פורום הריון ולידה (עמוד 4767)

אם ההנקה מספיקה כאמצעי מניעה?

אם הריון חדש פוגע בחלב?

אם הנקה פוגעת בעובר?

אחר?

מאיזו בחינה 'צריך'?

תחדדי אז יהיה קל יותר להתייחס.

אין בעיה בהריון תקין גם להניק תוך כדי

 

יש הצד של התינוק - כשהוא צעיר ותלוי בחלב זה עלול להיות בעייתי.

ויש הצד של בריאות האם (שבעצם תקף גם כשלא מניקים).

ואולי היא בכלל שואלת אם 'צריך למנוע', כלומר אם אפשר להסתמך על הנקה כמניעה או לא

 

 

גם אם אני יניק שנתים.מנסיון 5 ילדים

ולגבי החלב בהריון- איך בכלל אפשר להניק כשמקיאים וכו'..?

 

בחצי שנה הראשונה אחרי הלידה, אם יש הנקה בלעדית לגמרי - בלי תמ"ל, בלי שאיבות, אפילו בלי מוצץ, והתינוק לא פותח רווחים גדולים מדי בלילה - יש הגנה של כ98% (שזה כמו התקן לא הורמונלי. גלולות נותנות הגנה קצת יותר גבוהה).

אם ההנקה פחות אינטנסיבית מזה - גם רמת ההגנה יורדת.

 

וזה מנע לי את הבחילות

 

הכי כדאי להקפיא מנות עיקריות כי לעשות תוספת זה פחות מאמץ וחבל על המקום במקפיא.
מה שכדאי זה להקפיא במנות קטנות כדי שתוכלי להפשיר לכל יום בלי להשתגע

רעיונות-
מרקים שונים (בלי תפוחי אדמה) 
שניצלים את יכולה להקפיר בנייר כסף וזה בקושי תופס מקום

קציצות בשר עם רוטב

פשטידות

דברים שייתנו לך הרבה כוח בזמנים קשים...

 

ירקות מבושלים ברוטב (קישואים ברוטב אדום, גזר מבושל בתיבול מרוקאי, לביבות בטטה למשל)

שעועיות ועדשים מבושלים ברטבים שונים או בתוך מרק עם ירקות  (מרק- כדאי להקפיא מצומצם, שיש בו מעט נוזלי מרק,כי הבהפשרה מוסיפים עוד מים)

 

אפשר להקפיא אורז מבושל, לא תמיד יש כוח להכין ...

 

מנות חלבונים-

קציצות, שניצלים, עופות,  -הכל באריזות אישיות שמוציאים קופסא מפשירים ויש אוכל

פשטידות עם הרבה גבינות, קישים.

 

הכי טוב להקפיא- או בחמגשיות, ואז את שמה בכל מגש קצת מזה וקצת מזה. ומפשירה הכל ביחד ואוכלת ככה

או שלהקפיא כל אוכל במנות אישיות שלו (אורז בשקיות שכולן בתוך קופסא אחת, שניצלים בנייר כסף לכל מנה, או בקופסא גדולה עם נייר אפיה בין שכבות השניצלים, עופות בקופסאות קטנות לכל מנה- קונים קופסאות חדפ בחנות ואז לא חייבים לטרוח לשטוף כלים מהקופסאות האילו... לא אקולוגי אבל הכוחות חשובים יותר...* )

* להצטייד בחדפ- סלחות קערות סכום- הולך להיות תק' שאין כוח לעמוד לשתוף כלים... תעשי לך חיים קלים יותר

תפוחי אדמה לא מומלץ, אבל כבר שמעתי שעושים גם את זה...

כל מה שמקפיאים- להקפיד שיהיה כמה שפחות אוויר בפנים, ושקיות/ כלים אטומים.

שניצלים כדאי להקפיא מיד אחרי ההכנה, שמים בנייר כסף, אוטמים היטב ומקפיאים. מפשירים בתוך נייר הכסף. כך זה נשמר כמעט כמו טרי.

(אני לא כ"כ אוהבת להקפיא ירקות, נראה לי שחבל על הוויטמינים. מקפיאה בעיקר מנות חלבוניות. הקפאתי את כל השאריות מהחגים, דגים, בשרים ועופות, גם עם רטבים, כדי שיהיה לי לאחרי הלידה. כשיש עוף עם רוטב אני אוהבת להקפיא את הרוטב בנפרד, כך אין לי בעיה לחמם בשבת אם אני צריכה).  

הכנתי כמויות ענק וחילקתי למנות:

*סלטים מבושלים -  חצילים משני סוגים, מרדומה (מטבוחה), רצועות פלפלים, - זה לא תופס הרבה מקום, והופך את הארוחה לעשירה וביתית, גם אם רובה פשוטה בעקבות הכנה אחרי לידה (בהנחה שאתם בכלל אוהבים את זה ונוהגים לאכול סלטים מבושלים).

*קציצות מטוגנות שאנו אוכלים כל שבת

*דג שאנו אוכלים כל שבת כמות קטנה יחסית לסעודה שלישית.

חוץ מזה פק"ל של שבת אחת שלימה כולל הכל, אולי חוץ מאורז, לשבת שלאחר הלידה

סטוק גדול של עוגיות מסוגים שונים.

אאל"ט גם הכנתי חמוצים קודם, בכמות גדולה.

 

לגבי האיך להקפיא:

אנחנו לא אוהבים את הטעם הלוואי שמתלווה לעיתים לאוכל אחרי ההקפאה, בצורה כזו לא היה טעם לוואי:

כמויות קטנות שמתי בשקית כפולה  ואחר כך בקופסאת פלסטיק של קליק. 

כמויות גדולות בקופסאות של קליק.

מצד הבריאות - יש בעיה להקפיא בפלסטיק. 

כמויות קטנות - אפשר אולי להקפיא בשקיות מיוחדות לשם כך לחלב אם.

כמויות גדולות - קנינו פיירקסים שמיועדים להקפאה ולחימום. אני מוציאה מהמקפיא להפשרה, ואת אותה הקופסא אח"כ על הפלטה. זה מאוד נוח (אבל גם מאוד יקר, לאיכותיות שביניהן).

 

בשעה טובה!

סטוק של חלות ביתיות 

וסטוק של פסי עוגת קצפת שוות.

הרעיון היה - דברים שמחולקים לכמות קטנה יחסית, שנותנים את הטעם הביתי.

 

(וחמוצים כמובן לא הקפאתי אלא השארתי במקרר).

 

 

ואולי בגלל התנועות שלו את עצבנית?

אבל אולי יש משהו בתנועתיות-היתר שלו שיוצר אצלך חוסר שקט וחוסר רוגע, שגורמים ללחץ ועצבנות.

תחשבי עם עצמך, ותראי מה נכון.

 

מאחלת לך נחת

הורמונים של סטרס עוברים לעובר ומשפיעים עליו

אבל אולי ללדת בבית חולים שתומך גם בלידות עכוז? (ביקור חולים בעיקרון ותבררי אולי בעוד בתי חולים יש כי עכשיו זה לאט לאט חוזר)

פעם טענו שזה מסוכן יותר ועברו לנתח את כל העכוז ורק בביקור חולים המשיכו להשאיר אופציה ללידה רגילה...
ואז נוצר מצב שבגלל שהצוות לא מתורגל בזה זה בעייתי...
היום מנסים להחזיר את זה ככה שיותר ויותר רופאים לומדים על זה וכאלה...

אני אבדוק את האופציה הזאת.

אם יש עוד עצות- אשמח.

