פורום הריון ולידה (עמוד 4805)

לא כדאי לפני זה יראה תשובה לא אמינה

 

עדיף לחכות ממש לאיחור רציני

אפילו שזה שלוש/ ארבע שעות קודם (אני לא יודעת מתי את לוקחת)

ואל תסתכלי בניגוב וכו'  כמה ימים. כדי שאם יהיו כתמים לא תהיו אסורים.

וכדור מיד בצאת הצום

יש נשים למשל שאם אם לוקחות סרזט לא בשעה קבועה הן יכולות לדמם!

אני אישית בולעת בלי מים, אבל אולי את צריכנ לשאול את הרב שלך.

תקין?

לי נראה ש40 זה בדרך כלל סתם חיבור ופינוק ולא ממש הנקה הרצינית.
היא באמת יונקת כל הזמן הזה?

לכל תינוק מבנה פה שונה, טונוס שרירים שונה ועוד ועוד. לכל אמא מבנה שד שונה, קצב זרימה שונה, הרכב חלב שונה, ועוד ועוד...

אם הכול תקין, והתינוק מרטיב חיתולים כמו שצריך ועולה יפה במשקל, ובשבילך זמני האכילה האלה קשים - אפשר לעשות ניסיונות ולראות אם היא יכולה להסתדר בפחות זמן. אפשר לנסות בעדינות לנתק אותה מעט יותר מוקדם יותר, להציע לה פעילות נעימה אחרת, ולראות אם היא שבעת רצון.

 

 

ומוסיפה: יש תינוקות שיונקים זמן ממשוך, וברוב המקרים זה תקין.

 

כמו שנכתב- לשים לב לגבי יציאות וטיטולים רטובים, וכמובן עליה במשקל. אלו המדדים האמיתיים לבדיקה טיב ההנקה...

 

כתיבה וחתימה טובה!

לא הייתי ממהרת לבדוק- ואולי להתאכזב.
רק אם בוודאות זה איחור גם לפי הסטנדרטים שלך.
למרות שתמיד אפשר לבדוק. גם טרום איחור.

אין עיניין לקחת אותו בשעה קבוע, ומבחינה מסויימת אפילו עדיף לקחת אותו בשעות שונות,

אך אם לוקחים אותו באותו זמן (נגיד, תמיד אחרי ארוחת בוקר), עצם הלקיחה  נהיית חלק משיגרת היום וע"י זה לא שוכחים לקחת. זה כל השיקול מאחורי ההמלצה לקחת פרנטל באותו זמן.

 

לגבי החלב. קודם כל, ממליצה באופן כללי להגמל מחלב ומוצריו. ממליצה בחום על ספרו של ד"ר אבני "שוטי החלב" שבשפה ברורה מסביר את כל ההבטים של סוגיית החלב, תוך כדי הבאת דוגמאות מקליניקה עשירה שלו וממחקרים בנושא (יש רשימה ענקים של מחקרים).

 

בין היתר, חלב פוגע בספיגת כל ויטמינים ומינרלים. כך שהוא לא מומלץ בכלל וסמוך ללקיחת פרנטל בפרט.

052-846-5585

אבל אומרים שעדיף כמה שפחות וככה התרגלו לעשות אצלם עם הכלות..

זה לא להשתכר או משו.

מקסימום תרטיבי קצת את השפתיים רק..

שיראה כאילו שתית..

מיץ ענבים מול כולם..

ואם צריך משתיהם אז משתיהם, בעלך יכול לעשות את זה אם לא נעים לך.

תגידי להם מראש שאת שותה קצת יין אין לך בעיה עם זה ושלא יציעו ולא יוציאו שום דבר אחר

את לא צריכה לעבור למיץ ענבים בשביל זה.

כוסית פעמיים בשבוע (שני קידושים) זה ממש בסדר.

(שכמות קטנה של אלכוהול בהריון זה בסדר)?

אם כן - אשמח אם תפני אותי. תודה!

 

(וסליחה לאנונימית הפותחת על הנצלוש, אני מבינה שלא זאת השאלה שלך. מצטרפת לאלה שהמליצו לפנות לחמיך וחמותך. מן הסתם הם יבינו ויכבדו.)

 

זה שבספר של מיכל פינקלשטיין היא אומרת את זה (שאין צורך להימנע משתית כוסית קטנה בקידוש)

 

 

 

עשיתי גיגול קטן באמת באתר משרד הבריאות ממליצים להימנע באופן גורף.

באתר של כללית כתוב משהו שאני הייתי מבינה שזה בסדר-

"סביר ששתייה חד־פעמית של אלכוהול בכמות קטנה או בתדירות מאוד נמוכה אינה גורמת לנזק, אך מומלץ להתייעץ על כך עם הרופא."

מצרפת קישור, ההתיחסות לאלכוהול היא בסוף

קישור

 

בעיניי שתי כוסיות בשבוע לא יכולות להיחשב 'תדירות מאוד נמוכה' (שגם היא מוצגת אצל כללית כמידת בית הלל ומעבר לשורת הדין, ונשענת על 'סביר'). אבל כל אחת תבחר לעצמה.

