פורום הריון ולידה (עמוד 4841)

היה לי אותו דבר...
זה באמת נורא-נורא! מלחיץ! אני אחרי שהיא חזרה לנשום ...ולצרוח!!! בכיתי יחד איתה מהלחץ! בעלי לקח אותה בידיים וניסה להרגיע את שתינו....(אותי היה יוצר קשה להרגיע..)
אני ממש מבינה את הלחץ שלך.
אבל אם היא בסדר, ורגועה... (וגם אכלה וישנה כמו שכתבת) אז לא נראת בעיה. רק אותנו האימהות הלחוצות שצריכות להרגע...
חיבוק גדול!

חיבוק לשתיכן!

קורה מידי פעם לתינוקות...
חשוב לא להיבהל ולעשות עניין יותר מידי כי זה יכול להפוך לרצוני בשביל להלחיץ ולקבל צומי...
לפי מה שידוע לי פעלתם נכון...
זה בהחלט מבהיל.

יותר לחיפושיות שקופות קטנטנות והמקור שלהן הוא באמת מהספרים אז חדשות טובות וחדשות רעות:

 

הן נקראות פסוקאים. חדשות טובות: לא מסוכנות כלל עד כמה שידוע לי, יעלמו ברגע שמזג האויר יתקרר ויהיה פחות לח. חדשות רעות: מטילות ביצים שיבקעו בקיץ הבא כשמזג האויר יחזור להכות. הן מתרבות באקלים חם ולח ואוהבות חומרים טבעיים בלבד כגון נייר ובדים טבעיים - 100% כותנה, משי וכדומה. הן באמת כובשות אזורים נוספים בבית על ידי שיטוט על הקירות הלחים.

 

אני כזאת מומחית פשוט כי גם אנחנו סבלנו מהן. הזמנו מדביר מומחה שהשתמש בנרות עשן מיוחדים שהוא הדליק במס' חדרים בבית (כמובן שהיינו צריכים לעזוב את הבית ליום יומיים) וזה לא הועיל כי הן מצויות בתוך הספרים וכדי להצליח צריך לרסס כשכל הספרים פתוחים.

 

מה כן עזר? למזג את הבית ולהשתמש בתוכנית יבוש ולא קירור. ברגע שהקירות יבשים הן לא נעות מאזור לאזור. להקפיד שהמיקום של ספרים/תמונות - כל מה שעשוי מנייר - לא יהיה מול פתח המזגן.

ברגע שמגיעים החמסינים היבשים של תשרי-חשוון להוציא החוצה את הספרים לאוורור ויבוש. הן לא שורדות בחום השמש.

 

 

קודם חיבוק גדול על החוויה הלא נעימה שעברת.

לגבי האוכל- התייעצת לפני ששילבת דייסה? כי בעיקרון לא אמורים לתת דייסה לפני גיל חצי שנה. זה כבד להם על מערכת העיכול.

(אולי התכוונת לתמ"ל ולא דייסה?)

אכילה כל 4 שעות בגיל הזה נשמע סבבה ממש.

אם ההפרש היה יותר אולי היה מקום לחשוב שאין לו כח לאכול כי הוא חלש ואם צפוף יותר אז אולי לא היה שבע מספיק.

4 שעות נשמע מעולה. יכול להיות שהוא ניזון מצויין גם אם את לא מרגישה את זה. קשה לדעת בהנקה.

השאלה איך הוא היה בתקופת ההיריון וההפלה. גם אז אכל כל 4 שעות?

כדאי להתייעץ לגבי המשקל יכול להיות תקין ויכול להיות שלא. יש תינוקות רזים שהכל בסדר איתם ויש תינוקות רזים כי באמת לא ניזונים מספיק.

 

אצלנו הילד לא היה עולה במשקל וכל הקלוריות היו הולכים לגובה.

 

האם היה חולה  בחודש האחרון ??

עלה 6 ס"מ.

האחות בטיפת חלב גם תמכה בדייסה (בשילוב תמ"ל), בגלל קצב העלייה במשקל

ב"ה לא היה חולה.

זה לא שאין עליה וכל 4 שעות זה נשמע רגיל לחלוטין בגיל כזה...
הרבה תינוקות סביב הגיל הזה מתחילים פתאום לזוז הרבה ואז קצב העליה במשקל שלהם פוחת באופן משמעותי...
הבת שלי בערך בגיל הזה לא עלתה בכלל וגילינו שזה בגלל אלרגיה לחלב כשהפסקתי לאכול חלבי היא עשתה קפיצה של חצי קילו בשבועיים...
הוא רגוע במשך היום? אם הוא לא רגוע בעיקר בלילה זה בהחלט יכול להיות שיניים...

עכשיו בנסיונות להתהפך הפוך..
התחיל יותר להתפרע בלילות ולהתהפך כמרדנות.

לפני ההריון הוא היה רגוע ממש,במהלכו מצאתי את עצמי מניקה בלילה (מה שלא היה לפני כן) ועכשיו הפסקתי שוב. אבל למרות זאת הוא קם ללא הפסקה קודם ועכשיו...
הלילות ללא שינה.

לפעמים גם לא רוצה לשחק במשך היום
לפעמים גם נהיה תלותי ורק על הידיים...
וצורח ללא הפסקה, גם על הידיים.

איך גילית על האלרגיה?

ואמאשוני- בהתחלת ההריון עוד לפני שידעתי, רק העברתי אותו לאכול כל ארבע שעות..
בכל מקרה, הרגשתי שמשהו השתנה בהנקה..

זה נפוץ אצלנו במשפחה והיא פלטה הרבה ויותר אם קיבלה תוספות וסבלה מהבטן כשראיתי שהיא לא גדלה הפסקתי חלב וזה מה שעזר...
(אח"כ גם גילינו אלרגיה לסויה)

רופאת התפתחות אמרה את זה

לא אני

 

עדין זה מלחיץ

למה זכור לי שתינוקות אמורים לאכול כל שלוש שעות?

לא סגורה על זה, אבל אם הוא לא עולה במשקל אולי זה המקום להוסיף עוד 2-3 הנקות ביום.

