פורום הריון ולידה (עמוד 4702)

הוא התיר רק בגלל שזה היה צורך בריאותי שלי (גופני ונפשי) להתאושש ולהחלים.

 

כשדיברנו איתו על קשיים בפרנסה וכו' הוא די שלל את זה כסיבת מניעה והציע לנו פתרונות מעשיים לעזרה כלכלית וכו'...

 

לכן אני די חוששת לשאול שוב, כי אני לא רוצה להגיע למצב שבו כביכול נכפה על בעלי הריון,

ברור לי שזה צריך להיות רצון משותף של שנינו!!

מבחינת בעלי קיבלנו היתר של מניעה של 18 חודשים ואין מה לשאול שוב....

כבר רוצה ילד נוסף- ובעלי לא. אחרי הלידה היינו חסרי נסיון ולא באמת הבנתי מה הגוף שלי עבר, אז ניסיתי להמשיך את החיים כרגיל. וזה לא עבד. במבט לאחור החודשים הראשונים אחרי הלידה היו נוראיים בשבילי. לא תיפקדתי כמעט, והייתי רעבה כל הזמן ואף אחד לא הכין לי אוכל. בעלי מרגיש אשם שהוא לא קלט את זה וסבלתי כ"כ בגלל זה, ולכן הוא מפחד שאלד שוב.

 

לעניינינו: משתמע שבעלך קצת בטראומה מהפעם הקודמת. ואת ממש צודקת שזה צריך להיות רצון משותף של שניכם, ולא כדאי לך לכפות את זה עליו. מאחר והוא קובע את סדר היום ההלכתי בבית, והוא החליט לא לשאול רב, ויש לו על מה לסמוך, (הוא לא עושה משהו נגד ההלכה).

 

אני מבינה מצוין את הקנאה הזאת שתיארת, אבל לא כדאי לך לספק את הרצון שלך לעוד ילד על חשבון הצרכים של הילד הזה, ולו בגלל הסיכוי הקטן שלבעלך יהיה איזשהו כעס עליו או עלייך. בטווח הארוך- זה פשוט לא משתלם!

 

וכנ"ל אם תחפרי לו יותר מדי והוא בסוף יסכים רק כדי לספק אותך ולא בלב שלם.

 

הגיוני שבעלך מכין את עצמו נפשית לסיום ה-18 החודשים, וכשזה יגיע הוא יקבל את ההריון באהבה ובשמחה. 

 

בהצלחה! תחזיקי מעמד!

ואעזור בהקפצה.

תראי, את אומרת שההיריון היה מאד קשה ונפל נטל גדול בתוך הבית על בעלך בנוסף לעבודה הקשה מחוץ לבית.
את אומרת שבהתחלה לא רצית (למה? כי עוד התאוששת מההיריון?) ועכשיו את כן רוצה. זה בגלל שמשהו בך השתנה או בגלל שאת רואה את הסביבה שלך?
את אומרת שקרה מקרה וחששת שנכנס להיריון וזה הפחיד אותך. שוב, למה? פתאום זה היה חשש אמיתי לפני שדיברתם על הנושא לעומק?
את אומרת שאת קונה בגדי תינוקות כי את ממש רוצה עוד תינוק (שזה מקסים בעיני!) אבל יש לך בבית תינוק/ת מקסים שעוד קטן ממש וצריך המון תשומת לב! האם יהיו לך כוחות לטפל בתינוק אם תהיי בהיריון קשה שוב?
את אומרת שמבחינה כלכלית וטכנית אתם לא יציבים. אני מאד מאמינה בה' ששולח פרנסה, אבל גם מאמינה שצריך לעשות את ההשתדלות המקסימלית שלנו כאן ולהביא ילדים לתוך בית שיכול לתמוך בהם מהבחינה הזאת.
את אומרת שבעלך מתנגד, מאיזה סיבה? הכלכלית? הנפשית? העול בבית? התינוק הקטן שכבר יש?

בסופו של דבר לא אמרתי שום דבר חדש, רק ניסחתי אחרת את מה שאת כתבת כדי לנסות לעלות אצלך את התשובות לשאלות האלה. תשבי ביחד עם התשובות ועם בעלך ותחליטו ביחד מה מתאים לכם עכשיו.
ואם בכל זאת אמרתי שאני אתן את השקל שלי, אז אני חושבת שכניסה להיריון צריכה להיות החלטה משותפת ואם בעלי היה מתנגד אז הייתי מחכה.

