פורום הריון ולידה (עמוד 4804)

לא יודעת על זה יותר מידי.. רק שזה עובר..

פיזיותרפיה וזה עובר.
לפעמים צריכים להשכיב בתנוחה מסויימת, כרית תמיכה וכד'.
אצלנו עבר מאוד מהר.

שכחתי מזה בכלל...

אנחנו עושים טיפולי פיזותרפיה וזה  עובר לאט לאט.

גם אותי הרופאת התפתחות שלחה כבר בגיל חודש, בהתחלה נלחצתי אבל זה פשוט יצא לטובה! אני מרגישה שהפיזיותרפיה ממש מפתחצ אותו מעבר לטורטיקוליס. .. עכשיו הוא בן שלושה חודשים ואנחנו כבר גומרים עם העניין כמעט. אבל חשוב לטפל. ...

שהראש תמיד פונה לכיוון מסוים ויש לו שטח "שטוח" בצד מסוים בגלל זה?

 

אם כן, היה את זה לבת שלי וזה עבר לה לבד.הקפדתי כל פעם לשים אותה לכיוון אחר בעגלה.

זה שהגיד/השריר (לא זוכרת בדיוק) בצוואר כאילו מקוצר טיפה לכיוון מסוים ואז הראש של התינוק נוטה הצידה לכיוון מסוים...
אותנו שלחו לפיזיותרפיסט לבדוק והוא אמר שאם משהו אז מדובר על הכיוון ההפוך ממה שהאחות אמרה אבל יש משהו אחר... נתן כמה תרגילים וזהו...

אין מה לפחד- 

אבל אני ממליצה למהר ולאבחן, 

אם אכן מדובר בטורטיקוליס חשוב להתחיל טיפול בגיל מוקדם, לתרגל כמה שיותר- אצלינו סיימנו טיפול בגיל שנה והיום אין ספיחים ב"ה.

ממליצה על "וקראתם דרור"

לא מתאים ספרי מתח כפי שכתבת...
אני באותה סירה, ממליצה לקרוא ספרים על גדו"י הרב אריה לוין, הכול לאדון הכול, וכן דמויות שאת מתחברת.
הספרים האלו בדכ' מלאים בסיפורים והקריאה זורמת מה שמעביר את הצום,

אולי הם גורמים לנדודי שינה?

לצערי אני סבלתי מבחילות לאורך כל ההריון ומקווה שאצלך זה יעבור מהר
בהתחלה עזר לי למצוץ סוכריות בטעם לימון
הייתי מכינה לי לשתות ג׳נג׳יר כמה חתיכות שמה במים חמים
תקופה היה עוזר לי לשתות שתיה קרה בכעם תפוח (ניסטי)
תקופה עזר לי קרקרים
וחודשיים אחרונים עם החום הייתי כל היום עם קרח פשוט לא רק שמצצתי קרח אלא ממש אכלתי
מה שמצחיק שכל פעם היה עוזר לי משהו לבחילות ואחרי תקופה לא הייתי מסוגלת להכניס אותו לפה

אני למשל דברים מטוגנים בשמן(ציפס, שניצל וכל מני) היה גורם לי לבחילות
להתרחק ממאכלים כבדים מחוץ לבית כמו שווארמה ופלאפל
את צריכה להקשיב לגוף שלך ופשוט להתרחק ממה שלא עושה לו טוב
תאכלי ארחותות קטנות לאורך היום והרבה מים

כלום או פיתה ריקה. בהצלחה רבה, תרגישי טוב ושיעבור מהר.. =)

שותה רק מיצים כי מים גורם לי לבחילה.
קרח גם עוזר לפעמים, קרקרים וקצת פירות.
לא אוכלת מאכלים מטוגנים בכלל.

בהריון הראשון שום דבר לא עזר... וזה היה קשה 

בשני, ב"ה כמעט ולא היו בחילות

בשלישי, היו בחילות עד שבוע 20. מה שעזר לי: קיווי, איגלו (שלוקים קפואים...), וביצים.

 

תרגישי טוב!

הציל אותי

תפוח ירוק

לפני שהרמתי את הראש מהכרית אפילו. בעלי היה מביא לי.

אומרים שזה עוזר כי זה סופג את המיצים של הקיבה או משהו...

ביסקוויטים. זה מה שהייתי אוכלת כ-SOS כשהייתה לי בחילה חזקה (והצלחתי לאכול משהו).

 

עוד דברים שאני אוהבת עכשיו במיוחד-

לחם עם טחינה

מעדנים.

גבינה צהובה.

קורנפלקס.

 

צנימים עם טחינה ולגימות קטנות של מים כל הזמן.

המים והטחינה גם חשובים כי בטחינה יש ברזל ומים חשוב מאוד לשתות הרבה.

בהצלחה.

ואל תדאגי בסוף זה עובר ובעז"ה שווה את כל המאמץ 

אנני מסוגלת לשתות מיים בכללוגם לא קפה שמאוד אהבתי

אוכלת עוגיות של באדי, פריכיות אורז, תפוצ'יפס ובכלליאוכלת כרגיל חוץ מזה,אבל יש לי מלא בחילות ההיריון הנוכחי ואפילו לא הקאתי פעם אחת,מוזר,ועייפות,הו הו הו,עייפות ברמה,והורמוניים ובכללי נראית זוועהמתכסחת בעבודה עם הבוס-טמטמת היריון במיטבה.

אומנם על שאלתך לא ממש עניתי-אך לפרוק מעל ליבי מעט הייתי צריכה.

ב"ה.ב"ה.שאלה יהיו "הצרות" שלנו

/Forum/Forum.aspx/t673034#7454876

גם בתקופה וגם בהרגשה הנוראית

 

אני שותה תה ומים

אוכלת פריכיות, קורנפלקס

קצת פירות לפעמים סלט

גם בייגלה וקרקרים אבל זה לא טוב כי זה מצמיא

 

בהצלחה ממש!!

אולי הקל אבל לא עזר.

לא להשאר על בטן ריקה, לאכול קרקר או משהו יבש אחר

תפוחים

מלפפונים

 

אכלתי צנימים , לחם, פריכיות ולא בשרי!!

