הי, תגידו כמה זה קריטי לקחת חומצה פולית 3 חודשים לפני?
אם לקחתי בחודש האחרון וגם הרבה במשך השנה האחרונה זה בסדר(אבל לא בשלושה חודשים האחרונים לפני החודש הזה)?
כמה זה קריטי??????
אני לא יודעת מה לעשות כי ההכדורים עשו הרבה בלאגן ולא רוצה להתחיל אם משהו חדש ואני כן רוצה הריון בע"ה בקרוב.
תודה.
זה לקחת פרנטל מיום שאת מגלה הריון ועד סוף ההנקה. להוסיף לזה חומצה פולית יש צורך רק אם יש הסטוריה של הפלות, לא עליך, לא מחסור הוכח בבדיקות - כל עוד בדיקות ממשיכות להראות אותו.
כל דבר, מכאב גרון עד כאב ראש וגב, יתברר שם כסרטן.
לבלוטת התריס יש נטיה להשתבש בהריונות או מיד אחריהם, וכשזה המצב לרוב היא מסתדרת כמה שבועות אחרי הלידה.
יש פה שרשור שלם בנושא, עם עצות של נשים שהתנסו.
שלום.
גם לי הייתה בעיה ממש חמורה בבלוטת התריס שאפילו הרופאים נלחצו, בסוף טיפלתי בזה בעז"ה ע"י צמחים בטיפול טבעי וזה עבר לגמרי ב"ה.
אגב זה גם היה אחרי לידה.. זה קורה הרבה בגלל שינויים הורמונליים.
קודם כל, הרופאה שלך לגמרי צודקת: בלוטת התריס היא בלוטה מאד-מאד רגישה, מגיבה לכל דבר ולכן חשוב מאד לחזור על הבדיקה לפני כל החלטה.
שנית, למה ישר גידול? מה, אין עוד דברים? יש המון דברים בבלוטת התריס, יותר סבירים וגם יותר קשים מגידול.
אל תיכנסי לפניקה סתם, תחזרי על הבדיקה, ואם היא אכן לא תקינה - תקבעי תור לאנדוקרינולוג.
לעשות כל יום חצי שעה הליכה
תשמרי על תזונה בריאה
תשתדלי לישון מתי שאת יכולה
תקפידי לקחת פרנטל
עשי בשיקת דם - אולי חסר לך משהו ודורש השלמה - אל תזתזלי בזה!
אל תשכחי: לפעמים לעשות, פירוש הדבר - זה לבקש עזרה.
ואל תשכחי לשפוך את הלב לפני הבורא.
יש לי תופעה חדשה....
לפני כמה ימים הקאתי והרגשתי שתקוע לי עוד קיא בגרון ממש מציק בטירוף, אכלתי, שתיתי חשבתי שזה ירד למטה ולא עבר,
אח"כ נשכבתי במיטה לישון ומיד זינקתי כי הייתי חייבת להקיא שוב, והקאתי את נשמתי, הייתי בטוחה שעכשיו תעבור התחושה
המוזרה שתקועה כי בעצם שיחררתי את המשך הקיא. ורק בבוקר זה עבר.
מאז מידי כמה זמן אני מרגישה שפשוט תקוע לי משהו, זה לא בגרון זה כאילו מתחת, בקנה אולי. בחזה למעלה.
אחד הדברים המציקים והמעיקים שיש! מה זה? יכול להיות צרבת? זה לא ממש שורף, פשוט תקוע זה המילה.
אני חושבת שהגעתי למסקנה שהושט נשרטה בגלל ההקאות וזה גרם לפצע שמרגיש כאילו יש שם משהו..
וזה היה עובר אחרי כמה ימים וחוזר אחרי כמה חודשים. מתישהו זה עבר לגמרי.
