אם מאיזושהי סיבה יתפספס לך בשביעי - הלך כל השבוע...

אני גם כשיש לי היתר כזה - מכניסה בכל אופן עוד איזה שתיים-שלוש בדיקות במהלך השבוע, שאם חלילה ביום השביעי לא יתאפשר לי לבדוק משום מה, אז יהיה אפשר לספור שבעה ימים מהפעם הבאה שבדקתי, ולא יהיה צריך להתחיל מההתחלה.

ניסיתי לכתוב, מקווה שזכרתי את כל הפרטים...

יצא מעט ארוך..

ההריון

עבר חלק ב"ה. קצת בחילות בהתחלה וזהו...

בערך בחודש שמיני גילו לי סכרת הריון.

בהתחלה הייתי אצל רופאת משפחה שהיא נתנה לי הפניה לדיאטנית. אבל אחרי שהיא ראתה באולטרסאונד שהעובר גדול היא נתנה לי הפניה למרפאת סוכרת ומרפאה להריון בסיכון.

התקשרתי לקבוע תור והיה רק לעוד כמה שבועות, שזה אומר תחילת תשיעי.. אבל במוקד אמרו שאין שום תור פנוי אז חיכיתי לי בסבלנות. בכלל, לא ממש חשבתי על הלידה, גם לא ידעתי מה זה אומר (לידה ראשונה...) השתדלתי ממש לאכול כפי שאמרו לי וזה דווקא נחמד לאכול בריא יותר...

הגעתי לרופאה בנחת והיא שואלת שאלות רגילות ששואלים ואז- איזה שבוע את? 37. והיא פותחת זוג עיניים גדולות, אז למה באת עכשיו? זה מאוחר מידי בסוכרת הריון.. והתחילה להסביר שהם נוהגים לזרז בשבוע 38 במצב כמו שלי.. ושזה קצת חסר אחריות וכו'..

היא אמרה לי לעשות אולטראסאונד בשבוע 38 ולראות מה המשקל ואז לפי ה היא תדע אם לזרז.

עשיתי את זה והמשקל המוערך היה 3.500.

היא החליטה שלא צריך עדיין זירוז במשקל כזה. שמחתי וחששתי, מצד אחד רציתי ללדת כמה שיותר מאוחר ומאד קיוויתי שיתחיל טבעי אבל מצד שני הרופאה אמרה שהיא מוכנה לבדוק שוב פעם משקל רק עוד שבועיים שזה יוצא יום אחרי התל"מ, והבעיה שאם המשקל יגיע ל4 קילו אז הם שולחים לניתוח.

כל השבועיים האלו ממש קיוותי והתפללתי שלא נצטרך ניתוח...

הלידה

אחרי שבועיים באתי בבוקר לכל הבדיקות הרגילות כולל אולטראסאונד, ואני מבקשת מהטכנאית שתנסה אולי כמה פעמים

למדוד כי ממש חשוב לי שזה ידייק (כמה שאפשר..=)) והיא הסכימה, ובלב כל הזמן ביקשתי מה' שהיא תהיה שליחה טובה ושהערכת משקל תהיה טובה.

וב"ה המשקל המוערך היה 3.970..

והרופאה מפנה ישר לזירוז כי עוד יום יומיים זה רק ניתוח. ובלב חשבתי כמה ב"ה שלא עכשיו ניתוח...

שאלתי אותה אם אני יכולה להגיע לבית חולים קצת יותר מאוחר, והיא- כן, אבל היום! =) אז באתי בלילה... בנתיים הלכתי בדרך לרפלקסולוגית ומשם הביתה התארגנו בנחת בעלי הלך לערבית ואז נסענו לבית חולים.

היה לי מוזר לבוא לבית חולים בלי שום התחלה של לידה. אנחנו נכנסים למיון יולדות ושואלים הכל שם שקט וריק? (ממש לא דמיינתי את זה כך..) שאלו אותנו למה באנו, הובכתי לרגע, כמובן שללדת (זה הסיבה היחידה שבאים לשם, לא?) ובגלל שהיה נראה כאילו אנחנו בדרך לטיול שנתי (תרמילים על הגב..) היינו צריכים להסביר להם שהופניתי לזירוז, האחות והרופאה שהיו שם נראו די אדישות ושאלו למה באתי רק עכשיו, האחות- למה בלילה והרופאה- למה לא באנו בשבוע 38... וכבר היה לי הרגשה שלידה כנראה לא תהיה כאן היום.. והן- טוב נראה מה לעשות.