זה הכי עוזר!

 

בתור אחת עם בחילות קשות בהריונות, מסטיק בטעם נייטרלי עושה אותן נסבלות (-:

 

בהצלחה!!!

הגעתי למסקנה שאם אני מונעת בכוח את ההקאה, הבחילות רק מציקות יותר.

אז אני מקיאה על הבוקר את כל מה שרק אפשר, אח"כ יותר סביר.

 

או מלאה מידי.

 

שתמיד יהיה משו קטן בבטן. אחרת- זה מייד בחילות...

לאכול- בייגלה עם מלח. התזונה שלי הייתה רק זה במשך איזה חודשיים...

לשתות- מוגזים- קולה, ספרייט, סודה וכו. סודה בטעמים מאד עזר לי...

להתרחק מעופות ודגים

 

קודם כל- תחזיקי מעמד. בסוף זה שווה את הילד/ה המתוק/ה.

 

הדבר שלי הכי עזר בהריון הראשון זה דיקור סיני.

אם את באזור ירושלים אשלח לך בפרטי את המספר שלו.

 

בדיוק היום קבעתי אצלו תור לדיקור.

הגעתי לדיקור בעקבות המלצה של רופא משפחה שהודיע לי חד משמעית ששום דבר לא עוזר לבחילות מלבד דיקור סיני.

אז ניסיתי והיה ממש שווה.

אחרי 4 פעמים נגמרו לי הבחילות לחלוטין...

ממש נגסתי בפרוסות לימון.

בבוקר הכי עוזר לי קודם להקיא את מה שאין לי בבטן וסליחה על התיאור..

אח"כ אוכלת איגלואים...

ובהמשך כאשר מעט נרגעת הבחילה- צנימים עם ממרח וחוזרת שוב להקיא לאחר שנהנתי...

באסה...

אך שווה ה-כ-ל כדי לזכות בתינוקי מתוק!!

לא משתפר לי מהריון להריון בכלל...ב"ה הריון שלישי...

אלו חיינו הנשים...

וכיף לנשים שההריון מתקדם בלי כל הבאסה הזאת...

מה שעזר לי יום אחד הגעיל אותי נורא יום אחר...

ותכלס, שום דבר לא באמת עוזר. רק הזמן...

זה עובר בסוף ואז מגיעה תקופה נפלאה של כיף גדול.
המון כוחות ו... מזל טוב, כמובן.

לקחת אומגה 3 (שמן דגים, כדורים של כמוסות ג'ינג'ר, ולא רק לישון אלא להיות בתנועה

כמו הליכה, תרגילים, ריקוד.

 

הרבה הצלחה!!

מאד מאד עוזר למנוע בחילות

 

ואם כבר יש בחילות אז-

 

מקלחת נעימה

צחצוח שיניים

מאכל לא מתוק - ביגלה, תירס, מלפפון חמוץ, במבה

וגם - לזכור שזה עובר

 

בשעה טובה

זה אומר שאת חייבת לנוח יותר,לאכול טוב ולשתות יותר מיים.
התקשות של הבטן בשבוע 24 זה לא טוב.לי התחיל היריון קודם רק ב36,לא הייתי נלחצת מכך אך כן עושה מאמצים כמו שכתבתי בשורה הראשונה על מנת שזה לא יקרה.

אם יש יותר מ4 בשעה ללכת להיבדק, גם אם עבר כדי לוודא שלא היתה השפעה על צוואר הרחם

גם לי זה קרה כמה פעמים (שבוע 22) וחשבתי שזה בגלל התנוחה של התינוק..

צריך לדאוג מזה?

גם אני חשבתי שכשהבטן מתקשה זה בגלל התנוחה של התינוק...

 

אבל אם זה משהו שחוזר על עצמו יותר מ4 בשעה בשבוע כל כך מוקדם צריך לבדוק

יתכן שתהיה לזה משמעות על הצום ביום כיפור? מבחינת סכנה והקלות..

גם לי יש מידי פעם התכווצויות וכבר בביקור הקודם הרופא אמר שאני אצטרך לפחות לשתות לשיעורים בגלל ההתכווצויות והיום אני הולכת עליו שוב עם תוצאות של בדיקה לקבל ממנו דעה סופית...

מתחילה עוד 3 ימים שבוע 24 בעז"ה (כלומר עכשיו אני בשבוע 23 + כמה ימים)

ההתקשות הראשונה של הבטן שלי הייתה לפני חודש וחצי האמת.

מאז זה קרה שוב פעמיים או שלוש אולי... לא חשבתי שזה משהו שלילי- חשבתי שזה קשור לתנועות.

לצערי אני לא יכולה לענות לך על השאלה האם זה צריך להפחיד, אני מתלבטת גם...

אני כן יכולה לומר שעשיתי לא מזמן את הסקירה המאוחרת והכל ב"ה היה בסדר, אם זה אומר משהו...

זאת,אחת מהתופעות לוואי...

זה מרגיע גם..

ותשאלי ותבררי אם זו תגובה נורמלית או מעבר לכך.

אם מעבר- כדאי לך להתיעץ לגבי המשך מתן החיסון הזה.

ולא להלחץ היא תחזור לעצמה בעז'ה

רק כדי לשמוע שזו תגובה נורמאלית..

אז ישר אחרי זה נתנו לה אקמולי להוריד חום ופשוט להיות איתה עד שתתאושש

כל עוד יש לך 10 תלושים מתוך 14 חודשים אחרונים תהי זכאית לדמי לידה מלאים. לא משנה בכמה מקומות עבדת. החישוב הוא לפי שלושה חודשים אחרונים (למרות שיש אפשרות לבקש שיתחשבו בתלושים הגבוהים מכולם). דמי לידה חלקיים מקבלים על שישה תלושים מתוך עשרה חודשים אחרונים.

החישוב יעשה לפי השלושה חודשים האחרונים שלפני הלידה

(לדוגמא אם ילדת בתוך חודש אפריל אז ממוצע של ינואר-פברואר ומרץ)

בכל מקרה- להתייעץ מראש עם רב על כל התרחישים האפשריים.