יש ענין לבדוק שכל הספרים בבית עומדים ישר, יש גם משהו עם פנס ששמים למטה והעובר מתהפך לאור..
יש תנוחות שעדיפות (אם אני זוכרת נכון לא לשבת רגל על רגל, לשמור על תנוחות זקופות,אולי גם משהו עם עמידת נר לא זוכרת ממש כרגע יבואו המנוסות בענין ויגידו)

יש להם הרבה תנאים יש מצב שאחרי ניתוח בכלל לא יתנו לך לנסות 

זה תלוי אם יש לך לידות קודמות, מה משקל העובר וכו'

 

יש טוענים היום שאין עדיפות לניתוח על פני לידת עכוז אבל זה מאוד מוזר

זה מה שידעו תמיד על לידת עכוז: 

"בלידה רגילה, כשהעובר במצג ראש, ניתן לבצע ניתוח קיסרי אם העובר אינו יוצא באופן טבעי, לעומת המצב בלידת עכוז, שבה לא ניתן לבצע את הניתוח לאחר שהלידה החלה וחלק מפלג גופו של העובר כבר מחוץ לרחם. השתהות ארוכה של העובר בתעלת הלידה עלולה לגרום לפגיעה מוחית, עקב חוסר חמצן".

עכשיו הם ראו שתכלס גם בניתוח לפעמים צריך לעזור לתינוק לצאת ולהתשמש בכל מיני טכניקות חילוץ כמו בלידה

ולכן הם כותבים 

"חשיבותן ותקפותן של המלצות אלו הוכחו ב-500 לידות עכוז שבוצעו בחדרי הניתוח שבבית החולים ביקור חולים מאז שנת 2000, בלא שנרשמו מקרים בהם נגרם לעובר נזק משמעותי"

(אגב מה זה נשק משמעותי?! אנחנו רוצים שלא יהיה נזק בכלל...)

בכל מקרה השאלה שלי היא :

בסופו של דבר בניתוח זה יארך כמה שניות יותר לפה או לשם מה שאין כן בלידה שזה עלול להיות דקות ארוכות

אז האם אין עדיפות לניתוח?!

 

 

 

לגבי 'אנחנו רוצים שלא יהיה נזק בכלל' - אמן ואמן. אבל את זה אי אפשר להבטיח גם בלידה וגינלית רגילה, קל וחומר שלא בלידת עכוז / ניתוח. הקושיה שלך הייתה תקפה אם המצב היה שבקיסרי אין סיכונים כלל, ואז באמת אין טעם לקחת סיכון של לידת עכוז. כל זמן שזה לא המצב, השאלה היא רק איפה נגרמים - סטטיסטית - פחות נזקים ליולדת ולנולד, בעכוז או בקיסרי. וכידוע בשאלה הזאת השתנתה העמדה הרפואית בשנים האחרונות, ואיגודי מיילדים קוראים לחזור וליילד עכוז במקרים מתאימים (את צודקת שלא בטוח שהמקרה לעיל מתאים. צריך להתייעץ עם מומחה). מסתבר שזה בטיחותי יותר מקיסרי.

ולמי שמחפשת חומר קריאה - כאן מובאים דברי רופאים משערי צדק, ביקור חולים, ביילינסון, ומבתי חולים בחו"ל שקוראים לחזור ללידת עכוז כשאפשר.

 

 

אני ממש לא רוצה סיכונים.

הניתוח הקודם שעשיתי היה בגלל מצג פנים, שיש הרבה החושבים שזו ממש לא סיבה לנתח, אבל אחרי ששמעתי על כמה מקרים שכמעט נגמרו באסון- אני ממש שלמה עם זה.

אבל אני מנסה לבדוק אולי יש אופציות למנוע מראש לידת עכוז.

בחיי לא שמעתי על דבר כזה, אני ורבות מחברותי ילדנו במצג פנים. אם תוכלילשתף מה הסיכונים שאמרו לך? כמובן רק אם מתאים לך.
תודה

זה תלוי בכיוון הספציפי של הראש, יש כיוון שבו לראש לא תהיה אפשרות לבצע כיפוף בלידה ואז ניתוח הוא בלתי נמנע.
בכל מקרה זה דבר שניתן לזהות רק תו"כ לידה פעילה כשהראש נכנס לתעלה ולא קודם...

יש רופאים כמו דר' פולק בביקור חולים שעושה היפוכים גם אחרי קיסרי וגם מיילדים שם עכוז,ממליצה על רופא פרטי אם אכן את הולכת על לידת עכוז.

לי היה גם ריבוי מי שפיר בהריון האחרון. וב"ה הוא התהפך לראש.

בהצלחה,בשורות טובות.

שהם מתהפכים גם בחזרה אחרי היפוך ואז צריך לזרז מה שבוודיא לא יעשו אחרי קיסרי

בתוצאות אולטראסאונד ראו 22 AFI
זה נחשב הרבה?

במהלך האולטרא-סאונד כבר אמרו לי שיש ריבוי, ואח"כ הרופא שאני עושה אצלו מעקב גם אמר לי את זה. הוא אמר שרוב הסיכויים שאין לזה משמעות, אבל שלח אותי לעשות בדיקות נוספות לוודא שהכל בסדר עם העובר.

לי יש ריבוי של 126..

 

זה בדרך כלל קורה לבחורות רזות!

זו התמודדות לא קלה!

ולפעמים ככה זה ואין מה לעשות

 

אבל שיהיה בשעה טובה

בהתחלה זה היה מבאס והייתי בשוק, אבל אח"כ זה דווקא נהיה כיף

וזה באמת היה הורמוניים...

כי הנפיחות שלה ירדה ב12 בערך...

ועכשיו אני ב17 ויש בטנונת קטנה כמו ב9-10..

היריון שני...

ולא הפריע לי שיצאה כן זה לא כיף כי יש חשש מה יהיה בתשיעי.. הכל זאת לא רוצה להיות מסורבלת..

אבל לא נראלי שאני אהיה יותר גדולה מהראשון אז סבבה...

את בחורף אז אפשר לכסות טוב יותר

הנפיחות היא הורמונלית כמו שכתבו כבר, בעיקר מערכת העיכול שעובדת לאט, ועוד כאלה דברים.
אפשר בדרך כלל להסתיר, אצלי זה היה בקיץ.. את צריכה ללבוש רק את הבגדים היותר גדולים שלך. בעיה רק אפ הכל אצלך באותו סגנון וצמוד במותן.

אני די מההתחלה לא נכנסתי לחצאיות הרגילות והלוחצות שלי.

ועכשיו אומרים לי שהבטן יחסית קטנה (נראית לי ענקית כמובן) אז זה לא אומר כלום על ההמשך.

איזה מזל.
ככ מנחם לדעת שזה לא רק אני.
ואגב אני ממש לא רזה.
ואין לי עוד עציריות. אז לא יודעת אם זה מערכת העיכול.

הבעיה באמת שאין לי ככ בגדים רחבים אבל המעיל לפחות מסתיר בחוץ. מי שיבוא הבייתה כבר יבין לבד.

אני לא ממש מצליחה לראות אם כן או לא..

בטן!!!!!אני לא רזה ולא שמנה קצת מלאה..מתי אני יראה??רק בסוף?

ההפך.. בטן קטנה זה יותר נוח.. במיוחד בסוף...

סתם כי אין לי ניסיון בשאלה השנייה שלך, לא הרגשתי ככה בהריון הקודם,

אבל נראה לי שבהריון כל ההרגשות הגיוניות....

לגבי העגלה לי תמיד מרגיש ש4 גלגלים זה הרבה יותר בטוח ואם ממילא אתם קונים חדשה למה לקנות דווקא 3 אם יש 4?

לנו יש את ה4 גלגלים והיא יציבה מאוד.

אם יש לך אפשרות לחדשה- תקני 4 גלגלים חדשה. החדשות עם המון שיפורים (הכי קריטי- הקשירה. זה כבר לא מחובר הלמעלה והלמטה.)

אם מעניין אותך שיטת אביבה יכולה לעזור לבעיה. בשורות טובות

יש לי הרבה נסיון עם האסטרופם.

אף פעם לא לקחתי כל כך הרבה!(וזה לא סוכריות!)

