פורום הריון ולידה (עמוד 4840)

אין לי בזה נסיון אבל זה נשמע קשה מאוד מאוד.....

מחזקת אותך!

אולי כן תנסי שבוע שלם להתמיד בלימון (קינמון עשה לי רע מנסיון אבל אולי לך זו אופציה טובה יותר מלימונדה!).

רק שבוע תגידי לעצמך, לתת לעצמך הזדמנות להיטהר...

בהצלחה

באמת זה נראה בלי סוף ממש עולות לי דמעות ממה שתארת

לי מאוד עזר להתיעץ עם מכון פוע"ה ולמדתי איך להטהר במצבי!

בהצלחה!

יש לי חוויה לא חיובית ממכון פועה

בלי נדר אני לא מתקשרת לשם יותר

(וזו לא היתה שיחה אחת אלא כמה פעמים לאורך השנים שנאלצתי להתייעץ וזה נגמר בדמעות)

זה נורמלי לחלוטין,

למה את נכנסת בכלל למצב של מחשבות שאולי זה יקח פחות???

במילא 6 שבועות אחרי לידה רק הולכים לרופא לראות שהכל בסדר.

ולהודיע לבעל שלעולם את לא הולכת להיטהר.. אפילו שזה בצחוק,  אני לא הייתי מייעצת לך לחזור שוב על משפט כזה.

במיוחד שאת רק 5 שבועות אחרי לידה, אם היית אומרת 4 חודשים , היתי אומרת שזה כבר מלחיץ...

ממש ממש לא נעימה איתם

כמה טלפונים ושליחת מיליים שלא בדיוק נענו וכו'..  וכן גם אצלי זה נגמר בדמעות , וכן גם אני אמרתי לבעלי יותר לא מתקשרת לשם...

אבל אחרי זמן מה היה לי שוב צורך להתיעץ והחלטתי שאין לי ברירה וזה היה שוווה

קיבלתי תשובות והשתתפות במה שערבתי

לא הייתי מוותר על זה!

וגם היה לנו איזה נושא שרציתי לברר לעומק וקבעו לנו 2 פגישות בחינם עם רב משם

שממש ממש עזרו לי בנקודה מסוימת...

אני ממש מבינה אותך אבל לאכדי לך לוותר !!!

תתקשרי !

ולגבי העצות .. כבר עברה חצי שנה כך שאני לא ממש זוכרת..

וגם זה היה מתאים ספציפי למקרה שלי ... ולכן אני מעדיפה לא לכתוב ולמסור אותם שמא זה שונה מאחת לרעותה

אבל היו ימים ששאלתי אותם כמעט על בסיס יומי וזה ממש עזר לי וכך הגעתי לטהרה!

אבל אין מצב שאני מתקשרת

אם רק אספר לך אילו תגובות ותשובות קיבלתי

ולא מרב אחד מסויים. כל פעם דיברנו עם רב אחר.

ואני נשואה לא מעט שנים והיו לי לא מעט שיחות איתם...

מזדהה ממש עם התחושות...

האכזבה, הצורך בחיבוק...

אני מבינה ממך שאת 5 שבועות אחרי הלידה. בשלב הזה זה ממש נורמלי לדמם, אולי תחכי עוד שבוע שבו את מחליטה שאת לא מנסה (אלא אם כן את רואה שממש אין לך דימום) ואחרי שבוע תנסי שוב ביחד עם מיץ לימון?

אני אומרת לך את זה מנסיון, שאצלי אחרי 5 שבועות אין בכלל מה לנסות. 

ולגבי מה שאמרת לבעלך, אני מבינה אותך ואני במצבך גם אמרתי לו כאלה דברים ודי התחרטתי (אחרי שנטהרתי והוא תיאר לי את הקושי שלו). להם זה לא פחות קשה כל התקופה הזאת ואין להם הרבה מה לעשות...

בהצלחה יקרה!

מאחלת לך שהתקופה הזאת תעבור מהר!

