פורום הריון ולידה (עמוד 4688)

שכשנותנים לתינוק בשלב הטעימות לחם אז הוא מתחיל למלמל מילים מובנות יותר

לפי מה שצריך וכו' בסביבות 10 חודשים..

 

בגיל שנה צריך כבר 2 מילים.

 

בפועל,

שלי, כרגע בן שנה וחצי- רק מלפני חודשיים-שלוש הוא ממש התחיל לזכור מילים ויכולתי להגיד שהוא ממש אומר מילה..

עד אז זה היה מצב קצת מתסכל וששאלו אותי אם הוא אומר משהו, התשובה היתה לא... 

ומאז ב"ה הוא הדביק את הקצב וכרגע לילדון בן שנה וחצי האוצר מילים שלו ב"ה ממש סביר.. נראלי לפחות..10-15 מילים.. בל"ע.. ב"ה...! ממש לא ברור מאליו..

היה לו בעיות של נוזליים באוזניים, יכול להיות שזה קשור.. מאמינה שזה היה קשור...

 

 

באופן אישי, אני כן בעד לבדוק את הדברים אם יש איחור משמעותי.. ו

 

בהצלחה!@!!!! 

חשוב לשים לב בעיקר לשלוש דברים:

-קשר עין ממושך 

-התייחסות לקריאה בשם

-התבטאות בשפת הגוף

בעזהי"ת

 

אני אסביר- היא בת 7 חודשים, מפטפטת להנאתה אבא אבא אבאבאא.. לפעמים אפילו איבה בובה ושאר ווריאציות א ב ה ו י.

איך יודעים מתי זה סתם פטפוטים חמודים ומתי זה ממש מילה?..

 

ועל הדרך- לגבי התייחסות לקריאה בשם- היא מזהה את השם שלה, יודעת להסתובב אליו, היא שומעת קולות ורעשים וכאלה- קופצת מרעש חזק מידי, מרימה ראש כשאני קוראת לה וכו'.. אבל לפעמים- בעיקר בעגלה בחוץ- אני יכולה לקרוא לה שעה והיא לא שמה עלי כי מעניין לה מידי העולם. הגיוני?

יש כאלה שיגידו לך, שרק אם היא משתמשת במילה באופן קבוע, זה אומר שהיא התכוונה למה שהיא אמרה.

אבל זה לא נכון. גם אם היא ממלמלת אימא, יתכן שהיא מתכוונת לכך, אנחנו פשוט לא יודעים.

אבל זה לא משנה. בגיל הזה, מלמולים זה מצוין, אז מה זה משנה?

אם היו רק מלמולים בגיל שנה וחצי/ שנתיים, הייתי אומרת ללכת לקלינאית תקשורת.

 

בקשר להתייחסות לשם שלה, זה לא רק עניין של שמיעה, זה גם עניין תקשורתי.

אבל הבת שלך בסדר גמור.

היא לא חייבת תמיד להתייחס לכל קריאה שלך!

אצלי הגברת הראשונה, אחרי שבוע של מילמולי סתם אבאבאבאבא , קראה בקול אבא כשאבא נכנס הביתה וניגש אליה, זה היה בגיל 5 חודשים ו3 שבועות. אחרי זה היא לא הפסיקה לקרוא לו אבא אבא אבא כשהיתה רואה אותו. בטיפת חלב לא האמינו לי, עד שהתארחנו פעם אצל האחות לסעודת שבת(הבן שלה ואבא חברים) הגברת היתה בת שבעה חודשים, הושיטה ידיים וקראה בלי סוף אבא לאבא שלה. אז היא האמינה... בשלב מסוים כל גבר היה אבא, ורק ב10חודשים אמרה לי אמא בא' עם קמץ, לא חיריק. אבל אמא הייתי רק אני... ככה שיש לגמרי סיכוי שהבת שלך מתכוונת לאבא שלה ממש. לדבר ממש משפטים של שלוש מילים + ואוצר מילים מכובד שאפשר לנהל איתה שיחה בסיסית אפשר היה בגיל שנה וחצי . יש לבת שלך נתונים כניראה. כדאי אם רוצים לפתח את הדיהור, לדבר אליה המון ולקרוא לה ספרים שבדרך כלל קוראים לגיל שנה וחצי+. אצלנו זה עבד טוב.

יש לי ילדה שהתחילה לדבר מאוחר, וב"ה היום יש לה שפה עשירה, וכישרון כתיבה מדהים.

לעומת זאת עם יש ילד שיש לו איחור התפתחותי משמעותי, דווקא בו צריך להשקיע לא פחות!

ואם כבר כתבת על ספרים, אני אוהבת את "שיטת השלבים" של מנוחה פוקס.

שם יש סיפורים עם משפטים קצרצרים. מאוד מתאים לפעוטות.

אצלינו בקהילה יש גמח נשים עם עדים, פדים, בדיקות הריון וכדו׳ שאפשר לתרום
אולי גם אצלכם יש?

