פורום הריון ולידה (עמוד 4690)

כי היא רצתה אותי לתפקיד מסויים ולא רציתי שהיא תתכנן עלי.. 
לדעתי בשבוע 11-12 כבר אמרתי לה. 

אבל אם את בקשר טוב איתה, וחשוב לה המידע.
הייתי שוקלת לספר.

ומדגישה שזה ממשה תחלה ואת מספרת רק כי את רואה את טובת המערכת מול עיניך.

לא לשמוע לאף אחד....
אל תפחדי מ״מה יקרה שהיא תגדל״.
אין כללים בדברים האלה. את גם תראי שמה שמתאים למתוקה היום, לא יתאים בעוד שבועיים או חודש, וזה כל הזמן משתנה...
אם תצמדי לכללים נוקשים מדי, את עלולה לבלות את כל החודשים האלה בתסכולים. (מניסיון של הבכור שלי שהתנהלתי לפי ה״ספר״ וסבלנו ביחד 9 חד׳....)
פשוט תזרמי איתה. תשחררי. מה שמתאים היום לא מתאים מחר. אז מחר, נעשה את מה שיתאים מחר....
כך אני מאמינה. בטוחה שתקבלי כאן עוד עצות נוספות, ומקווה בשבילך שבכל דרך שתבחרי, תצליחי!

שלי בהתחלה ישנה רק בנענוע עגלה, עחר כך היו חודשיים שפשוט נרדמה לבד במיטה עם מוצץ אח''כ רק בהנקה, אח''כ רק בסיבוב בחוץ ובזמן האחרון בידיים בישיבה בתנוחת הנקה( כבר לא מניקה)... מה הלאה?
כבר לא יודעת...
בת 10 חודשים...

מסקנה- לא להלחץ משום דבר.
את מצליחה שתרדם לבד במיטה?
אם כן, יופי!
לא הולך? תרפי.מה שנוח לכן.
לא קריטי..זה במילא משתנה..

לק"י

גם שלי בן חמישה שבועות וחצי לפעמים נרדם בהנקה, לפעמים בידיים ופעמים בודדות בעגלה.
לפעמים כשהוא מתעורר- אני מנסה קודם כל לשים לו את המוצץ ולנדנד, ללטף אותו, לתת לו להחזיק לי את היד.
לפעמים הוא צריך לאכול/ להחלף טיטול...

ככה שמעתי מיועצת שינה, הם לא זוכרים מה היה בהשכבה הקודמת..

ולדעתי גם בגיל שהם כבר כן מתרגלים אם הם לא מצליחים להרדם לבד

(לגמרי לבד, להרים אותה כל פעם שהיא בוכה זה גם הרגל)

עדיף לנדנד או להרדים על הידיים וכשהם גדלים ומגיעים לשלב שהם יכולים בלי יותר קל לגמול אותם מזה

 

להרים הרבה זה טוב! זה נותן להם ביטחון ודווקא בזכות זה יותר קל להם לשחרר אח"כ

תשובה לכל אלה שאומרים שאני מפנקת את הפיצית שלי ופוגעת בה בזה שאני מרדימה אותה על הידיים...

רק שאלה, באיזה גיל הם כבר כן זוכרים מה היה בהשכבה הקודמת? ומתי זה נקרא שהם "גדלים"?

כשאני שאלתי בזמנו את היועצת שינה מתי הם מתרגלים היא אמרה שזה 

מתי שאני מרגישה שהם כבר מתחילים להיות תלויים בזה ולא יכולים לישון בלי

ולא הבנתי איך אפשר לדעת את זה אם אני לא מנסה בכלל להרדים אותם בלי..

אז אני לא ממש יודעת אבל נראה לי שזה בערך בגיל 3-4 חודשים

 

ומתי הם גדלים? כשהם כבר מעצמם פחות רוצים ידיים, נראה לי שנה+ ככה, בד"כ

 

והתשובה לאלה שאומרים שאת מפנקת אותה היא שאת אמא שלה ואת מחליטה ויודעת מה טוב לה

גם אם הם חושבים אחרת, הרי גם אם תגידי להם את ה"תשובה" שלי סביר להניח שהם לא ישתכנעו..

 

השיטה של הלהרים כשהם בוכים ולהוריד כשהם נרגעים סתם מבלבלת אותם

(קודם כל מזל טוב!)

גיל שבועיים זה עוד גיל שהכל ממש ראשוני, היא בקושי יצאה לעולם...

בכל אופן יש תינוקות יותר רגועים, יש פחות, יש תינוקות שמניחים אותם בעגלה\עריסה ונרדמים, ויש כאלה שרק בהנקה.

