פורום הריון ולידה (עמוד 4813)

אנחנו קנינו את החבילה הכי בסיסית שהייתה וככה היינו מסודרים בלי לרוץ ולחשוב מה שכחנו...
היה די נוח... ומבחינת מחיר עשינו חשבון שזה לא ממש משנה...

עשתה לי קניות וסמכתי על אבחנתה מה צריך לרך הנולד..

כמובן שזה לא היה רהיטים (לול וכו'..)

אלא כל המוצרים מאמבטיה ועד מוצץ... (מישחה לתפרחת, בקבוק , מד חום וכו', וכו',)

עזר לנו מאוד מאוד!

 

ושילמתי לה כמובן...

מה שהכי עזר לי ולא תמיד חושבים עליו-
מגן נייר/ניילון לאסלה.
עוזר.במיוחד אם יש תפרים.

כדאי להביא בגדים להחלפה.
נותן תחושה טובה.

וכדאי להביא סינר הנקה-אם תצטרכי להניק ויש מבקרים.

גם כדאי להביא קרוקס או כפכפי גומי למקלחת.

וכיסוי ראש נח ומהיר לבישה-מטפחת או כובע. מה שנח.

-מוזיקה! ממש עוזר בלידה.

-גומיות לשיער!
נשמע מצחיק..אבל חשוב!אני שכחתי.ומיד כשנכנסתי לחדר לידה התקלחתי ואיכשהו הגומיה נעלמה- וזה ממש הציק לי בלידה להיות עם שיער פזור ומנופח מרוב זיעה מהמאמץ..

- מחברת-כדי לרשום סיפור לידה-מומלץ!

ולשדרג לעגלה ליותר טובה

בד"כ היא קצת פשוטה 

 

ולא להיסחף לקנות כל מיני תכשירים ודברים שלא בטוח צריך

יכול להיות שתקבלי בבית החולים מהמבקרים

ואם לא תמיד אפשר לקנות או להסתדר בינתיים עם הערכת לידה שמקבלים בחנויות מסוימות .

בקיצור לא להעמיס

תעשו סקר שוק איזה עגלה הכי טובה לכם ואז תחפשו ביד 2

ותמצאו עגלות וכו' מצוינות ברבע מחיר שההורים מוכרים כי הילד אוהב ידיים...

במוצרי תינוקות רב האנשים קונים חדש לילד ומיד אחכ מוכרים.

אנחנו התלהבנו בילד הראשון וקנינו עגלה במחיר מלא ואחכ התבאסנו שיכלנו לקנות עגלה זהה ברבע מחיר...

מאז את המוצרים לתינוקות אנחנו קונים רק ביד 2...

אתר יד 2 מלא בדברי תינוקות בדרום ובכל מקום!

הדבר הכי חשוב שיש לשים בתיק הלידה הוא...

מספר טלפון של דולה טובה .

כל השאר זה שטויות.

עגלה היא חובה.

לחודשים הראשונים ניתן לשאול עריסה מגמ"ח.

שידה שימשה לי רק כמקום אחסון- כמעט ולא השתמשתי בה להחתלה וכד'- כך שאפשר להסתפק לדעתי גם בשנים שלושה מדפים בארון בגדים.

חובה להתחלה 6 גופיות+ 6 רגליות+ כמה אוברולים.

6 חיתולי טטרה. סינרים- לי חשוב מאוד, לא כולם משתמשים. מוצצים- לא תמיד התינוק רוצה. משחה , מגבונים וטיטולים.

אני קונה גם בקבוקים.

 

קונה הכל אחרי הלידה.

למה? ככה. שריטה משפחתית שלא מכינים כלום עד שלא נולד תינוק.

 

שולחת את בעלי/ אמא שלי/ אחותי.

כמה פעמים קניתי עגלה כשהשתחררתי מבית הרפואה אחרי הלידה.

ואת שאר הדברים הפחות דחופים- תמיד אפשר להשלים אחר כך.

 

 

סליחה, הייתי חייבת. ברוח טובה, בסדר?

אבל באמת ובתמים אצלנו בחודשים הראשונים אין עגלה. מנשא נוח לי הרבה יותר, מכמה וכמה בחינות, וכשגדלים - טיולון.

 

בשרשור כזה כל אחת מספרת מניסיונה, ממה שהלך טוב אצלה, וברור שלא לכל האחרות זה טוב, מה השאלה. מי שקוראת תבחר מה היא מאמצת.

 

 

ואין אחוזים כאלה של לקיחת דולה....

20140911204739.pdf

אני אנסה בוורד-

20140912095938.docx

עייף אותי לחשוב לבד.....

הרשימה מעולה בשבילי!!! 

 

בהתחלה במיוחד מופיעים כל מיני תסביכי ורמונים מוזרים.

אני לא נתתי כמעט לבעלי להתקרב אלי, וזה עבר בסוף חודש שלישי בערך

חילופי ההורמונים אשמים בזה.

אולי זו דלקת?

בכל מקרה ממליצה על יועצת הנקה. אין כמו אבחנה בעיניים.

מה תנאי המנוחה שלך, ומה האפשרויות הקולינריות.

 

מאמינה שאמהות למשפחות ברוכות שמחות לעוד יום של מנוחה לפני הצניחה בחזרה לכל הקלחת...

אני ובעלי תהינו על זה אתמול..

