פורום הריון ולידה (עמוד 4853)

גם אני לא מצליחה להרדם. אבל אני לא בהריון ולא מניקה.

 

לילה טוב.

אצלי זה חלק מהנקה

משתדלת לאכול רק חצי מקרר...

 בהריון הקודם פשוט לא ישנתי בלילות..

ועכשיו יש ילד לטפל בו

 

אולי באמת נתקפתי רעב מהצום. אמן!

נראה שזה קשור לצום...

קרקרים

ביסקוויטים

להריח לימון..

 

להתפלל שזה יעבור...

גם לי היה, לא נעים. אבל עובר. ב"ה.

מקווה שגם לך.

די מייאש, המצב הזה...

(את הצום שברתי אחרי שעה ).

 

אני מחפשת עידודים שזה לא יימשך הרבה זמן, רק עוד חודש לכל היותר, ומאז ימשיך בלי בחילות...

 

תודה לך.

משהו ביגלה, פיתה קראנץ, ביסקוויט, וגם מסטיקים מאד עוזר!

נראה לי בשבוע 14-15 אולי קצת אחרי.

צריך סבלנות...

ב"ה שזה בחילות מהריון..

 

 

 

בהתחלה זה מעצבן לקרוא זה נשמע טוב מידי כדי להיות אמיתי אבל אחריעבודה מגלים שהדברים שהיא  אומרת באמת נכונים

הייתי עושה גם את ה"להעיר כדי לישון" וגם "הרם הורד" אבל היא מיאנה לחזור לישון ורק התעוררה מזה ("הרם הורד") והייתה נשארת ערה..

אני שמה אותה במיטה עם מוצץ.

בד"כ לוקח לה מעט זמן ואז או שהיא נרדמת או שהיא מתחילה לקטר. אם היא מקטרת אני נגשת אליה מניחה לה יד על הגב ומוצץ בה. אם גם זה לא עוזה- לוקח אותה בידיים לכמה רגעים (בלי נדנודים וכו') ואז שוב למיטה. בד"כ אחרי גג 3-4 פעמים כאלה היא נרגעת ונכנסת לשינה..

ואם היא ישנה שעה, זה מספיק לה??

מנסיוני הדל, נשמע שהיא מתעוררת אחרי מחזור שינה 1.
הרבה פעמים תינוקות שמרדימים אותם בצורה מסויימת, הם קמים אחרי מחזור שינה אחד ולא מצליחים לחזור לישון לבד כי הם רגילים להירדם בצורה מסויימת.

אבל אם הבנתי אותך נכון, נשמע שבסופו של דבר היא כן נרדמת לבד.

אני חושבת שקודם כל את צריכה לחשוב עם עצמך אם היא צריכה להמשיך לישון או לא.
אני ממש הרגשתי על עצמי שכשבאמת הרגשתי שזה יעשה טוב לילד שלי רק אז יהיה לי את הסבלנות וגם העקשנות לעזור לו ללמוד לישון.
ולפעמים כשלא הייתי בטוחה או כשלא היה לי כח פשוט הוצאתי אותו מהמיטה.

יש הרבה שיטות איך ללמד לישון.
בעיני, שיטה כמו "לתת לבכות" זאת שיטה שחושבת נטו על ההורה. זה הכי קל והכי מהר.
שאר השיטות בדר"כ דורשות יותר השקעה וזמן, אבל בסופו של דבר - זה משתלם!
אני מאוד ממליצה על הספר "לישון בלי לבכות"!

גם אני עברתי עם הבכור שלי הרבה שבועות קשים של לימוד, אבל הרגשתי שאני עושה הכל בקצב שלו ולפי מה שמתאים לו!
ומאז הוא הולך לישון לבד ובשמחה!
(כמובן שבזמנים מסויימים זה יותר קשה כמו כשחולים)

בהצלחה!

http://www.imasleep.co.il/

 

כתוב שיש שיחת ייעוץ חינם, למשהו יש ניסיון עם זה? כדי לנסות?

תינוק שמים בלול והוא לא יוצא משם עד הבוקר...
כאילו אם זה משהו היסטרי באמת (מכה, חלום רע...) אז בסדר. חוץ מזה, למה שהיא תפסיק לבכות? היא בוכה ומיד באים אלי׳ה אז מה רע בזה???
שמעתי מפסיכולוגים שכשמרגילים את הילד לישון לבד בהתחלה זה נורא קשה. הוא בוכה הרבה אבל נותנים לו לבכות. נכנסים כל 7-10 דק׳ אומרים לו אמא כאן חמודי ותה צריך ללכת לישון. זהו!! לא מוציאים אותו, לא נשארים לידו הרבה זמן. לאט לאט התינוק מתרגל.
זה יכול להיות מאוד קשה לאמא!!!! לשמוע את הקטן שלה צורח אבל זה לטובת שניהם, גם לאמא ובאור שגם לילד!
זה חלילה חלילה לא הוראת עליך ולא על אף אחת!!! לעניות דעתי זאת הדרך...

דמייני לעצמך מצב בו משהו נורא מפריע לך ואת מבקשת עזרה, בוכה צורחת ואין עונה.
מידי פעם בעלך מגיע לחדר בו את נמצאת ואומר לך - אני איתך, ויוצא.
איך את היית מרגישה?