תינוק שהרגע נולד אמור לאכול בערך כל 3 שעות...
תינוק בן 4 וחצי חודשים תקין לחלוטין שיאכל כל 4 שעות אם הוא לא מבקש קודם... (תקין גם שיבקש כל שעתיים וחצי)

אם דקה פלוס מינוס אני היתי יוצאת 

ושיהיה בשעה טובה כמובן 

תעדכני

בערך 40 שניות...

אני רוצה כבר ללדת

האפידורל הרדים את כל חלק הגוף התחתון. אך היה חשש שיהיה צורך בניתוח (מה שבאת היה), אז אולי זה קשור.

בע"ה

האפידורל מרדים גם את הרגליים..

בשעה טובה

הרדים לי את הבטן והגב, לא הרדים את הנרתיק

(כמובן גם לא רגליים)

הרבה נשים בכלל לא מקבלות איתו ויש כאלה שכן מקבלות באופן סדיר אבל הן הנדירות יותר.
רמת המניעה בשני המצבים שווה

סרזט מונע ביוץ ווסת.

 

אגב נשמע בלתי מקצועי שרופא נתן לך מרשם לזה בלי להסביר דבר כ"כ בסיסי בהשפעת הכדורים.

גם בעניין הכתמים אני מניחה שהוא בכלל לא התייחס לזה.

תקראי טוב את העלון לצרכן.

אם את מרגישה עוד תופעות חשודות תפני לרופא אחר מקצועי שיסביר לך בדיוק את כל ההשלכות של נטילת סרזט.

אם מציק לך תופעות הלוואי זה לא מצווה לסבול. תפני לרופא לבחון אופציות אחרות.

גלולות זה לא משחק ילדים.

הוא מונע קליטת הריון ע"י מניפולציה הורמונלית,

יש נשים שגם עם הנקה וסרזט מקבלות מחזור בקביעות אבל זה לא אומר שהוא לא מנוע הריון

ולפעמים מונע גם מחזור.

אם את מניקה זה כבר אינדיקציה לחוסר דימום....

אז אין חשש להריון לדעתי. זה מונע הריון... יכול להיות שבאמת זה דילג לך על המחזור.

לא היה לי מחזור שנה וחצי

והרופא אמר שזה תקין

ביום שעשית הפסק לפני שקיעה את טובלת אחרי בשבוע הבא(עשית יום שישי לפני שקיעה את טובלת בערב שבת שאח"כ)
בדיקה בבוקר רצוי ישר שאת קמה ערב עד כמה שידוע לי עדיף לפני שקיעה.

תבררו עם הרב.. בפעם הראשונה שעשיתי שבעה נקיים והייתה בעיה באחד העדים התייעצתי עם הרב והוא לא הבין למה.עשיתי מוך דחוק אחרי לידה- ועוד בניתוח.. תשאלו!

לא אמר לא לעשות מוך דחוק, אבל אמר לעשות רק 2 בדיקות, בראשון ושביעי..

שלא לעשות מוך דחוק בגלל תפרים.

 

כדאי להתייעץ עם רב איך ומתי לבדוק עוד לפני שהדימום נגמר.

אם אני לא טועה אחרי לידה לא עושים בימים אלה.

לא בטוחה!!! אך כדאי לבדוק.

שישי או בשבת. רק אם ממילא מתעכבים עם הטבילה  - כגון שהיתה צריכה לטבול ביום רביעי או חמישי ומסיבה מסויימת לא טבלה, אז עולה שאלה לגבי טבילה בערב שבת. אין שאלה לגבי מוצאי שבת.

 

וגם אם עולה שאלה כזו לגבי ערב שבת, תמיד לשאול רב ולא לפסוק בעצמך.

הפסק - לפני שקיעה.

אחריו מוך דחוק - מלפני שקיעה ועד אחרי צאת הכוכבים.

למחרת בדיקה אחת בבוקר ואחת בערב *לפני* שקיעה - וכך במשך שבעה ימים.

במוצאי היום השביעי את טובלת.

 

דוגמאות:

אם עשית הפסק ביום שישי לפני כניסת שבת - הבדיקה האחרונה היא כעבור שבוע, לפני כניסת שבת הבאה, ואת טובלת בליל שבת.

אם עשית הפסק בשבת - הבדיקה האחרונה היא כעבור שבוע, בשבת הבאה לפני שקיעה, ואת טובלת במוצאי שבת.

אם עשית הפסק בראשון בערב - הבדיקה האחרונה היא כעבור שבוע, בראשון הבא לפני שקיעה, ואת טובלת בראשון בלילה - אור לשני.

אחרי לידה אולי המצב שונה.

שלוש בדיקות הן בוודאי הכרחיות ואין מצב להיטהר בלעדיהן - ההפסק, בדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום השביעי.

לגבי כל השאר כדאי לשאול רב מה הכרחי ומה לא.

 

 

הכי טוב זה הפסק 40 דקות לפני שקיעה,

מוך דחוק כ5 דקות לפני השקיעה עד צאת הכוכבים

יום ההפסק זה יום הטבילה, מאוד קל לזכור, ההפסק בערב שבת לפני השקיעה?

הטבילה גם בערב שבת לפני השקיעה,

והבדיקה השניה חייבת להיות לפני השקיעה בכל ה7 נקיים, כבר היו נשים שמרוב ההכנות לטבילה פספסו את הבדיקה השנייה מה שיצר להם ממש בעייה,

בהצלחה יקרה, העיקר בנחת בלי עצבים ולחץ

יותר נכון אחרי צאת הכוכבים...

כתבת "

ההפסק בערב שבת לפני השקיעה?הטבילה גם בערב שבת לפני השקיעה"

צריך להבהיר שבכל יום שהוא לא ליל שבת הטבילה היא *אחרי* השקיעה.

בליל שבת דומני שיש חילוק בין ספרדיות לאשכנזיות.

 

 

ספרדיות טובלות אחרי השקיעה כבר בבין השמשות, אשכנזיות מחכות לצאת הכוכבים.
זה לא כל כך משנה כי ממילא כדאי להגיע למקווה בהקדם בגלל התור..

וכדאי לשאול רב לגבי הבדיקות כל יום, אם יש עדיין רגישות וחשש שהבדיקה תפצע בהחלט יש מקום לחסוך בבדיקות. וגם לא לעשות מוך דחוק.