אני בע"ה אהיה בשבוע 9 בים כיפור ושאלתי רופא על הצום כשעשיתי או"ס והוא אמר לי לשתות בשיעורים אז כך אעשה בע"ה,כמובן שאשאל רב בנוגע להנחיות מדיקות למשל מתי להתחיל לשתות בשיעורים,האם מיד בתחילת הצום או רק בבוקר,אני מאוד מקווה שעוד בערב כי באמת שהבחילות האלה זוועה וממש אני לא מרגישה טוב ועוד יש לי ילדון לשמור עליו. ממליצה לך לשאול רופא ועם התשובה שלו לפנות לרב,בדר"כ שרופא אומר את זאת הרב גם יגיד שמותר במיוחד שבהתחלה זה באמת לא בריא.אני רואה על עצמי כמה שעות,לא יום, שאני לא אוכלת ושותה טוב ואני מרגישה שאני ממש הולכת להתעלף.

האמת הצום הזה דיי מלחיץ אותי,מחכה כבר להיות אחרי

אבל השבועותת הראשונים של ההריון הם קריטיים ואסור לענות את עצמך אם את מרגישה צמא רב תדעי שזה התינוק ולא את,שמשהי תלחש לך שהיום יוה"כ אם בכל זאת תרגישי צורך לשתות-תשתי זה נובע מצורך פנימי של התינוק,כמובן מה שרב אומר לך זה הכי קובע.

באותו שבוע ביו"כ בשנה שעברה וצמתי את כל הצום, רק שביום בכלל לא הלכתי לבית הכנסת (חוץ מנעילה שכבר הרגשתי שאני יכולה וזה כבר היה הסוף..), נשארתי בבית לנוח.

וכדאי גם לשתות הרבה לפני הצום, לאכול ענבים או לשתות מיץ ענבים (ככה לי המליצו, על המיץ ענבים..)

 

תרגישי טוב

והיה בסדר.

סבלתי מבחילות וחולשה, אבל בעוצמה נמוכה (השיא הגיע סביב שבוע 8, ואז הרגשתי הרבה יותר גרוע...)

דאגתי לשתות כפי יכולתי לפני הצום, לאכול אוכל מזין ככל שהצלחתי.

 

מה שעזר לי במיוחד- נסענו להורים שלי ליום הכיפורים (ההורים ידעו על ההריון), שיהיה מי שישגיח.

בסוף הצום התקשתי מאוד לחזור לאכול, זה גרם לי להרגיש ממש רע...

אבל, בסופו של דבר, הכל עבר בשלום...

 

 

וללכת למקום שתוכלי לנוח בו כמה שיותר.

אנחנו כבר שנתיים מתפצלים כדי שאוכל לנוח והוא להתפלל.

בעז"ה אהיה בשבוע 16.

מאוד קשה לי לא לאכול לאורך זמן (מביא בחילות, ולבסוף הקאות).

הרופאה שלי כבר אמרה לי שאשתה מתחילת הצום את הכמות המותרת, ושאם ארגיש חולשה או על סף עילפון, שאוכל פרוסה עם ממרח מתוק.

יש לנו שני ילדים קטנים ברוך ה'.

 

ואין לי שמץ של מושג איך אני עוברת את זה |רועד|

ללכת להורים שלי זה אופציה, אבל אם הם ירצו להיות בעיקר בתפילות (סביר מאוד), אין לי מושג אם זה יעזור. וגם הם צמים.

להגיד לבעלי שיישאר בבית?

להתחיל לשתות הרבה כל יום כבר עכשיו, או שזה עדיין לא אפקטיבי?

 

מלחיץ.

אבל אצלי בשבוע 26 והרופא אמר לשתות לשיעורין.
כנראה גם הרב יאשר.
הכוונה לשתות מתחילת הצום ולא לחכות להרגשה רעה.
אפשר לשתות גם דברים מזינים כמו בירה שחורה או מרק עוף ( אמא שלי הציעה לשתות אורסט).
מה שכן, זה הולך להיות עבודה קשה, השתייה לשיעורין.. היה טוב אם משהו היה עוזר לך. קשה, לא יודעת מה לומר.

הרב עדיין לא ענה לי.
אני מבינה שזה הגיוני לצום את כל הצום..
אני ממש פוחדת מהיום שאחרי-
כי בטח יהיה לי קשה לשתות ולאכל כי הבחילות רק יתגברו.
וגם בטח הוא יגיד לי להתחיל לצום ואז לשבור וזה קשה להחליט על זה..

החלטתי להיות בבית ומקסימום בעלי לא ילך לכל התפילות..
וזאת שבשבוע שלי- כיף!
גם לי יש ילד

בעיני זה דווקא הגיוני לא לצום את כל הצום. זה ההתחלה, הבנייה של העובר וכו' וזה לא צחוק. כמובן שתלוי כל אחת איך היא מרגישה. אני בימים רגילים שאוכלת כמו שצריך מרגישה רעב ואי שובע ואי הרגשת טוב, אז בצום.... קל וחומר. . ברור לי שאני אשתה שיעורים עם כל הקושי הרגשי שבכך(בכל זאת, צום, ועד עתה צמתי הכל כמו שצריך)

 

רוב הסיכויים שהרב דווקא יגיד לא לצום.
זה שבוע יחסית רגיש וקריטי.
אכן קשה רגשית, לא יודעת איך אעשה את זה, אבל אני מנסה לקלוט שזאת המצווה שלי - שאם אצום אני מסכנת את העוברית המתוקה וזה פיקוח נפש פשוט.

לפחות ליטר וחצי של מיץ ענבים ועוד 2 ליטר של מים.

להגיע לצום עם הרבה נוזלים וסוכר זמין.

 

לשאול רב באיזה מצב מותר לשתות לשיעורין.

לזכור ששתיה לשיעורים זה כל נוזל- מיץ פירות, יוגורט, מיץ ענבים, מרק צח, מרק מרוסק.

 

ולנוח כל הזמן במזגן-

הצום הוא דאורייתא והתפילות הם לא.

גם תפילה במנין של הבעל היא לא דאורייתא ולכן אם זה מה שימנע ממך לשבור את הצום אז שהבעל יתפלל בבית וישמור על הילד.