יש כאלה שרוצים המון ידיים ומנשא, ויש כאלה שנדנוד קליל בעגלה מרדים אותם.

הכלל הכי חשוב - שתרגישי את הבת שלך ותזרמי איתה

כי את אמא שלה ומליון יועצות ועיצות רק יבלבלו אותך

 

עם הבכור שלי חברה ממש טובה אמרה לי - מה את מפנקת אותו, כל היום על הידיים, את מרגילה אותו ותסבלי אח"כ

אבל הוא היה ילד שממש היה צריך את זה, וגדל בידיים ובמנשא

לשני - השאלנו נדנדה מחברים וזה הרגיע אותו מאוד, הייתי אפילו באמצע הלילה מנדנדת אותו

השלישי - שנא את הנדנדה, שנא מנשאים, וגם בידיים לא היה רגוע (גם לא בשום מקום אחר, ועד היום - ב"ה הוא ילד מאוד פעיל ואנרגטי)

 

לגבי זה שהיא עירנית אחרי הנקה -

אני משערת שאת מתכוונת באמצע הלילה

אז כל הנושא של סדר לילה ויום מתאזן בסביבות גיל 5-6 שבועות

גיל שבועיים יכול לגמרי להיות שהיא עושה "לילה" במשך שעות האור - כלומר אוכלת וישנה בשעות היום, ואוכלת ועירנית בשעות הלילה.

אפשר לעזור ע"י זה שנותנים לחדר בו היא נמצאת להחשיך כשהשמש שוקעת

ולפתוח תריסים שתיכנס שמש בבוקר

בשלב כלשהו המנגנון של יום ולילה מתייצב

וקבעתי למחר ב 8:40

זה מבחינת הבדיקה עצמה.
מבחינת קופת החולים והביורוקרטיה שלה, תבדקי בקופת החולים שלך.
במכבי אם אני זוכרת נכון עשיתי במעבדה הראשית באגריפס, אי אפשר לעשות את זה בכל מעבדה.
והיה צריך לבוא בבוקר כשהמעבדה פתוחה כמובן, אבל לא היה צורך לקבוע תור או לבוא בשעה מסוימת.

רק תביאי אולטראסאונד אחרון כי יש מקום שמבקשים. ואא בלי זה.

אני הייתי אצל ד"ר יודיסון בכללית. ואין זמן החלמה באותו רגע נגמר. אפשר להתיעץ איתו והוא אומר אם כדאי או לא

אבל שיהיה בהצלחה רבה!!

בקופה שלנו. שווה לבדוק במזכירות אם יש אצלכם רופא שיודע.

חוסך הרבה זמן וכסף והתוצאה  זהה!!

וההחלמה תוך כמה שניות!! שווה לעשות כמה שיותר מהר כדי לעזור לתינוק לינוק יותר טוב.

בהצלחה!!

ולא יודעת להמליץ על רופא, אנחנו עשינו בצפון...

יש כאלה שיש להם חום ועצבניים יש שישנונים...
ויש כאלה שאין שום תופעות..

אז או שתדחי..ואם תעשי קחי בחשבון שיש סכוי שיהיה למחרת ים קשה..ויש מצב שלא...

כמובן שלא בטוח שיהיו תופעות לוואי...
אם את דוחה, שימי לב שאת החיסון לוירוס רוטה אפשר לעשות רק עד גיל מסויים (נראה לי 14 שבועות)

יש לחיסון תופעות לוואי של חום , שלשולים, חוסר נוחות.

ולא הייתי רוצה שככה יראה לי ליל הסדר. עדיף לעשות את זה אחר כך

אי שקט!!!

 מה את בוחרת לליל הסדר?

ליל הטבילה נפל בדיוק ביום שבו היה לנו תור לחיסון של גיל חודשיים.

אני חשבתי שהתאריך של החיסון, הוא הלכה למשה מסיני...

לא דחיתי את החיסון, והיה לנו שמח!

יעל, אני מציעה לך לדחות.

וזה ממש לא דליפה של ירידת מים..

בסופו של דבר למיעוט מים.

יש דבר כזה ירידת מים בטיפטופים.

על הכמה ימים האלה.עדיף חבוק ונשוק מאשר כלום.לא ככה?תשאלי רב.זה עניין הלכתי.

שמותר לשמש באופן שלא יכאיב לך.

 

אני הייתי עם בעיה בתפרים (שנפתחו כשהסרתי שיער לקראת הטבילה) והרב הדריך אותנו.

חבל לדחות טבילה.

