פורום הריון ולידה (עמוד 4734)

התחלתי לאכול תמרים על בסיס יומיומי, לא יודעת אם זה באמת מה שעוזר אבל היציאות שלי איכשהו הסתדרו מאז.



מה שכן, בערב אחרי כל היום ואחרי ארוחת ערב, יוצאת לי בטן וזה מרגיש לי מוקדם מידי

רעיון נחמד עם התמרים. אבל אני פחות סובלת מעצירות כרגע, יותר מגזים...

 

 

 

 

בכל רגע יכול לקרות לנו משהו רע חלילה והגלגל יכול להתהפך,

את הבדיקות עושים מתוך השתדלות ולא כתעודת ביטוח.

 

כמו שאנחנו לא בכל רגע באוטו חושבים על תאונת דרכים ולא בכל רגע בבריכה חושבים על טביעה וכן הלאה, נכון תמיד יכולים לקרות דברים מסוכנים, מפחידים ולא נעימים אבל מבחינת ההסתברות רוב הזמן לרוב האנשים החיים שלווים וטובים וכדאי להנות ממה שהווה ולא ממה שעלול להתרחש חלילה.

גם בהריון בבדיקות- אם אומרים שלא בסדר, או גם אם הכל נראה על פניו בסדר..

ובפרט בלידה שזה ממש ליד- ה'.

 

 

 

איכשהו גם נדמה לי שרופאים בכלל לא חושבים על הפן הפרקטי של הבדיקות: הזמן הנדרש!!! במיוחד עבור מי שגר ביו"ש. 

 

אני גרה ביישוב, ללא רכב, תלויה לגמרי בתחבורה ציבורית. כל בדיקה שבשבילה צריך לנסוע לעיר, משמעותה חצי יום של נסיעות. ואם יש איתך פעוטות בבית ואין מי שישמור עליהם, המשמעות היא שגם הם צריכים להיסחב איתך. תמיד ניסיתי להבהיר את זה לרופאה ולהגיד, "תני לי הפניה רק למה שצריך ממש, אבל ממש"... והיא מבחינתה, כל בדיקה היא צורך קיומי ונאלצתי אני עצמי לעשות את השיקול. כך למשל ויתרתי על בדיקת המעבדה לאחר שקיפות עורפית, כי לנסוע כך יום אחרי יום פשוט לא  בא בחשבון. לא מבינה למה אי אפשר לקחת את דגימת הדם מיד לאחר האולטרסאונד!!

 

בהיריון הקודם היה חשד ל-IUGR והייתי צריכה לנסוע המון לעיר בשביל בדיקות מדויקות של הערכת משקל ומוניטור. אחת הבדיקות הייתה ביום לוהט בשיא הקיץ. ניסיתי למצוא בייביסיטר לילדה בת השנה וחצי, אך ברגע האחרון השכנה אמרה שהיא לא יכולה ולקחתי אותה איתי. אחרי הבדיקה עמדתי בשולי הכביש וחיכיתי לאוטובוס. ואז הוא עבר... והיה מלא... וחלף על פניי! והאוטובוס הבא אמור היה להיות רק בעוד שעה וחצי. 

 

הייתי בהריון מתקדם. מסוחררת. על סף עילפון. נגמרו לי המים בבקבוק ולא היה איפה לקנות עוד. והייתה איתי פעוטה שהייתה עשויה לרוץ לכביש ולהיפגע אם הייתי מתעלפת!! פרצתי בבכי. ב"ה הגיע אוטובוס אחר שאיתו הצלחתי להתקרב אל היעד ומשם לתפוס טרמפ. 

 

ואז הפסקתי עם הבדיקות התכופות. פשוט הפסקתי. ראיתי שזה מזיק יותר משזה מועיל, וגם ראיתי שזו עשויה להיות ממש סכנת נפשות לטרטר כך אישה בהריון. ב"ה נולדה תינוקת בריאה. 

 

נ.ב.: ואני בכלל לא מדברת על מצב בו האישה גם עובדת... 

בגלל זה גם ויתרתי על בדיקות והסתפקתי באולטרה סאונד פעם בחודש

אז שלא תעשה.רק יש לציין שיש  בדיקות שתפקידן אינו לבדוק את העובר אלא את האמא ואז לענ"ד זה חוסר אחריות לא להיבדק כי זה מסכן את האמא ואת העובר- אני מתכוונת לבדיקת העמסת סוכר שתפקידה לגלות סכרת הריונית וכן בדיקת משטח וגינלי לגילוי gbs

כי עבודה בדרך הטבע מביאה פרנסה.

בדיקות לבריאות העובר, ב-99% מהמקרים לא יכולות לשנות את המציאות,.

הבדיקות רק משפיעות על מצבה הנפשי של האישה: מרגיעות או מלחיצות או נותנות הכנה מוקדמת.

אבל יש נשים שיותר רגועות בהיריון ללא הבדיקות, ומעדיפות את הרוגע.

בטוח שהרוגע של אישה הרה משפיע על העובר.

אם אישה אוהבת את העובר, הוא יולד כאדם שאוהב את עצמו.

אישה שלא רוצה את ההיריון, עלולה להביא לעולם ילד עם דימוי עצמי שלילי.

(מתוך סיטואציות שעלו בטיפולים של קינסיולוגיה)

אם אישה חושבת שהילד בריא, היא רוצה את ההיריון.

בסוך יתכן שהילד יהיה עם ת. דאון, אבל לפחות עם אהבה עצמית.

ללקיחת אחריות.

הנושא הזה מאוד כואב.

כל העולם מדבר על "האחר הוא אני"

ועל קבלת השונה והחריג בחברה.

אבל כשמדובר בעובר חולה, יש מצבים רבים שאפילו אהבת אם נעלמת.

אני יודעת שיש כאלה שיגידו שהפלה של ת. דאון זה לטובת העובר, כי אילו חיים כבר מצפים לו כאן?

אני רוצה לדעת אם אותן נשים היו מוכנות לעשות המתת חסד לילד שלהן שנפגע בתאונה, והפך למפגר?

את מבינה?

כואב לי שמדברים על ההשתדלות והביטחון ב-ה' במקום שבסופו של דבר מביא ל....

וכמה וכמה נשים מחפשות את הרב שמתיר הפלה!

למה אימא לא צועקת: אל תהרגו את הילד שלי??? אני אוהבת אותו!!

מה?

כשהתינוק בבטן לא אוהבים אותו???

צאי מהבואה דבר ראשון:את לא יכולה להגיד שעובר בבטן מרגיש לגמרי כמו הילד שלך(לפחות ברוב המקראים נשים שעוברות הפלה לוקחות את זה יותר קל ממישהי שמאבדת ילד שכבר נולד.דבר 2 תחשבי שיש נשים רק התחתנו צריכות להסתדר עם זוגיות או אפילו כאלה שיש להם כבר ילדים..מה זה קל??!?לא כולם כמוך יכולות לגדל ילד עם תסמונת דאון יש נשים שיכנסו ללדכאון נפשי גדול ועצום..וכל המשפחה שלהם תתפרק..אין לח כה בזה ואני לא שופטת.מה הרבנים יגידו ועיבדה שיש כאלה שמתירים....

לי יש ילד אוטיסט.

כשהבנתי את המצב, גם אני כמעט התפרקתי.

גם אני בתחילה לקחתי כדורים נגד דיכאון.

כשאמרו לי "הקב''ה לא מעמיד אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו." זה היה נשמע לי הזוי.

 

אבל ממשבר נפשי, בד"כ יוצאים.

עובר שמת, לא תוכלי להחיות מחדש.

 

כל מי שלא מבין בתחום, ולא יודע שא"א לגלות אוטיזם בהיריון שואל:

"מה? לא ידעת בהיריון?"