אני יכולה רק להעיד על עצמינו שבהתחלה תכננתי למנוע שנה לפחות בגלל הלימודים למרות שרציתי, אבל אחרי כמה חודשים בעלי דיבר איתי ואמר שהוא מאד רוצה ושאולי נפסיק את הגלולות. ראיתי כמה שזה היה חשוב לו והבנתי שלא יהיה כל כך נורא אם אני אלד כשיש לי עו שנתיים נוספות אח"כ עד סיום התואר. וב"ה הקב"ה החליט שזה הזמן שמתאים לנו להיכנס להיריון ובירך אותנו מהר. אבל עשינו את השיקולים שמתאימים לנו בתור זוג ומשפחה לעתיד.

(התלבטתי על האנונימי אבל החלטתי שלא כי מאמינה במה שכתבתי ועומדת מאחורי זה, וגם כי נראה לי שהגיע בערך הזמן לצאת כאן מהאנונימיות).

הייתי אומרת שדעתו חשובה לא פחות מדעתך.
אם הוא לא מסוגל להוסיף עול עכשיו, והוא מבין שלא יעמוד בעול כלכלי בנוסף, אז מה יש לומר.
אם רוב העול היה עליך זה משהו אחר.
את לא יכולה "להפיל"עליו את זה, ומה גם שנראה לי שאם רוב העול היה עליך אולי גם את היית רוצה לחכות עוד קצת עד ההריון הבא.

יש לך תינוק קטן. 

תטפלי בו, תדאגי לו , תשמחי בו בינתיים. 

למה הוא צריך אח כשהוא עוד עצמו תינוק? 

הגוף שלך גם צריך לנוח. 

כניראה שהאיש שלך מכיר אותך ויודע למה את מסוגלת ולמה פחות.

זו גם החלטה שלו, בין השאר בגלל שרוב העול נפל עליו.

כל האווירת הילודה הסביבתית הזו של היא בהריון אז גם אני צריכה, 

עושה הרבה פעמים נזק. 

מכירה מישהי, שאיך שחברה טובה שלה מספרת לה שהיא בהריון, היא גם חייבת עוד פעם. 

 

אולי כדאי לקנות לה מתנה בובה יפה ועגלה, שגם לה יהיה "תינוק" לטפל בו

לקראת הלידה השניה (הבכור שלי היה בערך בגיל של הבת שלך)

קניתי כל מיני הפתעות חמודות כמו פלסטלינה, מדבקות, חרוזים להשחלה ועוד

הכנתי קופסה מושקעת ומקושטת

אחרי הלידה הוא קיבל את הקופסה (מתנה מאמא) וגם מתנה יפה נוספת (מהתינוק החדש) ומאוד שמח

אמנם היה לו קצת קשה בהתחלה אבל סה"כ הוא כל כך שמח באח החדש שלו

מציעה לך להזכיר לעצמך שהמתנה הכי טובה שילדה יכולה לקבל זה אח או אחות

אמנם יש תקופת הסתגלות (שיכולה לקחת כמה שבועות, ואפילו יותר, צריך לשים לב אם יש התנהגות חריגה אחרי הלידה זה לגמרי בסדר, יש ילדים שלא רוצים פתאום לאכול או בוכים יותר, לא להילחץ כי זה עובר)

אבל עם כל זה זו ברכה שיש אח או אחות חדשים

כשאת תרגישי שלמה עם זה - היא גם תרגיש כך

התינוק לא גוזל את אמא, הלב של אמא מתרחב לאהוב עוד ילד

כשהתינוק גדל יהיה לה חבר (או חברה) לכל החיים! זה נפלא.

 

וכן, אם תהיה לה בובה לטפל זה מקסים

(הבכור שלי היה שם בובה במנשא.....)

ולהסביר קצת מה הולך להיות... התינוק בבטן של אמא, ויום אחד ירצה לצאת, ונקרא לו בשם, ונחליף לו טיטולים ונאכיל אותו, ונשחק איתו!! איזה כיף! ותחלק סוכריות בגן!

 

 

לא קראתי את התגובות מעליי- סתם מעלה איזו נקודה- מחילה מכבוד כולם- אני חושבת שמרוב שחוששים מה יהיה משדרים את זה גם לילד- אוי, מסכן, תכף יוולד לך אח ובטח תקנא ותהיה מסכן. אז יאלה בוא נדגם אותך ונקנה הרבה מתנות, ללידה או לברית/ה יביאו גם לך מתנות ולא רק לתינוק. ובעצם אנחנו מאבדים את הטבעיות- בד"כ ילדים שמחים בתינוק החדש, ברור שלפעמים מקנאים וצריכים את תשומת הלב שמיוחדת להם, אבל צריך לקלוט אותם ולהיות רגישים אליהם- ולא מראש לרפד להם כל כך... ולכן אני סבורה שהכי פשוט שיש יהיה הכי טוב.כבר תראו עליו אחרי הלידה בעה איך הוא חווה את המצב החדש.