למען מי שקוראת כאן ושוקלת לכאן ולכאן, מעתיקה את הפסקה השלמה מהדף של כללית:

 

צריכת אלכוהול במהלך ההיריון עלולה לגרום לעיכוב בהתפתחות העובר, פגיעה שכלית וליקויים לבביים. בעבר טענו כי אין בעיה בשתייה מתונה של אלכוהול בהריון, אולם בשנת 2005 הוחלט ברשויות הבריאות בארצות הברית שיש להמליץ על הימנעות מוחלטת מאלכוהול במהלך ההריון, משום שלא ידוע מהו המינון המקסימלי הבטוח, ונמצא שאפילו משקה אחד ליום היה קשור לפגיעה בגדילת העובר.

סביר ששתייה חד־פעמית של אלכוהול בכמות קטנה או בתדירות מאוד נמוכה אינה גורמת לנזק, אך מומלץ להתייעץ על כך עם הרופא.

 

 

 

 

זה לא שהיא תשתה 2 כוסיות פעם בשבוע אלא רק כשהיא מתארחת אצל הורי בעלה.

כמו כן, כשההריון יהיה גלוי לכולם היא תוכל לבקש שימזגו לה מיץ ענבים.

 

מבהירה כאן שיהיה כתוב שחור על גבי לבן: ההתייחסות שלי היא בכלל לא לפותחת השרשור (שממילא לא ביקשה חוות דעת בענייני אסור מותר בהריון אלא בענייני משפחה ורגישויות). הגבתי אך ורק לאמירה הזאת של תחיה לעיל: "כוסית פעמיים בשבוע (שני קידושים) זה ממש בסדר". במנותק ממה ששאלה פותחת השרשור, לאמירה הזאת בפני עצמה (במיוחד כשהיא באה מפי אישיות כל כך חשובה וידענית כמו תחיה המנהלת) יכולה להיות השפעה על מי שקוראת אותה, ולכן ביקשתי לשמוע אם יש לה גיבוי. שלום ותודה

 

וכמובן שלא צריך לשתות את כל הכוסית מספיק לטעום בקטנה.

יש הבדל תהומי בין יין לאלכוהול

יין מכיל כ 10% של כהל לעומת וברוב היינות יש כ 6%

אלכוהול כ 45% של כהל.

בחישוב שלי כוסית אלכוהול זה כמו חמישה כוסיות יין..........

........

ולכל הצוות הנהדר הזה הן המנהלות והן כל נשות הפורום שתהיה לכן שנה טובה ומתוקה לשנה טובה תכתבו ותחתמו!!

 

 

ולגבי פותחת השרשור אם עוד לא גיליתם למשפחת חמותך אז מה הבעיה???

 

ואם כן צרו קשר טלפוני הן לחמיך והן לחמותך ותבקשו, במיוחד שאתם לא מעונינים למשוך תשומת לב

 

בענין, ושיתנו לכם רגיל רק יין!!

 

או שתעשו לעצמכם קידוש לבד אם הדבר ניתן לעשות אצל משפחת בעלך ונגמר הענין!!

 

שיהיה גם לך שנה טובה ומתוקה לשנה טובה תכתבי ותחתמי!!

 

 

זה לא סוד .

בקשר ליין , מה את חייבת לשתות בקידוש ?

את יוכל גם להגיד לא שותה /לא אוהבת /לא מתחשק לי ....

במקרה הכי "גרוע" תספרי .

היא מתחילה בלהתיידד עם האוכל בכל החושים, כשהם יהיו חברים מספיק טובים היא גם תרשה לו להיכנס ממש פנימה

 

 

והגיוני שזה כבר מעל לחודש ככה?היא כן רוצה וטועמת אבל אחרי כמה דק' פשוט מוציאה הכל

ומסרבים ללכת בדרך שסללו להם האחים הגדולים...

 

לגבי זה שזה מעל חודש - המממ... נראה לי שלא הייתי דואגת, אבל אם צפוי לכם מתישהו בזמן הקרוב ביקור אצל הרופא, אולי תשחילו שאלה גם על זה, ככה ליתר ביטחון?

 

איזה גיל מתוק זה, תרוו ממנה נחת

 

 

שלקחו מטען, הכניסו את קצהו לאוזן וחשבו שזו אוזנייה

שלי גם כל הזמן מחפש חוטים /שקעים /את המאוורר והפלטה שלצד המקרר .

ביון שיש הוא היה גם ליד החוטים של המחשב ....ובעלי הוציא מהשקע את הכבלים,  

(זה היה קרוב לשבת אז באותו הזמן סגרנו תמחשב לשבת ...)

והקטן התעצבן קצת ... 

 

 

נ.ב

בת כמה החמודה ?

הבת שלי בת 9 חודשים

נמשכת לכל כבל או חוט / שקע שמסתובב בבית..

והוא אוהב את כל הדברים האלה .

 

נ.ב

 

באחד מימי השבוע בערב . הוא התקופף  מתח למקרר וצעק /אמר  זה זה  ....פה פה מצביע מתח למקרר .

אני הסתכלתי ולא ראתי כלום . אמרתי לבת שלי הגדולה (בת החמש וחצי ) תסתכלי מה יש שם .... אולי אני כבר לא רואה .

בקיצור הוא רצה את הגלגל של המקרר למשוך /לקחת .

 

נכון חמוד ?

