פורום הריון ולידה (עמוד 4806)

זה אומנם תלוי במילדת, אבל רובן הגדול מסכימות.

 

צריך לבקש את זה, בצורה יפה ומכבדת, כשמגיעים לחדר לידה.

 

אצלי בשלשת הלידות היה כך...

תוודאי שהמילדות מודעות לרצונותיך, היום הרבה מיילדות אפילו בעד.

זה התינוק שלך ואין סיבה שלא יקיימו את מה שאת רוצה.

כדאי שתבקשי שבעלך יהיה ממונה על כך..

אם התינוק עליך ,מה זה משנה אם חבל הטבור מחובר אליך או לא?

או שאם שקלו עטפו והחזירו אליך.

גם בהתחלה המיילדת צריכה לבדוק שהכל בסדר עם התינוק

לגבי חבל הטבור: גם אחרי שהתינוק נולד, דם ממשיך לזרום מן השליה אל התינוק. זהו למעשה דם של התינוק, שהיה שמור בשיליה במהלך הלידה. והתינוק זקוק לו. וזה גם מקל על פליטת השליה.

 

עובר רגיל להיות קרוב לאמא, לחום הגוף שלה, לקול שלה. כשמרחיקים אותו ממנה מיד אחרי הלידה, זה קשה לו. תינוקות מעדיפים להיות קרובים לאמא (עור לעור) מיד אחרי הלידה. גם לאמא זה עוזר (שיחרור הורמונים שמסייעים בהיקשרות לתינוק ובהנקה)

 

מילדת מנוסה רואה שהכל בסדר אם התינוק גם בלי להרחיק אותו מאמא (מדובר רק על מקרים של הריון תקין ועובר בריא). חשוב לשקול את התינוק, אבל זה לא דחוף כל כך, ויכול להיות גם חצי שעה-שעה אחרי הלידה...

 

ובאמת רוב המיילדות דווקא בעד להשאיר את התינוק צמוד לאמא (בהנחה שאין בעיה כלשהי, כמו לידת וקום, ירידות דופק משמעותיות, מים מקוניאליים, מום ח"ו בעובר)

 

שזה לתת לתינוק קו זינוק אחר לחיים כי הדם שיש בטבור הוא דם מאוד בריא חזק ומיוחד..

וזה טוב שבמעבר הזה בין הרחם להעולם נותנים לתינוק את קפיצת החיזוק הזו

וגם סתם נראה לי שזו הדרגתיות מבורכת

וחיתוך שאינו מידי של חבל הטבור נמצא ככזה שמפחית קשיי נשימה אצל העובר, ומפחית סיכוי לחוסר ברזל ואנמיה.

מנגד שמעתי שהשתהות יתר, גם היא לא כל כך מיטיבה..

 

ולגבי החזקת העובר מיד עם הלידה, אומר שקודם כל- לא קורה דבר תוך השתהות של דקה שתיים. כמובן שאיני מתייחסת למקרים בהם באמת חלילה ישנה מצוקה שעוד התגלתה תוך כדי.. יש בזה משהו שמאיץ ומחבר בקשר שבין העובר לאמו. נסי לחשוב שתשעה חודשים הוא היה ברחם 'הכי קרוב אליך אמא'.. ופתאום- תוך כמה שעות, הוא בחוץ, מרוחק ממנה.. כך שכמה דקות נוספות בחיקה של אמא רק יועילו.. מה גם, שנמצא שהעוברים הכי רגועים כשהם על אמם, וכן שזה משפיע לחיוב על חום גופם.. כנראה שהנפש משפיעה על הגוף והפוך וכמאמר המשפט הידוע: אין כמו אמא  שיהיה בשעה טובה!

הם אמרו לי שממש בכיף!

תגובות מרגיעות ומשמחות. ייתכן בהחלט שגם הלידה הקרובה תתרחש בבית אבל אני מתכוננת לכל תרחיש

הייתי רוצה שבלידה המתקרבת בע"ה התינוק יהיה עלי ולא ירחצו אותו מייד. וגם שיחכו עם חיתוך חבל הטבור. יש סיכוי כזה בבית חולים?

אולי יש בתי חולים שצריך לבקש לפני..
אין סיבה שלא יסכימו.

ממש את התינוק ולא להניק. אני לא יודעת אם זה כי החבל היה קצר במיוחד או שזו מדיניות של המיילדת... עוד מישהי נתקלה בזה?

