אם לקחתי אתמול את הגלולה הראשונה בחפיסה, זה כבר משפיע?
כלומר, אם אני מחליטה להפסיק לקחת אותן, ובעצם לקחתי רק אתמול פעם אחת ויחידה והיום כבר לא אקח, יהיה לי דימום?
(שבוע שעבר עשיתי את ההפסקה של ה7 ימים בין חפיסה לחפיסה, ועכשיו אני בעצם אמורה להתחיל חדשה, אבל אני לא רוצה..)
מדובר בגודש בשד בתקופת ההנקה?
אם כן, אז מוציאים את החלב כמה שיותר,
נותנים לתינוק/ת לינוק קבוע, בלי דילוי אכילה,
עושים חימום מקומי בעזרת רטיה חמה (אך לא חמה מידי),
בזמן שהתינוק יונק - מעסים את המקום באצבעות.
אם כל זה לא מספיק, או אם בנוסף לגודש יש גם אדמומיות, חום הגוף או חום מקומי או תופעות נלוות נוספות - לוקחים הומאופתיה - בדוק, מועיל וללא תופעות לוואי.
וחשבתי שאולי זה צינורית חסומה
אם את מעוניינת להמשיך- אז להניק, לשאוב ולסחוט (במקלחת עם מים זורמים זה פחות כואב)
ללבוש בגדים רפויים להקלה על הכאבים.
אם את מעוניינת לסיים עם ההנקה אפשר לשים עלי כרוב.
לעשות את המסאג' תחת זרם מים חמים (כמה שיותר חמים)
ומיד אח"כ לשטוף במים קרים כדי שלא יגביר את החלב
לעשות ככה כמה פעמים ברצף
לי זה ממש עזר (עיצה שקיבלתי פה בפורום)
מקופלת
מלכתחילה לא קניתי את האמבטיה שלה, קניתי במקום זה את השק שינה- מעולה!!
לדעתי הטיולון שלה בכלל לא צר, אבל כנראה לכל אחד הגדרות אחרות למושג 'צר' 
וגם אני סחבתי חודש וחצי או אולי חודשיים בלי עגלה, רק בגלל שהתעקשתי עליה (ילדתי לפני חצי שנה)
ובסוף ביקשתי שישלחו לי מארה"ב, כי בארץ זה התעכב עוד ועוד...
(שילמתי 2000 לטיולון + שק שינה)
ואני מאוד מאוד מרוצה ממנה בינתיים ב"ה!
כנראה משהו בעגלה שבתצוגה נדפק
טובה במיוחד לאלו שמתניידים הרבה, בגלל הטריק של הקיפול המהיר והנוח.
חסרון עיקרי: לא מתיישרת ל- 90 מעלות.
אני השתמשתי בה 3 שנים מלאות והייתי מאד מרוצה.
את הג'ואי אני לא מכירה.
(לא ג'ואי כרום) ולא רואה בזה יתרון. השתמשתי בצד שנגד כיוון הנסיעה אולי חודש ואז סובבתי כי הוא רוצה לראות עולם..
לדעתי די מיותר.
לעומת זאת השיקול של הקומפקטיות (הגודל של העגלה המקופלת, הקלות שבה היא מתקפלת, והמשקל) ממש משמעותי!
לי זה אפילו הכאיב ועצבן ועדיין לא תמיד הכי כיף..
לא צריך להתרגש צריך רק לההרגיש כדי לוודא שאין בעיות\
מאז שעשיתי סקירת מערכות וראיתי את העובר, וגם אמרו לי מה המין שלו וראיתי אותו בולע מי שפיר בשקיקה ומזיז רגליים וידיים, וממש ראיתי את הפרופיל שלו..
אז פתאום יותר עיכלתי שיש לי תינוק בתוך כל הבטן הגדולה הזאת ואח"כ כשהרגשתי שוב תנועות אז חשבתי על התמונות
שראיתי וקלטתי שזה הוא זז שם!! זה הרבה יותר ריגש אותי..
