פורום הריון ולידה (עמוד 4651)

נסי את יפעת המנהלת פורום.. אין לי מושג כמה לוקחת אבל נסי לדבר איתה בפרטי.

אילה לוי 0523869939

היא העבירה לבת שלי קורס הכנה ללידה. השרתה עליה אוירה מיוחדת.

אך בגלל תקציב היא לא לקחה אותה כדולה.

היא גרה קרוב לנתניה.

בהצלחה ומזל טוב.

תראי אם את יכולה לאט לאט ללקק קצת גבינה לבנה - הסידן, והויטמין D שבה יגרמו לשריר הושט לפעול יותר ביעילות.

את יכולה להמתיק עם מעט סוכר ותמצית רום - יוצא "גלידה גבינה".

לפעמים זה גם מחסור בגופרית - בנחת ללעוס היטב קולורבי או שומר או כרוב.

תרגישי טוב.

אמנם לא מכירה מקרוב מה זה להיות במירון, אבל זה רק שאלה שלך של הנוחות שלך (באמת כמו שכתבו שירותים וכו') או הכוחות שלך, אבל לדעתי אין סיבה ממשית שתגבילי את עצמך... הריון הוא מצב בריא! זו דעתי...

אחותי הייתה שם שנה שעברה , ממש ממש סכנת נפשות

יש שם דחיפות (דחיפה חזקה לבטן זה יכול להוביל להפלה) אין מספיק צל , אין אפשרות להגיע לשרותים בקלות, אין מספיק מקום לשבת

רבי שמעון שם כל השנה, סעי שקיץ/שבוע הבא רררררררק לא מחר!!!!

הצפיפות, הדחיפות, הזמינות של השירותים. מוגזם לאישה בהיריון.

לכי תלכי להתפנות כשאת מחוברת למוניטור וכאובה מצירים.

סיוט שלא ממליצה לאף אחת!!!

אבל לא את הכמות המומלצת, אלא חצי כף ואחרי 10 שעות עוד חצי כף, ואז זה עזר. כבר הייתי קרוב לשבוע 42 וחששתי מזירוז לא טבעי, אז העדפתי לנסות את זה. אבל הזהירו אותי שלא לקחת שתי כפות כדי לא להתייבש באמת. 

שתיתי חצי כוס תוך שלוש שעות עבד זו הכמות שהורו לי לקחת ובאמת עבד..אבל זה היה בשבוע 42 לפני זירוז רפואי...לא יודעת אם מומלץ לקחת לפני

למהול בליטר מים ולשתות במהלך היום.

(יותר אפקטיבי מאשר בפעם אחת)

זה מה שאמרו לי...

ועדיף עלים על טיפות - יותר אפקטיבי

ז"א תהיי במקום עם אוויר זורם, חלון\ דלת

ואל תסניפי את זה...

בגדול, כדאי מאוד להיזהר לנשום כימיכלים: חומרי ניקוי, אקנומיקה וכו'

עם תמיסת כלור-הקסידין

כל הקטע הוא שהתינוק לא יחשף לחיידק בתעלת הלידה,

ולא קשור לזה שנמצא בדם של האמא

לכן אם מחטאים את תעלת הלידה הוא לא ידבק

(וגם אם לא - הסיכוי קלוש מאוד שידבק, וגם אם נדבק סיכוי קלוש שנגרם נזק - כך שמעתי בהרצאה של ד"ר חנה קטן)

אף פעם לא הספקתי את שתי המנות... ופעם האחרונה ילדתי בדרך ככה שלא קיבלתי בכלל.

התינוק היה פשוט במעקב חום כל 4 שעות ולא היה צריך אנטביוטיקה...

אבל אם אפשר לקבל אנטביוטיקה דרך הפה אשמח לדעת עך כך.

מישהי קיבלה?

(לבן שלי עשו ברית בגיל חודש בגלל צהבת)

אבל חשוב לעקוב לראות שזה מסתדר, כי אם לא זה עלול להעיד על בעיות.

לכן אין מה להילחץ

אבל חשוב ללכת לרופא ילדים, שייתן הפניה לבדיקת בילירובין (בדיקת דם פשוטה).

יש מקומות שאפשר לבדוק עם ביליצ'ק, דרך העור, ללא בדיקת דם, אבל זה קצת פחות אמין.

לא לוותר על החלום לגמרי, וגם לא לוותר על עצמך לגמרי?

נגיד לצאת איתם למשחקיות, לראות אנשים, או להזמין בייביסיטר לכמה שעות פעם בשבוע, או לעשות סידור משותף עם עוד אמא, שפעם הילדים אצלה ופעם אצלך - או כל דבר אחר שיכול להקל עלייך?

אני מאוד מאוד מבינה את החלום שלך. זה באמת חלום נפלא.

צריך לראות איך להתאים אותו למציאות...

