פורום הריון ולידה (עמוד 4844)

המבחר עצום וקשה כ"כ לבחור!

יש אנשים שבאמת לא קונים כלום לפני הלידה, זה תלוי במנהג ובאיך שמרגיש לך..

 

אישית אני רציתי לבחור את הדברים לתינוק בעצמי, וקנינו את הרוב יד2, אז קנינו הכל לפני הלידה, קשה להסחב לכל מיני חורים יום אחרי לידה, ורצינו שהכל יהיה מוכן בשביל החמודי שלנו כשהוא יבוא הביתה.

 

בקשר לעגלה: תעשי רשימה של דברים שחשובים לך בעגלה. למשל-

אם אתם גרים בקומה גבוהה בלי מעלית- חשוב שתהיה קלה.

אם יש לכם רכב קטן- שתתקפל לגודל קטן.

אם תסעי הרבה באוטובוסים- שתתקפל ותפתח בקלות ביד אחת.

עם הרשימה הזאת תקראי באינטרנט על דגמים שונים של עגלות- למשל http://come2mama.com/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%AA/

 

או- http://www.2bmommy.com/2008/07/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C/

 

ככה תוכלי לצמצם את המבחר ל2-3 עגלות שמתאימות לך, לשאול חברות, ללכת לחנויות ולנסות אותן, לראות מה מרגיש לך נכון.

 

בקשר למחירים- ברגע שיש לך דגמים של עגלות שאת רוצה- תחפשי ביד 2! אני חיפשתי ביד 2 מתחילת ההריון - נכנסתי בערך פעם בשבוע- ובסוף כשהייתי בחודש 7 מצאנו את העגלה שרצינו במחיר מעולה! 

גם את כל שאר המוצרים אפשר למצוא ביד 2 במחירים מצוינים ובמצב חדש, הבעיה שצריך רכב להעביר אותם בד"כ.

אבל דבר אחד לא קונים ביד2- סלקל! את זה חייבים לקנות חדש.

 

המון בהצלחה!

 

 

דוקא בגלל שהוא פג תוקף אחרי 5 שנים, אני לא רואה סיבה לקנות חדש.

למה לא בעצם?

זה בסדר, אבל אם קונים ממישהו שלא מכירים אי אפשר לדעת.

אפשר להאמין לאנשים. חוץ מזה, הסלקל צריך לחטוף מכה ממש רצינית בשביל שהוא יהיה לא בטיחותי.

אני לקחתי מאחותי, כמעט תמיד יש בסביבה מישהו שהסלקל שלו לא בשימוש.

חשבתי על משהו, תגידו לי אם זה מעשי:

אפשר ללכת לחנויות, לבחור וגם לשלם חלק, ולבקש שישמרו לנו את מה שבחרנו ואחרי הלידה הבעל עושה סיבוב ואוסף את הקניות?

לא רלוונטי למה שקונים יד שניה, כמובן.
מישהי עשתה כך?

והיה מעולה. הזמנו את העגלה, חדר שינה וחבילת לידה שהגיעה לנו ואחרי הלידה בעלי הלך עם אמא שלי והוסיפו עוד דברים כך הגעתי ללידה בלב שקט מומלץ!

אז למה שלא לעשות את סבב הקניות כאשר את מאוששת כבר??

 

ובכלל עד הרגע האחרון לא יודעים סופית מה ואיך יהיה הילד פג? תינוק גדול? בן בת לכמה מהנשים?

 

הורים שמעונינים להיות חלק בקניה וכו'..

 

אז כדאי כשרגועים ונינוחים לקנות את הכל יחד!!

 

אני אישית קונה אחרי הלידה!!

וגם הכנו את החדר

פשוט לא דיברנו על זה עם כל אחד

רק בשביל שתהיי רגועה ותטיילי בנחת

שיהיה בשעה טובה 

אני לא יודעת מה לייעץ לך כי אני ממש לא מבינה בזה. ובטח יהיו אחרות שידעו.

אבל חשוב לי לשאול בשביל עצמי ואשמח אם תעני - איך את יודעת שיש לך צואר רחם קצר?? (אני מפחדת שיש לי גם)

ולמה את מפחדת מזה?

 

אני לא יודעת אם הלחץ קשור, אבל למה לא לשאול את הרופא?

 

מקסימום תשמעי מבולבלת וזה מובן ובסדר גמור... לדעתי, עדיף לך לומר כל מה שאת מרגישה, מאשר להצטער על זה אח"כ ולחשוב שאולי כן היה צריך להגיד וסתם להיכנס לסרטים.

 

מאחלת לך רק בשורות טובות בע"ה!

 

 

שלח אותי לבי"ח ולךא רצה לתת לי מרשם להבשלת ראות או לעשות מוניטור,

הוא טוען שזה מידי קצר ומספיק עוד פעם אחת של צירים ואני יולדת,,

 

נהניה לי רע והתעקשתי שיש לי תינוקת בת שנה ורבע בבית, ואולי בכלל אפשר את הכל לסדר בקופ"ח, הבשלת ראטות, תרופה לצירים,

 

לא היה ען מי לדבר..

שאלתי עוד רופא - ולא הסכים לדבר איתי רק אחרי שאקבל טיפול בבי"ח.....

 

מה עושים?

יאשפזו אותי לשבת?

אין לי כח נפשי ,, 

ומה נעשה עם הילדים...

אני אקצין קצת ואומר שאת לא רוצה בנוסף למתוקה בת שנה ורבע תינוק פג שנולד בשבוע 30...

אם הרופאים מתעקשים, תקשיבי להם!

סחבת 30 שבועות! את כבר ברבע האחרון של ההיריון!

מבינה מאוד את הקושי, ומצטערת בשבילך ובשביל התינוקת, אבל אסור להפר הוראת רופא.

 

זה קשה אבל צריך לזכור שכרגע העיקר זה הבריאות של התינוק. אני הייתי בשמירה עם עוד 4 ילדים בבית, רחוקה מבבורים אבל חברות טובות עזרו...

כמה שזה קשה להשאיר את הכל בלעדייך באמצע החיים פשוט קחי נשימה עמוקה, תשעי לבי"ח תמצאי אנשים טובים שיעזרו לך ותתפללי!!!

מחבקת!!!

ותעדכני!!