בבתי חולים רוצים בסה״כ, באמת לעזור.
בעבר, כשיולדות ילדו בצורה טבעית, זה לא תמיד נגמר בצורה טובה. לאמא, או לתינוק...
כיום אנחנו בקושי שומעים סיפורים כאלה, ב״ה. (כן, אני יודעת שזה קרה לאחרונה בשערי צדק, אבל זה באמת נדיר! ב״ה!) וכל זה, הודות לרפואה המתקדמת והמכשור שב״ה באמת מציל חיים.
אז זה צריך לזכור קודם כל.
לגבי הלחיצות ספציפית- זה נכון שהתינוק יכול גם לצאת לבד, אבל לא רוצים לקחת סיכון. שהייה ארוכה מדי בתעלת הלידה ונתינה לתינוק לזרום לבד, לא תמיד עלולה להסתיים טוב, ל״ע. לכן מנסים לזרז את זה כמה שיותר. בגלל זה עושים גם שאר הדברים כגון- זרוזים למיניהם, ואקום, ניתוח וכו׳. מבינים שלידה היא תהליך מופלא ומיוחד, אך טומן בחובו סיכונים גדולים. הרפואה מעדיפה גרימת נזק מסויים לרצפת האגן, אך אמא ותינוק בריאים ושלמים. את רצפת האגן אפשר לחזק ולתקן. ואני לא צריכה לפרט מה א״א לתקן.
זהו, מבינה?...

אפשר בכל זאת לשמור יותר על רצפת האגן.

יש צורות שונות ללחוץ.

יש צורות שונות ללדת.

לפעמים אין ברירה וצריך ללחוץ, גם אם זה לא מאד עוזר לפחות קצת..

 

יש איזה קיבעון בבתי החולים, לוקח הרבה זמן לכניס חידושים.

הקטע עם הלחיצות נכנס בהדרגה.

מי שמטפל ברצפת האגן יודע את זה, זה לא איזה ידע שבבתי החולים חולקים עליו, אבל ייקח כנראה זמן עד שיתעדכנו.

 

גם רוב הנשים לא מודעות לזה ולא תדענה ללחוץ נכון או להרפות נכון, אז צריך נהלים פשוטים שיכולים להועיל לכולם.

 

לדוגמא, פעם חשבו שבלידה ראשונה חייבים חתך וזה מונע קרעים. היום יודעים שזה לא נכון.

 

ללדת בלידה טבעית...?

 

למשל, הרי יש לידות שבהן ראו שיש ירידות דופק לעובר בזמן צירי הלחץ ולכן השתמשו בתהליכים מזרזים למיניהם (ואקום או אפילו ניתוח קיסרי). ואילו בלידה טבעית, בעיקרון לא רוצים חיבור למוניטור כי זה מקשה על התנועתיות של היולדת, שלא אמורה פשוט לשכב על המיטה. או שאני טועה?

אבל מי שעושה את זה, מסתמכת על זה שבמצב רגיל, הרי אין בעיות. המוניטור והכל נועד כדי שנוכל לעלות על הבעיה בזמן ובע״ה להציל חיים.
גם פעם, לא כל הלידות נגמרו באסון, ב״ה...

גילוי נאות- אני ממש בעד גישה טבעית וכאלה. פשוט מנסה להסביר את ההיגיון הרפואי.

לגבי זה שהלידות נגמרו באסון- את בטוחה שזה קשור לעניין של לידה טבעית שלא ניסו לזרז אותה? האם זה לא קשור לזה שלא הקפידו על הגיינה, לא שטפו ידיים עם סבון, וכך גרמו לנשים לחלות ולמות?

(תופעה שהייתה נפוצה עד האמצע של המאה ה-19, פחות או יותר. כתוב על זה בספר "זעקת האמהות". אני לא מפרטת יותר כי אולי את באמת מתכוונת למשהו אחר).

זה שהיו יותר מחלות בגלל חוסר היגיינה זה נכון, ונשים רבות נדבקו באיזה חיידק מסויים שאינני זוכרת את שמו כרגע, לאחר הלידה, כי הרופאים שם הגיעו אחרי שיעורים בדיסקציות ולא רחצו ידיים!!!!(ניתוחי מתים....)
אבל מה שהתכוונתי זה שגם בלידה עצמה, קרו מקרים שהיו סיבוכים ובגלל שלא ידעו איך להציל, נגמר באסון. (דג׳ הכי קלאסית- רחל אימנו... אבל יש עוד הרבה)

לא קורים בן רגע

יש מצבים קיצוניים ונדירים כמו - היפרדות שליה מלאה ופתאומית ה"י

רוב ה"סיבוכים" הם דברים שמתפתחים על ציר זמן וכל עוד היולדת נמצאת תחת השגחה אין סיבה שלא יעלו על זה.

אחת הבעיות בחדרי לידה היא מחסור בכח אדם, שבגללו מיילדת אחת אחראית על 3 יולדות בו זמנית, והניטור הרציף מחליף את הימצאותה עם היולדת.

יש גם בעיות שנגרמות בגלל הניטור הרציף

לא מאפשרים לידה טבעית. או לנשים בהריון בסיכון.. זה לא פשוט בכלל

אחרי 2 קיסרים זה כבר סיפור אחר

ממש כאב לי כבר וביקשתי ממנה ללחוץ והיא לא הסכימה, עד שמממש הרגשתי לחץ חזק וצורך לדחוף ואז היא אמרה לי ללחוץ..