ואנחנו כל הזמן אומרים לה איזו אחות נהדרת היא ואיך היא מטפלת בו יפה, ובכללי מנסים לתת לה כמה שיותר צומי ולשתף אותה בטיפול בתינוק.

אין מצב למתכונים דיאטטים?
תגידי מה המגבלות וננסה לעזור לך

וגם יש שוקולד ללא סוכר
דווקא אהבתי אותו

וכשנכנסים לזה- מצליחים לשרוד, בפרט שזו תקופה זמנית...
יש המון דברים טעימים ללא סוכר.
תתייעצי עם דיאטנית ותשמעי ממנה.
בסופרים יש אגפים שלמים ללא סוכר.
זה נראה הרבה יותר מפחיד ממה שזה...

בהצלחה!!

ב-3 חודשי ההריון האחרונים החיים שלי סבבו סביב אוכל, בדיקת סוכר, אוכל, בדיקת סוכר ושוב אוכל (או חוסר אוכל)

 

הדיאטנית תתן לך דיאטה עם מספר מוגבל של פחמימות בכל ארוחה, והפרשים מסודרים בין הארוחות, ותצטרכי לבדוק את הסוכר שלך כמה פעמים ביום- תלוי כמה הרופא יגיד.

 

פחמימות הן בדרך כלל החלק המשביע בארוחה, ולכן קשה יותר לשבוע כשאוכלים מהן כמות קטנה כ"כ...

המלצותי: 

תחתכי לעצמך כל בוקר ערימה של ירקות לנשנש בין הארוחות (הכוונה בארוחות ביניים. בין לבין אסור לאכול)

תשמרי ממתק קטן כל יום לארוחת ביניים. (למשל: 4 קוביות שוקולד ללא סוכר)

מרקים. זה גם מסתדר מצוין עם החורף וגם יש בהם מעט פחמימות (כמובן בלי הרבה תפו"א/דלעת/בטטה וכו')

תסתכלי על עצמך במראה. את לא תשמיני הרבה בסוף ההריון. (רשמתי באחד השרשורים הקודמים- דקה אחרי הלידה הבטן שלי הייתה יותר קטנה ממה שהיא עכשיו).

 

את שומרת על הבריאות שלך ושל הקטן שלך! ואין דבר חשוב מזה! זו ממש מסירות נפש. כן.

אבל אבל לטבילה בערב יש עוצמה טנשמות קדושות יורדות בערב זה..

לדעתי לא כדאי לדחות את הקידוש- את הולכת למקווה והוא הולך לבית הכנסת. לאחר מכן, כשהוא חוזר ואת כבר בבית (דרך אגב כשאת מחכה לו את יכולה להקדיש את הזמן לתפילות), תעשו קידוש, סעודה ראשונה, קריאת הלכות וברכת המזון . ואח"כ כרגיל, כמו כל ליל טבילה...

לא משנה שזה יוצא בליל שבת, להפך זה מיוחד יותר ונותן אווירה ממש מקודשת. 

העיקר שאתם ביחד, זה יהיה בעל משמעות בע"ה.

לדעתי מה גם שיש אווירה של ניתוק, במיוחד שאתם לבד בבית.

שבת שלום!

מניסיון, גם אני לא ידעתי מה לעשות בפעם הראשונה שזה קרה לי והופתעתי מהקדושה ומהציפייה הגדולה שהייתה שם.

כשלי יצאה טבילה בערב שבת - בעלי הלך לבית כנסת ואני הלכתי לטבול. כשחזרתי חיכיתי לו בבית, בנתיים התפללתי והתארגנתי..הוא בא, עשינו קידוש וארוחה כרגיל..פרשת שבוע, ברכת המזון וכו'. ולאחר מכן היה את הזמן...לא הבנתי למה לדחות את הקידוש? אף אחד לא אמר שמיד לאחר הטבילה צריך את הזמן. בכלל לפי הקבלה עדיף אחרי חצות, ככה שברור שזה לא מיד לאחר הטבילה.

בהצלחה!

כמה דברים..

דבר ראשון תמיד טוב גם בליל מקווה רגיל קודם כל קצת לאכול ולהיות ביחד לא רק ישר ללכת למטה כי יש בזה משו מאוד מיוחד.

