פורום הריון ולידה (עמוד 4819)

יש יותר יובש מהרגיל ושמן שקדים יכול לעזור.
רק בזמן זה יש כאבים או גם בתזמון נוסף? אולי כדאי לשלול דלקת בדרכי השתן?

שם בהריון אחרי אישות נובעים מזה.

יש לי הרגשה שאני נקרעת מבפנים. שאין מקום להכנס..

אז בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהילד נמצא בנרתיק או לוחץ עליו (לא בטוחה שזה באמת נכון) ואין שם מקום.

 

ועוד שאלה:

אם זה דליות-

זה הגיוני שזה מופיע רק באזור הנרתיק ולא במקומות אחרים בגוף? יצאו קצת ורידים, אבל לא בצורה משמעותית.

יש דרך לבדוק את זה בעצמי בלי להבדק אצל רופא?

איך אפשר להקל על העניין?

אני לא מרגישה כאבים במשך היום (לפני שבוע הרגשתי מדי פעם טיפה לחץ על האזור, אבל זה לא חזר שוב והכאב לא משמעותי), רק בזמן קיום יחסים וקצת אחרי.

זה מפריע בלידה? כי זה מקטין את האזור באופן משמעותי..

את יכולה להרגיש/ לראות אם רואים ורידים בולטים באזור אז סימן שזה זה.

הקלה- להרים רגליים, לא לעמוד הרבה וללדת.

אם מציק מאד כל הזמן יש לקנות חגורה אלסטית לאזור.

זה לא מפריע בלידה, אז מחמיר מאד מהלחיצות.

עידוד- זה עובר אחרי הלידה ואם זה רק באזור הזה- 

זה לא מסוכן ולא מצריך טיפול אחרי הלידה.

ברמה שא"א לחדור לשם (צעקות של כאב כשעוברים את פתח הנרתיק), איך יוכל לצאת משם תינוק בלידה טבעית?

מן הסתם אצטרך להקרע בלידה, כי השרוול של הנרתיק ממש קטן. ואם זה מתגבר בלחיצות אז על אחת כמה וכמה..

 

זה מלחיץ אותי מאד!

 

ואם זה קשור, אני נוהגת לשטוף את האזור במים חמים מאד. כול להיות שזה מה שגורם לורידים להתנפח?

אם זה כ"כ כואב אולי כדאי לפנות לרופאת נשים שתבדוק שזה אכן דליות.

ובאופן כללי- הלחץ מהלידה "איך יעבור שם תינוק?"-

הוא לחץ טבעי והגיוני ובעז"ה יהיה בסדר!

(ואפילו לא בטוח שתקרעי כ"כ...)

זה עור מאד רגיש, יכול להיות שיש לך שם כוויה קלה. גם לא כדאי לשטוף במים מאד חמים או לנסות לדחוף זרם מים פנימה כי יש את הרירית הטבעית שמגנה מפטריות ודלקות, והשטיפות האלה מזיקות לה.

זה כואב או שורף?
זה היה קורה לי כשהיה לי יובש, שטיפוסי לחודשים הראשונים של ההריון.
גם אחר כך היובש השתפר אבל לא חזר עדיין למצב של לפני ההריון.
אולי יש לך בכלל פטריה או דלקת שגורמים לכל האזור להיות נפוח. או מהחיכוך + יובש..

לא הייתי דואגת על הלידה כי נשמע שזאת נפיחות שטחית, הקוטר של הנרתיק לא באמת השתנה.

כדאי מאד שתלכי לרופאה שתסתכל ותקח תרבית לבדוק נוכחות פטריה או דלקת, או דליות.

ואין יובש במקום.

חוץ מההרגשה שאני נקרעת בזמן של קיום יחסים אין עוד כאב, צריבה או סימנים למשהו אחר

ניסיתי לבדוק אם יש דליות ולא כ"כ הבנתי איך. אין הרגשה של ורידים בולטים, אבל יש איזושהי חסימה בכניסה לנרתיק, מין זרועות קטנות כאלה שמקטינות את הפתח.

מה זה יכול להיות?

אף פעם לא בדקתי את המקום, אז אני לא ודעת אם זה היה שם לפני או לא..

 

כזה דבר לא היה לי. אין לי ב"ה דליות שם, כך שרק מי שעברה את זה יכולה לומר לך..
למה לא תלכי לרופאה?
זה מאד מביך אבל שימי פס..

ואשמח לשמוע אם את יודעת פרטים על הלידה עצמה.

זה משפיע? עלול לגרום לתפרים?

יש מישהי שהיה לה משהו דומה ויכולה לספר מה זה?

תודה!

חיפשתי מידע באינטרנט ולא כ"כ מצאתי.

הרופאה ביישוב שלנו אנטיפתית ולא נחמד לבקר אצלה, ורופא מביך אותי מאד.

 

הלידה עצמה כרגיל למרות שמאד חששתי

ולא היו לי תפרים.

ממליצה מאד כן ללכת לרופא למרות שזה מביך, זה מה שאני עשיתי.

הוא אמר שהפתרון היחיד זה ללדת....

להקלה מיידית- לשכב הרבה עם רגליים למעלה.

או לפחות לא לעמוד 

לצערי אומר לך שזה מאד מחמיר מהריון להריון.

בהריון ראשון היה לי כמו שאמרת רק אחרי קיום יחסים

בהריון האחרון שלי כבר לא יכולתי לעמוד יותר מ5 דקות רצוף כבר מחודש שישי בערך....

(להריון הבא בעז"ה אני מתכננת לקנות לי כסא בר שאוכל לעבוד במטבח בישיבה...)

הרופא הסביר לי שבשונה מדליות שברגליים שצריך לעקוב ולפעמים חייבים לטפל אחרי הלידה כדי שלא יגיע למצב מסוכן,

אם יש דליות רק באזור הזה- זה מאד לא נעים אבל לא מסוכן בכלל, עובר לחלוטין אחרי הלידה ולא מצריך טיפול.

מקוה שעזרתי מעט....

לא הבנתי למה ללכת לרופא אם הוא לא עוזר בהרבה..

 

שמעתי עכשיו שעוזר לשים קוביית קרח במקום בתוך שקית ניילון (כמו שחום מנפח ורידים הקור אמור לכווץ אותם, קור גם מוריד לחץ שקיים על האזור), או ללבוש מכנסיים אלסטיות או צמודות מאד.