בכל בית יולדות נותנים 2 לילות וביום השלישי משתחררים המעייני הישועה נותנים 3 לילות וביום הרביעי משתחררים בבית יהיו 7 ילדים בטווח הגילאים שנה + עד 11 והאמת שאני ללא עזרה בכלל חמתי מרותקת לכיסא גלגלים ואמא שלי רחוקה ממני אבל הגעגעוע זה מה שמניע אותי אם להישאר

עדיפה לילדים מאמא שחוזרת מותשת כשלא נחה מספיק.

 

אני לא מוותרת על מנוחה אחרי לידה. עוד יום של געגוע יחזיר לילדים שלי אמא שפויה.

שהכי שייך להיעלם עם בעלך. כמובן להיות מוכנה בכל הגוף לפני החתונה כדי שיהיה עליך רק להוריד את האיפור..

קחי איתך תיק איפור, ותתאפרי אחרי הטבילה בקטנה..כבר לא ישימו לב..

פני אליי באישי. אני מאפרת ואוכל להסביר לך כדי שזה יראה כמעט אותו הדבר

בטוח ישימו לב אני גרועה בזה ממש.
וגם אין לי איפור טוב..

ובנוסף להיעלם עם בעלי זה אומר לקחת את כל השיירה יחד איתנו... בקיצור לא שייך..

אני ממש מבואסת כי הייתי אמורה כבר לטבול ביום שני וסתם בגלל כתם קטן ומעצבן הייתי צריכה להתחיל לספור מחדש..
ולהבהרה, שאלנו רב אבל זה היה בעייתי ללא ספק. הוא אפילו לא התלבט): ישר שאל ומה השאלה פה??

מהחתונה של אחותי יצאתי ב22:30 סתם כי כבר הילדים עייפים ונודניקים ומיצינו.

תבדקי עד איזה שעה פתוח ותהיי בקשר עם הבלנית.

אפשר לשלם כסף לבלנית וללכת גם ב12 אפילו ב-1 בלילה.

תבררי איפה שאת גרה,

יש ערים ,שאפילו בלי תשלום, יש מקוה שפתוח עד אחד בלילה.

כל הטלטול באמצע החתונה, זה מאוד מסבך לדעתי.

להישאר עד שתבואי.

זה נשמע לי מסובך מידי לצאת באמצע החתונה, במיוחד שמביאים מאפרת ואז אח"כ זה כבר לא יראה אותו דבר.

אמרת שיש תינוק קטן, נכון? אחלה תירוץ לצאת מוקדם מהחתונה!
תבררי איפה יש מקווה קרוב לאולם האירועים ותטבלי שם, אלא אם את מעדיפה לטבול קרוב לבית איפה שאת מכירה. אם זה בירושלים, אז קיבלנו בדואר לפני כמה זמן רשימה של כל המקוואות וטלפונים אז אני יכולה לתת לך.

וסליחה על האנונימי, אני נשואה טרייה שלא בהריון ולא רוצה שיהיה רשום לי בהיסטורית הודעות על זה (וגם כי אני לא מרגישה בנוח לרשום פה ובפורום של הנשואים).

שתמצאי מקווה תורן עם תרוץ שהתינוק עייף וכו' או ליצור קשר עם בלנית באופן אישי ובתשלום בהצלחה

כל פתרון אחר הוא מסורבל דווקא בגלל שמדובר בחתונה של המשפחה הקרובה מאד.

אז בעלי התקשר לבלנית וסיכם איתה היכן היא משאירה לנו מפתח..
(מקווה מתישהו להצליח להתגבר על הביישנות..)
חזרנו באחת, השכבנו את הילדים ובשתיים בלילה צעדנו יחד למקווה...

חוויה מיוחדת שהייתי מוכנה לוותר עליה...

וטוב לדעת, למדתי מהשרשור שלך.

 

בהתחלה חששתי ונמנעתי אפילו מליל טבילה אצל ההורים. אבל לאט לאט למדתי שזה לא כזה מסובך.

אפילו בטיול משפחתי הצלחנו לא לוותר על טבילה.

שווה כל מאמץ. זה גם מגבש ותורם לקשר כשמקפידים גם בזמנים פחות נוחים.

 

ברוך הבא למועדון!

 

אם את בתוך הטווח התקין של העליה במשקל אין לך מה לדאוג, ודיאטה אחרי הלידה!

מים יכולים להוסיף לגוף כמה וכמה קילו נוספים שהם סתם, ויירדו מיד אחרי הלידה.

אני עוד לא הגעתי לשבוע שלך, אבל כבר עכשיו לפעמים אחרי עמידה ממושכת (כגון בישולים לשבת) הרגליים שלי נראות כמו שני בלונים.

ברגליים רואים, אבל כל הגוף מלא נוזלים..

ברור לי שזה מוסיף איזה שני קילו לפחות.

תישקלי בבוקר, אחרי שישנת הרבה שעות והלכת לשרותים.

 

דרך אגב, גם אם את לא אוכלת שטויות אבל אוכלת הרבה פחמימות כגון פשטה, תפו"א ואורז, אז את יכולה להוריד בזה ולהחליף את התוספות האלה (או חלקן, במיוחד פסטה) בירקות מבושלים. הרבה יותר בריא.

בדקו שאין שאריות שליה? את בטוחה שמדובר במחזור ולא המשך של הדימום מהלידה?