דבר שני אני באופן אישי לא אוהבת שהמקווה יוצא הערב שבת כי אז אני מרגישה שההכנות לשבת משתלטות על ההכנות למקווה (בעיקר ברמה הרגשית) ודווקא אם יש משו ש"מציל" את האווירה זה סעודת שבת, בטח אם אתם לבד

דבר נוסף, יש קדושה מאוד מאוד גדולה בערב שבת ואם זה זמן שמאפשר שתקלטי בו להריון תשמחי בזה ותחשבי על זה כי נשמות מאוד גדולות יורדות בערב שבת...

בכל מקרה, המלצה של הרב של בעלי- לא לתת לאישה לחכות לגבר בבית אף פעם אחרי מקווה אלה רק הפוך. אז בערב שבת שיצא לי לטבול בעלי הלך למניין המהיר ביותר ואני גם קצת התעכבתי במקווה (התפללתי הרבה וכו') וזה גם קצת יותר נותן תחושה טובה

ודווקא שאלנו רב ואמר שאפשר לדחות את הקידוש אם רוצים להיות יחד. לנו זה היה טוב, ולאחר 9 ח' נולד המתוקי שלנו...

אף פעם לא חשבנו לדחות ת׳קידוש...
מקס׳ לא מאריכים בסעודה יותר מדי.
וכמו שאמרו, גם בלילות רגילים העדפנו קודם לשבת לאכול קצת, להרגיש ביחד, ואז...
זה כיף ממש!! בערב שבת יש הרגשה כזאת מיוחדת, קדושה... תנצלו את זה

את יכולה למרוח לה טיגל על החניכיים. 

כמה פעמים? לא יודעת. אולי 5 פעמים ביום? אין לי מושג.

 

בהצלחה!

הגיוני מאד

וכן, כנראה שהיא מהזריזים, בהצלחה!!

הבן שלי הוציא בגיל 3 חודשים.. ואני מכירה עוד כמה שהוציאו מוקדם.

הוא רק בן חודשיים וקצת ואוכל את הידיים שלו כל היום...

 

הוא פשוט גילה את הידיים שלו

כי לפני כן הוא היה מנסה לאכול את הידיים כשהוא היה רעב....

עכשיו אין לי דרך לדעת מתי הוא רוצה לאכול.

אבל זה באמת חמוד=)

יש ילדים שצומח רק אחרי גיל שנה.

 

בתחילת ההריון לא ניסיתי אפילו, מה הקטע לקחת ואז להקיא? 

עד כמה הכדור הזה חשוב?

אני משתדלת להקפיד על תזונה מגוונת ועשירה בברזל ומוותרת עליו בלב שקט

אבל שוב, זו הבחירה האישית שלי, כהמלצה גורפת- אני לא יודעת מה להגיד לך בלי להכיר אותך.

תלוי במצב הברזל שלך ובתזונה שלך.

ואני גם ממש מתקשה עם הברזל
עד עכשיו בלעתי עם כוס מיץ מתוק וזה עזר, גם לטעם שנשאר בגרון אח"כ. עכשיו עברתי לחצאי כדור אבל זה לא כל כך משנה את הטעם אח"כ בגרון.

והקאות.תאמת אני בקושי גומרת קופסא 1 בכל ההריון.

או לחלופין קוטג' אם את בקטע של מלוח...

תופעה מוכרת
אני ב2 ההריונות ביחד + בהנקות לא גמרתי כמות של הריון 1...
אותו סיפור גם עם הברזל.
המלצה שלי- להקפיד כמה שאפשר על תזונה מגוונת (אני גם את זה לא מצליחה בהריונות) לקחת פריפול (הברזל היחיד שלא הקאתי ועזר ממש למרות שלא הצלחתי להקפיד) הוא מכיל גם חומצה פולית והייתה פה מישהי שהרופאה שלה אמרה לה שאפשר את זה במקום הפרנטל וגם מותר למצוץ או ללעוס אותו.
תעשי מידי פעם בדיקות דם ואם אין חסרים אז תותרי על הפרנטל (אולי כדאי גם להוסיף טבליה של בי 12 ששמים מתחת הלשון)

כמובן אם הברזל סביר. היא טוענת שזה סתם מגביר בחילות..

אני לוקחת ברזל (פולקס אאל"ט) שהוא בגודל של אקמול בערך.. ממש לא נורא.. אני גם לא מסתדרת עם בליעת כדורים, וב"ה הולך לי חלק עם הבליעה.