בשבועיים האחרונים בעלי ואני מנסים להיכנס להריון..כבר שבוע וחצי אני מרגישה בחילות מטורפות וכאבים בבטן ובימים האחרונים גם שלשולים..עשיתי בדיקת הריון ביום ראשון וזה הראה לי שלילי אבל אני חושבת שעשיתי את זה קצת מוקדם כי רק שבוע הבא אמור להיות לי מחזור..יכול להיות שעשיתי את הבדיקה קצת מוקדם?ועוד יש תקווה?לחכות קצת?כי כל הסימנים מראים לי שכן..
תודה מראש
תודה..
הלוואי אבל בכולופן אם עבר שבועיים מאז ההפרייה יש סיכוי שכבר יתחילו בחילות לא?
אבל נשמע לי שאת במקום שאני הייתי לא מזמן, וזה מקום לא פשוט בכלל!
תעזבי את הבדיקות היריון.
תקני רק כשיהיה לך בע"ה איחור במחזור. שלא תתפתי לבדוק כל יומיים..
אני כל כך רציתי את זה, שכל דבר שכנע אותי שזה סימן להיריון.
וחייתי בסרט הזה כמה ימים, וברגע שיכולתי רצתי לבדוק, ושוב אכזבה מטורפת..
ככה שוב ושוב ושוב.
והבנתי שאני לא רוצה בזה.
זה גרם לי לשנוא את המחזור! לקנא בכל מי שמזלה עמד לה, להתייאש, עד ששוב חוגגת בלי סיבה..
אז עבדתי על עצמי, שכנעתי את עצמי שאני לא בהיריון. כל הזמן.
כל מי שרק התחיל לדבר על זה ישר אמרתי "פחח עאלק בהיריון..", כל תנועה שבעלי עשה ישר אמרתי "לא, אני לא בהיריון", וכו'..
נכון, בהתחלה זה היה מכני לגמרי ושיקרתי לעצמי, אבל לאט לאט זה נהיה אמיתי.
עד כדי כך שב"ה כשבאמת הייתי בהיריון, כל כך הייתי בטוחה שאני לא, שכל דבר כבר היה לי סימן למחזור מתקרב.
כל כאב בטן הייתי בוכה לבעלי שהנה אנחנו אסורים, ושאוף לעולם אני לא אהיה בהיריון..
עברו יותר מ38 ימים מהמחזור הקודם ועדיין הייתי סגורה על זה שבלילה הבא אני מקבלת.
אז יש מצב שזה לא מצב בריא לא להאמין ולא לקוות בכלל, אבל לי אישית ההיפך היה קיצוני מדי והזיק לי יותר.
ממש ממליצה לך לנסות לשכנע את עצמך הפוך, כי הציפייה הזאת מחודש לחודש וכל פעם אכזבה זה הורג.
בע"ה שכבר לא יהיו אכזבות, אבל אם כן- שתהי מוכנה לזה.
(ועוד דבר, שאלו אותי איך הגבתי כשגיליתי שאני בהיריון. ווואלה היה מאוד משמח, אבל לדעתי לא התרגשתי מספיק, כי מבחינתי כאילו כבר הייתי בהיריון כל כך הרבה פעמים.. אז זה הרס לי את ההתרגשות.)
לגבי הבדיקה - או שכן או שלא, תמיד אפשר לחזור על הבדיקה.
כל התסמינים שאת מתארת - זה תסמינים של מתח. כנראה את נעולה על הרעיון של להכנס להריון, וזה מאד מלחיץ אותך (וד"א זה מפריע להכנס להריון...) ומכאן את כל התסמינים.
ולגבי התקווה - אפילו חרב חדה מונחת על הצוואר - לא מאבדים...
נשואה טריה
הדס123הי בנות צריכה עזרה
ראשית אני פותחת בזה שאני חלילה לא מתלוננת!!! ושלא ישמע ככה !