ולפותחת- לא מומלץ לדחות, הדימום יכול לחזור בכתמים, ואחרי הטבילה יש אפשרות לא להטמא מהם, אבל אם זה לפני הטבילה לא אפשרי עם הכתמים להטהר.

תודה .

 

זה היה תפר בעייתי מהתחלה. רוב הכאבים היו בשבועת הראשונים סמוך ללידה.

 

ואני מוסיפה - (איך לא חשבתי על זה אתמול?) רופא נשים המליץ לי להשתמש בג'ל עזרקאין לסיכוך המקום .

מעולה. להשיג בכל בית מרקחת, ובקופת החולים בזול יותר, על פי מרשם רופא (ההפרש בסכום הוא קטן).

אפשר לקיים יחסים בלי חדירה מלאה... ואם תדחי אז עד מתי? גם כשהכאב עובר לגמרי עדיין מפחיד להתעסק עם המקום וצריך להתחיל לאט לאט לא בטוח שתהייה מסוגלת לעשות חדירה מלאה על ההתחלה אפילו אם כבר לא כואב ביום יום...

דבר ראשון - עזרקאין!

והקרם, לא הג'ל. הוא יותר אפקטיבי, ובלי לחסוך...

דבר שני - הידברות עם הבעל, מאד חשוב! למרות שהוא נורא מתגעגע,

בעדינות... בעדינות... בעדינות... לאט - לאט - לאט - כדי שיהיה לך את הספייס להרפות למרות הפחד,

בלי לחץ.

בעקרון יש הרבה נשים שלא כואב להן, ויש גם כאלו שמאד,

אז את צריכה כן לנסות - חבל שלא, אבל הכי בעדינות שיש. תדברו על זה מראש,

שישאל אותך כל הזמן אם עכשיו זה בסדר ואם זה עדיין בסדר ואם יותר לאט ואם יותר חלש.

מילת הקסם היא - ס-ב--ל-נ-ו-ת, וכמובן הכלה והבנה...

ואם לא תצליחו בסוף זה גם בסדר! רק ברוגע!

שידבר עם רב לפני אם הוא סוג לחוץ, שירגיע אותו.

בהצלחה!!!

יש כאלה שהקרם חזק מידי בשבילן.

ולפותחת- תשקלו אופציה של נשיקת עטרה.

לא הבנתי...

ומה ז"א חזק מדי?

אחד 2% שהוא ג'ל ואחד 5% שהוא קרם, לפעמים הקרם חזק מידי ועדיף ג'ל.


נשיקת עטרה- אם אני יכתוב פה יתלו אותי, אז אני יגיד לך רק לשאול רב

אני האנונימית עם התפרים שנפתחו.

 

הג'ל של ה 2%  מצויין. הקרם של ה 5% היה מאלחש מדי.

בעיקר אם עדיין הכל תפור שם ...בהחלט יכולה לנסות לטבול אך אם עדיין כואב לה כדאי להימנע מקיום יחסים שעלולים להיות כואבים וטראומתים .

לכן אני רוצה להבין מה זה כולל ואיך זה קורה.

אפשר גם באישי..

ואם יש לך ספק קל, להמשיך למומחה.

רופאי נשים לא תמיד מספיק מבינים,
ולעיתים זה מחיצה בנרתיק, ואז בכלל בעייתי.

במקומך הייתי מתקשרת למכון פועה לברר.
יש גם בודקות טהרה מומחיות מאוד, שיכולות לאבחן אם הקרום נפרד לגמרי או לא, לאחת מהן גילתה שיש לי מחיצה, למרות שהרופא אמר 'הבתולים לא התנתקו לגמרי.

המדריכת כלות שלי אמרה ללכת לרופאת נשים..בודקת טהרה זה אותו דבר?

 

אם את רוצה יש לי מישהי מאזור המרכז.

את המספר אפשר להשיג דרך חיפוש בגוגל בודקות טהרה מכון פועה.

עדינה ונחמדה. בהצלחה!

יש לי המלצה על מישהי בירושלים.

אני חושבת שקוראים לה איריס כהן. אבל לא בטוחה.


לפני כן הלכתי לבודקת אחרת, ב"ב, שעדיף שלא אעלה על הכתב את מחשבותיי עליה.

תדברי עם רב מוכר, שמבין בנושא, כמו הרב בורשטיין.
אני התייעצתי עם הרב פורקש מירושלים. אם תרצי אכתוב פה את המספר שלו.

אני הייתי אצל בודקת אחת מזעזעת, וחבל שאני לא זוכרת עכשיו את שמה.

כי הרבה שולחים אליה, ומה שעברתי אצלה היה - 

וחשוב לדעת דברים כאלה!