חיבוק.

אז קודם כל עם הזמן לומדים ומסתדרים והכי חשוב לצאת ולהתאוורר בערב, לצאת לגינה, לצאת לבד

אבל זו באמת משימה מאוד מאוד קשה.

לתמרן בין סדרי יום של שני תינוקות בגילאים שונים למשך כל היום, יום יום - אני לא הייתי עומדת בזה בשום אופן -

ואני עם התינוקות שלי עד גיל מאוחר בבית.

את בטח גם לא ישנה מספיק, ואז רואים שחורות, והכל נופל מהידיים, הכל מבולגן ואין כוח לכלום -

רק שתדעי שלפחות הענין של הדיכאון הוא מובן לגמרי בתנאי עומס כאלה, ולכן ברגע שתשלימי עם זה שאי אפשר את שניהם יחד כל היום, גם הדיכאון והתחושות הקשות מן הסתם יעלמו.

תקשיבי - לי קורה דבר דומה - לא עם שניים, עם אחד - אני רגילה להיות בבית כאמור, אבל  הקטנים שלנו מאוד שובבים וזקוקים לחברה די מוקדם, בין גיל שנה וחצי לשנתיים.

 וזה תמיד קורה פתאום - בבת אחת "נגמר להם הבית" ומילדים שמסתפקים בפעילות השיגרתית המבורכת של הבית, וסדר יום פשוט שכולל בית + גיחה, שתיים החוצה, הם פתאום לא שבעי רצון. זה בא לידי ביטוי בכל מיני אופנים (אני לא אאריך כאן) אבל תמיד מגיע השלב הזה שאני נאלצת לצרף אותם לאיזושהי קבוצה קטנה של פעוטות.

וזה תמיד קריעת ים סוף בשבילי - מכל מיני סיבות, אבל אחת העיקריות היא שפתאום מאמא שמגדלת תינוק בבית, בבת אחת הסטטוס שלי משתנה - ואני מתחילה להסתבך עם עצמי - מה זה אומר עלי? אני צריכה לצאת להתפרנס? ועוד מחשבות שמערערות את הביטחון העצמי בתפקיד שלקחתי על עצמי במשפחה, ומערערות את היציבות הנפשית שלי.

הנס שלי הוא שבעלי תמיד אומר - מה זה קשור? אי אפשר יותר בבית, ומצד שני את לא רואה את עצמך יוצאת לעבוד? אז לא קרה כלום, הקב"ה לא בא בטרוניות לבריותיו על מה שהן לא מסוגלות. וב"ה יש סיעתא דשמיא גדולה, אנחנו מוצאים סידור צנוע מבחינה כלכלית לפעוט שזקוק למסגרת, ואני נשארת בבית - ונושמת לרווחה מכל הבחינות.

תינוק אחד לגדל בבית זה דבר עצום. זה לגמרי לא לוותר על החלום, ותוכלי להחזיר לעצמך את השפיות.

אל תישארי ככה. עוד היום תחשבי עם בעלך איך יוצאים מהפלונטר, תחשבו ותבצעו.

גם לבעלך, גם לך וכמובן גם לכל אחד מהתינוקות יהיה יותר טוב.

הכי חשוב זה להעריך באופן מציאותי את היכולות שלך, ולפעול לשנות את המצב על פי היכולות האלו.

הקטן ודאי שישאר איתך.

ואת תראי איך כשיחלוף צער הפרידה, ויחלפו כמה ימים שפויים כאלה שבהם בבקרים את מתאימה את עצמך לתינוק קטן אחד, פתאום יחזורו אליך שמחת החיים ושלוות הנפש. את תמצאי את עצמך מחדש.

מתפללת עליך.

אל תתייסרי מדי.

לפעמים אין ברירה וצריך לקבל החלטות כואבות שמתנגשות עם החלום שלנו.

תתפללי על זה ובעז"ה המשבר יחלוף בזריזות ואת תראי שהכל היה לתועלת.

חוץ מזה - עוד שניה החופש הגדול והקטן יצטרף אליכם חזרה לסדר היום המשותף .

המלצותיי:

1. אם אפשר - בכ"ז למצוא מסגרת רק לגדול.

2. לטפל בדיכאון. (אפשר לפנות לארגון ניצ"ה).

3. את יכולה לשוחח איתי באישי, אם בא לך לשמוע שיתופים דומים...

אמנם אני בריפוי של דיכאון אחר לידה (עברה למעלה משנה..).

גם אני דמיינתי שאהיה אמא טובה, משקיעה בילדיה. תמיד אהבתי ילדים ובעיקר תינוקות ולצערי החלום התפוצץ.

התחרפנתי להית עם הבת שלי בבית ושלחתי אותה למעון, בהבנה שזה מה שטוב לי וטוב לה.

