פורום הריון ולידה (עמוד 4674)

עלה ל 140, אאל"ט.

הכל בערך..

תשתדלי לאכול טוב, ותנסי לחפש אינפורמציה על מה יכול לעזור.

כתבו פה פעם שמולסה עוזרת, לא ניסיתי.

יותר קל לקחת ויטמינים ולאכול טוב..

דרך אגב קראתי שאספירין ואיבופרופן (אדוויל, נורופן וכו') מורידים רמת טסיות.

אני מניחה שאין מדובר בלקחת כדור אחד כשכואב הראש (גם אסור בהריון נורופן) אלא בתרופה קבועה.

יש כאלה שמסכימים לעשות אפידורל אם זה מעל 80.

מה שאת צריכה לעשות:

א. לבקש מהרופא (אפשר רופא משפחה) הפניה להמטולוג, ולעשות משטח דם (זאת ספירה ידנית של הרכיבים בדם, בניגוד לספירת דם שזה מכונה). אם במשטח הטסיות (טסיות דם זה PLATELETES) עדיין נמוכות, יכול להיות שההמטולוג יחליט לתת לך סטרואידים לתקופה קצרה, כדי להעלות את הטסיות.

ב. תבררי על REMI-FENTANIL, זאת תרופה שנותנים בעירוי מיוחד שנקרא IVPCA והוא מבטל כאבים כמו אפידורל. לא בכל מקום נותנים, אז צריך לקבוע תור עם רופא מרדים בבית החולים ולדבר איתו על זה. אני יודעת שבהר הצופים נותנים, ושגם בשערי צדק יש אופציה כזאת.

לא אפשרי לך לקחת אפידורל אז אולי זו הזדמנות משמיים 

להתחיל להתמודד עם כאבים מנסיון אישי זה פותח המון דברים,

בגוף ובנפש..

בכל מקרה ממליצה לך לחשוב על קריאת חומרים לגבי לידה טבעית.

תנוחות, נשימות, הרפיות..ולשקול אפילו לקחת דולה שזה יכול מאוד לעזור 

לך..

בהצלחה נשמה

שילב יקר.

רהיטי אור בסדר. תכננו לקנות שם הכל ובסוף לא קנינו כלום, עם המיטה הוא היה מעצבן - אמר שאין בצבע שרצינו, כמובן שלחנות אחרת היה.

חסדי שמואל אומרים שמצויין וזאת חנות ענקית (לא הייתי, בעלי היה).

מוצצים גם חנות ענקית ויש לפעמים מחירים טובים.

בכל מקרה תמיד כדאי להשוות.

מצטרפת להמלצה, חנות טובה

אני מתכוונת כן לספר למשפחה הקרובה , הרי גם ככה בלתי אפשרי כמו שאמרת לשתות ולאכול את כל הסימנים ... אולי תספרי רק לחמותך ומהשאר עוד תוכלי להתחמק איך שהוא....

ששתיתי מיץ ענבים הרבה פעם אחת.הוא "הופך" את הקיבה...

אבל סיפרנו כבר לחמי וחמותי. התכוונתי שגיסתי (היחידה שהייתה בסדר מלבדנו ומלבד חמי וחמותי) לא תדע, אבל חמותי סיפרה לה, כי לא ידעה שאני לא מעוניינת שתדע... לא נורא, ואולי באמת עדיף ככה.

לדעתי כן כדאי לספר לחמותך, לפחות.

ואולי את יכולה לביים וירוס הקאות? יהיו מי שיחשדו, כמובן, אבל יכול להיות שגם לא...

לכן רק כעת מודה לכן!!

שיהיה לכולן פסח כשר ושמח!!

שאלתי אותו אתמול באופן אישי כדי לדעת!

אז תשימו לב כי זה באמת עושה בחילה..