קודם כל .

לפעמים הדימום לא יעיל (כמו שכתבת: טיפטופים) הרבה בגלל הצער שיש לנו מהפרידה מן הבעל ובגלל הדאגות והחששות בענין.

אני ראיתי שאם אני לוקחת לעצמי בוקר חופש מהנושא ומשתדלת להסיח מזה את הדעת, אוכלת טוב באותו בוקר, משתדלת לצאת להתאוורר ואז חוזרת לנוח - הרבה פעמים הדימום חוזר בגדול ובאופן יעיל עד לסיומו.

כשהדימום חוזר והוא שופע אני שמחה על כך ומשתדלת להמשיך לשמור על רוח אופטימית ולהמשיך לאכול אוכל מזין ולנוח.

התקופה הזו לא פשוטה בכלל. אבל מצד שני אלו ימים מיוחדים - ראשית החיים של הקטן/קטנה שלנו - ויש בהם שמחה גדולה.

חזקי ואמצי. לא להתייאש - ישועת ה' כהרף עין. גם לנו היולדות.

תהיי חזקה, נסי לשמור על אורך רוח.. מזדהה

ואני עוד הצלחתי להיטהר אחרי חודש (לא משנה שכל רגע רצנו לרב...) 

ואחרי 3 ימים שוב...דימום לא מוסבר....

דימום עולמי.

את לא הראשונה ולא האחרונה שיולדת, ומה לעשות, לוקח זמן,

סביבות חודש חודש חודשיים... זה נורמלי לחלוטין, עם כל הקושי והצער.

יופי, אחרי שאת ודעת את זה, לוקחים נשימה עמוקה ומנסה להירגע מהמירוץ אחר טהרה...

הגוף צריך להחלים מהמאורע הנפלא שהתחולל בו.

התינוק צריך אמא שתשקיע בו.

הבעל גם צריך אותך, אבל כרגע זה יהיה חלקי...

לאחר רגיעה,

אפשר לחפש טיפים לקיצור, אם כי כדאי לתת לזמן לעשות את שלו.

זה לא סתם וסת. זה דם של לידה! יש עניין להחלים.

להסיח את הדעת, להשקיע בקשר הנפשי,

ובעיקר להתפלל שיעבור בנחת ובהקדם

והטהרה תהיה שלמה, ללא  דימומים פתאומיים,כתמים ושאר מרעין ומראין בישין.

המון מזל טוב והצלחה!!!

כמה שמנסים להסתיר יותר

זה יותר גלוי לאלה שמנסים להסתיר מהם

לדעתי להיות כמה שיותר טבעיים  בהתנהגות

לא להניח יד על הבטן כי זו תנוחה שמבליטה את זה

להתנהג כרגיל

שהתנהגתי ככה היו אנשים שעבדו איתי כל יום ובחודש חמישי עוד לא האמינו

למרות שדיברתי על זה

ברור שזה דבר שאי אפשר להסתיר  אבל נראה כמה שננסה העין האחרת  יותר תסתכל

{ לא חלילה עין הרע }

בכל זאת הריון תקין ובריא

ולידה קלה בעיטה ובזמנה  

אבל מה עושים בהמשך??איך לשחרר את הפחד הזה?

אני רוצה לשמוח כשיראו את הבטן ולא להתבאס על זה שכולם רואים(מין הרגשה כזו שהמשהו הפרטי שלי יצא החוצה)

אני יודעת שזה נדוש

אבל יש פרקי תהילים ותפילות קצרות על העובר

אולי להחליט לקרוא כל יום ולהאמין

שהמאמץ הזה  בשביל הוולד .

אין סיבה לא לשמוח ברוך השם לרוב האנשים יש ילדים ואין סיבה שלא יהיו עם עין טובה

בשבילך.

המשהו הפרטי בעזרת השם בקרוב יהיה בריא ושלם בעגלה

ותתקלי באנשים ברחוב זרים שדוחפים לך את הפנים לעגלה לראות אותו/אותה

מה תעשי??