 

ולזכור שבאמת עוברים את זה.

נשים כל שנה עושות את זה כמה שזה קשה 

גם לי היו איזה שבועיים כאלה בהריון..

אם את רעבה כל הזמן כנראה שזה צורך של התינוק, וזה בסדר

וגם העייפו הגיונית, בסה"כ הילד דורש הרבה אנרגיה

תקפידי על ארוחות מזינות, עם ויטמינים ותוספים תזונתיים שיספקו את הצרכים של הגוף וירגיעו את תחושת הרעב

את לוקחת ברזל? כי חוסר בו יכול לגרום לעייפות, כדאי שתבדקי את העניין

בקיצור, תשתי הרבה, תנוחי, תאכלי כמו שצריך ויהיה בסדר בעה

סהכ זו עייפות משמחת מאד

נו זה ממש הגיוני!

החודשים הראשונים מתישים מאין כמותם, אני הייתי נרדמת כל יום בשבע בערב

תקפידי על ברזל וחומצה פולית שממש חיוניים לשבועות האלה, ותעשי בדיקות דם לראות איזה תוספים כדאי שתקחי

 

חח ותגידי תודה שאת רעבה, יש כאלה שלא מסוגלות לאכול מבחילות והקאות

הוא שאני אומרת....

שזו באמת עייפות משמחת מאוד אבל לצערי אני לא מצליחה לשמוח בה, לא מספיק,ויודעת בשכל שהסיבות באמת טובות וב"ה זה משמח אבל ברגש מרגישה סמרטוטית..

אני מרגישה רעב מלא מלא כבר 3 שבועות...

ברזל-

אני לוקחת.

אבל חסר לי בכמויותעוד מלפני ההיריון הייתי צריכה לקחת ולא לקחתי אז המצב שם בטח לא מרנין במיוחד, מניחה שכרגע אני על 8-10 וזה נמוך

שה' יעזור ויתן לי כוחות! בעזרתו! 

תודה ה' על ההיריון הזה! בעזרתך הוא יהיה היריון בריא ועובר בריא,זה הכי חשוב..

הרעב הגיוני מאד, אבל במצב של חוסרים הוא יכול להיות קיצוני יותר.

(היו כמה שבועות שלא לקחתי ברזל וכל היום רק אכלתי וישנתי)

 

תקפידי על תזונה בריאה ומלאה, לא טוסטים!

תאכלי לחם מלא, ירקות ופירות, קטניות, חסה, בשר והרבה אגוזים ושקדים.

נסי לאכול אוכל עם ברזל, כמו טחינה וחלבה - זה נספג טוב יותר מהכדורים.

לכי לעשות בדיקות דם, לראות איזה תוספים את צריכה לקחת ובאיזה מינונים.

הבריאות שלך חשובה מאד להתפתחות התינוק בשלבים האלה, מה שחסר לך גם לו לא יהיה!

תשתי 2 ליטר ביום, זה ממש חשוב!

 

אל תזניחי את הדברים האלה עכשיו, זה כבר לא רק הבריאות שלך, זו התפתחות תקינה של הילד שלך!

קדימה, קחי את עצמך בידיים!

את לא מבינה איך תזונה טובה וגוף בריא יכולים לשפר את ההרגשה משמעותית..!

לכי להבדק אצל רופא כמה שיותר מהר, כי זה חשוב מאד גם לבריאות שלך ולהרגשה הטובה וגם לתינוק - הוא חייב את החומרים האלה כדי להתפתח, ורק את יכולה לספק לו אותם, תדאגי שיהיה לך מה לתת לו!

אסור אסור להזניח!!

 

מצטערת על המגילה, אבל זה באמת קריטי..

 

שיהיה הריום משמח ובריא ובידיים מלאות!

מעבר לאוכל בסיסי, פסטה, אורז,ירקות קפואים...כאלה....וגם לחתוך סלט ירקות אין לי כח

האמת הלחצת אותי,מחר בע"ה אני יעשה בדיקת דם ואני באמת אקפיד לשתות יותר.אני שותה רק מיץ אבל גם זה משו,צריכה יותר להקפיד לשתות. יאו אני ותזונה נכונה וטובה... על הפנים...

באמת שאסור לזלזל בדברים האלה!

את בתחילת ההריון וזה בדיוק הזמן המתאים והנכון לטפל בזה, שלושת החודשים הראשונים קריטיים מאד להתפתחות שלו.

חומצה פולית, ברזל, סידן וויטמינים חשובים ממש.

 

אין לך כח לבשל? תכיני פעם אחת בכמויות גדולות ותקפיאי, תאכלי ירקות חיים ופירות, יש גם מזון מועשר כמו קורנפלקס (פחות נספג אבל עדיף מכלום), מרקים זה אוכל פשוט ובריא.

 

חומצה פולית וברזל חשובים ממש, אל תשכחי לקחת!

 

חבל שתעברי את ההריון כמו סמרטוט, יש לך דרך פשוטה לטפל בזה.

תוך כמה ימים ההרגשה משתפרת פלאים!

תרשי לעצמך לאכול כמה שאת רוצה, מתי שאת רוצה, רק השתדלי שיהיה אוכל מזין ומגוון ככל האפשר.

 

 

זה גורם מרכזי לעייפות.

תתחילי מהר לקחת ברזל - תקחי כמה סוגים ככה שמשהו מהם בוודאי ייספג, ויהיו פחות תופעות לוואי בבטן.

החולשה הזאת גם גורמת לאכול - מפצים על התשישות באספקת פחמימות סדירה..

אני ממליצה לך לקנות חבילה של פריפול - כדורים ללעיסה שנחמד לקחת. הרופא המליץ לי.זה בלי מרשם.
ותקחי גם ברזל במרשם מהרופא, משהו כמו פולקס או פוליפרין. אפשר לבקש מרופא משפחה אם יותר קל.

תקחי איזה שניים שלושה כדורים ליום!
ותקחי גם ויטמינים להריון, prenatal. זה גם במרשם כנ"ל.