בודקים לראות אם יש נתוני פתיחה. ואין פתיחה ואין מחיקה. מחברים למוניטור שהוא בגדול היה טוב רק מידי פעם ירידות בדופק לכן החליטו לחבר אותי כל הזמן למוניטור. הגיע עוד רופא שקורא את המוניטור והוא אומר שאני יידע לידע כללי שאם המוניטור ממשיך להראות ירידה בדופק של העובר אז מנתחים אותי.

מכיוון שלא היה לי שום נתונים אז לא יכלו להביא לי פיטוצין, לכן נתנו לי טבלית שאמורה לעשות תוך 6 שעות נתוני פתיחה ללידה ואז אפשר יהיה לתת פיטוצין.

מכיוון שרציתי שאמא שלי תהיה בלידה שאלתי את הרופאה מתי נראה לה כדי שתצא מהבית, כי זה שעה נסיעה לפחות, אז היא אמרה שזה ייקח זמן וכדאי לה לבוא בבוקר, כי זה אמור להיות לידה מאד ארוכה כי- הטבלית רק גורמת לנותני פתיחה וגם היא לא תמיד משפיעה ואז צריך לנסות משהו אחר וכשיש נתוני אז מביאים פיטוצין, קיצר, לוקח זמן, אז שתישן טוב ותבוא בבוקר... היא אמרה לי את ב12 בלילה.

בינתיים בגלל הירידות בדופק של העובר הם אמרו לבעלי מחוץ לחדר ברצינות רבה יותר (ממה שאמרו לי ) שיש סיכוי גדול מאד שזה ייגמר בניתוח. ובעלי ממש רגיש ונבהל מזה, הוא לא ידע מה לעשות עם זה ודיבר עם אמא שלו. שהיא גם קצת חששה ודיברה עם אמא שלי, תוך שעה (!) אני רואה שלושה ראשים מציצים אלי- אמא שלי, אבא שלי ואמא שלו.. החליטו שמלחיץ מידי להיות בבית אז עדיף שיבואו להיות בבית חולים.

היה לי קצת חששות שאם פתאום יהיה לידה באמת, מביך שכולם ישמעו אותי =) ממש לא תכננתי שיהיה לי הרכב כזה בלידה.

אבל אחרי הכל שמחתי לראות אנשים שאני אוהבת כי בלב זה ממש מלחיץ שכנראה זה הולך להיות אמיתי הלידה הזאת.. וזה קצת הרגיע.. ורק לחשתי לאמא שלי בהזדמנות שבלידה אולי כדי שהרוב ישארו בחוץ להתפלל..

בנתיים גם לא היה כלום. כולם שואלים אותי מידי פעם אם אני מרגישה משהו, ואני- כלום... ב6 בבוקר אמורים לבדוק שוב פעם נתונים לראות אם התקדם משהו כי אם לא, ינסו משהו אחר.. אבל ממש פחדתי מדברים אחרים. אבל ב"ה.. ב5:30 בערך מתחיל לי פתאום צירים שהולכים ומתחזקים מפעם לפעם והם מתחילים ישר להיות כל 2 דקות. ב6 היא באה לבדוק ושמחתי שאני מרגישה התקדמות, אבל הפתיחה הייתה רק 1, וצריך לפחות 2 בשביל פיטוצין, אבל בגלל שכבר התחילו צירים אז הביאו לי שוב הטבלית, שגורמת תוך רבע שעה לצירים חזקים חזקים בלי הפסקה...

לא ממש ידעתי איך להתמודד עם הצירים, כמו שהזכרתי קודם הייתי מחוברת למוניטור כל הזמן ועם התגברות הצירים היה גם ירידות נוספות בדופק אז חיברו אותי לחמצן ונוזלים וללחץ דם... הדבר היחיד שיכלתי לעשות הוא ללחוץ לאמא שלי את היד..