מצד שני לא יודעת איך זה בהלכות לשון הרע, אז אולי כדאי שתשאלי רב קודם.

 

למישהי. לא משנה מה עשתה.

זה שבשבילי היא לא היתה טובה, לא אומר כלום.
וגם יתכן שמאז השתנתה.

רק לחברה שתתייעץ איתי בנוגע לx אומר את דעתי בנידון.

אבל אני מבינה ממך שלא בטוח שזה מה שתצטרכי לעבור...

אם כן - אל תפחדי, מה שהכי חשוב זה להיות רפויה,

היא תשים לך חומר מאלחש ברמה שלא תחושי שום כאב - אבל לא תאבדי את ההרגשה. רק בלי כאב בכלל.

מה שכן, אחר כך זה דורש טיפול מסוים שהיא תנחה אותך, וזה זכור לי כקטע לא נעים.

די דידיתי כמו יולדת במשך כמה ימים...

קחי בחשבון מיני חופשת מחלה.

ואחר כך אין כאבים בכלל!

בהצלחה, ואם את צריכה עוד משהו תשאלי,

למרות שאם מדובר בפרטים רגישים לא יודעת איך נתקשר - את ואני אנונימיות.

 

נאסרת אחרי זה? לכמה זמן בערך?

ברור...

לפרק זמן נורמלי, לא זוכרת בימים - אבל כמו מחזור אם אני זוכרת נכון.

מקצוענית ביותר.
יש את הטלפון שלה באתר של מכון פועה, נדמה לי.

אני הלכתי בשבוע שאחרי החתונה. למה לסבול!!

ממה ששמעתי ממכון פוע״ה את לא אמורה לבדוק אחרי יחסים, להפך אמורה לעשות הכל כדי לא להיטמא לא לבדוק וללבוש תחתון צבעוני.. כדאי מאוד להתייעץ עם רב.. הם סיפרו על לא מעט נשים שמגיעות ללידה עוד עם חלק מקרום הבתולים ואמרו שהיום כלל לא מפנים לניתוק.

הסתבר שקרום הבתולים שלי היה דומה לעמודים עמודים, ולא בצורה הסטנדרטית, מה שמאד הקשה על יחסי אישות אחרי החתונה, מאד כאב לי שם. רופאת נשים עשתה לי ביתוק בתולים אחרי שהתייעצתי עם רב. הביתוק לא כאב כלל, אולחשתי במקום. כמה שעות לאחר מכן הסתובבתי עם תחבושת כמו טמפון שעצרה את הדם. ההחדרה של התחבושת כאבה קצת, וגם ההליכה במצב זה היתה קצת כאובה. אבל כל כך שווה!!!! חודשיים אחרי החתונה הצלחנו לראשונה להיות ביחד. וב"ה נפקדתי מהר...הודו לה' כי טוב!

ממש מילה במילה,

והכי חשוב לתאר לבעל כמה זה היה בלתי אפשרי בלי הביתוק - כי זה קצת מבאס אותם שהם 'לא הצליחו'...

תעשי דברים שכיף לך לעשות עם הגוף שלך,תטפחי אותו, תשקיעי באיפור, שעווה-אם את עושה בעצמך אז אולי פנקי את עצמך בקוסמטיקאית, לכי תעשי ציפורניים, צבעי תשיער, כל מה שכיף לך!! זה יחזק לך את תחושת הביטחון העצמי ומימלא יהיה לך יותר חשק,בעלך יקלוט את זה וגם אצלו בע"ה יתעורר החשק ;)

אני במצבך, נראה לי.
מאד חיכיתי לטבילה בעיקרון, אבל ציפיתי שהגוף יחזור לעצמו קצת ובינתיים המצב לא משהו בכלל.
חוץ מזה אני גם סובלת מאד מגאזים ודואגת שאולי בעלי לא נמשך אלי כבר.. לא שואלת אותו כי אני מעדיפה לא לדעת אם זה המצב.

אבל סתם בשבילך, אולי תנסי לא להיגעל מהגוף שלך, זה שהצורה פחות יפה לא הופך אותנו למגעילות, רק פחות חתיכות. ותמשיכי לקוות שישתפר. אני לא נגעלת מהגוף שלי, רק מבואסת כשאני מסתכלת במראה ומודדת בגדים.

כבר משפר את מראה הגוף... את יכולה לעשות מפגש הכרות מחדש עם הגוף, לטפח, קרמים, בגדים חדשים,... להשקיע, בסה"כ עברו כמה שבועות... הכל רגיש עדיין... בנחת...