ואני שומעת את השאלה המסתתרת:

"למה לא הרגת את הילד המופרע הזה?"

 

אני מתנחמת שלפחות מי שמבין בנושא, לא חושב שאני פה אשמה.

במסגרת של קבוצת תמיכה למשפחות של חנ"מ, נפגשתי עם אימהות לילדי תסמונת דאון.

החברה פשוט ממררת להן את החיים.

 

אני מצפה שלפחות בפורום דתי, נראה קצת דעות שונות.

רוב הרבנים מתנגדים להפלה, אבל רב הנשים מחפשות היתרים!

המצב עצוב.

זה לא שהן לא אוהבות את העובר. זה לחץ חברתי.

 

אל תנסו להגיד שלחץ חברתי לא עובד בנושא הזה.

לתמיכה חברתית, יש ערך ענק.

אני יצאתי מהדיכאון רק בגלל תמיכה שקיבלתי מהורים כמוני!!

 

אם אימהות לתסמונת דאון היו נחשבות לגיבורות החברה, כמו אימהות לחללי צה"ל, המצב היה שונה!

 

 

את חושבת שבאמת רציתי להרוג כדברייך את הילד שלי?! שחיפשתי היתר? ממש לא!
ישבנו ובכינו אצל הרב ואמרנו שנקבל כל החלטה על תוצאותיה
את באמת חושבת שאפשר להשוות בין ילד שנולד לעובר שעדיין לא?
ועוד דבר, היתה לי האפשרות למנוע סבל רב מהילד שלי, להיות נכה 100% ועם פיגור קשה מאוד מרגע הלידה..
שזה כולל גם ניתוחים בהמשך, וגם סבל פיסי שבגלל מנת המשכל לא בטוח נוכל להבין מה באמת עובר עליו
היית נותנת לילד שלך ככה לסבול כל החיים?
ואת חושבת שלא אהבתי אותו?
אהבתי גם אהבתי
חיכיתי כ"כ לפגוש אותו..
ולכן, בגלל אהבתי אותו בחרתי לא להביאו לחיים של סבל
ועוד דבר- זה ממש לא נבע מלחץ חברתי
לפני שזה קרה לנו בכלל לא ידעתי שיש היתרים כאלו

אליך.זה קודם כל,זה נכון גם שרוב הרבנים לא מתירים,אבל זה באמת מצב קצת מסובך,ובאמת מי שמאשים אמהות שיש להם ילדים מייחדים הם אנשים שלא מבינים כלום אני מאוד מאוד מעריכה את זה...ולא ידעתי שיש כאלה אנשים..אגב-אוטיזם אי אפשר לגלות בהריון נכון?אז למה היה קשה בחברה?

בעיקר צעירים בגילאי העשרה או שנות ה-20 המוקדמות. היו לנו כמה מתנדבים בספריית האוניברסיטה למשל. לפי התרשמותי מדובר בנשמות מיוחדות בעלות לב רחב, אהבת חיים אמיתית ושמחה גדולה. הם מתפקדים, מתקשרים, מקבלים ומעניקים אהבה. בשום פנים ואופן אינני יכולה להסכים שעדיף היה לו לא היו נולדים, או שכל חייהם הם מסכת סבל מתמשך. 

 

לכן הפלה בגלל תסמונת דאון נראית לי הרבה יותר בעייתית מבחינה הלכתית ומוסרית, מאשר הפלה בשל פגם גנטי שבודאות אינו מאפשר חיים לאחר הלידה, או שמבטיח מוות בייסורים תוך זמן קצר. 

 

אני מבינה שיש רמות תפקוד שונות בת. דאון, אבל זה משהו שאי אפשר לדעת מראש בזמן ההריון, וזה מגביר את הבעייתיות. 

 

וכמובן שלא נעמוד בניסיונות ח"ו ונזכה כולנו רק לילדים בריאים... 

מהמקום של השונה,החריג,האאוטסיידר והמוקצה,מהמקום של ההוא עם התסמונת דאון והאוטיסט שלעולם לא יהיו להם חיים בריאים ועצמאים,קטונתי מלהביע דעה ודעה נחרצת על מה ששמור לקדוש ברוך הוא בלבד אבל אולי עדיף שהמשכיל או יותר נכון הלא משכיל ידום בעת ההיא,מתנצלת אם פגעתי במישהו אבל אני כותבת מתוך כאב עצום של יסורים שאני לא מאחלת לאף יהודי.

תוכלי להסביר?אץ נשמעת מלא בכאב..

אני מודה הדיון פה נגע לי בנקודה סופר רגישה,בשביל אחרים זה רק דיון בשבילי זה החיים,האם ההורים שלי היו צריכים להפטר ממני אם היו יודעים שיש בעיות,אני לא השם ואין לי שום כוונה לנהל את העולם ולהחליט במקומו אבל...כמו שאני נגד הפלות אני יודעת שאפשר לסמוך על רב שמתיר במיקרים כאלה.

מישהו מכם באמת היה רוצה להתחלף איתי?תנו לי לנחש שלא

מטלטל מה שאמרת. נתת כיוון מחשבה שלא הייתי מודעת אליו.

מאחלת לך המון רגעי אושר ובריאות כך שלא תרגישי כך רוב הזמן!

אני חושבת שגם אנשים שיש להם חיים קשים יחסית מנסים להתמודד איתם

(לא יודעת אם כולם נלחמים בגבורה כמוך! את ! אין עליך מילים בכלל!)

ולא היו רוצים לוותר עליהם בכלל

 

 

וכמובן לא נכנסת לכל העניין של התיקונים באוטיסטים ת.ד. וכו'-

שיש כאן נשמות שצריכות לעבור תיקון והן מאוד מצטערות אם לא נותנים להן להשלים אותו 

 

 

ברור שיש לי יצר חיים כמעט לרוב בני האנוש(ככה לפחות אני מקווה)אבל ממה שאני ראיתי זה הלחץ החברתי שקובע לרוב אם לעשות הפלה או לא,ממש לא חושבים על הילד ואיך החיים שלו יהיו,מה ההשפעה על הבית.

ומעקב חודשי.

נניח- מיעוט מי שפיר. אם לא הייתי עושה בדיקה שגרתית בשבוע 32 לא היו עולים על זה וח"ו היה יכול להיגרם נזק.

כשעולים על זה- עושים מעקב ואם זה משתפר יופי, אם לא- מיילדים ובכך מצילים את ההריון.

לא שווה?

 

או- מצבים קיצוניים שבהם עושים ניתוחים לעובר, או שמיד אחרי הלידה מנתחים.  זה מציל חיים!!

האמת שאני גם לא עושה את כל הבדיקות, אבל את השגרתיות- למה לא?

ואם מלחיצים- אז צריך לדעת להרגע...

אבל ממש רעבה...רק עד שאני מתפוצצת. אבל ארוחות רגילות כבר לא משביעות אותי..פעם הייתי אוכלת פחות מבעלי היום אני אוכלת יותר ממנו

שהגבר אוכל שום זה משביח את הזרע.

-להמשיך לשכב אחיר(לא לקום) במשך שעתיים

-אומרים יום כן יום לא

-אל תאכלי דברים חומציים כגון עגבניה, תפו"א, חצילים,

הרבה הרבה נחת, אם הדאגה והלחץ ניכנסים זה הורס מאד!

בהצלחה מתוקה!

אי אפשר כל יום (אם רוצים כמובן)? ההפסקה משבחת את הזרע (שואלת בשיא הרצינות)? 

אם זה כל יום הזרע לא מספיק איכותי...

פסטרמה ונקנקניות וכאלה....

אומרים 20 דקות מקסימום!!!

בכל מקרה להשאר טווח זמן גדול בלי לקום.