היא הניחה אותו על הבטן התחתונה, במקום שהידיים שלי לא יכולות להגיע, והרגשתי זה ממש רחוק... מבחינתה היה בסדר גם להשאיר אותו עליי ככה חצי שעה, אבל מבחינתי כבר השתגעתי לחבק אותו ממש, אז ביקשתי ממנה לנתק את חבל הטבור. כשהיא ניתקה היא כבר לקחה אותו לשקילה וניגוב והלבישה ורק אחר כך נתנה לי אותו - אז יכולתי לחבק אבל זה לא היה מגע עור לעור... תבהירי שאת רוצה להשאיר אותו עלייך גם אם כבר מנתקים - עד שאת אומרת שבסדר מצדך שייקחו אותו לשקילה. זה בהחלט יכול לחכות חצי שעה.

אם מישהי מבינה בזה, אשמח לתובנות לגבי העניין שאי אפשר שהתינוק יהיה על החזה כשהחבל מחובר. האם יש מה לעשות בעניין? האם זה גישות שונות של מיילדות? או שפשוט פיזית זה בלתי אפשרי?

כנראה שזה היה המצב אצלך...

(אין לזה השלכות, מלבד המצב שתיארת)

קבלי חיבוק 

 

לא מנוסה בעניין....

לא רק כשיש דימומים עוברים לאמצעי אחר!
גם זאת תופעת לוואי שעושה לכם רע.

בהצלחה!

והייתי בוכה ורבה עם בעלי וכולם.
אבל הרופאה חשבה שזה אשמתי ושאני צריכה לטפל בעצמי.
והיא התעלמה לגמרי מהעובדה שלקחתי 2 סרזט ביום.
שטויות במיץ! זה גם ההורמונים שאחרי. לידה וגם הגלולןת
לסיכום תשקלי אמצעי מניעה אחר או שאולי תסגלי לסרזט בעז"ה.
ואני מקווה שבעלך מבין שזה ההורמוהים והכל יעבור בעז"ה

הם עוזרים גם בדברים האלו. בהצלחה

אמנם עם טבעת נובהרינג, אך זה עדיין דומה. כל פעם בתחילת טבעת יש לי כמה. ימים שאני פשוט פקעת עצבים מהלכת אחרי שקלטנו שזה קשור למניעה אנחנו מתכוננים לעניין מראש, ממעטים בנקודות חיכוך, אני לוקחת יותר נשימות עמוקות וזוכרת שכרגע קשה לי עם משהו שאני לא רגילה אליו ולהתעצבן ולכעוס לא יעזור לאפחד...

חוצמיזה שלפעמים גלולות מסוג אחר יכולות להשפיע פחות, נגיד מיקרולט

לא מונעת עם כדורים אלא עם נרות בחצי שנה הראשונה.
תשאלי על זה זה שווה.

יש ליחה ושומעים כמין חירחור.
היתה לו נזלת אבל כבר שבוע שאין לו.
מה עושים?

אשמח גם כן לשמוע...

מסתובב פה לאחרונה וירוס שמתחיל כמו צינון אבל עובר לדלקת בדרכי הנשימה, ולפעמים גורם לקשיי נשימה וליחה שאי אפשר להיפטר ממנה.

אני אישית הגעתי לזה שהיה צורך באינהלציה עם ונטולין ובודיקורט. אולי ההריון החמיר את המצב.

שווה אולי ללכת לרופא אם המצב קשה. גם אם זה וירוס ואי אפשר לתת אנטיביוטיקה, אפשר וצריך לטפל בקשיי נשימה.

גם בלי רופא אפשר לעשות אינהלציה עם מי מלח, רק שבטח נורא קשה לתת לתינוקת כ"כ קטנה.
אולי אדים חמים גם יעזרו.

רפואה שלימה!

בהצלחה!!

לא להלחץ מהטכניקות.. גם המילדות עוזרות...

ותתרגלי נשימות כמו שלימדו בקורס. זה פשוט הצלה.

ככה אפשר לנהל את הצירים, להישאר מעל הכאב ולא להתעוות חלילה מכאב שלא יודעים מה לעשות איתו.

 

זה מה שאני עושה לפני כל לידה - חוזרת אל הקלסר של הקורס מההריון הראשון ומתרגלת נשימות.

 

אחרי שתירגלת ברצינות את יכולה לחזור לקלחת היום יום ולהמשיך לתרגל בכל פעם שאת זוכרת - לפני השינה, באמצע הבישול, בנסיעה וכו'.

 

בשעה טובה - לידה קלה וידיים מלאות.

לצערי זה לא עבר..
היא כאילו מפחדת להרדם..מעירה
עצמה בכח..ורק בהנקה או בידים..ומתעוררת מהר..
כנראה חלק מההתפתחות הרגשית שלהם..
אין לי עצות
חוץ מסבלנות,וחשיבה חיובית. וכמובן-להשלים שינה כשאפשר.