תינוק לא יודע להגיד לך מה מפריע לו, אז הוא בוכה, לא מתוך פינוק אלא מתוך צורך כלשהו!

אז נכון, אם תתני לו לבכות כמה לילות הוא בסוף ילמד לא לבכות, אבל מה הוא יילמד יחד עם זה?
מה את היית לומדת על העולם אם היית במקומו?
אני מאמינה שבסופו של דבר היית מגיעה למסקנה שאין בעולם אף אחד שיכול או רוצה לעזור לך, שאת בודדה..

לפותחת (וגם לך) מאוד ממליצה על הספר "לישון בלי לבכות", הוא בעיקר עוזר לנו האמהות להבין את התינוקות שלנו ואת כל העניין של השינה, וגם נותן עצות מעשיות.

אלישבע, תגובה מאוד מלחיצה.
אני רואה משהו מאוד בריא בזה שמלמדים ילד להתגבר לבד.
ילדה בת 20 שלא יודעת להרגיע את עצמה זה מאוד קשה.
ובבקשה - אל תקחי אותי ק-י-צ-ו-נ-י ותגידי לי שזה מזעזע אותך.
מתי התהליך הזה אמור להתחיל??
התינוק מקבל מהוריו במשך היום המון חום ואהבה אבל הוא גם לומד להתגבר על עצמו.

ועוד דבר, הקטע של ההליכה לישון יכולה להיות מאוד קשה גם בגיל גדול יותר, 5-6. מה אז קורה? למה הילד לא הולך לישון? הוא כבר יודע להגיד. הוא לא צריך לשתות, שרותים או אוכל. אלא מה? לא עזרו לו להירדם לבד כשהוא הי׳ה בן שנה ואלו הם התוצאות...

אבל אני כן מאוד נחרצת בדעתי.

אני מסכימה איתך מאוד שילד צריך ללמוד להתמודד עם החיים.
אבל הוא אף פעם לא צריך להרגיש לבד בהתמודדות.
זה בהחלט גבול מאוד דק בין לתת לו להתמודד לבד אבל לתת לו הרגשה שאנחנו איתו מול לעשות בשבילו הכל ולא לתת לו להתמודד לבד.

בנוסף, השאלה היא מאיזה גיל נותנים לו להתמודד?
תינוק קטן עוד אין לו שכל מפותח מספיק כדי להבין בכלל שהוא כרגע בהתמודדות.

אני גם מסכימה איתך מאוד שצריך ללמד את התינוק איך לישון, בשבילו!
השאלה היא מה היא הדרך?
אני אישית מאמינה בדרך של חום, אהבה וסבלנות רבה.
אז כן, זה אומר אולי שאני אצטרך בהתחלה אולי לשבת איתו בחדר למשך שעה, או להיכנס ולצאת במשך שעתיים, אולי ללטף, או לדבר, אבל בסוף הוא יילמד!

וכן, הילדים שלי הולכים לישון לבד לגמרי, מגיל מאוד קטן והם לא בכו אפילו דקה!
זה לא היה קל, אבל אני יודעת שעשיתי את זה בהמון אהבה.

לא מבחינה תזונתית - עד גיל שנה הוא זקוק לארוחות בלילה.

לא מבחינה התפתחותית - שמעתי שבזמן בכי הרבה מערכות בגוף עובדות פחות טוב. אני לא יודעת בוודאות אם יש לזה ביסוס, אבל זה נשמע הגיוני להפליא. זה גם האינסטינקט של הורים, שלרוב ממהרים לטפל כששומעים בכי.

וכמובן לא מבחינה רגשית - על זה אפשר להפנות להרבה חומר קריאה, אבל אני אסתפק בלהעיד על עצמי, שסחבתי איתי במשך שנים קשיים רגשיים לא פשוטים משיטה דומה.

 

בקצרה אפשר להגיד שלא סתם הקב"ה ברא את התינוקות כך שבכי שלהם הוא צליל כל כך לא נעים. כמו שכתבת, קשה מאוד לאימהות להתעלם מהבכי של התינוק שלהן. לא סתם הקב"ה ברא אותנו ככה. יש לזה מגמה.

 

 

והשבוע הרופאה שלה אמרה לי שבגיל הזה כבר מאוד חשוב לתינוקת השינה הרציפה בלילה, וחשיבות ההנקה הולכת ופוחתת גם מבחינה רפואית וגם תזונתית.

לגבי 'חשיבות ההנקה הולכת ופוחתת' - היא התכוונה להנקה בלילה או באופן כללי? (יש לי מה להגיד על כל אחת מהאמירות, אבל קודם הייתי רוצה להבין) תודה!

 

 

 

גם באופן כללי ובפרט בלילה בגלל חשיבות השינה הרציפה.
אשמח לשמוע מה יש לך לומר כי התחלתי תהליך של גמילה מהנקה בלילה וברמה הנפשית עוד קצת קשה לי לוותר עליה.

לגבי הנקה בלילה, את יכולה למשל לקרוא כאן את עמדתה של רופאה שהמומחיות שלה היא הנקה.