 

גם אני במצב דומה. עכשיו ב"ה כבר בשבוע 34 אבל זה התחיל בשבוע 28...

גיליתי שזה קורה בעקבות יחסי אישות- לאורך כל היום שאחרי יש לי צירים.

עכשיו יש לי כבר פתיחה של אצבע , צוואר קצר יחסית ורך ולחצים למטה כאילו עוד רגע הוא רוצה לצאת...

ובכ"ז ב"ה אני לא בשמירה ולא באשפוז אבל בהיכון... וגם משתדלת לנוח כמה שאפשר.

ראיתי שיש לי לחצים בעיקר כשאני עומדת הרבה או הולכת אז אני משתדלת להמעיט.

וגם אני לא עם בעלי עד חודש תשיעי. זה מאוד קשה אבל זה מה שיגרום שלא יהיו לי שוב צירים בע"ה.

אז אני ממליצה לך לבדוק אם גם אצלך זה ככה ובע"ה שתמשיכי לסחוב עד תשיעי ולהשאר בבית.

הרבה כוחות והצלחה!

הגעתי למיון יולדות בשערי צדק שלוחת ביקור חולים,

עשו לי מוניטור, והיה בסדר, (לא משנה שהיו צירים לפני ואחרי שיצאתי משם....

בדקו אותץי בבדיקה פנימית והרוןפאה ראתה פתיחה של 1.5 ס"מ ומחיקה 70 אחוז ראש מינוס 3,

בהתחלה היא נבהלה ואמרה, טוב אולי כן נאשפז אותך,

אבל היא דיברה עם רופא בכיר שאמר שאפשר לשחרר אם אין צירים, הם די התלבטו בין עצמם...

 

ביקשתצי צלסטון - הבשלת ריאות, והם לא רצו כי אין איום ללידה מוקדמת בשבוע הקרוב,

ואני רק בשבוע 30+

 

הייתי בהלם איך שחררו אותי במצב כזה?

 

מי נתקלה בזה ?

מה דעתכן?

וחזרתי עוד יותר לחוצה הביתה כי לא יודעת עכשיו איך לשמור על עצמי מצירים שיגיעו לי פתאומית ואצטרך שוב לרוץ....

 

 

מקווה לתגובות אתם נשים מדהימות ואוהבת אתכן....

לא לגמרי הבנתי למה לא נתנו לך זריקה להבשלת ריאות..

אבל לעצם השאלה-
להקפיד על שתיה, המון!
לנוח ולשכב כמה שאת יכולה.
ולהתפלל!

מאוד מוזר שלא נתנו לך הנחיות כלשהן:
בהצלחה רבה! המשך הריון תקין ולידה בזמנה בע"ה!
שבת שלום!

שיעשו גם הם בדיקה. זה שווה בשביל השקט הנפשי שלך

זה מאוד מוזר ומדאיג. בהצלחה!!! תעדכני אותנו...

כי במוניטור לא היו צירים,

והלידות הקודמות שלי לא היו לפני הזמן,

גם אחרי שהדגשתי להם שהייתי בשמירה עד התשיעי ולקחתי טיפול תרופתי,

הם לא הפנימו את זה...

 

אבל לא ברור - למה לא לתת טיפול תרופתי לבית,?

שאלתי אותם אם מותר לי להחזיק את התינוקת שלי - (בת שנה ורבע)להם לא אמרתי בת כמה היא כי הם לא שאלו, אמרו לי:כן!!!

אני יכולה לצאת לאירוע מחוץ לעיר שאני רוצה להיות מאד? ענתה לי הרופאה בציניות כזאת: כן, מותר לך..

לא מצא חן בעיניה שאני בכלל שואלת איך לשמור ומה לשמור, למותר לציין שהיא היתה רופאה עצבנית ולא נחמדה , היא גם היתה נראית לא שומרת מסורת.

אין לי מושג מה אני אמורה לעשות,

 

וללכת לבית חולים אחר - נו, שוב קבלה ומוניטור ובלגן , והמתנה של שעות, ולשמוע את כל הלחץ והצעקות של היולדות - מספיק היה לי פעם אחת.... אז כך שזה הכי פחות בא בחשבון.....

 

בכל אופן אשמח לעוד תובנות מנשים שעברו דבר דומה, איך ועד מתי שרדתן? ומה עשיתן לזה? 

צריכה מחר ללכת... לא יודעת מה לעשות?

לא אוכל לקבל מהביטוח לאומי שמירת הריון, ואני חייבת כסף לחיות,,,

למותר לציין שהעבודה היא בסוף הרחוב שלי עבודה משרדית,

אבל זה נמצא בקומה מינוס 3 ואני צריכה לרדת ולעלות בחזרה את המדרגות, וזה די מאמץ עם כל הכובד עכשיו,

מה הייתן עושות?

הרופא מהקופת חולים.

תספרי לו על מה שנאמר לך בבית החולים, תשאלי לדעתו.

אם המצב היה בעיניו כ"כ דחוף, יתכן והוא יוכל לעזור.

 

יתכן גם, שהמצב טוב יותר ממה שהבנת, והוא יוכל להרגיע אותך...

 

בהצלחה בכל מקרה!

החלטות טובות בע"ה!

ולא מדאיגה, לפי הידוע לי...

כדאי לשאול שוב את הרופא.

לחפש רופא שמוכן להסביר בדיוק מה המצב, ומה צריך לעשות או לא לעשות...

כמו שרבה אמונתך כתבת... 

אז הוא אמר שבבי"ח הם הורידו אחריות ממני ולא התיחסו - אז הוא צריך להתייחס..

עשה לי שוב בדיקת א. צוואר - ויצא 24 מ"מ, אבל הוא גילה מישפוך,

מישפוך זה בצוואר למעלה מתחת לראש העובר, שבעצם הצוואר נהיה שם טיפה כמו רוכסן- משולש קטן,, ואז זה משפיע עוד יותר על המחיקה, גם בהריון הקודם היה לי את זה....

 

בקיצור, הוא נתן מרשם והפניה להבשלת ריאות , וכדורים, 

וכמובן הוראות למנוחה מוחלטת 

שאלתי על עבודה ליד הבית - הוא אמר ממש לא רק אחרי שבוע 34,

 

ובעלי טוען שהוא מידי מחמיר ואני כן יכולה ללכת לעבודה.. אנו במצב קשה מאד של כסף וחייבת עכעשיו את הכמה שקלים האלו.. מה גם שלא אוכל אח"כ כנראה לקבל דמי לידה מהביטוח לאומי, אז חייבים להציל את מה שנשאר, אם אפסיק לעבוד אין לי כלום...