הם נמצאים מול רמי לוי מהדרין, יש מדרגות שיורדות לרחוב למטה, שם בצד ימין יש חנות ספורט...

בעלי קנה שם וזה עלה 89 ש"ח...

 

בהצלחה

האיכות- מעולה! הילדים שלי מאד אוהבים לשחק איתו וממש משתוללים איתו ולא קרה לו כלום.

קונים אותו מנופח, או ארוז ללא אוויר?

אם ללא אוויר, איפה מנפחים?

 

וראיתי שכתוב שאם רוצים לאחסן אפשר להוציא את האוויר ולהכניס לארון.

ניסיתם? זה פשוט לתפעול? לא פוגע באיכות הכדור (לפנצ'ר ולנפח)?

 

תודה!

האיחסון ממש קל (אפשר לכווץ לגודל קופסת נעליים גדולה בערך)

הניפוח- שוב, אפשר לבקש מהם לנפח או לקנות משאבה פשוטה. אני פשוט מנפחת בפה. לוקח קצת זמן אבל אחלה תרגול נשימות עמוקות .

מה שכן- צריך לשים לב באיחסון לא לאבד את הפקק שסותם את הכדור.אני פשוט דוחפת אותו לתוך החור וזה גם עוזר לכדור לא 'לשאוב' אוויר פנימה אחרי שמוציאים.

והכדור מיועד לניפוח ופנצ׳ור חוזרים אז הוא בנוי גם לענוד בזה וזה לא פוגע באיכות.

משהו אחרון- שימי לב שאת צריכה למדוד את הכדור. דהיינו יש גדלים שונים שמותאמים לכל אישה על פי גובהה. כדאי לך לשבת בחנות על הכדורים כדי לבדוק מה הכי מתאים (אגב החבר'ה בחנות ממש נחמדים ואדיבים אז אל תהססי לחפור בשאלות )

לא קניתי כי לא ידעתי איך לסחוב בתחבורה ציבורית וכאלה...
אם אפשר לנפח בקלות בבית אז אפשר פשוט לסחוב לא מנופח...
בטח הבת שלי תתלהב עוד יותר ממני מהרעיון....

אם כי לוקח קצת זמן להתרגל אבל זו באמת אטרקציה לילדים

המדרגות צמודות לבנק לאומי מול רמי לוי ברחוב כנפי נשרים.

1. צריך למלא את הכל, אבל בפועל משלמים לך את ממצוע של 3 החודשים האחרונים.

לגבי דילוג על חודש- אם בלי החודש הזה את עדיין עונה על הקריטריונים (15 מתוך 22 חודשים אחרונים אאל"ט), אז זה לא קריטי. אם את כן חייבת את התלוש- תנסי לבקש מהמעביד לשחזר אותו, הרי הכל ממוחשב היום.

 

3. ההחזר מגיע תוך כמה שבועות בדר"כ.

אבל כן צריך להביא תלושים.

לי עזר- לא לשתות מים על קיבה ריקה, ולא כמות גדולה בבת אחת.

 

לא להגיע למצב של רעב.

 

פירות חמצמצים (שזיף, קיווי)

 

לאכול ביצה 

 

יש עוד המון טיפים, ולכל אחת עוזר משהו אחר, חפשי באינטרנט ותנסי!

המון הצלחה!

 

שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות 

לדוגמא, בירה שחורה. קולה עוזרת אבל לא כדאי בגלל הקפאין והסוכר..
אם הבעיה שלך היא לא בשתיה, אלא סתם, תנסי ללעוס כל הזמן משהו - אפילו פריכיות אורז. רק שהקיבה לא תהיה ריקה. במיוחד בבוקר מיד אחרי שקמים.
אל תאכלי הרבה בבת אחת.

בקיצור, כל היום סובב סביב אוכל.. תחזיקי מעמד! זה עובר!

ואי זה ממש סיוט.. אי אפשר לבאוח מזה

מי כמוני מבינה לליבך...
הנה מגוון טיפים (חלקם מוזרים, אני מודה), שעזרו ועוזרים לי.

-קשב לגוף. תנסי להקשיב למה הגוף שלך אומר לך, מה הוא רוצה ומה לא. דוגמא פשוטה ממני- אני אוהבת שוקו מאוד, כשאני לא בהיריון. עכשיו בהיריון אני פשוט מרגישה שהגוף שלי לא רוצה את זה, ואכן כששתיתי השבוע, בקושי הצלחתי שלא להקיא את זה.
-שיהורים. מוזר, כן, אבל לפעמים הגזים שעולים מהבטן ויוצאים החוצה ממש מביאים הקלה בתחושת הבחילה.
-לא להגיע לרעב. אני חוזרת-לא להגיע לרעב. אחד הגורמים החזקים לבחילה. פשוט תאכלי לעיתים קרובות.
-לאכול קצת! לא להעמיס כי "תפסת מרובה- לא תפסת".
-לשתות קצת כל הזמן.
-לשכב ולנוח.
-כדור זנגביל נגד בחילות, או פראמין.
-לירוק קצת/לפלוט רוק. במיוחד כשיש את רפלקס ההקאה בלי ההקאה.
-כשהבחילה מאוד קשה... פשוט להקיא. לא נעים, אבל ההקלה אח"כ היא נהדרת... (כותבת מניסיון טרי...).
-להתפלל ל-ה', שגדולה תפילת חולה על עצמו. אפילו תגידי תהילים. זה עוזר!

תרגישי טוב! עוד כמה שבועות/חודשים זה מאחורינו, בעזרת ה'.

עזר לי כמה פעמים
ובאמת שלכל אחת עוזר משו אחר אז קחי הכל בערבון מוגבל ותקשיבי לגוף שלך מה הוא רוצה..
היו דברים שקראתי שנשים ממליצות ורק זה גרם לי לבחילות..
מקווה שתמצאי מה שטוב לך, ואגב גם זה משתנה.. יש ימים שממש באלי משו וזה עושה לי טוב ויש ימים שאני לא יכולה לחשוב על זה.
אגב, פרמין מונע הקאות, לא בחילות..

בחילות - תנסי את הכול, עד שתמציא מה עוזר לך...

בהצלחה!