לדעתי אחרי שבוע עם המון ברזל תתחילי להרגיש יותר טוב ותהיי פחות רעבה.

ותשני הרבה - פשוט תלכי לישון מוקדם יותר מהרגיל או תאחרי לעבודה..

בקשר לאוכל - באמת קשה להכין, כדאי שבעלך יעשה קניות. תכינו קציצות ואורז וכו', זה קל להכנה. ואפשר להקפיא איזה קילו של תערובת מוכנה עם תיבול והכל לקציצות ואז להכין חצי כל פעם. לי זה עוזר.

שאצלי בהנקה זה אפילו מתגבר?

וזה שיא הנורמאלי..

גם אני הייתי ככה בהתחלה כל הזמן רעבה..

זה עובר..

ואחר כך אפשר להוסיף אותו לחלב הישן יותר.

יועצת הנקה שאני מאוד מעריכה, עדי יותם, הוציאה חוברת בשם "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה". אם תרצי לרכוש, מן הסתם יש שם הרבה תשובות. הנה דף הפייסבוק, ויש בו גם הפניה לאירוח שלה בנושא הזה בפורום הנקה בתפוז - גם שם מן הסתם אפשר למצוא מידע.

 

 

אני לקחתי צידנית קטנה עם קרח (קרחוניות מיוחדות רק צריך לזכור כל יום לקפיא אותן)  וככה החלב לא מתקלקל 

כמובן שמבחינת עדיפות עדיף חלב מקורר ולא קפוא 

אבל אם יותר נח לך אז תקפיאי -רק שחלב מופשר אי אפשר לשמור..

בהצלחה זה לא פשוט אבל שווה

 

 

לא בטוחה אם סידנית קטנה עם קרח תתן אותו קירור שמקרר נותן כעשר כתשע שעות עד שמגיעים הביתה
תודה אני אבדוק את האופציה

שאבתי בעבודה, ושמרתי במקרר.

בסיום יום העבודה, העברתי לצידנית (בקיץ עם קרח, בחורף בלי...) נסעתי הביתה (בערך שעה) ומיד העברתי לאיחסון במקרר, עד הבוקר. 

בבוקר תמיד הרחתי את החלב, ליתר ביטחון. והוא תמיד הריח בסדר.

 

זו לא אמורה להיות בעיה. אלא אם כן מאוד חם, או שהדרך ארוכה מאוד.

 

בכל אופן, אם החלב מיועד ליום למחרת, לא כדאי להקפיא.

שאפשר לשאוב, לשים במקרר את המשאבה יחד עם הבקבוק, ואח"כ להמשיך לשאוב באותו הבקבוק.

לא ממש יודעת מה ילדות קטנות אוהבות...

אם את מכירה קצת זה יכול לכוון אותך 

פשטידות. בורקסים קטנים. פנקייק. לחמניות ביס/ לחמניות גבינה, מטבלים.
משהו מתוק לקינוח.

אולי תשאלי את היולדת או את בעלה?

מרק (במיוחד אם קר)
סלט גדול
עוף/שניצלים (לבנות הקטנות)

ועוד כל מיני דברים שצריך להשקיע כדי להכין.
למשל אני קצת אתאכזב אם אקבל פסטה..

עם לחם טרי וסלט טוב.

 

אחרי תשעה חודשים נטולי ביצת עין...

שיהיה בשורות טובות

זה עלול להעיד על  צירים מוקדמים במיוחד חשוד שזה בערב,תבדקי אם זה עיקבי,והאם את שותה מספיק במהלך היום.

בכל מקרה הייתי מדווחת לרופא שלך במהירות,רק ליתר ביטחון.

זה מתחיל סביבות שבוע 20 בחלש, והולך ומתחזק...

בערך בחודש שביעי זה מגיע לשיא החוזק בדר"כ.

 

תהני מזה

 

הריון קל ותקין ובע"ה לידה קלה ובריאה עם ידים מלאות באוצר מתוק ובריא!

או רק לשתות יותר?

לכללית יש מוקד אחיות חינם
לא יודעת מה השעות אולי 24 שע' ב *2700

הם יודעים הכי טוב.

את יכולה לנסות לשטוף את הפנים פעמיים ביום במים חמים - זה אמור לנקז את השומן.

לא יודעת אם זה טוב ובריא לעור, אבל זה עובד.

את במעקב אצל רופא? או שגם לא?

אני חושבת שכדאי להגיד להם שעוד לא פתחת תיק ולכן זה דחוף לך.

אם הם יהיו לחוצים, הם כבר ידאגו לדר לך תור יותר מהר. ולדעתי גם אם אין תור, תתקשרי כל כמה ימים לראות אם במקרה מישהו ביטל או תנסי להיכנס לרשימת המתנה אם יש דבר כזה.

אמרתי להם שזה דחוף לי ועוד לא הייתי במעקב, אבל היא היתה נשמעת די אדישה ואמרה שאין לה איפה להכניס.

הייתי מתקשרת כל שעה עגולה מבחינתי, הבעיה היא שקשה להשיג אותם בטלפון, אין מזכירה ויש רק אחות אחת שנמצאת באופן קבוע עם מטופלים ובדר"כ לא יכולה לענות..

(למה הם לא מפרסמים שעות של מענה טלפוני??)

 

וחן ס - ביקשתי מהרופאה מעקב בקופה עצמה, או דרכה או דרך האחיות והיא אמרה שאת זה עושים רק בטיפת חלב

אפשר לעשות גם אצל רופא נשים, לא חייבים טיפת חלב בשביל זה.

חבל בשבילך על החוויה המדהימה. אל תדאגי- כשהוא יהיה עם המטפלת הוא יאכל. לא תהיה לו ברירה. וגם. תחשבי על זה שהוא מריח אותך- ורוצה את המקור לא את התחליף חמודים שכאלו

יש לי טראומה מהזמן שבעצמי טיפלתי בתינוקות

כשקיבלתי תינוק מתוק בן 3 חודשים שלא לקח בקבוק.

הוא צרח כ-ל הזמן ולא עזר כלום ואני בכיתי בסוף גם.

זה נורא!!

בסוף דרכינו נפרדו בגלל זה.