 

ובעבודה אומרים לי - "את נורמלית? את ילדה גדולה - אני במצב שלך הייתי שומרת על עצמי ושוכבת, זה לא משחק."

 

בקיצור, משתפת אתכם בדילמה, מאד מבקשת - אנא התייחסו אלי אני אובדת עצות 

מה אני עושה עם הבלגן בראש? לא רוצה נקיפות מצפון אח"כ, ומצד שני.....

 

סליחה שיוצא ארוך.. ניסיתי לקצר ....

דבר ראשון, שמחה לשמוע שחזרת לרופא וקיבלת התייחסות רצינית!

 

ההוראה למנוחה מוחלטת, זה דווקא בשכיבה?

 

אני לא הייתי מסתכנת, את ממש לא רוצה ללדת פג ח"ו.

 

אם הצורך הכלכלי הוא ממש קריטי, הייתי מנסה לחשוב על פתרונות אחרים...

למה שלא תקבלי דמי לידה?

אולי במקרה שלך עדיף לחתום על אבטלה?

אולי יש אירגון או עמותה שיוכלו לעזור?

 

אפשרות נוספת היא לשאול רופא נוסף, ולקבל חוות דעת נוספת. אולי הרופא הנוסף יאמר שעבודה כמו שלך זה בסדר...

 

בהצלחה יקרה!

החלטות טובות בע"ה!

 

אולי הוא ייתן לך מחלה או יש לך ימי חופש שאפשר לנצל אותם

הרי זה שלב קריטי במיוחד שלא קיבלת עדיין זריקה להבשלת ראות

את ממש חייבת את זה!!!

וגם עבדתי בסטאז' חודשיים, ובאמת בזמן הזה לא היו תלושים...

ולכן כל ההתלבטות הזו, 

הרופא עצמו כן נתן פתק ל30 יום,

הבעיה היא עם הביטוח לאומי

אולי תפני אליהם ותבדקי מה ניתן לעשות...

הם צריכים לראות שהיית לפחות חודש בבית, בנוסף שביקרת מספר פעמים במיון או אישפוזים, והמלצה ברורה מהרופא שלך.

אם יש לך ימי מחלה או ימי חופש לנצל בעבודה, את ממשיכה לקבל כסף וזה לא ירד לך מהדמי לידה.

קחי מחלה עד שבוע 32 וכן צלסטון להבשלת הריאות ואחכ תחזרי לעבוד עד הלידה שבעה תהיה בזמן.

לפחות 6 שבועות.
כי צוואר הרחם עוד פתוח וכל המקום עוד רגיש.

שכתבת.

ממצא אקוגני כשלעצמו אין שום שום שום סיבה לדאגה,

כבר 2 הריונות שעברתי התנסיתי במושג הזה ואני בוודאות אומרת לך

שהרופאים אומרים שאין לזה שום משמעות.

 

 

אבל....

כשיש עוד ממצאים חריגים- זה יכול להצטרף ולהעיד על משהו.

 

וזו האמירה של הרופאים.

 

שיעבור בקלות ובשלום ועובר בריא ושלם בע"ה!

מהבדיקות שלא עשית. כשמוקד אקוגני הוא ממצא בודד זה באמת לא אומר כלום ואם בשקיפות עורפית ובבדיקות דם היו רואים שהכל תקין אז זה פחות מפחיד. תתיעצי עם הרופא נשים שלך מה הוא חושב, אולי ישלח אותך ליעוץ גנטי.
האמת יצא לי לחשוב על זה עד כמה כדאי לעשות את הבדיקות סקר. כי מצד אחד אם יוצא תקין אז זה מאוד מרגיע, אבל מצד שני אם יש תוצאת לא טובה זה מלחיץ למרות שיכול להיות שהכל בסדר. אשמח לתובנות מאחרות יותר מנוסות ממני...

ובסוף התינוק יצא ב"ה בריא ושלם.

אם אין מה לעשות עם זה אז באמת אין מה להלחץ. בקשי ברכה מרב ובעז"ה יהיה בסדר.

לי גם גילו משהו באולטראסאונד דווקא ושלחו אותי בלחץ לעשות בדיקות... לא עשינו בהוראת הרב (לא היה מה לעשות עם זה בכל מקרה) והכל היה כשורה. מברכת אותך במזל טוב בזמן, בקלות בידיים מלאות בבריאות!

הבנתי שזה נורמאלי שיש כאבים, כי הרחם גדלה וכל זה.

אני גם זוכרת את זה מההריון הקודם (למרות שפחות כואב)

זה ממש סיפור עכשיו להשיג תור ולנסוע במיוחד עם תינוקת באוטובוס, ובעלי עובד עד מאוחר ולא יכול לעזור. זה קריטי להבדק?

והבחילות באמת מטרד, אבל הן אמורות לעבור באזור שבוע 14 אאל"ט.

מומלץ לאכול פחות מטוגן ומוצרי חלב, הם רק מגבירים את הבחילות..

תרגישי טוב יקרה!

התקופה הקשה עומדת לחלוף..

בפרט אם את מרגישה כאב בשירותים. הרבה פעמים הדלקת מתבטאת בכאב חזק על במגע על הבטן ובכאבים כלפי הגב (צינורות השתן לכיוון הכליה) הכאבים בגב הם באיזור המותן- אבל מאחורה. (מקווה שאת מבינה)

כדאי לך לשתות הרבה- בערך 5 -4 כוסות ברצף (ככל הניתן) ואחרי שעה שוב, ולראות אם את מרגישה הקלה. אצלי זה עוזר מיד. 

 

חובה ללכת לרופא ולקבל אנטיביוטיקה במידת הצורך. לא כדאי להזניח!

בתור חברה לצרה, אני ממש מקווה ששלי יעברו עד שבוע 12 (יש עוד קצת זמן).

 

אמנם כתבת שניסית ממש הכל, ובכל זאת שואלת (מנסה לעזור)-

ניסית קורנפלקס עם חלב?

באדי?

לחם עם טחינה?

פתיתים?