ואני לא כותבת מאנונימי כי אני עומדת צאחורי מה שאני כותבת. לא אומרת שהיה אצלי קל. אבל אחרי היפוך תודעה ובעזרת כמה אנשים טובים- ככה, הקב"ה נתן לי גוף והביא איתו תפקיד. זו אני. יש אותי של לפני ויש אותי של אחרי. אותי של לפני היא אולי יפה יותר חיצונית. אבל עם יותר "רדידות" נפשית ופחות הבנה על החיים. אותי של אחרי- יודעת להעריך את החיים פיזית יותר. יודעת להעריך מה זה נשמע שירדה לעולם. עם עמקות ובשלות נפשית גדולה הרבה יותר. אמא, מניקה. ונכון החיצוניות שלי השתנתה- אבל היא לא השתנתה כי אכלתי לא נכון או הייתי בטטה. היא השתנתה כי הייתי כלי מדהים לשליחות שלי בעולם. ואם ככה הקב"ה רוצה שאשאר אחרי- אז מה טוב. וזו אני. עמוקה יותר, עם בטן, בשלה יותר, עם ירכיים, אוהבת יותר, עם אגן.
בהצלחה יקרה! מוזמנת גם לאישי..

השאלה העיקרית היא איך בעלך רואה את זה... לא?

אני חושבת שזה הפחד של הפותחת.

ואם היא תשדר שטוב לה עם הגוף שלה, בעלה ירגיש את זה גם.
כשאשה אומרת לבעלה כל הזמן- ״אני שמנה, אני מכוערת, הגוף שלי כבר לא יפה...״ וכו׳ אז בסוף הוא יתחיל באמת כבר לחשוב ככה, גם אם בהתחלה לא חשב בכלל.
וסתם ככה, גברים מתוכנתים לאהוב גוף של אשה... אז זה לא באמת אמור להפריע.
כך מניסיוני ולענ״ד.

וא אחד המלאכים שעזרו לי להגיע לתודעה הזו..

ולאנונימית שמעלי- כמעט תמיד מה שאנחנו משדרות זה מה שהבעל קולט. ונראה לי שדווקא הפותחת כן התכוונה לראייה של עצמה

את מה שאת, את לא אמורה לדבר על זה!

בעז"ה אם את רוצה לעשות דיאטה אז תעשי.

לי גם אישית יש איזה משהוא שאני בטוחה שהוא ממש לא יפה .

לפני איזה חודש מישהיא אמרה לי את מאוד יפה, אמרתי כן אבל חוץ מ.... אז היא אמרה הא לא שמתי לב,, אמרתי תסתכלי מהפרופיל..תבדקי טוב.. חחח

אבל זה העזתי לעשות רק למישהיא שאני לא בהכרות אישית, לבעלי לא הייתי נותנת רעיונות ומדברת ככה.

 

אז מה שאני אומרת-תשארי עם המחשבות לבד

את לא אמורה לדבר על זה עם בעלך ולחשוב מה הוא חושב,

אני מאמינה שאם זה לא יפה בעיניו הוא יגיד, אם הוא לא יגיד גם אם מצד שזה לא מפריע לו וגם אם מצד שהוא לא רוצה לפגוע בך, אז מצוין.

אני לא חושבת שהוא יחשוב שאת פחות יפה.

 

גברים פחות שמים לב לדברים האלה ותאמיני לי שאחרי מעל חודש שהייתם אסורים הוא ישמח ויתרגש מאד ולא ישנה לו אם יש לך קצת שומן בבטן.

 

דבר נוסף, אל תגידי לבעלך- נכון אני שמנה? נכון אני כבר לא יפה?

כי ברור שהוא יגיד לך- לא לא מה פתאום אבל הדברים האלה מחלחלים ובסוף גם הוא יחשוב ככה.

 

תרגישי טוב עם עצמך ועם הגוף שלך!

זה באמת לא קל לעמוד עכשיו מול המראה... מנסיון...

 

אני ממש רזונת מטבעי, ובברית של הבכור לבשתי שמלה מהשבע ברכות שלי...

 

אבל לאחר הלידה השניה הרגשתי שממש התרחבתי ונשארה לי בטן רפויה מאד גם אחרי חודשיים, הרגשתי כ"כ דפוקה וממש שנאתי לעמוד מול המראה, לא רציתי לקנות בגדים (אבל נאלצתי, כי ר"ה הגיע ואני לא נכנסתי לאף חצאית...)

 

אני דוקא כן התבכיינתי לבעלי ובעלי עודד אותי ואמר לי - את עדיין רזה מאד, מה את רוצה?

 

עם הזמן, כשחזרתי מחל"ד (14 שבועות כולה) ונעמדתי מול המראה להתלבש, פתאום שמתי לב שחזרתי לעצמי ול"חור" בבטן שתמיד היה לי

 

קחי לך זמן...