אבל כדאי לנסות בכל זאת

בדר"כ עד לפני 6 שבועות עדין חוזר הדימום

את יכולה לנסות רק תקחי בחשבון נפשית שאחרי לידה קורה הרבה שההפסק הראשון שעושים הוא לא האחרון...

ותהיו בקשר עם רב.

אז אין וסת למשך כמה חודשים לפחות.

לשאול רב מראש אם יש הנחיות רלוונטיות לגבי מספר הבדיקות

על שאלתך השניה לא ידוע לי ??

ומנסים להרגע, להסיח את הדעת מהדברים המעצבנים...

עוד לא הלך לי עד הסוף...אבל מנסה כל פעם כשזה קורה...

 

לי עוזר ללכת לאפות עוגיות או משהו, לנגן, לצייר או משהו אחר שמרגיע.

 

אז למה זה צריך לכאוב כ״כ ? סליחה על השאלה אני באמת לא מצליחה לישון בגלל זה...

עשו לי בפתיחה 3 וגם בלי פתיחה וזה ממש לא נורא

טיפטיפה מציק יותר מאולטרסאונד פנימי אבל ממש רק טיפטיפה!

וכשצוואר הרחם עדיין סגור ומאוד לא מוכן- זה מכאיב.

בלידה י כמה חוויות מכאיבות-

אבל הכל שווה בסוף...

 

ואני פחדנית מארץ הפחדניות.

 

ברוב הלידות הגעתי אומנם עם פתיחה של בין 7-10 אבל בלידה האחרונה הגעתי עם סתם דימום ארבעה ימים לפני הלידה וגם אז הבדיקה נעשתה בעדינות ולא הכאיבה ובמקרה הזה היתה פתיחה 1.

 

אם זו מיילדת בקבלה זה ממש לא אמור להכאיב. אם זה רופא/רופאה תבקשי לפני הבדיקה שיבדוק פתיחה בלבד ולא יעשה סטריפינג (אני חושבת שכך קוראים לזה) בלי רשות מפורשת שלך.

 

בשעה טובה יקרה.

יש נשים שזה הדבר הכי נורא שקרה להן בלידה

ורוב הנשים במקומות שונים באמצע.

 

זה נורא אישי ותלוי רגישות של האישה-פיזית ורגשית, עד כמה הפתיחה מתקדמת-ככל שהפתיחה גדולה יותר זה פחות מורגש, ועד כמה הבודקת עדינה.

באמת נשמע מפחיד אבל מבטיחה שלך שכשתגיעי לקבלה רק תרצי לדעת מה הפתיחה שלך

והצירים קצת הרבה יותר מפחידים וכואבים 

 

הכי טוב לשכב בנחת, להרפות, לחשוב על משהו אחר, אם מישהי יכולה לתת לך יד זה גם טוב, 

לשים את האגרופים מתחת לישבן ממש עוזר

מה שכן- תגידי לפני לרופא שיעשה בעדינות,כי אותי זה אסר..וזה היה מבאס.

אל תשקיעי בזה מחשבות בכלל.זה עובר תוך חצי דקה ועם הציר הבא כבר שוכחים שזה היה..

זה ממש רגע קטן של אי נעימות וזהו

אני ממש זוכרת את הבדיקה כמשהו רגיל ולא כואב, כנראה אלה שסיפרו לך באמת כאב להן אבל לא מחייב לכולן, בדיקה בלחץ יכולה להכאיב תנשמי עמוק ותחשבי שזה כולה בדיקה.
והכי משמח שזה מקדם ללידה.

אם את מגיעה בשלב מתקדם את ממש לא אמורה להרגיש כלום כלום! 

ואם לא- המילדות מאוד נחמדות, בפרט בלידה ראשונה! ואת יכולה להסביר להן שאת נורא פוחדת, הן תעשנה לך בעדינות מירבית ואת לא תרגישי כאב רציני בכלל. 

 

אני הגעתי בפתיחה 5-6,

והראש של העובר היה נורא למטה והבדיקה כאבה לי מאוד!

לכותבת: תתפללי לקב"ה שיתן לך שליחים טובים ותוכלי כמובן לבקש שיעשו בעדינות..

בהריון הראשון הייתי בשמירה 3 חודשים.

במשך השלושה חודשים עשו לי פעמים בשבוע בדיקה פנימית. תכפילו פעמים בשבוע כפול 3 חודשים.

 

לי זה נראה הבדיקה הזאת, הדבר הכי הכי שטותי בלידה. הלואי וזה יהיו הכאבים.

לשים אגרופים מתחת לישבן ולפסק את הירכיים לצדדים כששתי כפות הרגליים נוגעות אחת בשנייה (נשמע קצת מסובך אבל ממש לא). שמעתי על זה ממיילדת ותיקה מאוד שהפכה לדולה, ובאמת מאז ששמעתי עשיתי ככה בכל הלידות שלי ולא כאב לי בכלל. בלידות שלפני זה היה לי לא נעים, אבל נסבל בהחלט.

 

שיהיה בשעה טובה!

ולא כאב... התנוחה מאוד עוזרת..

לפני כן רופאה אחרת עשתה לי בדיקה וממש כאב לי, הייתי מראש בתנוחה לא נוחה, חצי שוכבת חצי יושבת ובנוסף הרופאה לא הייתה כזאת עדינה.

תנסי את התנוחה שהסבירה קודמתי..

בברכה ללידה קלה!

וזה היה בפתיחה 1.. מה שחשוב זה להיות רגועה ולעשות את התנוחה שאמרו פה שמאוד עוזרת והכל יהיה בסדר בהצלחה!! לידה קלה ומהירה!!

מה המינון של folic acid

שזה חומצה פולית.

צריך 400מק"ג

(0.4 גרם)

הוא אמר שכן

קבעתי תור לשקיפות עורפית ולסקירת מערכות מוקדמת, והתברר שזה גבר שיעשה לי את שתי הבדיקות האלו.

ניסיתי להחליף לבודקת-אישה- ואין. לא רק בעיר שבה קבעתי, אלא בערים הסמוכות גם כן.

 

אוף!

שלחתי פניה דרך האתר של הקופ"ח (לפני כמה ימים) ועוד לא ענו לי. בסו, אני איאלץ להתקשר אליהם, ולא בא לי להתחיל להתווכח ולהתעמת.