(חוץ מבאדי, את כל שאר הדברים זה לא כ"כ מגעיל להקיא למיטב זכרוני. יש תחושה פחות רעה מהקאה של אוכל לא מתוק).

 

ממש ממש חשוב לאכול כמויות קטנות (חצי ממה שהיית רגילה לאכול עד כה. לעשות הפסקה, ולהמשיך אחרי 45 דקות-שעה).

וכן לאכול לאט.

אחרי הארוחה, לנוח ולהישען אחורה. ממש להיות במנוחה.

 

מים- לשתות כמה שאת יכולה, בכמויות קטנות.

אני מגיעה בערך לליטר ביום. לא אידיאלי, אבל בינתיים זה מה יש, ובעז"ה ישתפר בהמשך.

 

אווו, ואיך שכחתי? ביסקוויטים-ביסקוויטים-ביסקוויטים (פתי בר).

 

תרגישי טוב!

אם כן נשמע שזה באמת כאבים של התרחבות הרחם.

לא נעים..

 

מקווה בשבילך שעוד שבועיים כשהקטנה תהיה במעון תחזרי לעצמך ותהני לעשות דברים ולא רק לישון (שאופייני לשליש הראשון והאחרון)

תודה, אבל זה לא דלקת בשתן- הכאבים הם בחוץ, בשרירים. (אני יודעת איך מרגישה דלקת היה לי ממש בהתחלת ההריון)

ואני משתדלת לשתות הרבה גם ככה ולוקחת כדורים של חמוציות 

חיפושית- תודה אבל ניסיתי את כל מה שכתבת.. למוצרי חלב אני לא מתקרבת, טחינה עושה לי צרבת ובחילות, אוכלת מעט, דברים יבשים ולא מתוקים\מטוגנים\עם שמן\מלוחים ביסקויטים עושים לי בחילה. גם קרקרים. וגם קורנפלקס. 

הכל הכל. אפילו מים לפעמים   (ירדתי 3 קילו מתחילת ההריון הזה..) ושבוע 12 כבר מאחורי ולא נראה סוף באופק..

הצרה הגדולה שלי- כשאני לא אוכלת יש לי סחרחורות ואני לא מצליחה לעמוד.

והכאבים האלה  אני שואלת את עצמי למה רציתי את ההריון הזה??

 

שולחת לך חיבוק גדול!

ומברכת אותך שה' ישלח לך הריון קל, מבורך ומשמח.

בע"ה המתנה שתזכי לה בסוף ההריון תהיה שווה הכל!

(אל תשכחי לחזור לפורום ולספר לנו..)

איה ניסיון!

הריון זה לא כיף.. אבל התוצאה שווה את זה..

נס שמטבע בריאתנו אנו שוכחות את הקשיים אחרי הלידה..

בהצלחה, בשמחה, בקלות ובידיים מלאות!

אני כל כך מבינה אותך.. ילדתי לפני חודש וחצי וכל ההריון מצאתי את עצמי בוכה ושואלת למה נכנסתי להריון.

 

אבל ניסיתי להיזכר בהרגשה שהייתה לפני שהכאבים התחילו.. זה קצת מחזק...

 

אבל אני יכולה להבטיח לך שאח"כ כשמחזיקים את הבייבי הקטן זה שווה את זה.. יש נשמות שדורשת יותר מאמץ על מנת לבוא לעולם.. 

 

שיהיה בהצלחה, שהכאבים יעברו ושתהיה לידה מהממת!!

 

תרגישי כבר הרבה יותר טוב. גם אני לא האמנתי שיש מצב להיות פחות סחוטים ושהבחילה תגמר וכו'

אבל המציאות שזה עובר! השליש השני הרבה יותר רגוע ונעים, למרות שאת כבר מעבר לשבוע 12 -הרבה פעמים זה לא עובר כמו שעון שוויצרי מדויק, לוקח עוד כמה שבועות, אבל את תרגישי הרבה יותר טוב!

בעז"ה עוד שבוע וחצי אני מתחתנת ב"ה!

 

אני שואלת לגבי כדורים למניעה,

חייב בשביל זה מרשם רופא?

כי זה יהיה לי קצת בלאגן...

חייב ללכת לאותה רפואת נשים שהלכתי אלייה בבדיקות לפני החתונה?

היא גרה רחוק מאיפה שאנחנו הולכים לגור..

 

היא יכולה לשלוח לי מרשם בפקס וזהו?

זה די דחוף...

אני בלחץ מזה..

 

רוצות לעזור לי?

אבל לא הבנתי את השאלה.

את רוצה כדורים כדי לא להיות נידה בחתונה?

כי גלולות אולי זה מאוחר מדי. יש אפשרות אחרת אם זאת הבעיה.

 

אם את רוצה למנוע הריון אחרי החתונה זה כבר משהו אחר.

בכל מקרה תלכי דחוף לרופאת נשים. הדברים האלה לא משפיעים על הגוף בשניה. צריך השפעה על כל המחזור החודשי.

לא חייבים ללכת לאותה רופאה אבל רצוי "לאמץ" רופאה שמהיום והלאה תלווה אותך ותכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך.

לא סביר שיתנו לך מרשם בפקס אלא אם כן זאת רופאה שכבר מכירה אותך או שזה חידוש מרשם קיים.

אבל תמיד אפשר לנסות.

 

בהצלחה!

ואם לא הבנתי נכון את השאלה מוזמנת להסביר.

מזל טוב!

ואני לוקחת אותם פעמיים ביום

 

השאלה שלי היא כדי לדחות הריון אחרי החתונה.

למה זה כ"כ דחוף? בעיה שאני יקבע תור בשבע ברכות?

למה אי אפשר מרשם וזהו? זה לא שצריך לעשות בדיקות בשביל זה, נכון?

 

תןדה!

ואף בית מרקחת לא מקבל מרשם לא מקורי

אז את צריכה למנוע מהפעם הראשונה שתהיו יחד וזה דורש לקחת מתחילת המחזור הקודם שלך (זה שכבר קיבלת) אפשר לפעם הראשונה להשתמש בנרות ואחרי זה כבר תאסרו ועד שתהיו יחד שוב כבר תהיו מוגנים מהגלולות אבל בשביל זה את צריכה ללכת לרופא עכשיו תחפשי את התור הכי קרוב לא משנה לאיזה רופא נשים (אגב אם מראש יודעים שהולכים למנוע משתמשים מראש בלולות למניע בלבד והם גם מסדרות את המחזור) לוקח זמן עד שהגלולות משפיעות ולכן הדחיפות ללכת לרופא נשים

במיוחד אם מתכוונים להשתמש בנרות שזו- כך הבנתי- לא אופציה מידי מלבבת.