כל ההריון הייתי עם בחילות
מה לא ניסיתי
אבל כל פעם משהו אחר עזר לי
היתה תקופה שלא יהולתי לשתות מים ובהייתי רק נרגעת עם משקה בטעם תפוח
ימים שהג׳נג׳יר עזר לי
ומה שמצחיק שבחודש אחרון רק קרח הרגיע אותי עד שילדתי .. פשוט הייתי כל היום עם קוביות קרח גם היה חם והמאוורר והמזגנים רק הוסיפו לבחילות
מקווה שלא תסחבי את הבחילות לאורך כל ההריון
בהצלחה

בעבודה אני בקושי מתפקדת, בבית אני רק שוכבת. כל דבר כמעט עושה לי בחילה.
איך אני אמורה לתפקד?
התייאשתי.

בהנחה שאת לא יכולה להתחמק מהעבודה, תנסי לקבל עזרה בבית - קניות, בישולים ונקיונות.
אין מה לעשות, תפסיקי לצפות מעצמך ותתמקדי בלארגן עזרה. אל תרגישי לא נעים או כאילו לא מגיע לך.
תחזיקי מעמד!

תעשי רק את מה שאת חייבת, ותרשי לעצמך לקבל, או לבקש ולקבל, עזרה בכל מה שקשה לך.
בדרך כלל הבחילות עוברות או נחלשות עם הזמן, אז תקווי לטוב ובינתיים- תנוחי.

לא חייב שיהיה חזק - התחלה בקטן, התגברות, וסיום בקטן. (באמת קצת קשה להסביר)

אבל אני שמתי לב שיכולה להיות לי תחושה דומה גם בכאבי בטן שנובעים מעצירות... אז זה באמת מסובך לדעת מתי זה נקרא ציר.

בהצלחה, בכל אופן, ולידה בזמנה בע"ה!

לפעמים מרגישים התקשות בבטן .

או כאב באגן או בגב

ומשתדלת תמיד שהראש יוטה לצד.

הוא גם מבקש לשכב על הבטן, נמאס לו מהר להיות על הגב,במיוחד כשהוא עייף.

 

זה הכי מזכיר לו את התנוחה העוברית והחמימות שמרגישים בבטן.

בילד ראשון יש באמת את ההתלבטות הזו..
אני יכולה להגיד לך שעם כל ילד הגעתי הביתה עם הנחיה לשים לישון על הגב.. לא עברו כמה ימים והבנתי שהעסק הזה לא עובד..
ברגע שהפכתי על הבטן, הילד רגוע.. ישן טוב.
בעבר ההנחיה היתה לשים רק על הבטן ומי ששם על הגב היה מקבל על הראש..
עשי מה שהלב שלך אומר. את האמא וה' חנן אותך בהבנה מה הכי טוב לילד שלך..
בהצלחה

מכירה את ההנחיה רק על הגב..

את צריכה לישון קרוב אליה מאוד..עד 4 חודשים לפחות אם היא נירדמת רק על הבטן..

הרי את מנסה על הגב והיא מתקשה ובוכה...

גם אצלי זה התעורר בהתחלה אבל לא ויתרתי.. והיום היא ישנה רק על הגב

בנחת והמון סבלנות.. נסי כל פעם שוב ושוב על הגב

בלי בכי רק בנסיונות עדינים לטובתה

 

בהצלחה.. אל תהי אבודה , שהרופאה לא יפחיד אותך

תגידי לו שתפקידו רק לרפא ולא להפחיד 

יש לזה סיכון, נכון. במכלול השיקולים זה עדיף לכולם.

בהצלחה בבחירתך.

אני שמתי את שלי על הבטן מגיל 4 ימים.. אחרי שהתחיל לבכות ולא הצליח להירדם....

 

הקטע זה שעכשיו הוא בן שנה וכן ישן מלא על הגב..

 

אני ממש מבינה את הלחץ.. אני גם קצת הייתי לחוצה מזה שהוא ישן על הבטן אבל לא היתה לי ברירה אחרת. הוא פשוט לא היה נרדם על הגב.. היה נרדם לכמה דקות ומתעורר.. גם בריאות האמא חשובה

 

סה"כ, ביננו, הכל תפילות....

כל האימהות שלנו השכיבו אותנו על הבטן וב"ה... 

 

צריך אמונה וביטחון בה'. זה לא חוק בל יעבור, זה המלצה וההמלצות שלהם משתנות כל כמה שנים. אני מחכה שימליצו שוב על הבטן, בכל זאת זה נותן משהו יותר מרגיע

אני הרגלתי אותו לישון על הגב ואף פעם לא שמתי אותו על הבטן
אבל !!! עוד לפני שיצאו ההנחיות וההמלצות כל הסבתות של הסבתות השכיבו והאכילו איך שהיה נוח וגם על הבטן .. נכון יש סיכון אבל בכל דבר יש סיכון
וגם לי יש מכשיר הסנסור .. לא יודעת לגבי היעילות אבל כשאני מרימה אותו מהמיטה והמכשיר עובד מתחיל לצפצף .. כאילו שלא מרגיש השימות של התינוק

לדעתי כדי שתהיי רגועה תקני את המכשיר אבל אל תתני לאחרים להלחיץ אותל הרי רק את סובלתי מזה .. בכי מתמשך ועייפות של שתיכן תסכול ועצבים ואי וודאות

קוראת כבר הרבה זמן...

אמא ל 3 קטנטנים ב"ה וגם אחות במקצועי עם חיבה יתרה לתחום בריאות האישה

מקוה שיהיה לי מה לתרום! (הרבה כבר נתרמת!)

 

אז בקשר לשכיבה על הגב,

יש שיטה שלי אישית מאוד מועילה ומכירה גם מאחרות -

עוטפים את התינוקי הקטן בחיתול בד בעטיפה יחסית הדוקה (כמובן לא מידי אבל מספיק שלא ישחרר ברגע שקצת זז) כשידיו ישרות לצידי גופו.

נותן את תחושת הכרבול הטבעית על הבטן.

 

בהצלחה!!

אני גם גיליתי שכשאני מניקה בשכיבה והוא נרדם כך, הוא ישן בשמחה על הגב.

 

 

הגברת שלי הייתה פעילה מידי בשבילה והייתה משתחררת לא משנה איך וכמה עטפנו אותה...

בשבועיים הראשונים זה עבד מצויין, ופתאום הוא למד להשתחרר מהעיטוף...