בדרך כלל לקחתי מהיום הראשון של המחזור עד היום השלישי או הרביעי.

בערך 6 כדורים.

 

האם את אצל רופא פוריות?

אם לא חשוב ללכת לרופא פוריות שידע לתת לך את המינון הנכון 

ושהטיפול יהיה כמו שצריך.

 

בהצלחה רבה!

גם אני קיבלתי בגלל ביוץ לפני טבילה.
אם אין איזה הסבר מיוחד אצלך, נשמע מינון הזוי.
זה באמת לא סוכריות, זה אסטרוגן וכל כדור מכיל המון, כמו גלולות של חודש יחד אפילו. 2 מ"ג.

אצלי הרופאה רשמה שישה כדורים, לקחת שניים ביום מהיום הראשון עד השלישי למחזור.

בזמנו קראתי בכל מיני פורומים והמינונים היו דומים, כגון שמונה כדורים, אחד כל שמונה שעות מתחילת המחזור וכו'.

שם דובר על קיצור של יום יומיים ואצלך צריך יותר, אבל אין שום היגיון בלקיחת כמות כזאת לתקופה כה ארוכה. יכול להיות מסוכן.

תלכי לרופא נוסף ואל תקחי את המינון הזה בלי ברור יסודי. יש לזה השלכות כבדות

אם עוד לא ניסית, כדאי להראות לרב את עדי הבדיקה, אולי את אוסרת את עצמך שלא לצורך.

כדאי גם לצלצל למכון פועה, הם עוסקים בזה המון וידעו לעזור הלכתית ורפואית.

יש אומרים ששתיית מיץ לימון מקצרת את הדימום, לא ניסיתי.

תקני ערכה לבדיקת ביוץ, תוכלי לדעת בכמה ימים את באמת מפספסת את הביוץ. זה ישפיע אולי על מינון האסטרופם. אם רוצים לבדוק בצורה אמינה צריך אולטרסאונד וזה יותר בלגן.

1. האם זה רופא פוריות או סתם רופא נשים

2. מן הסתם את מודעת אבל אם לא אז תדעי- לא כל כתם הוא בעייתי. יש הרבה כתמים שרבנים מתירים

    מה שהוא לא דימום אלא כתם - תשאלי רב 

לי היה מחזור 7 ימים ולפעמים יותר קרה גם 12 היה חום כזה וזה לא היה טוב שאלנו רב...והרופאה נתנה לי לקחת 2 ביום הראשון של המחזור.2 ביום השני של המחזור ו1 ביום השלישי וזה עבד ממש טוב!!!!נכנסתי להריון ישר ...ברור שהכל מהקב׳ה אבל זה היה שליח טוב!

ולהודות בכל יום,אנחנו כאן איתך.

גם השליש השני הוא נצח, וגם השלישי.. אני מרגישה כאילו מאז שנולדתי אני בהריון הזה..

ואני רק בשמיני..

כמאמר החכם: הריון זה 8 חודשים + שנה 

הריון ראשון ב"ה ומרגישה שהזמן עף?! עוד לא מצליחה לעכל שבעלי ואני הולכים להפוך להורים..
ובכל זאת מסכימה איתך בדבר אחד- הקושי לא לספר על ההריון..

גם אצלי השליש הראשון, הוא הקשה ביותר.

אף פעם לא ידעתי מה זה בחילות בוקר.

אצלי הבחילות נמשכו לאורך כל היממה.

שמעתי את האימרה: הריון זה 8 חודשים + שנה -

אצלי זה ממש לא ככה.

אני מבינה שאת בהיריון שני.

אז אצלי בתחילת ההיריון השני, היה לי מאוד קשה עם החלפת טיטולים....

אבל ב"ה הכל עבר, והיה כמובן משתלם!

אפשר לקנא בך? כי אפילו להתפלל לא הצלחתי מרוב בחילות

השכרה 15 שבועות מלאים!!!!!

 

מה שלומך? איך את מרגישה עשרה ימים אחרי לידה? נחה מספיק? אוכלת? שותה? מפנקים אותך?

 

לעניין ההנקה אני ממש ממליצה בחום לפנות ליועצת הנקה. חבל שתסבלי סתם. הדרכה אישית צמודה מדמות תומכת ומקצועית יכולה לעשות פלאים. מה דעתך?

 

 

לגבי תנוחה..נסי להניח אותה על כרית שתקרב אותה עלייך וככה לא תרגישי צורך להתכופף...
את יכולה גם לנסות להניק בשכיבה אולי יהיה לך נוח יותר...

אבל אולי אפשר לנסות לטפטף חלב בזמן שהיא על הפיטמה כדי שתמצוץ.

ב"ה וכבר מרגישה הרבה יותר טוב. בעלי מפנק ממש. ושכנות מביאות ארוחות. אנחנו גרים ביישוב קטן ואין כאן יועצת הנקה. גם אם הייתה הייתי מתביישת כי אני מכירהץ. וגם אין לנו ככ כסף לזה. למישהי יש עצות?

 

אם היה אפשר יועצת הנקה, אפילו לשלב את זה כשנוסעים לשבת להורים או משהו - מעולה.

 

אם לא יועצת הנקה, עדיין כדאי מישהי פנים אל פנים. יש לך אולי ביישוב אמא מניקה שאת מכירה, אחת שתשמח לעזור ותיתן תחושה טובה? הביישנות טבעית, את חדשה בתחום, אבל תדעי שנשים מאוד אוהבות ונהנות לעזור זו לזו, וזו רשת תמיכה נהדרת.

 

ואם לא פנים אל פנים, אנסה בכוחותיי הדלים מה שאפשר בכתב:

דבר ראשון אני לגמרי מסכימה איתך ותומכת בך בשתי הנקודות: הנקה ישירה (בלי פטמת סיליקון) זה ממש טוב ומומלץ, ובאמת חשוב מאוד שתנוחת ההנקה תהיה נוחה גם לך.

אני גם חושבת שפעלת נכון כשניסית בלי הסיליקון. עשית בדיוק מה שהייתי ממליצה לך: נתת לזה הזדמנות, ראית שבמידה מסוימת יש הצלחה (כשתפסה כן הצליחה לינוק כך! הידד!) וזה נותן סיכוי שבפעם הבאה תהיה יותר הצלחה ובפעם שאחריה עוד יותר. וכשראית שכבר קשה לה מדי והיא בוכה - עצרת את הניסיון. הספיק לפעם אחת, ולא כדאי לסבול. כשהיא בוכה זה לא עושה את העבודה.

אז אני מציעה פשוט לעשות הרבה ניסיונות כאלה

 

גם בעניין ההנקה הישירה וגם בעניין התנוחה, אני מציעה להשתדל לנסות כשהיא עוד לא ממש רעבה, שתהיה לה סבלנות לעבוד על זה.

 

המלצה נוספת - כשאפשר, להיות איתה במגע עור לעור (בחדר מחומם כמובן). המגע הישיר מאוד מעורר אותם לינוק. ואם להפשיט אותה זה לא לעניין, אפשר אולי שרק את תהיי בפלג גוף עליון חשוף. חוסך הרבה מהסרבול שבהנקה, ועוזר מאוד. אני יודעת שלא תמיד זה אפשרי, אבל כשהתנאים מתאימים.

 

לגבי התנוחה, כתבת שניסית כשאת שעונה לאחור. עד כמה היית שעונה? אם לא ניסית, נסי אולי להיות ממש ממש נוטה אחורה (משהו כמו 140 מעלות), כשהיא מונחת עלייך בתנוחה אורכית (ראש למעלה ורגליים למטה) והמשקל שלה ישירות עלייך (היד שלך מעליה בשביל לתמוך, לא נושאת את המשקל שלה). אפשר גם להניח אותה לא בדיוק על החזה אלא קצת מעל או קצת מתחת, כשהיא לא רעבה מדי ועצבנית, ולתת לה את הזמן שלה לגשש את הדרך למקום הנכון. יש תינוקות שדווקא ככה משתפים פעולה יותר.