 

 

מה שכן- שווה לשאול את רופאת הנשים שחישבה לך את הכדורים לחתונה, יכול להיות שהתכנון הוא שממילא תהיי ממש לפני מחזור וכבר לא תבייצי לפני המחזור.

הם כדורים למניעת הריון?

לוקח לפחות שבוע עד שהגלולות משפיעות על הגוף ומונעות ביוץ.

לכן כדאי ללכת בהקדם. בכל מקרה אין תור מהיום למחר.

אמנם לא עושים בדיקות פיזית אבל שואלים שאלות שאולי ישמעו לך בנאליות אבל יכולות ללמד את הרופא/ה איזה סוג גלולות להמליץ לך. וגם זה משנה לכמה זמן אתם רוצים למנוע וצריך לעקוב איך זה משפיע עליך.

גלולות זה לא משחק ילדים. מינימום התייחסות רצינית זה פגישה פנים מול פנים עם הרופא/ה משפחה, לשמוע על ההסיטוריה הרפואית שלך, לוודא שאין מחלות מסויימות במשפחה ורק אז לתת למרשם.

מבינה שאת לא משועממת לקראת החתונה אבל מדובר בבריאות שלך ולא כדאי לזלזל.

אני לוקחת עכשיו פרימולט נור- זה רק מאחר לי את המחזור,
לא נראלי שזה גם מונע הריון..

אז אפשר לקבוע תור גם אצל רופאה אחרת?

אבל בד"כ הרופאים מתכננים זאת כך שהכלה תהיה ממש לקראת הופעת הווסת (הווסת תופיע כיומיים לאחר הפסקת הפרימולט נור), בשלב הזה של המחזור כמעט ואין סיכוי להיכנס להריון... כך שההמלצה על הנרות נשמעת לי טובה.

 

ולגבי הרופאה, תקבעי לרופאה אחרת! במקום שנוח לך. אין שום צורך להטריח את עצמך בנסיעה לרופאה רחוקה בלי סיבה מיוחדת...

 

מזל טוב!

ובהצלחה!

יש לך טאמס באיזור?

 

משו אחר שיכול לעזור?

ותודה על העזרה באמצע הלילה!

אולי לשתות מים/לאכול תפוח/לחם

אני חיכיתי שיעבור וסבלתי בשקט

מקווה שתצליחי לישון בקרוב 

אולי העייפות תכריע אותי בסוף

שקדים טבעיים עוזרים לצרבת, לא לאכול אחד שניים אלא יותר... עד שאת מרגישה שזה עובר.

מלפפון קר

מים קפואים בלגימות קטנות קטנות כל פעם כדי להעביר את הצריבה..

לא לשכב על הגב

או לשבת או על צד שמאל (וגם זה בזהירות..)

 

שקדים טבעיים עוזרים לצרבת, לא לאכול אחד שניים אלא יותר... עד שאת מרגישה שזה עובר.

מלפפון קר

מים קפואים בלגימות קטנות קטנות כל פעם כדי להעביר את הצריבה..

לא לשכב על הגב

או לשבת או על צד שמאל (וגם זה בזהירות..)

 

סותר מיידית את החומציות בוושט.

לא כדאי לסבול, כמו סוכריה טעימה מעבירה ברגע....

בבית,לי זה עוזר מאד כשזה מגיע,מקווה שבסוף נירדמת אחרי שכתבת כאן,אבל להבא את יכולה לנסות אם יש לך בבית,כל פעם שהגיעה לי צרבת אכלתי כמה מלפפונים חמוצים(מה שאני אוהבת זה במלח,לא בחומץ,לא יודעת אם זה משנה),אכלתי כמה עד שהרגשתי הקלה,ושתיתי מים קפואים(מים מהמקרר שהוספתי עליהם מלא קרח).

שמה שמאוד עוזר זה לשבת ולא לשכב!

כנראה כשיושבים כח המשיכה גורם לזה שהחומצה פחות עולה למעלה..

נתנו שם גם עוד עצות. חפשי את ההודעה

(לא יודעת לשים קישור)

זה יכול להיות זרע שלא יצא מיד.

שזה הפרשות שלך מאתמול.... לפעמים זה יוצא גם יום אח"כ או אחרי זמן מה

כי זה בכלל לא הזכיר את ההפרשות אחרי..
בד"כ זה יוצא ישר ואולי טיפה בבוקר וזה קרה לקראת הצהריים.

אבל רק כשחם בחוץ וכשאני מתאמצת...

לא קרה לי אף פעם מאוכל או שתיה כלשהם....

שוטפים את הפנים במים קרים עם סבון...

עומדים מול ההקפאה...הכי נעים..אבל לא נעים מהאוכל שבפנים שסובל...

שותים קרח או שלוקים..

כשאני לא יחפה או כדאני אחרי הליכה וכאלו הכפות רגליים שלי שורפות כאילו מישו מחזיק שם נר!

זאת עצה מסבתא שלי ז"ל, הייתה "מקררת" אותנו ככה כשהגענו אליה מבי"ס..
גם היום אני עושה את זה אחרי הליכה, אפילו בשבת - במים קרים, תענוג!

מקווה שזה לא פעור מצידי, אבל אולי זה גם כן פרט חשוב...

בפעם השנייה לא יצא הרבה זרע...

אז יש סיכוי..חכי בסבלנות!

(אני יודעת..קשה לחכות! למה אין בדיקת הריון ליום שאחרי?????)

או שאת מתכוונת לתבחין משולש?

זה לא הזוי שעוד אין תשובות??

אמרו לי רק את של האולטראסאונד שברוך ה' הכל תקין אבל הבדיקות דם עדיין לא הגיעו וסתם מעניין אותי לדעת את התשובה.

אני במכבי, בודקת תוצאות באינטרנט.
לא זוכרת בדיוק, שבועיים? אולי קצת יותר..