 

תגיד, זה לא טריוויאלי שאישה תרצה שאישה תבדוק אותה, בבדיקה כזו? מה זה שיש רק גברים?

 

אוף.

זה לא כזה נורא לרוב הבדיקות האלו מתבצעות בטנית ולא וגיניאלית אבל גם אם זה וגינאלי זה לא כזה נורא אם זה מאוד מפריע לך את יכולה לעשות באופן פרטי ולבדוק עם הקופה לגבי החזרים

במבנה גוף (אצל רזות יותר קל לראות בטני) וגם סתם כך יכול להיות שלא רואים מספיק טוב בבטני ואז צריך לעבור לוגינאלי..

ובשתי הפעמים עשו לי גברים..

לא חשבתי אפילו לבקש אישה.. נשים שעושות את הבדיקות האלה הם מאוד נדירות ובדכ תפוסות לפחות ארבעה חודשים קדימה.

הכול ברור גם במבנה גוף אחר הוא פשוט אמר שיותר קל לראות במבנה גוף מסוים.. גם אני לא חשבתי לחפש אישה פשוט כי גם לגבר התורים נתפסים מהר

והרופא אמר שזה מוקדם מידי לעשות בטני..
אז הוא התחיל בוגינאלי ועבר לבטני.

וזה לא היה כל כך נורא.
בסך הכל אחרי שהוא מסדר את המכשיר, הוא מסתכל על המסך בעיקר.

פעם גם בחדר לידה, כשהגעתי עקב חשש לירידה בתנועות, התעקשתי שרופאה תעשה לי את האולטרסאונד. בהתחלה אמרו לי - אין רופאה, יש רק רופא. אחרי שהמשכתי להתעקש (בתמיכת בעלי, כמובן), הביאו לי רופאה.

כן, לדעתי לגיטימי ביותר לרצות שרק אישה תבדוק אותי במקרים כאלו. 

אבל זה לא כ"כ פשוט להשיג מרשם..
לי אמרו שצריך לבקש מגניקולוגית שצריכה לכתוב מכתב שמסביר למה דווקא את התרופה הזאת שהיא יותק יקרה והיר צריכה לקבל אישור.
יכול להיות שזה יותר קל מזה, שווה לנסות!
)אני קיבלתי מרשם מדודה של בעלי שהיא רופאה ושילמנו מחיר מלא- 270 ל10 כדורים אבל זה שווה כל שקל!)
בהצלחה!!

הפרמין לא עזר בכלל...התייבשתי ונזקקתי לעירוי שגם אותו הקאתי...
גם עם זופרן אני סובלת מהקאות אבל הרבה יותר טוב..

אז כנראה שינו נהלים
(האנונימית שמקבלת עכשיו)

דחוף תנסי להשיג מרשם...
25 שקלים ל10 כדורים...
זה לא נורמאלי לשלם כל כל הרבה
צריך משכנתא

הרופא נתן לי זריקת פרמין- והרגשתי הטבה מיידית.

לי לא עזר. נותנים בכדור או בנר. הרעיון שזה עובד על מערכת העיכול.

לא ניסיתי זופרן- זה כבר ממש השלב הבא, אבל מכירה נשים שזה ממש הציל אותן. אותי אישית טיפה מלחיץ זופרן כי זה כבר תרופה קצת יותר רצינית- אבל הייתי במצב באמת קשה, ואם הכדורים שאני לא לוקחת לא היו עוזרים לי- הייתי לוקחת בסוף.

ממליצה שוב על התרופה שפשוט מצילה אותי- דוקסילמין ופרודקסין (זה פשוט אניטי-היסטמינים וויטמין B, ככה שזה משהו מוכר ולא מפחיד). מספיק מרשם מרופא משפחה. במכבי עם ההנחה זה עולה בערך 32 ש"ח ל100 כדורים.

ממליצה בחום. נחשב אפילו יותר בטוח מפראמין (שבדיוק אושר סופית השנה שלא גורם נזק לעובר, ב"ה).

 

לגבי הצריבה- אני הייתי מקפיאה יוגורטים במקפיא עם כפית ואוכלת אותם כמו ארטיק. זה היה טוב בשבילי גם בשביל התחושת בחילה שאחרי. חוץ מזה אין לי עצות ורק הרבה אמפתיה...

מאוד גדולה ואת שותפה לשליחות הזו בהחלט
שליחות למען עמ"י.
בעז"ה תנסי להתחזק ולבטוח בקב"ה שהכל טוב והכל לטובה ועוד מעט בעלך יסיים את המילואים וישוב הבייתה ותהיו ביחד.

לא הרבה נשים מסוגלות למה שאת מסוגלת

כל הכבוד לך 

מחזיקה לך מלא אצבעות!!!!

 

 

תתפללי ותבקשי שהוא כן יחזור בליל טבילה. קטן על ה' לארגן לך כזה דבר...

תזכו בע"ה להריון.

מתפללת עלייך.

תחשבי שעמ"י נמצא בצרה שהיא לאומית. כולם שותפים לה במעגל כזה או אחר.

קרה לי פעם שבעלי יצא בצו 8 ביום שהייתי אמורה לטבול.

גם הפעם בעלי גויס לחודש.

יש הרבה שגוייסו ליותר מחודש ככה שמן הסתם לרבות מהן התפקשש ליל טבילה.

תחשבי על נשות הדרום שחוו כ"כ הרבה אזעקות בשעות לא שעות במיוחד התחזקות שיגור הטילים בדיוק בזמן הטבילה.

לצאת מהבית זאת מסירות נפש. להתארגן, לטבול כל זה ממש לא פשוט.

שמעתי על כמה וכמה שלא התקלחו שבוע כי במקרה של אזעקה לא יספיקו לצאת ולקחת את הילדים למקום מוגן.

בקיצור, לא פשוט לאף אחד.

לא באה להקטין מהקושי שלך, אלא להראות שיש כאן מציאות לא נורמלית של כלל עמ"י.

ובעלך מגוייס עכשיו כדי להתמודד עם המציאות הלא נורמלית הזאת ובע"ה להחזיר את השקט.

את ליל המקווה את יכולה להקדיש לתפילות לזכות עמ"י. מסירות נפש של נשות ישראל. עמ"י צריך הרבה זכויות עכשיו.

