פורום הריון ולידה (עמוד 4743)

א. אני יודעת שאצלנו נוהגים ששמים לכלה חינה שונה מזו ששמים לכולם. מורידים את המרכיבים שמשאירים צבע בתערובת שלה.

ב. שמעתי שיש שמתירים לטבול עם החינה בגלל שזה חומרים טבעיים ונספג בעור. צריך לשאול.

בטיפת חלב אמרו לי לתת מה שרוצים חוץ מחלב ודבש לפני גיל שנה...

היה שירשור על הכספית המצויה בדגי הטונה בפורום מתכונים. תחפשי שם.

בכלל, קצת מוקדם לדגים.

וגם לגדולים יותר- עדיף לתת סרדינים...מלא בסידן.

אצלנו (אין לי מושג למה..) זה נחשב למעדן מיוחד במינו...

חוץ מדבש וחלב

אבל אם אתן אומרות, אני אמנע בע'ה...

מקווה שזה בסדר...

היא פשוט אוכלת ממש טוב, היא ממש אוהבת אוכל.

והיא כל כך קטנה.

אני לא רגילה שבגיל כזה קטן כבר אוכלים.

ההנחיות המעודכנות זה לחשוף בהדרגה להכל החל מגיל חמישה חודשים בערך.

להתחיל עם הדברים ה"בטוחים" יותר- ירקות, פירות, דגנים

ולעבור בהדרגה לכל המאכלים.

חוץ מדבש שאותו ממש אסור לתת לפני גיל שנה.

1 בדר"כ בודקים למטה אם היו תפרים, ואולי גם בלי זה, בדר"כ לא גורם לדימום.

3 לא יודעת על זה הרבה, אבל זה דורש מרשמים מהרופא. אם את מניקה צריך לומר זאת.

למה שלא תלכי לרופא ילדים?

בחילות זה לא סימן להריון תקין!

יכול להיות הריון תקין ומושלם שיעבור בלי בחילות בכלל.

אל תקחי את זה כמדד!

אבל לדעתי, שווה לך ללכת לעיתים קרובות להבדק. בשביל השקט הנפשי.

שאצלי תמיד בשבועות 9-10 הבחילות נחלשות מאוד ואז חוזרות בגדול.

יש בשבוע  הזה איזושהי קפיצה ברמת ההורמונים של ההריון ועד שהגוף מתאפס על זה יש איזה הפוגה בבחילות.

ההיריון האחרון שלי היה אחרי הפלה, וכל פעם מחדש הייתי בסרטים שמשהו לא בסדר.

בעלי אמר לי תעשי כל חודש אולטרסאונד העיקר שתהיי רגועה.

וב"ה עם הרבה תפילות נולד לנו בן מתוק ובריא

כמו שאמרה חן ס. זה ממש לא סימן של הריון תקין, תהיו רגועות ותודו לה' שעברו הבחילות

הכל בסדר!

וסובלת משיעול חריף מאד.

לא הלכתי לרופא, אבל אמרו לי שהשיעול מזרז את הלידה או משהו, ל איודעת אם זה נכון..

אני חודש וחצי אחרי לידה בד''כ עוד מדממת מהלידה

אם כי שמעתי כבר על מקרים כאלו שנכנסו להריון...

הייתי מחכה קצת ואם יש עוד תסמינים בודקת הריון.

תרימי אותה ותגרי אותה היא כבר תקום 

בהצלחה מחזיקה לך אצבעות!!!

היא לא פספסה ארוחה... אז לא הערתי אותה, ועכשיו אנחנו עוד ערות. 

מישהי אמרה יום שיש והתארגנויות לשבת? אוף. שונאת לעשות את זה בעייפות. 

ובכל מקרה, הילונת ישנה טוב רוב היום אבל זה דווקא לא ממש בהכרח הוכיח את עצמו בלילות. יש לילות לבנים יותר ופחות...

ככלל אני לא בגישה שצריך להעיר

אא"כ היא לא עולה במשקל, ולכן יש צורך להעיר כדי להאכיל..

קשה לי להשלים עם המצב..

וחשוב לי שהבית יראה נורמלי..

מבחינה כלכלית אין לנו בכלל תקציב לזה..

אולי נבקש עזרה מהמשפחה של בעלי שגרה קרוב.

זה נראה לכן הגיוני לבקש עזרה מאחיות רווקות שלו?

אני בבית ולכן זה ממש מתסכל אותי כי אני רואה שיש הרבה דברים לעשות

ועושה רק חלק ואז מתבאסת שלא התקדמתי.