דרך אגב שקיפות עורפית זה מה שרואים באולטרסאונד - עובי נוזל כלשהוא בעורף של העובר. בדיקות הדם נקראות סקר ביוכימי טרימסטר ראשון או משהו כזה. את מחכה לתוצאות האלה, יחד עם החישוב המשוקלל - מה הסיכון בשקלול שתי הבדיקות.

רגע, העברת להם את הדו"ח מהאולטרסאונד? אני הייתי צריכה לשלוח בפקס.

לאומית.בדרך כלל התוצאות באינטרנט ועכשו זה לא.אמרו לי שישלחו לי בדואר אבל לא הגיע!

תבקשי שישלחו שוב..

ערכתי את התגובה הקודמת, תקראי עכשיו

ובחילות.. ראיתי שיש בסופר פארם.

הרופאה רוצה להיות מכוסה מבחינתה.

אם את דואגת אז את יכולה ללכת לשם בכל מקרה למיון יולדות.

ויעשו לך שוב אולטרסאונד וכל זה ואם הם יחשבו שיש צורך לזרז יגידו לך או שישחררו אותך חזרה הביתה.

וכן מזרזים

ואת זה שמעתי מכמה וכמה רופאים כשלי היה מיעוט מים

נבדקתי ברצף כל כמה ימים וכל הרופאים שבדקו אמרו שהתחתית זה 70!

ומתחת לזה מזרזים.

הם לא מזרזים כ"כ מהר,.

או אם יש לך דולה שאת בקשר איתה, כדאי לך להתייעץ.

הבעיה היתה שבשערי צדק לא היה חדר לידה פנוי,

אשפזו אותי ללילה, בבוקר עשו לי us והמים היו 30 אחוז

רק כשהתפנה חדר לידה שאלו אותי אם אני רוצה זירוז, 

זירוז זה מאד לא קל ונעים, אולי תתחילי זירוז טבעי?

בהצלחה יקרה

שיתפתח רגיל 

מקווה שעשיתי טוב....

מחר אסע לבי"ח ונראה מה יגידו, אולי יקרה נס וזה יתפתח לבד...

 

יש המון הומואפתיה שאת יכולה לקחת

תנסי להשיג משאבה דו צדדית ולהתחיל לשאוב

את יכולה לשתות שמן קיק, רפלקסולוגיה 

אם יש לך דולה או אפשרות ליצור קשר עם דולה היא יכולה לתת לך מלא רעיונות

 

קיום יחסים, עיסוי פטמות, ללוש בצק עם הרגליים

דיקור סיני ורפלקסולוגיה

שום זירוז טבעי לא יעבוד...

סליחה שאני מתפרצת לשיחה... פשוט. פעם ראשונה שאני שומעת על זה..
(שואלת באמת!! לא ח״ו בציניות..)

ולפותחת השירשור. שיהיה בהצלחה רבה !

( לא לבנות אליו לחלות לשבת כמובן )
לשים את הקערה על הריצפה, לשבת על כסא וללוש עם הרגליים... כדאי לעשות את זה בחדר אמבטיה כדי לא להשאיר עקבות בדרך למקלחת

עדיף רפלקסולוגיה אבל זה גם טיפ נחמד.

תודה יום שמח ותחיה.

שצריך תקופת המתנה של 3 חודשיים

אבל אין לי מושג כמה הוא לוקח כי הגעתי דרך הקופה..

סליחה על השאלה, לא חייבת לענות אבל מה זאת אומרת צריך תקופת המתנה?

אם את בכללית מושלם/פלטינום מגיע לך אחת מהסקירות אצל רופא במכון הסדר ואת השניה (או את שניהם) בקופת חולים במרכז לבריאות האישה.

ובגלל שלא הצטרפתי למאוחדת שיא בזמן הם מממנים לי רק חצי עלות בדיקה וגם רק כד 400₪

הריון זה בטא מעל 10..
5 זה שלילי..

לא נראה קשור להריון חוץ רחמי.

ואני לא מבינה בזה-אבל יתכן והאיחור הוא בגלל הוצאת ההתקן?

בחוץ רחמי גם עולה הבטא, זה לא קשור.

האיחור?

אם זאת השאלה אז התשובה היא שזה לא כ"כ משנה ואולי עדיף לא לדעת אם זה סתם איחור בביוץ.

אם עובר יותר מדי זמן ואת לא מקבלת מחזור ותשובת הריון שלילית כדאי ללכת להתייעץ.

 

ההתקן היה הורמונלי או לא?

ולהתחזק באמונה שמה שלא יהיה זה לטובה.

יכול להיות שזה הריון ויכול להיות שלא.

יש לך לפחות שבוע אם לא שבועיים לדעת בוודאות.

החוסר ודאות משגע, ואין ברירה אלא להיאחז בשגרה.

תינוקות הרבה פעמים מגיבים באי-נוחות לתחושת אי-נוחות של אמא...

 

 

בהחלט הרבה לחץ שם.. זה נכון אז עד כדי כך, זה מורגש אצלהם....

 

ממש קשה לי שהיא ככה...בבית היא ניפלאה!

ברורה להם ומתנהגים שונה?

גם אצלי זה כך. בגלל שלי רע.. אנחנו פשוט כמעט ולא נוסעים..

.. זה יהיה סיפור.. גדול מאוד

 

אז נוסעים לכבד..אבל הביבי ממש קשה לה..

 

בוכה הרבה , הרבה על הידיים.. 

 

מה עושים אני לא מוכנה שתסבול...

הילדים כל הזמן בוכים ולא רגועים כי יש שם מאין מתח כזה..

הפסקנו להגיע.
הם באים אלינו ובהרבה יותר נחמד והילדים רגועים.

מה עשיתם , מה אמרתם...זה יהיה בלאגן עצום אם לא נגיע יורת לשבתות...

להזמין אותם במקום או לפחות להפחית את התדירות של הנסיעות...

תני לה להיות הרבה בידיים/מנשא. היא זקוקה לביטחון הזה 

אנחנו מעונינים לעשות חגים ושבתות בבית בגלל שאנחנו לא אוהבים את כל הסירבול הזה של הנסיעה ולקחת תיקים ובגדי החלפה לילדים וגם בשבילנו וזו הטרדה גדולה ולא פשוטה וכך הפסקנו בשבתות וחגים... ככה שנה. והמשכנו להגיע אמצע שבוע.