לכי לישון.. בדרכ זה בשכיבה

להשבחת הזרע.תוכלי לקרוא על זה באינטארנט.טוב לגבר וגם לאישה

אין לי עצות. רק תפילות

שום עוזר לזרע

שינה טובה ואכילה בריאה ומרובה עוזרים גם הם

רוגע נפשי הוא דבר ממש ממש חשוב לגבר ולאשה

אז מה אם הוא אמר.
אם את לא לחוצה מדי בזמן, כגון שאת כבר לא צעירה, את יכולה לומר לו שאת רוצה להתחיל טיפולים רק עוד חודשיים נוספים. זה הגוף שלך, לא שלו.

דבר שני, אולי הטיפולים שהוא יציע לך בהתחלה יהיו דברים קלים מאד שלא יהיה אכפת לך לנסות. מה אכפת לך אם הריון יהיה עם תוספת איזה כדור שהוא ירשום או בלי. אין כאן תחרות.

דבר שלישי, כדי לך לבדוק ביוץ ולדעת בדיוק מה קורה - עם בדיקת דם או לפחות ערכה מהסופרפארם.

ודבר רביעי - לפעמים נורא משתדלים ולא מצליח. ואז דווקא במצב שחושבים שאין בו סיכוי, פתאום מצליח. שמעתי ממישהו ש"ישועת ה' כהרף עין" זה מלשון להרפות. אנחנו מרפים מהלחץ והנדנוד שלנו ונותנים לקב"ה להחליט מה טוב לנו.. ולפעמים דווקא אז הקב"ה עונה לבקשתנו.

אז גם אם עושים את ההשתדלות, תנסי לא לחשוב על זה כל רגע. קל לומר, אבל אולי אצלי בדיעבד היה ככה - דווקא כשהייתי נורא עסוקה ובלחץ מדברים אחרים פתאום קיבלנו את ההריון..

בשורות טובות, ישועות ונחמות!

את לא חייבת להתחיל טיפולים בעוד שלוש חודשים,

וגם אם כן - קחי באיזי , טיפולים עושים בקצב שמתאים לך וברצונך

וגם אם יש בעיות את יכולה לבשר לנו עוד חודש שנקלטת להריון טבעי

כתור בוגרת של המתנה ארוכה - הדבר הכי חשוב זה לתת לדברים להתנהל בקצב שלך

את לא רוצה עכשיו טיפול? אין לך כוח?! אז לא. מחכים עוד חודש חודשיים

הרופא לא אמור לנהל לך את החיים אלא רק לתת לך את הכלים ולעזור במה שהוא יכול 

 

 

 

באי כניסה להריון - אז למרות שזה קשה לביצוע רצוי להוריד את מפלס החרדה .
תתחילי לקחת חומצה פולית ... בהצלחה!!

אבל לא עניתם לי על השאלה העיקרית- כמה זה קריטי יום כן יום לא, או שמספיק שלוש פעמים בשבוע?

אני לא בלחץ, אני יודעת שיש לזה טיפול, ובמבחינתי אין לי בעיה לעשות טיפול בשביל להכנס להריון המיוחל, הרופא רק בא לקראתי ונן לי שלשה חודשים של צ'נאס, אני יכולה לבוא אליו אפילו קודם, ואני שוקלת ברצינות את זה, כי כבר חיכיתי מספיק. אני מאמינה שיש לי סיכוי להכנס להריון טבעי, אבל אני עסוקה כרגע בלהודות לה' על הנס העל טבעי הזה שבכלל יש אפשרות כזאת עכשיו, אחרי שחיכיתי שנים. התפילות שלי הן הודיה עצומה לה' יתברך על הטוב הגדול שנתן לי, על התקווה שיש.

וחומצה פולית חלק מהחיים שלי כבר הרבה מאוד זמן, כי תמיד האמונה שאולי פתאום משהו ישתנה ואני רוצה לקחת שלושה חודשים קודם.

ואז לפניו זה חשוב וגם באותו יום.

יום אחרי זה גבולי, ויומיים אחרי כבר לא רלוונטי כנראה, כך שזה בעיקר מה שחשוב.

כל הכללים של יום כן יום לא, עד כמה שאני יודעת, שימושיים כשאת לא יודעת את יום הביוץ.

 

כמובן, זה מה שאני יודעת ואני מניחה שיש פה בקיאות ומנוסות ממני.

 

(אחרי הביוץ הביצית מתחילה להתפרק תוך 12-24 שעות אאל"ט, ולעומת זה אחרי יחסים יש כמה ימים שבהם הזרע עוד אפקטיבי, כך שהביוץ חשוב. מה שכן, קשה לדעת יום מדויק של הביוץ - אפשר לדעת אולי טווח. בזה כדאי דווקא להתייעץ עם הרופא ולשמוע מעוד בנות פה! אל תקחי את מה שאני אומרת בלי לבדוק כי אני לא בטוחה).

 

אני התעסקתי עם זה כי היה לי ביוץ לפני טבילה. בלי לטפל בזה לא הייתי יכולה להכנס להריון, ולא יעזרו כל כללי היום-כן-יום-לא ודומיהם..

אני לא יכולה לדעת בוודאות מה הביוץ שלי בלי מעכב זקיקים, לכן אני שואלת, כי אני לא יכולה להתחיל עכשיו מעכב באמצע החודש, אפילו טווח אני לא יודעת, הטווח הוא שבועיים-שלושה.

קחי הפניה מהרופא נשים אפילו רק על בדיקת דם הורומונלית פשוטה וככה תדעי אם הביוץ מתקרב או אולי הוא כבר עבר

 

 

שאפשר לקנות בכל בית מרקחת

הבדיקות ביוץ לא מספיק אמינות בשביל לבזבז אליהן כסף, ובדיקת דם לא עוזרת למצוא את היום הספציפי. בכל מקרה לוקח זמן עד שרופא מתחיל פרוצדורה של מעכב, אז אין טעם עכשיו, כי לחודש הזה זה לא יעזור.
אשמח מאוד לתשובה לגבי תזמון אישות.

וזה מספיק לך 

במיוחד בשביל לתת טווח.
חבילה אחת מכסה שני מחזורים, ואם את בודקת המון פעמים ויש לך טווח ימים גדול אז רק מחזור אחד.

אולי כן תשאלי את הרופא, כי לא כל בדיקה היא פרוצדורה מלאה של מעקב. את כנראה יודעת יותר טוב מאיתנו מה הוא יגיד אבל שווה לשאול. מעקב זקיקים כולל הרבה יותר מאשר לדעת כן/לא ביוץ בלבד.

את המקשת הפניה מהרופא ובמעקב רואים אם יש זקיק בגודל מספיק.

ביום שהגודל שלו מספיק מומלץ להיות ביחד.

זה בשביל שהזרע יהיה מספיק חזק.

נראה לי שסביב הביוץ פשוט שזה יהיה יום כן יום לא וזהו..

שככל שמחכים כך הזרע יותר חזק ועוצמתי כך שלעניות דעתי אפשר ואפילו עדיף יום כן ויומיים לא...‏ ‏
בהצלחה רבה ותבשרי לנו בשורות טובות מהרה

כתבתי רק בגלל שלא הייתה שום תגובה

כדאי לשתותתה שומר-מגביר

ולגבי לואיזה, נענע- אומרים שמייבש,

כמובן גם כרוב ממעיט

להניח על השד

איך את יודעת? ידע כללי שפיספסתי?

יש מקומות שכתוב שמייבש ויש מקומות שכתוב שמגביר...
בנתיים נפסיק..
תודה לכל העונות!

יכול להיות שזה פתוח גם לאנשים מבחוץ... עם קייטרינג

תודה על התגובה!

אנחנו רוצים באולם שהכל כבר מוכן ולא צריך לארגן הכל לבד ולתקשר בין כולם.

הלוואי שנמצא.

יש כמה כאלה ברחוב השומר (אהרונוביץ).