תודה על הרעיון בקשר לשטיפה!נראה לי שבאופן כללי אני אכתוב בדף את כל הדברים 

שחשוב לי לעשות וכל יום יהיה זמן שבעלי יעזור בדברים האלה.

(או שלא בהריון )

בשביל ספונג'ה לשלם לעוזרת?

אם כבר אני מרימה כיסאות (או שלא, אני פשוט מזיזה לצד אחד, שוטפת, מזיזה לצד שני..) אני כבר אשטוף לבד..

אמבטיה? בשביל מה יש בעל שמסוגל להתכופף בקלות? קצת חומר, קצת מברשת- והופ האמבטיה מבריקה. 

ומי שרוצה להרגיש שהבית שלה נקי ומצוחצח- מוזמנת להגיע לפה.

לחזות בהר הבגדים הנקיים שבסלון, בגבעת הבגדים המלוכלכים ליד המכונה, בצמיחת הכלים בכיור (ובכמות החד"פ שבפח), ברצפה שלא נשטפה כבר יותר משבועיים, ובמשפחה הרגועה והמאושרת שחיה פה.

על זה נאמר- הכל יחסי  

העצה שלי- להוריד רף. להרגע. לא נורא אם הבית לא מצוחצח ונראה כמו מוזיאון.

כאילו שחסר על מה לשלם סביב ההריון והלידה..

אני גם ככה אוהבת שנקי ויש לי חשש כלשהוא שדווקא עם ההריון שיגעון הניקיון שלי החמיר..

כך שעוזרת זה לבריאות הנפש

גם זו מעלה. לא כל אחת מסוגלת.

זה מאוד תלוי בדינמיקה בבית. אצלנו בעלי עסוק מאוד ולכן הוא הציע מיוזמתו שנשלם לעוזרת.

שילמנו עבור זה גם במצבים הדחוקים ביותר.

לי מאוד קשה עם זה שמישהי מסתובבת לי בבית אבל באמת שאין ברירה.

ואם יש לך מישהי טובה שאת מרוצה ממנה והיא תמשיך איתך גם אחרי הלידה - זה מעולה.

גם אני נשואה לנסיך! לא סתם נסיך - בלגניסט עד העצם.

(כשהוא התארח אצלנו בפעם הראשונה אחרי האירוסין, אמא שלי ראתה איך הוא פיזר את בגדי השבת שלו בחדר ובירכה אותי בברכת BON COURAGE MA FIL - שזה בצרפתית "בהצלחה בתי".ׂ)

לפעמים אין מה לעשות עם זה.

אם הוא איש טוב ואוהב באופן כללי, ומוכן לעזור בחפץ לב בתחומים אחרים - תנסי להסביר בנחת. ואם זה לא עוזר (אצלנו זה לא עוזר) תבקשי עזרה בתשלום.

לפעמים חבל לריב על הדברים האלה.

אבל אל תקשיבי למי שמסביב - תקשיבי ללב שלך: הוא אדם טוב? הוא אוהב אותך? יעזור להתעקש איתו?

מי שצריכה לחיות איתו אחרי המריבות זו את.

ובהריון הכל יותר קשה.

את יכולה לשאול אותו במה הוא מוכן לעזור? אולי לקחת על עצמו נושא אחד? אצלנו בעלי עם השנים לקח על עצמו את שטיפת הכלים. הוא  עושה את זה בזמן שלו, בקצב שלו: כשיש לו רגעים פנויים פה ושם וכשיש לו כוח. (אני תמיד אומרת לו שהוא כמו סטודנט).

אני לא מתווכחת, לא מנסה "להכניס אותו לתלם" או להקפיד עליו שיגמור כיור וישאיר אחריו שיש מסודר - הוא לא בנוי לזה וזה רק יוצר חיכוכים.

אבל הוא יודע שהכלים מחכים לו. נקודה.

צריך בשביל זה סבלנות. ואם אני רוצה נקיון יסודי ושיש פנוי, אני עושה את זה בעצמי. אבל בגדול, ובפרט אחרי לידות, הוא יודע שהכלים עליו.

אני מבינה אותך - אחרי אחת הלידות אמא שלי לקחה אותי הצידה ושאלה - מה הוא לא עושה כלום?

אמרתי לה אמא - הוא איש טוב, הוא מנסה להקל עלי בכל מיני דרכים, אבל לעזור בבית יותר ממה שהוא עושה הוא לא מסוגל. אמרתי לה - סה"כ הוא עובד, אח"כ הוא משתדל ללמוד תורה - אדם חיובי. מה שהוא עושה - טוב לי.