עד שראינו שהילדים שלנו משתוללים שם אמרתי לחמותי שאני לא באה יותר אני מעדיפה שניפגש אצלנו או בגינה
ועם זה סיימנו!

וזה הכי טוב לכולנו. ככה הם רואים את הילדים בצורה שלוותית ולא בוכים.

אני כמובן לא יודעת מה מצבך ועד כמה לא נח שם,

אבל -

אולי תנסי לעבוד על עצמך להיות יותר רגועה שם (אפילו רק בשביל התינוקת)? - אם זה אפשרי...

וסתם ככה לקשר בינך לחמותך - לנסות להנות שם יותר, אולי עין טובה או משהו כזה, אולי למצוא איזה גיסה שנח לך לשבת איתה. אחרי הכל - ההורים של בעלך, סבא וסבתא של הבת שלך... אם המשפחה רגילה (שוב, אני לא יודעת מה המצב שם), חשוב שהקשר ישמר.

העניין הוא!

 

שהיא בלחץ על התינוקת על הילדה, להחזיק להיות ולוחצת מאוד להיות עימה

לבד.. מן רצון לשלוט... בזמן שהיא "רק" הסבתא ואני האמא!

 

אפילו שמתי לב לרגש קנאה איך התינוקת איתי רגועה ואיתה "פחות"..

 

אז היא עשתה כמוני "והצליחה".. להיות עם הילדה "שעה" שהיא ישנה עליה בידיים

 

זה לא מובן מאליו... כל הכבוד.

יש לך איזו דרך להרגיש רגועה איתה למרות אי הנעימות מהלחץ שלה?

(למשל את יכולה לחשוב: יאללה, שתהיה לבד עם התינוקת, ואולי גם תשלוט קצת, הרי אף אחד לא יצליח באמת להחליף את מקומך. את האמא!

הרי ברור שזה נכון. אז אולי תתני לה קצת).

*זה גם יכול להיות נחמד: היתה לך שעה לישון או להסתובב עם בעלך וכו' כשהיא החזיקה את התינוקת.

 

זה לא היה פשוט בכלל אבל היום קוצרת פירות תודה לאל!

 

לא יכולה לתת לה להיות לבד עם התינוקת.. יש בטיפול שלה משהו מאוד לוחץ ולא נעים

 

אפילו מעט בכוח...התינוקת רק בת חודש

 

אני חייבת לראות אותה תמיד..מול עיניי...בכל זאת..היא פיצית..

 

מנסה בלי סוף ללמד את הביבי לקחת מוצץץ וזה נעשה בהרבה כח ואני לא אוהבת את זה...

 

 

 

 

מקווה שיעבור לה...

אולי כשהתינוקת תגדל ותתחזק יותר זה יהיה פחות מלחיץ.

(רעיון: אולי בעלך יכול לבוא ולקחת את התינוקת באמצע איזו 'סדרת חינוך' שכזו?)

ובכל מקרה, תנסי לשדר לתינוקת רוגע.

שוב, מעריכה אותך על הקשר..

 

שאנו מגיעים לשם היא ממש בתוך תוכה רוצה שאעלם..

 

שרק היא תטפל ותהיה כאילו זה אפשרי בכלל...

 

 

וברור שזה לא אפשרי, ושאת הדמות הכי חשובה ומשמעותית לבת שלך (טוב, גם בעלך...).

אולי תתיעצי עם משהו שמכיר (אפילו בעלך) איך את יכולה לתת לחמותך את ההרגשה שהיא חשובה ומשמעותית לתינוקת (נשמע שזה מה שהיא מחפשת, ואת לכאורה 'מאיימת' עליה) בדרך שנעימה לתינוקת.

זה יכול להיות מחמאות, אפילו לומר שהתינוקת קצת דומה לה (תהיי יצירתית...), לתת לבעלך להיות נוכח בטיפול שלה במקומך, או כל דבר אחר.

אפשר לפתוח את השאלה הזו גם בפורום 'הורות'. זה מתאים לשם, כי זה יותר את וחמותך (והתינוקת), ופחות הקטע של לידה. ויש שם הרבה אנשים חכמים שלא נכנסים לפה.

צודקת זה לא פשוט לי בכלל..

אם את לא מוצאת תשובה טובה כאן או בפורום הורות, שווה לך אפילו להתייעץ עם יועץ/ת מקצועי.

 

גם אני חוויתי קשיים דומים.

 

מה שכן - יתכן שזה זמני, בגלל ההתרגשות מהתינוקת החדשה וכו' וב"ה יחלוף. אבל אם זה דפוס פעולה שחוזר על עצמו ונמשך, לפעמים אין ברירה, ועם כל הצער, צריך להעמיד אנשים במקום. ותתפלאי - אחרי אי הנעימות הראשונית היחסים נכנסים למסגרת חדשה בריאה ואפילו נעימה יותר.

לא פשוט היא אינה צעירה ולא תשתנה ובטח אינה מסוגלת לקבל : הערה/הארה..

אין מצב.. אולי באמת יעוץ..זה רעיון

למי פונים ?

ממילא נעזרתי בפסיכולוג לצורך אחר והוא עבד איתי בצורה מאוד יעילה גם בנושא הזה. בעיקר איך להעמיד במקום ולשנות את דפוס היחסים בינינו - היחס שלה, בנוכחותי, אל התינוק הראשון ואח"כ אל שאר הילדים שגדלו  היה פונקציה של חוסר הערכה קיצוני כלפי.

העיקרון שהפסיכולוג הציב כעיקרון שינחה אותי היה: לא לשנות אותה אלא להציב גבולות, להעמיד במקום גם במחיר של יחסים לכאורה קרים יותר.

 

אני לא בטוחה שזה המקרה אצלך.

 

מצא חן בעיני שאת עובדת קשה על יחסים טובים עם חמותך וכמו שאמרתי אולי זה יחלוף אחרי ההתרגשות הראשונית. אבל אם לא, אל תתני לזמן לחלוף בלי למצוא פיתרון.

 

 

לגבי רעיונות למי ניתן לפנות אולי לבנות כאן יש רעיונות נוספים.

מעבר לעובדה שהתינוקת רגועה, מבחינה טכנית היא צמודה אלייך ולא ניתנת להעברה בקלות...

 

 

היא מרגישה את הלחץ שלך?

נסי לחשוב על זה

ואולי למצוא דרכים להרפות...