אני אישית מאוד שמחה בעבורך ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם

נסי לחשוב, הקב"ה נתן לך מתנה כל כך גדולה,

לפעמים אנשים מרגישים קרובים אלייך וחשובים כשאת מספרת להם, 

תשתפי ותראי איך ישמחו איתך וכך תשמחי אחרים.

במיוחד מי שמקנא אם כך את מרגישה אולי תעזרי לו בכך שהוא יהיה חלק מהסוד שגם ככה עוד רגע יוצא.

בהצלחה מתוקה והריון קל.

אפשר להקפיא לפחות 3 חודשים יש אומרים שיותר כמובן בפנים המקפיא

ואז להפשיר במים חמים

אם במקרר יכול להישאר 24 שעות

יכול להיות יותר צריך להריח ואפילו טיפה לטעום שלא חמוץ

בחוץ יכול להיות 6 שעות אבל עם החום הזה אני לא כלכך בטוחה

מקווה שעזרתי

http://www.o-mama.co.il/newsarticle/22780,3237,22253.aspx 

ותוספת שלי: בהפשרה אסור לנער (לשקשק) את הבקבוק חזק כי זה הורס רכיבים תזונתיים, ואסור לחמם במים רותחים, רק מים חמים. 

http://www.o-mama.co.il/newsarticle/22780,3237,22253.aspx 

ותוספת שלי: בהפשרה אסור לנער (לשקשק) את הבקבוק חזק כי זה הורס רכיב

בטמפרוטרת חדר (שזה 24 מעלות בערך-חדר ממוזג..) יכול להיות 24 שעות מחוץ למקרר. (באמת קיבלתי את עצתה לתינוק בגיל שבוע ולא היתה שום בעיה ב"ה)

במקרר יכול להיות עד שבוע.

קניתי כדי להתנסות, ולא ממש התלהבתי.
איך שהקטן עשה פיפי ישר יש ריח חזק של שתן... לא נעים בכלל.
חוץ מז הבן של חברה שלי כבר בן שנתיים וקרה כמה פעמים שהטיטול נפתח למעלה והג'לי ברח על הגוף... הילד המסכן היה ככה כל הלילה.
ממליצה על האגיס שהם קצת יותר יקרים אבל הם עוד לא אכזבו אותו
 

סופגים טוב ושווה את המחיר לדעתי. 

בכל מקרה, תמיד יכולה לקנות חבילה לנסות את סופר פארם ולראות איך הולך לך.. 

מזכירים את פמפרס

ולא ראיתי שינוי בכמות ההחלפות

בטוח שלפיצים שמחליפים כל 3-4 שעות זה לא משנה

כמובן אם אין גירוי

החסכון במחיר חשוב

אבל המחיר שלהם בשמים,

יש עוד דעות?

את רואה הבדל בין פמפרס אקטיב שבאריזות חיסכון לאלו שלא? באמת? מעניין, מעולם לא שמתי לב לזה... 

אחד הרגילים בסופר פארם ורשתות גדולות שמיצר בארץ

ואחד סוג של יבוא אישי מטורקיה באושר עד וכ"ו

החיתול בפנים לא דומה

הלבנים סופגים טוב יותר וגם האיכות של החיתול מבחוץ שונה

מבד רך יותר

סופגים טוב ומחיר סביר

גם לא ספגו 100% וגם כשהבן שלי זחל רק עם החיתול הוא התחיל להתפרק מבחוץ..

מה הרופא בודק? בדיקה פנימית? אולטראסונד חיצוני או פנימי?

מישהי יודעת אם אפשר לעבור בין בתי חולים?

גם מבחינת מצבי רוח וגם מבחינת תחושות בגוף(חולשה,עייפות,בחילות וכו')

אז זה ממש הגיוני שיש מצבי רוח בלתי מוסברים ופתאום עצוב כי זה בגלל ההורמונים!