למהול את היין במים

בדיוק עשיתי שאלה כי אני לא מסוגלת לשתות יין ומיץ ענבים כ"כ מרוכז ומתוווווקקק ונעניתי שאם משתמשים במיץ ענבים שהוא 100% טבעי כמו תירוש של כרמל מזרחי וכו' ניתן למהול במים ביחס של עד 45% מים

בהצלחה לך

עומדת להיות במצב שלך אבל נראלי יותר גרוע כי אנחנו הולכים למשפחה המורחבת של בעלי והם לא כ"כ מכירים אותי ואני אותם.....

הוא ירגיש בנוח????

זה לא מסובך, היום אפשר לקנות הכל בסופר.

קישור

אני עשיתי בבלינסון בגלל שאריות שליה מאוד פחדתי אבל בסוף עשו לי את הניתוח אפילו בלי הרדמה אחרי שעה וחצי בערך קמתי והלכתי, הייתי קצת חלשה בימים שאחר כך אבל תפקדתי כמעט כרגיל (בבית חולים נותנים שלושה ימי מחלה)

וכל הכבוד שעברת את זה בלי הרדמה! (או שזה לא היה נתון לבחירתך?)

לי אמרו שזה בהרדמה מלאה ואני מניחה שהתאוששות מהרדמה גם לוקחת כמה שעות.

כן גם לי אמרו שזה עם הרדמה אבל בגלל שאריות מועטות אמרו לי שאפשרי בלי ואחר כך השחרור הרבה יותר מהיר פחדתי מאוד אבל העדפתי גם כי אני מניקה. כאב אבל היה נסבל

גם אני עברתי בעקבות שאריות שלייה.

אני עשיתי בלניאדו, אז אני לא יודעת להמליץ לך.

בתכלס, זה ניתוחון מאוד פשוט, ככה שזה לא כל כך משנה באיזה בית חולים.

מה שכן הייתי בודקת:

1. שהמנתח מומחה להיסטרוסקופיה.

2. שזה בית חולים שנעים לך בו. (למשל, אני מאוד הערכתי את לניאדו שמאוד כיבדו אותי ואת הצניעות שלי, לי אישית זה חשוב)

לגבי כל מה שמסביב, אני אישית הייתי בבית חולים חצי יום (אבל בגלל שהייתי בערך 6 שבועות אחרי לידה דאגו שאני אהיה ראשונה כדי שאוכל לחזור לתינוק שלי).

ההתאוששות היחידה שהייתה היה מההרדמה, וזה לא לוקח הרבה זמן בדר"כ.

צריך לקחת בחשבון שהניתוח אוסר אתכם ועושה דימומים אח"כ. אבל מסייגת ואומרת שתבררי עם הרב שלך!!

אני לא זוכרת אבל בטח צריך אח"כ לא לעשות ספורט וכד' אבל אין כל כך הגבלות מעבר.

ובכללי, זה באמת ניתוח פשוט.

אשמח לענות על עוד שאלות אם יש.

המון בהצלחה!!

בתחילה עברתי ניתוח עם פתיחת בטן, והשתדלו ממש להוציא הכל, אבל היה חלק שהיה צמוד/דבוק לדופן הרחם

ולא הצליחו להוציא אותו. ולאט לאט חזרו התסמינים שאת כתבת, דימומים ועוד מרעין בישין...  עד שבמכון פועה אמרו

לי למי לפנות, והרופא הזה גם אמר שצריך את הניתוח שאת אמורה לעבור, הוא היה מוציא את הרחם אבל לא נתתי לו

הוא ממש התחשב ועשה עבודה יפה וטובה. 

עברתי הרדמה כללית קצרה. היו לי מעט כאבים וכמובן חולשה, כשניסיתי לקום מהמיטה, היה לי ממש קשה, אז ישבתי 

הרבה זמן על כיסא. ואז כשהייתי חייבת לשירותים, באה אחות וגם כמובן אחותי היתה לידי, ואז כל השאריות מהניתוח "יצאו" להם בלי שום שליטה על זה, כנראה כמו ירידת מים... אבל מאז הכל היסטוריה...