אני גם מצטרפת בחום להמלצה על הנקה בשכיבה על הצד. את מכירה את התנוחה?

וכמובן אפשר לנסות בתנוחה הרגילה, אבל עם כרית מאחורי הגב שלך וכרית עבה על הברכיים שלך, כך שהיא תהיה בגובה הנכון בלי שתתכופפי אליה.

ובעצם חוץ מאלה יש עוד אלף תנוחות אפשריות, שאין להם שם ואין צילומים שלהם בספרי ההדרכה צריך פשוט לנסות ולראות. לקראת כל הנקה תחשבי איזו תנוחה בא לך לנסות, תני צ'אנס לניסוי, תישארי קשובה לה כמו שאת עכשיו, ותראי אם הניסוי עשה לך חשק לעוד, או שאת מעדיפה לבדוק תנוחות אחרות. אין חוקים! מה שטוב לכן. כל צמד אם תינוק בנוי-אחרת.

אני מקווה שלא העמסתי יותר מדי טקסט. ממש בהצלחה יקירה! מוזמנת לשאול עוד, וגם לפנות אליי במסר.

 

 

 

אולי מערכת החיסון שלה מנסה לדחות איזו פולש, וזו הדרך שלה להזעיק תגבורת (זה ממש מה גדלו מעשיך ה', זה מדהים: גוף האם מפענח את הרוק של התינוק שבא במגע איתה בהנקה, ולפי זה יודע אילו נוגדנים ספציפיים להכין ולהעביר בחלב).

אולי שלב התפתחות רגשי כלשהו שמצריך תחושת קרבה והגנה מוגברת.

אולי שלב כלשהו של התפתחות המוח שמצריך כמות גדולה יותר של הרכיבים התומכים שנמצאים בחלב.

ואולי, ואולי... המון אפשרויות.

אה, כן, ושמעתי שמועה שיש לחלב אם גם תפקיד תזונתי כלשהו, אז מי יודע, אולי זו קפיצת גדילה אם עוד לא לימדת אותה לקרוא, אז אולי היא לא קראה בספר שזה לא הגיל המתאים

 

 

אנחנו לא כיבסנו.

הרי התינוק שוכב על סדין מכובס עטוף בשמיכה מכובסת. זה נראה לי מספיק.

מומלץ גם בשביל הנוחות והעור הרגיש

וגם בגלל שהרבה יותר נוח לכבס חיתול פלנל

אחרי כל פליטה/ לכלוך מהטיטול מאשר את כל העגלה...

אני גם לא כיבסתי בכלל...
(רק לאחרונה כיבסנו כי התלכלך, אבל מלכתחילה השתמשנו ככה...)
שיהיה בשעה טובה

ממה שראיתי בחנויות יש רק גדולים, 70*140.
הייתי שמחה למצוא מגן מזרן לעגלה ולעריסה.
רצוי כזה עם בד מגבת בצידו העליון.
אני יכולה להמשיך לחלום?

מגן מזרן?
נגיד המזרן שלנו של העריסה, הוא עם ציפוי פלסטיק, גם אם נגיד מתרטב וכד׳ זה לא נהרס או משהו...
(זה לא כמו המזרנים הרגילים אני מתכוונת, שהם עם ציפוי בד...)
את לא חייבת לענות כמובן, אבל סתם מעניין אותי...

לא ידעתי, ראיתי את זה אולי כתוב איפשהו אבל לא הייתי בטוחה..
בכל אופן נראה לי כדאי לשים סדין כפול או סדין מגבת, אחרת זה טריקו על פלסטיק, קצת דוחה, לא?

ומה עושים עם העגלה? אם מתלכלך בטח קשה לנקות ויקר מאד לקנות חדש. או שאני שוב מפספסת משהו?

קצת סיפור אמנם לפרק את הבד אבל בהחלט אפשרי. (בעגלה שלנו לפחות, מאמינה שגם בשאר העגלות כך)
אני, כמו שכתבה אמא!!, שמה חיתול פלנל על העגלה כדי לכבס רק אותו באמת, ולא את הכל.
לנו אין מזרן בעגלה, יש ספוגים בפנים, שיהיה רך אבל אין מזרן. להורים שלי כן היה מזרן והוא גם היה פלסטיק, כך ששוב, לדעתי אין צורך במגן...
לי אין בעיה לשים סדין על המזרן כמו שהוא. לא נראה לי בעיה. גם ככה התינוק ישן על חיתול פלנל שאני שמה בראש, אז למה לשים שני סדינים? שיקול שלך...

כמעט בכל חנות של תינוקות.

אני בדר"כ מניחה בתוך העגלה לתינוק קטן ומכסה את המזרון בחיתול פלנל.

את החיתול מחליפה כמעט כל יום,

את המזרון מכבסת רק כשממש מתלכלך 

וכך העגלה נשארת נקיה...

פעם שעברה לקחנו משומשת אז ברור שכיבסתי...
יחי העצלות!!!!!!!!

גם אנחנו בעד .

 

אבל באמת זו לא עצלות.

מה שאת יכולה להוריד מעצמך ולשמור על הכוחות תורידי.

 

שיהיה בשעה טובה בקלות ובידים מלאות בעז"ה.

מניחה את התינוק בעגלה אם או בלי סדין מתחת.

כבר 3 ילדים

עד כמה צריך להקפיד לדעתכן על האבקת כביסה? אני מכירה נשים שממש היסטריות על אבקת כביסה של תינוקות, וכאלה שלא..

מעניין אותי לדעת מה העניין בזה ולמה להקפיד, או למה לא להקפיד..

אומרים שהעור שלהם יותר רגיש, ובאבקת כביסה סנסיטיב היא מותאמת לעור העדין של התינוקות. ללא ביו, ללא מלבינים וכו׳.
כמובן שיש תינוקות רגישים באמת, ושם זה אפילו יותר קריטי...
אבל לא עד אין קץ... את הכביסה של הילד שלי הפסקתי לכבס עם אבקת כביסה סנסיטיב בערך בגיל שנה, אולי אפילו קצת לפני...
תכלס׳ לדעתי לא הכי הכי קריטי, אבל זה תלוי בילד שלך.

האבקת סנסטיב של סנו עושה לי ממש אלרגיה

שלנו לא רגישה, אז זה נוח לכבס את כל הבגדעם ביחד עם שלנן

אבל מהישנות

היום אני שומעת הרבה המלצות על בייבי גוגר.

החיסרון שלה הוא באמת שהטיולון לא מתהפך.

אבל- אם אתם מוכנים להשקיע הבנצי שהטרילוגי מעולה.

עולה 2600 עם אמבטיה ,שתי כוונים לטיולון , סל גדול, מתכבסת , יפהפיה, עולה מדרגות , קלה ונוחה לקיפול 

(צריך 2 ידים אבל בגלל הצורה שהיא מתקפלת אפשר לקפל כשהילד בפנים ולהוציא רק אחר כך )

 

לאחרונה שאלתי, הסולה ג'ינס שהיא יקרה יותר עולה 2300. היא יפהפייה ויש לה גגון עם תוספת, שזה מעולה.

הבדים הרגילים עולים עוד פחות, בערך באזור ה 2000.

ברהיטי אור ברחוב שטראוס בירושלים.
לא קניתי, כך הוא אמר כששאלנו, מניחה שלא ייקח פתאום יותר כשקונים.

חיסרון: נמוכה יחסית. הידית ניתנת להגבהה בסיבוב, לא טלסקופית אבל סביר. מכוסה בספוג.

כמו בבוגאבו ..

תקשיבי אין מה להשוות בכלל.

העגלה הכי שווה בעולם. לכי לביביסטאר בבני ברק ותבקשי שיראו לך את הדגמים

פשוט העגלה הכי טובה, כל החברות שלי שעכשיו ילדו קנו את זה.