אפשר לראות דופק גם בשבוע 7 אבל לפעמים זה מוקדם מידי לכן אולי כדאי לקבוע תור לשבוע 8.

שיהיה בשעה טובה ובקלות!!

בשאיבה או בהנקה, איכשהו חייבים לשחרר את הגודש. שלא יידרדר לדלקת חלילה.

איך היניקה שלה? היא מצליחה לשחרר את הגודש? אם לא, מומלץ מאוד לקבוע פגישה עם יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, להחזיר את ההנקה לדרך המלך

בהצלחה ורוב נחת מהקטנה.

כי זה יכול להיות דלקת והשילוב של כל מה שאת מתארת בלי ליווי טוב יכול להחמיר.

בעיות הנקה- ככל שפותרים את זה מהר את יותר זה פשוט יותר, ככל שמחכים זה סבוך יותר.

בהצלחה!!

ובגיל הזה הם אוכלים בערך 70-100 חלב שאוב

אז רק את הדבר העיקרי - חיבוק והמון תמיכה, כל כך לא פשוט מה שאת עוברת!

לא פייר שאנחנו צריכות להתמודד עם קשיים כאלה בתקופה הכל-כך-מאתגרת-ממילא של אחרי לידה!

רוב מוחלט של היועצות גובות תשלום מופחת על פגישה שנייה. שאלת את היועצת שלך כמה זה יעלה? אולי תופתעי?

חום אימהי או שהשד חמים.

אפשר להתקשר גם לקו החם של ליגת לה לצ'ה אבל עדיף לחזור ליועצת כמו שאמרה בהתהוות.

עוד משהו-

תניקי גוף לגוף כמו אחרי הלידה זה טוב לשתיכן

ממש ממליצה עליו, נח גם מגיל לידה עד בכלל.

בררתי על השרון דרור והוא יותר חם לעומת הטליה שיחסית פחות מחמם.

אני סחבתי הרבה בקיץ הבאר שבעי ולכן בחרתי בטליה ונראה לי שלך לא נשאר הרבה קיץ ואת באזור קצת יותר מאוורר כך שהייתי ממליצה לך את השרון דרור.

החסרון של השרון דרור לעומת הסיני שאי אפשר על הגב שזה וואחד שדרוג גם לטיולים וגם כדי לפנות את הידיים ולעבוד בבית...

זה לא מנשא ילקוט כמו ארגו או יאמו

זה מנשא סיני ויש לזה רצועות ארוכות שצריך לקשור ככה שהתינוק יהיה צמוד לגמרי לאמא ושהגב שלו יהיה מיוצב טוב (ולא שהוא ממש ישב בזה).

בעזהי"ת

שבינקוט נסגרות עם אבזם. אני מפחיד אותי לסמוך רק על הקשירה שלי.. לא יותר בטוח עם אבזם?..

אני לא מכירה מקרוב אבל בעקרון הוא עשוי מטריקו ואי אפשר על הגב.

שזה אומר שלילד קצת גדול יותר (נגיד 5-6 חודשים והלאה) זה יהיה לך פחות נח

כי הם מתחילים להיות כבדים יותר וקשה יותר לסחוב בנשיאה קידמית וגם הטריקו נמתח יותר.

מצד שני לחודשים הראשונים זה נראה מעולה.

ועוד ייתרון שאפשר לקשור בתנוחת עירסול. לקטנטנים זה מאד נח.

הראשון נראה נחמד. זה בעצם כמו טליה רק שהרצועת בטן היא עם אבזם ולא עם קשירה.

לדעתי כן מתאים לכל הגילאים. רק שבחודשים הראשונים צריך לקשור בנשיאה קידמית ולשים לב שהוא תפוס בזה טוב עם הרצועות ולא נופל כזה כמו בשק.

נראה לי שבחודשים הראשונים אפשר לקשור בזה גם עם הרגליים בפנים ולא שהן משתלשלות.