ברוך ה' אחרי הניתוח 5 חודשים לא קיבלתי, הרגשתי פיצוי על כל מה שעברתי עד אז...

ומאז כל חודש, ברוך ה'!

מאחלת המון הצלחה ובריאות איתנה!

אגב, תדאגי לברזל שלך! 

נכון אני יודעת על מה אני מדברת?!?

חג שמח

השתחררתי אחרי לילדה אחד.

יש קצת כאבים אחר כך וצריך נוח (בערך שבועיים) אבל בע"ה יעבור בקלות ובשלום!

בהצלחה!!!

באמת לא ברור מאליו!

אבל כ"כ מחכה שהחולשה תעבור... בקושי להתקלח אני מסוגלת...

ואני לוקחת ויטמין D

עדיף להתייעץ עם רופא

זה היה נראה ממש מוזר. הציפורן התקלפה מאמצע האצבע ולא מהקצה. אפילו הרופאת משפחה לא ידעה ממה זה נובע והיתה צריכה להתייעץ. לא עשינו בדיקות דם אבל אחרי שהיא ביררה היא החזירה לי תשובה שזה אופייני למחסור באבץ.

האבץ בתוספת חומצה פיקולנטית עדיף כי היא עוזרת לו להספג טוב יותר בגוף (אגב מגיל 40 אצל רוב האוכלוסיה יש מחסור באבץ).

באמת אתייעץ לפני שאקח

אני קוראת את מה שאת כותבת, ןנזכרת איך הרגשתי בדיוק לפני 6 חוד'...

קודם כל, הכי חשוב שתדעי- שכל התחושות לגיטימיות וכולן חוות אותן- ברמה כזאת או אחרת...

את חוסר הכח, ההעלבויות הבלי מוסברות מהבעל והסביבה, הרצון להיות בבית את והפיצקית, ולהרגיש שאת אמא ורעיה הכי טובה בעולם..

וזה יקרה, מהר מאוד תתרגלי ותסתגלי, התחושות של התסכול ידעכו לאט לאט (תזכרי שגם יש הצפה של הורמונים שמאוד משפיעים)

תוך חודשיים שלושה ואפילו פחות תיכנסו לשגרה, יהיה קצת פחות קשה לקום בלילה כי כבר מתרגלים, ואת ובעלך בע"ה לא תהיו אסורים מה שמאוד מרגיע ומקל...

המלצה שלי- לנוח הרבה, לחשוב בעיקר על התינוקת ועלייך ופחות על אחרים (בלי לפגוע כמובן), וכן לשתף את הבעל..

גם אני לא הערתי בלילה כי בעלי למד בימים וקם מאוד מוקדם- אבל הייתי משתפת אותו בקשיים שלי עם עצמי ועם הילדה, אני חושבת שזה גם טוב לך כי צריך לפרוק ולשתף, וגם יכניס אותו לעניין עד כמה שאפשר.

לסיכום, הכל בסדר אצלך, את נורמלית לחלוטין....(-;

ואוטוטו הכל יראה ורוד יותר, באחריות...

קודם כל שולחת חיבוק גדול!

ייתכן שבמצבך זה נורמלי מאד. מה עם המצב רוח? יש מצבים בהם טוב לך ואת שמחה?

לא כתבת כמה זמן את אחרי לידה..

לא רוצה להשבית שמחות, רק חשוב לי שתשימי לב שזה עובר/ משתפר וכו',

לצערי אני בדיכאון קשה אחרי לידה ופניתי לטיפול רק אחרי שנה..

המצב שלי החמיר עם הזמן.

ממש אין לי שום כוונה להלחיץ חלילה, והגיוני שזה בכלל לא העניין שלך.

אך חשוב לי ליידע אם לא אותך, אז נשים אחרות.

בהצלחה יקרה!

בד"כ זה עובר מעצמו.

אם התחושות הללו נמצאות כמה חודשים אחרי הלידה - אז צריך לדאוג.

חיבוק גדול!