שמאוד אופייני לו להעלם ולחזור.
לי הפסיק אחרי 5 שבועות מהלידה וחזר אחרי 7 שבועות מהלידה..
וכשזה חזר זה היה דם אדום.
וזה לא היה מחזור.

עדיין לא הייתי בביקורת בעז״ה אהיה השבוע.
מהלידה היה לי דימום שהפסיק לאט לאט עד חודש אחרי הלידה. היו 4 ימים נקיים לגמרי ואז התחיל דימום שנראה כמו מחזור עד עכשו רק שהוא נפסק ליום וחוזר וכו...
מה זה יכול להיות??
תודה לכו!

אפילו יותר הגיוני ממחזור לפי התיאור...
תלכי לרוםא ותראי מה יגידו לך...

שזה מחזור.

דבר ראשון- דימום שמפסיק ל4 ימים זה כלום!!
לי זה קרה 3 פעמים ולשבוע-שבועים.

חודש אחרי זה מהר בשביל שהדימום יפסק וגם יהיה ביוץ וגם תקבלי..

היתי חושבת על מחזור רק אם הוא היה מגיע כמו תמיד יחד עם התופעות הנלוות והאפיון שלו בדימום,כמות,משך זמן.
ברור שיתכן מחזור שונה מפעם.
אבל מה שתיארת לא נשמע ככה ונשמע קלאסי לאחרי לידה.

דבר ראשון להבין האם הוסת ארוכה ואת לא מצליחה לעשות הפסק בזמן סביר (יום 5-7 לתחילת הוסת) או שהמחזור הוא קצר מאד (פחות מ26 יום). 

אם זה וסת ארוכה אז צריך לנסות לראות האם יכול להיות שאפשר להתיר לך הפסק גם אם לא יצא נקי, אולי את אוסרת את עצמך לחינם ? תמיד תשאלי רב, גם אם יוצא חום וצבעוני... יש גם שיטות טבעיות לקצר את הדימום.

אם המחזור החודשי קצר בד"כ יהיה צורך לקחת כדורים כדי לסדר את זה.

 

שיהיה בהצלחה!

דבר ראשון, והכי חשוב, מבררים האם אכן הביוץ מתרחש לפני הטבילה. הדרך הכי מדוייקת ואמינה היא- מעקב זקיקים.

הרבה פעמים מתברר שהביוץ דווקא מתרחש לפני הטבילה.

 

דבר שני, אם אכן זו הבעיה, יש הרבה דרכים, מסוגים שונים, לעזור.

ברמה ההלכתית- לפעמים ניתן להקדים את ההפסק טהרה בעזרת שאלת רב על מראות (את 7 נקיים לא ניתן לקצר בשום אופן)

 

בנוסף- שיטת שרמן, וכן שיטה נוספת (ששכחתי את שמה). מסייעות לקצר את משך הדימום ביום או יומיים, ולעיתים עוזרות

ועוד- תזונה משפיעה מאוד על המחזוריות.

 

ואחרי הכל- ישנם כדורים (הורמונליים) שמסייעים בכך. כמובן צריך מרשם רופא.

 

 

אני ממליצה לפנות למכון פועה. הם מומחים בתחום ומכירים את השיטות השונות, ויוכלו לעזור בע"ה (לפעמים קצת קשה להשיג אותם, עקב עומס...)  026515050

כרגע התחילו הימים הפוריים וטובלת רק בשלישי הבא.. וכנראה שהביוץ יתרחש לפני, בטוח!

מה עושים עם המצב כרגע?

לדעתי לחודש הזה זה כבר מאוחר מידי אבל אולי יהיה פתרון מהיר.

אבל זה לא משהו סביר, כמה ימים לקח עד שהצלחת לעשות הפסק?

מקווה שזה יעזור לך... זה אמור לדחות את היום של הביוץ.

באמצעות בדיקות ביוץ.

 

כך תוכלי לדעת מה הטיפול הטוב ביותר.

052-8692018

הוזהרתי מהידבקויות.

וזה ממש עזר לי

זה לא מוזר? בעקרון המחזור שלי לא סדיר אז לפעמים ביוץ בזמן מתאים ולפעמים לא

מה דעתכן?אנונימית אחרת..

התייעצת מקסימום אמר לך שלא מתאים לך

אבל לנסות

אני עשיתי את זה, עם בעיה דומה לאנונימית הפותחת (ביוץ בזמן שאסורים), והרב המליץ לי לקחת כדורים מסוימים שדוחים את הביוץ קצת (מאריכים את הזמן בין המחזורים).

לקחתי, וברוך ה' עזר לי להיכנס להיריון שוב.

אצלי זה נפתר בקלות רבה ע"י כדורים.

קודם כל כדאי לך לקנות מקלוני בדיקת ביוץ כדי לדעת כמה זמן לפני הטבילה מתרחש הביוץ. תקראי את ההוראות, המקלון מזהה את העלייה בהורמונים שהיא כיום לפני הביוץ.

בנוסף תקחי מראש מהרופא בדיקת דם לפרוגסטרוו, אם אני לא טועה. תעשי אותה ביום של המקווה והתוצאה מראה אם היה כבר ביוץ.

אם באמת היה לפני, ואי אפשר להקדים את הפסק הטהרה:

אצלי קיבלתי כדורים שהם עד כמה שאני יודעת הרבה יותר קלים מאיקקלומין:
אסטרופם, שזה 2 מ"ג פרוגסטרון. שני כדורים כל יום, במשך שלושת הימים הראשונים של הביוץ.