זכית באוצר מדהים
אני ב"ה בשעה טובה יותר מחודש אחרי לידה ראשונה של נסיך מתוק
יש לי דימום מאז הלידה שלא פוסק כלל, לא טפטופים או כתמים, פשוט דימום
(הייתי אצל רופאה שבועיים אחרי הלידה והיא ביצעה בדיקה פנימית אז ב"ה הכל בסדר )
אבל איך מפסיקים את זה ???? זה מחרפן וכואב בבטן
ומידי פעם עוד יש הפרשות אדומות כאלה
הגיוני ??????
נכון, יש כאלה שאחרי שבוע או שבועיים נגמר, אבל יש כאלה שנמשך חודשיים.
אם הרופאה אומרת שהכל תקין, ואם את סומכת עליה, סביר שהכל תקין.
יתכן שהכאבים בבטן הם התכווצויות שלאחר הלידה, הרחם רוצה לחזור לעצמו.
נכון מאוד שמתסכל, מאוד.
האם בדקת רמת ברזל \ פריטין וכדומה, אולי אם תגבירי ברזל, הגוף יתחזק ויהיה פחות דמם.
אפשר לשאול את הרופא\ה.
בהצלחה!
שלום חברות.
באולטרא-סאונד ראו שהתאומים המתוקים שלי בתנוחה קצת מוזרה - כאילו היד של התינוק שיותר מאחורה מושטת קדימה ועוברת את התינוק הקדמי, ואני נורא דואגת. הרופא שלי לגמרי רגוע ביחס לזה, וכולם אומרים לי שאין לי מה לדאוג. יש לי מיילדת בית מעולה, שממש מומחית בלידות תאומים (אפילו ערוכה מראש עם כל מיני טריקים נחמדים לזכור מי נולד ראשון וכאלה... מגניבה). בעלי ממש צוחק על הפחדים שלי, ואומר לי שכשסבתא שלו ילדה את אבא שלו ואת אחיו התאום הג'ינג'י היה מצב הרבה יותר מסובך, הם ממש היו אחוזים זה בזה, והכל נגמר בשלום, ושאין לי בכלל מה לדאוג. בכל זאת אני דואגת - מה אם היד של התינוק האחורי תצא עוד לפני התינוק הקדמי? זה לא מסוכן?
ג'ינג'ר תודה!אני נכוותי קשות מהטרולית המטרידה, אבל זו סתם צוחקת.
את יודעת מה ההבדל?
הטרולית המטרידה עשתה הכול באישי.
עכשיו זה בפורום, איך אפשר להטריד כשכולן מגיבות?
ואלייך, משנכנס!
אל תשכחי לשלוח לנו את התמונות של יעקב ועשיו!
אבל מצחיקה, אין מה לומר
אולי תגידו שאין לי חוש הומור אבל לדעתי יש נושאים שלא צוחקים עליהם (בטח שלא ככה כשהבדיחה לא בתוך התוכן)
את היונקים והזוחלים אני זוכרת עוד משנה שעברה וה היה מוצלח...
הזוחל בינתיים הצטרף למשפחת המכרסמים
לבננה מצאתי מתכון מנצח, אז אני כבר לא מכינה מחית
והתינוק שישן על הגב - אל תשאלי. היה פה איזה שרשור סוער על אפידורל-כן-או-לא או משהו כזה, וצעקתן נורא חזק, והוא התעורר!
וגם חוש ההומור שלי הידרדר, כך אומרים לי.
נו, מה לעשות. זה הגיל.
אבל תוכלי אולי להעתיק לפה בבקשה את המתכון של הבננה, לטובת לקוחת אתרוג, שפורום תפוז נחסם לה?
אני מנסה, אבל מזהירה מראש: זו תהיה שרשרת הודעות.
המדריך השלם לקילוף בננה / מאת יבחוש בן שלולית
לטובת כל התוהים והנבוכים, הכנתי מדריך מצולם המציג קילוף בננה שלב אחרי שלב, בצירוף הסברים פשוטים בתכלית.
אין שום סיבה לפחד מקילוף בננה. ברגע שאתה יודע מה אתה עושה, זה פשוט בתכלית.