או שאני מסתכלת בתמונות של האולטסאונד כמו איזה אלבום תמונות וחושבת שזה מה שזז שם, זה אשכרה יצור חי
בתוכי..זה פשוט מדהים!!!
מה שאני רוצה להגיד בזה שלפעמים האדישות זה סתם מחוסר עיכול. והא"ס ממש עוזר לי לעכל מידי פעם.
ואם את לא מעכלת, לא נורא, עד הלידה זה יעבור
לידה בתנוחות כאלו אמורה להפחית את הסיכון לקרע, כי כוח המשיכה עוזר ללידה. זה חלק מהמטרה של לידה כזו...
אבל אני מדברת מספרים, לא מניסיון (הריון ראשון).
הסיכויים בעשרות אחוזים. ומה שבטוח שכיבה או חש"י אלו התנוחות שהכי מזמינות קרעים וחתכים.
ואגב לגבי כריעה ממש, זו תנוחה מצויינת אבל רק אם מצב רצפת האגן ממש טוב.
אם יש חולשה באזור או סימפיזיוליזיס וכדומה עדיף תנוחות אחרות.
כמו: ברכיים, שש, חצי ברכיים חצי כריעה (רגל אחת על הברך, רגל שניה על כף הרגל).
היא מאוד מלאכותית ונועדה בעיקר כדי להקל על המיילדת...
בכל תרבות "פרימיטיבית" כביכול הנשים יולדות בכריעה או על שש וכד'.
לידה שלישית, על הברכיים. היו לי שני תפרים קטנים, שבמיקום שכנראה היה רגיש בגלל תפרים מהלידה הקודמת.
באופן עקרוני- לידה בכריעה יוצרת את הפתיחה הכי גדולה, כך שדווקא נראה לי שהיא יכולה למנוע תפרים.
אבל באופן כללי- אם מדובר בלידה ראשונה אז להרבה מאוד נשים יש קרע ותפרים- גם אלו שיולדות בכריעה.
לידה רביעית, על הברכיים, בלי תפרים.
היה יותר קל מלידות קודמות על הגב ועל הצד.
לידה בעמידת שש, והיה מדהים! התינוק יצא מהר ובקלות. תנוחה מומלצת מאוד
זה לא כזה שהיא פותחת לך ספר ואת בוחרת מה בא לך...
את צריכה לבוא מראש עם שתי תנוחות שנראה לך שיתאימו לך, ואת מסתדרת איתן רעיונית ופיזית.
על אחת מהן כדאי שתתעקשי אחרת הרופאה/מיילדת תעשה מה שבא לה, ולא תמיד זה מה שבא לך גם.....
לידה עצמאית,
זו היתה התנוחה שהיתה הכי נוחה לי באותו הרגע,
בנוסף תקראי בספר "לידה פעילה" את ההסבר על התנוחות , יש שם תמונות של הגוף איך התנוחות השונות נראות בלידה,
כשהאישה שוכבת על הגב כל הלחץ הוא על אזור הפרינאום ולכן יש סיכוי גדול יותר לקרעים.
בוודאי שאין כללים גורפים, וגם בכריעה אפשר לצאת עם קרעים.
אבל בכללי תנוחת שכיבה היא פחות טבעית לגוף ולאזור הזה. גם עצם העיצה חוסת את מעבר התינוק וגם יש לחץ על הפרינאום.
אולי שמירה על תינוקות או משהו אחר.
ככה את גם מרויחה וגם לא מוציאה על מטפלת.
1. כמה משלמים למטפלת באזור שלך והאם זה כדאי מבחינה כלכלית.
2.האם סכום שתרוויחי מספיק גדול בעיניך בכדי לעזוב את תינוקך ולמסרו לידיים זרות?
תשקלי ותחליטי מה מתאים לך אישית.