אבל אני לא זוכרת שמות שלהם.

נדמה לי אחד בפינת רחוב בן יעקב, ויש עוד..

מתחילים להפנים שאולי לא נמצא אולם שמתאים לנו.

מכירים קייטרינג בשרי מומלץ שגם מגיש ועורך יפה?

תודה על התשובות!

לא לקחתי אותם, אבל יש להם אתר.

מעולים ובמחירים שפויים...והאוכל מצוין!
מבחינת הכשר יש שני הכשרים:הבית יוסף והרב לנדא.
לקחנו אותם לפדיון של הבן שלנו ונהנו מכל שניה..
ואנחנו עשינו בופה,כך שחסכנו הגשה לשלחנות והיה מצוין...

נראה לי במסמיה

מישהו מגוש קטיף... אוכלל טעים בטרוף.. ונותן מכל הלב

אבל אני לא לגמרי סגורה על המיקום- משהו באזור גדרה

אפשר גם בבני ברק.

יש בבית החלמה "אם וילד"

אולם אירועים קטן "באר מרים" ( עשינו שם ברית והיה מקסים!)

למעט שנשארנו רעבים אז הזמנו פיצה

לקייטרינג במחיר טוב.

שתתאים מבחינת הגודל.

אני בטוחה שיש מסעדות שיש להם תפריט ומחיר לאירועים קטנים כמו בריתות..

ולקחת משהו לאכול לאחרי הבדיקה כדי להעביר את הטעם המגעיללללל

זה ממש מקל את השתיה ולי זה היה אפילו קצת טעים!

בהעמסה של 50 צריך לאכול משהו קטן בבוקר לפני הבדיקה.

העמסה של 100 לא יצא לי לעשות ב"ה, אבל נדמה לי שהיא בצום, לא סגורה על זה.

100- בצום. אסור גם לשתות...

לא לאכול. כך הנחתה אותי הרופאה.

ארוחת בוקר ורק אז להגיע לבדיקה. על הטופס שלי גם כתוב שאין צורך בצום.

סתם לא כדאי, זה יכול להביא לתוצאות גבוהות יותר.

אמור להיות אחיד לכולן

(כמוני למשל. שעשתה הרבה פעמים את שתיהן...)

בהריונות הקודמים נמנעתי. לכן אני זוכרת טוב. אבל יכול להיות שיש רופאים שחושבים שלא חייבים להגיע אחרי צום של לילה. 

אבל מבחינתי זו לא היתה שאלה..גם ככה לא הספקתי לאכול

ולא נאמר לבוא בצום לבדיקת ה-50 גר', אלא רק ל-100!

 

אז סתם מנעו ממני את הקפה של הבוקר??

מה זה השניה?

מה אני אמורה לראות בתוצאות?

מה תקין ומה לא תקין?

קרוב להיפוגליקמיה. אבל ייתכן שזו תגובה להעמסת הסוכר. אני הייתי מדברת על זה עם רופאת הנשים בפגישה הבאה. 

אכזבה מתהליך הלידה לעומת הציפייה לפני?

אני יכולה להגיד לך שאחרי הלידה השניה הרגשתי שבעלי לא מספיק תמך ולא הראה לי הערכה שלו כלפי, ולפני הלידה האחרונה ישבתי ודיברתי איתו והסברתי לו למה בדיוק אני מצפה ממנו, שיראה הערכה, שיהיה לידי גם אחרי הלידה ולא רק שקוע בתינוק (הוא החזיק אותו רחוק ממני וחייך אליו, ורציתי שיתייחס אלי גם! שישאל "את בסדר? היה טוב? וכד..." וניסיתי לקרוא לו אבל כנראה שהוא לא הבין כ"כ שאני קוראת ע"מ שיבוא אלא חשב שזה כמו שקוראים כשכואב "אמא אמא" אבל בי זה פגע והבהרתי לו את זה טוב מאד )

דיברתם ביניכם על ה-כ-ל? מה קשה לכל אחד? מה הציפיות?

לדוגמה:
היו קולות שעשיתי תוך כדי הצירים.
וכל פעם ששיחזרתי את זה אחרי הלידה-בעלי התכווץ והתחנן שאפסיק.. כי הוא לא מסוגל להזכר בזה..
או שכשגילינו שאנחנו בהריון שני (נוכחי) אז ישר התחלתי לדמיין איך הפתיחה לא מתקדמת וכו' (מה שהיה בלידה הראשונה), שיתפתי את בעלי ו הוא אמר אוי... אל תזכירי לי את זה...
קיצר אני ממש רוצה שנעבד את מה שחווינו, כדי שנגיב בבריאות בלידה הקרובה ולא מתוך משקעי הלידה הקודמת..

אני ממש מעריכה אותך! וחושבת שאת פועלת נכון...
באמת, כל הכבוד!
( אין לי ניסיון. אז לא אוכל להמליץ לך. אבל מקווה שבקרוב בנות כאן יוכחו לעזור..)
הרבה סיעתא דשמיא!!
בהצלחה!
ובשורות טובות!!

ללידה. אצל רוב הנשים הלידה הראשונה אורכת זמן רב לעומת הלידות החוזרות. 

הלידה הראשונה שלי היתה 6 שעות בבית ועוד 14 שעות בבי"ח.

והלידה השניה שעתיים בבית ושעתיים בבי"ח! מאחלת גם לך...

אל תתקעי בלידה הראשונה בתור השוואה.

אולי ללכת לדולה/מדריכת הכנה ללידה טובה ולעבד איתה.

 

ולאנונימית מעלי - כל הכבוד שפתחת את הנושא עם בעלך! זה אומץ, וטוב שהיה לך. שניכם מרוויחים מכך.

 

את יכולה לשתף את בעלך וכך זה יהיה תהליך מבריא לשניכם

לכתוב איך עכשיו את רוצה שהלידה תהיה, עם דגשים שחשובים לך, ולשמור לך לעת הצורך..

אולי להחליט אפילו להביא דולה שתלווה אותך, ותסייע

 

מאד עוזר. 

רק כשעושים את זה מבינים עד כמה זה שונה מאשר לספר בע"פ.

וכל הכבוד לך!

או בכמות קטנה מאד או להיפך גדולה מאד.

יכול להיות שתצליחי לעשות הפסק רק ביום השישי או השביעי, זה נורמלי במקרה הזה.

שיהיה המשך הריון משעמם..

ובידיים מלאות!

 

מספיק שאישה אחת תקרא ולא תהסס אם ללכת להיבדק, בזכותך ו.. אשרייך.
בהחלט נשמע שהיה לך נס. ב"ה.
שמחה בשבילך שזה נגמר בשלום, טוב שהלכת!
מאחלת לך ללכת בזמן ובקלות.

רק בריאות לכולם

כי זה לא פעם ראשונה שיש לי צירים מוקדמים..

 

גם אני חשבתי ככה.. בשבוע 31 כשאשפזו אותי הייתי בטוחה שאני יצטרך לסחוב עד שבוע 37 ואז ללדת ישר.. והנה אני כבר מתחננת ללידה ב39..

במיון בגלל צירים מוקדמים.

 

אני ממש מקווה שאלד בזמן.

קצת לחוצה ממה שקרה ומקווה שאצליח לסחוב עוד כמה שבועות עד ללידה.

תהיי רגועה, בעז"ה תסחבי עוד...
מתי המשוער שלך?

פשוט היו לי כמה פעמים צירים מוקדמים בהריון הזה..

אז קצת נלחצתי שאולי זה יגרום ללידה מוקדמת.

 

אני צריכה ללדת באמצע שבט,

מקווה להגיע כמה שיותר קרוב לתאריך או לפחות לאמצע תשיעי בעז"ה.

לידה בלי אפידורל:

א. אפשר בלי כלום, כמובן. רק צריך להגיע מאוד מאוד מוכנה,נפשית ופיזית ולדעת מה לעשות כדי להקל על הכאב.