בהצלחה!

אתגר לא פשוט...

בעלי כבר שנה בסדיר.. מוזמנת לאישי לעוד חיזוקים:-* אבל זה כ"כ שוןה את ההקרבה שלכם!!

תיהי חזקה!!!

ואולי הקב"ה יפתיע אתכם...

אני כל כך מזדהה איתך. בעלי חזר ביום רביעי מצו 8 של 36 יום! אני מקווה שיעבור לך מהר. אני לא ביקרתי אותו בזמן שהיה מגוייס, אבל אולי תבקרי אותו אם אפשר. שולחת חיבוק ענק<3

תנסי לעשות ומקווה מאד שתצליחי לי היה כך והצלחתי למרות שחשבתי אחרת....

 

בהצלחה רבה!

מנסיון, אחרי שחשבתי כמה פעמים שזה לא טהור..

רב התיר משהו שהתלבטנו אם לשואל.. (מרוב שהיה ברור שלא...)

אפשר מאוורר ליד המיטה (לא קרוב מדי). ואם לדעתך ממש חם תורידי שכבה אחת. תקפידי שהחדר יהיה מאוורר ותבדקי שהוא לא מזיע ושמרטיב טיטולים מזל טוב שוב!

אם אין מזגן.

הייתי ממליצה להוריד בהדרגה ולראות שלא קר לו.

ואם יש מאוורר- ממש להקפיד שלא יהיה עליו, זה לא בריא.

כמו שאמרו, מאוורר לא ישירות על הקטנטן.

שכבה אחת, אבל ייתכן שגרביים כן צריך. לפעמים כפות הרגליים קרות בעוד שהראש חם.

 

מזל טוב ושתזכו לגדלו בנחת!

אפשר אפילו שכבה אחת קצרה... ואם את רורה שהרגלים קרות גם גרביים...
לקרר ע"י מאורר לא עליו שלא יתקרר עם עדיין חם מידי אפשר לשים ליד המאורר בד רטוב או שקית של קרח...

בעזהי"ת

 

2 שכבות, שמיכה ומזגן..

עיקר הבעיה זה הזרמים שעלולים להזיק...

ואיך הזרמים אמורים להזיק?

אם לא מכוונים אותם לבטן זה אמור להיות בסדר, לא?

 

 

ובשלב מוקדם זה יותר בעייתי למיטב ידיעתי...
לא יעזור לא לכוון את הזרמים לבטן כי יש גם נקודות בעיתיות בגב וברגלים וכו'...
ויש בעיה נוספת של מים חמים לאורך זמן ונוספת של חידקים שגדלים במערכת של הגקוזי ומסוכנים יותר בהריון...

זה בעייתי עיסוי פטמות בתחילת ההריון?

גם אני חשבתי ש10 דקות לא יזיקו ואח"כ אנוח.

נכנסתי בריאה וחזקה ואחרי 10 ד' כמעט התעלפתי. לחץ הדם הנמוך ממילא בהריון יורד עוד יותר וזה מסוכן!

לקח לי יום וחצי להתאושש מהחוויה..

כמו באמבטיה גדולה?

בעלי יהנה מהג'קוזי ואני אצטרף לאמבטיה חמימה ונעימה?

(לא מומלץ אם אם הלחץ דם שלך נמוך יחסית ולא להרבה מידי זמן)

אבל קראתי שכדאי מאוד להחזיק אותה הרבה הרבה עור אל עור, כלומר ממש תשבי איתה צמוד אלייך כשהעור מגולה והיא קרובה אלייך..

לעשות איתה ביחד אמבטיה כשהיא קרובה אליך, אבל את לא מציעה לה לינוק כדי לא ללחוץ עליה ולהעמיק את ההתנגדות.

לפעמים זה עובד.

ודווקא תינוקת שינקה מלא.

בגיל תשעה חודשים היא הגיבה בדיוק כמו שאת מתארת. הסתבר שהצמיחה שיניים. במשך כמה ימים היא שתתה חלב שאוב כשהיתה ערה, והסכימה לינוק רק בלילה מתוך שינה או ביום לקראת הירדמות.

 

אל תתייאשי. יתכן שזו הסיבה. ואם לא שיניים, לפעמים פטריה או פצע בפה. תמשיכי לנסות להציע לה ותמשיכי לשאוב.

 

אני לא יודעת אם עניתי לך בכיוון. השאלה היא למה החלב התמעט כל כך לאחרונה?

האם ניסית מטרנה קומפורד או סימילאק ג'נטל? זה כולל חלב פרה, אך ללא לקטוז. אצלי עובד טוב ב"ה.

אגב, רופא הנשים שלי אומר שאין בעיה עם סויה, אבל אני בכל זאת סוברת כמוך.

את יכולה לקבל דוגמיות למה שהצעתי ממטרנה. תתקשרי אליהם.. לסימילאק אין דוגמיות של זה, אבל הם נותנים שובר הנחה.

בהצלחה!

והמסקנה הסופית הייתה שאין מסקנה...

כל אחת וכל זוג צריך לעשות את ההחלטה שלו, ולהשתדל להתחשב בסביבה.

האם מכובד שאישה דתית תלך בפאה? האם מכובד שאישה דתית תלך במטפחת ולא בפאה? יש המון זרמים וסגנונות בצניעות... יש כאלה שבעיניהם צנוע ומכובד לגמרי שאישה תניק מכוסה בציבור, וכאלה שבעיניהם לא צנוע אפילו שתלך לחדר אחר להניק כי "יודעים מה את עושה שם".

בסופו של דבר זו הכרעה שלכם. בציבור אין נורמה אחידה בעניין הזה.

שימו לב לקחת בחשבון גם את טובת התינוק, לצד שאלות הצניעות החשובות.

