אני לא חושבת שזה בשבילו, אני חושבת שזה בשביל שנינו, גם אם אני פחות נהנית (או לא נהנית).
כי ככה אני רוצה לראות את הזוגיות שלנו: אני משקיעה כשקשה לי בדברים החשובים לו, והוא משקיע כשקשה לו בדברים החשובים לי.
כמובן שיש מקרים חריגים, שבהם אסור, או שהאשה ממש סובלת, אני לא מדברת על זה.
אבל אם זה רק "קשה", אבל אפשרי- אני רואה בזה ממש חשיבות. במיוחד בתחום הזה. אין דבר שמקשר בין בני זוג יותר מזה. זה תחום שרק אני יכולה לתת לו, אז איך אפשר למנוע את זה ממנו?
כשאני נמצאת במצבים שקשה לי: עייפות, חוסר חשק, או כדו'- אני לא מכריחה את עצמי להנות פיסית. אבל אני ממש מרגישה את ההנאה הרגשית בכך שאני נותנת לו משהו מיוחד שרק ממני הוא יכול לקבל. וזה מאוד מחזק את הקשר.
בנוסף, אולי כדאי לפנות לאשת מקצוע בתחום, שיכולה לעזור בתנוחות שמתאימות למצב המיוחד, או במשחות וחומרים שמקלים.
כשאני נמצאת במצבים שהאזור רגיש יותר וכואב לי אחרי תשמיש- מנוחה רבה עוזרת לי, בפרט ביום שאחרי.