ב. אפשר להשתמש בגז צחוק או במה שמכונה "טשטוש".  מנסיוני- הטשטוש שהיה לי בלידה הראשונה היה זוועה. גם הרגשתי הכל וגם לא יכולתי לזוז.

 

בהצלחה!

והעקמת מקשה על המרדים לראות איפה בדיוק מקום ההזרקה.

ככה לפחות הבנתי.

מעניין למה לא מדברים על זה. עקמת זה דבר נפוץ. 

לכי מראש לאורטופד ותבקשי שיחווה את דעתו בכתב ועם זה תבקשי לקבוע פגישה עם המרדים בבית החולים כדי שיחליט מראש,

גם את חוות דעתו תבקשי בכתב כדי שתוכלי להביא איתך ללידה ולא תצטרכי להתחיל להסביר כשאת בלידה.

ותשאלי איך עושים את זה

הבעיה היא אם העקמת משפיעה באיזור של ההזרקה...

לא היתה שום בעיה ואף אחד גם לא רמז בכיוון....ממש לא הדאיג אותי.

שאני עוברת את זה בלי אפידורל ...וגם לי יש עקמת ונראה לי שלרוב העולם..

בהחלט שיש מצב שתעברי את הלידה גם בלי אפידורל, לא תמיד אפשר ומספיקים לקבל! מציעה לך לקחת בחשבון גם אפשרות של לידה ללא אפידורל ולומר לעצמך שאת יכולה...כמובן שאני מאחלת לך שתספיקי לקבל ותעברי בקלות..

לא ידעתי בכלל שיש לי עקמת, ובלידה הראשונה כשהמרדים עשה לי את האפידורל הוא אמר לי שיש לי עקמת בגב, אבל הוא עשה... כנראה שזה לא מגביל אלא אם זה עקמת משמעותית, וגם עכשיו בלידה האחרונה קיבלתי אפידורל בלי בעיות... 

שהיה לה שבר בעצם הזנב בעבר הרחוק, האורטופד השאיר את זה לשיקול דעת המרדים ובאף לידה שלה המרדים לא היה מוכן לקחת את הסיכון ולתת לה אפידורל. אבל כל מקרה לגופו ונראה לי שיש שוני בין עקמת לשבר

פעם קיבלתי שם מכה חזקה מאוד ואח"כ כאב חודשים. אבל מעולם לא אובחנתי .

זה איזה יומיים בחדר לידה ,עוד לא שמעתי מישהי שילדה כל כך מנר בלידה ראשונה...

אפידורל.

 

בעלי, שמאוד מחובר לעניין של לידה טבעית, אמר לי במהלך ההריון: "תראי, הבחירה היא שלך, אבל דעי לך שאפידורל זה לא כזה בלתי מזיק. יש תופעות לוואי כאלו ואחרות." 

 

אז אמרתי... אוקיי, נזרום עם הלידה. אם ארגיש שאני יכולה בלי - ננסה. 

בלי מחויבות, לפי איך שאני מרגישה. 

ואז התחילו הצירים. קצת כאב. אבל לא ברמה שרציתי שיתקעו לי מחט בעמוד השדרה... 

המשיכו צירים... עדיין לא כ"כ כואב. פקעו המים, הלכתי לחדר הלידה... עדיין לא ממש כואב. למעשה הצירים היו יחסית עדינים ומרווחים. 

אח"כ הייתי עייפה וביקשתי לבדוק פתיחה. אמרתי, "זה בטח לא התקדם כי זה לא כ"כ כואב!!" והייתי מתוסכלת. 

והמיילדת אמרה לי: 9... הייתי בשוק! 

והבנתי שזהו, למרות שלא ציפיתי, עשיתי את זה בלי אפידורל. 

 

מניסיוני, אף אחד לא יחזיק אותך יומיים בחדר לידה, יתנו לך זירוז הרבה לפני. או ישלחו אותך הביתה לחכות להתפתחות. 

אכן יכול להיות שלב ארוך של צירים, אך ממש אין צורך להיות כל הזמן הזה בבית חולים. אני מתוך יממה+ של צירים הייתי בסה"כ 6 שעות בחדר לידה. 

 

אז הנקודה היא, אם זו לידה ראשונה ובמיוחד אם כך, את לא יודעת איך באמת תרגישי. לא בטוח שתצטרכי או אפילו תרצי אפידורל. 

.הלידה הראשונה שלי הייתה יותר מהירה מהשניה (חצי שעה מפתיחה 4 וחצי והיא הייתה בחוץ לידה שניה שעתיים מההגעה לבי"ח בפתיחה 3וחצי עד שהוא היה בחוץ. .)
לא העה לי שום סיכוי הבפיק אפידורל בלידה הראשונה למרות שהייתי מאושפזת לפני (בקושי הגעתי מהמחלקה לחדרי לידה ולא הספקתי לעבור למיטה של החדר לידה ילדתי על המיטה מהמחלקה)

יש דבר כזה!

 

אני ילדתי פחות מ4 שעות מתחילת הצירים.

אחותי ילדה בדרך לבי"ח...

 

לידה ראשונה יכולה להיות קלה ומהירה!

אני מגדירה את הלידה השנייה שלי כאינטנסיבית יותר, דווקא בשל היותה מהירה יותר. 

לי כנראה נשברה עצם הזנב בלידה הראשונה (מאז אני לא יולדת על הגב!)

לא בדקתי, אבל זו הערכתי. זה כאב כשנה וחצי.

 

לא העליתי על דעתי שזה מפריע לאפידורל. (אולי כתוב באיזה טופס שצריך לחתום עליו לפני?)

 

אבל גם לא נזקקתי לאפידורל מאז, ומקווה להמשיך בלי...

לא תיארתי לעצמי שזה יכול להישבר בלידה עצמה!!! אצלי זה קרה כשהאוטובוס היטלטל והתיישבתי על ידית מתכת בשיא הכוח... 

אמרתי למרדים: יש לי חוליות עקומות בגב תחתון", הוא הסתכל ואמרף "בסדר"

וזהו

כשהראש למטה אני מרגישה ממש הרבה תנועות

וכשהוא היה למעלה הרגשתי הרבה פחות וכשהיו פתאום תנועות כואבות באגן,הבנתי שהוא בועט בי..

 

אבל אל תלחצי,גם אם הוא התהפך,יש לו עוד שבועיים להתהפך בחזרה!

 

כשהרגשתי את רוב התנועות החזקות למעלה, וגם ישירות לסרעפת הוא היה ראש.
כשהרגשתי בעיטות לכיוון השלפוחית (זה מורגש פחות עוצמתי) זה היה עכוז.
אין לי מושג איך זה אצל אחרות...
אל תדאגי, הוא יכול עדיין להתהפך, אצלי בשבוע 35 עדיין היה עכוז.
אח''כ בשבוע 37 התהפך לראש
רוב מוחלט של העוברים מתהפכים עד שבוע 37, זה פשוט יותר נוח להם...

תודה

מה שכן תבואי נקייה, אני מתכוונת לריח שיהיה נקי.

הטכנאית מסתכלת שם בדיוק חצי שניה ומכניסה אותו

היא מספיק מיומנת ובעלת נסיון, וזה ממש לא מעניין אותה איך נראה לך שם

מבחינת קידוש השם, שלא יגידו שהדוסיות מוזנחותוגם בשבילך זה הרבה יותר כיף

אני לא מורידה כי אני לא אוהבת! ולא קשור שאני דוסית!! ואני לא מוזנחת!!!!

נראה לי שאם יעשו סקר כללי אז ככל שנשים יותר "חזקות" בדת ככה הם פחות מורידות באיזור. זה ממש הגיוני.

