סליחה מראש על האורך
שבוע לפני התאריך שלי (שבוע לפני ראש השנה ) היתחילו לי צירים לא סדירים והלכתי לבדיקה בבית חולים ולא היה יותר מידי היה פתיחה של סנטימטר ומחיקה של 70 ואמרו לי שיש לי זמן אבל אמרו לי לסיים לב לצירים ולדופק של העובר ולכן אכלתנו להיות שבת אצל ההורים שלי למיכרה והיתפתח משהו .
ובאמת באוטו שבוע בשבת בערב באמצה תפילת קבלת שבת הרגשתי הרגשה מוזרה ממש כמו של מחזור לא הבנתי מזה הדבר אזה אחלתתי לבדוק מזה הלכתי לשרותים וגיליתי שאני מלאה בדם היתי בשוק ובלחץ מטורף ביקשתי מאבא שלי שהיקרא לבעלי מיארנו לשוב לבית של ההורים שלי לא ידעתי מה לעשות היתי בלחץ ובהיסטריה מהדם התיעצתי עם אמא שלי ועם בעלי מה לעשות והגנו למסכנה שכידי לנסועה לבית חולים היתרגנו בזריזות לכחנו את האוטו של ההורים ונסענו לבית חולים (הרגשה ממש מוזרה לנסוע בשבת )שהגענו לשערי צדק קיבלו אותנו מיד (מפתיה שהיה יחסית רק )חיברו אותי למוניתור לשמוע דופק ולרואת צירים המילדת בדקה פתיחה ואת הדימום וברוך ה' אמרה שהדימום היה פקק רירי ולא משהו אחר אבל הפתיחה והמחיקה היוא אותו דבר סנטימטר ומחיקה 70 אחוז שום .לצערנו לא יוכלנו לחזור לכן נשארנו שבת בירושלים .
שבוע אחרי יום לפני החג (ראש השנה )הרגשתי שהצירים מתחזקים ובחצי שעה היה 10 צירים לא בדיוק סדירים ושוב אלכתי לבדיקה אבל לא היה יותר מידי התקדמות סנטימטר וחצי ומחיקה 70 אחוז.
בחג הינו אצל ההורים שלי אבל רק בחג השני התחיל לקראו משהו(יום שישי ) .
ב4 לפנות בוקר התוררתי עם כאבים חזקים בבטן ובגב צירים בקיצור ניסיתי תנוחות אחרות ,התקלחתי וכלום לא עזר לא הצלחתי לחזור לישון הכאבים היוא חזקים ובכל חמש דקות במדויק ציר של דקה וחצי משחתי את עצמי להישאר במיטה וב 6 וחצי כבר לא יוכולתי יותר אלכתי להורים שלי להתיעץ עם אמא שלי שלי מה לעשות בסוף הכלתתי לנסוע לבית חולים שוב הערתי את בעלי בסביבות 7 וחצי היתרגנו אפעם אמא שלי הצטרפה לנסיעה אכלתנו שיותר טוב להגיע לבית חולים יותר קרוב בגלל דחיפות הצירים והכאב שלי נסענו לקפלן שהגנו לבית חולים חיכיתי שהמילדות יקבלו אותי לכך קצת זמן ורק ב8 ורבע בדקו אותי .
ושוב מוניטור צירים שארה שיש צירים סדירים ויפים חח אבל הפתיחה היתה רק שתי סנטימטר ומחיקה של 80 אחוז קצת התחזבתי צפיתי לפתיחה רצינית עם כל הכאב אזה אבל כלום .הרופא אמליצה לי להישאר במחלקה ולכחת תישטוש שירגיע את הכאב או לחזור עוד כמה שעות שוב לבית חולים הסכמתי להישאר בכול מיקרה חג ולא יוכלנו לחזור הביתה ולכן הסכמתי להתאשפז ולכבל תישתוש כידי להרגיע את הכאב של הצירים לא שזה עזר בדיוק עדין הרגשתי את הצירים מאוד חזק לפני זה היתי צריכה לחתום על הסכם לפידורל .
בסביבות 12 ירדתי לבדיקה נוספת ושוב מוניטור ובדיקה של המילדת להפתעתי כלום לא קרה לא היתה התקדמות בפתיחה ולא במחיקה אותו דבר כמו בבוקר חוץ מהצירים שנהיו צפופים יותר כל שלוש דקות ציר עלינו חזרה למחלקה בעלי ואמא שלי מעודדים ותומכים בי מנסים לעזור לי עם הצירים .
בסביבות חמש או שש לא זוכרת בדיוק בזמן הדלקת נרות שבת לא יוכולתי לעמוד על הרגלים ממש כאב לי לכאן היתי על כיסא גלגלים בעלי לכך אותי להדליק נרות שבת ובסוף ההדלקה הרגשתי חנק בגרון של בכי ותיסכול וכאב בסביבות 7 וחצי ירדתי לבדיקה נוספת ושוב מוניטור שארה את הצירים הצפופים והחזקים אבל שוב כלום לא התקדם אותה פתיחה של שתי סנטימטר ומחיקה בשלב שחיקיתי לרופא ממש התפרקתי בכיתי בטרוף התמוטטתי ממש הרופא הכניסה אותי שאלה אותי אם אני רוצא הפידוראל אמרתי שכן בגלל שהיתי בפתיחה רק של שתיים הרופא עשתה לי איך שהוא פתיחה של שלוש
(לא יודעת איך קורים לזה )
נכנסתי לחדר לידה על כיסא גלגלים ממוטטת בטרוף מכאב ומעיפות ובוכה בהיסטריה בסביבות 9 קיבלתי אפידוראל (נס) שהציל אותי ברוך ה' הצלחתי להירדם ולהירגע . בסביבות 12 בלילה המילדת נכנסת לבדוק אם קרא התקדמות .
לעפתעתי היא אומרת לי ואוו את בפתיחה של 4 וחצי הרגשתי ממש טוב חזרתי לישון בסביבות 4 הרופא נכנסת שוב לבדיקה ואפעם אומרת בהתפאלות שאני כבר בפתיחה של 9 וחצי ומתחילים בלחיצות ביקשתי מימנה עם אפשר בלי לחתוך היא חיכה ואמרה שתשתדל תוך חצי שעה בחמישה לחמש בבוקר ג' תשרי בשבת הנסיך שלי הבן הבכור שלי ברוך ה' היה בחוץ בראי ושלם ואני ברוך ה' קצת ניקרתי ועם 3 תפרים קטנים .
ברוך ה' הברית היתה ביום כיפור והיה מרגש מאוד .
מכווה שלא הגזמתי תהנו .
את אדירה!
ברור ששואלים רב ..אבל עדין אם פתאום זה מחזור?? אווף אני בלחץץ סליחה על החפירה..
)