שנה טובה ומתוקה!

שיעלמו כל התופעות לוואי  ושיצא בסוף הילד הכי מקסים בעולם החלום שלי שאני יגיד שהיה לי הריון הכי טוב שיכול להיות

לי וכולן שנזכה לשמוח בחלקנו, ולשמוח בעצמנו

שנצליח להיות נאמנות למי שאנחנו, בלי חשבונות חיצוניים.

שנהיה בעלות סבלנות לעצמנו, לבעל ולילדים.

 

הצלחה בכל מעשה ידנו

וחיזוק לימוד התורה בעמ"י! אנחנו זקוקים לכך כמו אוויר לנשימה!

לי: שתהיה לידה קלה ושמחה, שפע של חלב והמון אהבה...
לכולן: שנה שמחה עם התקדמות ועשייה בתחומים הרצויים, שהפורום יהיה מעניין לדקות הפנויות...
בברכת שנה טובה ומתוקה.

לי ולשאר ההריוניות: המשך הריון קל ובריא, לידה קלה ותינוק מושלם כמו שאנחנו חולמות

ולשאר הבנות המדהימות פה בפורום, שנה של הצלחות, הגשמה עצמית, שמחה ורק אושר!!!!!

בקיצור שנה דבש!!!!!

למי שאחרי הלידה - הרבה כוחות והרבה נחת

למי שלפני לידה - שהיה בשעה טובה

ולמי שבדרך - שזה היה בקלות בבריאות ובמהירות

 

ולי האחל - שהתחזק מהלידה והרפא ממנה לגמרי !

 

ושנה טובה ומתוקה לכולן

שכל מי שמחכה להריון תזכה ל2 פסים ובסוף-ידיים מלאות, אושר ועושר!

כל מי שכבר בהריון- הריון משעמם! לידה קלה.

מי שאחרי לידה- שההנקה תזרום, שהנסיך/ה יישן/תישן היטב בלילות.

רק בריאות!

שנמשיך לשתף אחת את השניה, לתמוך ולייעץ, באווירה טובה ותומכת!

לעצמי- לסיים את התואר סופסוף! ואולי גם הריון...

 

 לכל הנשים שמחכות שיזכו להיפקד במהרה ובקלות ושההריון יהיה תקין ותצאו בידיים מלאות בעז"ה!!

      תשע"ה-תשועה. שנזכה להרבה ישועות!

 

 לכל ההריוניות הריון תקין וקל,לידה קלה וידיים מלאות בתינוק בריא.

 

לכל היולדות התאוששות קלה והרבה נחת מהתינוק החדש.

 

לי- שההריון ימשיך תקין וארגיש טוב ואהיה רגועה.

 

שנה טובה ומבורכת!

שנה שמחה בריאות, אושר

הריונות קלים, לידות קלות , וידיים מלאות!!!

וגידול קל ושמח

שנה טובה ומתוקה!
ותודה לכולן כאן על התמיכה העזרה ובכלל...
כתיבה וחתימה טובה!

המון הצלחה, בריאות ונחת!
ולעצמי.. שאצליח להתחיל בטוב את התואר ולשלב הכל ביחד תודה לכן!!!:-*

שכל אחת במקומה ובמצבה- מחכה, הרה או יולדת- תשכיל לרומם את מצבה, בין אם מקושי או משמחה,

ולהתחבר עם זה לה' יתברך.

שנה טובה ומתוקה לכולן!

 

לידות קלות לכולן,בנחת,בבריאות,שמחה ואהבה..

שפע בגשמי וברוחני..

שנה שלא תפלנה נשים את וולדיהן.

שנזכה בבניין ביהמ"ק ושהמשיח יבוא!!

סליחה אם פגעתי במישהי/ו..

אוהבת יפעת.

יהיה לך זמן לשאוב בזמן העבודה? אולי בזמנים הקבועים של ההנקות (פחות או יותר כמובן) תשאבי בעבודה, כל יום בשביל מחר. (גם יש ייצור של חלב בזמני ההנקה אליהם הגוף רגיל, אז השאיבה אז אמורה ליהות יותר קלה).

זה קצת דורש כי צריך מקום לשאוב, ואח"כ לנקות את המשאבה, ולשמור את החלב בקירור, ואז לקחת אותו הביתה בצידנית, אבל נראה לי שבכל זאת יש הרבה שעושות כך ומצליחות.

על 8 שעות יש הפסקה של חצי שעה
נראה איך אסתדר

הנקה זה דבר אחרון שאני עשיתי לפני יציאה לעבודה בשבע וחצי. בעשר וחצי נתנו לילד חלב שאוב בזמן הזה אני שואבת בעבודה בשביל מחר. אחד וחצי מנה מטרנה כי אני לא שואבת פעמים. ארבע וחצי הנקה כי כבר אני חוזרת מהעבודה. כל זה זה רק חודשים כי מגיל חצי שנה בשעה עשר וחצי מקבל פרות. בשתים מנת ירקות. בשבע וחצי ובארבע וחצי הנקה. אין יותר שאיבה מגיל חצי שנה.

כ"כ הרבה שעות? כל הכבוד! אצלי אין סיכוי....