שמעתי על עוד הרבה בנות שזה עזר להן.

זאת בעיה קלה לפתרון, אל תדאגי, רק צריך לזהות אותה נכון.

בעזרת שיטת שרמן שקיצרה לי את הדימום ב3 ימים, בנוסף יש את שיטת אביבה שגם יש לה הצלחה בתחום הזה.. לי אישית כל הכדורים ההורמונלים לא עזרו ולהיפך.. והיום שבקלות אפשר ללמוד לפתור בצורה טבעית זה הכי בריא לגוף וגם מביא לתוצאות הרצויות.. בעזרת ה׳ בשורות טובות בקרוב..

הוא יחסית קצר..פחות משבוע או כמה ימים..

הביוץ בא די מיד..ופחות מ5 ימים אין אפשרות לעשות הפסק..זו הלכה

אני לא רופאה ולא מוסמכת לזה

אם יש בעיה עם הזמן של הביוץ יש מקרים שמתירים לעשות הפסק אחרי פחות מחמישה ימים, אם לא היו יחסי אישות בימים שלפני כן, כמובן רק אם הדימום מספיק קצר.

תשאלו את הרב שלכם, אולי הוא יתיר. חבל לפסוק לעצמכם סתם שאסור.

אם צריך, יש כדורים שדוחים את הביוץ, נדמה לי שאסטרופם, תשאלו רופא פוריות.

ובכך דוחים את הביוץ

הרב ביגמן שהוזכר למעלה מומחה לעניין. לא להתחיל כדורים לפני שמבררים. תופתעו עד כמה ההלכה מאפשרת במקרים שצריך.

 

 

(הבנתי שזה לא רלוונטי לשואלת כי היא כתבה שיש לה מחזור קצר..)

אני הלכתי לרופא נשים (דתי) ושאלתי אותו מה עושים. הוא נתן לי הפניה למעקב זקיקים. שאלתי אם יש עוד משהו שאפשר לעשות, והוא נתן לי כדורים לקיצור דימום. הוא אמר שזה לא בהכרח יעזור ואנחנו עדיין לא ממש יודעים מתי הביוץ אז לא לצפות יותר מידי..

ואז-

נפקדנו ב"ה. לפני שהתאריך של המעקב זקיקים הגיע!

 

אז שוב, אצלי זה עזר כי היה לי דימום ארוך והכדורים קיצרו לי אותו ביומיים, וכנראה שזה בדיוק היה הטווח שהיה צריך.

אולי יעזור למישי..

אותו כדור שקיבלתי כדי לדחות את הביוץ מעט, גם בדרך כלל מקצר את הדימום. לא בהרבה, אולי ביום, אבל יחד עם דחייה של הביוץ בעוד יום לפחות זה כבר נותן עוד זמן משמעותי.

תלכי לרופא נשים טוב, ושתדעי שיש עוד שיטות ועוד כדורים שאפשר לקחת. אז לא להיבהל ולא להתייאש.

?

אבל בדרך כלל בימים הראשונים של המחזור.

אפשר לשים מכשיר אדים קרים בחדר השינה.לוודא שהוא לבוש היטב ולא קר לו.
כל עוד הוא אוכל טוב, עושה יציאות כרגיל ומצליח לישון, פשוט לחכות שיעבור.
תרגישו טוב

כדאי לקרא שוב ולעבוד ממש כמו שהיא אמרה (לפחות בנושא השינה)

מה שאני עושה לבן שלי (לפי הספר הנ"ל): משכיבה על המיטה ועושה לו 2 פעולות בו זמנית (קשה להם להתרכז ב2 הפעולות וזה מרדים אותם): טופחת לו בעדיננות על הגב, או מלטפת את הפנים המתוקות , וגם מדברת אליו "מענדל מתוק, עכשיו זמן לישון , זה כיף לישון, לאמא יש מלא מה לעשות אז יהיה לה נחמד שתלך לישון וכו' וכו'".

בהצלחה

תינוק שלא- יצרח ויצרח ולא ישמע אפילו את כל הדיבורים המרגיעים.

לתינוק
שמוכן- זה מעולה.

לתינוק שלא- זה חסר תועלת.

כשהבת שלי נרדמה לבד- חשבתי כמוך שזה עוזר השיטה של הלוחשת.

עכשיה כשהיא כבר לא מוכנה- אני רואה שזה לא קשור לזה בכלל.
ואם אני אעשה כדבריה אני אתן לפיצית לצרוח ולהרים ולצרוח שוב ולהרים..וזה יוכל להמשך שעות..ואני לא מוכנה לאמלל כך את הבת שלי בגיל כזה.

לדעתי- זה שבנך נרדם ככה,זה בגלל שהוא מסוגל ומוכן נפשית לכך. ולא בגלל השיטה של הלוחשת.
אם הוא היה מתנגד- זה לא היה בטוח עוזר.

שגדל עם הדרכתה...

הילד שגדל על הלוחשת עושה הרבה יותר בעיות עם הירדמות,

יותר מהילדים שניסיתי להרדים לפי תחושות.