לא רוצה ללכת לעבודה ולדעת שהקטנצ'יק רעב

לא יקרה כלום מבקבוק פעם ביום-יומיים כדי שיתרגל.

ואני אהיה שקטה.

ככה נראה לי נכון לעשות.

באמת אנסה שמישהו אחר יתן לו, אלא שנראה לי שהבעיה היא שהוא לא תופס את הפיטמה של הבקבוק

מה שקודם הוא עשה בחדווה.

אשמח לעוד עצות

ויש את השיטה של לשים על הפיטמה של הבקבוק חיתול בד.

בסוף היא הסכימה לאכל מטרנה ולא חלב שאוב
זה יותר טעים להם..
אז כשהייתי בעבודהההיא אכלה מטרנה
באסה אבל עדיף שתאכל

אם יוצא, הבנתי שההנחיה היא לשאול ישר מאיפה הדם הזה בדיוק, ולפנות לרב עם המידע הזה.

עשיתי כמה פעמים ולא יצא דם.

טשטוש ראיה יכול להיות אחד מהסימנים לרעלת.
גשי לאחות בהקדם לבצע בדיקת שתן ולחץ דם.

החלב מתחיל להיווצר עוד קודם....

בכל אופן באמת כמו שהמליצו לך אין צורך להתעסק בזה וללחוץ על הפטמות-כיוון שגרוי של השד ליצירת חלב-גורם להפרשת פרולקטין הורמון שגם גורם לכיווץ הרחם,סתם חבל לפתח ח"ו צירים מוקדמים.

אבל הקולוסטרום שיוצא זה נורמאלי לחלוטין בלי לחץ.

לי התחיל כבר בשבוע 13-14

ואני דוקא כן לוחצת ומנקה וזה לא עושה כלום (שבוע 28)

אפילו לפעמים נדמה לי שהחזה נהיה קטן יותר...

אפילו לפעמים נדמה לי שהחזה נהיה קטן יותר...

על חזה שנהיה קטן יותר עדיין לא שמעתי. 

 

האם יש שינוי כלשהו? (רגישות באיזור יותר מבד"כ, ורידים בולטים יותר, עור הפיטמה התכהה...)

 

בעיקרון המערכת אמורה להתחיל להתכונן להנקה, ובד"כ יש לך סימנים (כמו שאלו שציינתי)

 

אם אין שום שינוי בכלל יתכן וכדאי להתייעץ עם יועצת הנקה (אפילו לפני הלידה)

 

בהצלחה רבה!

מקווה שלא גרמתי לך לדאוג- כיוון שרוב הסיכויים שהכל תקין, ויהיה חלב בע"ה אחרי הלידה

(יש אחוז מאוד מאוד קטן של נשים שלהן יש פחות חלב ממה שהתינוק זקוק לו.  זה נדיר, ויש דרכים להתמודד עם זה)

יש ורידים והפיטמה כהה אבל לא מרגישה שהוא מלא ועם חלב..

לפי התיאור שלך, אין שום סיבה לדאגה.

 

בהצלחה רבה!

שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות!

 

כתיבה וחתימה טובה!

יש ורידים והפיטמה כהה אבל לא מרגישה שהוא מלא ועם חלב..

רופא

אחר כך באמת כדאי כבר לבדוק.

וכבר אין לי בקושי חלב

הנקה אחת הכל טוב ויפה והנקה אחריה- כלום. גורנישט

ומאז אין כלום 

מה אני אמורה לעשות? להכריח אותה לינוק כדי לייצר חלב?!

למה שהיא תסכים למצוץ אם לא יוצא לה כלום? לא מצליחה להבין את זה

 

מקנאה מקנאה מקנאה בכל הנשים המאושרות שמניקות

 אתן חיות בתוך החלום של החיים שלי.  שכנראה כבר לא יתגשם!

 

 מהבוקר רק בוכה.

 

אני כל כך כל כך מזדהה עם הכאב שלך. אין לך מושג כמה. גם אני כאבתי ככה. גם אני מילד לילד רציתי יותר ויותר ולמדתי יותר ויותר חומר בניסיון לתת סיכוי להנקה, גם אני פעם אחר פעם ראיתי אותה מתמסמסת מול עיניי, וקינאתי, קינאתי, קינאתי.

בילד השלישי סוף סוף הצלחנו איכשהו, לא ברור לי איך, בחסדי ה', להתגבר על המשוכות של ההתחלה, והגענו באיזה שהוא שלב להנקה מלאה. רק כשהגענו לגיל שנה הרשיתי לעצמי ממש להאמין בזה. שזה הצליח. שאני מניקה. ללידה הבאה כבר הגעתי עם מספיק ביטחון וניסיון, וב"ה הנקתי מלא מההתחלה.

 

אם את רוצה עוד לתת סיכוי לחלום, יש לי יועצת הנקה מעולה להמליץ לך (אגב, זו יועצת שלא מאמינה בכלל בלהכריח תינוקות. אבל יש עוד הרבה דרכים לעודד אותה לינוק).

וגם אליי את מוזמנת לפנות באישי - במצב שאת מתארת עדיף בהרבה יועצת, אבל אם זה לא מתאים לך - בכל זאת לא חייבים להרים ידיים. מוזמנת לתאר בפרוטרוט (כאן או באישי) מה מצבכם כיום (משקל, יציאות, התנהגות וכו' וכו') - ונעשה כמיטב יכולתנו לעזור 

 

בעזהי"ת

 

גם אם זה על ריק?..

 

ולגבי הלהרעיב- לי נתנו הנחיה, ממיעוט חלב, לתת לה מטרנה פעמיים ביום- כדי שתהיה שבעה ותרגיש 'בטן מלאה' לפעמים, ושאר היום להניק.

ככה גם הצטבר יותר חלב..

 

בהתחלה רק הנקתי- ובאיזשהו שלב היא הייתה נכנסת למעגל של לאכול בלי להפסיק, לא להיות שבע, ולקטר ולא להסכים לינוק אבל לבכות מרעב. בכניסה למעגל הבאנו בקבוק; ואחרי שלוש שעות חזרנו להנקה רגיל. 