 

לגבי הנקה בכלל - תשמעי, זה נכון, ככל שהתינוק קטן יותר ההנקה חשובה יותר. בטוח שלתינוק בן יום ההנקה חשובה יותר מלתינוק בן חודש, ולתינוק בן חודש היא חשובה יותר מלתינוק חצי שנה, וכך הלאה. אבל אני לא מבינה מה הרלוונטיות של זה - כל זמן שאין שיקולים חשובים נגד הנקה, למשל טיפול תרופתי של אמא שנדחה בגללה או משהו כזה - אז הגיל כן שיקול. בגיל תשעה חודשים ההנקה עדיין חשובה מספיק כדי שאם מאיזו שהיא סיבה היא לא מתאפשרת יש צורך בפורמולה. על פי משרד הבריאות מומלץ להניק לפחות עד גיל שנה, ועל פי ארגון הבריאות העולמי - לפחות עד גיל שנתיים. אז מה המשמעות כרגע של 'ההנקה פחות חשובה'? ההנקה עדיין נחוצה. עדיין מערכת החיסון לא הגיעה לבשלות, גם אם היא בשלה יותר מבגיל חודש. עדיין המוח מתפתח בקצב דוהר, גם אם זה מחוויר לעומת קצב ההתפתחות שלו בגיל חודש. עדיין היכולת לקבל את כל אבות המזון בכמויות מספיקות ממוצקים לא הבשילה אצל רוב מוחלט של התינוקות, גם אם בגיל חודש לא היה מצב בכלל לקבל הזנה ממוצקים. אז מה ההשלכה המעשית מכך שההנקה 'חשובה פחות'?

 

(לא אמרתי אף מילה רעה על הרופאה שלך, לא באופן כללי ולא על הידע שלה בענייני הנקה. ברור שאני לא מכירה אותה. מתייחסת אך ורק לאמירה שציטטת.)

 

לגבי מה שקישרתי מד"ר ליבוביץ (התייחסתי לשתי התשובות שלה שבשרשור) - היא מציגה גישה יותר מרוככת גם מזו שאני הכרתי (=חשוב להניק בלילה עד גיל שנה) וגם מזו שאת ציטטת (=חשוב לגמול עכשיו). היא מתייחסת לנתונים של התינוקת, לרצונות של האמא... למדתי 

 

 

וגם כל כך שעשית את זה בנועם ובאמת לא אמרת דברים על הרופאה שלי וכו'.

הגישה שלי היא ממש לא ''חשוב לגמול עכשיו" וגם לא של הרופאה, אלא יותר בכיוון של "אין צורך להתאבד על זה בשלב הזה". אני מאוד מאוד בעד הנקה ולכן אני מניקה מלא עד היום, כמובן בשילוב מוצקים, אבל המציאות היא שאני עובדת במשרה מלאה והרבה שעות על הכביש, והעובדה שאני כבר 9 חודשים לא ישנה לילה לא מיטיבה לי. יותר מזה, בלילות לפעמים אני כבר בקושי מסוגלת לקום אליה מרוב עייפות.
ביחד עם העובדה שמרבית התינוקות פחות או יותר ישנים לילה כבר בשלב הזה, כך שככל הנראה הארוחות לילה הם לא קריטיות, מה שאמרה לי הרופאה חיזק אצלי את התחושה שיש צורך בשינוי עבורינו. בשבילי, אבל גם בשבילה מכיוון שלפי סברת הרופאה יש חשיבות לשנת לילה רציפה לקטנה.
זה לא אומר שזה קל לי אני כלכך נהנית להניק אותה אפילו שזה כבר כל כך קשה בלילות...

לעיל התייחסתי למה שציטטת מהרופאה "בגיל הזה כבר מאוד חשוב לתינוקת השינה הרציפה בלילה" (מכאן גזרתי "חשוב לגמול עכשיו"). אם הגישה היא שהמשך או הפסקת ההנקה הלילית בגיל הזה היא בחירה שלך, לפי מה שהנסיבות מכתיבות לך ומה ששיקול הדעת שלך אומר שעדיף לכן כרגע - אני לגמרי תומכת. חזקי ואמצי!

 

 

אם התינוק במשקל תקען והכל בסדר אין בעיה לדלג על ארוחות. הלוואי שהבת שלי גם תישן ככה...

דבר ראשון - יש דבר כזה יועצת שינה לתינוקות.

דבר שני - הכרתי כמה וכמה ילדים שדרכי הנשימה שלהם היו צרות מדי, או סבלו מדום נשימה בשינה,

וזה דבר שיוצר בדיוק את התופעה שאת מתארת.

אולי זה ענין 'חינוכי', אבל בהחלט ייתכן שזה גופני ולכן כדאי לשלול -

בקשי מהרופאה שלך הפניה למעבדת שינה.

המון הצלחה! את בטח ממוטטת מעייפות בעצמך...

בלילה אחרי שמרדימים אותה פעם שנייה היא ישנה נהדר עד הבוקר..

הבעיה היא בשינה של היום ותחילת הלילה בלבד..

לפעמים התקופה האחרונה מרגישה כאילו זה תמיד....

 

אם זה בתקופה האחרונה, אולי זה בגלל כאבים של צמיחת השיניים - מה שיכול להסביר את השינה העמוקה של הלילה עד הבוקר - שינה עמוקה שמשכחת את הכאב.

 

 

עכשיו אני מנסה להחזיר אותה שוב לשגרה וזה מאוד מאוד קשה!!

בעבר (יחסית הרבה זמן כי סבלה הרבה עם השיניים) לא הייתה הבעיה הזאת..