 

לפני שהכרתי את הספר של הלוחשת מגיל אפס היתי אומרת קריאת שמע ,

האחרון שניסתי עם הלוחשת משום מה העצה של כל הסבתות שקריאת שמע זה דוקא מה שמרדים את הילד, כי זה בקול רגוע, יש בו גם מנגינות.... זה לא ניסתי.. מרוב עצות של הלוחשת כבר שכחתי את המקור של מה יהודי עושה לפני השינה....

 

לדעת שזה תהליך וזה לוקח זמן . כל תינוק והזמן שלו . לא להתיאש.

 

עלי זה מאוד מאוד מאוד הקל בלילות. ממש חסך לי המון מאמץ וקשיים.

אם תרצי, אצרף הדרכה של יוניצף איך לעשות זאת בצורה בטיחותית (או שתעשי חיפוש, צירפתי אותה פה איזה אלף פעם).

 

 

מה כ'כ קשה- לנענע 10 דקות זה קשה?זו בעיה?

למה הכנסת לראש שתינוק אמור לשים ראש ולהרדם מיד לבד?

טבעי ולגיטימי שיצטרך עזרה קצת.

זה שמשהי פה כתבה שהבת שלה נרדמת לבד.- זה במקרה שלה.
וזה שעוד משהי כתבה שלנענע זה לא טוב..
-זו הדעה הפרטית שלה.

אל תבני ציפיות מתוך זה איך המציאות הנורמלית צריכה להיות.
ואז זה גם לא יוגדר כקשה..

זה כמו שיש מישהו שנרדם על הצד.מישהו אחר על הבטן.
מישהו נרדם מיד. ולמישהו לוקח מעט זמן.

הכל נורמלי ותקין.

תראי, אני מבינה אותך שקשה לך.
אבל לדעתי,שני הסתכלות.
אל תחשבי שאמור להיות משהו אחר.

אם זה מעודד- תדעי שלנדנד 10 דקות וזהו- זה החלום שלי.
הבת שלי בדיוק באותו גיל כמו שלך.
ונרדמת רק אחרי שהיא מותשת-בהנקה ארוכה-בין 11וחצי ל1 בלילה.לא לפני. ואז גם מתעוררת כמה פעמים.
וזה אחרי שמאז שנולדה עד גיל 3 חודשים היתה נרדמת כמו בובה- רק שמים אותה במיטה,יוצאים מהחדר ו-הופ היא ישנה!
אז זה לא שזה פשוט לי השינוי.

וזה בסדר גם לרצות לשנות הרגלים!!
אני לא מבטלת את רצונך.

רק מציעה לשנות את הגישה- ואז לא לבא עם תסכול מהמצב כאילו הוא משובש.
אלא לבא להרגיל מתוך בקשה שלך ואמון שזה לטובתכם שיקרה בצורה אחרת.

תנסי בהתמדה ורגישות. אבל אם זה לא הולך- אל תחשבי שזה אסון.
הוא עוד קטן. ויש לו זמן ללמוד.

לא הרגלתם אותו 4 חודשים להירדם בנענוע - הרגלתם אותו כבר יותר משנה!! הוא מראש נולד כשהוא רגיל לזה מהבטן, אז אין פלא שזה עבד טוב. אם את לא חושבת שרבש"ע עשה טעות שברא את העוברים בצורה כזאת, שנרדמים בנענוע, את לא צריכה גם לחשוב שאתם עשיתם טעות, שפשוט המשכתם עם זה גם אחרי שנולד.

לשים תינוק בין 4 חודשים בעריסה וירדם לבד? זו באמת הצפיה שלך? זה נכון אולי על תנוק אחד למאה... חח

כל אחת צריכה לראות מה טוב לה ולתינוק שלה.

אני אישית לפני גיל מסויים (לפחות חצי שנה) לא מנסה בכלל להקנות הרגלים לתינוק.
בעיני הן עדיין מאוד תלויים בנו ועוד עדיין קצת עוברים.
תינוק שהיה רגיל להיות ברחם שלך לא יכול אחרי חודש כבר לישןן לבד.
הם עוד צריכים את התחושה של הרחם - מקומות קטנים, תנועה, חיבוקים וחום.

ועוד נקודה, בגיל הזה אני גם שמתי לב שאין 'הרגלים', הכל יכול להשתנות תוך יום, וזה סתם יכול ליצור תיסכולים.

אני מתחילה להקנות הרגלים רק כשאני מרגישה שהתינוק צריך אותם!

אז תנענעי בשמחה ובנחת אם זה מה שמתאים לכם!
והמלצה קטנה - אם קשה לך לנענע כל כך הרבה זמן, קחי ספר טוב וכד' ותקראי תוך כדי, ואז זה יכול להפוך לזמן של שקט בשבילך ולא זמן 'מבוזבז'.

לינה משותפת לא הולכת אצלנו. אני לא מצליחה לישון וגם הוא לא כל כך אוהב.

 

מה קשה בלנענע 10 דקות?

אז זהו, זה לעיתים רחוקות מסתיים בזה. 

בדר"כ אני מנענעת, יוצאת/חוזרת לישון, הוא בוכה שוב וזה חוזר על עצמו.

 

עד לפני שבועיים הוא בכלל לא נרדם על הבטן, רק על הגב.

לרוב הייתי עוטפת אותו אבל הוא התחיל להיות גדול וחזק ולהשתחרר מהעיטוף.