תבדקי אם יש מטפלת שאפשר להשאיר אצלה את הילד לפי שעות. זהאמור לעלות בערך 12-15 לשעה בעיר. ביישוב פחות אני מניחה. אם תעבדי תרוויחי מינימום 23 לשעה. כל יום יהיו בערך שעתיים שהילד אצל מטפלת אבל את לא עובדת- לנסיעות וכד'.
זה עדיין משתלם.
קצת אוורור בשבילך את לא חייבת משרה מלאה אם את לא רוצה.
ואם לא מתאים לך כל החיים לחיות על עבודות מזדמנות תחשבי איך את מנתבת את חייך לפיתוח יציבות תעסוקתית. (אם ע"י לימודים או צבירת ניסיון בתחום בו את מעוניינת לעבוד בהמשך)
בהצלחה!
גם אני הייתי במצבך.. לא עבדתי חצי שנה לפני הלידה וכבר השתגעתי. יצאתי לעבוד חודשיים (!!!) אחרי הלידה. בחודש הראשון קיבלתי 4000 לחודש. בחודש אחרכך עברתי עבודה ואני מקבלת לפחות 2600. המטפלת עולה 950 גלובלי ככה שזה ממש נח.. וגם לא צריך להלחץ על כל שעה.. וחוץ מזה אני מרוויחה כפול- גם את היציאה שלי מהבית כחזרה לשפיות וגם קצת מצלצלים לכיס
ומתי עשית בדיקות דם לאחרונה? מה היו תוצאות?
יתכן שחסר לך ברזל או ויטמיני B.
אם כן - אין בעיה בהורמונים, ויש להשלים את החסכים בעזרת תוספי תזונה.
מקווה בשבילך שיעבור מהר...
וכמה שזה נשמע לך ממקומך רעיון מוזר- לצאת החוצה כמה שיותר. לראות עולם, לתפוס שמש, לעשות הליכה עם מוזיקה...
במיוחד שהמסרים האלה לא ממש נכונים
אפשר לחשוב מה הפותחת אמרה, בסה"כ גרמה לנו לצחוק קצת
יש אינספור מקרים בהם אמהות עירניות הצילו את התינוק שלהן בזכות מעקב התנועות.
זו הדרך של התינוק לסמן מצוקה אם ע"י מיעוט תנועות- ככה הוא חוסך באנרגיה ואם ע"י ריבוי תנועות ומסמן לנו שהוא במצוקה.
יש אינספור מקרים בהם אמהות עירניות הצילו את התינוק שלהן בזכות מעקב התנועות.
זו הדרך של התינוק לסמן מצוקה אם ע"י מיעוט תנועות- ככה הוא חוסך באנרגיה ואם ע"י ריבוי תנועות ומסמן לנו שהוא במצוקה.
הבת שלי בת קצת יותר מחצי שנה.
לבושתי ייאמר שאני לא כ"כ מקפידה על הברזל שלה.
או ליתר דיוק כמעט ולא מקפידה...
שאלתי היא כזו:
בימים שאני זוכרת להביא לה - מותר להביא יותר מ-6 טיפות?
נגיד 8 טיפות?
תודה רבה!
תשתדלי לזכור ואם לא אז לא נורא
זה לא בעייתי לתת את זה עם מטרנה?
ברזל וחלב לא הולך טוב ביחד
אשירה לה' בחייאחרונהבחודש וחצי הראשונים אחרי הלידה בכלל לא הצלחתי והתינוקת לא הסכימה..
נפגשתי עם יועצת הנקה ואחרי הרבה עבודה ומאמצים זה הצליח ב''ה. עכשו אחרי כמעט חודשיים מרגישה שלא תמיד יש לי מספיק חלב ואסור לי לאכול כל מיני דברים בגלל רגישות של הבת שלי.