מוזמנים לצפות וליישם.
*****************************
שלב ראשון:
ודא שהבננה לא הורעלה.
ניתן להיעזר בחוש המישוש, הריח והטעם.
בטיחות קודמת לכול.
תמונה ראשונה נשלחה, השנייה כבר נתקעת.
אני אעתיק את הטקסט, בתקווה שהוא שווה משהו גם בלי התמונות.
שלב שני:
בדוק את כלי העבודה השונים שלך, ומצא את המתאים ביותר למשימה.
אני החלטתי בשלב הזה לנסות עם השיניים, אבל זו בחירה אישית.
שלב שלישי:
אם השלב הקודם לא הניב את התוצאות המיוחלות, זה הזמן להערכת מצב.
החזק את הבננה מולך ובחן אותה בתשומת לב. האזן לה, האזן לעצמך, ומצא את הקול הפנימי שינחה אותך. מעצמך כבר תגיע לשלב הבא.
שלב רביעי:
השלב הזה הוא בעצם חזרה לשלב 2, מעמדה בוגרת ובשלה יותר.
בחנתי שוב את כלי העבודה שלי, והגעתי למסקנה שעם הידיים זה יכול לעבוד טוב.
כאמור, זה עניין של העדפה אישית. אם אתם מוצאים כלי עבודה אחר שנראה לכם שיכול להיות יעיל (רגליים אולי?) אל תהססו.
שלב חמישי:
לא להתייאש. אוטוטו אתם שם.
שלב שישי:
שלב זרי הדפנה.
רכנו אל התוצר המוגמר, ואמצו אותו אל לבכם.
אל תיתנו לתרועות ההידד של האחים הגדולים לבלבל אתכם יותר מדי, ולהשכיח מכם את המטרה שלשמה התכנסנו כאן.
יש דרכים רבות שתוכלו כעת להפיק הנאה מהבננה. הרווחתם אותה ביושר, בעמל כפיכם!
בתיאבון, ורק שמחות.
אבל אני לא אוהבת את ההודעות שלך.
אם רוצים להתבדח - אז בבקשה בפורום אחר. לא בפורום רגיש כמו זה.
ברצינות, לא לכבוד פורים..
אחרי שאחותי התאומה יצאה אני הוצאתי את היד אז הרופא הפך אותי ונולדתי ככה
ואמא שלי אפילו לא ידעה מראש שיש לה תאומות!
רק אחרי שאחותי נולדה פתאום הרופאים קלטו שיש עוד אחת
ואם לא תאמינו שזה ברצינות זה בסדר- גם כשנולדנו אנשים לא האמינו שזה תאומות כי זה היה ביום השקר...
חחחח
אם זאת הייתה חידה, היית זוכה בפרס בטח...
יעבור כנראה רק אחרי הלידה... ואין על מה להתפדח בלידה- המיילדות כבר ראו וחוו הכל 
בלידה תהיה עסוקה בלידה...
ולגבי הגזים - זה מצב די נפוץ, מפני שרחם גדלה, לוחצת על הקיבה ומפריע לה לעכל טוב. וגזים - זה תוצאה של עיכול לקוי.
אז לאכול במנות קטנטנות, לא לאכול דברים קשים לעיכול, לשתות קמומיל, שומר, להוסיף לאוכל קימל, לא לשתות בזמן האוכל ורבע שעה לפני ואחרי.
ולא לדאוג. יהיה בסדר, בעז"ה.
אפשר למרוח וזלין, שמן שקדים, כל שמן איכותי בכבישה קרה.
אם אין את כל זה מוזמנת רגע לפרטי ואתן עוד עצה.
תחיה דולה(למי שההנקה מונעת מחזור)
איך הוא?
קצר? ארוך? קשה? קל?
אצלי פעם היתה הפתעה של מחזור בן כמה שעות
והפעם - כאילו לא יצא להפסקה.. כאבים מכל הסוגים.. גב, מיגרנות, בטן..