בגיל הזה עוד קשה להם לאכול בדר"כ ולכן לוקח המון זמן ונכנס מעט אוכל

ואצלי תמיד היו השלמות של בקבוק.

אז אמנם ריווח לי והספיקה שאיבה אחת ולא שתיים.

אני מעוניינת רק הנקות ושאיבות בלי המנה של מטרנה ובדיוק זה מה שמלחיץ
זה שאצליח רק לשאוב מנה אחת וישארו עוד שתי מנות עד שאחזור הביתה ואמשיך בהנקה .. כנראה שאצטרך לקום בלילה לשאוב עוד מנה ופשוט להשלים
תודה בכל מקרה

אני נמצאת מחוץ לבית 9 שעות ( יוצאת ב7 חוזרת ב4). הפיצקי בן 8 חדשים ולא ראה בקבוק מטרנה (חוץ מ10 CC בבי"ח...)

נתתי לו לאכול ממש לפני היציאה והוא אכל 3 פעמים מנה של 120 כשחזרתי לעבודה (גיל ~4 חדשים). שאבתי פעמיים בעבודה. כל פעם קצת יותר מהמנה ולפעמים עוד קצת השלמות בבית. עוד בחופשה שאבתי כל פעם אחרי הנקה. אפילו 30 CC. קודם כל פרוטה לפרוטה מצטברת, וחוץ מזה זה גם מגביר את כמות החלב. ההקפאה היתה טובה לימים קצת לחוצים ולשקט הנפשי שלי שיש לי רזרבות למקרה ש... באיזשהוא שלב הוא העלה ל3 מנות של 150 ובגיל חצי שנה ל3 מנות של 200. זה היה קשה וצלחתי את זה בעזרת כדורים טבעיים כלשהם (אם תרצי אני אבדוק איזה) וגם קמתי בלילה לשאוב. זה לקח 3-4 ימים והצלחתי ב"ה להגיע לכמות. מגיל שבעה חדשים בערך הוא העלה את כמות המוצקים והיום אני עומדת על שאיבה אחת בעבודה. בשאר היום במעון הוא אוכל פירות, ירקות ולפעמים לחם.

אז כך מה שהבנתי ממך שלפני שיצאת לעבודה נתת לו לאכול .. הנקת או נתת מנה ששאבת ?

וזה שבגיל 4 חודשים אכל 3 מנות 120 הכוונה היא בזמן שהיית בעבודה ?? אז הכנת מראש 3 מנות ?? האם היו במקרר שהיא שהמנות שהקפאת
ועוד משהו את שתי המנות ששאבת בעבודה איך שמרת במקרר של העבודה ואחר כך בבית ישר למקרר שנשארו ליום אחרי ? ז״א קרוב ל 24 שעות במקרר או שהקפאת ויום אחרי הוצאת מהמקפיא ??

תודה על ההסבר ממש עזרת

אלה כדורי חילבה במקרה ?

בבוקר שאבתי צד אחד והנקתי צד שני

והיו לי 2 הפסקות אז שאבתי בשתיהן (כל אחת רבע שעה )

וכמובן הנקה כשחזרתי 

והקטע שמאז שהיא היתה איתי בחופש ( מורה..) היא הפסיקה לקחת בקבוק...

המון הצלחה בשאיבה זה לא פשוט 

אבל ממש שווה!!!

 

בהחלט כן!!

כן, שיהיה בקלות ובבריאות!

1) אחרי גיל שנה הצעתי לו לצאת עם סבא לטיול בעגלה. כשלא רצה - לא הכרחתי. כשרצה - קיבל בשמחה.

2) אין לי המון לאן לצאת (יישוב קטן, לא נוהגת). בתחומי היישוב יוצאת מרגע שנגמר משכב הלידה ומותר ללכת עם מנשא. זה נחשב? אה, ומגיל כזה גם נסעתי איתו באוטובוס לשבתות אצל סבא וסבתא (בעלי כן נוהג, אבל האוטו קטן מדי למשפחה שהתרחבה, ב"ה). היה כיף ונינוח מאוד. לא רואה שום בעיה לצאת עם תינוק קטן, במיוחד אם הוא יונק. דווקא כשהם גדלים זה מתחיל להסתבך...

3) כן, הנקה בלעדית. אבל התשובות שלי לא בהכרח תלויות בזה (חוץ מזה שטיפה יותר מסורבל לדאוג לענייני סטריליות וטמפרטורה בתמ"ל מחוץ לבית, אבל מן הסתם היינו מוצאים פתרונות אם היה צורך). ההעדפה שלי לא להיפרד מהתינוק כל עוד לא גדול מספיק להביע במפורש שמוכן להסתדר בלעדינו ההורים לכמה זמן - היא העדפה חינוכית. מכירה כאלה שזאת ההעדפה שלהן והן לא מניקות, ומכירה המון כאלה שזאת לא ההעדפה שלהן - והן מניקות. כשרוצים - מסתדרים עם שאוב וכו'. לרוב זה עניין של בחירה.

חוץ מכמה פעמים בודדות שנשארה רק עם אבא.

לא מבינה איך אפשר אחרת איתה..מגיל 3 חודשים היא מפחדת מאחרים ובוכה אם היא לא רואה אותי לידה.

הנקה מלאה בחסדי ה'.
וגם לא מאוד מסודרת..