 

אחרי כמה נסיונות של עיטוף שהיו טובים לכמה רגעים עד שהוא הצליח להשתחרר, ניסיתי לעטוף אותו ממש חזק...

אחרי כמה דקות חזרתי לבדוק מה איתו (דאגתי שזה חזק מדיי...) וגיליתי להפעתי שהוא חופשי ומאושר... 

 

אבל, שווה לנסות

והוא ישן לילות שלמים, והוא הרבה יותר רגוע ושמח.
מה שגם זה עוזר לו לחזק את חגורת הכתפיים...

אני עושה זאת בלב רגוע ושלו. אפילו שהוא ילד ראשון, והתגובות מהסביבה לא סימפטיות...

 

 

נכון??

 

ותודה ממש לכל העונים והעונות...

 

זו האנונימית הפותחת...

הבן שלי ז"ל היה בן שישה חודשים וחצי כשהשכיבו אותו על הבטן. הוא ישן ישן ולא התעורר ...

הוא נפטר ממוות בעריסה כשישן על הבטן על פוך אצל מטפלת שינה אחרי הצהריים. 

למדנו בדרך הקשה ביותר כיצד יכולה להסתיים שינה "טובה" על הבטן.

גם לנו היו קשיים להרדים על הגב בבית (וגם מדובר בגיל בו מתהפכים מצד לצד). ב"ה הילדים האחרים שלנו ישנו על הבטן לעתים ועברו את זה בחיים.

בילד שנולד לאחר מכן כבר לא היו לנו קשיין כל כך גדולים להשכיב על הגב.

כמובן שקראנו מחקרים ונפגשנו עם רופאים המומחים בתחום ולאחר שעוברים לשינה על הגב הסיכון יורד בהרבה. ואין כזה דבר שאני אשגיח עליו יותר. האם תוכלו להיות ליד התינוק כל שעות הלילה. כל החוקרים מתנגדים למכשירים כמו ביבי סנס. יש מכשירים רפואיים שניתן להשאיל ביד שרה הבודקים דופק ישירות על התינוק. ניתן לקבל את המכשירים לאחר שהיה מקרה במשפחה.

 

בריאות לכל התינוקות בע"ה

שנה טוב

 

יש לי ילד בן חצי שנה בהתחלה השכבתי על הבטן אבל אחרי מקרה אצל השכנים ילדה בת 9 חודשים מתה בלילה שישנה על הבטן התחלתי להרגיל לישון על הגב, המחקרים אומרים שתינוק קטן מדי פעם מפסיק לנשום ואם הוא על הבטן הראש שלו הקטן נחסם בסדין, אבל אם הוא על הגב הוא מתעורר מזה ובוכה וזה עוזר לו לנשום מחדש, לכן אם הילד בוכה בלילה תשמחו שהוא נושם. ועכשיו הבן שלי ישן על הגב וגם במעון הם משכיבים רק על הגב והוא ישן מצויין, הכל בראש שדלנו וההרגל בהצלחה רבה ולילות שקטים וגם רועשים.

ואם צריך אפילו לשים תזכורת

 

זה לא רק בך מדובר .......

 

בהצלחה

גם לי זה היה קורה.

אין חשק לאכול ואחר כך מגיעים לחולשה מטורפת.

אני מצאתי שמלה לשבת/חג ב 230 בערך. היא לא הייתה במבצע.

אבל הפעם העדפתי לקנות בחנויות הרגילות.

מצאתי בגדים הרבה יותר יפים, יותר מבחר, ויותר בזול....

בגדול- חולצות ועליוניות יש שם הרבה, את החצאיות שלהם אני לא אוהבת כי הגזרה מאוד פשוטה ולא חגיגית.

קשה למצוא חצאיות מתאימות להיריון... בסוף מצאתי בבת עין שתיים נחמדות.

ולהקפיד לצחצח ולנקות עם חוט אפילו שמדמם..

לשטוף עם מי-פה או מיי מלח..
אם זה כואב מאוד ומדמם... אז בכול זאת הייתי ממליצה לראות רופא.
רפואה שלמה!

שטיפת פה שמיועדת לדלקות וממש מעלימה אותן.

בקבוק פלסטיק חום, תוית לבנה..

לא משתמשים בזה יותר מדי כי זה צובע את השיניים, אבל אסור להזניח דלקות כאלה!

 

מצטרפת להמלצות שלפני:

תצחצחי טוב, תנקי עם חוט, תתעלמי מהכאב והדימום!

ואחרי כן תגרגרי מי מלח, כמה שיותר פעמים ביום. את יכולה גם לצחצח כמה פעמים ביום, שלא יעמדו לך יותר מדי מתוקים בפה והחיידקים יחגגו.

 

בהצלחה!

 

 

לפעמים זה משמש כתחליף לאנטיביוטיקה.

 

ממליצה לך לגשת לשיננית. יהיה לה פתרון עבורך..

וכדאי להקדים ולטפל, על מנת שהמצב לא יחמיר.

אמא שלי תמיד מספרת שאחים שלי התחילו לישון לילות רצופים כמה ימים אחרי הברית.
אם המשקל תקין. אני לא הייתי ממהרת להעיר. גם בשינה גודלים..
אבל אני לא מומחית או משהו כזה...
מקווה שיענו לל גם המנוסות ממני.
שיהיה ההצלחה.

שלי ישנה מגיל שבוע 6-8 שעות בלילה.
(עד גיל 3 חודשים.עכשיו כבר לא,קמה כמה פעמים)
לדעתי,רק תגידי תודה.ואל תעירי. רק אם יש בעית משקל אז כן.

שלי ב'ה בת 4 חודשים ובמשקל תקין.
הם יודעים לפצות את עצמם.

הוא צריך גם שינה בשביל לגדול (ויכול להיות שזאת הקפיצת גדילה שלו)
תעכבי שהוא לא מתייבש בחום הזה...

רק דיברתי וכל היום הוא לא הצליח להירדם

אם זה קורה כל יום במשך היום, כנראה שהוא מחליף את היום והלילה והייתי מעירה אחרי שלוש שעות. 

...והאפליקציה של ההריון.

אם את ממש לא רגועה.אז לדעתי כן. כדאי להיבדק. לפחות כדי להרגיעה את הנפש...
יש לרוגע של אמא הרבה משקל.
תרגישי טוב!
ובשורות טובות.