(מאוד פחדתי ממנו, כי אמרו שאחרי קיסרי זה מאוד כואב)
הלוואי שזה יהיה גם התל"מ! תאחלו לי היום, בראש חודש אדר!!! אמןו!!!
אנונימית.
יכול להיות מחר ויכול עוד שנה...
תתרגלי שתמיד בתיק יהיה לך תחבושות/פדים אבל באמת שאין דרך לצפות כמה זמן המחזור לא יגיע.
ובע"ה שיתגשמו משאלותייך לטובה
ולגבי הכאבים, אם זה לא יעבור וימשך גם עוד חודשיים - כדאי להתייחס.
אולי תנסי לשתות משהו ממש מתוק או לאכול שוקולד, ואז לשכב על הצד חצי שעה ולחכות לתנועות-
אולי אז תרגישי תנועות חזקות?
אל תשכחי שתינוקך גדל ויש לו עכשיו פחות מקום להשתולל.
העיקר שיש לך תנועות, וטוב מאד שאת עוקבת אחרי זה.
אבל אם זה ממש מדאיג אותך - תלכי עשי מוניטור לבדוק שהכול בסדר.
אם יש לך את הכוחות לספוג אלימות
יש לך את הכוחות לעצור את זה כאן ומיד!
ולא יתקבלו תירוצים.....
את הולכת, עכשיו , הרגע , את מתיעצת, הוא ממש לא אמור לדעת שאת הולכת והכסף הזה שתוציאי על יעוץ יותר חשוב מלחם וחלב.
אנא ממך , התקשרי לאחד הארגונים והם יעזרו לך!
זה הכל סודי, אין מצב שמישהוא ידע שאת הולכת, גם אסור לה לספר.
אם היה כואב לך הבטן היית הולכת לרופא? תחשבי שאין הבדל
כואב לך הנשמה, פשוט קחי את עצמך ולכי לרופא שמטפל בנשמה.
אלא אם כן את חושבת שתשכבי במיטה וזה יעבור, כמו שיש כאב בטן קל ולפעמים מנוחה עוזרת
אם את חושבת שתצאי להתאוור וזה יעבור אז מצוין, אם זה משהוא יותר חמור שחוזר על עצמו וצריך התערבות רפואית שזה אומר טיפול אז תעשי את זה אם לא לעצמך אז לילדים
שעה בשבוע אצל מטפלת לא עוצרת חיים
פעם בשבוע/ שבועיים תצאי מהעבודה לשעה וחצי ותגידי שאת יוצאת לרופא, אף אחד לא אמור לדעת את זה
ארגון דתי לנשים מוכות. הם מפעילים מקלטים, אבל עוזרים גם לנשים שלא רוצות (עדיין?) לעזוב את הבית.
ותגידי לעצמך בקול את כל התכונות הטובות שבך. יש לך המון כאלו, אין לי בכלל ספק. בעלך לא ראוי לך מרוב שאת טובה.
ובבקשה, אני מתחננת, תתקשרי למספר הזה: 1800292333
את טובה , את מוכשרת, את חכמה ומיוחדת, אין עוד בריה כמוך על פני האדמה. את חלק אלוה ממעל, ולבעלך אין זכות להרים יד עלייך. תהיי חזקה, אני אוהבת אותך גם בלי להכיר אותך.
זה מספר של "בת מלך" זה אטרגון לנשים דתיות מוכות 1-800-292-333. תתקשרי עכשיו ותתיעצי איתם. את לא מבינה כמה את יכולה לשנות את החיים שלך לטובה!!!
בבקשה בבקשה תתקשרי
חיבוק גדול!!
02-6730002
ואם יש עוד משהו שאני יכולה לעזור את מוזמנת לפנות אלי. כל הכבוד על פתיחת ההודעה, יש לך את הכוחות לעצור את זה!!
יש מספיק צרות לעמ"י, אם את לא מוצאת בעצמך את הכוחות לעשות את זה בשביל עצמך תעשי את זה למען עמ"י שעובר מספיק דברים נוראיים!!!