לצערי עברו עלי ימים מלאי סבל בהם הבת שלי לא עניינה אותי.. ובעלי היחיד שטיפל בה חודשים רבים..!!

לאט לאט מנסה להכיר אותה, להיות איתה לבד, להנות מהחכמות שלה..

לא פשוט.

מציעה לך ללכת לייעוץ. הרבה דברים אפשר לפתור דרך זה.. לי אישית ייעוץ לא עזר ואני מטופלת בכדורים.

בכל אופן, למענך תדאגי לעצמך. אל תישארי במצב כזה..

חיבוק גדול!

אני מציעה לך ללכת לייעוץ. יועצת נחמדה שתוכלי לשתף אותה בחששות, בחלומות שהלכו. יש לה את הכלים לעזור לך ולכוון אותך להיות יותר שלמה ושמחה עם עצמך. שינוי של כיוון מחשבה וכו'..

וצודקת שככל שהימים עוברים זה לא פשוט.. מכירה מקרוב. אצלי המצב רק החמיר.

לכן ממליצה לך להיעזר קצת כדי שאח"כ לא תצטרכי חלילה להיעזר הרבה.

אם הייתי פונה לטיפול מוקדם יותר- אולי לא הייתי מגיעה למצבי הנוכחי.

המפגשים איתה לא חייבים להיעשות לאורך תקופה ארוכה, ייתכן שמפגשים בודדים יעזרו ויחזירו אותך למצב התקין ולשמחה.

יודעת על נשים שיצאו מדיכאונות כאלו בעזרת טיפול מהסוג הזה ולא הזדקקו לטיפול רפואי.

לכן ממליצה לך מכל הלב!

הרבה פעמים הן גם יועצות זוגיות. אולי כדאי לשאול ע"ג הפורום על יועצות מומלצות.

מספיק חיפוש בגוגל של "יועצת אישית (וזוגית)" ויש לך רשימה..

בעלוני שבת יש כותבות שהן יועצות אישיות וזוגיות..

מעריכה מאד את מאמציך.

ה' יהיה בעזרך!!

יש אפשרות להיעזר בפסיכולוגית. לדעתי תתקשרי לארגון ניצה לבדוק את כל האפשרויות.

יכול להיות שאת סובלת מהתמוטטות פיזית ונפשית הגיונית מאוד. קשה בבית כל היום עם שתי תינוקות.

אני כרגע בבית עם אחת בת שנתיים וחודשיים ואחד בן שבעה חודשים יש ימים כאלה וכאלה אל תוותרי לעצמך:

הגדולה שלי בגן עד אחד כדי שיהיה יותר קל בבקר זה מאוד מאוד עוזר.

 את לא חייבת לצאת מהבית לעבודה,

אך בהחלט חייבת להוציא את עצמך לפחות פעמיים בשבוע למקום שאת אוהבת :

ספורט סרט מסעדה חברות ומה שרק אפשר.

טבען של נשים שהן רואות לפעמים הכול שחור ונראה להן שהכול נגמר:

וזהו עכשיו אני שונאת אז זהו אני אמא ששונאת את הילדים שלי, תירגעי וזה בסדר שכרגע הרגש משתלט עלייך!!!

ממליצה לך לא לוותר לעצמך ולכתוב לעצמך לפחות 10 מחמאות טובות ביום ואחכ' אפשרי לרדת.

בקרוב העיניים ייהפכו לוורודות  ותראי איזו אמא מיוחדת את וכמה את אוהבת את ילדייך 

את האמא המושלמת עבורם כי אלוקים בחר אותך בשבילם.

 והחלום??? מי אמר שהחלום יותר יפה מהמציאות. 

מאחלת לך שהקדוש ברוך הוא ילטף אותך ברכות וייתן לך את הכוחות הנכונים לך כעת.

מבינה את הקושי!

בעז"ה בקרוב תרגישי שיפור משמעותי שיעשה טוב לכל הבית!

לגדל ילדים בבית- זה ממש ממש לא פשוט (אני עושה את זה כבר 12 שנה, אני יודעת). והתחושות שלך מאוד לגיטימיות.

אם את בדיכאון (וזה בכלל לא באשמתך)- אז זה אפילו יותר מובן.

יש לך חלום מקסים. אבל לפעמים החלום לא מתאים למציאות. את גיבורה שידעת לזהות את המצב שלך, להתגבר ולשנות כיוון.

אל תוותרי על החלום. מאוד ייתכן שיהיו זמנים אחרים שתוכלי לממש אותו, או חלקו (כמו ילד אחד בבית והשני במסגרת). אבל ברור שהכי חשוב זה אמא בריאה ושמחה. כל מה שמסייע לזה- זה טובת הילדים. 

תמשיכי בגבורה ובהצלחה!!

כי הוא ממש רצה...

המיטת מעבר היא נמוכה, כך שגם אם נופלים ממנה, זה לא נורא.