 שההעדפה הפרטית שלי משנה לכם משהו -

אני מרגישה לא ככ בנוח להניק ליד גברים (גם מסורבל לי עם הכיסוי) ולכן תמיד כשאני יכולה מעדיפה לברוח לחדר פרטי (לפעמים זה סתם תרוץ לברוח...) - אבל טובת התינוק במקום הראשון. ז"א שאם אני למשל במרפאה, ואין לי לאן לברוח ואני אפסיד את התור שלי אם אצא מחדר ההמתנה, וזו אכזריות כלפיו לא להניק אותו בגלל זה כשהוא רוצה, ולמען האמת ההנקה חשובה אז מאוד גם לי, כי הוא נחשף לאלף חולרות באוויר של המרפאה שכל הממתינים בתור נושמים בחדר הסגור, ודווקא אז חשוב לו לקבל את הנוגדנים המיידיים שבהנקה (אני לא שואבת אבל גם אם הייתי שואבת זה לא אותו דבר, כי זה לא תגובה חיסונית מדויקת למה שסביבנו באותו רגע כמו הנקה ישירה) - אז אני אתכסה ואניק בציבור למרות חוסר הנוחות שלי ואולי גם של חלק מהנוכחים. טובת התינוק קודמת. אני יכולה להתמודד, הם יכולים להוציא עיתון ולקבור את הראש, לא פיר שהתינוק דווקא יפסיד מהסיטואציה, הוא הכי חסר אונים בסיפור הזה... וזה השיקול שאני אפעיל גם אם אני אצא לחדר מדרגות הומה באזעקה - חשיפה להרבה אנשים=חשיפה להרבה מחלות. טובת התינוק במקרה כזה היא כן להניק. במקרים אחרים, כשיש אפשרות, טובתו היא דווקא להיות איטי בחדר פרטי ונינוח. אני עצמי מרגישה ככה הרבה יותר טוב, והוא מושפע מאיך שאני מרגישה.

אני תפרתי שיכמית הנקה שלא רואים דרכה כלום  דומה לשל ויפה

כי לא הסתדרתי עם כל מיני חצאי סינרים ואז הרגשתי לא בנוח

 

הילדים הכי חשובים !!! והבריאות שלהם.

שהם אפילו לא מבחינים בכך...

ויש הרבה שזה גורם להם לחוסר נעימות.

לא אומרת שזה השיקול היחיד.

יש גם גברים שמפריע להם שאשה (צנועה) הולכת ברחוב.

לכן יש גבול לכמה שאפשר להתחשב אבל יש גם גבול לכמה פס אני שמה על אחרים. 

(לא היית רוצה לגור באיזור שבו השכנים שמים מוזיקה בשיא ווליום עד השניה האחרונה המותרת על פי החוק למרות שהם 100% בסדר עם החוק)

 

בכל אופן, ההכלה שכתבת ממש לא נכונה.

כי כאן אין פגיעה באחר - זה האמא והתינוק שלה נטו .
אני רואה בזה דבר טבעי ונפלא וכל כך כואב לי לשמוע נשים שמפסיקות להניק בגלל הדברים האלו בדיוק.
מה גם מי שיש לה יותר מילד אחד בוודאי מצאה עצמה בגני השעשועים , מרכזי קניות ומה לעשות שהתינוק רעב? אז מניקים עם כיסוי וזה הכל אין פה התרסה או הצקה למישהו מה הקשר לשים פס? אני לא עומדת לגברים עם חזה חשוף ומניקה אני עושה את מה שהטבע קורא לי לעשות ומי שלא מבין את זה משהו לא בסדר אצלו.

במיוחד בציבור הדתי ששומר ממראות אסורים זה גורם לאי נוחות.

לא אמרתי שזה האידיאל.

לא אמרתי שזה לא צנוע.

לא אמרתי בגלל זה לא להניק.

 

אמרתי שזאת המציאות.

ויש צד שנפגע.

ומותר להיות אנושיים ולהתחשב.

וגם בגן שעשועים אני לא אניק גם עם כיסוי ליד גבר. אם טיפה מתאמצים אפשר למצוא מקום יחסית פרטי או רק בסביבת נשים.

תמיד אחפש מקום שאם גבר במקרה מסתכל לכיווני יהיה לו לאיפה להסיט מבט אם הוא מרגיש לא בנוח.

לא אניק באמצע תחנת אוטובוס, אניק לידה/ מאחוריה.

אין צורך להרגיש מנודה.

וגם באוטובוסים אפשר להניק בלי שישימו לב ולא בהתרסה.

ואם ממש אי אפשר אז מניקים איך שיוצא. אבל לא מלכתחילה. מלכתחילה ראוי להתחשב.

 

אגב, לא יודעת כמה ניסיון יש לך בהנקה ואם יש לך את הילדים "הגדולים" שדיברת עליהם. פאדיחות קורות ולא לעיתים רחוקות גם עם כיסוי הנקה. ולא אפרט.

הגדול של ינק עד גיל שנתיים וחודשיים ומרגע שהוא למד לדבר ( סביבות גיל שנה ) הוא ידע שרק בבית יונקים כי כך היה לי נוח.
הבעיה העיקרית סביב נושא ההנקה הוא שמלכתחילה נשים מרגישות שזה מעמסה מבחינת הצניעות וכל מה שנלווה לזה ובגלל זה אני מכירה לא אחת ולא שתיים שהפסיקו להניק כי היו נשים חצופות שהעזו להלבין את פניהן בנוגע להנקה בציבור.
אין פה התרסה בכלל אמרתי ואני אגיד שוב לא מניקה עם חזה חשוף מול גבר ! מניקה בצורה נעימה וצנועה וכל השיח הזה על הנקה וצניעות מגיע מגברים שאין להם חצי מושג בהנקה ( כנראה גם כמה נשים) .
יש גם גברים שלא מרגישים נוח שאשה עוברת ברחוב או נוהגת או מדברת , אני אמשיך להניק היכן שנוח לי להניק כי אין פה שום עניין של התרסה או דווקא ואולי עוד כמה שנים ההנקה תחזור להיות מה שהיא הייתה פעם - הנקה.

תלוי בך, בבעלך ובכללי רצוי להתחשב בזולת. אם לאנשים סביבך זה מפריע ולך זה לא כזה משנה יהיה זה אנושי להתחשב בהם.

אם לך זה מאוד מפריע להניק במקום אחר וזה יבוא ע"ח ההנקה- לדעתי התינוק לא צריך להפסיד את המזון הכי טוב בשבילו בגלל חוסר נוחות של אחרים כשאת מניקה עם כיסוי.