<אם היה קצת קריר הייתי מציעה גם את האפשרות לעטוף את התינוק כולו עם שמיכה (עם רגליים מקופלות) ואז להכניס פנימה>.

אבל הוא באמת יותר נח נראה לי לגדולים יותר. ומעולה לגב כשהם כבר מחזיקים את הראש. (נראה לי בגיל 5 חודשים ככה והלאה).

אבל לי יש בייבי ביורן מירקל ואני שיא המרוצה. הם טוענים שזה מתאים מגיל לידה (יותר נכון ממשקל 3.5 ק"ג).

קנינו באינטרנט, זול משמעותית מבארץ (הפרש של 300 ש"ח).

המנשא נוח, קל להתאים אותו לאנשים שונים (בעלי ואני לא בדיוק באותן מידות ), נוח לגב, ולילדה כיף בו.

אני מציעה לך ללכת לחנות מנשאים ולהתנסות. זה הכי טוב. יש חנות בירושלים בדרך חברון שמציעה שירות כזה, ייעוץ מנשאים. שכחתי את שמה אבל.. בטח מישי פה זוכרת

אני רציתי לקפוץ לעבודה שזה 5 דקות מהמרפאה ולא נתנו לי

חייבו אותי לשבת בכיסא, מה שהיה טוב אח"כ כי ממש היו לי סחרחורות ולא יכלתי לקום

הם לא יכולים לקחת אחריות שמשהו יקרה וגם הם מפקחים שאת לא אוכלת בנתיים, רק שותה 

פעילות עלולה לשנות את תוצאות הבדיקה והבדיקה נעשית רק לאחר מנוחה.

אבל פעם הגעתי אחרי (קניתי לבד את הסוכר)

ולא אהבו את ההתחכמות

אבל לא הייתה לי ברירה-

זה היה או לא לעשות בכלל

או להגיע אחרי

(לו"ז בעייתי של המרפאה ושלי... )

והסבירו לי שזה מסוכן

ופעם אשה התעלפה בנהיגה אחרי 50 מ"ג סוכר

ועוד ועוד...

כי לצערי קשה לי בהיריון לקום ולהתארגן בשעה מוקדמת (ושמונה-שמונה וחצי זה מוקדם מדי בשבילי...), ואם יש לי את הסוכר בבית, אני יכולה לשתות אותו כשאני עוד במיטה, ולקום ולהתארגן רק לקראת תום השעה של ההמתנה.

קופת החולים נמצאת במרחק של שתי דקות מהבית שלי, במקום הומה אנשים, כך שאין הרבה חשש שיקרה לי משהו ולא תהיה השגחה...

בכל אופן, תודה על התשובות. כנראה שהפעם אוותר על ההתעקשות, כי אני כבר צריכה לעשות את הבדיקה הזאת (וגם את בדיקות הדם האחרון שכלולות בה). אבל אולי בהריונות הבאים בע"ה.

תאחלו לי שאצליח לקום מוקדם... 

גם לי מאוד קשה להתארגן מוקדם בבוקר. גם באופן כללי ובמיוחד בהריון.

אני קובעת את הבדיקות ליום החופשי של בעלי.  באותו בוקר אני מתפנה לטפל רק בעצמי ולהתארגן ליציאה מוקדמת ובעלי לוקח על עצמו לארגן את הילדים.

אולי תוכלי להיעזר בבעלך או בבן משפחה אחר בבוקר הבדיקה?

מאחלת לך שתצליחי לקום מוקדם.

בעלי אכן יעזור לי. (יש סיכוי שהילדים יהיו ישנים, או חלקם. חופש, והם הולכים לישון מאוחר...(

ועדיין - קשה לי עצמי לקום מוקדם, גם כי אני לא מצליחה להירדם מוקדם בלילה...

רצינית

אסתפק בבעלי...

והבעיה יותר היא הקימה, לא ההתעוררות.

עד היום לא מצאתי תשובה לא מקולגות ולא מרופאים מה גרם לזה.