בכל אופן- 90% מהזמן הוא לא נרדם בלי עיטוף. כך שלפעמים הוא ממש ממש כמעט נרדם ואז מתחיל לבכות ולשפשף לעצמו את העיניים (הוא משפשף לעצמו את העיניים כללללל הזמן!!!!!) ואני צריכה להוציא אותו ולעטוף שוב ואז הוא שלושת רבעי ער והכל חוזר על עצמו.

מה שהוא עוד עושה שמונע ממנו להרדם (בנוסף לגרוד העיניים) הוא מרים את רגליו ומטיח אותם חזרה על המיטה.שוב ושוב ושוב...

 

זהר אני לגמרי חושבת שאת סופר-מאמא ואין לי מושג איך את מתמודדת ועוד עם כזו גישה ויחס חיובי.

 

עם שלוש שעות שינה ממוצעות ללילה אני מרגישה כמו הצל של עצמי. 

אין לי כח לכלום.

בעלי משתדל לעזור אבל הוא פחות מצליח להרגיע את הבייבי.... וגם הוא לומד אז אני משתדלת שלפחות הוא יישן...

 

אני כן מנסה להקנות לו הרגלים, כמובן לא משטר אבל הרגלים. 

בחיים לא הרדמתי על ידי הנקה תודה לקל או בידיים.

מצד שני הוא גם לא יודע כל כך איך 'כמעט להרדם' לי בידיים....

 

לישון כשהוא ישן? משתדלת אבל אני גם עובדת (מהבית אמנם אבל עדיין) וגם יש כביסות ובישולים לעשות.

 

מרגישה נורא מיואשת. 

 

 

תעשי משהו שיעשה לך טוב!
בין אם זה לצאת לכמה שעות התאווררות ובין אם זה כמה שעות טובות של שינה.

הרגלים זה באמת דבר חשוב וטוב לילדים שלנו!
אבל לפני זה צריך לראות אם זה באמת הזמן המתאים לתינוק שלך.
אם כן, חשוב שתדעי שלהקנות הרגלים זה דבר שלוקח זמן ומאמץ ושיש גם נסיגות.
תחשבי על עצמך, כמה זמן לוקח לך להקנות לעצמך הרגל חדש? ..

ואני חוזרת לנקודה ההתחלתית - אמא שמחה = ילד שמח!
חשוב שתעשי משהו שייתן לך כוחות!
ולפעמים עדיף לקנות קצת אוכל מוכן או לקבל עזרה עם כביסות (או להשקיע במייבש אם אין).

את אמא נהדרת!!
לכולנו יש משברים..

הגיל הזה הוא עדיין גיל מאוד צעיר.

לא נראה לי ששייך לצפות שאם אמרתם לו, אפילו הרבה פעמים- אז הוא יפנים ויפסיק.בסך הכל זה גיל שבו לא פועלים מהשכל אלא מהאמוציות. הוא לא ממש חושב אם לתת סטירה או לא. הוא פשוט עושה את זה.

אז קחו נשימה עמוקה, ותמשיכו להגיב בעקביות. אם הוא עליכם- אז תורידו אותו, גם אם צריך להוריד עשר פעמים. בסוף הוא יבין. וזה יעבור...

זה באמת גיל צעיר עדיין.
בגיל הזה הם לא עושים בכוונה.
הוא לא משנה מצב רוח, בעיניו לצחוק ומה שבעיננו נראה לתת סטירה, זה אותו דבר.

אפשר להגיד לו בעדינות שזה לא נעים לכם ולהתרחק.
ובעיקר - לזכור שהוא ממש לא עושה את זה מרוע או כדי להכאיב.
הוא עדיין אותו ילד טוב ומקסים!

ואפילו אם זה שינוי מצב רוח קיצוני?.? כי כמו שתיארתי אני והוא יושבים דגדוגים וצחוקים ופתאום הוא משתנה ,עושה פרצוף רציני ונותן סטירה.

ולגבי שאלת בדיקת הריון, יש למישהי תשובה?

גם הבת שלי עושה ככה לפעמים...
לגבי בדיקת הריון תחכי עוד כמה ימים ואם לא יגיע מחזור אז תעשי שוב אם עשית מוקדם כ"כ יכול להיות שהתוצאה שלילית כי ההורמונים עדיין ברמה נמוכה מידי בשביל שהבדיקה תזהה...
שיהיה בשורות טובות!

נכונה?? ההתעלמות? ההרחקה? הליטופים? מישהו?

לפעמים נראה לי שהכי נכון להרחיק אותה או לתפוס את היד ולהגיד לא, לפעמים להגיד לה שעושים רק טובה ולא מרביצים וללטף ביחד איתה/אותה, לפעמים נראה שהיא עושה דווקא ואז אני מרחיקה בלי להגיד כלום בקשר למה שהיא עשתה וכו'...

בתוך כל הצחוקים קרה גם משהו שהיה לו קצת לא נעים?

אולי הוא לא אוהב מגע במקומות מסויימים? אולי פתאום נמאס לו? או שנזכר במשהו שהכאיב לו?

אמרת שהוא עושה פרצוף רציני ואז נותן סטירה, אז אני מניחה שמבחינתו זה לא כמו לצחוק או ללטף.

אולי תנסי בעדינות לשאול אותו מה קרה או מה מציק לו..

 

מתי זה התחיל? באיזה סיטואציות זה מופיע?