בנוסף, הרופאה אמרה שרק היא תבדוק פתיחה וזה רק לאחר 6 שעות מנתינת הטבלית. ואמרה שוב שאם הפעם זה לא יקדם עוד אז שוב- הולכים לניתוח..

אחרי שעה ומשו כבר ביקשתי אפידוראל..ואחרי עוד זמן מה יכלתי ב"ה להרגע ולנוח מעט, אם כי האפידוראל השפיע רק חצי גוף אבל זה היה כבר סביל ביותר...

בסביבות  10 נכנסה רופאה של המשמרת הבאה לבדוק פתיחה ואמרנו לה שהרופאה הקודמת אמרה רק אחרי 6 שעות (כל פעם פחדתי מהבדיקה כאילו זה הלידה בעצמה..=)) ואז היא אמרה שנכון, פשוט היא חשבה שכבר עבר 6 שעות אז היא תבוא שוב כדי לבדוק ברבע ל1 כשיעבור הזמן והיא מקווה שכבר יוכלו להביא לי פיטוצין שיתחיל את הלידה.

בסביבות רבע ל12 נכנסה מיילדת ושאלה אם זה בסדר לעשות קטטר ואישרתי לה. והיא על דעת עצמה בדקה פתיחה והכריזה שאני כבר בפתיחה 6 ומחיקה 70...

הופתענו מאד... גם המיילדת והיא יצאה שוב. בנתיים אני כבר מרגישה ממש לחץ למטה וכבר כאילו אין לי אוויר מרוב שלוחץ, אז אמא שלי קראה למיילדת שוב פעם, ועבר מאז רק רבע שעה, הפתיחה הייתה 9 ואחרי 5 דקות היא שואלת אותי אם אני רוצה ללחוץ. אני מנסה והיא אומרת שזה לא מספיק ואולי ננסה עוד 10 דקות. מנסה שוב עוד 10 דקות וזה עדיין לא מספיק והיא אומרת שעוד חצי שעה היא תחזור לנסות.

במשך החצי שעה אני מרגישה כל כך לחץ כאילו עוד שנייה אני פשוט יולדת לבד, בלעדיה.. 2 דקות לפני שנגמר החצי שעה אני מודיעה לאמא שתקרא לה מהר כי ממש פחדתי ללדת פתאום לבד.. היא מגיעה ואומרת לי ללחוץ ושוב, אני לא לוחצת טוב עושים לחיצה נוספת ואני משקיעה בה את כל כוחי ויוצא תינוק מתוק מתוק.

את האמת שלא כל כך האמנתי, איך הוא בדיוק הוא יצא לי מהבטן ואיך הוא היה שם?? הסתכלתי עליו בשוק ולחשתי כמה פעמים- אני לא מאמינה. ב"ה..

השעה עשרים לאחת והרופאה נכנסת... ואומרת לי שאני פשוט גדולה ואני-ב"ה.. וחושבת לעצמי-  כאילו שמשהו פה היה בשליטתי =)

לידה זה פשוט פלא. נס.

בשעה טובה

שתזכו לרוב טוב!!!

אז בסוף לא קיבת פטוצין?

אני מכירה אותך, בוודאות כמעט גמורה, כל הפרטים מתאימים 

התרגשתי מאוד לקרוא את סיפור הלידה שלכם! (באמת הצטערתי שלא שאלתי אותך על הלידה...)

גיסתך  (נראה אותך מנחשת מי מהגיסות  )

רוב נחת

והרבה בריאות

חשבתי לעצמי שיכול להיות מקרה שמישהו יעלה עלי אז ניסיתי לכתוב אנונימי ואחר כך יצא לי בטעות את הכינוי הרגיל,

אז כנראה משמיים.. =)

עכשיו את יודעת בוודאות 

ואני מניחה לעצמי שאת מי שדיברתי איתה היום.. =)

לפחות עכשיו השלמתי לך את החסר בסיפור ...

(ממה שכבר בטח סיפרו) 

אשמח לספר יותר בהזדמנות

 אשמח לשמוע יותר בהזדמנות...

כפי שאמרתי, אנחנו מצפים לבואכם 

ואני שמחה שלא נבהלת מההתראות החוזרות על ניתוח. והצלחת ללדת כמו שצריך, בסופו של דבר!