 

אם לבעלך מפריע- זה שיקול מרכזי וזה לא משנה גם אם 100 בנות יגידו שהן מניקות ככה. חבל ששיקולים של "מה מקובל" יפריעו לכם בזוגיות.

תחשבו עם עצמכם מה מפריע ולמי, במה אפשר לבוא אחד לקראת השני ותגיעו להסכמה.

(בעיני אם המחלוקת ביניכם ממש קשה בתחום (כלומר שאין מצב שאת מניקה במקום אחר ואין מצב שהוא מתרגל לרעיון של הנקה בפומבי) אז פה הזוגיות עולה על חשיבות ההנקה. השאלה היא אם עד כדי כך א"א להגיע לעמק השווה ושהתינוק יזכה להנקה)

 

בהצלחה!

גם בחברה החילונית יש את הויכוח האם ואיפה להניק ואיך (בכל העולם יש מקומות שמעירים לנשים שלא יניקו במקום ציבורי למרות שלא אכפת להם לראות נשים פרוצות)

 

אם את מחפשת מבחינה הלכתית תמצאי פוסקים שמתירים להניק בצורה גלויה (הבן איש חי) עד רבנים שאומרים שאין לאישה להניק גם בכיסוי במקום ציבורי.

ולעשות כל מאמץ לא להניק ליד גברים ובציבור בכלל.

ממש חוסר הבנה בסיסי של החיים.
לפי התגובה ההזויה שלך האשה צריכה להיות בבית 24 שע ביממה כי אין לדעת מתי התינוק יהיה רעב. בגלל אנשים כמוך בדיוק ההנקה הפכה לנושא רגיש וכואב אצל הרבה נשים.
אני לא אתפלא עם אתה גבר

אני קיבלתי תשובות ממש אחרות מנשות רבנים עצומים (לא אחת..)שאמרו לי שאפילו לא צריך להטריד את הרב בכאלה שאלות, ושחשוב לעודד נשים להניק, גם בציבור, כשהן מכוסות בצניעות.

 

מסכימה עם תחיה שזה בעיקר מנטליות.

ברור שיותר נח להיניק בלי כיסוי במקום שאפשר לא להיות ליד אנשים, וגם אני חושבת כמו שכתבת שחשוב לעודד נשים להיניק גם בציבור כשהן מכוסות ולו כדי שהנקה תחזור להיות חלק מהחיים הנורמליים ולא אקט בלתי צנוע.

אבל לבעלי זה מאד מפריע ולכן כדי לכבד אותו אני לא עושה את זה אם יש לי ברירה - גם כשזה אומר לבלות בסעודת ליל שבת בחדר (מודה שבמשפחה שלו אני משתדלת יותר). כמובן שאם הקטן צריך לאכול הוא יקבל בכל מקרה - באוטובוס, ברחוב, או בכל מקום אחר.

חייבת להוסיף בהקשר הזה, שהתווכחנו על הנושא עוד לפני הלידה. בעלי היה בטוח שאף אשה דתיה לא מיניקה בציבור, במשפחה אצלם מיניקים רק בחדר והוא לא האמין שאחיות שלי מיניקות בסלון כשהגיסים נמצאים. אז הזכרתי לו שרק בחול המועד האחרון אצל ההורים שלי אחת האחיות היניקה, ומסתבר שהוא לא שם לב בכלל (והיא אפילו לא טרחה להשתמש בסינר, רק הניחה לידה איזו כרית מהספה).

ואם כבר, בעלי שמע מהרב בורשטיין בשיעור שהוא מעביר לחתנים שלא לעשות את זה. גם לא עם כיסוי.

למשל בשבת עם חברים של בעלי- אפילו לא חשבתי להניק שם. גם עם כיסוי.. אבל בארוחת שבת אצל ההורים שלי אינלי בעיה להניק עם כיסוי למרות שאבא שלי והאחים שלי שם. אבל נגיד אצל ההורים של בעלי גם לא אניק ליד השולחן.. זה ממש תלוי..

ומה אם התינוק רק יונק ויש הרבה שלא מוכנים לבקבק

או תחליף חלב

אז שיצרח ויהיה רעב?

 

אל תשכחו שזה האוכל שלו מה לא יפה בזה

אנחנו לא עושות את זה כדי שיראו את החזה שלנו

מבחינתי זה כמו בקבוק

אז אולי גם אותו נכסה?

במיוחד בקבוקים שמזכירים את השד !!

 

שלא יהרהרו חלילה

מי שלא טוב לו שיסובב את הפרצוף

ממש מזכיר את אלה שרואים פריצות ומציצים מתוך רווח האצבעות.

צביעות

פשוט בצד. אבל עם המשפחה ליד השולחן..

אף אחד לא אמור לקבל את השד שלך בפרצוף בגלל שכבודך מעוניינת להניק, ובבקשה אל תשווי לבקבוק,

פעם הייתי במרכז העיר עם הבייבי והיא ממש הייתה רעבה, לא העלתי על דעתי לשבת במרכז העיר ולהניק, מה שכן חיפשתי איזה חנות בבעלות של אישה ושאלתי אם יש אפשרות להניק בחנות שלה בפינה צנועה ולא נראית לעיין וב"ה הסתדרתי וכולם היו מרוצים, אם רוצים להקפיד וזה חשוב לך לשמור על צניעות משמיים יעזרו, זוהי דרכי וראייתי לגבי העיניין הזה, אני יודעת שזה חלוק בדעות, מה שכן זה כן עיניין צניעותי ולא תרבותי, צניעות לא קשורה לתרבות, צניעות קשורה לצניעות.נקודה!

אם את מתכוונת למצוות הצניעות אז יש גדרות ברורים ואין הלכה שאוסרת על אישה להניק בפומבי,

להפך אישה יכולה להניק בבית כנסת למשל כשיש הלכות מאד ברורות לגבי כבוד בית כנסת.

 

אבל רגש הצניעות הבסיסי שטבוע בנו כבני אדם וודאי שהוא עניין תרבותי.

יש חברות שבהם קודי התלבשות שונים ומה שנראה לאחד לא מכובד לא נראה ככה לשני

פעם שמעתי מבוגר מעיר למבוגר אחר בכניסה לבית כנסת- אתה מגיע לתפילה עם סנדלים בלי גרביים?

לא מתבייש? גם לבית משפט תלך ככה?