הרופאה אמרה שלא צריך. כמובן אם הברזל בסדר. ואם לא- יש ספאטון שזה ברזל נוזלי.

אני ממיסה כדורים או קונה בקפסולות ואז מערבבת עם דני

פרנטל יש משהו דומה לאלטמן (רק יותר יקר) בקפסולות

לק"י

לא ברור מי המציא כדורים שעושים בחילות לנשים בהריון..
לי הרופאה החליפה אותו לכדורי ברזל+ חומצה פולית ("פריפול"). כדורים ממש ידידותיים..

אני הבנתי שאת הפריפול אפשר גם ללעוס (אני תמיד בלעתי ואז גיליתי שאפשר גם ללעוס וגם לערבב עם מיץ ורצוי פירות הדר שיש בהם ויטמין C - ברזל וויטמין C בסמיכות משיגים תוצאות טובות יותר..)

ואמרה שאפשר גם ללעוס או למצוץ...

משום מה נתנו לי את שניהם...

אז אני אסתפק בהם באמת.

תודה רבה!!

 

ובאמת אפשר ללעוס אותם, אני לועסת ומייד מכניסה גם טופי, ואז הכל נדבק ביחד ונכנס לגרון

באמת מומלץ. כי ככה לא נשאר הטעם הדוחה של זה בין השיניים..

יש ברזל נוזלי עדין של טננבלוט שגם יש לו פחות תופעות לוואי והוא טבעי.

לגבי האחרים תנסי לבלוע בחלקים יחד עם מיץ ממותק, או לבלוע עם עוגת ספוג מתוקה, אולי זה יעזור.

כתבתי את עניין המראה כדי להדגיש שלא ראיתי ולא הרגשתי ביציאה של הדבר הזה. אלא רק לאחר מכן..בהסתכלות על האצבעות ובניגוב.
כי אם הייתי עושה עם המראה, הייתי מבחינה במשהו שיוצא והיה לי יותר קל.

סליחה ותודה!

יכול שזה הפקק הרירי, הוא יכול לצאת בשלבים.

 

אם זה נשאר בצורה כזאת אז הכל בסדר, קבלי אותו בשמחה

אם זה נראה לך משהו חריג הייתי מתקשרת למוקד אחיות או לחדר לידה להתייעץ איך לנהוג.

אף פעם לא נתקלתי במראה כמו שאת מתארת

של 50 - תסתכלי על הערך glucose

אם הוא מתחת 140 זה שלילי.

של 100- יש 4 ערכים. 

0- בצום: מתחת 105

60- אחרי שעה: 195

120- אחרי שעתיים: 165

180- אחרי 3 שעות : 145

שימי לב שיש רופאים שמחמירים יותר אז יכול להיות שאם התוצאה גבולית הרופא שלך כן יחליט להתייחס לזה כסכרת הריון.

זה היה של 50 יש לי 80...

להרגע בזמן השאיבות, לשים תמונה שלה ולחשוב עליה. לשאוב במקום נוח עם תמיכה לגב. 
ואם את לא עומדת בקצב, לא יקרה כלום אם תוסיפי בזמנים שאת לא נמצאת קצת תמ"ל. שאיבה תמיד פחות אפקטיבית מהנקה. 

1. גם הבת שלי הייתה ככה. היום היא בת ארבעה חד׳ בערך וכבר שבוע בקפיצת גדילה כזו, וקמה קצת יותר בלילה. לא נראה לי שזה עושה שיגמר החלב. אם את נורא לחוצה, תקומי לשאוב, אבל לדעתי זה בסדר. היא תינק כמה שהיא צריכה.
2. בלילה יש יותר חלב כי ההורמון שאחראי על ההנקה מופרש בכמות גדולה יותר בשינה. לא שביום יש פחות...
אגב, גם אם לא מרגישה ׳מלאה׳, זה עדיין לא אומר שאין חלב! תני לה לינוק ואחרי כמה דק׳ משתחרר רפלקס שחרור החלב והוא יוצא בזרימה מהירה יותר.
3. לא יודעת, לא התנסיתי. בעיקר בגלל בנק׳ שכתבתי קודם. אני *יודעת* שגם כשנראה שאין לי, באמת כן יהיה אם התינוק יצטרך...
והערה- בגיל 4 חד׳ יש קפיצת גדילה כזו, שהם יונקים הרבה וזה מרגיש לנו כאילו אין חלב. בגלל זה את אומרת שנגמר?
בהצלחה רבה!!