אצלי זה עזר.. בהצלחה

לנו יש גם ילדים בהפרש דומה וקנינו סיטי מיני תאומים. מאוד נוחה ויחסית קלה לעומת כל שאר העגלות שבדקנו וגם עוברת ברוב הדלתות( חוץ מצרות מאוד) . יש מה סל תחתון גדול מאוד ומבחינת עלייה לאוטובוס היא מאוד נוחה.אנחנו מאוד מרוצים ממנה...

איך היא מבחינת מדרגות?
קניתם חדש או יד 2?
אפשר לשים בה אחד טיולון ואחד אמבטיה?

היא מעולה במדרגות . בסיטי מיני אי אפשר לשים טיולון ואמבטיה .אפשר בסיטי סלקט אבל היא הרבה יותר כבדה ויקרה. אנחנו קנינו חדש .

זה הרבה תלוי בתקציב שלכם- יש עגלות תאומים של עוד חברות שאפשר אמבטיה וטיולון אבל  הם מאוד יקרות.

וכבר משתמשים בסבב הבא

הגדולה בת שנתיים יושבת בטיולון והבייבי באמבטיה שמתחברת מעל הטיולון, אני גם מעבירה אותה לעגלת יחיד אם אני צריכה,

 

יש עוד עגלה מעולה שנקראת מאונט באגי, שהיא טיפה יותר צרה מהסיטי מיני וגם אפשר לשים עליה אמבטיה 

 

בשעה טובה 

היא מתחברת במקביל לטיולון?
המאונט באגי היא גם של ביבי גוגר?

קנינו טיולון תאומים.זה היה לפני 5 שנים , מצאנו טיולון תאומים של איזי בייבי, ב500 שח. הוא צר, קל, מתקפל בקלות ואינו תופס הרבה מקום.

לתינוק החדש לא הפריע בכלל שהיה מגיל 0 בטיולון.(ריפדנו מתחתיו כדי שיהיה לו נוח)

 

כי אם נגיד נסע לשבת לא נרצה לקחת 2 עגלות (אצל ההורים יש עגלות נפרדות)
ונראה לי שכל הזמן של הנסיעות ובין האוטובוסים זה הרבה מידי לתינוק פיצי בטיולון.

אל כשהגענו הביתה- לא השארתי את הקטן בעגלה, כי בטיולון יש קצת שיפוע.

אבל לא היתה לי ברירה אחרת. לא יכלתי להתנייד עם עגלת תאומים רגילה- הורס את הגוף להרים כזה כובד.

תשקלו גם טרמפיסט או מנשא לפיצי,

לכל סוג יציאה התאים לי פתרון שונה

יש לנו מדרגות והרבה עליות וירידות איפה שאנחנו גרים
מנשא אנחנו בהחלט שוקלים גם אצלה השתמשנו די הרבה במנשא

המחיר שלה 2400 ש"ח והיא שווה כל שקל.

כל מי שהכרתי עם עגלת תאומים אחרת - נטשה אותה מזמן.

הבייבי ג'וגר גם קלה גם צרה גם נוסעת היטב. בקיצור אין עליה.

 

עשיתי מבדק במעון שבו מצויים הילדים שלי ו-95 אחוז מעגלות התאומים היו בייבי ג'וגר....

אם יש עודפים או לקנות דרכם,

חברה שלי קנתה לפני מס' חודשים ב2000ש"ח

ואני קניתי מתצוגה לפני שנתיים ב1700 ש"ח 

וקנינו kookoo של biba. צרה מאוד (נכנסת לנו בקראוון) וקלה...

לראות ביבי ג'וגר ולהשוות. ואז הציעו לנו ד"ר ביבי שלא רציתי בכלל, אבל המחיר ירד ל1900 בערך (לא זוכרת בדיוק) והם לא מוכרים מתצוגה. מצאתי בחנות אחרת, של גוד ביבי ב700. כדאי לבדוק איך מתמרנים ימינה ושמאלה ואיך מקפלים. גם כדאי להביא בחשבון הסרת הטיולונים או קיפול של הכל יחד בלי להסיר.הכובד. מילוי הבגאז' - אם יש רכב. אם עומדת מקופלת או לא. ועד איזה גיל אתם רוצים???

קנינו הערב בד"ר ביבי.

לא הכי יפה ולא הכי מבוקשת.

אבל שמרו לנו את המחיר- שעלה בחזרה כבר.

נקווה שיהיה טוב להם. בינתיים ממש התלהבו ושמחו במתנה לראש השנה.

העיקר שעכשיו אפשר שוב לרוץ ברחוב. אפשר לנשום ולא לסחוב על הידיים. ושיגדלו בבריאות ובשמחה.