לא לחצת בכלל? |מתפלא| איך העברת אותם?

כשאישה שוכבת על הגב לתינוק לוקח יותר זמן לצאת, ושהיה ארוכה מדי בתעלת הלידה עלולה לגרום לירידת דופק

אז הם יעשו הכל כדי לזרז את השלב הזה.

כשהתנוחה היא כריעה או כל תנוחה אחרת שהיא לא שכיבה - כוח הכובד עושה את שלו, יחד עם רפלקס הפליטה

כלומר - צירי לחץ מורגשים בחוזקה, אבל לא באמת צריך ללחוץ בכל הכוח כדי שהתינוק יצא.

חוויתי לידות גם כך וגם כך, וזו פשוט הרגשה אחרת.

לגבי ירידות דופק, זמן בתעלת לידה וכו' -

חדר לידה עובד לפי נהלים, סטטיסטיקות ונתונים יבשים, לפיהם הוא מגדיר מהו טווח "נורמלי" עבור כל שלב בלידה.

אם אישה מתקרבת לגבול ה"נורמלי" שלהם הם מתחילים עם כל מיני תהליכי זירוז - כל שלב ומה ש"מתאים" לו.

אם אלה שלבים ראשוניים - זירוז ע"י פיטוצין לוריד.

אח"כ פקיעת מים, סטריפינג לפעמים, וכו'

בשלב הסופי - חתך, ועידוד היולדת ללחיצות חזקות, ואם "אין ברירה" - וואקום.

צריך לזכור שאישה היא לא מכונה, וסטטיסטיקות מבוססות על ממוצע.

כלומר, אם עברת ברבע שעה את הזמן ה"מוגדר" ללחיצות את בסדר גמור, וגם אם עברת בחצי שעה,

ובמצבים מסויימים גם שעה יותר זה בסדר.

בד"כ כשהיולדת רגועה, מלאת בטחון, שלווה, וגם יודעת מה לעשות - התהליך מתקצר.

גם במצב של 45 מעלות במיטה? זה שכיבה מצד אחד, אבל הגוף לא מונח כולו במאוזן. גם אז זה רלוונטי?

 

מאוד מעניין אותי לנסות ללדת בצורה יותר טבעית הפעם, כך שאח"כ לא יהיו לי תפרים או טחורים. גם זכור לי שהתאמצתי ללחוץ; הלחיצות לא באו לי באופן טבעי (וילדתי בלי אפידורל, אבל הלחיצות היו קשות).

יש לך המלצות איך להתכונן לזה?

קודם כל - לבקש בקבלה מיילדת עם ראש כמה שיותר טבעי

לומר לה (את או מי שמלווה אותך) שאת מעוניינת בלידה פיזיולוגית

ולבדוק אם היא מוכנה לעזור לך בזה (כלומר, לא להכריח אותך ללחוץ)

איזו לידה זו שלך? בלידה ראשונה תפרים זה הרבה יותר מצוי מלידות חוזרות

 

ואגב, אפשר קצת ללחוץ לפי הרגשתך, לא צריך לעצור את הרפלקס בכוח, אלא רק לא להתאמץ.

 

לטחורים, וגם יכול להיות תפרים בכל תנוחה,
לגבי הטחורים- זה בעיקר קשור ללחיצות. כשאת מתאמצת ולוחצת חזק זה יכול לגרום לכך.
אחרי לידה על הגב רציתי לנסות משהו טבעי יותר, כדי להקל על תפרים וטחורים וזה.. וב"ה לא היו תפרים, אבל זה לא עזר לטחורים לצערי הרב.
אני מרגישה שאף גרם לכך, בגלל שכח הכבידה מופנה כלפי מטה, וככה הלחץ על פי הטבעת רק גדל..
ובכל זאת, לי אישית היה עדיף ללדת ככה ולא בשכיבה. הרגשתי הרבה יותר בשליטה ונוכחת.

#סליחה על השימוש האין סופי במילה טחורים... ;)

מימיק- זו תהיה לידה שלישית, ב"ה.

אני מתכוונת ללכת מראש לחדר לידה טבעית, ונראה לי שהמיילדות של החדרים האלו הן מראש כאלו שהן בראש של לידה טבעית. לא?

 

אנונימי- תודה על הפירוט. באיזו תנוחה ילדת?

בחדר הטבעי יש מיילדות בראש מתאים, האוירה שם יותר רגועה, הנהלים יותר גמישים, בקיצור - מצויין לך

תביאי איתך בקבוק חדש וסגור, של שמן שקדים. הן כבר ידעו מה לעשות איתו.

תבקשי גם מטליות חמות, זה גם מאוד טוב.