אני הרגשתי מתה, לא יכולתי לנשום לא ראיתי כלום היה לי לחץ מטורף עד שהגוף שלי ב"ה תיקן את המצב 

לאט לאט.

לקח לי יום יומיים להתאושש

אז אל תנסי!

אין אפשרות להגיע למרפאה ולשתות

לא מאפשרים את זה

וזה בהחלט מחדל!!

חייבים לשתות בבית ולבוא אחרי שעה

הם עושים את זה מצד הזמנים

שהמרפאה נפתחת (לא תמיד בזמן) ובדיוק שעה אחרי לוקחים את הבדיקות עם שליח

ככה שכדי להספיק חייבים לשתות בבית...

ממתי שהגיע למשקל לידה מצפים לעלייה של 150-250 גר' לשבוע בממוצע.

מה שהוא עלה צריך להיות בטווח שבין שני המספרים שקיבלת..

שפתאום רואים שהילד פוזל

זה תופעה שעוברת

( לזה את מתכוונת )

בעזרת השם יתברך הרופא אמר לך שלא רואה משהו חריג

תחשבי דברים טובים

כמה שמחה ונחת הקטן הזה נותן לך

ותגדלי אותו בבריאות ורוב נחת ממנו ומאחיו

הוא בן שנה וזה נעלם לו, היינו לפני חודש אצל רופאת עיניים שאמרה שהכל בסדר.

אומרים שבגילאים הקטנים יש אשליה של פזילה לתינוק בגלל הגשר אף וזה מסתדר כשהם גדלים.

למיטב ידיעתי חוששים מבעיה נוירולוגית שמתבטאת בעיניים רק כשיש חשש לפגיעת ראש (אחרי נפילה חלילה או כד')

בכל אופן באתר של מכבי היה כתוב שאישונים לא שווים זו תופעה קיימת (ושכיחה) שאין לה כל משמעות רפואית. היא יכולה להיות קשורה לבעיות אחרות בראיה (שגם בהן אפשר לטפל) אבל אם רופא העיניים בדק את זה את יכולה להיות רגועה לחלוטין.

חיפוש המידע לא ירגיע אותך רק יעצים את הפחד.

חבל לחיות בסרטים שמא יתגלה משהו. הנזק הוודאי והמיידי זה החרדה.

לא? 

ארגונים ודברים שיש לעשות תבקשי שיעזרו לך... 

כבר תהיה בשבוע 35, ואז זה כבר הרבה יותר בריא לתינוק לצאת לאויר העולם,

לגבי המטלות, אני מבינה אותך שאת לא רוצה להסתלבט כל היום, אבל תנסי לקחת את זה בכיף כמה שיותר,

תקראי ספרים, ספרי בישול ואפייה, תראי סרטים, תסרגי כיפות,

תציירי, הכל בישיבה...

מקסימום קחי עוזרת תשלמי לה כמה שקליפ שתעזור לך קצת עם הסדר והניקיון

בשורות טובות בעז"ה,

ולגבי הרופאה, בהחלט יכול להיות שהיא נלחצת יותר ממה שצריך, אבל היא רוצה "לכסות את עצמה"

תודה לכולכן,

אם צריך אז כמובן שאשמע בקולה, אני ממש לא רוצה ללדת עכשיו...

אבל היא רופאה לחוצה בכללי, ולפי האינטרנט אורך כזה של צוואר הרחם זה תקין לגמרי!

ופתיחה- יש נשים שמסתובבות כל ההריון עם פתיחה כזאת, לא?

נראה לי שאם אלך לרופא אחר הוא בטוח יגיד שזה שטויות ואין מה לשכב. היום אמרו לי שהיא רופאה שנלחצת מכל דבר...

ולשכב זה אומר לבטל טיולים, לבטל עבודה של בעלי, כל הילדים בבית ובקיצור..בלאגן שלם!

אז מה לעשות???בכל זאת לשכב??

ואנונימית- סליחה שהלחצתי אותך...