גם אני פעם הקשבתי לחברות והתפעלתי מהבעלים שלהן, גם לי זה גרם להעריך אותו פחות. חבל.

אם בסה"כ יש לכם נישואים טובים והוא מסור אליך, תשמחי בזה. לפעמים אנשים כאלה, הם נדיבי לב ופחות באים בדרישות מאחרים.

מחילה מכולן- הרבה פעמים נשים כאן כותבות שהן צריכות עזרה כי הן לפני/אחרי לידה והבעל עובד עד מאוחר, אבל כשמציעים שיקחו עוזרת- מיד הן כותבות- אבל אי אפשר כלכלית...

אני מצטערת שאני חריפה אבל חד וחלק- צריך לבחור- או בית נקי ואולי חור בכיס או לא חור בכיס ובית לא כרצונכן... אין אפס בזה... כמובן אם יש משפחה שיכולה לעזור טכנית בניקיון וסידור הבית זה מצויין, 

אבל מה לעשות שיש דברים שלפעמים כדאי להוציא עליהם כסף...וככל שהעוזרת תהיה פחות מקצועית זה יעלה פחות- נניח- לא איזה עוזרת מבוגרת ומנוסה אלא נערה שרוצה להרוויח קצת... זה שונה מאוד במחיר.

יש לי עוזרת שאני מכירה שאמרה שהיא תיקח גלובלי על כל הבית- 250 ש"ח, ולקחתי אחרת, בחורה, שלקחה 40 לשעה, יצא בסוף לשלם לה 120 ש"ח... חסך לי, אז נכון, היא לא פדנטית כמו הקודמת אבל הבית נקי ברמה סבירה מבחינתי. 

כמה זמן את מחכה?

מתוכם מנענו 8 חודשים והייתה הפלה לפני חודשיים בשבוע מוקדם

גםשקה לי עם בעלי כל הקטע הזה...

לדוגמא אתמול קניתי כמה כלים חדשים לבית ואז אמרתי לו שצריך לטבול אותם ושאין לי ממש זמן לעשות את זה אז כדי שזה לא ישכב סתם  אז כשהוא יכול שיעשה את זה. אז הוא אמר לי בצחוק כזה " היה לי ברור שאני יעשה את זה למה עד שאת תגיעי למקווה יקח איזה 9 חודשים..."

אני יודעת שהוא אומר את זה בצחוק וגם כי הוא כבר ממש רוצה את ההריון הזה אבל זה קשה לי!!!!

או נגיד אני נשקלת כל בוקר בערך אז אמרתי לו פעם שאני מבואסת כי עליתי חצי קילו הוא אמר לי " בסדר את יודעת שאת נשקלת בשביל שניים"...

אני יודעת שזה לא מרוע אלה בדיוק הפוך אבל לא יודעת למה זה מפריע לי

תגידי לו בנעימות שככה את מרגישה. תגידי שאת גם מבינה אותו.

אני מזדהה מאוד מאוד מאוד עם מה שאת מרגישה...

אין לי פתרון טוב חוץ מחיבוק וירטואלי.

מצטרפת בחצי פה למגיבות לפני שכתבו לא להלחץ...

 (חצי פה- בגלל שמנסיון,  זה קשה ממש עד בלתי אפשרי. )

שה' ייתן לך כוחות!!!

בעז"ה בשורות טובות!

קבלי  ענק.

אל תלחצי עד שנתיים ניסיון לא צריך להכנס ללחץ.

תאמיני שה' ישלח לך מתי שמתאים לך. לא לכל אחד מתאים ישר שמנסים ורוצים.....

 אני כותבת לך מניסיון אני חיכתי 3.5 שנים. אחרי החתונה היה לי הפלה ומאז...

בהתחלה נכנסתי ללחץ רק בגלל חוסר טקט של אנשים עד שהחלטתי שאין מה להלחץ ועשיו אנחנו נהנים מהביחד, מהלבד...

והיום שאני מסתכלת לאחור.... אני מודה לה' על השנים האלה זה רק העצים את הזוגיות שלי וזה נתן לי להיות בשלה יותר.

לכן תנסי  להוריד דאגה מליבך שהכל לטובה

גם לי עצמי אין עגילים.

ובלי קשר זה לא מרגיש לי נכון.