מאוד יכול להיות שהיא עובדת על שיניים חדשות. בפרט שאת מתארת מצב של תינוקת עצבנית מעייפות אבל לא ישנה.

 

אני אישית לא משקיעה בחינוך קפדני להרגלי שינה בשנה שנתיים הראשונות. פשוט כי מדי שבועיים כל ההשקעה יורדת לטמיון בגלל שיניים חדשות או חיסון או קפיצה בחלב או כל דבר אחר.

 

אולי טיג'ל  או תכשיר אחר יוכל להועיל?

 

 

 

השאלה כמה קריטי לכם שהיא תישן גם ביום

יש בשירשורים כאלה איזה הנחה כללית ש- "אצל כ ו ל ם הילדים ישנים רצוף\נרדמים לבד\או עוד משהו" - ורק אצלי לא...

וזה מקור לתיסכולים שרק אני סובלת.

אז שמתי לב שאם מסתכלים קצת יותר מסביב אז ממש לא רוב התינוקות הם ככה.

אני רואה שגם אצלי וגם אצל השכנה וגם אצל החברה וכו' תינוקות לא נירדמים בקלות או לא ישנים רצוף וכו' ככה שאני לא כזה יוצאת דופן.

וכמה שזה מעצבן צריך לקחת בחשבון שלא תמיד כל השיטות האלה עובדות.

אבל בסוף זה עובר איכשהו. הם גדלים, ויש בעיות חדשות ושוכחים מהבעיות הקודמות...

קראתי לא מזמן על אמא שהתלוננה שהתינוק שלה קם מספר פעמים בלילה. 

 

הלוו!!! זה תינוק! הוא לא באמת אמור לישון ברצף..

 

אז יש כמה יחידי סגולה כאלה שההורים משוויצים בהם. לא כולם כאלה !

 

ואם מישהו רוצה להתנחם, הבן שלי לקראת גיל שנתיים, רק עכשיו ישן לילה (8 בערב עד 7 בבוקר). עד עכשיו כל חודש היה סיפור אחר. לפני גיל שנה לא היה בכלל על מה לדבר על שינה בלילה וביום. 
 

אז נכון, יש עצות וטיפים, ויש דרכי התמודדות שונים לכל אחד, אבל קחו בחשבון שזה הטבע שלהם. 
תנסו למצוא את הדרך שתהיה נוחה לתינוק ולכם. ולפעמים זה קצת מתיש וקצת קשה, אבל תמיד עובר. 

 

 

אני זוכרת כשהבן שלי היה גם בערך בגיל הזה הוא היה ישן רק 20-25 דק', פעמיים ביום. וגם, היה נראה שעייף וכו' אבל לא מסכים לחזור לישון.

צריך לדעת שמחזור שינה אצל תינוקות (אולי גם אצל מבוגרים, לא יודעת) נמשך בסביבות 20-25, ובין מחזור שינה אחד לשני יש יותר סיכוי להתעוררות מרעשים שונים, חוסר נוחות וכד'. 40- 45 דק' של שינה, זה יוצא בדיוק שני מחזורי שינה של תינוק, שלאחריהם הבת שלך מתעוררת! אני, ברגע שהבנתי את זה נהיה לי יותר קל להתמודד...

אצלנו, ברגע שגדל ועבר לישון רק שינה אחת משמעותית בצהריים, גם התארך לו זמן השינה, שנע בין שעה לשלוש שעות. (לרוב משהו עמו שעה וחצי...) כך שאולי זה פשוט יעבור עם הגיל...

בכולופן, בהצלחה!

תעברי אולי לצמחית.

ולא היתה פריחה במטרנה שקנינו

 

הוא פיתח את פריחה?

זה המקרה אצלכם.

לחלב

זה קורה הרבה פעמים בגלל הגירוי של זיעה, במיוחד במקומות פחות מאווררים כמו צוואר.

אם כן אז יכול להיות אדמדמת- לא מסוכן ועובר לבד.

פצעי זעה או הורמונים.

לי אחות טיפת חלב אמרה שזה עובר בגיל שישה שבועות בערך (וכך היה)

אך אם את חוששת כדאי להתייעץ עם אחות טיפת חלב או רופא ילדים. 

גשי להיבדק אם את חוששת

למה לא ללכת לרופא

החום מוציא כל מיני עכשיו לבן שלי נהיה פטריה בישבן מהחום

 

 

הכי טוב ללכת מקסימום נותן משחת סיליקון שעוזרת והיא בלי סטרואידים

חלב שאוב עד 3 ימים במקרר

אני בהלם!!! 1 מ3000 זה ממש המון!!! וזה נחשב ל"רק"? אולי מעכשיו אני אנסה ללדת בלי אפידורל.

עד עכשיו חשבתי שמקסימום זה פוגע קצת בהנקה ובערנות של התינוק אחרי הלידה..

נשמע קצת לא הגיוני כי אם כ"כ הרבה נפגעים היינו אמורים להכיר כמה כאלה לא??

דווקא כשלילי.. ואולי בגלל..

יש עוד דברים שהוא מזיק להם?

שאדע לפני שאני מסכימה לקחת אותו..

תראי כאן:

Jonas, K., et al. 2009. Effects of intrapartum oxytocin administration and epidural analgesia on the concentration of plasma oxytocin and prolactin, in response to suckling during the second day postpartum. Breastfeed Med 4(2): 71-82.