אז השני אמר לו- כן, הייתי בבג"ץ במכנסיים קצרים ובלי גרביים. לא נראה לי לא מכובד.

 

בארצות מזרחיות לא נהוג לגלות את הזרועות וארצות מערביות אין בעיה שבמקומות עבודה מעונבים אישה תהיה ללא שרוול בכלל...

 

בטח שזה עניין תרבותי.

נגיד שכולנו חושבות כמוך, אבל זה לא מוצא חן בעיני בעלך...

הוא זה שכדאי לך למצוא חן בעיניו.

 

אגב, אני סוברת כמוך ובעלי כבעלך...

בשביל להכנס להריון צריך ביוץ בתוך אותם ארבעה חמישה ימים, ובשביל להגיע לביוץ יש תהליך ארוך של הבשלת זקיק בשחלה עד לביוץ. לוקח סדר גודל של שבועיים. ולא יתחיל עד שלא הפסקת עם הגלולות.

נשמע מהתגובות, אולי יש כאלה שיודעות אחרת.

נשמע לי ממש הרבה. אני (מהדרכת כלות או הסברים ששמעתי בנושא מזמן) הבנתי שהזרע יכול להחזיק מעמד עד יומיים- שתי יממות (48 שעות).

אני ממש מסופקת לגבי ה-4 ימים.

 

וגם אם כן, לא נשמע לי סביר שהפסקה של יום כבר תגרום לביוץ (ובדיוק שבועיים אח"כ תתרחש ההתעברות והכל... זה יותר מדי אם ואם).

הגוף לא במצב של ביוץ (עובי הרירית וכ"ו) ולכן אין סיכוי להיכנס להריון בשבוע הפסקה בין החפיסות מה שלא נכון אם לא מסיימים חפיסה 1 שלמה לפחות כי אז הגוף כן במצב שיכול לביץ אפילו כשמחסירים גלולה אחת..

בימים של ההפסקה מהגלולות, לוקח 3 ימים בערך עד שהמחזור מגיע, ואני ובעלי נמנעים מקיום...... בימים אלה. אז בעצם לא צריך להימנע?

מבחינת הלכה הייתי מפסיקה יום לפני שאת רגילה לקבל כדי לא לקבל חס וחלילה תוך כדי יחסים..

יש עונות פרישה מסודרות (יום החודש, יום השלושים וההפלגה - כלומר הפרש הימים בין מחזור למחזור) שבהן צריך לפרוש מתשמיש ולא יותר מהן. ועם גלולות עונות הפרישה הללו מסודרות עוד יותר מאשר כרגיל.

לגמרי ולכן צריך רק לפרוש מתי שקבלת פעם קודמת בהרגשה האישית שלי אני פורשת גם יום לפני זה...

לא בטוחה שזה עוזר ב100%

אבל לי דחו את זה לאחרי הלידה.

תזונה שעוזרת להקל בתסמינים: הימנעות מקפאין, מטוגן וחריף.

רפואה שלמה

את האנטביוטיקה או שאפשר לדחות.

אם דחוף- לא משחקים עם זה.

למרות שלא בטוח שבהנקה זה יותר טוב....

ובקשר לטיפול טבעי- להתנזר לחלוטין מסוכר (אפילו לא סוכר טבעי)

ולא לאכול קמח לבן.

קשה מאד אבל אז אין לחיידק ממה להתקיים.

לא יודעת אם זה יכול להיות תחליף לטיפול תרופתי,

אבל בנוסף לטיפול התרופתי זה מאד משמעותי

כי במקרה הזה לטיפול התרופתי אחוזי ההצלחה הם לא מוחלטים.

הליקובקטור לא באמת עובר.. אני מסתובבת איתו כבר עשרה חודשים..(לא בהיריון)

לי המליצו ללכת לטיפול ברפואת תדרים.. הלכתי פעמיים ועזר קצת אבל לא המשכתי כי היה מאוד יקר..

רפואה שלמה..

כל אחד והגוף שלו. אבל זה מה שהיה אצלי.

 

היה לי הליקובקטר ברמה מטורפת שהרופאה נבהלה.

 

לקחתי את הטיפול המשולש- 2 סוגי אנטיביוטיקה ואומפרדקס להורדת חומציות הקיבה. סה"כ 6 כדורים ביום!!!

ההליקובקטר כנראה נוצח ורוב התופעות נעלמו.. אבל המשיך לכאוב לי כל הזמן. כאב חד מאוד בקיבה.

כנראה שבגלל כל הסיפור הקיבה נשארה פצועה. והאנטיביוטיקה גרמה לי לעוד בלאגנים.

 

בקיצור, הייתי צריכה להמשיך לקחת את האומפרדקס מידי יום. פעמיים ביום. לחיות על כדורים בגיל 20+.

בעשרה בטבת, בהוראה של רב, לקחתי את הכדור והמשכתי צום. בתשעה באב לא לקחתי וסבלתי מאוד!!!

אחרי כמעט שנה, עשיתי שינוי משמעותי בתזונה שלי. 

ואחרי פחות מחודש, הגיע יום כיפור, לא לקחתי, ולא כאב. ועד היום, כמה שנים אח"כ הכאב העצמתי ההוא לא חזר.

לא נגעתי מאז בכדורים.

 

בנוגע לטיפול עצמו- יש לי בת דודה שטיפלה בזה רק טבעי והצליחה. אבל עם הליקובקטר לא משחקים. צריך לבדוק טוב שאת הולכת לבן אדם הנכון ותקפידי על הכל. אם לא, אז לא לוותר על האנטיביוטיקה. (כל הנ"ל בנוגע לטיפול אחרי ההריון. לא יודעת מה לגבי החודשים הקרובים).

הקטע המצחיק הוא שלא כאב לי כלום אבל הגסטרו נילחץ מרוב מה שהלך שם.. אנטיביוטיקות בכמויות וזה עבר..

הרופאת משפחה נלחצה והפנתה..

זה חיידק כ"כ חזק שנותנים כמות מטורפת של אנטיביוטיקה.

אחרי שמטפלים תרופתית אפשר כמניעה לשנות תזונה.

ותסמכי על הרופא. אם הוא אמר לך שצריך אנטיביוטיקה וזה בסדר קחי.