ושהיא תחזיק מעמד לאורך זמן ושיהיה סימן לבאות...

בנתיים אולי נקבל את הkookoo biba בהשאלה ממשפחה שגומרת להשתמש בשלה והוא גם בלי קשר נראה לנו הכי מתאים.
הסיטי מיני מפריע לנו שהרגליים לא מתיישרות וגם לא הצלחנו להבין עם אפשר לשים אחד באמבטיה ואחד בטיולון.
אם למישהו יש משהו חשוב להוסיף זה תמיד טוב.

זה מה שיש לי עכשיו,אחת בת שנתיים ואחת בת 7 שבועות,

תפני אלי באישי אנסה לשלוח לך תמונה

באים והולכים בגלים.

באזור האגן,באן תחתונה,גב תחתון,לחצים בנרתיק.

אם זה לא עובר בשינוי תנוחה,מקלחת,שתיה מרובה ללכת להיבדק.

עזבי את כל ההתארגנויות לחג, עלי למיטה עם בקבוק של ליטר וחצי ותשתי כל פעם קצת. אם קשה לך עם הרבה מים תשתי אפילו פטל!! ותשני! עד הבוקר. 

 

 

אתן מכירות שהעובר "מתכדרר" בבטן? שהוא ניהיה גוש עגול וקשה...

זה ניקרא צירים?

זה קורה לי די הרבה, וגורם לפעמים לתחושת לחץ חזקה מאוד בגב.

ואני בשבוע 38..

אשמח לישמוע אם זה קרה גם לכן!

כמו שאמרו- לשתות ולנוח, ואם לא עובר אז ללכת להבדק. יכול להיות שהגוף מתכונן ללידה... בעז"ה שיהיה בזמנו ובטוב.

ותמיד תיארו לי את זה בתור "חגורה" שעוטפת את הבטן ועושה אותה קשה וכואבת..

יכול להיות שרק העובר מתקשה בזמן צירים?

סליחה שאני ככה מעמיקה וחופרת, ממש לא בא לי ללדת בראש השנה...

גם לי זה קורה מדי פעם.

אם יש חוסר בברזל או בכל דבר, אז לוקחים כמובן לפי המלצות הרופאה אבל לא מעבר לזה. בהצלחה!!

לאחרונה הרגשתי חולשה, עצבים ובלבול וחשבתי שאולי זה קשור למחסור במשהו..

Prenatal
עדיף עם מרשם, כי זה כדור יותר טוב.
מכל רשימה ארוכה של ויטמינים.
כדור שתקני לבד יעלה יותר ועלול להכיל פחות ויטמינים.
מומלץ גם להוסיף אומגה שלוש כי רובנו לא אוכלים מספיק מזה וזה גם חשוב.

לי נתנו לישתות בשיעורים כשהנקתי ילדה שכבר אחלה מוצקים.

קיבלתי את הפסק הזה אחרי שבצום אחר התעלפתי באמצע (הווה אומר שלא שרדתי את הצום..)

זה עוזר- הרגשתי את הקושי כמו בצום רגיל (בלי הנקה..)

בהצלחה!

בערב יום כיור החל מהערב שלפני-

לשתות מיץ ענבים מוסקט- לפחות ליטר ועוד 2-3 ליטר מים

זה באמת קשה השלב הראשון של החוסר ודאות אם הכל בסדר. בינתיים אפשר רק להתפלל שההריון יהיה תקין ויגמר בע"ה עם תינוק בריא. אחר כך כשמתחילים להרגיש תנועות זה מאוד מרגיע לדעת שהעובר חי ובועט ;) אבל תנועות מרגישים רק משבוע 18 בערך.
שיהיה בהצלחה והריון תקין שיגמר בידיים מלאות!

כמו גזים/ שיניים/ קר לו/ חם לו וכד' ובזה לטפל.

אם זה כל הזמן ואין משהו ספציפי ממליצה מאוד לקרוא את הלוחשת לתינוקות ולנסות מה שהיא אומרת. התהליך לא יהיה קל אבל בהמשך זה משתפר.

אמנם זה לא פיתרון מלא אבל מנשא עוזר (לגיל צעיר עדיף מנשא שיבטי)

ומשאיר לך ידיים פנויות 

לגבי סיבות לבכי צריך לבדוק לעומק 

 

 

תשמעי, בשחר ימיו האדם היה עושה מרחקים ארוכים, ברגל, כל הזמן. כדי להשיג מזון, מים, וכל צורך בסיסי אחר - היה צריך ללכת, הרבה. תמיד.