 

לגבי הטחורים -

זה דבר כל כך נפוץ, ואם יש לך נטיה לזה לא בהכרח שזה ימנע

פשוט כי הראש של התינוק דוחף אותם החוצה כשהוא עובר, לפעמים מיד אחרי הלידה זה חוזר למקום, ולפעמים לוקח קצת זמן. שמעתי שיש קצף שמאוד מרגיע וגם מכווץ, אבל לא ניסיתי ולא יודעת את השם (חברה שלי השתמשה בזה והיא הייתה במצב נוראי, זה עזר לה פלאים) אולי תבררי בבית מרקחת או משהו.

 

תבואי בגישה שהולכת להיות לך חוויה טובה, שהכל יהיה חלק וטוב, בבריאות שלמה, ובעז"ה כך יהיה!

 

ויש נשים עם משככי כאבים,כמו אפידורל ולא מרגישות צורך ללחוץ.

יש גם פרוטוקולים,ללא משככי כאבים עד שעתיים ,ועם אפידורל עד 3 שעות זה הזמן מפתיחה מלאה אח"כ או וואקום או קיסרי.

בגדול בגישה טבעית,גם רוב הנשים לוחצות אבל מחכות שהן ירגישו צורך.או רפלקס פליטת העובר אבל זה נדיר יותר,שהוא יוצא לבד כמו פקק שמפניה

זה דווקא לוקח (קצת) יותר זמן מלחיצות אקטיביות

 

 

 

בע"ה שיעבור כמה שיותר בקלות פיזית ו רגשית ושתזכו להפקד שוב מהר!!

זה גם תלוי באיזה שבוע, זה יכול להיות מאד מהיר או מאד איטי.

מקווה שיש לך תמיכה וליווי משמעותי בלידה הזו ושולחת לך כוחות וחיבוקים.

שיש לו ידע קודם בנושא ויכול ללוות אותה בתהליך הכואב והנוראי הזה,

זה יכול לעזור מאוד, למשל יש דולות שמלוות לידות שקטות

 

אם הייתי יודעת שיש אפשרות כזאת, הייתי מביאה איתי מישהו,

אפילו שלא חוויתי לידה אלא גרידה

 

יש פורומים מצויינים בכיפה ובתפוז לתמיכה במי שחוותה אובדן הריון, ללפני ולאחרי

אם היא מעוניינת

 

בשורות טובות

מוזמנת לפנות אלי בפרטי

בלידה שקטה יודעים שהעובר ללא דופק ושרק צריך להוציא אותו?
או שלא עלינו זה קורה תןך כדי לידה?
לא הבנתי איך היא יודעת מראש..

אני כל כך מפחדת מיזה.
שתיפקד בעז"ה הכי מהר שאפשר
ותזכה להריון קל ותינוק בריא.
אם היא צריכה עזרה כלשהי
אפשר לכתוב לי באישי

אני בטוחה שלבת שלך יש ייחודיות מיוחדות ודברים שהיא מפותחת בהם יותר מאחרים!

תתמקדי בדברים האלה!

 

תנסי להסתכל קדימה ולהשקיע במה שהפיזיותרפיסטית אמרה.

בעז"ה עוד כמה חודשים תשכחי מהכל!

בת כמה היא?
הבן שלי גם קצת איחר בהתפתחות מאותה סיבה, ובפוש אחד הוא התקדם ממש מהר יחסית. הוא בן שנה ועדיין לא זוחל על 4, רק על גחון. רק לאחרונה הוא התחיל לעמוד. חשוב להתמיד בתרגילים. תרפי, ותזכרי שלא כל הילדים מתקדמים בקצב זהה.

שימי אותה על הבטן אפילו שהיא תבכה קצת. כל יום כמה דקות. גם התינוק שלי היה ככה. לא החזיק את עצמו ואמא שלי דאגה... היא אמרה לי לשים אותו על הבטן. ואז הוא מתאמץ להרים את הראש.
היום ב"ה הוא בסדר גמור...

תחפשי תרגילים ביטיוב לאימון תינוקות ללכת וכו'

אל דאגה... היא תהיה בסדר בעז"ה

יש לי אחות עם 5 ילדים שכולם התפתחו מוטורית מאד לאט- הגדול רק בגיל שנה התחיל לזחול והקטנה בת שנה וחדשיים ואפילו לא בכיוון של לעמוד שלא לדבר על ללכת.

 

אבל מה? הילדים שלה כולם מאד מוכשרים, חכמים, חברותיים ומוצלחים ואת באמת לא יכולה לראות עכשיו על הילד בן ה10 או הילדה בת ה8 שהיא התחילה לזחול מאוחר...

אז מה??? !כל ילד בקצב שלו!! אחיין שלי כבר רץ והבן שלי בקושי זחל על 4... האחיות מלחיצות אבל לא לקחת אותם קשה

ולא באיזה קצב התפתחו כתינוקות.

יש מישהו במשפחה שלי שהיה תינוק יפהפה וגאון, התפתח ממש מוקדם והיה באמת מבריק.

אבל בתור מבוגר דווקא יש לו הרבה קשיים חברתיים, וגם במוטוריקה צצו בעיות כשהיה בגן.
כך שקצב ההתפתחות לא מעיד בכלל על התוצאה הסופית.. בעז"ה היא תהיה נהדרת ותרוו ממנה רוב נחת.