 

זה עובר לכולן (כן בד"כ גם למלאות), את לא תישארי במראה הריוני לנצח

 

אני מכירה הרבה נשים שלא הצליחו להוריד אחרי כמה וכמה לידות. החכמות בהן- הפסיקו את העיסוק האינטנסיבי-אובססיבי הזה בגוף ולמדו לקבל את עצמן כמו שהן ולאהוב את זה על כל המשתמע. אני לא אומרת לזרוק הכל ולאכול בלי חשבון. כן צריך לאכול נכון. כן צריך להתעמל (אהמ אהמ עצמי) אבל פרופורציות..

בפרט בלידות חוזרות

השמנתי הרבה בהריון לא בגלל שאכלתי המון, יש לי תופעה של נפיחות אוטומטית עוד לפני ה2 פסים כבר יש לי נפיחות בהטן והרבה אויר כתוצאה מאיזה שיבוש בפעולת מעיים מההריון.
עליתי בערך 20 קילו.
אחרי 7-8 חודשים מהלידה ירדתי במשקל כמעט הכל אבל במראה החיצוני- התרחבתי,החצאיות לא עלו עלי..ונשארה לי בטן שרפויה מחולשת שרירים.ואז..נכנסתי שוב להריון ב''ה..אז כבר לא מצפה לרדת אלא רק לכיוון ההפוך...

והדס- אני ממש ממש מזדהה עם מה שעתבת קודם שהכל זה עניין של גישה. לקחת לי את המילים מהפה.
לפעמים גם לי היה קשה לראות איך כולן יולדות ותוך שבועיים-שלוש כבר עם בטן שטוחה ומבנה צר...ורק אני לא..היה לי קשה עם עצמי.
ורק להפנים כמה התרחבתי גם בנפש..כמה השמנתי בלימוד מהחיים...

☺

השמנתי הרבה בהריון לא בגלל שאכלתי המון, יש לי תופעה של נפיחות אוטומטית עוד לפני ה2 פסים כבר יש לי נפיחות בהטן והרבה אויר כתוצאה מאיזה שיבוש בפעולת מעיים מההריון.
עליתי בערך 20 קילו.
אחרי 7-8 חודשים מהלידה ירדתי במשקל כמעט הכל אבל במראה החיצוני- התרחבתי,החצאיות לא עלו עלי..ונשארה לי בטן שרפויה מחולשת שרירים.ואז..נכנסתי שוב להריון ב''ה..אז כבר לא מצפה לרדת אלא רק לכיוון ההפוך...

והדס- אני ממש ממש מזדהה עם מה שעתבת קודם שהכל זה עניין של גישה. לקחת לי את המילים מהפה.
לפעמים גם לי היה קשה לראות איך כולן יולדות ותוך שבועיים-שלוש כבר עם בטן שטוחה ומבנה צר...ורק אני לא..היה לי קשה עם עצמי.
ורק להפנים כמה התרחבתי גם בנפש..כמה השמנתי בלימוד מהחיים...

אז אני לא אומרת לך שזה יעבור, כי ממש לא בטוח, לא כולן חוזרות לעצמן!!

 

אני רק יכולה לספר לך מנסיוני.

 

אחרי לידה שלישית כבר לא חזרתי לעצמי, נשארה לי בטן וישבן בולט. (סורי על התיאור..)

 

לפני ההריונות הייתי ממש רזה!

 

היה לי קשה להשלים עם זה שאני נראית שונה מתמיד וחששתי כמוך שבעלי כבר לא ימשך אלי כמו פעם.

 

אבל... הופתעתי מאוד כשאחרי המקווה בעלי כ"כ התלהב מהבטן הרכה שנשארה לי, כן לנו זה נשמע הזוי..

אבל הוא פשוט אהב את זה והחמיא לי וראיתי שזה אמיתי ולא רק כדי להרגיע אותי...

אני הייתי ממש מתעצבנת להסתכל במראה ולראות את הישבן שהיה בולט מידי לטעמי,

אבל בעלי אהב את המראה החדש שלי ואמר שזה הרבה יותר נשי!!!

 ויותר מזה, הוא הזהיר אותי שאם אני רוצה לעשות הליכות ולשמור משקל וכו'  אז בתנאי שאני לא מורידה את הישבן

 

עד כאן מנסיוני...

 

עצה שלי: תשדרי לו שאת מרוצה מהמראה שלך ואת האישה הכי יפה בעולם והוא יאמין בזה!!