לכן הקב"ה (שיש המכנים אותו אבולוציה ) תכנן את הגוף שלנו כך שהליכה תהיה טובה ובריאה לו - תשמר במצב טוב את הלב, את חילוף החומרים ועוד כהנה וכהנה מערכות חשובות בגוף.

בשחר ימיו האדם (או יותר מדויק: חוה...) גם נאלצה לשאת איתה את התינוק לכל מקום שהיא הולכת - תמיד היה מסוכן להשאיר אותו.

לכן הקב"ה תכנן את הגוף שלנו כך שנשיאה טובה, על הגב, של תינוק שגדל בקצב הדרגתי (כלומר לא משא כבד בבת אחת אלא אימון שבו המשקל עולה לאט לאט בהתאם לקצב התארכות השרירים) תהיה טובה ובריאה לנו. אם אני לא טועה זה חשוב לצפיפות העצם, ולעוד עניינים שנשים מגלות רק בגיל המעבר...

ובגלל שני אלה הקב"ה גם תכנן את הגוף והנפש של התינוקות שלנו להיות פרקי זמן ארוכים בנשיאה - מגע ותנועה באותו זמן. זה טוב ובריא להם. להתפתחות המוח, ויסות החישה, ועוד שלל עניינים. הם מצפים לזה ומחפשים את זה, ולא קוראים ספרי לוחשות מודרניות שמסבירות להם שאלה הרגלים רעים. יש להם נטייה מוזרה לחשוב שהקב"ה יודע ללחוש להם יותר טוב מה נכון להם.

אז הבן החכם שלך - יש עליו.

 

וזה שקשה לך - מנשא ילקוט טוב יש לך? לוקחת ברזל? מוכנה לקחת נשימה ארוכה ולהוריד בכמה דרגות את הציפיות ממצב הבית, כי את מגויסת כרגע למשימה קדושה ועצומה של גידול בן אדם? יש מצב לקבל קצת עזרה ממישהו בבית, או לקנות עזרה כזאת? אישית אני ממליצה גם על שינה משותפת (רק בתנאי שכל תנאי הבטיחות הנדרשים מתקיימים אצלכם, לא מעשנים וכו') כדי שהלילות לא יהיו מעייפים כל כך, ויישארו כוחות לאתגרים של היום.

 

הייתי צריכה לקרוא את זה...
הימים האחרונים עם הנסיך הקטן קצת מאתגרים.

את צריכה כל פעם לנסות משהו אחר עד שזה ירגע אותו, לנסות הכל

 

לא להשאר באותו מקום/תנועה/תנוחה/סיטואציה

זה לא עוזר הוא ממשיך לבכות...

הרי גם לו לא נעים והיה מעדיף להיות מרוצה , לא ?!

נסי:

 

1. להשכיב על הגב מסז עם שמן תינקות על הבטן בסבוב השעון

2. לשצאת עם העגלה לטיול

3. תנועת שבה הבטן מונחת על הזרוע והילד הפוך, מכרה ? אין תינוק שלא נרגע מזה

3.האם יש לו מספיק צעצועים מגרים , צבעים וכו'..מובייל מושקע - זה שווה

   המתקוה שלי - יכולה שעות עם זה..

4..לבוש..אולי הבגדים לא נוחים חם מדי...

5..אולי צמא - נסי..טיפה מים רתוחים

 

ועוד ועוד...האם את מתוחה והוא מרגיש אותך ולכן הוא כזה...

 

בהצלחה, בהמשך..

אז כך בעיקר לא שמשהו מפריע לו זה לא עניין של כאבים, גזים או שיניים זה עיקר של סקרנות ..
הוא רוצה שנהיה בעמידה כנראה שזה יותר מעניין שהוא למעלה ולא מסכים שנתיישב ביחד איתו
ואני משתדלת להרצות אותו ולא לתת לו לבכות עד אין סוף ..
מה שכן ניסיתי עם צעצועים ומסגים להעביר את הזמן אבל הוא משתעמם מהר מאוד ..
וגם כן טיול בעגלה כבר ניסיתי מהר משתעמם ומתחיל לבכות עד שאני לוקחת אותו בידיים ואז הוא נרגע ולא בוכה
וניסיתי גם מנשא .. לא הכי נוח לו
ניסיתי נדנדה עם טלוויזיה ומשחקים וגם משתעמם די מהר

אני נאבקת בעייפות אבל מה שגורם לעוד יותר להתבאס שאני לא יכולה לשבת לאכול במסעדה או אצל הורים או סתם לשבת ביחד איתו אצל חברים ..
אני כל הזמן בעמידה וניידות איתו

מה שכן מאז הלידה ירדתי 15 קילו חחח זה עוזר

בהתהוות תודה על התגובה המדהימה

גם לי זה עוזר, שקלתי בהנקה אחרונה 42 קילו

כן כן אי אפשר ללכת למסעדה או ללכת להורים או לחברים.תינוק זה דבר מגביל , ז"א אפשר ללכת רק להתכונן שנגיד במסעדה האוכל יתקע לך בגרון, אצל הורים זה יותר קל, כי הם מבינים אותך וזה לא מפריע שהתינוק צורח והם אפילו עוזרים.