לדגם שלנו יש מעקה בטיחות נמוך (כדי למנוע התגלגלות מתוך שינה), עם פתח בצד אחד (כדי לאפשר עליה וירידה עצמאית)

הילדון ממש אהב ושמח,

וגם אנחנו.

אם היא נעמדת הרבה גם אפשר ליפול, לא?

כי המעקה כן נמוך

רצה לחפש

מיטת מעבר קיבלתי מגיסתי

וקצת מגעיל אותי לקנות מזרון ביד 2, ממישהו שאני לא מכירה...

אבל אם את אומרת שזה אותו גודל...

אז יכול להיות שנפתרה לנו הבעיה ונשתמש במזרן של גיסתי ללול!

ולכולן- תודה על הנקודות שהעלתן...

היא מיותרת באופן כללי אלא אם כן יש אילוצי מקום.. אנחנו מעבירים בגיל שנתיים וחצי-שלוש למיטה רגילה. אני במקומכם כן הייתי משקיעה בלול שיהיה גם לילדים הבאים בע"ה (יש מלא במצב מעולה ביד 2 ויחסית בזול)

ואכן מאילוצי מקום...

גג 5 אם הילד קומפקטי...

איך התגברת על זה שהם נעמדים במיטה?

הוא לא היה נופל לך? (בזמן העירות כוונתי)

איך התגברת על זה שהם נעמדים במיטה?

הוא לא היה נופל לך? (בזמן העירות כוונתי)

מיטה רגילה של תינוק, גדולה בטוחה ונוחה

אין מצב למשהו אחר ועכשיו לקראת גיל שנה ב"ה , מיטה נוער...

תינוק גם אם הוא קטן בגודל הוא צריך מרחב ומקום לזוז להתגלגל , להתהפך...

שזה כבר מאוחר מדיי, או קטן מדי

כשאין תאבון לא אוכלים מספיק כדי למלא את המאגרים.

חוסר התאבון עצמו מעיד על מחסור בויטמינים.

מה עם ביצה? חייבת לפחות אחת ליום ומדי יומיים שלושה - שתי ביצים.

ממש תכריחי את עצמך, את תראי שיפור.

B12 את לוקחת מתחת ללשון? כי אם זה בבליעה ולא במציצה, זה לא תמיד נספג.

אם אין לך חשק לבשרי, תרבי בקטניות - חומוס, שעועית לבנה - עשירים בויטמין B2 שמפתח את התאבון.

חוסר התאבון לא ממש מסוכן - האחות היתה מודאגת כנראה גם בגלל חשש להתפתחות התקינה של משקל העובר - והמשקל שלך הוא מדד בענין זה.

החשש היותר גדול הוא להגיע במצב הזה לאחרי הלידה, אל ההנקה. כמו שאת יודעת זו תקופה מאתגרת וצריך להגיע אליה עם כוחות.

תשתדלי לעבוד על זה .

וכמובן - בשעה טובה!

לא יקרה לך שום  דבר בעזרת ה'

פשוט לא כדאי בהריון.

יש הרבה מאוד נשים הריוניות שאכלו בטעות וב"ה הכול בסדר!

מלול מפוקח.

לא הייתי דואגת בדיעבד.

תנסי לזרום ותמצאי תרוץ שמתאים באותו רגע סתם זורקת לך רעיונות...

את יכולה להגיד שאת מפחדת (אבל אז קחי בחשבון שתצטרכי להיות די אגרסיבית כי יתכן שישכנעו אותך בלי סוף.....)

או שתאמרי שיש לך קצת סחרחורת כי לא שתית מספיק ואת מעדיפה לנוח....

שיש לך שיחה חשובה לעשות...

בהצלחה ותהני...

יקרה,

ציסטה בשחלה זה די נפוץ, והטיפול יחסית פשוט ומהיר.

ממש אין סיבה לדאגה.

אני ממליצה לנסות להקדים את התור, להסביר שזה דחוף (בד"כ יש אפשרות להכניס תורים דחופים).

ממה שידוע לי, הכאב עשוי להתגבר, חבל שתסבלי...

בהצלחה!

אז בינתיים ב"ה בינתים עברו הכאבים יכול להיות שזה היה מהביוץ  למרות שאף פעם לא כאב לי ככה. זה אומנם היה נסבל וכאב שבא והולך כך שלא רצתי למיון אבל ,לא נראה לי משו סביר לביוץ. מה גם שבמקביל היה מתן שתן תכוף כל 5 דק' בשחירותים בכל אופן אנסה לבקש תור בהקדם לרופאת נשים ואחכה לתוצאות בדיקת שתן יכול להיות דלקת? זה התסמינים?

תודה לעונות

יש נשים שמספיקה הנקה חלקית כדי להישאר עם פרופיל הורמונלי כמו בהנקה מלאה.