יכול להיות סיכון.

זה די טירחה בשבילי לנסוע עכשו להיבדק אז אם אין טעם חבל שסתם אסע.

מה שכן יש לי טיפה כאבים באגן אבל לא בטוח שזה קשור כי זה קורה לי מידי פעם.

בלילה התחלתי להילחץ מזה ולא הצלחתי להירדם.

מה אתן אומרות יש סיבה להיבדק??

בלילה הרגשתי כאבי מחזור וכאבים באגן.

(אולי זה היה קשור למה שקרה)

אם את לא שקטה. ועדיין חושבת על זה ומרגישה תחושות שמערערות אצלך את ההחלטה הקודמת.. גשי להיבדק.
לא תפסידי...
אז נכון זה טירחה ונסיעה ורחוק... אבל בסוף כל הבלגן הזה תדעי בעזרת ה׳ שהכל בסדר.
זו דעתי.

גם לי קרה שהייתי מודאגת.
אבל לא הייתי טורחת לצאת להבדק - הייתי נשארת בבית ובוכה מרוב דאגה במקום זה.
זה נראה בלגן גדול, לנסוע, לחכות בתור, בטח לא יבינו למה באתי וכו'.
בעלי ממש גרר אותי להיבדק (ובא איתי) ובזכותו נרגעתי. ולא הבנתי למה עשיתי עניין מללכת להיבדק מלכתחילה.
בקיצור - תלכי.

אני בההריון הקודם נתקעתי יחסית מאוד חלש במשהו וידעתי שאין שום סיבה להיבדק.
אבל אחרי יומיים שראיתי שאני פשוט לא נרגעת הלכתי להיבדק וזה מאוד הרגיע אותי!

שאיתה התייעצתי.

ברוך ה' הכל בסדר!!!באמת זה מרגיע..

הרופאה אמרה שאנוח ואשתה הרבה.

לידה ראשונה?

אילו רגעים מרגשים...

מדהים...

הרבה נחת..ובע"ה שפע של חלב...

הרבה נחת! מזל טוב!!

איזה מרגש...

 

שתזכו לגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים, בנחת ושמחה =)

הרבה נחת מהקטן!

מנשא ילקוט, מאפשר נשיאה קדמית ואחורית, בריא מאוד לנושא ולתינוק. מתאים מגיל ארבעה חודשים - לאורך שנים (כשהמשקל מפוזר טוב על הגב אפשר גם בגיל גדול, וזה מאוד נוח בכל מיני מצבים. אני הפסקתי בגיל שנתיים וחצי, יש שממשיכים יותר).

עלה לי 350 ש"ח ביד שנייה.

 

(להבנתי גם ארגו מאוד דומה לו, ובארגו אפשר לקנות גם מתאם לגיל צעיר יותר. אין לי ניסיון עם זה.)

 

 

מרוצה מאד, חפשיי באינטרנט. יש שם גם מחירים אני חושבת. התלבטתי בין יאמו אליו, הם די דומים. אבל לי אישית היה יותר נח טליה כי הכתפיות יותר רחבות. מה גם שאפשר למתוח את הבד של המפשעה, ואפשר בתנוחה מסויימת לשאת תינוק ממש קטן. גם העיצוב מתוק. חסרון- דרוש תרגול בלשים את התינוק במנשא לבד. אני למדתי די מהר. עוד המלצה- קניתי אותו אצל יועצת מנשאים שזה ממש נהדר, כי ככה את יכולה למדוד מה נוח לך עם התינוק ויש לה המון סוגים. אני אישית הלכתי לטלי זורנברג מתקוע.

מלידה צריך יחד עם מתאם, מגיל 4 חודשים, כשהתינוק מחזיק ראש- רגיל. אפשר על הבטן, על הגב ועל הצד.

המתאם הוא כמו שמיכת פוך! מחמם בטרוף ולא לענין בקיץ..
וגם די מסורבל לשים אותו.

ואצלנו הפיצית לא סובלת להיות עם רגלים מקופלות..

כרגע היא בת 4חודשים ומחזיקה את הראש אבל עוד אין לה פישוק מספיק
אז כרגע הוא עוד לא בשימוש.

לדעתי מרגע שלא צריך את המתאם הוא סבבה.

יצא לנו להתנסות עם מנשא חדש -ינקוט. שילוב של ארגו ושל טליה.
בכתפיים זה 2רצועות בד כמו של טליה.
ובמותנים זה
חגורה עם קליפס כמו ארגו ויאמו.
היתרון שלו-שהוא מתאים מגיל אפס- אפשר להתאים את גודל הפיסוק לתינוק.כך שבהתחלה הוא ברגלים ישרות.
הוא נח.וגם יפה.
החסרון-כמו שכתבו על טליה- קשה קצת להתרגל ללבישה מהירה לבד. בטוחה שאם מתאמנים אז מצליחים.
שווה לבדוק.

כי זה ממש תיאור של מה שיש לי. יש את המנשא של טליה הקלאסי ויש את הילקוט שלה, שיש לו חגורה עם קליפסים.

אני קניתי והחזרתי כי הסתבכתי עם לשים לעצמי.
ורציתי מנשא עם לבישה מהירה.
ואיתו אם לא הידקתי בדיוק אז היא בכתה.

לפעמים אני מתחרטת שלא
ניסיתי יותר.

קצת יקר אבל שווה כל שקל !!! מתאים ממשקל של 3500 קילו

היי לך  

אנחנו קנינו את דגם YOU &ME של צ'יקו 

הוא דו צדדי, נושם וסה"כ מאוד נוח

עלה 387 באתר מאמי ביי

סה"כ מרוצים ככה שאני ממליצה 

 

זה בערך שנה וחצי ויש כל מיני דגמים אני קניתי של המיריקל הוא קליל והבד שלו נושם וגם יש חגורה לגב זה מעולה ממש מרוצה

תפרים
לא נגעוו בשום דבר

המיילדת מגלחת בעצמה.

אבל זה ממש נדיר שזה קורה..

 

בעיקרון אני די שעירה..לא רק באזור הזה..לכן עלה בי החשש שיצטרכו לגלח..

לעומת זאת המציאות מראה שכן עלול לגרום לשאננות מסוכנת, לפעמים לדילוג על הנחיות חשובות, ולעוד סוגים של בעיות.