אצל חברים זה גם פחות נורא, אז את קמה מהשולחן וקצת מסתובבת, נכון שאת לא יכולה להיות קשובה לאורחים ואת מפסידה הרבה מהחויה של השיחה

 

אח"כ כשהוא מתחיל לטפס או לזחול זה לא יותר קל, אצלי בכל אופן....

זה לרדוף שלא ישברו כלים, לא ישפכו קולה על המפה וכו.

שוב תלוי איפה מתארחים אם זה אחות או אמא זה פחות נורא.

לכן אני סעודות שבת וחגים כמעט תמיד בבית

ולא יוצאת עם הילדים כמעט למסעדות אחרי נסיונות שכשלו והוצאנו סתם הרבה כסף.

אפשר לשבת בספסל בגינה עם גלידה ,ללכת לפארק עם חברים /משפחה וכו..

 

שהוא לא זקוק להאכלה, החלפת חיתול, וכדומה, כדא לנסות לשים אותו בעגלה ולטייל, אפילו בבית

אם הוא צורח, לא להרים מיד, אלא לנסות לטייל במהירות עוד כמה דקות, בתקוה שירגע וירדם.

(לחשוב קודם אם חם לו , אם אדום לו בישבן, אולי מוצץ יעזור)  בהצלחה

(יש כאלה שרק מנשא עוזר)

הרבה ענבים ולבקש עזרה בנוגע לקטנים

לשתות הרבה, להתחיל יומיים לפני (מיום חמישי), להסתובב עם בקבוק צמוד ולשתות 3 ליטר ביום לפחות (עדיף קצת יותר)

ביום שישי לאכול הרבה פירות וירקות. פחממות מורכבות (דגנים מלאים וכו') וחלבונים.

 

לילדים- לקנות (או להתחלף עם שכנים / חברים) משחקים חדשים, שיעסיקו אותם לזמן מסויים.

 

בהצלחה!

כתיבה וחתימה טובה

אולי הבעל יתפלל ותיקין, ואז יהיה לו הפסקה גדולה יותר שבה יוכל לעזור, 

אולי להיות יחד עם עוד משפחה, ואז האמהות שומרות לסרוגין על הילדים של כולם, ויש זמן למנוחה ככה.

בהצלחה.

לא ממש התעניינתי בזה ב5 הריונות שעברתי..

בהריון האחרון כן בדקתי את זה קלות- בררתי כל הזמן- מה המשקל המשוער..בהריון שלפניו ההערכה היתה 4   קילו, ולמזלי ילדתי לפני הזמן, אז הוא נולד במשקל נמוך יותר. וזה הלחיץ אותי- שמא גם בלידה הזו יהיה לי 4 קילו... 

אז ההערכות היו 3.5 קילו. כשבאתי ללדת המיילדות העריכו 3 וממש שמחתי. הגברת נולדה 4 קילו!!! (אפילו קצת יותר..)

 

ולמה אני מספרת לך את זה? כדי שתראי עד כמה ההערכות הן הערכות.

ואם זה לא הלחיץ את הרופאה, יש מצב שזה תקין.

 

אם זה בכ"ז מלחיץ אותך, תייעצי עם רופאת נשים אחרת..

נכון,תינוק מעט גדול.

בדקת סוכרת הריון?

אקו לב עובר?

אם יש שילוב של ריבוי מים,ותינוק גדול בדר"כ מפנים לבדיקות הנ"ל אבל אם את גבוה..אז הגיוני שיצא לך גם תינוק קצת יותר גדול מהממוצע.

אבל הרופאה לא נתנה הפניה לכלום...

נכון שאני די גבוהה- אבל עיקר הפער הוא לא בירך, אלא דווקא בראש ובבטן- שזה לא קשור לגובה...

וגם- למה זה לא אחיד?

כאילו לפי מדדים שונים הוא מתאים לשבועות שונים...

וגם- מה הקשר בין הגובה לריבוי מים?

 

עשיתי העמסה של 50 מזמן וב"ה  היה תקין..