 

- חלב מגיע מאוחר יותר ויש אותו פחות.

יצא.

מהלידה בערך..ולקחתי אפידורל.

היה לי שפע ל השפע...ברמה שמדריכת ההנקה שאלה אותי אם זו לידה שניה שלי..

ולקחתי 4 מנות של אפידורל...

להפחיד מפני אפידורל.
זה לא חדש.
וצריכים לקחת הכל בעירבון מוגבל.

הנה גברת כהן,MD, מתארת במילים פשוטות ובצורה מסודרת את הדברים  העיקריים:

 

http://www.greenmedinfo.com/blog/why-so-many-women-are-taking-epidural-trip?page=2

 

מתוכן 6 עם אפידורל.

וב"ה- ההנקה בכלל לא נפגעה. הכל הלך נהדר והנקתי את כולם עד גיל שנה וחצי.

 תמהני

והחלטתי שאני לא חוזרת על הטעות הזו פשוט העובר היה במצוקה ואני מטושטשת אז החתימו לפני

 

בלידות האחרות ללא אפידורל אפילו שיש לי לידות מסובכות

אני חושבת שאישה צריכה להכין את עצמה מראש נפשית להירגע לא להילחץ ולהרגיש מה קורה איתה

אצלי ברוך השם זה ועבד וגם אצל חברות שדיברתי איתן על זה

וזה עוזר לתהליך להתקדם יותר יותר מהר

 

נשים יקרות לכל מי שבהריון שתהיה לידה קלה בריאה ושלמה היא והעובר

יש שריטות לנשים בהריון אין מה לעשות...תנסי לשתף אותו ברוגע ולהסביר לו..

 

כרגע אל תחשיבי מה עם לא יעבור..

 

תסבירי לו את מצבך..ושאת מבינה שזה גם לא פשוט לו..

 

ותנסי גם לעצור בעצמך- שליטה עצמית..גם בהריון צריך לדעת להבליג על דברים..

 

גם לי זה התגבר העניין אבל אני מנסה להבליג או לרמוז בפרצוף..לצחוק על זה בציניות.. לפעמים זה עוזר ולפעמים לא אבל עצם הנסיון זה גם משהו מבחינתו..

 

בע"ה יהיה טוב בהצלחה

וגם לעשות מאמץ להבליג או למצוא פתרון ביניים.

לנסות להגיע כל פעם לקצה הגבול שאת מסוגלת כשהוא יראה שאת באמת מתאמצת ולא באה רק בדרישות גם הוא יעשה מאמץ.

 

דבר ראשון לא חשובה לך סטריליות אלא היגיינה. לשטוף ידיים / כלים שאוכלים בהם זו היגיינה. סטריליות זה להרתיח... וכמובן לא להכניס כלום לפה, כי בכל מאכל יש טונה חיידקים. יש אפילו מאכלים שמכניסים לתוכם במכוון כל מיני אורגניזמים, כמו שמרים שמכניסים ללחם. אין שום אפשרות לחיות בצורה סטרילית. אנחנו חייבים סביבה של חיידקים בשביל לחיות. בלי חיידקים היינו מתים.

 

דבר שני יש יותר סיכוי שהוא ירצה לשתף פעולה אם תחשבי על זה ותציגי את זה לא כמשהו שלילי בו אלא כשריטה שלך. תגידי שיש לך בעיה ומאוד קשה לך ואולי הוא יכול להיות לצדך ולעזור לך ותמצארו פתרונות איזו רמת הגיינה מצדו תספק אותך. עזרה לאשתו האהובה - זה משהו שרוב הגברים שמחים לתת. חינוך מאשתו החכמה - זה משהו שרוב הגברים לא שמחים לקבל.

 

דבר שלישי בלי קשר תחשבי על דרכים להגביר אהבה וחברות בינכם. מניסיון כמה שיש יותר אהבה ויותר קשר באופן כללי, הדברים הקטנים פחות מפריעים. בהצלחה יקרה.

ויש מצבים שאסור לצום בהם.

תשאלי את הרב שלכם! 

לי שנה שעברה הרב אמר שאם אני מרגישה שהחלב מתחיל להתמעט, אז להתחיל לשתות,

וזה היה חצי שנה אחרי הלידה.. 

אז בטח שזה רק חודשיים אחרי.. 

אני בעד תמיד לשאול.. 

בהצלחה! 

במיוחד חודשיים אחרי לידה שסביר להניח שההנקה היא האוכל הבלעדי של התינוק ויכול להיות שאת עוד לא התאוששת מספיק (הרבה נשים בשלב הזה למשל עדיין עם ברזל נמוך יחסית מצב שבעצמו יכול להביא לצורך לשבור את הצום במקרים מסוימים)

אני בלידה ראשונה הייתי כמעט במצבך (שלושה חודשים אחרי לידה) ובכלל לא חשבתי שיש אופציה לא לצום

(זה היה יום כיפור) וצמתי ונגמר החלב....

לא אלאה בסיפור אבל החלב לא חזר מהר כמו שהבטיחו והיו לי בעיות רבות....

אז יש כאלה שצמות וזה אמנם מחליש יותר ומעט ממעט חלב אבל חוץ מזה עובר בשלום 

ויש כאלה שזה בעייתי להם.