לא מפריע לכן שאי אפשר לראות את התינוק , ליצור איתו קשר עין?!

כשהתינוק שוכב אפשר לראות אותו במהופך. כשהוא יושב זה כבר בגיל יותר גדול ואין שום בעיה לעצור שניה ולהסתכל עליו. ואני גם חושבת שזה יותר טוב שהתינוק יראה עולם. זה מרגיע אותם לשבת ככה בעגלה ולראות את הדרך...

הילדה אהבה הרבה יותר לראות עולם ותמיד אפשר להציץ דרך הגגון/לעצור שניה לשים מוצץ וכאלה...

אני ממליצה על הביביג'וגר.

יש לגיסתי ויצא לי להשתמש בה קצת- והיא נוחה יותר.

לאינגליזינה יש 2 חסרונות עיקריים (לי יש זיפי, אבל הבנתי שזה לא שונה בטרילוגי..)

1- הסל שלה קטן וקשה להגיע אליו, אי אפשר להכניס דברים גדולים יחסית (לעומת הביביגוגר שאפשר להכניס הרבה יותר בקלות ובנוחות ויותר דברים גדולים)

2- הסלקל שמתחבר אליה לא טוב בכלל.

וגם זה שיש 2 ידיות ולא אחת.

 

סה"כ היא מאד קלה ונוחה, מתקפלת בקלות ובכיף. נוחה גם עם האמבטיה, עולה ויורדת מדרגות די בסבבה, נוחה לאוטובוסים וגם לשבילים לא סלולים טוב. 

מאשר הבייבי גוגר.

כנראה את עם דגם ישן יותר

יש לי אותה כבר שנה ואני מרוצה ממנה מאוד מאוד!
האמבטיה מרווחת מאוד (הקטן שלי היה בה עד גיל חצי שנה +, והוא שמנמן )
נוסעת מצוין, עוברת גם מקומות פחות עבירים.

היא גם מאוד יפה

הכי קלה. טיולון מתהפך. סלקל שמתחבר עם מתאם. מתקפלת ביד אחת. סל ענקי מלמטה.מסתובבת בקלות.ידית אחת
קנינו בפחות מאלפיים בלי האמבטיה בבייבי שיק בגבעת שמואל

אני הייתי אצל מיכל שונבורן

זה באמת עובד?..

לדעת מתי הביוץ היה זה נכס. גם כדי לתזמן יחסים, גם כדי לדעת מתי יהיה מחזור אחר כך ולא להילחץ שאולי את בהריון כי את יודעת שהחודש היה מאוחר טיפה ולכן המחזור יאחר.

וגם כי זה עוזר לנשים להיכנס להריון. בחו''ל זה ספר ממש רב מכר כי לא רצים לטיפולים שם, ולכן זה עוזר לנשים להיכנס להריון באופן טבעי כי זה מלמד כל מיני עובדות שהן לא יודעות על עצמן.

 

חוץ מזה שזה באמת קורס מעניין בלי קשר לתוצאות.

לומדים הרבה על כל התהליכים של האשה וכו'.

הכרות של הגוף שלנו,

מניעה טבעית.

לדעת מתי להיות יחד בשביל הריון.

עובד.

בזמן ביוץ לא נמצאים יחד? או- מה הדרכים הטובות ביותר למנוע?

 

תודה רבה!

מודעות לפוריות זה נחמד, כשלא אכפת לך להכנס להריון בטעות. דרכים יעילות בהרבה- גלולות, התקן וכו'... אם כי כמובן יש לכל אחת חסרונות משלה [אבל מבחינת אחוזי מניעה- אין מה להשוות].

זה יותר יעיל מכל השאר.
ברור שאם משלבים עם עוד משהו חיצוני אז היעילות כבר תלויה בדבר החיצוני.

מה עושים בזמן הביוץ? באיזו דרך מונעים?.

ושוב- תודה!

אם את מתלבטת תקני את הספר- שיטת המודעות לפוריות  (איזור 80 שח) ואם יראה לך תלכי לקורס.

בכללי אם רוצים למנוע אסור להיות ביחד כשהאישה פוריה, כדי לדעת את זה יש מדידת חום על הבוקר, הפרשות ומיקום צוור הרחם. לפי זה אפשר לדעת מתי להיות ומתי לא.

 

זו התורה על רגל אחת.

 

תקני את הספר! ממליצה ממש ממש בחום!

לדעתי חובה בכל בית! גם אם לא וצים להשתמש בשיטה, זה מלמד על הגוף כ"כ הרבה!

זו שיטה אחת. יש הרבה שכן משמשות גם בתקופה הזאת - עם דיאפרגמה. אחרת זה קשה להוסיף עוד על תקופת האיסור...

בכל החומר שקראתי מדברים על בערך 95% הגנה. זו הגנה טובה, אבל לא משתווה להגנה של התקן ובטח לא להגנה של גלולות...

על נזק לגוף מגלולות- שמעת פעם? קראת על זה מחקר או שניים?

על נזק לגוף מהתקן- שמעת פעם? חשבת מה זה לשים "חתיכות מתכת" בתוך הרחם המתוקה והחמודה שלך?

 

 

הרעיון של שיטת מודעות לפוריות הוא לא ככה או ככה

הוא פשוט להיות מודעים, לדעת, לקרוא את הסימנים של הגוף ולהבין אותו

מה את עושה עם המידע הזה? בחירה שלך

את יכולה להתכוונן יותר כדי דווקא כן להיכנס להריון

את יכולה להתכוונן יותר כדי דווקא למנוע בימים האילו (עם אמצעים ממוקדים, שגם עליהם מקבלים הסברים והדרכות מפורטים יותר ממה ש>אני <רוצה לכתוב עגב פורום...)

לא באתי להגיד משהו נגד השיטה, ואני כן יודעת עליה דבר או שניים וגם על אמצעים אחרים, לשאלתך... אני רק מנסה להבין למה היא מתכוונת שזה יותר יעיל, ואם יש לזה מקור מוסמך.

2. זה לוקח המוווווווווון זמן ואין מה לעשות

3. אין מה לעשות בשלב שלך. 6 שבועות אחרי לידה את יכוהל התעמלות אחרי לידה

4. אם הוא לא אכל מספיק הוא פשוט יקום פעם הבאה יותר מהר.

בכל אופן את אמורה לראות 6-8 חיתולים רטובים ביום ו 3-4 חיתולים מלוכלכים

יש כל מיני שיטות כמו לשתות לימון וכאלה לא הכל מומלץ להתחיל מאוד מוקדם...
2- הם מתבהרים עם הזמן בד"כ אין לי כ"כ נסיון בהריון הקודם היה לי סימן אחד שהופיע בשבוע האחרון ונעלם לפני חודשיים שלושה ולפני חודש התחילו לצוץ 2-3 חדשים מההריון הזה... משהו לא לגמרי ברור הקטע של העלמות שלו...
3- לא להתחיל כלום לפני שעובר 6 שבועות מהלידה!
4- טיטולים רטובים ומלוכלכים, רגוע, עולה במשקל, אפשר גם לראות שהוא בולע תוך כדי הנקה בקצב רצוי...(לא זוכרת בדיוק מה הקצב+-)

בהיריון הזה אז כניראה שאצל חלק זה באמת יכול להתנקות מהר יותר

ונראה אם אנחנו מכירות.
 

אכתוב פה מה שנראה לי רלוונטי:

 

ד"ר אביר ליליאנה

ד"ר בורד איליה

ד"ר ברקאי ברכה

ד"ר גקמן רעיה

ד"ר קופמן נעמי

ד"ר שוסטר מלכה

 

אם ידוע לכם על רופא שלא מופיע ברשימה, אשמח לשמוע!

מאוד תכליתית.
תחשבי אם זה רק מה שאת רוצה..