אם תרצי - אצרף חוות דעת של העוסקים בתחום.

 

לטעמי, אם כבר להוציא סכומי כסף לטובת בריאות התינוק, יש דברים כל כך הרבה יותר משמעותיים להוציא עליהם...

 

 

תקציר מאמר של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12671135?dopt=Abstract

 

דף מידע של עמותת עתיד (עמותה לחקר ומניעת מוות בעריסה):

http://www.atidbaby.org/information-pages/commercial-monitor/

 

אני מצרפת גם דף שעוסק בנושא ולקוח מהאתר 'באופן טבעי'. זה לא אתר מקצועי, אבל אני למדתי הרבה מסיפוריהן של שתי רופאות ששיתפו בו מניסיונן עם הורים שהשתמשו במכשיר ('שרון' ו'אמא ל5'):

http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E1%E9%E9%E1%E9_%F1%F0%F1

 

 

ולא השתמשנו בכלל כל יום אמרתי מחר מחר אני יתקין במיטה וכבר הבן שלי בן 3חודשים .

2- אנחנו קנינו בד"ר ביבי מיטה ושידה של משכל והם הביאו והרכיבו בלי שום בעיות...(חוץ מזה שהיינו ראשונים ואמרו לנו שהם יגיעו החל מ7 בבוקר אבל זה כבר תלוי במקום ובהזמנות שיש באותה פעם)

הראש משבוע 26 וב"ה עכשיו אני ב37.

 

אצלי ההתקצרות הגיעה ל21 מ"מ.

אם תודי לאלה שהקדישו זמן וענו לך, זה יקפיץ את השרשור אותו דבר, ובו בזמן גם ייתן חשק לאחרות לענות...

זה עוזר לקטן להרגע... ( וגם לך..)

לוודא שיש בבית מד-חום. ואקמולי או כל מוריד חום אחר לקטנטנים... במידה ויהיה צורך.
-יהיו אולי גם כאלה שימליצו לך לפצל את החיסונים-בזה אין לי ניסיון.
שיהיה בהצלחה!

רוצה לסיים עם זה.. כמה שיותר מהר.

לקנות נובימול ונורופן שיהיה בבית.

אאל"ט החיסון הזה הוא עם תופעות של חום..

רק מגיל חצי שנה...

ככה אמר לי רוקח...

את המקומות של החיסון- זה מקל על הכאב.

 

וכמו שאמרו שיהיה בבית נובימול או משהו בסגנון..

 

והרבה הרבה סבלנות- לזכור שהתופעות עוברות אחרי יומיים..  אם יש לך אפשרות לעזרה ביומיים האלה עדיף..

 

בהצלחה!

רק היה בכי בזריקה  עצמה ואח"כ חיבוק ורוגע ושקט

האחות אמרה שיש לה אופיע מיוחד! 

תודה לאל הגדול.בנתיים כמעט 6 שעות אחריי אין חום מרגישה טוב אוכלת בסדר גמור..

מחייכת מדברת..ממש ניפלא כמה דאגתי!

מקווה לעבור כך את כל החיסונים

אגב יש ממש להקפיד על שטיפת ידיים אחריי החלפת טיטולים בימים אלו

מאחר ומחוסנת פוליו וישנו הנגיף שלא יעבור חלילה - מי שלא יודעת..

ממש ממש להקפיד על חיטי הידיים והסביבה אחריי חשוב מאוד 

תודה בנות יקרות על המענה

א. נשמע נורמלי .כל עוד לא מדובר בכאב חזק.

ג. הבדיקה לא כואבת. לוקח בדיוק דקה והמכשיר דק
וחלק.
אם את עם הרבה תפרים אז אולי יהיה יותר רגיש. אבל אל תפחדי. תחשבי מה זה כבר לעומת ללדת

לגבי בדיקות-לנו הרב מתיר לעשות רק הפסק בלי מוך ו2 בדיקות-בראשון ובשביעי.

אם מאיזושהי סיבה יתפספס לך בשביעי - הלך כל השבוע...

אני גם כשיש לי היתר כזה - מכניסה בכל אופן עוד איזה שתיים-שלוש בדיקות במהלך השבוע, שאם חלילה ביום השביעי לא יתאפשר לי לבדוק משום מה, אז יהיה אפשר לספור שבעה ימים מהפעם הבאה שבדקתי, ולא יהיה צריך להתחיל מההתחלה.

 

 

אני לא נרדמתי בלילה מרוב פחד מהבדיקה אז אין מצב שהיתי שוכחת..

ומדובר ברב גדול ומוכר.

אבל-כל מקרה לגופו!אז שאף אחת לא תתיר לעצמה על סמך זה!

ניסיתי לכתוב, מקווה שזכרתי את כל הפרטים...

יצא מעט ארוך..

 

ההריון

 

עבר חלק ב"ה. קצת בחילות בהתחלה וזהו...

 

בערך בחודש שמיני גילו לי סכרת הריון.

 

בהתחלה הייתי אצל רופאת משפחה שהיא נתנה לי הפניה לדיאטנית. אבל אחרי שהיא ראתה באולטרסאונד שהעובר גדול היא נתנה לי הפניה למרפאת סוכרת ומרפאה להריון בסיכון.

 

התקשרתי לקבוע תור והיה רק לעוד כמה שבועות, שזה אומר תחילת תשיעי.. אבל במוקד אמרו שאין שום תור פנוי אז חיכיתי לי בסבלנות. בכלל, לא ממש חשבתי על הלידה, גם לא ידעתי מה זה אומר (לידה ראשונה...) השתדלתי ממש לאכול כפי שאמרו לי וזה דווקא נחמד לאכול בריא יותר...

 

הגעתי לרופאה בנחת והיא שואלת שאלות רגילות ששואלים ואז- איזה שבוע את? 37. והיא פותחת זוג עיניים גדולות, אז למה באת עכשיו? זה מאוחר מידי בסוכרת הריון.. והתחילה להסביר שהם נוהגים לזרז בשבוע 38 במצב כמו שלי.. ושזה קצת חסר אחריות וכו'..

 

היא אמרה לי לעשות אולטראסאונד בשבוע 38 ולראות מה המשקל ואז לפי ה היא תדע אם לזרז.

עשיתי את זה והמשקל המוערך היה 3.500.