בעיני זה גם קצת מוזנח לא להוריד אבל זה עניין אישי לגמרי

המערבית ולנורמה החברתית של לגלח כל מקום שקיים...

זה לא הופך אותן ליותר מוזנחות!

וזה עניין אישי ואנדוודואלי ולא נרמה חברתית כזו או אחרת תגרום לי להסיר שם את השיער או לא.

גם אם בעינייך זה ״חובה״!!

הורדת שיער באיזור הייתה קיימת כבר בתקופות הרבה יותר קדומות (מוזכר במשנה).

בלי קשר, סתם ככה להעשרה כללית, מובא בגמרא שבנות ישראל היו נבדלות מבנות הגויים בכך שהם היו חלקות לגמרי (באופן טבעי) ובגלל שחטאו ישראל  חלק מהירידה הרוחנית שלהם התבטאה בכך שחזר לבנות ישראל שיער הערווה ככל הגויים.

אז לא צריך להפוך את זה לדבר מקודש.

וזה בכלל לא קשור לנורמה חברתית כזו או אחרת זה עניין של הרגשה אישית. אני הורדתי שיער במפשעה בערך מהרגע שהוא התחיל לצמוח כי לא היה לי נעים שיש לי שם שיער וזה בכלל לא קשור למה קורה בחוץ. גדלתי במשפחה הכי דוסית שיש ובמוסדות הכי דוסים שיש ולא נחשפתי כמעט לדברים האלה. לי באופן אישי זה הרגיש הכי טבעי בעולם.

ושוב, אני מבינה את אלה שלא.

לעניין ההזנחה, אין מה לעשות שלרוב בנות ככל שהם יותר דוסיות הם פחות משקיעות בטיפוח (ואולי זה דבר טוב). ואני אומרת את זה בתור מישי "דוסית" שזה מאוד מפריע לה לראות את האברכיות מסביבה ובכלליות שלא מטפחות את עצמם ולא מטריד אותם הדברים האלה.

בעלי תמיד אומר לי שזה הכי יפה ככה

והיתרון של דתיות שיש חצאית, 
הרופא/טכנאית מכניסים בקושי מסתכלים וזהו, מעכשיו המיקוד בבטן ובצג. (לי רופא מיומן הכניס כמה פעמים ובכלל לא שמתי לב שהוא הסתכל לשניה כדי להכניס. הייתי מכוסה בחצאית)

והיא בהחלט חלשה.
עכשיו, לקראת לידה שניה אני מתכננת לקנות חדשה.
בהתחלה היא היתה בסדר.
אח"כ כבר הייתי צריכה לשחק הרבה עם כל החלקים,
לפרק ולהרכיב מחדש..
ולא תמיד היא היתה מצליחה לעשות וואקום טוב

והיא חזרה לעבוד יופי!
מסתבר שהיה חור או סתם שחיקה בגומי...
אגב, נראה לי שיש אפשרות להזמין מאוונט חלקי חילוף.

הוא זה שאחראי על הואקום.

 

לי פעם הייתה בעיה גם עם הוואקום של המשאבה הזו והתקשרתי לשרות לקוחות והם שלחו לי שסטום אחר- במקום הכוכב משהו יותר גדול ומסיבי.

כשאנחנו ביררנו על עגלות, גם התלבטנו על הבייבי סייף ואז המוכר אמר לנו שלילד ראשון היא טובה אבל היא נשחקת מהר ולא תצליח להגיע חלקה ויציבה לילד הבא.

אם את בעניין לקנות עגלה שתחזיק מעמד, כדאי לך מאוד להשקיע באנגליזינה היא הרבה יותר טובה ואיכותית (אצלינו כבר ילד רביעי והיא עדיין כמו חדשה) והמחיר שמצאת אותה הוא טוב.

הן לא מתבלות עם הזמן? כשמגיעים הילדים הבאים בעז"ה?
חוץ מזה, ראיתי פה באחד השרשורים שבכלל כדאי לקנות עגלת אמבטיה וטיולון כ2 עגלות נפרדות..האם זה אכן עדיף? תודה!

לא את הדגם הספציפי הזה. כבר שנתיים+ היא משומשת(הרבה יחסית+נסיעות, אין לנו רכב. 2 ילדים..) ושאלו אותי שבוע שעבר אם היא חדשה! זה אמבטיה שהופכת לטיולון. לא זוכרת דגם, כולל סלקל.

אינגליזינה יש לגיסתי ולי היא הייתה מאד כבידה- לי זה שיקול חשוב!

וכמה זה עלה? כי ראיתי את הדגם שכתבתי לעיל בערך ב1,600 ש"ח אמבטיה+טיולון+סלקל
שזה מאוד זול!

פחות נשחק ונהרס תחשבי על זה.

הכוונה שברוב העגלות שיש בהן טיולון+אמבטיה יש אפשרות להלביש עליהן גם סלקל...אם אנחנו קונים 2 עגלות - עגלת אמבטיה ועגלת טיולון לא יהיה אפשר להלביש עליהן סלקל..לא?

חשבתי שיש רק משולבות.
לא מדברת כמובן על עגלות רטרו ענקיות.

או שאתן מתכוונות שקונים עגלה משולבת בלי החלק של הטיולון?

עגלת טיולון או טיולון+אמבטיה...אין רק אמבטיה..

בייבי ג'וגר סיטי מיני 4 גלגלים או אינגליזינה אביו??

 

אז היתרונות והחסרונות לכאן ולכאן:

 

מבחינת גודל - האינגליזינה קצת קטנה.

הטיולון שלה: בחלק של הרגליים קצר ככה שבעז"ה כאשר הילד יגדל קצת לרגליים לא תהיה 'משענת' או פגוש להניח עליו.

 

מבחינת יופי - לא ממש אהבנו את העיצוב של הטיולון של הבייבי ג'וגר לעומת האינגליזנה שהיא קלאסית! ולצערי זה מפריע לי בבייבי ג'וגר..

 

2 דברים נוספים -

1. יתרון של האינגליזינה הוא שנראה שיש לה שם יותר טוב (כחברה. לא מצאתי לגבי הדגם הספציפי הזה), וכי היא עגלה עמידה שמחזיקה לאורך שנים. לא מצאתי ברשת חוות דעת אישיות לגבי דגם העגלה הזה ספציפי.

הבייבי ג'וגר מאוד מומלצת מבחינת נוחות אבל לא ראיתי חוות דעת לגבי אורך החיים של העגלה...האם היא מחזיקה מעמד.

2. יתרון לבייבי ג'וגר הוא האפשרות לכסות את הילד מפני שמש לצל מלא. הכיסוי ארוך ומאפשר הצללה מירבית.

 

היתרונות והחסרונות הם בעיקר בטיולון, האמבטיה עונה לצרכים שלנו בשתיהן.

ובשאר הפרמטרים (נוחות קיפול, מחיר, וכו') מבחינתנו היה אותו דבר.

 

אז, אם למישהי יש ניסיון/היכרות עם אחד מהדגמים האלה ויכולה להמליץ לנו ולחוות את דעתה זה יהיה לנו לעזר רב. 

אנחנו בצומת דרכים   ומאוד רוצים לעשות את ההחלטה הנכונה.

 

אשמח לקבל את דעתכן 

תודה רבה

 

 

 

מאינגלזינה. היא פשוט מתגלגלת בקלילות ולא מרגישה שאני סוחבת אותה! יתרון עצום. 

ואני מאוד בעניין של יד 2! את יכולה למצוא עגלות שהיו בשימוש חצי שנה ובמחירים מעולים.

גיסתי שאוהבת הכל חדש (ואכן קנתה עגלה חדשה של אינגליזינה) קנתה בלידת הילד השני ג'וגר מיד 2 במצב מעולה והיתה מבסוטית...

בהצלחה!

וגיסתך - איזה דגם של אינגליזינה היא קנתה?