קשה לי מאוד לוותר על החיבור המיוחד הזה בין אמא לבת..וגם כשאני מביאה לה מידי פעם בקבוק זה דורש יותר,לשטוף,לדאוג שיהיו מים שהורתחו ומים רותחים,להכין.. וכשהיא צורחת זה לא נעים שאי אפשר להביא לה ישר..
קשה לי שזה לא הולך לי בקלות ומתלבטת אם להמשיך עם ההנקה..
בנוסף אני נמצאת עם ביתי בנתיים בבית,מצד אחד אני מאוד נהנת לגדל אותה ומצד שני לפעמים יש לי רגעים שממש קשה לי,
לדוג' כשפתאום היא צורחת וזה בגלל שהיא רעבה ואז יש לי ייסורי מצפון שאני לא נותנת ה לאכול בזמן..
או שהיא בוכה ולא נרגעת ואני לא יודעת מה לעשות..
וגם אני לא תמיד מספיקה הרבה בבית,זה נראה לי קצת מוזר כי דיברתי עם חברה שיש לה בן בגיל של הבת שלי והיא אמרה שאין הרבה מה לעשות ולפעמים משעמם לה..לי זה בד"כ לא קורה..אולי אני לא מתארגנת נכון?.?
בסה"כ אני מבשלת,מכבסת,מקפלת כביסות,מסדרת את הבית ומטפלת בתינוקת ויש דברים שרק חלק מהרשימה כי אני לא מספיקה..
איך מוצאים זמן??
ולסיום יש לי בזמן האחרון מצבי רוח של עצבות ובכי ותיסכול.
התחלתי לא מזמן סרז'ט ואני מרגישה שזה בגל זה.
יום אחד מרוב שהייתי מתוסכלת מזה שהיא בכתה ולא הצלחתי להרגיע אותה,הרגשתי שבא לי למות..
וזה קורה לי לפעמים ההרגשה הזו שאני מרגישה שלא צריכים אותי, שהיחס של אמא שלי לא תמיד נעים ולפעמים פוגע
ושאין לי חברות כל כך ושאני לא מרגישה שאני עושה משהו מועיל,בעל ערך בחיים..
אני לא מרגישה ממש בדיכאון,אבל מרגישה שממש קשה לי ולפעמים גם עצוב.
מה עושים??
ואם את יכולה להשיג אומגה 3 ממרווה - זה אפילו טוב יותר מאומגה 3 מדגים.
מניסיון אישי, הוא יכול מאד לעשות מצבי רוח ודיכאון.
וזה דבר ידוע - שאחרי הולדת הילד הראשון הזוגיות משתנה. זה לא חייב להיות לרעה, וזה בעצם טוב - הרי אי-אפשר להישאר בזוגיות של זוג צעיר במשך כל החיים, נכון? פשוט צריך לשים לב לזה, לזכור "לתחזק" את הזוגיות החדשה, ולראות איך היא מצמיחה אותנו ובונה אותנו יותר.
באולטרא סאונד רואים"נצפה מבנה צלול 4 מ"מ יתכן שק הריון"
הגיוני???הביוץ שלי מאוחר ויש לי ביטא בערך 1700 ..לפי בדיקות הביטא הם עולים כל יומיים בערך ב1.5
אני כבר ביום ה8 למחזור והדימום פחות ממה שהיה אבל עדיין יש דימום ובד"כ זה לא קורה.
גג אחרי 7 ימים אני עושה הפסק..
זה התחיל בדימום חלש,התחזק לממש הרבה ונהיה עכשו פחות אבל עדיין יותר ממה שיש בסיום המחזור.
ייתכן שהכדורים עושים את זה?
ואם לא אולי זה הפלה??למרות שלא נראה לי הגיוני,כי הדימום התחיל שבועיים אחרי הביוץ(הייתי באולטראסאונד וראו שיש ביוץ)
אשמח לשמוע ממי שיודעת.
תודה!!