אני הייתי גם אצל ד"ר מעיין בס-לנדאו וגם אצל ד"ר שרית מלכיאל (דתייה, אם משמעותי לך)..

ממליצה מאוד מאוד על שתיהן- מקסימות!!!!

עם הארוחת ערב כי לא נורא לא צריך לקום מוקדם...

אין אי אפשר לתכנן כלום פה. 

מסחרר ומבלבל

כאילו מישהו משחק בנו 

הוא בנה על חופש יותר ארוך

אני בקושי שמתי לב למלחמה הזו

בלי חדשות

אזעקה אחת בבוקר

כשחזרתי מהעבודה לרגע שמתי וויז והדרך היתה פנויה לגמרי

ואז נזכרתי

כן יש מלחמה

הכבישים פנויים

טוב שזה נגמר

כבר ברור שזה לא מועיל לכלום 

זה מטריף אותי

אתמול בלילה

אין לימודים

היום בערב

מחר סבבי כרגיל מה סבבה ומה כרגיל.

יום ככה יום ככה

התנודות החדות האלה

הזיה

אז עכשיו כבר כולם אוהים אותנו ונוסעים לטייל בטהרן?

איף

כבר קרה שבבוקר החזירו פתאום ללימודים.

את כנראה לא היחידה שזה הטריד אותה😉

אבל בסוף אני כן שמחה שחוזרים

עם כמה שזה מבלבל

לא מתאים לי עכשיו מלחמה🙈

סוף סוף משהו חיובי יוצא מזה שלא חזרנו לשגרה משאגת הארי. רצף מילואים מקצת אחרי פורים.

אנחנו ממילא הפוכים, קצת ימינה קצת שמאלה לא משנה הרבה.

לא הרגשתי שום אפס, שום מאה, לא מבינה על מה אתן מדברות חח אנחנו בעננה מתמשכת של בלאגן.

כבר לא מתרגשים מכלום 😄

גם לא הייתי מתרגשת אם היו מקפיצים עכשיו לסבב נוסף.

מעניין מה יכול לקרות שכן יפתיע אותי.

וקצת שמחה שהירי היה גם עלינו ולא רק על הצפון, אולי זה הכי מפחיד אותי שנקבל בשלווה וכמובן מאליו ירי על הצפון.

במובן מסויים היום הזה בבית עם כולם עזר לי להתאפס  דווקא.

גם כשהן חיוביות... (אם כי ברור שאני מעדיפה את הצד החיובי)

אבל בעיקר לא ברור לי - חזרו לשגרה כי נגמרה המלחמה או רק כדי לא "להשבית את המשק" וכו'?

כלומר - אפשר לגמרי להסתובב חופשי בלי חשש או שלא?

ככה מובן מהחדשות.

ביבי העדיף להקשיב לטראמפ...כדי לא להלחם בלי תמיכה של ארהב.

אני דווקא שמחה לחזור. היו לי הרבה תכניות לימים האחרונים האלו שנשארו לי לעבוד, וחבל לי להפסיד.
 

אבל לילדים שלי היה ממש קשה ההודעה שפתאום כבר חוזרים (למרות שבבוקר נתתי לכל אחד מהילדים לנחש כמה זמן תהיה המלחמה הזאת, ואחד מהם אכן ניחש שזה יהיה רק יום אחד... הוא באמת קיבל את זה יפה כשהודיעו שחוזרים. אבל האחרים ציפו למשהו ארוך יותר...)

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

היא יכולת גבוהה

הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים

וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך

יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים

(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם

הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)

ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"

ככה שהתרגלתי לא לשתף.

הייתי הכותל המערבי של כולם.

האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.

אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.

אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.

"דרך האמצע".

אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"

איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ

כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.

וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.

תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"

אבל הוא גם לא כבד מדי

למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.

או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.

או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.

כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.

מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.

שבכל דינמיקה יש שני צדדים.

ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.

לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.

אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.

ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-

'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'

'האמת שממש קשה לי.'

'אוי, מה קרה אהובה?'

וכו' וכו'.

תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.

זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.

ניסיתי כל מה שכתבתן

אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם

ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..

על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את

עצמי מקשיבה

אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא

או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור

אם מישהי אחרת תתקשר לאותה אישה, היא גם תדבר רק על עצמה?