אם את גרה באזור רחובות, את יכולה לפנות אלי באישי. אני הייתי אצל פיזיותרפיסטית שעובדת עם קופת חולים לאומית. היא עובדת בשיטת ביופידבק, שעליה ממליץ מנהל המחלקה האורוגניקולוגית בתל השומר.

אם את גרה באזור אחר, תבררי אצלכם בקופה.

 

אני לא באזור רחובות.

את יודעת להסביר קצת מה זו שיטת ביופידבק?

בשיטת ביופידבק, את משתמשת באלקטרודה שמתחברת אל המחשב של הפיזיותרפיסטית המטפלת.

את האלקטרודה את מכניסה לתוך הנרתיק. כשאת מכווצת, את והפיזיותרפיסטית רואות על המסך, מהי עוצמת הכיווץ, וכמה זמן את מסוגלת להחזיק את הכיווץ החזק.

לפי היכולות שלך, הנראות על המסך, הפיזיותרפיסטית מתאימה לך את התרגילים.

הרבה נשים שואלות: איך בדיוק מכווצים?

גם לי היו שאלות זמן רב, ואת התשובה האמיתית קיבלתי באמצעות הביופידבק.

נשמע קצת פולשני...

האם שרירי פי הטבעת נחשבים חלק משרירי רצפת האגן?

פולשני? מבחינה פיזית זה בסדר גמור. כפי שכתבתי, מנהל האורוגניקולוגיה בתל השומר, אמר שזו השיטה היעילה ביותר.

מבחינה נפשית, זה לא ממש נעים, אבל הדליפות נעימות הרבה פחות.....

אם תרצי אתן לך פרטים.

אבל אמרו לי שהיא לא מספקת והיא אכן פחות טובה.

מי שרוצה הכנה גם מעבר, של לידה טבעית למשל או שילובים של כל מיני שיטות וכו' נראה לי שהיא צריכה

קורס אחר...

אבל אני לא הלכתי לשום קורס של שום בית חולים כך שאני לא באמת יודעת. זה היה הרושם שלי

אנחנו גמרנו עכשיו הכנה ללידה אצל נועה בן דוד (מומלץ!) והחלטנו ללכת על פרטי ולא הכנה של בי"ח מכמה סיבות:

א. יש בעיה לבנים לשבת עם עוד זוגות ולצפות בכל מיני תמונות ומראות לא צנועים. גם תנועות ביולוגיות מסויימות וגם אימוני זוגות על  נשימות וכאלו..

ב. הקורס הפרטי יכול להוות גם הכנה נפשית רוחנית ללידה, מה שלא כך בבי"ח.

ג. ישנה אפשרות לעשות קורס במעייני הישועה לנשים בלבד (ואז מתגברים על סעיף א) אבל לי אישית היה חושב שבעלי ישמע וילמד יחד איתי את ההכנה, יוכל לעזור לי כמה שיותר וגם אם לא לעזור- להבין, לתמוך, להיות חלק יותר משמעותי. לדעתי הליכה זוגית להכנה ללידה זה דבר ממש מומלץ!

בקורסים פרטיים יש פחות זוגות או שזה ממש רק לכם ואז יש הרבה יותר אפשרות לשאול שאלות,

אני מעבירה רק פרטי כרגע ובעיני זה מצוין כי אני יכולה רבה יותר להתאים את ההדרכה לזוג שמולי בהתאם לצרכים שלהם.

 

ככה גם אפשר לתרגל נשימות ותנוחות והנקה בצורה הרבה יותר צנועה (כי אין גברים אחרים) ולא לוותר על זה שגם הבעל שלך יראה איך לעזור לך.

 

וההבדל המהותי שבדרך כלל בקורס בית חולים יותר ינחו את האישה להיות קשובה למערכת ופחות ידברו על זכויותיה, פחות ידברו על התמודדות טבעית עם הצירים (למרות שגם מי שרוצה אפידורל תעבור כמה צירים עד שתקבל אותו בכל מקרה ) 

פחות ידברו על החסרונות של ההתערבויות של בית החולים, אני לא בטוחה כמה מדברים על התינוקיה ומה שקורה שם ועוד...

בעיני זה חבל שאישה לא תקבל את כל המידע כדי שתוכל לבחור בצורה מושכלת.

בקורס של המרכז הרפואי ילמדו אותך לתת אימון מוחלט בצוות המטפל. בקורס פרטי תלמדי "כבדהו וחשדהו", להיות נחמדה, להשתדל לזרום עם הצוות, אבל עדיין לזכור מהן זכויותיך הבסיסיות.

 

שלי בת שנה ולא הוציאה עדיין...
אבל כל אחד והקצב שלו.
מזל טוב!

איזה מתוק לראות בן חמישה חודשים עם שיניים... פיצי...

אצלי הם מוציאים בסביבות עשרה חודשים- שנה... סתם מעניין אם זה קשור למשהו.

שלנו הוציאה עכשיו, 4 חודשים וקצת…

פיצית שלנו בשבוע הבא בעז״ה תהיה בת 6 חודשים.. עם שן קטנטנה חמודה- וחדה מ-א-ו-ד!
מה עושים?
( היא ממש ממש מכאיבה לי )
היום כאב לי כשהיא ינקה גם בלי שהיא נשכה- כנראה שכאב עוד מהנשיכה של הבוקר. מפחדת שהיא תפצע אותי וחא אוכל להניק..
[ניסיתי פטמת סיליקון אבל היא מסרבת לינוק!!]
מה עושים?
תודה לעונות. וסליחה על הניצלוש״..

שהולכת ובוקעת. הן הרי באות בצמדים.

 

לא להרשות. להפסיק את ההנקה, להרחיק את המתוקונת מעט ממך, להסתכל לה בעיניים ולומר לא! אני לא מרשה! זה כואב לאמא!

היא בודאי תפרוץ בבכי. לחבק אותה מיד ולנחם אותה, ולחזור ולהסביר.

 

אפשר למרוח טי ג'ל ודומיו לפני ההנקה.

 

 

אולי באמת ננסה טי ג׳ל...
(אני כבר ממש בחרדה שתנשך שוב... ואני לא רגועה בהנקה..)
שוב..תודה רבה!

אצלי לא מיהרו ניראה איך יהיה עם הקטנציק

ברוך ה'!

 

למתי לקבוע תור לרופא נשים?

לפי תאריך קבלת ווסת אחרונה...

יש כמה חברות שהמתאמים שלהם זהים אבל אני לא יודעת להגיד לך ספציפית על החברות הנ"ל...

בדרך כלל לא.
אני גם בהתחלה התבלבלתי כמוך.

מה שסטנדרטי הוא צורת חיבור הבסיס לרכב:

הוא יכול להתחבר עם חגורות הבטיחות, כמו פעם, או עם התקן איזופיקס שנמצא ברכבים מעל שנת 2004. זה אומר שלא מסתבכים עם החגורות, יש פחות טעויות בהתקנה וזה מעלה את רמת הבטיחות.

אחר כך מחברים את הסלקל לבסיס שלו, וכאן אין שום סטנדרט ולכן אין סיבה שבסיס וסלקל מחברות שונות יתאימו. הרעיון הוא שאפשר להוציא ולהכניס את הסלקל בקליק מהבסיס ולא צריך להסתבך עם חגורות הבטיחות.

סתם הערה, רוב הסלקלים יכולים להתחבר עם החגורות גם בלי בסיס. פחות נוח ואולי פחות בטיחותי.
עוד הערה, רוב החברות מייצרות בסיס שאפשר לחבר בחגורות או איזופיקס, יש כאלה שאלה שני בסיסים שונים.

ועוד הערה, הבסיס עולה כמעט כמו הסלקל!