אבל לא היתה ברירה..

אחרי 3 שבועות כבר יצאתי איתה חופשי...

גם הבן שלי הגדול היה ככה...

כנראה תסמונת הילדים הבכורים

את הבת שלי השארתי כבר בגיל שבוע עם אמא שלי (סמכתי עליה יותר מעל עצמי), האמת היא שהיינו אצלה ורקיצאנו לקנות עגלה והיה חורף ולא חשבתי שנכון לטלטל תינוקת קטנה בשביל זה.

ולצאת איתה ממש היה בגיל 7 שבועות יצאנו לראשונה ממש ליציאה גיסתי התחתנה אז ויצאנו לחתונה ולשבת שבע ברכות וכו'.

לצערי הבת שלי לא ינקה (מקווה הפעם שזה כן יילך) אבל שאבתי לה מלא בגיל הזה.

(העונה הראשונה)

בחיים, בחיים, ב-ח-י-י-ם לא הייתי מסוגלת לשאוב מלא. איזו מסירות!!

(לא שבלי זה היית נוראית, שאף אחת לא תבין ממני ככה, אבל ההודעה שלך ממש גרמה לי להעריץ...

1- בגיל קצת יותר מחודש עברתי ניתוח והיא נשארה עם אמא שלי(הייתי בבי"ח 2 לילות) עוד לפני זה היה לילה שהיה לי התקף ולא יכולתי לטפל בה ואמא שלי טיפלה בה (אבל הייתי באותו בית) וגם לטרום ניתוח לא לקחתי אותה איתי.. אחרי הימים האלה היא בקושי נשארה בלעדי עד גיל 10 חודשים בערך שמאז יצא שהיא הייתה כמה שעות פה ושם אצל חברה שלי למשל...
2- בגיל חודש נסעתי איתה לחתונה של חברה בתחבורה ציבורית עוד קודם יצא שנסעתי איתה לכמה שעות...
3- היא ינקה אבל חלק מהזמן קיבלה גם תוספות...

1. שבועיים, אצל חמותי, לכמה שעות. אני סטודנטית והיו לי מבחנים..

2. יומיים. נסענו למכולת..הרגשתי כלואה בבית ורציתי להתאוורר קצת. בעקרון יצאנו איתו הרבה, מאז שהוא נולד.

3. לא! הלוואי.. הוא לא רצה לינוק. בגיל 3 שבועות התחלתי תמ"ל ושאבתי כמה שיכולתי. בגיל 3 חודשים הפסקתי לשאוב.

1. בגיל שבוע וחצי יצאנו להליכה/ סיבוב בישוב של אישה שעה ומשהו והשארנו אצל ההורים שלי. בגיל שבועיים וחצי יצאנו לטיילת ליד הים להתאורר קצת, השארנו אצל ההורים של בעלי לאישה שעתיים-שלוש עם חלב שאוב בבקבוק.
2.לא יודעת מה נחשב להוציא את התינוק, אבל בגיל שלושה וחצי שבועות לקחתי אותו איתי ליום עיון לנשים. זה היה מהבוקר עד הערב.
3. מניקה מלא. לא משתמשת בעלל במטרנה.

ו.. כולם צוחקים עלינו שאנחנו מגדלים אותו כאילו הוא ילד חמישי שלנו. כי אנחנו ברוך ה' לא הורים לחוצים. ואני מאושרת בזה!

1. גיל שבוע בערך. יצאנו בעלי לעשות סיבוב התאוורות.

2. בגיל 3 שבועות יצאנו כולנו לבית מלון בפסח.

3. הנקה מלאה.

בעזהי"ת

 

1. מגיל שבוע בערך? אחותי יצאה איתה לסיבוב ביישוב.. לא נחשב? אז מגיל שבועיים אולי? השארנו אותה אצל ההורים שלי ויצאנו למרכז ליד לקנות משהו.. ובגיל חודש השארנו אותה עם ההורים שלי ויצאנו לחגוג יום נישואין ראשון, ערב שלם

2. הוצאנו איתנו- מגיל שלושה שבועות, התחרפנתי בבית ויצאתי לעיר. לכמה זמן? בערך 3-4 שעות.. בגיל חודש וכמה ימים יצאתי איתה כבר ליום שלם [6.5 בבוקר עד 8 בערב], ללימודים..

3. כן, כמעט מלאה- בקבוק אחד ביום של תמ"ל, בלילה לפני השינה.

1) מגיל חודש הייתי משאירה אותו פעמיים בשבוע אצל חמותי ל5 שעות כי היה לי לימודים

2) פעם ראשונה כשהוא היה בן 10 ימים, יצאתי לסיבוב קצר עם אמא שלי והתינוק.

3) עדיין מניקה הנקה מלאה. בזמנים שהוא נשאר אצל חמותי, קיבל רק חלב שאוב. 

1. כשהייתה בת פחות מחודשיים נאלצתי לצערי ללכת לנחם חברה שנפטרה בתה. בעלי לקח אותי, והיא נשארה לכמה שעות אצל חמי וחמותי.

2. בגיל שבוע יצאנו איתה לטיול קצר להתאווררות. מגיל חודש וחצי בערך הייתה נוסעת איתי ללימודים.