 

הוא נמצא בגן או בבית? אם בגן, כדאי לדבר עם הגננת, יכול להיות שהוא נתקל שם במכות או שלא טוב לו בגן.

 

הוא לא מתנהג ככה סתם, כדאי לברר מה קורה איתו..

הוא נכנס למעון בתחילת השנה הזו בפעם הרא/ונה (עד אז הוא היה איתי בבית). המטפלת  מקסימה וחייכנית, איך אני יכולה לשאול אותה בלי שהיא תיעלב מעצם המחשבה? יכול להיות שלמד מילדים במעון אבל הוא שם פחות מחודש..

לספר לה שהילד התחיל להתנהג ככה, היא נתקלת בתופעה הזאת גם במעון? יש לה רעיון למה הוא מתנהג ככה?

את רק מתייעצת איתה ולא מאשימה, אין לה סיבה להיעלב לענ"ד

הבכור שלי היה איתי כל הזמן בבית והוא היה עושה בדיוק אותו הדבר.
לפי דעתי זה סתם כדי לבדוק איך נגיב/שהוא חושב שזה מצחיק.

בכל מקרה, תמיד כדאי לבדוק.

הרבה פעמים זאת הדרך של ילדים לספר מה עובר עליהם, ולפעמים זה יכול להיות גם סתם בדיקת גבולות או איזו תופעת התבגרות שחולפת..

תמיד טוב להיות קשוב לילד ולראות מה עובר עליו.

 

כאבי מחזור קלים בתחילת הריון נחשבים תקינים ונוצרים מהשינויים ברחם...
אם הכאבים חזקים מאוד מומלץ ללכת להיבדק לוודא שהכל תקין...
עד כמה שידוע לי אין דרך לוודא תקינות של ההריון לפני האולטרסאונד...(אפשר לעשות בדיקת דם לבטא בהפרש של כמה ימים ולראות שיש עליה מספיקה וזה נותן עוד אישור להריון המתפתח)
שיהיה בקלות בשמחה ובבריאות וביידים מלאות בזמן...

חלבי לא מומלץ בעיקר עם ברזל כי הוא מפחית את הספיגה.
בפרנטל יש גם ברזל, אז אולי תחכי שעה שעתיים ותקחי אותו בצהריים. נראה לי גם שאם את אוכלת פרוסת לחם עם מעט גבינה זה לא משמעותי. אם את שותה קפה וכו' אז כן.
גם וויטמין B12 יכול להיות מהויטמינים המעוררים ועדיף בבוקר או בצהריים ולא בערב.
לגבי וויטמין D אין לי מושג..

תשמרי לא להתייבש... ואם הכאבים חריגים ללכת להיבדק...

בעקרון זה חוק מרפי , אבל הוא מסתדר מצוין עם תינוקות. כשאת מספרת דברים כאלו הוא שומע אותך ורץ לספר לבת שלך, ואז היא עושה ההיפך, אז שששש!!

חח.. חששתי שזה נכון! שזה עלול ליצור ההיפך.. בגלל בגלל

 

נכון, אשתוק מעכשיו!.. אבל זה מרגש כל כך איזו בגרות אני בהלם

(האנונימית עם חוק מרפי). כשהבן שלי היה בן שלושה חודשים, דיברתי עם בן דוד שלי ואשתו שילדו כמה ימים לפני, וסיפרתי להם בגאווה איך הבן שלי נרדם באופן עצמאי לילות שלמים! מאותו לילה ועד גיל שנה וחצי, הוא נרדם רק עם הנקה ועם מלא התעוררויות בלילה...

בגיל חודשים + התינוק שלי נהיה יותר רגוע שעות השינה הסתדרו עדין נרדם על הידיים ושמה אותו במיטה בלי מאבקים
מקווה שאגיע לשלב הזה שירדם בכוחות יצמו אבל אני ממש מרוצה

שאם מלכתחילה מתמידים על דברים מסוימים, כמו למשל נידנוד לא לעשות בשום פנים ואופן! ומרגילים להתנהלות קבועה בהרגלי שינה אז באופן טבעי התינוק  ילך לישון לבד. אני מתנהלת ככה וזה עובד ממש טוב.

לא אוהבת את זה על גבול השנאה.. שאני רואה נשים מנענעות עגלה , לול

את התינוק או מה שיוצא על הדרך..

זה נורא! 

 

הכל נעים נעים.. ורגוע.. בידים..בצורה נעימה וטובה

איך שאת מתארת ככה בדיוק צריך להתנהל וזה עובד יופי.

לי אישית אין סבלנות לנדנד, אבל מי שאוהבת ועושה זאת בעדינות - מה רע?

 

 

היום שמתי אותו במיטה והוא נרדם מיד. חחחחח. כן. ככה. אני כמעט לא זוכרת מאז שהוא נולד שהוא נרדם לבד. עד גיל שנה נרדם עם הנקה, אח"כ סיפור, שיר , לשבת לידו. זה כתבתי כדי לעודד את כל האמהות שהתינוקים שלהם בני חודשים לא נרדמים ככה לבד, בסוף זה קורה שהם נרדמים לבד

בכלל לא התכוונתי לכוון אותה לשעת שינה וסדר לשינה בשלב זה בכלל לא

זה פשוט יצא ככה ראיתי שהיא כל כך בוגרת אז קדימה

גם לה טוב גם לי טוב...עד 23:00 בלילה למשוך תינוקת..זה היה פשוט קשה

מאוד מפליא בנוסף זו תינוקת שנימצאת הרבה על הידים , פנוקים..איתה 24 שעות

ולא ציפיתי שהיא תוותר בקלות על זה..אולם כנראה שברגע שמקבלים

אז גם יודעים לשחרר.. בקלות כי יודעים שזה בנמצא!