יקרה!! את מיוחדת! את נפלאה!!
אל תסבלי את זה!!!
את ל-א צריכה לסבול! מגיע לך את כל הטוב שבעולם!!!!
בבקשה תפני ואל תשאירי בבטן!!!
תעשי את זה. בבקשה תתקשרי.
אין אדם בעולם שמותר לו להרים יד על אשתו, ולא משנה מה יהיו טענותיו או תירוציו.
את גיבורה שאת כותבת כאן, שאת מוציאה את הכאב.
בבקשה אל תמשיכי לחיות עם הסבל הנורא היומיומי.
תני לעצמך את המתנה הכי גדולה שיש - את החיים שלך בחזרה!
לכבוד ראש חודש אדר, חודש בו גובר המזל -
תמצאי את הכוחות בבקשה להרים טלפון ולקבל עזרה.
בצד השני של הקו יש נשים כמוך, שרוצות שיהיה לך הכי טוב בעולם!
(ואגב, הרבה מהמטפלות והמתנדבות הן נשים שחוו בעצמן אלימות כילדות או מבוגרות - ומצאו לעצמן שליחות במקצוע הזה)
זה לא מובן מאליו שאת כל כך מודעת למצב,
יש נשים במצב שלך שפשוט מורידות את הראש ואפילו חושבות שזה מגיע להן.
חווית אלימות בתור ילדה, זה כואב לשמוע.
ואת רוצה לצאת מהמעגל אבל לא יודעת איך...
הדרך היחידה לצאת היא לעשות דברים בצורה שונה ממה שעשית עד עכשיו. אם תמשיכי לתת לו תחושה שאת מבינה אותו, וסולחת לו (על אלימות כלפייך - שזה דבר שלא שייכת בו שום הבנה) - הוא ימשיך להתנהג שוב ושוב באותה דרך, להתפרץ ולהתנצל.
זה דפוס התנהגות, לא משהו שהוא יכול להחליט בצורה מודעת שעכשיו הוא באמת באמת חוזר בתשובה
(כלומר, יש גם גברים שמצליחים לצאת ממעגל האלימות, אבל רק בטיפול, הוא לא יכול לעשות את זה לבד)
אז מה נשאר לעשות?
זה בידיים שלך כרגע.
נשמע מדברייך שאת מודעת למצב.
המצב לא טוב לך, ואת רוצה שינוי.
רק לא יודעת איך לחולל אותו. ואני מבינה שקשה לך למצוא את האומץ לקבל סיוע מבחוץ.
(שזה מובן ביותר, וזה בסדר שקשה לך)
אז אולי הקישורים הבאים יתנו לך כיוון מסויים מה את יכולה לעשות:
תמצאי בו שאלון להערכת מסוכנות, שכולל רשימה של "נורות אדומות" ביחס של בעל לאשתו.
תבדקי מה הציון שלכם. זה יתן לך הערכה אובייקטיבית של המצב.
יש באותו אתר גם מאמרים בנושא - http://www.macom.org.il/definitions/topic_domestic/
את קוראת אנגלית? יש גם אתר באנגלית של ד"ר איירין
http://drirene.com/index.asp
את יכולה לקרוא שם על מאפיינים של קרבן-תוקף, בכל מיני היבטים של מערכת היחסים
ובדף הזה תמצאי תרגום לעברית של חומר מתוך האתר הנ"ל
אני חושבת שתוכלי להיעזר בדברים הללו.
תפני לייעוץ, בבקשה! גם בשביל הילדים, את רוצה שגם הם יחשבו שזה נורמלי???
אחותי,
זה שאת עומדת באומץ מול המציאות, ומסוגלת לומר: אני אשה מוכה,
זה כבר המון!
את לא מכחישה, לא מסתתרת, לא מנסה לומר שזה לא נורא ושבעצם זה לא ממש מכות.