הלוואי ואצליח באמת להירגע.. דווקא הרגיש לי שהיא מתקדמת כ"כ יפה מאז הפעם האחרונה. והיא גם ממש היתה עייפה אצל הפיזיותרפיסטית. נכון שזה גם משפיע?

שכנה שלי סיפרה לי שהבת שלה התביישה מהאחות... אז שמה ראש על אמא ולא שתפה פעולה..ישר שלחו את שכנה שלי למומחים ושטויות.. והילדה באמת מתפתחת מעולה.... אז תהיי ערנית..ו סמכי על עצמך את יודעת הכי טוב

שהם יותר שמנמנים מתקדמים יותר לאט,‏ זה יותר קשה להם לזחול ולהרים את כל הגוף שלהם וכו' וזה הגיוני שזה יהיה כך...

בגיל חצי שנה, היא אפילו עוד לא התהפכה...

גם אנחנו היינו בפיזיותרפיה, ומאוד נהננו. ההנאה הייתה גם משעות הטיפול של הפזיותרפיסטית, וגם מהתרגילים היומיומיים שעשינו בבית.

 

את האמת, ההנאה מגיעה  רק אחרי ההשלמה עם המצב.

כולנו יודעים שאנחנו לא מושלמים.

אבל הילדים שלנו? מה? גם הילדים לא מושלמים?

ילד שמתפתח לאט, נחשב לעצלן, ונראה כלא יוצלח ו....

אבל - מה פתאום?

גם אם לבת שלי קשה בתחומים מסוימים, זה לא עושה אותה ללא מוצלחת!!!

 

עכשיו, יש לה קושי, בהמשך היא תתגבר, ותהיה אדם נפלא!

 

ובואי נזכור שילדה שיש לה התפתחות מוטורית מאוחרת, זה עדיין צרות של עשירים.

פיזיותרפיה פעם בשבוע? - הלוואי שאלו יהיו הצרות של כל עם ישראל.

יש אימהות ששולחות את התינוקות יום יום למעון יום שיקומי בגלל מגוון בעיות.

הפיזיותרפיה של ילדים כמו הבת שלך שלי, נחשבת ל"פיזיותרפיה של בריאים"!

 

הרבה נחת, והרבה בריאות!

אבל -

טונוס נמוך זה לא סוף העולם, יש המון ילדים עם טונוס נמוך (וגם המון עם טונוס גבוה)

אם היא הייתה עייפה בביקור אז הגוף שלה היה עוד יותר רפוי, עוד סיבה לא להילחץ.

 

קחי גם בחשבון שה-מ-ו-ן תינוקות חורף מתעכבים רק בגלל הקור - כי לבושים בהרבה שכבות שקשה לזוז, ומטבע הדברים לא נמצאים הרבה על הרצפה הקפואה. רוב תינוקות החורף עושים קפיצה רצינית בהתפתחות כשמזג האויר מתחמם.

 

הקטנה שלי התחילה זחילת גחון לאחור בגיל 9 או 10 חודשים.

הייתה שוכבת על השמיכה ולא זזה, לא מתהפכת למרות שידעה כבר.

בגיל שנה עוד זחלה גחון.

אח"כ התחילה להתקדם, וללכת התחילה בגיל רגיל לחלוטין - שנה ו-4.

 

הבת שלך נפלאה והיא תהיה בעז"ה בסדר גמור!

שמטפלת בהתפתחות של תינוקות? שמעתי עליה דברים מדהימים. קוראים לה שירלי גרוס והמספר שלה 0548421005.
זה מדהים. שמעתי אישה שלקחה את הנכדה וטיפול אחד שיפר את ההתפתחות שלה באופן בולט וחשוב..
בהצלחה!! אל דאגה, היום לכל דבר יש פתרון!!

מניסיונות עבר, לא נתפס עליי.

היה לי בעבר הריון שלא התפתח והראה לי כמה פעמים שלילי אחרי איחור של כמעט שבועיים, ובאותו יום בדיקת בטא חיובית.

אני כל כך מפחדת שזה יהיה לא אוף..מצד שני התחושות שזה כן.

מקווה שאני לא משתגעת! 

הרי עוד לא היה איחור, לא?

ויום לפני ששכבנו הייתי בבדיקה שגרתית אצל הרופאת נשים ב 3.3 והיא אמרה שזה בדיוק ימי הביוץ וזה הזמן..

בעלי בשירות קבע בצבא ויוצא רק אחת לחודש ויצא שזה היום היחיד שהיינו יחד. בגלל זה כולי תקווה שזה תפס..מפחדת נורא להתאכזב אני נשואה טרייה 5 חודשים וניסינו פעמיים אבל לא ממש ידעתי מתי הביוץ שלי..אוף שיעבור הזמן כבר!! 

שמחה בשמחתך. איזה כיף!
שתלדי בזמן עם תינוק בריא ושלם.

יש לי בן בבית המאהב הקטן שלי!! !אנחנו קשורים בטירוווווף! הייתי בטוחה שיש לי עוד בן ואתמול אמרו לי בת...אני עדיין בהלם...כל כך רציתי עוד בן... אבל הכי שמחה בעולם ומודה להשם...