וגם אני ממליצה שתחזרו הביתה רק אחרי פסח, ואז תנסו "להשתקם". לנקות את הבית שלושה שבועות אחרי לידה - זה כמעט לא מעשי, במיוחד כשיש מצברוח כזה.

ממש ממש ממליצה בחום ללמוד הנקה בשכיבה ולעבור ללינה משותפת לתקופה הקרובה. הבדל שמיים וארץ לעבור לילה שלם בלי לקום מהמיטה! נותן המון כוחות לכל היום.

כאן יש הדרכה של יוניצף איך לעשות זאת בצורה בטיחותית.

זה נשמע שזה ממש יכול לעזור..

אם את 3 שבועות אחרי לידה, הייתי מחכה עד חודש וחצי ורואה אם המצב משתפר.

וחוצמזה- ממליצה לעשות הליכות/ספורט כלשהו ולוודא שאין חוסרים בגוף (ברזל וכו'..)

לחלוף מעט, ולתת לדברים לשקוע.

לנפש יש את הקצב שלה ואי אפשר לזרז תהליכים.

בנחת.

ומצטרפת להמלצה לקחת ויטמינים - לפעמים  הבכי, סערת הנפש והרגישות (שלא לדבר על התשישות) מתיישבים על חולשה של הגוף ובתורם גוזלים עוד כוחות גוף ונפש.

הדימום -

צריך לדעת שככל שמסיחים מזה את הדעת, ומשתדלים להיות בשלוות נפש ובשמחה, הדימום חוזר להיות שופע ומסתיים מהר יותר.

קחי נשימה ארוכה, תשתדלי לא להיות במתח - לא בענין הדימום ולא משום ענין אחר - פסח, היחסים עם הבעל וכו' - עכשיו את צריכה לתת לעצמך את הזמן ומרווח הנשימה כדי להתחזק ולהחלים, וב"ה הכל יבוא על מקומו בשלום.

תאכלי טוב, תשני טוב, עד כמה שאפשר.

תרגישי טוב.

אני הייתי גם כמוך עם פיג'מה כל הזמן עד בערך 3 שבועות מהלידה כי זה היה לי נח יותר... אבל ראיתי (וגם אמרו לי) שלא לצאת מעט החוצה כדי לראות אנשים ולנשום אוויר גורם לי לדכאון!! עצתי לך, תתלבשי כל יום ותצאי מעט החוצה, אפילו רק לחצי שעה כל יום, את תראי שיפור עצום בהרגשה שלך, מנסיון...

בהצלחה

עכשיו חודש וחצי אחרי הלידה יש לי יותר מדרגות ואני ממש מרימה באוויר את העגלה בשתי הידיים...

ולא חייבים להתארגן טיפ-טופ, אפשר לוותר על האיפור!!

אני גם התעצלתי בהתחלה וראיתי שלצאת ממש עזר לי!!!

בעיקרון אני לבן שלי התחלתי לתת בגיל 4 חודשים ממש מעט טעימות, רק על האצבע או חצי כפית ביום, 
די מהר הוא רצה לאכול ארוחות. בגיל חצי שנה כבר אכל יחסית הרבה...

לא הייתי ממהרת, כן אפשר לתת מעט עם האצבע. וזה תלוי גם ברצון של התינוק. 

ואני אחדד.

מגיל 4 חודשים אפשר להתחיל טעימות, כשמו כן הוא - טעימות, קצת על האצבע כדי להרגיל לאט לאט את התינוק לטעם והמרקם השונה.

מגיל חצי שנה זה מתחיל לאט לאט להיות ארוחה ולא רק טעימות.

הסיבה ששינו את ההנחייה בטיפת חלב (מ-4 חודשים ל-6 חודשים) היא בגלל שהורים לא הבינו שטעימות זה אמור להיות ממש קצת ודחפו לתינוקות ארוחות שלמות לפני גיל חצי שנה.

העיקר - לשים לב מה מתאים לתינוק שלך!

יש כאלה שרק בגיל 8 חודשים בכלל ירצו להתחיל טעימות...