 

 

 

(בטן עגלגלה וישבן בולט ועגלגל), כי זה באמת מבנה הגוף הנשי הטבעי...תכלס'. היום הרסו את זה עם דוגמניות שהפכו את הרזון לאידאל אבל לא צריך להיכנע לזה.

אני בתחילת ההריון וממש מבאס לקרא את זה...

אני גם נורא מפחדת מההשמנה במיוחד שכולם מסביבי לא משמינות (אחיות, חמותי) ובמיוחד שאני יודעת שבעלי אוהב בנות רזות...

לא חשבתי על זה אף פעם ואני פשוט מפחדת עכשיו

לא השמינו - אז יש סיכוי שגם את לא. זה בד"כ תורשתי.

(ממני, שגם קיבלה את התורשה של אמא שלה, בכיוון ההפוך...)

ולי ולאחיות שלי אין אותו מבנה גוף... אומנם כולנו רזות, אבל הן יותר צרות ממני

אתן קולטות עד כמה התרבות היום דפקה לנו את המוח? פעם שמן היה נחשב סימן לאדם מאושר- שיש לו מספיק מה לאכטל. שיכול להרשות לעצמו!! יאללה!! בואו נשמח באושר ובטוב ובעושר שהקב"ה מרעיף עלינו!!! מי קבע שרזה זה יפה? אני מכירה אישה מחאה קצת שעשתה דיאטה והיום הרבה פחות יפה! כל אחד ומה שיפה לה! הבעלים שלכן יאהבו אתכן. תאמינו לי. אתן הכי יפות שיש!!!!!

מלאה וחטובה (יש דבר כזה) לבין גוף שנוזל מרפיון שרירים ושומן עודף,

פעם חשבו שזה יפה - היום חושבים שלא, בין השאר בגלל שגילו שזה הפך הבריאות.

מה חבל שאין לי טיפת כוח לעשות התעמלות, אני פשוט שונאת את זה ולא בא לי.

אבל אני לא יכולה להתכחש לזה שכשאני מרזה אני מתייפה,

לא דחלילה בכלל - אני לא אוהבת שחיפות. אבל פחות 7 קילו ממה שאני עכשיו - זה פשוט חלום מבחינתי.

גם בלי קשר לבעלי...

ואין לי כוח להלחם בזה בכלל. 

אולי חברה שלך פחות יפה כשהיא רזה, אבל יש נשים וביניהן אני - שהשומן העודף ממש מכער אותן.

מה לעשות?

 

יש פה סרטון יפה שמישהי טובה העבירה לי.. יש פה תמונות של נשים לא צנועות. אבל הוא מבהיר באופן נפלא את מה שדיברתי עליו.. הוא באנגלית.

אבל אני לא מבינה כלום... אני ואנגלית.. בעעעעע

לצערנו. ולכן להגיד שהתרבות דפקה לנו ת המוח זה אולי נכון אבל לא כ"כ עוזר, לפחות לטעמי

ואין מה לעשות ככה זה ההריונות משנים את הגוף

אבל במאוחדת, בירושלים.

תודה!

יש השתתפות של כללית מושלם.

תודה אנונימית!
אני מעדיפה באזור המרכז-
אולי במקרה יש פה לעוד מישהי המלצה כזו??
אם לא, אשתמש בהמלצתך... תודה צדיקה!

מדהימה!!! אנושית!!! מקצועית!!
מומלצת בחום

בהצלחה!

היא גם אישיות בפני עצמה..
לא סגורה על זה שמתקינה אבל כמעט בטוחה שכן.. תבררי עליה

מקבלת בראשל'צ, יד בנימין ועוד..

פעמיים עשיתי אצלה והייתי ממש מרוצה

תבדקי בדף הוראות של הגלולה.

 

אבל בכללי, לא מכירה גלולה שכבר שאחרי איחור של שעתיים וחצי יש בעיה מבחינת המניעה.

ככה זה יוצא כמו וסת אחרון וליל טבילה ויש לך נקודה להיאחז בה

ואז גם אומרים לך תאריך שמקביל לתאריך הווסת....

בהצלחה!

אצלנו בהוראת הרב, לא עושים אולטרא סאונד עד חודש שמיני, חוץ ממצבים מיוחדים.

במצב כמו שלך אפילו אצלנו עושים אולטרא סאונד מידי לקביעת גיל ההיריון.

להרבה נשים הבחילות מתחילות רק בשבוע 8, לכן אין למה לחכות.

 

חשוב לדעת את גיל העובר בשביל כל מיני דברים- מתי לצפות לדופק, התפתחותתקינה ומתי עוברים את התאריך ומתי כדאי לזרז

פורום לבנות עם כאבים וקשיים באישות

כדאי ללכת כמה ימים אחרי השחרור כדי לקבוע תורים לחיסונים וכדי לשקול את התינוק ולעקוב אחרי העליה/ירידה במשקל.