אז כדאי שאשתוק..שבוע טוב!

ואז הפסיקה?

נרדמת רק בהנקה.
אם מניחים אותה במיטה היא בוכה..

גם אני נאמתי הרבה על הרגלים וסדר
קבוע וכו..עד שה' הראה לי שזה לא מההרגלים.שזה הכל ממנו.

לפותחת- זה משמח!
אבל באמת לא כדאי לדבר יותר מדי.

איך אפשר שלא לנדנד? כל פעם להוציא מהלול עד שתירדם? קשה… (בת חודשיים גם..)

(מתפתלת אבל לא תמיד בוכה). ככה הרדמתי בידיים והחזרתי ללול.
עכשיו קיבלתי עריסה מתנדנדת וחשבתי להשתמש בה כדי שאוכל קצת לישון בלילה….
אבל אני מקווה שרק זה שהיא לידי עכשיו ואני יכולה ישר לשים מוצץ יעזור… כל כך מפתה לנדנד…

הבן שלי גם היה נרדם לבד עד גיל חצי שנה ופתאום זה הפסיק, ועכשיו רק בהנקה.

 

בינתיים תהני, וקחי בחשבון שזה יכול להיות משהו זמני.

מצויין שהצלחת ותהני מזה.

בכל אופן רק תקחי בחשבון שלדעתי הרגלים של תינוקות זה דבר הפכפך, והם משתנים המון פעמים.

אולי עוד חודש או חודשיים זה יהיה פתאום אחרת ואולי בגיל שנה זה שוב ישתנה וכו'.

בקיצור תהני ממה שיש אבל אל תופתעי משינויים.

ואולי זה לא סופי והכל פתוח, אין לי בעיה עם זה כלל..

 

כרגע זה טוב לכולם , זה נהדר! 

 

ב"ה יתברך ימשיך ויהיה טוב יותר

כבר מלפני . אני הייתי נהזרת עם פעילות מסיבית עד לסוף ההנקה...

פועל בשני הצדדים בו זמנית. לכן אם צריך לשאוב חלב- ממליצים לעשות זאת מצד אחד כשמניקים בצד השני- כך יש זרימה טובה של החלב.

לחשוב שלא קורה כלום. התפרים לא יכולים להיפתח והכל זה דימיון.

כשאת צריכה תלכי לשירותים, ותזכרי שהעצירות נגרמת מהפחד.

 

שלא יגרר לעצירות. אמנם היציאה הראשונה תכאב אבל זה ישחרר לפעמים הבאות.

בהצלחה! מבינה אותך. קשה אמנם אבל בסוף זה עובר, שוכחים את הכאבים ונשארים עם אוצר מתוק מתוק ביד ב"ה

גם אני היתי בדיוק כמוך! ממש פחדתי מזה..

אז האמת- הכי גרוע זה עצירות.שיכולה גם לגרום לטחורים.

פחדתי- וזה לא היה נורא בכלל!
עצה מועילה- למרוח במקום שמן זית/משחת עזרקאין- זה מרכך.
והכי חשוב- לא להתכונן לכאב!כי זה מכווץ.
באמת שזה היה בעיקר מפחיד ובקושי כואב..ואחרי שעוברים את הפעם הראשונה ומגלים שזה לא נורא אז אחרי זה כבר ממש בסדר!

מה שכן-מהמתח צנח לי הלחץ דם.אז שיהיה לך משהו מתוק לאכול אחרי.

תשתי הרבה. תאכלי פירות,ירקות.
ואל תלחצי בכח.

תקפידי על מאכלים שלא יגרמו לעצירות, ותנסי לאט לאט.

אולי אפשר, אם יש מקלחת קרובה לשירותים (או בידן, שזה עדיף) לשטוף שם במים חמימים תוך כדי??

לי בימים הראשונים היתה עצירות, וממש לא הצלחתי למרות שניסיתי, אז אכלתי כל יום דייסת קווקר עם תמרים (גם אם לא אוכלים מוצרי חלב, זה טעים ממש גם בלי חלב, אפשר להוסיף שקדים טחונים- זה מש משדרג). בסופו של דבר כשיצא זה היה ממש בקלות ובלי מאמץ מיוחד..

ומשל טוב על הלידה!!

ממליצה לאכול פירות ופירות יבשים, ולשתות הרבה!

הלכתי אחרי התכוננות טובה
בזכותכן..

אבל לא יצא כלום.
הגיוני אם אני יום אחרי לידה?

תודה רבה רבה לכולן.

תנסי כשאת יושבת בשירותים לנענע את האיזור למטה. בלי הרגליים

כשעושים חוקן אז יכול לקחת גם יומיים שלשה.

 

זה ממש עוזר, והמיילדת אמרה לי לא לפחד כי זה מקום אחר בכלל וזה לא קשור. זה עדיין מפחיד אבל קצת מוריד…

לנסות במקלחת, עם מים חמים זורמים. זה עוזר.

שהטיולון לא ממש פיצי... כי בכל זאת העגלה קצת גדולה. אבל מאוד נוחה..