את אמיצה וישרה, וזו נקודת פתיחה מאד טובה שלך!
תראי כמה הודעות כתבו לך באחוות נשים נהדרת, הודעות שחרדות לשלומך -
וכולן אומרות לך: תצאי משם! תתקשרי! תעשי משהו!
אבל אף אחת מהנשים האלו לא תוכל באמת להוציא אותך משם.
היחידה שיכולה לעזור לך, בסיעתא דשמיא כמובן - זו את.
לצפות שהוא ישתנה, והוא יעשה משהו, ולמה הוא לא מזדעזע, ולמה הוא לא מפסיק -
זה לא יוביל לשום מקום.
מי שצריך להציב את הקו האדום - זו רק את.
יש דברים שאין להם תירוץ, הם פשוט אסורים.
והצעד הראשון הוא, כמו שאני קוראת לזה - 'לפתוח את החלונות'.
הנטייה כשבעל מתפרע היא דווקא לסגור את החלונות, בושות! שלא ישמעו!
והשינוי שאת יכולה לעשות בתוכך הוא - לא, לפתוח את החלונות! זו לא אני, זה הוא!
להפך, שישמעו - שידעו.
כשישמעו וידעו הוא כבר לא יוכל לעשות מה שהוא רוצה...
הוא צריך להבין שאת לא נמצאת שם בכל מחיר ובכל מצב, לא.
יש לך גבולות.
אני מאד מקווה שיהיה בך הכוח לעשות את מה שכולן פה שבות ומבקשות ממך -
להתקשר לאנשים הנכונים ולשתף, להעזר, לא להיות לבד!!!
הכי חשוב לא להיות לבד, שיהיה עוד מישהו שמעורב ועומד במקומך במקום שאת עדיין חלשה.
המון המון המון הצלחה וחיבוקים!!!!!!
זה לא מגיע לך!
תאמרי את זה לעצמך כל הזמן, ולא מענין אותי במה את מושלמת ובמה לא,
אף אחת לא מושלמת - ולאף אחת לא מגיע להיות מוכה, לאף אחת.
מגיע לך חיים יפים ושמחים ובלי אפילו טיפה אחת של אלימות משום גוון.
חיבוק גדול גדול. 
אפשר טיפול משפחתי
ויש גם את האופציה של "בית נועם" (תגגלי). מגיעים לשם גם דתיים ואפילו חרדים.
אבל בשביל שני הדברים הללו הוא צריך לרצות להשתנות.
ודווקא אם הוא יבין שאת רוצה לחיות איתו אבל לא מוכנה לסבול שום גילוי אלימות כלפייך - והוא יבין שהוא עלול לאבד אותך רק בגלל האלימות - בעז"ה יש סיכוי שיהיה מוכן לעזור לעצמו לצאת מזה.
לא בגלל שתאיימי עליו שתעזבי
אלא בגלל שאין לך אפשרות להמשיך לחיות כך.
אם הוא יבין שזו לא אופציה אפשרית להמשיך כמו שעכשיו - זה יכול לדרבן אותו.
גם אני הייתי במקום הזה, חוויתי אלימות מצד בעלי ואהבתי אותו מאוד. אחרי כל מקרה של אלימות היינו מתפייסים...
אני מצטרפת לכל אלה שהמליצו לך על כל מיני מרכזי סיוע,
אבל חשוב קודם כל שתביני שאין אפשרות שהוא יפגע בך! את בן אישה מכובדת, ואת יכולה לצאת מן המעגל הזה!
אני חששתי כל כך לאבד את בעלי ולכן לא עשיתי כלום הרבה זמן. במשך הזמן התייעצתי עם אישה חכמה ובזכותה הצלחתי לצאת מזה.