אני יודעת מה זה רופאה היסטרית... סיוט. בכל אופן, לי בשבוע 32 היתה פתיחה של 1 ס"מ ואורך צוואר 30 ובבית החולים אמרו שזה תקין לחלוטין (היתה לי היפרדות שליה ולכן בכל מקרה הייתי צריכה שמירה אבל אמרו לי שלגבי אורך צוואר ופתיחה אין לזה משמעות. ילדתי בסוף ב40 +.) היו לי גם צירים במוניטור אבל המיילדת אמרה שהם נחשבים לנורמליים ולא צריך להתייחס אליהם. לכן לדעתי כדאי לך להתייעץ. 

שאומר שיש לו הרבה ילדים בזכות כל האלה שאמר להם שיחכו עם הגרידא- מה בוער?

נכון, יש הרגשה רעה מזה, אבל אם יודעים שיש אפילו 1% סיכוי לא כדאי לחכות?????

כששמעתי זאת בעבר רציתי לכתוב כאן אבל נמנעתי היות וזה יכול לגרום לכל האלה שעשו גרידא יסורי מצפון שאולי היה יכול לצאת משהו. אבל אחרי שהעלו את הנושא הייתי חייבת לכתוב.

וגם אצלנו לא היה דופק בהתחלה והרופא אמר לחכות חודש

פשוט יש נשים שמגלות מוקדם

ורופאים אחרים לא אכפת להם מזה

ישר גרידה

וכבר היו המון מקרים...

בטח שלא רוצה לישון בבית

שהיא תוריד אצלה שעות שינה ותעורר אותו

וסליחה על הציניות

אבל אם הוא לא נרדם עד 12 הגיוני שהוא ישן יותר מדע מאוחר בצהריים.

יכול להיות שצריך לברר עם המטפלת ואולי לנסות להעביר אותו לשינה אחת. אולי שתחזיק אותו ער בבוקר וב12 בצהריים תשכיב לישון. ואז נגיד הוא יישן עד 2:30 או 3 . והגיוני שבערב השינה שלו תוקדם קצת.

חוץ מזה יכול להיות שהוא לא נרדם כי מאד מעניין לו איתכם.

שזה נחמד אבל אם זה מעיק כבר אז צריך איכשהו לנסות לעשות אוירה יותר רגועה בערב. להחשיך יותר את הבית, אולי לשכב איתו ביחד בחדר, לסגור את הדלת, ולא לתת להסתובב בכל הבית.

אחרי כמה שמן אולי תכנסו יותר לשיגרה.

וחוץ מזה זה תקופה כזאת ובסוף זה עובר ואת תראי שהשינה שלו תתאזן. זה לא יימשך ככה לתמיד...

במיטה לבד במיוחד כזה הרבה זמן.

בקשר למוצץ- שימי שמיכה דקה או חיתול מעל המוצץ כך שיתמוך בו ולא יפול.

שימי לב שזה לא מכסה את האף/ לא מסוכן לו.

חצי שעה לבכות? זה המון המון זמן.

קורטיזול למשל, שמחליש את פעילות מערכת החיסון ומערכת העיכול. אם אני מבינה נכון ההיגיון של הגוף הוא שבכי=מצב חירום, וכשצריך לגייס משאבים לטפל במצב חירום יש לזה עדיפות על פעילות שגרתית של כל המערכות בגוף.

אלא שאצל תינוק קטן, הפעילות השגרתית של מערכת החיסון ומערכת העיכול חשובה הרבה יותר מאצל מבוגר, וגם לפגיעה קטנה בה עלולות להיות השלכות בעייתיות.

בקשר להתפתחות המוח אני לא ממש יודעת, אבל מי שמתעניינת יכולה לגגל ולמצוא את המחקרים של ד"ר נילס ברגמן (ולחזור לספר לנו עליהם )

ויש גם הפן הרגשי, שבת 30 הזכירה. גם הוא חשוב מאוד.