דיי איזה אושר!!! ממש שמחה בשבילך! שתזכו לגדלו בנחת ושמחה!!!

 

הכללים שאוסרים בצורה גורפת - אם תשאלי רב עם כתפיים רחבות יתכן שגם לכללים שאוסרים בצורה גורפת (הכתם נראה על עד בדוק, או שהיתה הרגשה, או שהוא גדול מכגריס, או שהוא מראה בצבע שאוסר) לא תהיה משמעות וניתן יהיה להתיר.

 

בכל מקרה  לענ"ד כדאי לכם להימנע מתשמיש כרגע.

כדאי לגשת להיבדק, ובינתיים להשתדל לשכב ולשמור. יתכן שזה מעיד על היפרדות קרומים קלה.

 

להקפיד על חומצה פולית.

 

רקדתי בחתונה, אבל הכתמים התחילו עוד קודם. האם זה קשור?

מקווה ששאלת רב, בהריון אין כללים גורפים ועדיף לשאול את הרב שעל פיו אתם הולכים אם לדעתו יש כללים גורפים.

 

האם זה מסוכן? את צריכה להקפיד לשתות הרבה, לנוח (לא, לרקוד בחתונה אחרי שהתחילו כתמים זה לא לנוח) ואם זה ממשיך ללכת להיבדק.

כמה כוחות נפש הייתי צריכה בשביל לעשות את זה

הוא אמר שזה ספק ולא אנחנו מותרים.

אני לא יכולה לשתות הרבה כי אני מקיאה מזה
מה לעשות?

ותודה לכולן על התשובות.

שמחה שהרב פסק שאתם מותרים . כל הכבוד לך שמצאת את הכוחות לשאול.

 

כדאי לך לגשת להיבדק.

לא צריך להילחץ מדי, אבל מחר מחרתיים - לפעמים רופאים נותנים כדורים לחיזוק הרחם במצבים כאלה, לפי מה שהם רואים באולטראסאונד.

 

אל תדאגי מדי, בעז"ה  יהיה בסדר.

כדאי מאוד להקפיד על חומצה פולית (מעבר לשמירה ממומים חלילה, החומצה הפולית מעלה את הרמה ההורמונלית וזה מחזק את הרחם ואת היכולת להחזיק את ההריון).

תשאלי את הרופא איזה מינון של חומצה פולית את צריכה לקחת -לפעמים הם ממליצים על מינון כפול ויותר.

 

דם חום עשוי להעיד על כך שיש קרע קטן (היפרדות) בקרומים המחברים את שק ההריון לרחם או את השליה - עד כמה שאני מבינה. הצבע הוא חום כי זה דם שמחלחל מעומק הרחם, ועד שהוא יוצא החוצה הוא מאבד את הצבע האדום.

 

אבל זה לא משנה. אני בחלק מההריונות סבלתי מהיפרדות. בימים הסמוכים לדימום שכבתי ממש ואח"כ הסתובבתי בבית בזהירות ושמרתי. ב"ה ההריון התחזק והכל היה בסדר.

 

בשורות טובות. 

הרגעת אותי...

אין לי דימום, יש רק כתמים חומים ששמתי לב אליהם לא בכל הניגובים.
דבר שני,
היום הייתי בבדיקה שקיפות עורפית והרופא לא אמר שיש בעיה שם...

הייתי רוצה לנוח, אני זקוקה לזה מאד אבל אני עובדת. ולא יכולה להחסיר הרבה אז מעדיפה לשמור את הימי מחלה האלה לזמנים קשים מזה....


שוב תודה רבה על ההסבר המפורט

רופאה אמרה לי שכל עוד זה חום זה לא בעיה. צריך לראות אם זה כתמים יותר נוטים לאדום או גושי ללכת להבדק.
לגבי הכתמים תשאלי רב. זה מדהים לראות את היכולת של רב להכריע בנושא הכ"כ רגיש ומורכב, תוך תשומת לב לכל המכלול.

אני סובלת מעצירויות וטחורים (עכשיו יש לי טחורים) ואני מתה מפחד שיעשו לי וגינלי וזה יכאב. ואין למתי לדחות כי זה בבית חולים ועד שיש תור פנוי וטופס 17 וכו'

הלוואי שזה יהיה ביטני.

(פשוט לא ראו מספיק טוב בבטני אז לא היתה ברירה...)

תשאלי את הרופא הספציפי שאצלו קבעת.
כמובן יכולים להיות אילוצים באותו רגע שיגרמו לרופא לשנות מהרגלו, כגוו מישהי עם הרבה שומן בטני שאצלה עדיף וגינלי, או כמו אצלי מיומה שמסתירה אז עדיף היה בטני.

וגם האו"ס של הדופק למרות שהיה בשבוע 6 [כך יצא.. חשבתי שאני ב7] היה בטני..

 

לא מבינה למה לא כולם עושים בטני.

 

חבל!

אחרי הרבה זמן שלא הסתכלתי על הפורומים הגיע הזמן לשוב לפורום הזה ב"ה...

