רק מידי פעם זה מרגש...

מאז שעשיתי סקירת מערכות וראיתי את העובר, וגם אמרו לי מה המין שלו וראיתי אותו בולע מי שפיר בשקיקה ומזיז רגליים וידיים, וממש ראיתי את הפרופיל שלו..

 

אז פתאום יותר עיכלתי שיש לי תינוק בתוך כל הבטן הגדולה הזאת ואח"כ כשהרגשתי שוב תנועות אז חשבתי על התמונות

 

שראיתי וקלטתי שזה הוא זז שם!! זה הרבה יותר ריגש אותי..

 

או שאני מסתכלת בתמונות של האולטסאונד כמו איזה אלבום תמונות וחושבת שזה מה שזז שם, זה אשכרה יצור חי

 

בתוכי..זה פשוט מדהים!!!

 

 

 

מה שאני רוצה להגיד בזה שלפעמים האדישות זה סתם מחוסר עיכול. והא"ס ממש עוזר לי לעכל מידי פעם.

 

ואם את לא מעכלת, לא נורא, עד הלידה זה יעבור

אבל אולי זה קצת מוגזם כי הביוץ הוא לפחות 12 שעות אחרי שיוצא חיובי בבדיקה. מצד שני זה חיובי למשך זמן כלשהו ואי אפשר לדעת מתי בתוך אותו משך זמן בדקת..

מה שמטריד אותי זה שהמחזור שלי קבוע מאד ולא זז והפעם הקדים מה גם שהדימום מועט ממש לא אופייני ליום הראשון של המחזור אצלי......

..תעשי בדיקת הריון.
אולי זה דימום השתרשות.
מתאים לפי התזמון, לא יודעת מעבר לזה.