אני לא מומחית הנקה אבל ממה שאני יודעת:

א. אם זו הפסקה שהיא יוזמת זה לא אמור לגרום למיעוט חלב

ב. לא תמיד מרגישים שיש חלב, נדיר מאד שאין

3. כשהתינוק לא עולה במשקל (וגם אז לא תמיד)

 

את מקפידה על שתיית מים? לפחות 2 ליטר ביום

ןואת אוכלת מגוון?עוף, דגים, ירקות? מאד חשוב

 

בהצלחה

שאלותיך טובות, ותשובות ראויות יכולות להיות מעט ארוכות, עדיף לי בשיחה.

בגדול - כל עוד החלב זורם, אפשר להגביר את הזרימה (ויש אפשרות גם לאחר שנראה לנו שהזרימה פסקה.  יש אמהות מאמצות שהצליחו להניק חלקי!)

לאחר ההנקה , או אחרי צד אחד , כדאי לתת לו את מה שנתת לו במשך השבועיים האלו, תמ"ל כלשהו, כי עדיין אין לך מספיק חלב בשבילו. ולנסות להוריד כמויות של זה בהדרגה, וגם להניק הרבה זמן והרבה פעמים, כדי שיהיה לך יותר חלב.

באיזה גיל הוא? אם הוא קטן, יכול להיות שכדאי להתייעץ גם עם איש מקצוע (אחות טיפת חלב, רופא ילדים, יועצת הנקה). בהצלחה

אני נותנת לו מטרנה אם אני רואה שהוא כבר אכל והוא עוד רעב..יוצא בערך פעם ביום...

את מה ששאבתי הייתי צריכה לזרוק, אחרת כבר הייתי מניקה אותו... לקחתי אנטיביוטיקה חזקה.

הוא אוכל מלאאא זמן! אני פשוט מושבתת..

תודה על העצות!

 

היניקה הארוכה זה כנראה ניסיון להגביר את החלב.
המלצתי (ואני לא יועצת הנקה, זה מניסיון) לקבוע זמן מוגדר, נגיד שעה, שאת מניקה. כל שלוש שעות תניקי שעה ואחכ תשלימי מטרנה. יכול להיות שתופתעי כמה קצת הוא צריך להשלים. אני מאמינה שעם הזמן הוא יקח פחות ופחות מטרנה וככה את רגועה שהוא שבע ואת לא מרגישה שאת מניקה בלי סוף.


בהצלחה וכל הכבוד!

אם הוא התרגל לבקבוק הוא כנאאה לא פותח מספיק גדול. להתעקש על זה - לנתק ולחבר כל פעם

קרה לי שעשיתי הפסקה של שבועיים (כי הוא היה חולה מאוד, לא אני)

ואחר כך הצלחתי לחזור להנקה מלאה, עד שלא הסכים אח"כ לקחת בקבוק...

בכל האכלה תתחילי עם הנקה, ואחרי מספיק זמן (לפחות כמו שלקח זמן ארוחה לפני שהפסקת) תוסיפי קצת תמ"ל, כמו שהמליצו. אבל עדיין את צריכה מרתון הנקות כדי להגביר את החלב.

לגבי הפצעים- תתחילי מהצד הכואב פחות, תשתמשי במשחות, תקפידי על אחיזה נכונה, כמו אחרי הלידה.

ואם זה לא עוזר- אולי כדאי פטמות סיליקון לתקופה קצרה (ממילא הוא רגיל לבקבוק. תני למקום להבריא ואח"כ תחזרי להתעקש על יניקה)

בהצלחה!!!

אז אסור לי שוב?

 

כאילו, מותר לעשות את זה רק פעמיים בשנה בהפרש של חצי שנה?

 

הבנתי נכון??

קצת הסתבכתי....

נגיד לחבר באזור ר"ה 3 חבילות

לחבר באזור פסח 3 חבילות.

יכול להיות שהרופא שלך יגיד משהוא אחר....

ללא קשר אם חיברת פעם שעברה או לא. אבל משהו בהגיון הפנימי אומר לי שלא כדאי לעשות את זה באופן קבוע.

למשל סרזט אפשר לקחת רצוף...

פמינט מותר לחבר 2בלי בעיה.. לגבי 3חבילות אני לא יודעת..

*אני חברתי וב"ה היה מצויין.. (חגים וכו')
אבל חברה סיפרה לי שבאמצע החבילה השניה התחילו לה כתמים שאסרו אותם.. לא זוכרת אם זה היה בפמינט אבל כדאי לדעת..

* אם היא מרגישה טוב:

לצאת ביחד!!