 

היא החליטה שלא צריך עדיין זירוז במשקל כזה. שמחתי וחששתי, מצד אחד רציתי ללדת כמה שיותר מאוחר ומאד קיוויתי שיתחיל טבעי אבל מצד שני הרופאה אמרה שהיא מוכנה לבדוק שוב פעם משקל רק עוד שבועיים שזה יוצא יום אחרי התל"מ, והבעיה שאם המשקל יגיע ל4 קילו אז הם שולחים לניתוח.

כל השבועיים האלו ממש קיוותי והתפללתי שלא נצטרך ניתוח...

 

הלידה

 

אחרי שבועיים באתי בבוקר לכל הבדיקות הרגילות כולל אולטראסאונד, ואני מבקשת מהטכנאית שתנסה אולי כמה פעמים

למדוד כי ממש חשוב לי שזה ידייק (כמה שאפשר..=)) והיא הסכימה, ובלב כל הזמן ביקשתי מה' שהיא תהיה שליחה טובה ושהערכת משקל תהיה טובה.

 

וב"ה המשקל המוערך היה 3.970..

 

והרופאה מפנה ישר לזירוז כי עוד יום יומיים זה רק ניתוח. ובלב חשבתי כמה ב"ה שלא עכשיו ניתוח...

שאלתי אותה אם אני יכולה להגיע לבית חולים קצת יותר מאוחר, והיא- כן, אבל היום! =) אז באתי בלילה... בנתיים הלכתי בדרך לרפלקסולוגית ומשם הביתה התארגנו בנחת בעלי הלך לערבית ואז נסענו לבית חולים.

 

היה לי מוזר לבוא לבית חולים בלי שום התחלה של לידה. אנחנו נכנסים למיון יולדות ושואלים הכל שם שקט וריק? (ממש לא דמיינתי את זה כך..) שאלו אותנו למה באנו, הובכתי לרגע, כמובן שללדת (זה הסיבה היחידה שבאים לשם, לא?) ובגלל שהיה נראה כאילו אנחנו בדרך לטיול שנתי (תרמילים על הגב..) היינו צריכים להסביר להם שהופניתי לזירוז, האחות והרופאה שהיו שם נראו די אדישות ושאלו למה באתי רק עכשיו, האחות- למה בלילה והרופאה- למה לא באנו בשבוע 38... וכבר היה לי הרגשה שלידה כנראה לא תהיה כאן היום.. והן- טוב נראה מה לעשות.

 

בודקים לראות אם יש נתוני פתיחה. ואין פתיחה ואין מחיקה. מחברים למוניטור שהוא בגדול היה טוב רק מידי פעם ירידות בדופק לכן החליטו לחבר אותי כל הזמן למוניטור. הגיע עוד רופא שקורא את המוניטור והוא אומר שאני יידע לידע כללי שאם המוניטור ממשיך להראות ירידה בדופק של העובר אז מנתחים אותי.

 

מכיוון שלא היה לי שום נתונים אז לא יכלו להביא לי פיטוצין, לכן נתנו לי טבלית שאמורה לעשות תוך 6 שעות נתוני פתיחה ללידה ואז אפשר יהיה לתת פיטוצין.

 

מכיוון שרציתי שאמא שלי תהיה בלידה שאלתי את הרופאה מתי נראה לה כדי שתצא מהבית, כי זה שעה נסיעה לפחות, אז היא אמרה שזה ייקח זמן וכדאי לה לבוא בבוקר, כי זה אמור להיות לידה מאד ארוכה כי- הטבלית רק גורמת לנותני פתיחה וגם היא לא תמיד משפיעה ואז צריך לנסות משהו אחר וכשיש נתוני אז מביאים פיטוצין, קיצר, לוקח זמן, אז שתישן טוב ותבוא בבוקר... היא אמרה לי את ב12 בלילה.

 

בינתיים בגלל הירידות בדופק של העובר הם אמרו לבעלי מחוץ לחדר ברצינות רבה יותר (ממה שאמרו לי ) שיש סיכוי גדול מאד שזה ייגמר בניתוח. ובעלי ממש רגיש ונבהל מזה, הוא לא ידע מה לעשות עם זה ודיבר עם אמא שלו. שהיא גם קצת חששה ודיברה עם אמא שלי, תוך שעה (!) אני רואה שלושה ראשים מציצים אלי- אמא שלי, אבא שלי ואמא שלו.. החליטו שמלחיץ מידי להיות בבית אז עדיף שיבואו להיות בבית חולים.

 

היה לי קצת חששות שאם פתאום יהיה לידה באמת, מביך שכולם ישמעו אותי =) ממש לא תכננתי שיהיה לי הרכב כזה בלידה.

אבל אחרי הכל שמחתי לראות אנשים שאני אוהבת כי בלב זה ממש מלחיץ שכנראה זה הולך להיות אמיתי הלידה הזאת.. וזה קצת הרגיע.. ורק לחשתי לאמא שלי בהזדמנות שבלידה אולי כדי שהרוב ישארו בחוץ להתפלל..

 

בנתיים גם לא היה כלום. כולם שואלים אותי מידי פעם אם אני מרגישה משהו, ואני- כלום... ב6 בבוקר אמורים לבדוק שוב פעם נתונים לראות אם התקדם משהו כי אם לא, ינסו משהו אחר.. אבל ממש פחדתי מדברים אחרים. אבל ב"ה.. ב5:30 בערך מתחיל לי פתאום צירים שהולכים ומתחזקים מפעם לפעם והם מתחילים ישר להיות כל 2 דקות. ב6 היא באה לבדוק ושמחתי שאני מרגישה התקדמות, אבל הפתיחה הייתה רק 1, וצריך לפחות 2 בשביל פיטוצין, אבל בגלל שכבר התחילו צירים אז הביאו לי שוב הטבלית, שגורמת תוך רבע שעה לצירים חזקים חזקים בלי הפסקה...

 

לא ממש ידעתי איך להתמודד עם הצירים, כמו שהזכרתי קודם הייתי מחוברת למוניטור כל הזמן ועם התגברות הצירים היה גם ירידות נוספות בדופק אז חיברו אותי לחמצן ונוזלים וללחץ דם... הדבר היחיד שיכלתי לעשות הוא ללחוץ לאמא שלי את היד..

 

בנוסף, הרופאה אמרה שרק היא תבדוק פתיחה וזה רק לאחר 6 שעות מנתינת הטבלית. ואמרה שוב שאם הפעם זה לא יקדם עוד אז שוב- הולכים לניתוח..