נקודת המפנה הייתה שאמרתי לו שבפעם הבאה שהוא מתנהג כלפיי באלימות אני בורחת להורים שלי. כמובן הוא לא האמין כי הייתי כל כך חלשלושה. לא האמנתי שעשיתי את זה, וברחתי. שיתפתי את ההורים שלי , ומבחינתי הייתי בטוחה שעכשיו הבית שלנו מתפרק, אבל ברוך ה' היום, בדיוק שנתיים אחרי אני יכולה להודות לקב"ה בשמחה עצומה על התהליך הגדול שעברנו והיום אנחנו בית בריא ושמח! וגם הוריי אוהבים את בעלי ושמחים בו.
חשוב מאוד להגיע לטיפול, וחשוב שאת תביני שבלי השפיות שלך (ושלו) אין זוגיות אמתית, כך שאין לך מה להפסיד.
ובעיקר יש לך הרבה מה להרוויח- את החיים שלך, את השמחה ואת השפיות!
לגבי מקום טיפול שמעתי הרבה המלצות על המרכז למשפחה של יד שרה, אך לא ניסיתי... את יכולה לקרוא בקישור. מטפלים במחיר סמלי.
מאחלת לך הצלחה רבה רבה! ושולחת חיבוק חם!!
וכעת הזמן להיות אמיצה אפילו יותר ולפנות למרכז סיוע.
לצאת מהמצב הנוראי הזה ולפתוח בחיים טובים שמגיעים לך.
חיבוק גדול..
נכתב ממש בשבילך - ולקום זה אפילו להרים טלפון!
דבר ראשון לא להיות לבד, לערב מישהו מבחוץ.
אבל לא סתם כל אחד.. קחי את הטלפונים שהעלו לך פה,
זה שהעלית פוסט זה צעד אמיץ ראשון - יש לך באופן ברור את האומץ לעשות את הצעד השני ולהתקשר.
כולנו תומכות בך מאד!!!
ספרי מה שיש.
את חייבת לעצור את זה. עבורך, עבור הילדים שלך ועבורו גם!
לבד זה לא ישתפר. אין ברירה, תאספי את כל הכוחות שנשארו לך ותטפלי בזה.
אם את צריכה מקום לעזוב - צרי איתי קשר.
אני יודעת שבהריון צריך להימנע מכל מיני דברים כמו לא לאכול ביצים חיות, לא לשתות הרבה קפה או אלכוהול, ולא דגים לא מבושלים...
אבל אם אני חושדת שאני בהריון, ועוד לא בדקתי, עדיין כדאי להמנע?.. כי יש דברים שממש מתחשק לי ואני נמנעת מהם בגלל זה...כי הבנתי מכל מיני דברים שקראתי שבעיקר בהתחלה צריך להיזהר..
(אם אני בהריון זה שבוע ממש מוקדם, שעוד אין מה לבדוק..)
מה אתן אומרות?..
היי,
קניתי בטעות מטרנה מסוג צמחי. אין אפשרות להחזיר לחנות אז אשמח שמישהי תשתמש בזה ושזה לא יזרק.
ניתן לפנות אלי בפרטי.
בימים של וסת לשים אותה הפוך מאיך שצריך וכל כמה שעות לרוקן ולשטוף. כמו טמפון אבל בלי חומרים מסוכנים וגם חסכוני...
ספוגית + נר.
כל תקופת ההנקה אינני מקבלת מחזור ב"ה.
אך בכל זאת השתמשתי..
לאחר כ 10 חודשים שהפסקתי להניק - חזר המחזור לפעם אחת
המשכתי עם אותה המניעה
וכבר פעמיים נכנסתי כך להריון! (כבר אחרי המחזור הראשון!!)
מניחה שיש קשר בין הפסקת ההנקה
לאי יעילותם של הספוגית + נר - השתמשתי בדיוק לפי ההוראות!
כמובן שלמדתי לקח ולאחר הלידה בעז"ה
אשתמש בהתקן נובט טי.
לספוגית \ נר יש עוד חיסרון גדול - פוגע בספונטניות !
בהצלחה!
זה קוטל זרע שספוג בספוגית. קשה להשיג בארץ.