האמת, אני לא אעודד אותך..
עברתי למיקרולוט אחרי שהסרזט התחיל לעשות בעיות.
התחלתי לפני שבועיים ולפני חמישה ימים התחילו לי דימומים, בנתיים לא רואה את הסוף.. (הייתי אמורה לטבול במוצאי שבת אחרי הדימומים של הסרזט)

מתכוונת לתת למיקרולוט עוד שבוע-שבועיים ניסיון, נראה מה יהיה..

אין ספק שהכדורים האלה הם אחלה אמצעיי מניעה, כי איתם אנחנו פשוט אסורים חצי מהזמן..

אבל יכול להיות ששווה לך לנסות בכל זאת.
גם ככה אין אמצעי מניעה מושלם, ולצערי אין לנו דרך לדעת מראש מה יהיה לנו טוב..

סיכוי אפסי שהדימום נגמר לגמרי,
ואת עלולה סתם לפצוע את עצמך ולעשות נזק למקום שעדיין רגיש ופצוע.

למעשה עשיתי הפסק שבועיים אחרי....

הייתי בשוק וגם הרב ששאלנו אותו על מראות אמר :"רגע, אבל היא לא ילדה הרגע?!"

מה שכן, במידה ואכן תטהרי חשוב מאד לדבר עם בן הזוג על כך שהכי טוב לשמור על פרופיל נמוך בליל טבילה.

אני הרגשתי מדהים, בלי תפרים וכו'. ובכ"ז- לא בטוחה שהיה טוב להיות ביחד.

אני לא בטוחה שכדאי לדחוק את הגוף ככ מוקדם, הכל שם עוד מאוד רגיש.

ושאין צורך לחכות קודם לבדיקת רופא.

חשוב לשמור על משכב לידה של 6 שבועות כמו שכל הרופאים ממליצים

 

ום האישה מלאה בהורמונים ודווקא צריכה דווקא את הספייס

 

לא מומלץ

ולא הרגשתי את ההבדל בין 5 שבועות ל6… אחרי ואקום

אני חושבת לבקש כבר.גלולות. למניעה כדי שהדימום הסתגלות יהיה לפני הטהרה ... אפשרי?

הגוף זקוק למנוחה והחלמה!!!

ואז כשהצלחתי- טבלתי חודש אחרי לידה והדימום חזר אחרי 3 ימים 

טבלתי שוב אחרי חודשיים בדיוק.

תקשיבי, אני יודעת על בשרי שזה הדבר הכי מדכא לחכות ולחכות ולהרגיש שזה לא יגמר לעולם...

לי ממש עזר לצאת, להתאוורר, להתרכז הרבה במלאכית הקטנה, לספור את הימים ולהרגיש שאני מתקדמת כמו גדולה ;)

כי בסוף זה מגיע ובגדול!!!

לגבי הגלולות תלכי כבר עכשו לרופא ותתחילי מייד כדי לסיים את ההסתגלות כמה שיותר מהר!!!

ויכלתי גם לטבול שבוע לפני פשוט לא רציתי להתעסק עם המקום הרגיש.

היו הפסקות אפילו של מס' ימים בדימום (כבר עשיתי הפסק טהרה וכו') ואז בשבוע השישי אחרי הלידה, ביום החמישי לשבעה נקיים חזר הדימום ובגדול.... דימום כבד. זה לא היה מחזור כי אחר כך לא קיבלתי מחזור במשך הנקה של חודשים ארוכים.

 

שמתי לב שזה היה קשור לעובדה שאחרי הלידה הספציפית הזו לא נחתי, לא אכלתי כמו שצריך, לא היה לי ישוב הדעת והייתי בלחץ בצער גדול מהפרידה הפיזית מבעלי.

 

 

אח"כ זה בא והולך,

אם עבר יותר זמן ועדיין מאסיבי כדאי לבדוק שלא נותרו חלילה שאריות שלייה

היה לי דימומים חזקים -כמו מחזור ! שבעה שבועות!!
( כמה ימים רק כתמים. ואז כמה ימים -די ום חזק! וחוזר חלילה...)
הרופאה אמרה שנורמלי... אבל אם ממשיך עד שבוע שבועיים לחזור אליה. ברוך ה׳. הפסיק הדימום!
בשורות טובות!

בהתחלה היום לי כמה. שבועות של כתמים. ואז התחיל דימום בכמויות אפילו יותר ממחזור. ..

כשאני הולכת לשירותים
כל פעם ממש שורף לי.
יש לי קצת תפרים. זה קשור? זה בסדר?

במיוחד אחרי שירותים

יהי רצון שתרגישי טוב יותר כבר מעכשיו!

 

שיהיה בשעה טובה, בקלות, וידיים מלאות!