3. הנקה מלאה. לא הסכימה לשתות בקבוק עד גיל די מאוחר. (ואחר-כך, כשהתרגלה, לא הסכימה להיפרד ממנו...)

 

בקשר לשאר הילדים אני כבר לא כל-כך זוכרת. מה שכן, את התאומים נאלצתי להשאיר בפגייה בגיל חמישה ימים... ב"ה, זה היה לימים ספורים, וכל יום הגעתי פעמיים (חוץ משבת, שאז בעלי הגיע עם חלב שאוב). 

1. אצל אמא שלי הייתי חודש וחצי אחרי לידה, כך שהיא טיפלה בו ולימדה אותי כיצד לקלח אפרוח ששוקל
2 ק"ג .(עד גיל חודש בערך פחדתי לקלח אותו)
שרציתי להתאוורר שעה שעתיים היא הייתה איתו.
בגיל חודש יצאנו להופעה בעלי ואני 5 שעות והיא כמובן הייתה איתו.
בגיל 3 חודשים של הקטן יצאנו יומיים לחופש ואמא שמרה עליו.
2. שבוע אחרי הלידה יצאתי איתו לראשונה מהבית לראיון עבודה. (הברית הייתה מאוחרת עד שעלה במשקל) וזה היה שעתיים בערך.
3. בהתחלה הנקתי מלא מבחינתי כל ארוחה ובסוף עם תוספות כי הוא לא היה שבע רק מהחלב שלי. היום שהוא בן 5 חודשים אני מניקה 2- 3 פעמים.

מישהי יכולה לענות לה? - היא מודאגת!!!

אני לא זוכרת איך זה בגיל הזה.

 

תחפשי- אם לא חיפשת- באתרים שמפרטים את שלבי ההתפתחות - בכללית/שילב/מטרנה וכאלה

קודם כל היא ממש קטנטנה...
ונכון שאולי אחרי האצבע היא לא עוקבת... אבל כשאת מדברת אליה היא מגיבה? ואם תנסי לזוז תוך כדי דיבור... היא כן עוקבת?
יש מצב שהאצבע פשוט לא כלכך מעניינת אותה..
~אני לא מומחית או משהו.. יש לי פיצית קטנה משלי.. שפשוט יותר מסקרן אותה בובה צבעונית למשל מסתם היד שלי...
שיהיו רק בשורות טובות!
בהצלחה!

אבל כשאני מחייכת אליה היא מחייכת אלי בחזרה. אבל היא לא עוקבת אחרי

אני חושבת שבגיל חודשיים ממש מוקדם
לא נראה שהיא תתעניין בלעקוב אחרי אצבע
אבל כן לגבי רעש וקולות .. צעצוע צבעוני אבל גם כן להיות בריכוז ולעקוב אחרי הצעצוע לטווח ארוך זה עדיין מוקדם
ושתהיי רגועה בני בן שלש וחצי חודשים וניסיתי לשים אצע מולו ושיעקוב וברור שהוא לא עקב כי מבחינתו זה משהו שלא מעניין ולא מושך כדי לעקוב אחריו
ואז שמתי לו צעצוע עם צלצול עד שהבין שיש משהוא שעושה צליל הסתכל ועקב קצת והמשיך להסתכל על החדר מה שמעניין אותו יותר אז אין מה לדאוג

נסי כשהיא שוכבת על הגב ומסתכלת קדימה אליך להזיז את הראש שלך לאט לצד אחד ותראי אם היא עוקבת,

אח"כ שוב מהאמצע לצד השני.

(אני לא בטוחה בדיוק מאיזה גיל עושים את זה).

בכנות- לא רוצה לחזור על זה.

בשנתיים הראשונות קושי עצום. אין רגע מנוחה ופרויקט רודף פרויקט אבל לאחר מכן- נחת גדולה. הם חברים הכי טובים וקרובים אחד ךשני באופן שלא יאמן.

האמת היא שזו היתה שנה מעוברת אז - שנה וחודש ותשעה ימים.

בבר מצווה של השני הבכור התנדב לקרוא במקומו את הפרשה כי ממילא הוא למד גם אותה לעליה לתורה בכותל ...(נולדו אחד בבראשית והשני בנח).

 

אומרים שזה יותר קשה מתאומים כי שניהם בעצם תינוקות אבל צריכים דברים שונים.

 

אבל הם גדלו יחד וכל השנים התייחסו אל עצמם כאל צמד.

 

בהקשר למה שכתבה בת 30 - שניהם בנים. ויש בהחלט גם תחרות אבל גם קשר מאוד חזק.

 

כיף.

אצלי מדובר על הפרש של הרבה פחות משנה (השניה נולדה פגית) ואצלי הראשון הוא בן והשניה כאמור בת.

הם עדיין קטנים אבל כבר עכשיו אפשר לראות את הקשר המיוחד הזה ביניהם

יש קטנציק בבית בן כמעט 11 חודשים.
ואני בהריון בחודש שישי.
אז ההפרש בניהם יהיה בע"ה 14-15 חודשים.
נכנסנו להריון 5 חודשים אחרי הלידה.