חשוב להתייעץ עם רב מה לעשות ובייחוד אם אין לך חלב שאוב לתיגבור למחר צייני זאת לרב, הקטנה ודאי לא צריכה לצום אף לא במעט...

אבל השאלה איך לגרום לחלב לא להתמעט חלילה?

הנקת במהלך הצום?

חשוב מאד לנוח כל היום במיטה במקום נעים ולא חם.

ולהיות קשובים ולבדוק עם רב באיזה מצב צריך לאכול ולשתות.

רוב הנשים מצליחות לצום ולהמשיך אחר כך להניק אבל יש כאלה שזה פוגע להן יותר...

החכמת אותי..

אשמח לשמוע מעוד בנות..

היסטוריית החלב שלי לא מזהירה..

פעם ראשונה...שהחוויה של ההנקה באמת טובה כי ב"ה יש לי חלב!!

(בלידות קודמות הוספתי מטרנה מגיל 0 בגלל בכיינות...והפעם לא..היא בת חודשיים..)

בכל אופן..

בחודש הראשון..היו לי כמויות גדולות אז הצלחתי גם להניק וגם לשאוב..

אבל עכשיו..הכמות ירדה..

לכן אני מפחדת שאם החלב יתמעט..לא יהיה לי דרך להחזיר אותו..

איך אני אדע אם הצום פוגע בחלב שלי או לא??

מניקים, החלב הולך ומתמעט אבל חוזר (בגדול -כי מניקים יותר מכרגיל) מס' שעות אחרי שחוזרים לשתות ולאכול. 

 

אבל  כדאי לך לשאול רב - כשמדובר בתינוק צעיר כל כך שתלוי לגמרי בהנקה ויש חשש שהחלב יתמעט הרבה פעמים פוסקים שלא לצום כלל או לשבור את הצום מרגע שמתפתחים תנאים מסויימים בהנקה. וגם אם יש לך חלב שאוב יתכן שרב יורה לך שלא לצום משום שלא מסתמכים במצב כזה על נסיון לתת לו מבקבוק. במיוחד במזג אויר חם.

 

תשאלי. על תחמירי על עצמך ועל התינוק.

אז אל תהססי לשאול רב.

 

לפי מה שאני ראיתי גם המחמירים אומרים שברגע שאת לא מרגישה טוב או שאת רואה שהתינוק עצבני תתחילי לשתות.

 

אבל שוב, כדאי לשאול רב שאת סומכת עליו.

הייתי גמורה...

נראה לי החמרתי יותר מידי...

התינוקת ב"ה שמחה..

מקווה שלא יהיה נזק לחלב

בשורות טובות

גאולה קרובה!!

אם זה מסכן את התינוק והרב פוסק שלא לצום. אז לצום זה ממש להקל

יש הרבה הקלות למניקות תלוי ברב.

הבן שלי בן 9 ח' ואני מניקה..והרב התיר לי לשתות.

בסוף אני ממשיכה לצום עד הסוף ללא שתיה

שבגלל שהנקתי פעם אחת ושאר הצום נתתי תחליף, עכשיו קיבלתי מחזור?

 

אחרי הלידה נטהרתי וכבר טבלתי. אני ממש מופתעת מכמות הדם. מה זה יכול להיות?

כדי שיהיה מחזור- צריך קודם ביוץ. ובין הביוץ למחזור- בדר"כ עוברים כשבועיים.

ביוץ זו עבודה של השחלות ווסת זו עבודה של הרחם. ייתכן מצב שאחרי הלידה הרחם יחזור לתפקד ראשון, ורק אחר כך גם השחלות יצטרפו.

ולדעתי כן ייתכן שזה השפעה של הצום או התחליף.

ולא צריך להלחץ 

לידה קלה בעז"ה!

מניחה שיש כאן הרבה שיכולות להמליץ עליה...

מאיזה שבוע הריון כדאי כבר לחפש דולה?

אפשר בכל שלב לתאם.

רוב הנשים פונות בשליש השלישי.

עשו לי כל בדיקה אפשרית ולא מצאו כלום וזה בא והלך בתקופות שונות בהריון (בעיקר בהתחלה) אחרי הלידה כבר לא היו לי ברמות כאלה.

אבל תמיד כדאי לשלול רעלת הריון. תפני לרופא נשים שלך, או תתקשרי למוקד אחיות בקופ"ח שלך. הם יוכלו לכוון אותך הכי טוב.

וזה היה קצת מלחיץ. אבל בסוף עבר לאט לאט מעצמו. נמשך בסה"כ חודש וחצי בערך.

כנראה משהו הורמונלי או בהקשר אחר של ההריון.

תרגישי טוב!

בשורות טובות.

כדי לשמור את הכוחות לצום.

בבית יושבת או על שרפרף או על כרית גדולה כזו.

(פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד שליט"א)

הרב אמר לשכב במיטה עם מזגן.

את יכולה ללכת לרופא משפחה לבדיקת דם לגילוי הריון והוא יתן לך עוד כמה בדיקות שיגרתיות, או לחכות לשבוע שמונה בערך וללכת ישר לרופא נשים. בכל מקרה גם אם את הולכת קודם לרופא משפחה, את יכולה לקבוע כבר עכשיו תור לרופא נשים לסביבות שבוע שמונה. הרופא נשים יעשה לך אולטרסאונד לבדיקת דופק לעובר ויתן לך בדיקות דם.