 

סיפור לעידוד- בחודש שמיני הרגשתי מאוד לא טוב, מאוד כבדה, קושי לישון, כאבי עצמות וכו'... וככל שההריון התקדם, המצב השתפר (בימים שלפני הלידה הרגשתי ממש מצויין). מקווה שזה ישתפר גם אצלך!

בשלום ובקלות

לאחרונה יצאה הוראה לא להשתמש בו. זה עלןל להיות מסוכן כי מצטברים בו חיידקים.

בן כמה הוא?

גם שלי מצונן, ואני לא יודעת מה לעשות חוץ מלחכות שזה יעבור. הוא כזה מסכן!

עוד חם בחוץ.
ךא טוב שיהיו בחדר חם מידי

תשפריצי לו לאף חלב אם
או ספריי מי מלח
זה מנקה את האף
אם הוא מעל גיל שנה את יכולה לתת לו חיזוקית
בן כמה הוא?
לפעמים נזלת ממשיכה בהשפעת תזונה מסויימת

זה לא מסובך פשוט ללכת לרופא ולטפל בזה מה יש לכם אנשים, מספיק עם התרופות סבתא האלה לא ראיתי חדר מיון אחד שמטפל בתרופות סבתא

מספיק עם השטויות בצינון ילדים מטפלים כמו שצריך ולא בתרופות סבתא , אישתי רצתה לקנות מכשיר אדים קרים כמי דודה שלה המליצה לה עכשיו זה שוכב בבית כואב לי על 130שח אם את רוצה אני אמכור לך את זה בחצי מחיר לא השתמשנו! לכי לרופא ילדים ותסבירי לו הוא יתן לך טיפול לצינות תינוקות  כמו שצריך ושתהיו בריאים ושמחים

מדברייך נראה שלא, ותקן אותי אם אני טועה...

 

רוב הילדים מצוננים במידה כזו או אחרת במהלך רוב החורף. ולא יתכן לטפל בעזרת נורופן כפי שהצעת במהלך תקופה ארוכה כל כך.

בנוסף, נורופן (ודומיו), לרוב אינו פותר את הבעיה (רק מקל זמנית), ואילו תרופות הסבתא דווקא כן (לפעמים).

 

זה אומנם נכון שבמיון לא משתמשים בתרופות סבתא. אבל במיון לא מטפלים בצינון...

 

בנוסף, אסור לפרסם בפורומים, גם לא במסווה של עיצה טובה.

 

כל טוב,

וחורף בריא

בחורף הקודם נסענו באמצע הלילה לבית חולים בגלל צינון לא ידענו מה לעשות הילדה בקושי נשמה ישבנו ליד המיטה שלה בלי לדעת מה לעשות רק לוודא שהיא נושמת ושטויות של סבתות מי מלח אדים קרים ושטויות כאלה לא עזרו לנו ויותר מזה ביזבזו לנו את הזמן במהלך היום במקום לטפל כמו שצריך נתתי לילדה שלי לסבול ממי מלח באף, לא צריך להיות אמא מטפלת ב10 ילדים בשביל לדעת שזה לא עובד, נכון זה חורף והמערכת החיסונית שלהם חלשה והם נדבקים מאיתנו ולכן יש טיפול תקין לצינון של תינוקות, אני ממליץ לכל אבא ואמא הילדים שלכם מצונן? לכו לרופא!!! לא לסבתא (עכשיו עיצבנת אותי) כשלך יש כאב ראש את בולעת כדורים כאילו החיים שלך תלויים בזה

אני דווקא נמנעת מלקחת משככי כאבים בעצמי

 

ולילדים שלי, כשהם סובלים מאוד, אני כן נותנת...

 

יש בדבריך כמה עניינים שדורשים ביאור:

 

1. נורופן לא מצריך ביקור אצל רופא. זו תרופה ללא מרשם. והיא אינה מרפאה שום מחלה. רק מקלה על הסימפטומים (וגם זה לא תמיד נכון). 

2. לא כתבת מה כן עשו במיון שעזר לילדה. וחבל. אני לא מכירה תרופה לצינון (שמקורו בוירוס). הדבר היחיד שניתן לעשות זה "תרופות סבתא" ומשככי כאבים. ובשביל אף אחד משניהם לא צריך רופא (או מיון). 

3. אם הילדה בקושי נשמה- למה אתה חושב שזה צינון??? נשמע יותר כמו מחלה בדרכי הנשימה... ובמקרה כזה, גם אני ממליצה להגיע לרופא.

4. את מה שאתה מכנה "שטויות של סבתות", המליצו לי הרבה רופאי ילדים מקצועיים (מי מלח, עיסוי שמן זית, מכשיר אדים, שמן אקליפטוס לימוני וכו')

 

בברכת חורף בריא