רק היום קראתי כאן דיון לגבי זריקת ויטמין K, ועל כך שאולי אפשר לתת בטיפות כדי לחסוך כאב לתינוק הרך.

אז להכאיב בשביל עגילים לילדה שכלל לא מבינה??

שתגדל ואז תחליט אם לעשות או לא...

הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הסביר כך פעם לבני זוג שבאו בדיוק עם ההתלבטות הזו.

אם אני זוכרת נכון, הבעל הביא את כל מה שנכתב פה נגד והאישה בעד...

נדמה לי שהגיל המקובל על פי המנהג הוא חצי שנה.

מצד אחד הייתי רוצה לעשות לה עכשיו, כדי להקל עליה.

אני למשל אם אמא שלי לא הייתה עושה לי שהייתי קטנה אז עד היום לא הייתי עושה, כי אני פחדנית.

ומצד שני, היא כל כך קטנה, זה נראה לי אכזרי

ושרט לנפש וגדידה בבשר הם מדרכי עובדי האלילים ואסורים תכלית איסור לפי התורה. זה שהעבירה הזאת מקובלת בציבור החרדי ובציבור בכלל -- זה לא עושה את זה מותר. לא רק לתינוקת אסור לעשות את זה [פשוט התעללות ללא צורך], אלא גם לעצמך.

כמובן, שבסופו של דבר הן ירדו מזה, וכעת אף אחת מהן אינה עונדת עגילים. ברוך שפטרנו.

עשיתי לבת שלי בגיל 10 חודשים גמרנו את זה עם אנטיביוטיקה ובלי חורים, עכשיו כשהיא נהיתה בת 3 עשיתי לה עפ"H בקשתה וגם עכשיו רק זהב טהור.

מציק להם בגיל הזה.

אמרתי לה (היא בת  3) שכשתהיה לה בת מצווה נעשה לה...

לי ההורים שלי אמרו שאוכל לעשות רק בגיל 18

החלטתי לא לעשות, לחכות שזה יבוא ממנה.

מעדיפה שהילדה תגדל ותבקש..

את יודעת כמה עגילי זהב נעלמים בגנים?

פעם היה בפורום הורות שאלה לגבי היכולת של הגננות לשמור על הבטיחות של הילדים בגן.

גננת טובה עושה הכול למען הבטיחות.

את מצפה מהגננת שתמצא גם את כל העגילים האבודים?

עגילים ממש קטנות ועדינות בגיל 9 חודשים.

היא בכתה 3 שניות וזהו. בחיסון בוכים יותר...

זה יפה אני אוהבת גם ככה שהיא תגדל היא הייתה עושה אז מה זה משנה מתי??

הילדה מסתדרת עם זה יופי לא מציק לה.

וגם... עשיתי שבשיטה אמריקאית ובכלל לא הייתי צריכה לשים משחה או לעשות חיטוי

אני אישית עשיתי בגיל חודשיים,

ואחרי כמה שנים חברות שלי התחילו לעשות,

והיו להם ממש כואב ומעצבן,

ואני לא הירגשתי כלום,

אולי גם לתינוקות זה כואב, אבל הם לא כל הזמן מתעסקים בזה..

בקיצור- אני ממש שמחה שזה מה שההורים שלי החליטו!

חודש אחרי הלידה זה כלום...את עדיין בשלב הראשון של משכב הלידה. אין כוח לכלום, כולל הכל... ההורמונים עוד משחקים פה תפקיד.

אני לא כ"כ יודעת מה להגיד לך...אולי את צריכה טיפה זמן לבד? נניח- לצאת לחצי שעה רגועה בחוץ?

אולי את צריכה עזרה ממישהו אחר, לא בעלך, נגיד אמא, או נערה שתעזור לך?

אולי את צריכה להשלים הרבה שעות שינה?

אולי כדאי לכם לצאת מהמסגרת הרגילה של הבית, לאיזה ערב או בוקר, למשהו קצר ששניכם אוהבים?

משכב לידה זוהי תקופה שמלאה ברגשות עזים חיוביים ושליליים.

לדבר איתו, ולדבר..

באוירה טובה..יכול להיות שמשהו רובץ לך על הלב, איזה משפט שהוא אמר, התנהגות שהרגשת שעשתה לך רע.. תנסי לחפור בניבכי נפשך.. ברור שמשכב לידה הוא קשה בפני עצמו, אבל בד"כ יש איזשהו רגש שעליו מתיישבות עוד מליון הרגשות ומנפחות את הסיפור...

בהצלחה! ותרגישי טוב!