קודם כל, זה לא פחות בטיחותי ללא הבסיס. אפשר לחבר את הסלקל לחגורות הבטיחות של הרכב וזה בטיחותי מאוד!
דבר שני, כמו שירושלמית טריה אמרה, הבסיס יקר... ולכן רציתי לשאול- לשם מה הבסיס?
שימו לב שאם אין לכם צורך להכניס ולהוציא כל הזמן את הסלקל מהרכב, אז לא בטוח שצריך בסיס...
בהצלחה

אם את עייפה אז החלב בהתאם ויכול להיות בהחלט שלא מספיק לו לכן מתעורר ורוצה עוד

 

אני גם מטבעי עייפה מאד ואני בלי עין הרע עם חמישה פיצקאלאך (פלוס לידות של ניתוח כמה מהם)

 

לכן אמרתי לעצמי או או או שאני אהיה עייפה גמורה ואניק בלי סוף או שאחזיר אלי את הכוחות והחלטתי על השני

 

גם ככה החלב לא איכותי אז למה להתענות??

 

נסי גם את ובמיוחד שהוא כבר למעלה מ7 חודשים שהספיק בכל זאת הרבה לקבל מאמו המסורה!!

 

בהצלחה!

סתם שמועה שמפיצים בפורומיםמחקרים מראים אחרת!!

זו שמעלי כתבה 'גם ככה החלב לא איכותי' וזה לא נכון! ממש אבסורד שהיא מציעה לתת מטרנה כי החלב לא איכותי, בחלב של אמא גם עיפה יש מאתים מרכיבים ויותר, בפורמולה אין מאה!! אז זה איכותי יותר? נו באמת.אם מישהי רוצה לתת תחליף כי עיפה זו זכותה לבחור, אבל שלא תספר סיפורים שזה איכותי יותר.

דבר ראשון תדעי שאת לגמרי נורמלית. השנה הראשונה אחרי שנולד תינוק היא לא שנה קלה 

לא זוגית, לא אישית , לא מבחינת העבודה ולא מבחינת כלום (לא מחייב אבל הרבה פעמים)

 

וכמה ענינים טכניים: 

בגיל 9-10 חודשים אפשר להפסיק בהדרגה את הארוחות בלילה- להביא לו בקבוק מים במקום ארוחה אחת

ואחרי שמתרגל להביא לו כנ"ל גם במקום השניה ולאט לאט הוא יפסיק לקום ובזה בעלך בהחלט יכול לעזור

ואויל אפילו בעדיפות שזה יהיה הוא כי הוא לא יוכל להכנע והלניק 

עוד שאלה- הברזל שלך, B12 המוגלובין כל אלו תקינים ?! ואולי יש לך מונו!? ואולי תת תפקוד של בלוטת התריס

לכי לרופאה שלך ספרי לה שאת עייפה בצרוה מוגזמת וקשה לך להתרכז 

אולי בדיקות הדם שלך יגלו משו ?!

 

ועוד שאלה אחרונה - אם את משתמשת באמצעי מניעה הורמונלי (גלולות) הן גם יכולות להשפיע על עיפות ומצב רוח

 

 

 

 

בי 12 וברזל תקינים. לא מונעת הורמונלי.
זה נטו חוסר השעות שינה נורמליות.

ניסיתי גם לתת מטרנה קצת תקופה בלילה. חוץ מגודש בחזה זה לא עשה כלום.

אוהבת את הבן שלי כל כך אבל כואב לי עליו שכך צריך לעבור...

וזא אמור להיות לך בערך 2 בקבוקים בלילה - אחד את אחד בעלך 

חשוב לי לשתף אותך במה שאני מנסה לחזק את עצמי..
ואקדים גם שזה לא סיסמאות ..מכירה לצערי מקרוב את הקושי בלילות..המתוקה שלי גם בת 7 חודשים וקמה כל שעה ולפעמים יותר מזה..ולא רק כדי לינוק אלא גם עם גזים וכאבים וחוץ מלהניק צריך לעמוד איתה ולקפץ עד שנרדמת..-אז זה לא מנחם שיש מצבים יותר קשים. אני רק רוצה שתדעי שמה שאכתוב זה לא איזו סיסמא או רעיון מופשט.אלא נובע מתוך הנסיון להתמודד..

מה שפשוט הורס לנו הכל זה כשאנו רוצים משהו ואז מחליטים איך דברים אמורים לקרות.
ואם הם לא קורים כך אז אנו נכנסים למעגל הרסני של ציפיה ואכזבה וכעס ותסכול שמלווים אותנו..

כל התסכול שתיארת נובע מהנחת יסוד אחת-
שאת אמורה לישון לילה שלם או לפחות לקום מקסימום פעם אחת.
משהו בפנים נתפס להנחת יסוד הזאת ומתעקש עליה.

ומשום מה מרגיש לי שמה שקשה לך יותר מהעייפות זה התסכול מעצם
זה שאת צריכה לקום כמה פעמים.

אם חסר לך עוד שעת שינה אפשר לחשוב על רעיונות לעזור.

אבל העבודה האמיתית-היא להרפות מהעקשנות של 'אני חייבת שהיא לא תקום' . רוב התינוקות קמים לינוק .בדר'כ כל 3 שעות.
זה תקין ורגיל.
אם תסכימי לזה בפנים יהיה הרבה יותר קל.
תאמיני שמקור הכח האמיתי שלך זה הקב'ה והוא יכל לתת לך כח וערנות גם במצב הזה.
זו ההתמסרות בלהיות אמא.
ואת תראי כמה תגדלי מזה.
רק אל תתעקשי. קבלי באהבה.
אצל תינוקות הכל יכל להשתנות ברגע.באמת!
זה לא נצחי. עכשיו ה' קורא לך להתמודדות הזאת. אם תסכימי להיות בה רק תרוויחי. ומחר-הכל יכל להיות
אחרת.

הרפיה. אמונה. סבלנות.
זה הסוד.

ומשאירה לשאר פה לייעץ איך תצליחי לישון יותר.

וצריך לשנן את זה. מה שעוד עוזר זה להפסיק להסתכל על השעון.

לא לבדוק מתי קמתי וכמה זמן אני ערה. ולא לעשות כל הזמן חישובים כמה ישנתי 

וכמה שעות חסר לי. המתח הנפשי שנובע מהמודעות לחוסר שינה מגביר את העייפות ואת העצבות שגם מוסיפה

לתשישות.

פשוט לבטוח בה' שהוא זה שדואג שאני אקום בלילה והוא גם ידאג שיהיה לי מספיק כוח

לתפקד ביום שלמחרת. לי הדברים הללו עוזרים. כמובן לעשות גם השתדלות במה שידך משגת, אבל

איפה שאת מרגישה שאין לך שליטה- שם לבטוח בה'.

ותמיד תמיד לזכור שזה זמני. כשאנחנו בתוך ניסיון הוא נראה לנו כמו נצח. 

 

 

 

זהר הרקיע

 

כ"כ אמיתי ונכון

 

אנחנו רק צריכות להפנים את זה!!

לדעתי זה בערך שנה עד שאשה גומרת להכיל את השינוי של להיות אמא 

 

שינה משותפת עם תינוק - עולם אחר.

הנה העלון של יוניצף עם הכללים לשינה משותפת בטיחותית:

https://a7.org/?file=20121114165816.pdf

ומצטרפת בחום גם לדברים של זהר הרקיע.

 

 

מה הקושי האמיתי שלך?

שינה לא מספיקה/ חוסר בשינה רצופה/ חוסר עזרה מהבעל/ ציפיות אחרות מהאמהות/ סתם דיכאון של חורף/ עייפות?

 

לדעת מה הבעיה- זו כבר חצי תשובה...

ואז צריך למצוא פתרון.

יכולה להגיד לך עלי- הקטנה כבר בת שנה ועדיין קמה לפחות 5 פעמים בלילה.

ממש התלבטתי אם להפסיק להניק בגלל זה

(עד שגיליתי שזה לא עוזר- בקבוק המטרנה נשאר מלא כל הלילה

והקטנה בוכה עד שמקבלת הנקה ממני....