 

מניסיון אישי

אין לי ספק שהקטנה מרגישה מה שאת משדרת. הקטן שלי בן שלושה חודשים, ומשפחתו של בעלי גרים בצפון, כך שיוצא לנו בערך פעם בחודש ללכת שבת, והקטן שלי כ"כ נהנה שם! אין לי ספק שהוא מרגיש ביטחון ורוגע. חמתי היא אישה למודת ניסיון ורוגע, וב"ה הם משפחה ברוכת ילדים. היא מדברת איתה ושואלת בנעימות אם מתאים לי לשמוע. ואני משחה לקבל ממנה עצות מחכימות.
אני הולכת בשבתות לנוח בלב רגוע שעה וחצי.

אולי אם תורידי מהלחץ שלך, ותנסי לקבל יותר סבלנות, תראי גם דברים יפים במשפחתו של בעלך. וקל וחומר בחמותך.
בסופו של דבר היא סבתא אוהבת. הנכדים הם הפירות שלה!
בהצלחה

והיא כל כך קטנה בת חודש בסך הכל...

 

שלושה חודשים זה אחרת..

 

יש לחץ מאוד גלוי.. על הקטנה..

"לחץ על התינוקת"? את רואה שלא טוב לה אצל הסבתא?

זה נשמע שאת לחוצה מדי לגבי הקטנה.

תחשבי קצת על הסבתא..יש בה אהבה ורצון להרגיש סבתא..
אז נכון,אני מבינה שהיא לא מטפלת בה כמוך.
רוב הסבתות נלחצות מאוד מכל בכי של הנכד ומהלחץ נוצרות תגובות קצת מוגזמות..ואולי פחות נעימות. והילד מרגיש את הלחץ.

אבל..זה ישתנה רק אם תתני בה אמון. אמון שהיא מסוגלת ללמוד מחדש.
אם את תעמדי עליה כל זמן שהיא איתה זה יאיים עליה,ישדר לה ביקורת יוריד לה בטחון בעצמה ורק יגביר את הלחץ.

תעשי עבודה לנקות את הלב שלך.
וכשאת רואה שהילדה שבעה ורגועה תזמי את ותני לה ולסבתא זמן איכות- לבד!
לכי לחדר ואל תעמדי לצידה להשגיח. תבואי רק אם הילדה תבכה ממש.
ואם זה לא רעב אז תני לה גם קצת להתנסות בלהרגיע.
אל תפחדי,תינוקות לא עשויים מנייר.

סך הכל היא גידלה ילדים לא רע אם בחרת להתחתן עם הבן שלה.

תנסי לראות קצת מהזוית שלה.

ואם יש התנהגות ספציפית שלא נראית לך-כמו המוצץ- אפשר שבעלך ינסה לבקש בעדינות לא לנסות לתת לה מוצץ.

גם לי יש אמא לחוצה ומגוננת וגם אני לא מתחברת לצורה בה היא מגיבה לבכי,אז אני מבינה. אבל חושבת שאת יכולה לעשות עם עצמך עבודה שתעזור

תמיד שהילדה אחריי "טיפול" החלפה/אוכל אני מעבירה לה

 

זה ברור אני מבינה את הצד שלה לגמרי

 

אבל צריכה קצת הבנה מהצד שלה שזה ראשוני ויקח לי זמן לשחרר

 

בנוסף שהיא מאוד קטנה..עדיין...

 

נכון אני חייבת לראות אותה תמיד "לא להעלם"...

 

כי הצורה שמטפלים היא לוחצת מדי ואני מורידה הילוך אם צריך..

 

 

את צריכה
להבין את הצורך
הסבתאי שלה. וגם לקבל את זה שמאז שהיא היתה אמא לתינוק עבר זמן ועכשיו היא נלחצת מכל דבר אבל זה יעבור לה אם תתני לה את האמון שלך ותסלחי לה שהיא לחוצה.
ו..כן תני לה זמן איתה לבד.

ואת צודקת, גם היא צריכה להבין את זה שזו חוויית אמהות ראשונית ואת יותר בלחץ.ויותר קשה לשחרר.

אם יש לך דרך לגרום לה להבין אותך- למשל להתיעץ איתה איך להתמודד עם התחושה הזאת של קושי לשחרר- כמובן לא לרמוז שזה קשור אליה אלא לתת דוגמאות ממצבים אחרים.
יתכן והיא לא מודעת לצורך הזה שלך ולכן לא מבינה אותו.

ולגביך- בטוחה שעם הזמן יהיה בך פחות לחץ ויהיה לך יותר קל. אז תנסי לא לבא לשם עמוסה בפחד מה יהיה עם החמות הפעם..תנסי לחשוב טוב עליה ולהאמין בה. ותראי שבקרוב זה ישתפר.

שיחה איתה על הנושא יעורר "פגיעה אנושה".. ולכן אמנע (אין מצב שהיא טועה)

 

 אולי בעקיפין את צודקת, אולי ...

אם את יודעת שאין "פרטנרית" לשיחה מסוג כזה.

פשוט כמו שאמרו תנסי להבין אותה כמה שיותר ולבוא בגישה חיובית

ובמקביל להכין שחפ"צ להערות\התנהגות שלה ולזכור שזה רק יום-יומיים ואתם חוזרים הביתה

ולמצוא זמנים שתהיי עם התינוקת בנחת בחדר וכד' כדי להרגע

ולזכור שזה זמני ואת תראי שעם הזמן זה לאט לאט יתאזן (גם הילדה תגדל, גם החמות תתרגל וגם את תתרגלי למצב...)

 

פשוט לבטוח בה', להאמין שהוא הביא את המתנה הנפלאה הזה והוא גם ישמור לנו עליה, ויעזור לנו לגדלה בנחת...

ולא לשכוח - להודות. להודות. להודות. על הטוב הנפלא הזה שקיבלנו מאלוקים. זה לא מובן מאליו. מזמור לתודה על כל דבר.

בהצלחה רבה והריון קל בריא ותקין ובידיים מלאות בעז"ה!!!

חנה", והתינוקת ב"ה נולדה מהממת, מדהימה, רגועה, לידה בסדר ב"ה... רק תפילות!!! הוא אחראי על הכל!!

אמרו לנו שזה סגולה להיכנס ולהריון ולשמירה עליו

 

אצלי זה ברוך השם עבד