* אם היא נהנית מריחות (למרות ההיריון):

קרם גוף טוב

*אם הריחות של המטבח גומרים אותה:

אוכל מוכן לשבת

*אם היא  נורא חלשה:

להבריק לה את הבית

*אם היא אוהבת לקרוא:

ספר עב כרס על היריון ולידה

*ומשהו שמשמח כמעט כל אישה:

תכשיט

 

זה גם משמש לאחר מכן כשהבטן תופחת

עשה עטיפת צלופן ועיצוב מהמם עם שוקלדים.... בחודש שמיני תשיעי זה דיי עזר לי(קרמים נגד סימני מתיחה וכאלה)

עצם המחשבה והיחס, ההערכה והכבוד שלך כלפיה - הם כבר מתנה נהדרת.

יש ספרוני מתנה נורא חמודים בצרוף עם כרטיס ברכה,

עציץ יפה,

תכשיט,

בושם,

דיסק יפה...

ספר על הריון ולידה

כרית נחשוש- מאד נח לישון איתה בהמשך כשיוצאת הבטן

הבקבוק לא רותח... זה מכוסה בכמות בד כזה אבל זה חם

כי כמו שאסור מים חמים באמבטיה יותר מידי בטח גם זה אסור..

רופאה אמרה לי בפירוש שלא כדאי

מסכימה איתך שזה הרבה פחות כיף ואפקטיבי.. אבל עדיף ככה על פני ח"ו..

הסיבה שלא עושים אמבטיות חמות מאד ומעיינות חמים זה כי זה מעלה (או מוריד?) את לחץ הדם.

ואולי גם יכול להקשות על הנשימה.

זה לא אמור לקרות מבקבוק חם.

זה מניסיון של פעמיים!!

זה ממש עבה.. ואם ח״ו יקרע. זה מסוכן לכולם! לא רק להריוניות.

ואז אין שום בעיה...

2 בובות במבה

שף ואופה

דייג ודג

רפתן ופרה - חמוווד

סבא וסבתא

 

זה גם די קל לביצוע:

לרפתן: שימי סרבל, כובע קש מוכרים כמעט בכל חנויות התחפושות, תיק צד - תמלאי בתבן / קש, את יכולה לתת לו בובת פרה ביד, מגפי גומי מוסיף מאד.

 

לפרה: מוכרים תחפושות מוכנות בכ-30 ש"ח או שאפשר לקשט בייביגרו לבן בכתמים שחורים גזורים מאלבד.

 

יוצא מתוק ביותר!!!

באיזה קופח את? אולי מישהי פה תמליץ לך על רופאה אחרת? או שאם את לא רגועה תלכי למוקד נשים רק בשביל להרגע? אולטראסאונד וכזה? חיבוק יקרה!
ולגבי התינוקת- יש לך אפשרות להזמין ביביסיטר לשעתיים שתוציא אותה או שתהיה איתה בחדר אחר ואת תשני? או בעלך?

את הכי נורמאלית שיש! 

 

וזה ממש מעצבן! שנים צריך לחכות לכל תור קטן, יש חוסר של רופאים בארץ נראה לי.

 

למה כל פעם שאני רוצה לקבוע תור דחוף אני חייבת לחכות מינימום שבועיים?!

 

את יכולה אולי ללכת לרופאה אחרת, לא?

 

ו... נראה לי אם עד עכשיו לא היה כאב מיוחד\ דימום אז את יכולה להיות רגועה!

אני גרה בעיר לא גדולה ויש במכבי פה רק 2 רופאים ואין להם תורים...

נראה לי אני פשוט מנסה לעשות עבודה פנימית עם עצמי של אמונה..שאולי ה' לא רוצה שאשען על הבדיקה כמה שיתן לי בטחון...אלא להאמין ישירות בו גם בלי לדעת......
הלוואי ואצליח.
אם כן אז אפילו אתקשר לומר להם תודה.

תודה על התמיכה. קשה כשזה סוד ואין למי לפרוק...

ובקשר לתינוקת- בדר''כ במשך היום לא כזה קשה לי..היא מעסיקה את עצמה יפה. סתם היה יום מבאס. לא נורא.

ואין לי מצב לבייביסיטר..למרות שאמא שלי גרה קרוב..היא מפחדת להשאר בלעדי...

תקבעי תור למתי שיש הכי מוקדם ושנוח לך..
ואולי ביום אחד שאת יודעת שהרופא נמצא במרפאה- פשוט תלכי ותגידי למזכירה שאת בלחץ ושפעם היה דימום ואת חייבת להכנס אליו ושאת מוכנה לחכות ואם אפשר שיכניסו אותך בין לבין..