לגיסתי יש זיפי... כשהסעתי אותה הרגשתי צעצוע לעומת הג'וגר. לא התלהבתי בכלל, גם לא מהיציבות שלה... אבל אולי זה טעם אישי.

לקנות עגלה זולה שתהיה לי נוחה ויפה בעיני, ובלב שקט לקנות עגלה חדשה בילד הבא.
רואה לפעמים עגלות שנסחבות לילד הרביעי- חמישי- שישי, עגלות שהיו איכותיות ויקרות אז חבל לזרוק,
וכבר א"א להסתכל עליהן מרוב שנמאס וזה מיושן...

יש עגלות נהדרות עד 1000 שקל, וביד 2 אפשר למצןא גם ממש איכותיות ויוקרתיות במחיר כזה, במצב מעולה.

יש לך 8 ילדים,

מה? קנית 8 עגלות??

גם אנחנו לגדול קנינו עגלה ב450 ש"ח ששירתה אותנו נאמנה גם עם אחותו,

עכשיו אני מבינה שבשנים הקרובות היא לא תתאים לנו בלב קל ונקי תרמתי אותה ובע"ה כשיגיע הזמן נקנה עוד אחת זולה בכיף.

 

לא חושבת שהייתי מצליחה "לשחרר" ככה עגלה יקרה אפילו אם הייתי מבינה שאין לי צורך בה.

גיסתי קנתה את האנגלזינה שם בהפרש ממש משמעותי

בס"ד

 

גם אני התלבטתי עליה בזמנו כשהיא ממש יצאה לשוק- ואני שמחה שלא קניתי אותה. העגלה צר, הבד ניילוני ונראה לי לא נוח, הבנתי שגם הסלקל לא משהו...

שמעתי מכמה חברות שלא מרוצות.

 

לעומת זאת, הטרילוגי של אינגליזינה מומלצת מאוד

הגלגלים שלו נתקעים. ושמעתי על כמה שבילד ראשון כבר היו צריכים להחזיר לתיקון.

 

הבייבי גוגר מומלץ, נוח לנסיעה.

 

הבד ניילוני בכל עגלה, כדאי מזרון.

 

אני באופן אישי אוהבת את הטיולון של אינגלזינה, יושב יותר טוב.

 

בקיצור, רק בלבלתי אותך...

זה היה אחד השיקולים העיקריים שלי שלא לבחור בביבי ג'וגר.. הבד נראה לי על הפנים

וסתם נראה לי חם וחונק לשים אותו בעגלה מכזה בד.. אבל זאת אני

הפג לא יקרה?? היא גם לא מתקפלת ביד אחת וזה חיסרון ענק מבחינתי...

למה לא מתקפלת ביד אחת? אולי זה תלוי דגם.. עם האמבטיה לא. אבל הטיולון- פשוט צריך לתרגל.. אפשרי בהחלט עם יד אחת

לעומת הבייבי ג'וגר? כי זה נראה שאין לו שם מקום לרגליים כשהוא קצת גדל גיל שנה וחצי+...הרגליים שלו יהיו באוויר..השאלה גם כמה זה חשוב וקריטי...
אודה להסבר

היא באמת צרה וקטנה? כי אומרים שהיא רק נראית ושבמידות היא מידות סטנדרט...
לגבי הבד ניילוני - אומרים שככה גם בבייביג'וגר. אבל לא שמים מזרן ו/או סדין בכל מקרה? תודה!

אם חשוב לך מתקפלת ביד אחת תהיה כנראה את מאמאס אנד פאפאס ארמדילו פליפ.

זה דגם חדש שלפי מה שאומרים אמור להיות כליל המעלות.. אמור להגיע בקרוב.

 

קל, מתקפל ביד אחת, עם הטיולון בשני הכיוונים, שכיבה מלאה בטיולון וכמובן אפשר לחבר אמבטיה.

נראה לי שתעלה קצת יותר מ 3000 אז אולי זה מעבר לתקציב.

 

את אותם המעלות יש גם לבוגבו בי 3 אבל היא עולה מעל 5000...

היא לא מתקפלת ביד אחת, אבל בכל אופן היא נוחה כי אפשר לקפל בקלות כשהילד בפנים ולהוציא אותו אחר כך 

מלבד זאת היא מעולה והמחיר שלה לא במשמים וכבונוס היא מגיעה במגוון צבעים מהמם

 

.. כי אנחנו שוקלים לקנות אותה (בג'ינס) כי כנראה לא נוכל לחכות לארמדילו פליפ.

ראיתי את הסרטון שלה באתר של בייבי לאב והיא לא מתקפלת ביד אחת

בסד

מאוהבת בה טפו טפו

אין עגלה מושלמת...
צריך לעשות יתרונות מול חסרונות ולהחליט מה עדיף.
לי יש אינגלזינה זיפי, מהטיולון אני מרוצה מאוד, ההיגוי שלה מעולה מעולה! נכון שאולי אין מקום לרגליים, לדעתי זה לא שיקול. הבן שלי בין שנתיים, לא נראה לי שזה מזיז לו מדי...
האמבטיה פחות מוצלחת בעיני, אבל סבירה.
אני שמעתי הרבה המלצות על הבייבי ג׳וגר, אבל לא מכירה ולא התנסיתי.
בהצלחה!!

וכלה בלא יציבה.

מה שכן- השם של אינגלזינה הוא לרוב מהעגלות הישנוצ שלהם שהיו חזקות.

הבייביגוגר היא עם אחריות לכל החיים על השלדה.
והיא מעולה ונוחה.
החיסרון שלה מתקפלת החוצה והרגליים לא עןלות. אני אוהבת אותה ממש

וגם אני שללתי דלקת. או פטריה.
פשוט ׳שורף׳.
ניסיתי כל מיני דברים שלא ממש עזרו...
מה שמעט עזר היו כמוסות נרתיקיות של פרוביוטיקה.

מקווה שעזרתי..
( זאת הרגשה מחרפנת! אני ממש מזדהה איתך!)
בשורות טובות

אבל תעשי הרבה שטיפות זה יכול להרגיע מאוד ולהקל.
ואולי גם מגן תחתון יעזור כי לפעמים אם יש הפרשות המגן תחתון סופג וכך פחות ישרוף.

ורק זה מרגיע.

כוכבית אחרי כמה זמן זה עבר לך?

 

מעניין על מה זה מעיד...

תחתון 100% כותנה

מקווה לא לבאס...
אני 7 חודשים אחרי לידה. התחושה עדין באה והולכת... אבל הרבה הרבה פחות.
(אני גם מחליפה תחתוניות בתדירות גבוה יותר.. אולי בגלל זה השיפור... לא יודעת. )
בהצלחה!

ועד מתי אפשר לומר תשובה?
כח אני רוצה למדוד..

יש כיס לריפוד כך שאפשר לשים אותו ואפשר בלי.

כששמים את הריפוד זה יציב ולא נופל.

(זה מעמיד טוב גם כשזה בלי ריפוד.)

הדגם הוא body silk seamless

היא גם מאוד קלילה על הגוף ויושבת יציב.

בהנחה המירבית, העלות שלה תהיה 137 ש"ח לא כולל משלוח של 10 ש"ח. 

 

אני מסתייגת שזה לא שאני ממליצה, אלא שאני מספרת שאני באופן אישי מרוצה. 

אני לא מבינה בתחום הזה, ולא יודעת לענות אם יש חזיה שהיא ממש מעולה לי, זה אומר שהיא תהיה ממש מעולה לאחרת.

 

ולגבי הלמדוד... ממש סליחה שאני מתערבת,

אני מאוד אשמח שתצטרפי, אבל מכיוון שאני אחראית על היוזמה הזו, 

אני לא רוצה לעודד מישהי ללכת למדוד במקום א' כדי לקנות במקום ב'. זה נראה לי לא פשוט מוסרית.