אחרי שהיא התחילה לעלות במשקל עברנו לבקבוק פעם ביום רק.. 

 

וגם אני לא הסתדרתי עם המשאבה שלקחנו מיד שרה =\ קנינו עכשיו מדלה סויינג, ונקווה שהיא תתאים יותר..

חמודה בני עכשיו בן שלושה וחצי חודשים והייתי בדיוק באותו מקום כמוך
נלחמתייייייייי על ההנקה והנה אני מניקה
הייתי מתוסכלת ומאוכזבת ולא הבנתי אם הוא שבע או רעב אם יש לי מספיק חלב או שאין
לא צריך להתייאש פשוט תירגעי ותנשמי עמוק

אני הייתי שואבת כדי לבדוק כמה חלב יש לי התחלתי עם 20 מ״ל והיום אני שןאבת 150 מ״ל
ותביני שחברה שלי כשניסתה לשאוב היה לוקח לה שעה ולא הייתה מגיעה למנה שלה לכן זרקה את המשאבה ורק הניקה עד 8 חודשים בלי תמ״ל ובלי כלום
צריך לבטוח בתינוק ולהבין שאלוהים נתן לגוף את היכולת לספק לתינוק את צרכיו
איך את יודעת שאין ? מתי שאבת וכמה זמן ? מאיפה לך שהיא לא שבעה או לא רעבה או פשוט לא יודעת לתפוס את הפטמה ?? אולי לשון קשורה
יש מליון סיבות ולא צריך להתייאש בכלל
קחי את עצמך בידיים במקום למרמר בבכי הזמן חשוב מאוד !!! תצרי קשר עם יועצת הנקה לא מחר ולא מחרתיים אלא ממש ברגעים אלה
היא תבדוק ביחד אתך תנחה אותך

ועוד דבר אני כשהיה לי מעט חלב מה לא לקחתי כדי להגביר חלב אז כך וזה מנסיון שעזר לי :
כדורי חלבה מבית מרקחתי
טיפות של רב חלב או שפע רב אותו מנגנון ויותר זול מהכדורים
בירה שחורה ממש עזרה לי
לשתות הרבה מים
שינה !! תאמיני או לא כשהייתי עצבנית ומתוסכלת ולא ישנה גם החלב התמעט ...

כל כך מבינה אותך וממש רוצה שתאמיני שאת יכולה כי אני הצלחתי !! ותביני שאם את לא שואבת ולא מניקה ברור שהחלב יתמעט הגוף צריך שההורונים יעבודה וההנקה והמציצה של התינוקת מגרה את הגוף ליצור יותר ויותר חלב
ועוד משהו חברה אחרת שהתינוק שלה לא הצליח לינוק נעזרה בקונכייה לא בטוחה בשם ששמים על הפטמה והני בן 5 חודשים והנקה מלאה

אם יש לך שאלות אשמח לעזור

נהגה נכון. יש כאלה שלא משנה מה, גם אם 

התינוק יהיה בתת תזונה. הן יניקו

טוב. אולי ככה היא הצליחה להרבות את החלב. אבל חשוב במצב כזה לבדוק ולעקוב אחרי המשקל!

דווקא התינוקת שמנמנה ועלתה יפה מאוד יחסית לגילה
גם אני לא הבנתי איך לא הצליחה לשאוב את המנה אבל היא הייתה מניקה כשהתינוקת הייתה מבקשת
אם לא הייתי רואה שהתינוקת שמנמנה הייתי אומרת שהיא מרעיבה אותה אבל להיפך בהנקה החלב היה זורם ויוצא ובמשאבה היה איטי ונתקע

כשהייתי אמא צעירה ולא הצלחתי להבין איך ייתכן שבמשאבה לא יוצא כמעט כלום אמא שלי אמרה לי דבר פשוט: אף משאבה לעולם לא תוכל להפעיל ואקום כל כך חזק כמו פה של תינוק. ונרגעתי. כשעברו השנים ולמדתי עוד על הנקה הבנתי שהוואקום זה רק קצה הקרחון (למרות שגם זה נכון!). תפיסת ההנקה במושגים מכניים ממעיטה בערכה... ההנקה היא מנגנון כל כך עשיר, כל כך מעוצב לתלפיות, עם כל כך הרבה כפתורים מכל הכיוונים... הקדוש ברוך הוא תכנן אותנו כך שכל דבר בתינוק יעורר את המנגנון הזה - הריח שלו (שמתן לב איך חוש הריח מתחדד בהריון?), המראה שלו, הצלילים הרכים שהוא משמיע (אפילו רק צליל הנשימות שלו!), ומעל הכל - המגע שלו. רסיסי הרוק הקטנים האלה ישירות על הגוף שלנו עושים עבודה עצומה! נבראנו להניק תינוק חי, לא פלסטיק וסיליקון. היום כבר עצם העובדה שנשים (לא כולן, אבל הרבה) מצליחות ללמד את הגוף שלהן להניק גם משאבה - היא ממש נס ופלא בעיניי!

באמת היא אוכלת ושבעה ובשאיבה אף פעם לא הצלחתי להוציא הרבה…

אני מעריצה את הכתיבה שלך ובכל תגובה שאת רושמת אני מחכימה

 

בראש השנה, יום הדין הגדול, הטופ של הטופ, שטפתי את הילדים שלי בצעקות. שלחתי אותם לצחצח שיניים, הם השתוללו והתעכבו, אני הייתי לחוצה לצאת כבר מהבית - וכעסתי עליהם נורא, בלי שום פרופורציה.

לא הייתי כותבת פה על התקרית הזאת, שמצערת אותי ומביישת אותי, אם לא הייתי חוששת שמתחילה להיווצר לי כאן תדמית מוגזמת. ב"ה, זכיתי ללמוד ממורות טובות. ב"ה, קיבלתי משמים קצת כישרון כתיבה ובעיקר אהבה לכתיבה. מכאן ועד "אלוהית"?... לכל אחת מאתנו יש צדדים חזקים יותר וחלשים יותר.

שנה טובה ורק טוב.