את צודקת שזה מעצבן! למה לחכות עוד שלושה שבועות?

במצב כזה כדאי לדבר עם המנהל האדמיניסטראטיבי, של הסניף, שיסדר לך תור מוקדם יותר. הרבה פעמים אצל המנהלים אפשר למצוא קיצורי דרך, כשפונים בבעיות מיוחדות.

אפשר גם אולי רופא/ה אחר/ת?

אם הבעיה היא שאת מוגבלת לשלושה חודשים עם אותה רופאה, והקופה לא מאפשרת להחליף, גם בדבר הזה, המנהל יכול לעזור באופן חד פעמי.

בהצלחה! 

יש רק 2 רופאי נשים פה בעיר..הרופאה חולה ולרופא אין תורים פנויים בקרוב.

אולי באמת אנסה לפנות למנהל. לא יודעת אם יעזור אבל לפחות אדע שניסיתי...

פשוט מעצבן כשיש חוסר צדק.
למה אין דבר כזה רופא מחליף?

ככה הם עושים במקרים מיוחדים:

אם הרופא מקבל כל 10 דקות פציינט, במקרים מיוחדים הם דוחפים תור אחד בין התורים.

לפעמים אני באה לקופה, ורואה רשימה כזו:

8:00 רותי

8:10 שרה

8:20 ענבל

8:25 רונית

8:30 ליאת

8:40 אורנה

 

שמת לב שהתור של רונית, נדחף בין התורים? זה מקרה דחוף מיוחד!

המנהל בונה על זה, שגם ככה בטח יש כאלה שלא מגיעים ולא טורחים לבטל את התור!

אבל לא כל המנהלים ככה.

שווה לנסות.

 

 

אם כן, אולי שווה ליסוע, כי אמור להיות שלג רציני.
אבל אני כבר הלכתי לטבול בשלג (בערב שבת!...) ועבר
לא לדחות!
בהצלחה!!

השאלה היא איך אני אגיע למקווה בשלג??

תתקשרי אליהם לשאול. זכור לי ששנה שעברה עשו את זה, וגם השנה בזמנו כשירד.

 

02-8080808

בשנה שעברה...

לפותחת - תלכי ברגל לאן שאת הולכת כשאת טובלת בערב שבת! (בערב שבת הרי אי אפשר לנסוע, אז מניחה שיש לך מקווה בטווח הליכה סביר למקרים כאלה...)

וחוץ מזה זה ממש לא נורא. טובלים כרגיל.

כשאני טבלתי אפילו היתה הפסקת חשמל בכל השכונה, אבל במקווה יש גנרטור והיו מים חמים (אבל חושך מוחלט). והתכוננתי לטבילה כמו אימותנו הקדושות עם מים חמים מסיר...

וסה"כ שקיעה מוקדם, יכול להיות שתטבלי בכלל לפני שהשלג יתחיל. בהצלחה!

טבלתי ככה פעם וזו היתה חוויה, היתה לי הרגשה מיוחדת, הכל לבן... רק צריך ללכת מאד לאט

או אם המקווה נסגר כי יש סופת שלגים ועץ קרס על השביל

יש לידי מיקווה שאני שונאת.

ופחדתי לנהוג בשלג למקוה שאני הולכת תמיד.

אבל בעלימ שכנע אותי ונסעתי.

נסעתי על 20 כל הדרך.

ו... היה שווה.

מזל שלא דחיתי.

 

אחרי המקוה שאת רואה הכל לבן את מרגישה הרגשה מיוחדת. טהורה זכה.

משהוא מיוחד.

 

אל תלחצי.

 

תבררי... ואם יש לך לאן לסוע שיהיה לך נוח לטבול תסעו לשם לסופ"ש (שלג עם תינוק זה לא חוויה מרנינה ואין לי מושג איך נעבור אותו הפעם עם תינוק פיצי ועוד קטנטונת)

מתלבטת האם להתארגן מוקדם מחשש שלא יהיה חשמל,

מה אתן אומרות?

אני תושבת הדרום, וקרה לנו כבר לא פעם אחת ששהינו במרחב המוגן קרוב לחצי שעה, ופעם אחת אפילו קרוב לשעתיים.

היה לי ליל טבילה בליל שבת, ודאגתי אם אספיק להתארגן בזמן.

חששתי שאולי בדיוק סמוך לשבת יתחילו אזעקות, ואיך אספיק להתארגן למקווה?