אם התשובה היא חיובית אז באמת כדאי למצוא חברות אחרות.

אם התשובה שלילית- זה סימן שיש כאן דינמיקה בין שתיכן שיוצרת את הסיטואציה. וזה אומר שאת יכולה לשנות את הצד שלך- וזה ישפיע גם על הצד השני.

(ובין השורות, אני רואה שאת הרבה פעמים משווה בין 'רמות סבל'. כאילו רק מי שיש לו קשיים מרמה מסוימת 'זכאי' שיקשיבו לו. אבל אני בטוחה שתסכימי שכל אחד זכאי להקשבה. וגם את לא צריכה לסבול בשביל שיגיע לך שיקשיבו לך).

זו לא הייתה כוונתי...

התכוונתי שאם כרגע אני לצורך העניין עם בעיה סופר גדולה

את לא יכולה להתקשר כביכול לתמוך בי ובסוף לעבור לסיפור שלך שמה לעשות,הוא כרגע לא העניין כי אתם בבית ואני לא נניח בבית חולים.

בזמן ש-אני- בתוך הבעיה כרגע וזקוקה נואשות לתמיכה....

זה בקטע רפואי,אז תנסי להבין את הראש אם את קצת מכירה או שמעת

זה באמת נשמע ממש ממש קשה.

אני תוהה אם יש לך יכולת לעצור את השטף ולהגיד 'טבל ממש רציתי לספר לך משהו'.

קצת לקחת מקום בכוח. כי לפעמים צריך.

ואולי באמת אנשים מקבלים ממך שדר שאצלך הכל בסדר (או שאת חזקה ומתמודדת אפילו שאת במצב נוראי).

האמת שזה היה נשאיר בי טעם מריר של אכזבה.

מניחה שגם אותך זה מאוד אכזב.

אני יכולה לספר לך שמכרה טובה שלי איבדה את בנה הקטן. אין יום שאני לא חושבת עליה. באמת.

וכשהיא באה לפה לפעמים, אני בעיקר מדברת על שטויות שקרו לי.

כי הבנתי שלשאול מה שלומך זה רק יטריף אותה עוד יותר.

והבנתי שאולי הכי כדאי לשדר קלילות, כדי שהיא לא תרגיש שבמחיצתה כולם נעשים כבדים.

לפעמים אנשים מדברים על עצמם דווקא בגלל שהם לא רוצים שהזולת ירגיש לא בנוח עם עצמו.

אבל אם הזולת פותח בנושא מסוים, בוודאי שיש ציפייה להתעניינות.

התעניינות זה שדר כל כך בסיסי של אכפת לי ממך. מה שאתה אומר חשוב לי..

אם אין התעניינות כזאת, באמת התחושה היא שאני אוויר כלפי השני...

גם במצבים הכי מאתגרים שלי אני משדרת אופטימיות וטוב

ואולי זה מה שגורם לכך שאני פשוט מקשיבה בסוף.... גם אם

אין ביכולתיי

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה

החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

בהצלחה! 

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.

אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח

האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)

האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'

מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)

עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.

אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.

אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר

אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.

(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

היא שוקלת שמונה קילו

אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון

קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו

קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך

ויציבה גגון ענקק

ממ ש אוהבת אותה

החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל

קשה להוציא לכביסה..התיאשתי

קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),

גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות

היגוי נוח.

שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.

לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).

אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.

ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).

אבל יש לי את הדגם הראשון טייגר. מאז יצאו עוד דגמים והמחירים עלו. לא יודעת אם הייתי קונה היום במחירים האלה.

השתמשתי לשני ילדים. כולל בטיולון בלי לקנות טיולון אחר. היא קלה, בשלב האמבטיה ממש מרגיש שהיא מרחפת מרוב קלילות... כשעגלות אחרות בד"כ כבדות יותר באמבטיה.

גם הטיולון נוח כולל לילד גדול. נוסעת גם בדרכים משובשות.

הקיפול לא מאוד קטן. במיוחד אם יש לכם תא מטען קטן ברכב.

הטיולון מתקפל עם המושב לשני הצדדים.