בהצלחה!

כדי גם לקבוע תור לאולטרסאונד,

מכיוון שלפעמים לוקח זמן לקבוע...

 

צריך לקבוע בדיקת דופק לבערך שבוע 8-9 (או אם את רוצה שזה יהיה בטני ולא וגינלי אז שבוע 10-11)

לרופא נשים כדי לדעת כמה שיותר מהר מה גיל ההריון המדוייק כי על פי זה צריך לקבוע תורים לבדיקות הבאות. מנסיון מאד קשה להשיג תורים בקופת חולים לבדיקות אולטרסאונד (שקיפות עורפית, סקירת מערכות...) אז אם רוצים לעשות את הבדיקות האלו דרך המכונים של הקופה ולא בפרטי כדאי להזדרז.

הרי היא לא יכולה לקבוע מעכשיו שקיפות עורפית וכו'.. לא פותחים תורים המון זמן קודם..

 

וזה מאוד משמעותי אם לקבוע תור בשבוע 8 או 11. לפחות מהניסיון שלי, לא היו תורים במקום קרוב לאיפה שאני גרה (ואני גרה בעיר לא באיזה מקום נידח) ובסוף קבעתי אצל רופא פרטי שבהסכם עם הקופה. אולי יש מקומות שיותר קל לקבוע תור אבל שתהיה מודעת לזה שאולי תתקע ולא תוכל לעשות את השקיפות בקופה אם תלך מאוחר מידי אולטראסאונד הראשון.

כך אצלנו בכל אופן.

במיוחד אם את לא בקבוצת סיכון.

בכל מקרה, בסקירה מוקדמת מזהים את אותם המומים וזה עדיין שלב שאפשר לבצע בו גרידה (עד שבוע 16 אפשר).

 

 

ומה לעשות מפה? - פשוט מאד, להמשיך לחייות.

אין דבר טבעי מלהיות לאישה בהריון.

הריון לא זקוק לשום התערבות בשביל להתפתח. להפך, כמה שפחות מפריעים לו - ככה טוב יותר...

זה גם לא מחלה, כך שלא צריך לרוץ לקופת חולים.

 

מה שכן, כדאי לשים לב לתזונה ועוד כמה דברים, תראי כאן -

עצות לאישה בהריון

 

וכן לעשות כל חודש כמה בדיקות: שתן, לחץ דם  ובדיקת דם לסוכר ואנמיה. אלה בדיקות מאד חשובות.

 

חוץ מזה, אם מעניין אותך עניין הבדיקות, אז זה כאן.

 

אכן משמח מאד

קודם כל, אם את לא לוקחת ברזל וחומצה פולית - אז כדאי שתתחילי עכשיו, הילד שלכם צריך את זה.
(בלי מרשם, יש את הכדורים המשולבים עם חומצה וגם ברזל. כדאי שתבקשי כדורים עם שחרור מושהה, הם עושים פחות בלאגנים בבטן ובחילות).

העסק הוא של רופא נשים.

אם לא מתחשק לך שהרופא יגע בך יותר יותר מדי כשהוא בודק אותך (בדיקה וגינלית, לא נעים בכלל), כדאי לחכות לחודש שני (שבוע 10-11). ביקור רופא לא דחוף מדי בשלבים הראשונים וזה בסדר לחכות עד אז.

כדאי להכנס לרופא עם אולטראסאונד בחדר (נראה לי שכבר יש כמעט לכולם), ואז הוא כבר בודק דופק באותו רגע וחוסך את הריצה לאולטראסאונד.

הרופא יתן לך בדיקות דם לעשות ויכניס אותך למעקב הריון (בטיפת חלב).

וזהו.

אני מניחה שאת שאר ההסברים הוא יתן לך בעצמו..

שיהיה בשעה טובה ובשמחה!

ולמען האמת, שזה לא בהכרח נורא כל כך..
לא נעים- כן, אבל לי אישית היה הרבה פחות נורא ממה שחשבתי (ועשתה לי את זה טכנאית אשה ולא רופא גבר).

נראה לי אני אדחה את הבדיקה ... (זה לא כזה נורא , נכון?)כי המחזור שלי לא מסודר בכלל משהו כמו 35-45 יום ...

ומשום מה זה נשמע שלא ממש בא לי וגינאלי...

 

שוב תודה!!

בשורות טובות וצום טוב ומועיל...

להמשיך חומצה פולית לקבוע תור לרופא סביב שבוע 8

 

וחוץ מזה, למה תשאלי רב לגבי חיוב הצום כשאת בשבוע כ"כ מתקדם?
אולי בכלל אינך מחויבת לצום, ואם כן לצום אולי לשיעורים ..
בהצלחה

מי שלא צריכה לצום, אוכלת כרגיל.

הוא נתן הדרכה כללית-

נשים מעוברות או מיניקות שמרגישות חולשה/קושי חריג בצום, חייבות לאכול ולשתות.

בתשעה באב אין מנות ושיעורים, אוכלת כמה שהיא צריכה כדי להתחזק.

זה צום מדרבנן ולכן ראוי לא להחמיר בו.

פיקוח נפש לאם ולעובר- מדאוריתא

צום תשעה באב- מדרבנן.