אני צריכה לעשות עוד מעט שקיפות עורפית אפשר הסבר מה זה הבדיקה הזאת? איך עושים את זה כי הבנתי שזה בדיקת דם בשילוב אולטרסאונד, איך???

ויום יומיים אחרי את הולכת לעשות בדיקת דם. 

תקחי איתך את התוצאות של השקיפות, מצלמים אותם ומצרפים לבדיקת דם.

בנוסף,האחות תתן לך למלא טופס.

הוא בדק את גודל העובר עובי העורף היקף המוך היקף הבטן גודל הלב גודל עצם הירך גודל עצם האף.
ואמר שמחר בבוקר אלך לעשות בדיקת דם והשבוע 16 בדיקת דם מוספת של חלבון עוברי.

כי העובר היה בתנוחה לא טובה.
ביקש לעשות וגינאלי ולא הסכמתי. אז אמר לי לקבוע תור נוסף.
אדם טוב, זה ממש לא מובן מאליו.

פההיריון הזה עד שהתחלתי להרגיש.....

עשי לה עיסויים בבטן כשהיד על הטבור לכיוון השעון חצי עיגול.
אם היא יונקת אז את יכולה לשתות תה קמומיל וזה יכול לעזור לה

ב"ה אלף פעם היא עכשיו עשתה קצת.

התפללתי לה' שהיא תשתחרר קצת, אני מחכה שהיא תעשה שוב.

כבר לפחות שבוע וחצי,

פשוט אני לא זוכרת ממש מתי היתה הפעם האחרונה

היא יונקת?

 

יש גילאים שזה נורמלי שתינוק לא יעשה בפרק זמן שכזה.

 

אם היא רגועה ולא נראה שסובלת מכאבי בטן אז כנראה שהכל בסדר איתה.

אני חושבת שאפילו ליונקים כאלו קטנים, זה קצת מוגזם החתיכת זמן הזאת.

ל הילדים שלי היו עושים כל כמה ימים, אפילו 5-6 ימים.

אבל כאן זה היה לפי דעתי מעל שבוע וחצי.

וכן נראה שכואבת לה הבטן.

אחרי האוכל היא מתבכיינת קצת, ואני מנסה להחזיק אותה עם כיפוף רגליים.

ב"ה היא לא צורחת מכאבים שעות, אבל אני רק רוצה שהיא תתרוקן טוב

אם את מודאגת, אז אולי כדאי ללכת לבדוק.

 

הוא שהתינוקת ניזונה מספיק ולא חסר לה כלום.

אם מתאים לך, אני מזמינה אותך לקרוא פוסט שלי בנושא (מצורף למטה), ולבדוק איפה אתם עומדים.

אם תגיעי למסקנה שהיא מקבלת את כל מחסורה, אפשר לנשום לרווחה ולהתחיל לברר את  שאלת העצירות-כן-או-לא.

אבל אם תגיעי למסקנה שלא, יש בהחלט מה לעשות, מערכת ייצור החלב היא גמישה מאוד ומושפעת מההתנהלות שלנו, רק שצריך להתמקד בזה. כמה שיותר מוקדם מטפלים בבעיה  - סיכוי טוב יותר לפתרון מהיר וטוב.

-  אז בתור התחלה ממליצה לך בחום לאבחן את מצבכן.

בהצלחה יקרה!

 

 

ייצור חלב תקין - כלים לאבחון עצמי

 

 

 

 

 

אני כבר בקושי נמצאת בפורום הזה (אין זמן), כך שאם בעקבות מה שכתבתי את רוצה לשאול משהו או להתייעץ:

א) תשאלי. יש פה בפורום משתתפות ידעניות וחכמות ביותר בלי עין הרע.

ב) אם חשוב לך לשאול דווקא אותי - באישי יש סיכוי יותר טוב שאראה את זה.

 

 

ב"ה יש לי הרבה חלב בשבילה, ותמיד נשאר לי אחרי שהיא אוכלת.

אני גם תמיד מתמלאה ב"ה, ופדיות הנקה ספוגות..

את בלי עין הרע זה בסדר!

אולי כי היא אוכלת לא מספיק?

הטיטולים שלה מלאים, היא נהיתה כבדה יותר ונהיו ל לחיים..

אז כנרה שלא.

בדרך כלל אחרי שאני אוכלת אז יש לה יציאות טובות (וגם לי). וגם פירות בשלים זה טוב, ומיצי פירות וירקות

אחרי כל לידה אני "מתברכת" בחוסר תאבון,

אני לא מצליח לאכול עכשיו אוכל בריא.

אני לא נותנת לעצמי לאכולשטויות, פשוט אוכלת מעט, ולא משהו.

וממש הורדתי פירות וירקות.

לא מסוגלת לגעת בהם. ובהריון ממש הקפדתי. הסתדרתי בלי פרנטל ובלי התכווצויות רגלים

כי אכלתי מאוד מגוון ודאגתי לכמות מספיקה של ירקות ופירות כל יום

אולי אם אחזור לזה בכוח עכשיו זה יעזור!

תודה מתוקה!