ואחרי כל זה בשורה תחתונה, אגיד שלפני שקונים עגלה, תגדירו לכם מה הצרכים שלכם- כמה נוסעים איתה ברכב וכמה ברגל או תח"צ. האם יש הרבה מדרגות בדרך הביתה. האם נוסעים בטרמפים וצריכים לקפל מהר וקטן? האם צריכים חיבור גם של סלקל. האם אתם אנשים גדולים/גבוהים כך שיתכן והתינוק יצטרך אמבטיה מרווחת? וכו. 

לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.

אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.

אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...

במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -

ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.

(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)

ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.

(ישנים על הבטן נורמלי)

ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-

א. גם אישי ופחות נכון עבורנו

ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש... 

שהרבה פעמים משקיעים הרבה בעגלת אמבטיה משולבת, ואחר כך קונים טיולון נוסף בזול.

בעיני עדיף להפוך את הסדר ולתת יותר דגש על הטיולון - שמשמש יותר זמן ושימוש בו מורכב יותר, ביחס לאמבטיה..

אני רואה הרבה נשים שקנו ללידה הראשונה עגלה מושקעת ויקרה מתוך מחשבה על האמבטיה ואחר כך נתקעו איתה, לא לבלוע (כי היא לא התאימה לצרכים) ולא להקיא (כי איך אפשר להיפטר מעגלה כל כך יקרה).

זו ההמלצה שלי, תיקח הפותחת ותראה אם מתאים לה.

אני משקיעה בכל אחד מהם, כמה שנכון לי. חא עושה תחרות

מה חשוב לך יותר, מקרר או מכונת כביסה? צריך את שתיהן וקונים כל אחד לגופו

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

גם ניסיתי וזה מגעיל

אבל משקה חלבון כן טעים

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

לא שיתפת הרבה במסע, אבל החזקתי אצבעות מרחוק..

חיכיתי לבשורה המשמחת הזו!

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשלום.

ממש,ממש מרגש 🧡❤️🩵💚💙💛

לפני כמה ימים כבר היה נשמע לי ממשהו שכתבת וכ"כ קיוויתי בשבילך❤️

שיהיה בשעה טובה!❤️

בשעה טובה, איזה יופי

בקלות ובידיים מלאות

האמת אני מתרגשת מממשששש

בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!!

לשתיכן ולכולן כמובן!

והעיקר - בידיים מלאות💕💕

ממש מרגש!

שיהיה בקלות ובידיים מלאות

הריון תקין, עגול ומשעמם!

ממש שמחתי לשמוע!

בבריאות ובאושר בעזרת ה'

שלך מספיק נוזלים

בהמשך אולי זה ישתפר (ואולי לא...)

בתקווה שהבחילות יפחתו עוד מעט...

אבל תשתדלי כמה שאפשר לאכול בריא יותר, ירקות, גבינות רזות

לה לאסוף אחרי שאתם הולכים

אופציה אחרת - תביאי איתך שקית לבגדים משומשים ותכניסי מיד. אני תמיד כשהתארחתי או ישנתי מחוץ לבית - אף פעם לא השארתי תחתונים זרוקים בחדר. ואני חושבת שכדאי לקחת בחשבון שבלי קשר יכולים להיכנסאנשים לחדר באמצע האירוח אז כדאי להימנע מלהשאיר בגדים אינטימיים (גם לא משומשים) בחוץ

סיטואציה מאוד לא נעימה. ממשש

חיבוק♥️

ועל המיטה שלי

כשהיא לקחה את המגבת זה נפל ונפתח

וחוצמזה שהייתי באמצע להתארגן מהמקלחת, כמובן לקחתי איתי הכל הכל 

היא לחוצת כביסה. הייתה חייבת לקחת כל מה שאפשר. אוף בא לי למןת

והאמת? תני לזה רבע להירגע. אולי גם היא הייתה מובכת ותחשוב פעמיים לפני שהיא נכנסת. וכן הייתי מבקשת מבעלי שידבר איתה ולא תכנס עד שאתם יוצאים

קודם כל בשבילי זה ממש חדירה לפרטיות להכנס כשאת עוד בשלבי התארגנות... זה כבר לא נעים.

בעסה ממש על הפדיחה והאי נעימות שלך!