תכנסי לפורום פוריות בכיפה או באתר של כללית יש פורום גם. והמון והמון הצלחה!!!! 

אם את רוצה אני יכולה לקשר אותך עם כמה שמבינות בזה יותר...

זה נכון שאם יש שני ילדים ההשתתפות של הקופה היא קטנה

דרך אגב מאוחדת הם הכי חזקים בהשתתפות בנושא

הטיפול עצמו לא מאוד יקר מה שעולה זה התרופות וחלק אפשר לקבל מנשים שמוסרות

זה בערך 5000 שח סך הכל לסבב אחד אבל אם נשארים לך ממנו מוקפאים אז "הרווחת"

ממליצה להיכנס לפורום פוריות בכיפה. תמצאי בית חם

בהצלחה

 הפריה חוץ גופית כרוכה במתן הורמונים . זה לא הכי בריא , ויש תופעות לוואי , אבל הגוף מתנקה מהם . בגלל זה מומלץ לעשות לפני כן בדיקת שד , ולבדוק אם יש במשפחה היסטוריה של סרטן השד , או מהסוג הזה . עד כמה שידוע לי , זה לא מאד יקר , כל עוד את מתחת לגיל 45 , והקופה מכסה חלק. תבדקי אצל הרופא שלך .

הנה חוויות שעברתי אני : שינויים במצב הרוח , חולשה, בחילה  , רגישות בחזה , וביוץ לא כל כך נורמלי . לאחר סיום הטיפול (שלא צלח) השמנה. יש גם תופעה , שאת מרגישה מאד בהריון - וזו תוצאה של הטיפול , כאשר בפועל -את לא. נפשית , זה לא מומלץ למי שחולמת כל הזמן על ילדים והריון , אבל אפשר להתמודד עם זה . 

עוד הערה חשובה: רופאים שונים , יודעים דברים שונים ,ולפעמים לא יודעים . צריך למצא מישהו שייתן לך את המידע המדוייק. 

ממליצה על משחה של מוסטלה mustela שיש בסופר פארם.

היא יקרה מאד אז תחפשי מבצע.

כדאי לך להתחיל מרוח בהקדם, לפחות פעמיים ביום, כדי שלא יווצרו עוד סימנים.

לגבי הסימנים שכבר נוצרו, המשחה יכולה אולי לעזור להבהיר אותם יותר מהר, לא ניסיתי. הם לא ייעלמו לחלוטין אלא יהפכו לבנים.

נראה לי אקנה אותה בלי מבצע... עד שאחכה למבצע כבר אלד בע"ה...! 

בהריון תקין אין מניעה להמשיך להניק, בדיוק כמו שמותר לקיים יחסים- שניהם מכווצים את הרחם, אם אסרו לקיים יחסים אז גם הנקה אסורה אבל אם זה מותר אז גם זה...

מה שכן באמת צריך יותר כוחות כי בעצם את מזינה 3 נפשות- אותך, את היונק ואת העובר.
הגוף בסדר העדיפויות משקיע קודם בעובר, אח"כ ביונק ואת אחרונה בתור ולכן את חייבת לדאוג לעצמך לתזונה ראויה ושינה מספקת.

כל עוד את מרגישה שזה טוב לך ונכון לך אז אין שום בעיה. 

תגובות מהסביבה? תשמעי הרבה, אין ספק. זה בד"כ יותר מבורות ופחות מידע לצערי.

אני כרגע בהריון והנקתי את הבת שלי עד שהגעתי לחודש שביעי והכל היה בסדר ב"ה הפסקתי כי רציתי קצת להתגעגע להנקה וגם לא נראה לי שאני יעמוד בלהניק שתיים אחרי לידה אז רציתי שהיא תשכח קצת...

אבל זה היה בסדר אז אם את מרגישה נכון להמשיך תהני..

ותגובות רבות היו אבל התעלמתי...

אגרתי מלא בגדים בהיריון ואני מחכה כבר ללדת וללבוש אותם חזרה