 

 

בהתהוות את אנושית 

 

ובנוסף לכישרון הכתיבה (שאני לחלוטין מסכימה שיש לך...) יש לך גם לב רחב, וסבלנות. זה לא עניין של מה בכך, לכתוב תגובות כאלו מושקעות לכל כך הרבה שאלות בפורום.

תודה שאת מחכימה אותנו...

 

המשיכי בבקשה להיות אנושית 

 

שנה טובה! כתיבה וחתימה טובה!

(למרות שיש מצב שזה רק בעיה טכנית בפטמות של המשאבה שלא מייצרות ואקום)

אבל אני לא מרגישה שחסר חלב.ב'ה.והיא עולה במשקל השבח לאל.

הבנתי שהשאיבה לא משקפת כמות אמיתית.

ולפותחת-
זה באמת נסיון קשה!
שולחת חיבוק.
וממליצה לנסות כל דרך שיש- כדורים,תזונה,דיקור סיני,שאיבות..
גם אם לא יצליח,לפחות תדעי שניסית.

אני עובדת שעות רבות מחוץ לבית וזה לוקח לי המון המון זמן, הרבה יותר מהנקה. הבן שלי יונק ב4-5 דקות והשאיבה לוקחת לי חצי שעה ואני בטוחה שגם יוצא פחות ממה שהוא יונק. 

מרגישה כאילו הילד שלי מקבל הרבה פחות דברים טובים מאשר האחרים שיונקים
ככ מקנאה וככ כואבת

קבלתי המלצה להניק בלילה כי אז יש יצור חלב טוב שעוזר להנקה ביום.. (טיפ מאחות של טיפת חלב)

אני מאלו שמאמינות שעדיף להוציא הרבה כסף על יועצות הנקה. הרי גם ככה בסוף יצא הכסף הזה על מטרנה. אם זה כל כך חשוב לך, תשקיעי את הכסף ביועצת טובה שתבדוק ותאתר את הבעיה ותעזור לך לפתור אותה. שתביני שנשים הצליחו להניק גם במצבים שנראה היה שהכל אבוד. 

 

ואת יכולה! זה לא נשגב! בטח שאת יכולה!! המון המון כח רצון ודבקות במטרה, ובע"ה כבר בקרוב תהיי מניקה שמחה עם יונקת שמחה!

בסוף המשכתי להניק וזה הסתדר איכשהו. כל החג הנקתי בכיף

וכבר תכננתי איך אכתוב לכן בשמחה שזה הסתדר..

ובסוף היום בבוקר קמתי פשוט יבשה. לגמרי. הרבה יותר ממה שהיה אז

וזה לא חזר עד עכשיו

 

מה שמפריע לי זה שאני לא מבינה למה זה קורה.

זה לא יעזור לי לנסות להחזיר את החלב אם זה קורה שוב ושוב

 

לעניות דעתי הדבר היחיד שניתן לפיתרון אם זה בגללו זה לשון קשורה.

אז אני אלך מחר לט.חלב לשאול אם יש לה לשון קשורה

ואם אין לה...

 

בכולופן תודה לכולכם

תפיסה לא נכונה (סיבה מאוד נפוצה! צריך שהלסת של התינוק תהיה במקום הנכון כדי להפעיל את ייצור החלב), בעיה בבלוטת התריס או בסוכר (יש טיפול לדברים האלה), חוסר ברקמת שד (אפשר לפעמים להתגבר על זה עם מוטיליום), ניהול הנקה שגוי (אז צריך רק ללמוד) ועוד כל מיני.. מי שמוסמך לאבחן את כל אלה הן לא אחיות טיפת חלב אלא יועצות הנקה / רופאות הנקה. רוב אחיות טיפת חלב גם לא יכולות לאבחן לשון קשורה (וגם לא על כל יועצות הנקה אפשר לסמוך בנושא הזה).

אם את באמת מעוניינת להציל את ההנקה נשמע שאת באמת צריכה יועצת הנקה שתוכל לאבחן מה קורה שם ולתת לך עצות יותר טובות ממה שאת תוכלי לקבל בכל פורום. (חלילה לא מזלזלת בפורום) אבל יש דברים שצריך לראות כדי לאבחן וכול'.

תאמיני לי שזה יותר זול מהמטרנה שיעלה לך אם אכן תפסיקי להניק.

בהצלחה רבה!!!

נשמע מונפץ לחלוטין אבל זה נכון.

ילדתיפג,ובהתחלה כ"כ פחדתי שיגמר לי החלב כי הוא לא ינק ובאמת יצא כ"כ מעט,(אחרי שבשבועות הראשונים דווקא יצא כמות נכבדת)...מאז החלטתי להרפות ולהגיד לה' שזה בידיים שלו ואני עושה השתדלות ובאמת יש פעמים שקצת חסר אבל רב הזמן אני מתיישבת להניק ולוחשת לעצמי יש לך חלב וגם כשהשד מרגיש לי ריק הבן שלי עושה עבודה נפלאה וממשיך לינוק במרץ...ב"ה יש תוצאות הוא שמן במיוחד למרות שנולד פג.

את אותה תחושה בדיוק גם אני חשתי... הצלחתי להניק רק מהלידה השלישית וזה לא הלך בקלות גם לא בלידה הרביעית אבל בחסדי שמיים הנקתי. בלידה השלישית הנקתי עד גיל עשרה חודשים וברביעית עד 11 חודשים. אצלנו היתה לשון קשורה ונעזרתי ביועצת הנקה. לא הלך בקלות בכלל הזלתי המון דמעות ותפילות אבל ב"ה בסוף הסתדרנו... אשמח לייעץ לך באישי אם תרצי מניסיוני האישי. אל תתייאשי...

מסתבר שיש באמת צירים שנראו

פתיחה סנטימטר צוואר סגור... 

שוחררתי. 

ב״ה... 

ושיהיה בשעה טובה!

שתרגישי טוב!! ובעזרת ה׳! המשך הריון תקין ולידה בזמנה.. בשמחה ובקלות!
בשורות טובות !

סחבתי צירים משמעותיים חודש. אבל שיננתי לעצמי ולה שלפני 38 היא לא יוצאת ב"ה היא יצאה ב39.2