אז עדיין אין לי נסיון.
אבל אני משתדלת לחשוב חיובי ולא להיות בלחץ.
זה בטוח לא יעזור
אם ה' שלח הריון הוא ישלח כוח גם לגדל את הילד הזה.
ממה שהבנתי בחודשים הראשונים זה קשה.
אבל אח"כ זה ממש כיף.
הם הופכים להיות כמעט כמו תאומים.
משחקים ביחד ומעסיקים אחד את השני.
אז בהתחלה לוקחים יותר עזרה...
ומורידים ציפיות...

בע"ה יהיה לכם הרבה כוחות ושמחה!
הרבה רוגע ובריאות!

הריון קצת קשה, התחלה אחרי הלידה גם קשה.

כשגדלים- תלוי בהרבה גורמים. אם שני הילדים מאותו מין- כמו שאצלי- נראה לי שזה יותר מורכב- כי השני צריך לתפוס מקום      משל עצמו, ובהחלט יכולה להתפתח קנאה, גם בגיל בוגר יותר ומעין "תחרות" סמויה.

אם הילדים ממין שונה- אז מראש המתיחות הזו מנוטרלת.

לדעתי לפחות.

כשפער גדול יחסית , אז גם קצת קשה הוא לא משחק במשחקים שלה ולהפך .

ואז הקטן מפריעה לגדולה לשחק. היא רוצה דברים לגילה ,שלא תמיד מתאים לו .

אמנם יש עזרה קצת תביא לי חיתול /מגוונים מהחדר  וכאלה וזה נחמד .

תלוי בגלים שלהם.

אצלי הם יחסית עוד קטנים ....

שנתיים (היה בקיץ -באב ) וחמש וחצי -גן חובה.

 

לפי דעתי הפער הזה עוד סביר ....

כשהפער נהיה גדול יותר אז בהמשך הם פחות חברים ....

אין דברים ממש משותפים וכאלה .

 

 

 

כל אחת מה שמתאים לה.

תלוי בהריון בחילות /הריון קשה ....בעיות רפאיות (עם יש) לילד/לאם .

העיקר שהיה רק טוב , ה' יודע מה טוב לנו .

זה משמעותי. אם זה כבר המצב - כדאי להתמקד בטוב שבמצב, ויש בו כמובן המון טוב. החברה הכי טובה שלי בעולם זו אחותי שבהפרש שנה ממני. אבל אם זה עוד לא המצב - כדאי לעשות חושבים אם להיכנס אליו. יש זרם בהלכה שאומר לחכות שנתיים גם לפני שמקיימים פרו ורבו (זה היה הרווח באופן טבעי בתקופות עבר, וזה מה שארגון הבריאות העולמי ממליץ גם היום). אז כדאי לברר היטב את ההלכה ואת הרצון שלכם לפני שנכנסים למצב כזה. אפשר להתייעץ עם פועה.

נכון, זה עלול להיות קשה.

אבל קודם כל זו ברכה, וכדאי לך להיזכר בזה מדי פעם...

והקושי- הקושי קיים בכל סיטואציה. הריון, לידה, הנקה, גידול וחינוך הם אף פעם לא קלים. ולכל אחת יש משהו שיותר קשה לה

ומשהו שיותר קל לה.

אל תלחצי. תרפי. יש הרבה יתרונות בשניים ראשונים צפופים, אז תחשבי על היתרונות ולא על הקושי שאולי יהיה ואולי לא.

מודה- כשאני גיליתי 7 חודשים אחרי הלידה הראשונה שאני בהריון היה לי מאוד קשה עם זה. גם תקופת ההריון עצמה היתה מלאה מתחים, בלי קשר להריון. 

עם השלישית- כשטבלתי חודש אחרי חודש ורציתי הריון נזכרתי בברכה הזאת שהיתה לי- הריון בקלות ובמהירות.

 

בקיצור- אל דאגה. ה' נותן כוח.הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.

 

בין הראשון לשני ושניהם מאותו מין.

כמו שכתבו ... עד שהקטן לפחות בן שנה - שנה וחצי זה לא קל.

את לא ישנה בלילה כמעט שנתיים ברצף....

אבל עכשיו זה כיף. הם חברים מאוד טובים.

 

בין השני לשלישי 4.5 שנים שזה הרבה ,

אבל בין השלישי לרביעי (שיגיע בעז"ה עוד כמה חודשים....)

יהיה פער של שנה וחצי, מקווה שגם יהיו חברים טובים ושלא יהיה מתיש כ"כ....

 

 

בהצלחה, והקב"ה שולח כוחות, אל תדאגי!

וזה ממש קשה בהתחלה. כאילו יש לך תאומים. אבל אח"כ זה ממש נהדר. הם חברים טובים ותומכים אחד בשני.

ויש לי גם תאומים. עם התאומים היה לי יותר קשה. 

(אולי זה לא הפרש כל-כך צפוף, אז אני לא יכולה ממש להשוות. אבל נראה לי, בכל זאת, שכאשר יש שני תינוקות אם אותם צרכים בדיוק, זה קשה יותר, כי אם שניהם בוכים, למשל, אז לא יודעים למי להיענות קודם...)

ההריון לא היה קל בכלל....

אבל ב"ה התינוקת השניה התחשבה במצב והיתה תינוקת נוחה מאד

והיום- הן ממש חברות טובות, גדלות כמו תאומות- זה ממש כיף!!!