כדאי כמה שיותר מוקדם כי לוקח שבועיים+ עד שהתינוק מצליח לינוק טוב אחרי זה וחבל לבזבז זמן!!

אז עוד חודש היא תדע...

טלפון, פגישה אישית, מה שהכי נראה לך מתאים. אגב גם אני גננת וכדאי שתדעי שמגיע לך 40 שעות לבדיקות במהלך ההריון ז"א כ 6 ימים.

גם אני באותו מצב. שנה ראשונה.

צריכה ללדת בחופש הגדול...

נראה מה יהיה עם שנה הבאה

היא צריכה לארגן ממלאת מקום

סוכריית מנטה/עלי נענע/פלח לימון/סירופ -העיקר לשתות

היו לי תקופות שהייתי חיה על שלוקים

או שהייתי אוכלת קוביות קרח כי זה הדבר היחידי שלא עשה לי בחילה

בלי לשפוט בבקשה . אל תכניסי את עצמך להגדרות -אמא טובה, אמא רעה . אבל אם כבר - אז רק תחזקי את עצמך - את אמא טובה . למה? כי..ככה. הנה למשל את חושבת עליו במקום על הבריאות שלך . השתיה זה באמת עניין בעייתי אצל אמהות מסויימות. אז אפשר להסתובב עם בקבוק קטן ולתת לגימה , או לשתות קצת לימונד עם נענע או כל מה שקצת טעים . 

 

בהצלחה 

אני באותה סירה כמוך, אבל מה שהרגיע אותי היה שאני משתדלת.

וחוץ מזה שהעובר שלי מקבל מה שהוא צריך, הוא לוקח את זה מהגוף שלי ולכן מי שיפגע- זו רק אני! לכן אמא רעה אני לא, אבל מבחינת ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כדאי לי לשתות. 

וכדאי מאוד שתפסיקי לחשוב כך....
זה עלול ללוות אותך להמשך, ועלול לגרום לך להתנהג בצורות שלא היית רוצה.
תשתי, תעשי את ההשתדלות שלך, ואל תחשבי על עצמך מחשבות שליליות כאלה.


(ואולי, אם התכוונת ברצינות שאת חושבת כך וזה לא סתם משפט בעלמא, כדאי לך טיפה לעבוד על הבטחון העצמי... מניסיון....
בהצלחה!)

וכך היא גילתה שהיא בהריון...

גם כן שבוע 6
ונכנסתי להריון אחרי הטבילה הראשונה גם כן

לאמא שלי אני מספרת ברגע שאני יודעת-אמא זאת אמא!! !לכל השאר אחרי הדופק..... שיהיה לך הריון כייפי ומשעמם לידה קלה בעזרת השם...

זה ממש תלוי בקשר עם ההורים

אחרי שנתיים עם גלולות, ולקחתי גם כמה חודשים ברצף, הייתי בטוחה שיקח למערכת לחזור לעצמה ויקח קצת זמן, אבל בטבילה הראשונה ישר נקלטנו...
ובקשר לשאלה- אני אישית כן הייתי משתפת ומשמחת אותה.
הריון קל ומהנה!

זה מאד תלוי מי ההורים שלך,

אמא שלי נניח סוג של כועסת עלי כשאני מספרת לה על הריון.

אני רואה את הפנים שלה מתעננות, היא בפירוש לא שמחה.

זה מלחיץ אותה ומרגיז אותה, והיא חושבת שאני לא אחראית,

ושאני מטילה את עצמי על צווארה (אני ממש לא!!!), כי אם לא נחיה ברווחה - 

זה מטיל עליה......

נו הבנת.

בקיצור זה נורא תלוי מי אמא שלך, ואם היא אוהבת את זה.

אם כן - הלוואי!! הייתי רצה לספר!!! איזה כיף!!!!

בראשון חיכיתי עד 12... תאמיני לי שהיה קשה מאודדד לחכות...

בשני.. הנוכחי ב"ה.. חיכיתי גם ... רק אחרי שקיפות סיפרתי...שבוע 13...

ובע"ה גם בבאים אני אספר בסביבות השבוע הזה...

מה שבטוח.... לחכות לדופק בע"ה....

שיהיה היריון תקין וכיף!

הוא האם ח"ו לא יהיה דופק אני אספר לאדם הזה או לא.

מי שלא תהיה לי בעיה לספר לו על הפלה - אין לי בעיה לספר לו מוקדם על הריון.