אני רק ינחם אותך שכנראה הייתה כ"כ חדורת מטרה על הכביסה שלא עניין אותה בטח כל המתרחש מסביב, העיקר שהגיעה לכביסה...

זה באמת נשמע חולי.

מבינה את הפדיחה שלך, רק שיהיה ברור לך שההתנהלות שלה לא תקינה.  שבעל יבהיר לה שהיא נכנסה לרשות הפרט..

לא הבנתי מה הלחץ לכבס כשאת עוד מתארגנת ...

אבל נראה לי שבסוף כדאי לך לנסות לשכוח מהמקרה... אל תעמיסי על זה דימוי גוף וכו'.

ואם מותר לי- סליחה אבל הצחיק אותי הצורך לשאוב את הריצפה בגלל תחתונים שנפלו 🙈 נשמע קצת הזוי...

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!

אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...

ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה

מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,

אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-

שירין שיראזיאן - ברכה

רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב

03-3747663

הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר

סוג התאמה: חד/ דו שלבי

אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו

קינוחים, משחקי חברה וכו...
כך שלא היו צריכים לצאת מהבית.
צריך שיתוף פעולה של כולם...
עם ארגון טוב יוצא מווושששלללםםם

ריקוטה

חצר עין כרם

פיקולינו

(חלביות)

בהצלחה

כל אחד הכין משהו,

עשינו בבית של אחותי

הבאנו מקרן והכנו עליהם שאלון וכולנו ענינו עם הפלפונים. לא זוכרת איך קוראים לזה. היה ממש מוצלח ומצחיק!

הנכדים השתתפו כמובן 

ובכללי להורים היה נחת מהגיבוש בינינו

אה, ועשינו גם מיתוג- הדפסנו לצלחות, למפיונים, לבקבוקי שתיה ולמתנות את הלוגו של המשפחה. יצא ממש מוצלח

זה חידון, תבדקי באינטרנט

ממש פשוט להכין ולתפעל ותמיד יוצא כייף

אם יש לך זמן כנסי לשיין בקטגוריה התאמה אישית יש מלא דברים ליומולדת תוכלי להתאים

(נגיד הדפסה של הפרצופים שלהם על קשיות לשתיה או חולצות)

לדעתי ממש מקפיץ את האירוע שהכל ממותג ובאותם צבעים

אפשר כלמיני משחקי חברה שמגבשים

אם אחים זורמים אפשר שכל אחד יביא חפץ שמזכיר לו את הילדות, עשינו לסבתא שלי עם משפחה גדולה וממש היה מרגש ויפה

אפשר קופסא של מלא קשקושים בשקל ואז סבב של ברכות לפי המתנה

או

מלא מתנות קטנות וכל זוג או משפחה צריכים להעניק להם בזמן האירוע  ולהסביר למה

כמה אחים אתם? אפשר לחלק לכל משפחה עשור וכל משפחה צריכה להכין קטע הקראה/מתנה/זיכרון ילדות מהעשור הזה (אמרת שהם לא זורמים אבל אולי עם בקשה ספציפית כן יזרמו?)

יש כאלה שמכינים קופסאת בריחה על ההורים

זה עולה כסף אבל אם יש תקציב אולי שווה לכם..

מזינים את הניידים של כל המשתתפים ומחברים שאלות משפחתיות, אפשר גם להוסיף תמונות 

יוצא מוצלח מאד מאד

ונהניתי כל פעם מחדש מהקטעים שהעלית פה.

רק תדעי שיש ספרים שלוקח להם זמן להיטמע....

בהצלחה רבה אהובה!!

בסוף גם אם זה נגע בלב של בן אדם אחד זה כבר שווה המון בשבילי.

אולי זה בגלל שהרבה אנשים היום עם הוצאות לא צפויות בגלל מלחמה.

וגם יש המון תכנים חינמיים. 

אבל אני מאמינה שלכל ספר יש את הדרך והזמן שלו להגיע לאנשים.

תמיד ככ אוהבת לקרוא אותך

ומדהים לראות שאת מצליחה להוריד את התובנות שלך למציאות ועושה עם זה דברים בפועל.

מרגשת והשראה

שיהיה לך המון בהצלחה❤️

התבשלתי עם ההחלטה לשחרר..אבל עכשיו אני שלמה איתה ממש