אם היו לי כוחות פיזיים לעוד הריון, הייתי עושה זאת שוב...

ההריון מצד אחד קל יותר מצד שני קשה יותר(היו תופעות שהיו חזקות יותר והיו שחלשות יותר)

אני בסוף ההריון, ויש קושי, אני מבקשת עזרה ממי שיכול. מצד שני ההריון עבר בטיל, לא היה לי הרבה זמן לחשוב עליו ולהתעסק בו, שזה היה נחמד.

ואני מתחילה תשיעי.

ממש עברתי תהליך להשלים עם המצב, לא פשוט. ב"ה עכשיו אני יותר בטוב.

 

 

אולי מי שיש לה עידוד בקשר ללידות צפופות תכתוב אותו כאן?

 

 

 

תתני לה נשכן קר ואם נראהלך שכואב לה, תמרחי טיג'ל..

 

יונק - בגיל כזה כבר יכול לעשות פעם בכמה ימים, וזה בסדר (ויכול גם לעשות כמה וכמה ביום וזה בסדר). אם לא יונק - אין לי מושג.

 

 

לא כל מי שמניקה לא מקבלת

גם לי חזר ככה דימום בשבוע 5 אחרי לידה. ושוב אחרי 7 שבועות.

במיוחד אם אצלך רוב הזמן היו כתמים.

אלא אם כן זו כמות ממש גדולה שלא נראית סבירה..ואז כדאי להבדק.

תשתי לימון.

לידה לעשות הפסק, עשיתי ודיממתי. היה הפסקה. עשיתי הםסק ושוב דיממתי. אחרי 8 שבועות בערך טבלתי ברוך השם.

בערך אחרי חודש וחצי מגיע מחזור.
אחכ יש לי כמה חודשים שקט ממנו..

אומרים שזה טוב, שהוא " שוטף" את הרחם ואת על מה שנשאר שם.

אבל זה באמת מבאס..
חיבוק. הדבר הטוב, ייסית קל להיטהר אחכ ואין כתמים.. אצלי לפחות

מאיפה לך שזה לא מהלידה?

זה הגיע זהה למחזור רגיל מבחינת איפיון הדימום והתסמינים?

הצלחתי להיטהר אחרי 5 שבועות 

ואז היה מחזור..

וגיליתי שזה נורמלי שמגיע מחזור

 

הצלחתי להיטהר יחסית ממש מהר אבל יומיים אחרי הטבילה דיממתי שוב לכמה ימים וככה שוב עוד פעמיים.

 

הרופאה אמרה שזה פשוט בגלל שהרחם נחלשת מההריון ומההנקה ומהגלולות ולכן יש דימומים.

 

אחרי הפעם השלישית שטבלתי לא דיממתי שוב.

 

מקווה שתצליחי להיטהר מהר ושלא יהיו עוד דימומים.

 

שנה טובה!

זה ממש מעודד לקרוא על עוד בנות באותה הסירה... =)

שיהיה בשורות טובות!

אני בכללית נכנסתי לאתר שלהם אחרי איזה ארבע שעות מהבדיקה וכבר היו תוצאות
בהצלחה

ואז הרופא אמר לי מזל טובבבב

חח מרגש בשורות טובות לשנה החדשה אפילו ירדו לי דמעות לא ציפיתי ולא תכננתי..

מה עושים עם ההנקה? הבת שלי יונקת כל הזמן היא אוכלת מעט אוכל אבל בעיקר הנקה..

לא נראה לי שהיא תוותר על זה בקלות.. ויש לי קצת עבר לא נעים בהריונות דימומים וכו..

האם זה עשוי להשפיע?

 

אבל שימי לב לעצמך- זה יכול להיות מאוד מתיש- להזין 3 נפשות- את עצמך, את הילדה ואת העובר...

 

 

זה מתיש מאד וגומר את הכוחות..

בכל מקרה, כדאי להקפיד על תזונה נכונה ותוספי מזון וכו'כדי שתוכלי לספק את צרכי שניהם.

(ממליצה מאד על קטניות ואוכל מלא, זה מחזק מאד והגוף מנצל אותם היטב)

קחי בחשבון שלגוף יש עדיפות לעובר, ולכן הוא ידאג קודם לצרכיו, את מה שנשאר יעביר להנקה ורק אח"כ זה יגיע אלייך,

אז כדאי לעקוב אחרי הקטנה שיונקת, אם היא מספיק שבעה, יציאות וכו'

 

שיהיה במזל!

מוגזמת רגישות ומן עצבות כזאת התחייבתי לכ"כ הרבה  דברים לחג ולא התחלתי כלום אני עייפה מאד כאילו מאז שקיבלתי אישור שאני בהריון נהייתי יותר בדאון מוזר אני מאד שמחה אבל גם מאד חלשה משהו לא מוסבר..

בהיריון את מתכנסת בתוך עצמך, ועכשיו יש לך גם תינוקת לטפל בה ולשים לב אליה.

את יכולה לבקש עזרה לגבי החג? ולהתנצל בפני אלה שהתחייבת להם שאת מרגישה לא טוב, ולכן בסוף לא תוכלי לעשות את מה שהתחייבת.

ו... בשעה טובה! היריון קל ובריא, ובידיים מלאות!