הולכת לאכול לגמבה ותפוז

מגיל חודשיים עד 7.5 חודשים כשהפסיקה לינוק.
מכירה מקרוב כמה וכמה תינוקות שברגיל עושים פעם בשבוע.


השאלה החשובה היא- האם כשהיא עושה כואב לה?
האם היא מתאמצת לעשות ולא מצליחה?
אם כן- זאת כן עצירות ואפשר לטפל ע''י תזונה שלך, ע''י עיסויים ורפלקסולוגיה ודיקור לקטנה. ובעת הצורך גם לה ניתן לתת דברים אבל היא קטנה עדיין אז עדיף שיהיה דרכך.

תאכלי הרבה שזיפים מיובשים, סיבים תזונתיים, תורידי קמח לבן וסוכרים וכמה שיותר ירקות פירות ושתיה וכמה שפחות פחמימות.

תעשי לה עיסויים בבטן ובכף הרגל. אפשר לקנות שמן מיוחד ממטפלת באאומתרפיה-שמנים אתריים.

אם לא כואב לה בכלל וזה פשוט ככה- לא הייתי דורגת. אם עושה בערך פעם בשבוע.
אם זה כבר מתמשך אז לטפל.
וכל מה שכתבתי קודם על תזונה ועיסויים-זה טוב תמיד.

מחלב שאוב בעבר- אכלה הרבה פחות. אבל גם יותר פעמים ביום...

והיא תמיד שקלה בסדר ב''ה.

נראה לי שאצל כל אחד זה אחרת.....

פשוט תנסי לתת לה שאוב במקום הנקה כשאת בבית ותראי כמה היא אוכלת וכשאת שואבת כדי להשאיר לה כשאת יוצאת- תשאירי קצת יותר ליתר בטחון.

יצא לי בקושי 70
מקווה להספיק לשאוב עוד כמה פעמים כדי שיהיה לי מספיק, ואני גם עושה מרתון שתיה....
תודה!

וגם ממש משתדלת לשכב אח" (או חצי ישיבה חצי שכיבה), כי בהתחלה באמת היה יוצא לי קצת אם הייתי עומדת...

בשימוש כבר 9 חודשים.
לנו היא מאוד נוחה.
[אנחנו גבוהים יחסית וכל הדגמים שראינו חוץ מזה ואולי עוד אחד או שתים. היו ממש נמוכים!]
היא גם יחסית רחבה מאוד. ( אז בדקנו שהיא עוברת בדלת בבית שלנו ושל ההורים. וכמובן גם שהיא נכנסת לרכב...
היה פעם אחת ( אחרי חצי שנה בערך)בעיה עם הברקס׳ ( בלם רגל) והם תיקנו את זה בחנות.
עם האמבטיה השתמשנו עד גיל 4.5חודשים!אהממ... זהו.
אם יש לך עוד שאלות. אענה בכיף

מה הטווח מחירים של עגלה כזו

מה הטווח מחירים של עגלה כזו? קנית אותי כשסיפרת שהיא גבוהה...

עלה בערך 3,000. אמבטיה,טיולון, וסלקל+מתאמים.
.ובאמת שאין הרבה דגמים גבוהים.. בהצלחה

אנחנו קיבלנו הצעת מחיר ל-3,000 לאמבטיה + טיולון בלי סלקל.

 

(זאת הפותחת...)

היא נמצאת בעיר רמלה.
האמת שההורים של בעלי קנו לנו...

ועכשיו ברצינות. לא חושבת שזה שיקול בעניין הזה.
צריך עגלה טובה. ואם יש כזאת. שהיא מתוצרת מסויימת.. אז לא תיקני?
טוב, זה כמובן שיקול שלכם... לדעתי האישית. זה לא שייך.

החלב.

את יכולה לנסות למרוח במקום קרם סמיך (אפילו מרגרינה אפשר - הקרם הוא כדי לשמור על העור מצריבה) ולהניח על המקום צמר גפן ספוג באלכוהול 70%.

בדרך כלל בתוך כמה שעות האלכוהול ממיס את הגוש הקטן שסותם את הצינורית, והכאב חולף.

 

אם החלטת לגמול לגמרי, כדאי לעטוף את השד בכמה עלי כרוב כדי שלא תיווצר שוב סתימה, עד שהחלב נגמר לגמרי.

 

רפואה שלמה.

 

אם הכאב לא חלף והגוש עדיין קיים כדאי לפנות לרופאת משפחה, אולי היא תפנה אותך הלאה לכירורג.

נולדתי עם בקע בטבור שקיים עד היום..

וב"ה ילדתי פעמיים כבר.

 

זה קורה להרבה נשים ולא מהווה בעיה בלידה

אין שום קשר בין הטבור לרחם

אגב, יכול להיות שתרגילים לחיזוק שרירי הגב יעזרו להקלת הכאבים

(כי "ירימו" את הבטן, ויהיה פחות לחץ מקדימה)

תתיעצי עם הרופאה שלך

אשמח לדעת

בהריון ראשון בדרך כלל לא לפני סוף שלישי. מוזמנת לשאול כאן ובאישי...

בהצלחה!

לפעמים יש קצת נפיחות בבטן לפני זה.