(אלא אם כן ממילא קונים כמה, ואת הראשונה איפה שמודדים).

יכול להיות שאני לא רואה זאת נכון, ובכל מקרה בסופו דבר זה החלטה שלך. כמובן שנכון למדוד קודם...

וסליחה שוב על ההתערבות!

 

בכל מקרה, עד מתי? עד שנגיע ל-10 כדי לקבל 45% הנחה, ובכל מקרה לא פחות משבוע. כלומר עד יום חמישי הבא.

 

בהצלחה!

 

לרוב שאני מודדת רק כדי למדוד וולהזמין אני אומרת למוכרת שאני רק מסתכלת ושאני לא בטוח קונה.

אני גם פעם שמעתי שיש עם זה בעיה מבחינה הלכתית...אם מראש באים לא במטרה לקנות

אני כמובן לא לוקחת אחריות על הקניה אבל אתן יכולות להיות יותר רגועות

 

שיהיה בהצלחה לכולן!

בדונה ויקטוריה, קונים חזיה 1 ומקבלים 3 מתנה [!!], לחברות מועדון.

אני חברת מועדון ואתם יכולות לקנות על שמי, מי שרוצה שתגיב פה ואפנה באישי...

 

יצא לי 4 חזיות איכותיות, מרופדות, ב290 שקל, כולל חזיית הנקה!

 

תודה

איפה יש סניפים שלהם בכלל? 

 

תודה!!

איך פונים אלייך?

אם הן רוצות לקנות בזול הן צריכות להיות חברות מועדון!
לא סתם הם עושים מבצעים במיוחד לחברות מועדון!
זה ממש גזל.

עד שהארת את עיני וזה באמת גזל...

באמת היה לי ברור שזה בעיקר מחוסר תשומת לב ומחשבה..

בדונה ויקטוריה - כמו שנכתב פה, 1+3. 

חזיות ההנקה שם הם של דונה ויקטוריה ועוד חברה. 

עלות חברות מועדון - 45 ש"ח

 

באפרידוטה בהזמנה דרך האתר יש 50% הנחה

יש להם הרבה חברות,.

 

לאפרודיטה יש גם את חברת BRAVADO.

אבל יש להם רק שאריות שלהם, אז יש מידות קיצוניות בעיקר.

ב-2 דגמים אצלנו העלות 25-30 ש"ח פחות מאחר ויש הנחה כפולה.

בדגם השלישי אצלם העלות 15 ש"ח פחות, אך כאמור יש מעט מאוד מידות.

 

בכל מקרה זה נגמר היום, אז מי שזה מתאים לה, שתרוץ...

 

רכשתי מהם את הדגם היפה (sublime) וזה פשוט תענוג גם בהנקה ללכת עם משהו מפואר ומעוטר,

 

אבל.... לגבי המידות הן ממש לא תאמו את כל החזיות שקניתי משלל חברות בעבר, הייתי צריכה לקחת 2 מידות מעל מה שבד"כ אני קונה, אז אני ממליצה מאוד למדוד לפני (זה צורה של דגם, למרות ש"רשמית" המידות והקאפ זהות למה שמקובל)

 

השירשור ממליצה או מדונה ויקטוריה?

הדגם סאבליים הוא שונה מאחר ויש לו פס עיטור תחרה לקראת סוף הקאפ, ולכן זה מוסיף עוד נקודת התייחסות למידה.

אני מאמינה לפי הדגם שיש אצלי כבר חצי שנה שבמידות קטנות זה לא מפריע.

 

המידה שלי גדולה (E וקניתי בזו G) ולכן זה כנראה משנה.

זה לא אמור להשפיע על דגמים אחרים

 

וזה דגם מהמם! אנחנו מאוד מרוצים (:

קניתי שתיים בשני צבעים....

העניין שמרתיע אותי זה שהם כותבים באתר שרק אם אני יודעת בטוח שהמידה טובה אז להזמין.

והם ממליצים ללכת לנקודת המכירה שלהם למדוד.

בכל מקרה החלטתי להזמין איך עושים את זה?

קצת חוששת מעניין המידה שלא תהיה נכונה אבל בכל מקרה רוצה. רוצה להזמין שתיים.

את יודעת כמה זמן לוקח לזה להגיע?

אני כבר חודש שמיני ב"ה..

שזה יוצא שבוע ויומיים.

כך לפי האתר שלהם.

ואנחנו מתקרבות ל-10.

אז אני מקווה שזה יגיע בזמן

אני ממש בתחילת הריון(חודש שני בהתחלה) ומציק לי בחזה ואם יש מבצע אני רוצה לקנות.
אבל מה עושים עם המידות? ואם החזה שלי יגדל מאוד עד סוף ההריון?

יש שאלות שונות שאני מקבלת באישי, שיש שם את התשובות בשבילם.

אנונימית - גם בשבילך יש שם תשובה. ושיהיה לך בשעה טובה!

כמובן שאם יש עדיין שאלות אתן מוזמנות לפנות אלי פה או באישי

בזכוכית של האקווריום...

אם את מרגישה שם פשוט את הדופק שלך, זה לא זה. רק אם זה דומה ל... יש סיכוי סביר שזזה...

אומרות שזה כמו דג ולי מרגיש אחרת..יותר כמו בועות...מקווה שזה זה..אבל תכלס מה זה יכול להיית?לא הרגשתי כזה דבר בחיים...דיי איזה חמוד בא לי כבר לנשק אוותו!!!יש לי עוד מלאאא זמן -(שבוע 20)

איזה כיף למצוא עוד מישו שמגדיר את זה כמוך(:

בערב ושאני שוכבת על הצד?

קודם כל כשאת פחות זזה יש לך יותר סיכוי להרגיש,וגם, לפי מה שקראתי כשאנחנו זזות הרבה אלה תנועות ערסול בשביל העובר וזה מרדים אותו. כשאנחנו נחות הוא מתעורר ומתחיל לזוז..
אצלי זה היה מאד מורגש וברור!

כי 9 חודשים כשהיינו ערות הם ישנו

וכשהלכנו לישון הם התעוררו 

ולכן התינוקות החדשים ממש הכי ערניים בשעות הקטנות של הלילה 

 

מקור הדברים - אחות בתינוקיה שע"צ 

אני מרגישה בלילה
מצחיק עכבתי אחרי זה כמה ימים וראיתי שבשעה 4 לפנות בוקר הוא ממש זז...

כאילו את הדופק של העובר בבטן למטה

קדימה?

וזו ההרגשה הכי כיפית בעולםםםם

לפעמים יש תנועות שגורמות לי תחושות לא נעימות (לאו דווקא כשכואב) ויש לי מצפון על זה..

לא יודעת להסביר בדיוק למה זה, כאילו אני צריכה להינות מכל מה שהוא עושה..

רק לי זה ככה או שיש עוד?

 

[עוד לא אימא והמצפון כבר עובד שעות נוספות..]

לי בהתחלה זה היה ממש עדין

ורק בהמשך לא זוכרת בדיוק איזה חודש,

כשהתנועות מתחזקות לפעמים זה כואב..

היתה ממש תקופה של איזה חודש-חודשיים שהתנועות אפילו עיצבנו..

וזה בסדר גמור להרגיש ככה!
לי היו לפעמים שהתנועוצ כאבו ברמה שאנשים לידי חשבו שיש לי ציר...
וגם היום כשהם בחוץ לא כל מה שהם עושים תמיד נעים ב100%... וזה בסדר ואין סיבה שתהני מכל מה שהם עושים (כשילד מרביץ זה טוב ונעים?לא. אז גם אם בבטן אם זה לא נעים לך זה בסדר כל עוד אצ לא כועסת על העובר בגלל משהו שהוא חלק מהתפתחות שלו)