 

אחרי שעה ומשו כבר ביקשתי אפידוראל..ואחרי עוד זמן מה יכלתי ב"ה להרגע ולנוח מעט, אם כי האפידוראל השפיע רק חצי גוף אבל זה היה כבר סביל ביותר...

 

בסביבות  10 נכנסה רופאה של המשמרת הבאה לבדוק פתיחה ואמרנו לה שהרופאה הקודמת אמרה רק אחרי 6 שעות (כל פעם פחדתי מהבדיקה כאילו זה הלידה בעצמה..=)) ואז היא אמרה שנכון, פשוט היא חשבה שכבר עבר 6 שעות אז היא תבוא שוב כדי לבדוק ברבע ל1 כשיעבור הזמן והיא מקווה שכבר יוכלו להביא לי פיטוצין שיתחיל את הלידה.

 

בסביבות רבע ל12 נכנסה מיילדת ושאלה אם זה בסדר לעשות קטטר ואישרתי לה. והיא על דעת עצמה בדקה פתיחה והכריזה שאני כבר בפתיחה 6 ומחיקה 70...

הופתענו מאד... גם המיילדת והיא יצאה שוב. בנתיים אני כבר מרגישה ממש לחץ למטה וכבר כאילו אין לי אוויר מרוב שלוחץ, אז אמא שלי קראה למיילדת שוב פעם, ועבר מאז רק רבע שעה, הפתיחה הייתה 9 ואחרי 5 דקות היא שואלת אותי אם אני רוצה ללחוץ. אני מנסה והיא אומרת שזה לא מספיק ואולי ננסה עוד 10 דקות. מנסה שוב עוד 10 דקות וזה עדיין לא מספיק והיא אומרת שעוד חצי שעה היא תחזור לנסות.

במשך החצי שעה אני מרגישה כל כך לחץ כאילו עוד שנייה אני פשוט יולדת לבד, בלעדיה.. 2 דקות לפני שנגמר החצי שעה אני מודיעה לאמא שתקרא לה מהר כי ממש פחדתי ללדת פתאום לבד.. היא מגיעה ואומרת לי ללחוץ ושוב, אני לא לוחצת טוב עושים לחיצה נוספת ואני משקיעה בה את כל כוחי ויוצא תינוק מתוק מתוק.

 

את האמת שלא כל כך האמנתי, איך הוא בדיוק הוא יצא לי מהבטן ואיך הוא היה שם?? הסתכלתי עליו בשוק ולחשתי כמה פעמים- אני לא מאמינה. ב"ה..

 

השעה עשרים לאחת והרופאה נכנסת... ואומרת לי שאני פשוט גדולה ואני-ב"ה.. וחושבת לעצמי-  כאילו שמשהו פה היה בשליטתי =)

 

לידה זה פשוט פלא. נס.

 

 

בשעה טובה

שתזכו לרוב טוב!!!

אז בסוף לא קיבת פטוצין?

אני מכירה אותך, בוודאות כמעט גמורה, כל הפרטים מתאימים 

 

התרגשתי מאוד לקרוא את סיפור הלידה שלכם! (באמת הצטערתי שלא שאלתי אותך על הלידה...)

 

גיסתך  (נראה אותך מנחשת מי מהגיסות  )

רוב נחת

והרבה בריאות

 

 

 

חשבתי לעצמי שיכול להיות מקרה שמישהו יעלה עלי אז ניסיתי לכתוב אנונימי ואחר כך יצא לי בטעות את הכינוי הרגיל,

אז כנראה משמיים.. =)

 

עכשיו את יודעת בוודאות 

ואני מניחה לעצמי שאת מי שדיברתי איתה היום.. =)

 

לפחות עכשיו השלמתי לך את החסר בסיפור ...

(ממה שכבר בטח סיפרו) 

 

אשמח לספר יותר בהזדמנות

 אשמח לשמוע יותר בהזדמנות...

 

כפי שאמרתי, אנחנו מצפים לבואכם 

ואני שמחה שלא נבהלת מההתראות החוזרות על ניתוח. והצלחת ללדת כמו שצריך, בסופו של דבר!

אני הייתי גם אצל ד"ר מעיין בס-לנדאו וגם אצל ד"ר שרית מלכיאל (דתייה, אם משמעותי לך)..

ממליצה מאוד מאוד על שתיהן- מקסימות!!!!

חום בדר"כ יבוא עד יממה אחרי החיסון. כך שאם זה התחיל רק בשבת ייתכן שזה כלל לא קשור לחיסון. ואם מדובר בחום גבוה כפי שכתבת ואפילו מורידי החום רק מורידים במעלה, סביר להניח שהייתי הולכת לרופא.
רפואה שלימה. ולא ציינת, אך לוודא שהקטנה מצליחה לאכול ויש יציאות.

אלא במעלה עד מעלה וחצי, כפי שכתבת. זה נשמע תקין לחלוטין (האם יש שיפור בהרגשה שלה כשהיא תחת השפעת משככי הכאבים?)

 

לגבי סיבת החום- יתכן שזה בשל החיסון, אך לא וודאי. אם המצב לא משתפר תוך יום יומיים כדאי לבדוק

 

כל האמור בהנחה שהיא אוכלת בצורה סבירה, יש שתן ויציאות, והיא לא אפטית.

שעד שבועיים יש כאלה שהחיסון משפיע עליהם

אבל בכל מקרה היתי לוקחת לרופא  להיבדק

יש שיפור היום. עכשיו בלי תרופה יש לה 37.8 והיא רגועה 

מקווה שמגמת הירידה תימשך.

 

הייתי פונה לרופא ילדים.

בדיוק אותו הדבר!! ובכלל בערבים היא בוכה קבוע באותה השעה. אתמול נתנו לה מטרנה כי כבר חששנו אולי היא רעבה. היא גמרה כמעט 80...
כאב לי החב אולי היא היתה רעבה ולא קיבלה מספיק. )):

מה עושים? איך יודעים אם ההנקה מספיקה? יש לציין שיש לה יציאות טובות ברוך השם.

וגם לה- יציאות טובות מאוד, אפילו יותר מ-1 ביום לרוב, ובדרך כלל היא ממש שבעה...
כאילו כל לילה זו קפיצת גדילה...