עד כאן מהבנתי וממה שידוע לי. מכאן - לשיקול דעתך. אותך הקב"ה מינה להיות האמא של התינוק הזה, והלב שלך ודאי יכוון אותך נכון 

עד היום הוא היחיד מהאחים שפוחד לישון לבד... (כבר בן עשר).

בזמנו היה נראה שלמד איך להרדים את עצמו לבד וכלפי חוץ לא בוכה ונראה רגוע, אבל עם השנים גילינו שיש לו טראומה שלא עוזבת אותו... בילדים הבאים כבר הייתי יותר חכמה. ה' נתן לנו אותם כי הם צריכים אותנו. גם בבית יתומים התינוקות לא בוכים כי הם לומדים שזה לא יעזור ואף אחד לא יבוא, אבל ה' רצה שתינוקות יגדלו אצל הורים ולא במוסד קר...

אני מאוד מתחרטת שלא נעניתי לו כשהיה צריך אותי, אני רואה בעיניים שהוא נפגע מזה. אבל משתדלת היום לתת לו הרבה חום ואהבה, ולאט לאט הוא משתפר.

נכון להיום אין אף כמות אלכוהול שהצליחו להוכיח שבטוחה לצריכה בהריון, וארגוני הבריאות ממליצים להימנע לגמרי. אם אני לא טועה, העובר מקבל אלכוהול במינון יותר גבוה ממה שנמצא אצל האם. רוב העוברים לא יינזקו מחצי כוס כנראה, אבל את לא רוצה להיות המקרה האחד שכן... ממליצה להימנע.

תחפשי בקרבתך, בד"כ הייעוץ חינם אם את קונה ממנה מנשא ואם לא הוא 100-200 ש"ח שבעיני זה שווה כדי לקנות מה שטוב לך ולא לקנות ואח"כ לחפש למכור את זה ביד 2 בחצי מחיר כי זה לא נח לך.

(אגב, ביד 2 יש הרבה מנשאים בזול במצב מצוין באדיבות נשים שקנו והשתמשו רק פעם-פעמיים )

זה סופר מורכב!! לי אחותי עזרה עם זה. ומודה שלקח לי זמן להבין מה ההבדל בין כל הסוגים

אני ממליצה בחום על אביגיל וייסגלס, יועצת מנשאים ואישה טובה שנעים להכיר.

חיבוק לשתיכן!

יותר לחיפושיות שקופות קטנטנות והמקור שלהן הוא באמת מהספרים אז חדשות טובות וחדשות רעות:

הן נקראות פסוקאים. חדשות טובות: לא מסוכנות כלל עד כמה שידוע לי, יעלמו ברגע שמזג האויר יתקרר ויהיה פחות לח. חדשות רעות: מטילות ביצים שיבקעו בקיץ הבא כשמזג האויר יחזור להכות. הן מתרבות באקלים חם ולח ואוהבות חומרים טבעיים בלבד כגון נייר ובדים טבעיים - 100% כותנה, משי וכדומה. הן באמת כובשות אזורים נוספים בבית על ידי שיטוט על הקירות הלחים.

אני כזאת מומחית פשוט כי גם אנחנו סבלנו מהן. הזמנו מדביר מומחה שהשתמש בנרות עשן מיוחדים שהוא הדליק במס' חדרים בבית (כמובן שהיינו צריכים לעזוב את הבית ליום יומיים) וזה לא הועיל כי הן מצויות בתוך הספרים וכדי להצליח צריך לרסס כשכל הספרים פתוחים.

מה כן עזר? למזג את הבית ולהשתמש בתוכנית יבוש ולא קירור. ברגע שהקירות יבשים הן לא נעות מאזור לאזור. להקפיד שהמיקום של ספרים/תמונות - כל מה שעשוי מנייר - לא יהיה מול פתח המזגן.

ברגע שמגיעים החמסינים היבשים של תשרי-חשוון להוציא החוצה את הספרים לאוורור ויבוש. הן לא שורדות בחום השמש.