אז בכלל לא בטוח שזה רעב....)

בגיל שבעה חודשים הוא כבר לא באמת צריך לקום כל שעתיים בלילה.

אפשר לנסות לחשוב על פתרון של תורנות שלפעמים בעלך קם ונותן לו בקבוק מים/מטרנה

אולי לישון יותר מוקדם ואז לא תהיי כ"כ עייפה (לי זה מאד עזר)

ובאמת להשלים שעות שינה ביום- זה מעולה אם יש לך אפשרות.

 

אם שורש הבעיה הוא אחר- צריך למצוא פתרון בכיוון הנכון.

בהחלט מה שאת מתארת מאוד קשה, כמו שאמרו לפני בגיל כזה זה לא הדבר הרגיל לקום כל כך הרבה. יש פתרונות שונים: אם את נרדמת תוך כדי הנקה בשכיבה כדאי לעשות את זה, כדאי לנסות להרגיל אותו לישון עם מוצץ או שמיכה למולל כי יש להם נטייה להשתמש בהנקה כדי להירגע ולחזור לישון וזה הגיל הזה בדרך כלל לא מרעב!!! אם אכל יפה ומספיק לפני השינה שרק האבא יגש אליו להרדים אותו, אפילו כדאי לקחת יום יומיים חופש כדי שיוכל לקום אליו, כשאמא באה אין סיכוי שירגע ללא הנקה כשאבא יבוא כמה פעמים ילמד שכשמתעורר בלילה לא יונק יותר. יהיה קצת קשה ואח"כ ישתפר! בשביל המצפון תני לו דייסה לםני השינה כדי שתגידי לעצמך שבטוח הוא לא רעב. תקראי באינטרנט על עוד רעיונות אבל כדאי לעצור את זה כאן כדי שלא תמשיכי לסבול. בהצלחה

כי ככה הילדים שלך?כי זה מה שיצא לך לפגוש?
מוזר,אני מכירה מלא מלא מקרים אחרים.
ולקום פעמיים זה לא המון.
וממתי אנחנו מכונות מזון?אם היא זקוקה להנקה גם מבחינה רגשית-למה זה פחות חשוב?
אם התינוק זורם עם זה שהאבא קם אז סבבה. אבל 'לעצור את זה כאן'?

לא כל התינוקות קראו את המחקרים ברשת.
שלי לדוגמא עד
גיל 3 חודשים ישנה רצוף כל הלילה,ורק אחרי התחילה לקום.

כי קושי זו תחושה שיש לה מקום בלי השוואה.
זה לגמרי מובן שקשה לך! ואת ממש אמיצה שאת מתמודדת.

מה שכתבתי היה מופנה למי שכתבה שככה דברים לא אמורים להיות-עם תינוקות אין דבר כזה. כל תינוק והאופי והצרכים שלו וכל הורה והתיקון שלו.
זה רק מייאש
לעשות השוואות ולחשוב ש'זה לא אמור להיות כך'.
כשיש בעיה-מנסים לתת מענה.בלי קשר לשום רף חיצוני.

אני מסתכלת על דברים שסבלתי בעבורם עם הילד הראשון וחשבתי שכך הילד ואלו הצרכים שלו.

היום אני יודעת שלפעמים אפשר לשנות התנהגות של ילד.

 

לדוגמא במקרה שלך אני הייתי בודקת, למה כואבת לה הבטן? אולי אפשר לתת לה תה שומר או דברים שמפחיתים כאב בטן.

למה את צריכה לקום כל שעה בלילה לתינוקת? זה באמת 'לא אמור להיות כך'

 

 

במקרה ומוצו האפשרויות,

נכון שיש מקרים שאין מה לעשות.

ומקבלים את הדין באהבה.

 

 

את מספרת בדיוק מה שאני עוברת. במיוחד בחורף עד ש נכסתי למיטה הילד צוורח ואני אומרת אין לי כח קר לי, אני מדברת עם הילד... בקיצור מה שאני עושה אני מביאה את התינוק למיטה שלי, מקסימום פעם אחת מנסה מוצץ או בקבווק בפעם השניה מביאה למיטה וזהו משתים בלילה עד הבוקר ישנים איתי, גם התינוק יושן יותר טוב, גם אני, שמה לידי בקבוק מים,אם ירצה מים, יש לי אפילו חברה ששמה ליד המיטה שלה את הדיסה, תרמוס עם מים חמים, כך שבלילה לא תצטרך לקום מהמיטה ותוכל לעשות בקבוק במיטה, רק כמובן לישון עם תינוק צריך את כל כללי זהירות

מים מותר לתת רק כאשר כבר נותנים אוכל.

(פשוט לא ציינת גיל)

לא חייבים בכוח להניק גם בלילה אפשר להביא תוספת של בקבוק. או דייסה לפני השינה.

אפשר להניק בשכיבה.

גם שלי עד גיל שנה לא ישנים לילה.

בילד הראשון זה היה מאוד קשה!!

ברביעי זה כבר קל ואני גם לא מצפה שישנו לילה אז זה עוד יותר עוזר לי.

 

הייתי מרביצה ונושכת את עצמי מרב תסכול (אם לא כנרהא הוא היה מקבל את זה  )

היום אני קמה לילד שלי די בכיףף ואפילו רחצתי אותו בשמחה כשהוא לכלך ב 4 בבוקר

אבל אני גם הולכת לישון הרבה יותר מוקדם 9 אני במיטה

 

 

ולא דייסה, לפחות לתינוקות הרכים.

 

 

באופן אישי בתקופה שלאחר הלידה, הנקה בשכיבה היתה הפתרון שהתאים לי.

 

כל זמן שאת מניקה בלעדית, יש שמירה מדהימה על התינוק מבחינת החיידקים במעיים או בקיבה (אני כבר לא זוכרת, רק זוכרת שזה משמעותי מאוד לשמירה ממחלות ועוד).

 

שינה טובה

אני כמעט מעכתי אותו ומאז הפסקתי 

מניקה מתוך שינה.

השינה קצת פחות איכותית, אבל בשבילי היה הפתרון הכי טוב.

כמובן שזה בהנחה שהתינוק רגוע, ולא מציק לו משהו, ולא צריך לקום כדי להרגיע.

וגם אם כן - גם אם בשביל 50% מהטיפול בו לא הייתי צריכה לקום - גם הרווחתי.

בלילות שהיה מאוד קשה לי - ביקשתי מבעלי את הטיפול הנוסף.

 

ניסיצי לתת מטרנה לפני המיטה ושוב לפני שאני נכנסת לישון- לא עזר.
העברנו את הילד לחדר השני לםני שבועיים כי היה מתעורר מכל רעשון ולחשוש כך שלהניק בשכיבה לא אופציה. מה גם שאמנם ההנקה עצמה כיפית ונעימה יותר, היא לוקחת פי ששניים מהזמן ושנינו לא ישנים טוב כך בכלל.
אני מנסה כל הזמן להתחזק באמונה ולהבין שזה זמני ויעבור אבל אני בינתיים 7 חודשים מתהלכת כמו זומבי.
די שזה יעבור כבר..

 

 

לנסות זמן לישון במהלך היום

 

את תראי אחרת

 

גם לי קטנטן בן חצי שנה

וכל פעם שאני לא מוותרת והולכת לישון איזה שעה בצהרים

(או כשהוא ישן או כשמישהו שומר עליו)

אני מברכת את הרגע שעשיתי את זה

 

זה פשוט הצלה לאישה מניקה!!!

את הלוחשת לתינוקות או לישון בלי לבכות, הרעיון הוא ללמד את התינוק להירדם עצמאי, בלי תלות בהנקה.

אצלי זה הוריד את מספר ההתעוררויות מ  6,7  לפעמיים שלוש.

בהצלחה!