 

אמר שאני צריכה לצום אבל להפסיק מיד שמרגישים משהו חריג....

אם יש חשש כזה-
רוב הרבנים מתירים לא לצום

שמשבוע 34 זה לא נורא ללדת שהריאות כבר מפותחות כמעט לגמרי, אבל הוא אמר שזה לא רווח בארץ הדעה הזו,

הוא רופא מיילד (שבדק אותי במיון יולדות) והוא הגיע מצרפת

אבל!!!!-

ברור שעדיף שלא! עדיף ללדת בזמן...תשאלי רב לא נראלי שיגידו לך לצום...

פעם ילדתי בשבוע 34, וגם חשבתי שרוב הסיכויים שהכל יהיה בסדר, וגם נתנו לי את הזריקה להתפתחות הריאות, אבל... התינוק היה מאושפז חודש וחצי בפגיה! ממש לא מומלץ...

ודאי שעדיף לללדת בשבוע 34, ואפילו הרבה קודם, כדי להציל את שניהם.

 

אבל אם שניהם בריאים, חיים ובועטים - עדיף ללדת בשבוע 38+

מסכימה עם כל מי שכתבה מעלי שלא צריך לצום. חמי אומר שהרב יוסף אמר שנשים בהריון בכלל לא צריכות לצום. לא יודעת מה אני אעשה... (שבוע 33-34)

אבל לגבי השאלה- זה ממש תלוי בגיל של ההריון. אני ילדתי פג בשבוע 34 וזה היה ממש לא נורא- הוא היה שבוע בפגייה עד שהוא הצליח לשמור על חום הגוף בעצמו ואז השתחררנו. זה גם ממש תלוי בגישה של ההורים- אם הם בראש ש "הצילו איזה מכה נפלה עלינו" זה הרבה יותר קשה... כמו כל דבר בחיים.

שיהיה בקלות ובזמן!

שאלו רב והוא אמר שחייבים לצום? ואני עוד תלסמית?

רק שהיא איטית ורק כיום בגיל שנה התחילה לזחול עדיף שיוולדו בחודש תשיעי

 

אני בשבוע 35 ומשבוע שעבר יש לי צירים קיבלתי הקלות מרב אבל חשוב לזכור שכל מקרה הוא אישי

אצלי זה היריון רביעי בהיריון 1 הייתי אותו שלב וצמתי רגיל קצת חששתי אבל היה מצוין בסוף....

תבדקי אופציה להיתר לשתות מיץ ענבים זה מאוד מחזק בצום או לאכול ממש ענבים

בהצלחה

בסוף הריון ממש, לי היה טוב לשתות שוקו בכל פעם, בקיצור-- בהריון שווה לשאול.

תלוי בגיל ההריון, בעיות נוספות וגם ברב- ואז יש תשובה למעשה.

ביום כיפור שהצום הוא מדאורייתא, יש הבדל שמי שאוכל ושותה פחות מכשיעור, פטור מהעונש (כרת או קרבן חטאת)
בתשעה באב שהצום כולו מדרבנן, אין כל הבדל בין מי שאוכל יותר או פחות מכ"שיעור" שבעצם אינו קיים ביום זה.
(יש מעין המלצה שמופיעה בספר מסויים שבמקום שהיתה מגיפת חולירע והיו צריכים הבריאים שלא לצום, למניעה, שיאכלו לשיעורים כמו ביום כיפור כדי לא לעקור את התענית לגמרי, בכל אופן זה לא הלכה אלא הנהגה לא מחייבת)

מצרצרת כבר... שאלנו את הרב שלנו והוא אמר שאם יש חולשה גדולה, להפסיק מיד את הצום.

שאת לא צריכה לצום.

תשאלי רב.

 

לא גרוע בכלל ללדת פג. אבל זה לא מומלץ!

תודה לעונות;)
והאם הייתן סומכות על תשובת רופאה בלבד? או מביאות אותה לפני רב?

בקשר לצום בנשים בסוף הריון.

צריך להתיעץ עם הרופאת נשים שלך, ואז לבוא לרב ולומר לו את המלצת הרופאה.

מותר לי לצום,אסור לצום ,לא יזיק כלל וכו'.

הרב ד"ר הלפרין(ההתמחות שלו היא רפואת נשים)

טוען שנשים בשום הריון אסור להן לצום בגלל החשש של התחלת צירים בגלל התייבשות ,פעם קראתי את דעתי אם אני לא טועה הרב משה הררי מביא את הדעה (עם נימוקים מאוד מפורטים)

של הרב ד"ר הלפרין בספר מקראי קודש(ספר על הלכות יום כיפור)

יש הבדל בחומרה של תשעה באב,מי שפטור מהצם אוכל ושותה רגיל ולא בשיעורים כמו ביום כיפור.

ישנם בהחלט רבנים יותר בציבור החרדי שאומרים לצום ט' באב שתיה לשיעורים, זה מה שאני עשיתי הריון שעבר.

בהריון הזה אני רק שותה ולא אוכלת, מה שאומר שכן יש דרגות בלא לצום ולכן כל אחת חייבת לשאול את הרב שאיתו היא מתייעצת ולא לסמוך על עיצות בספר או בפורום כלשהו.

בתפילה שיבוא משיח עוד היום וכולנו לא נצטרך לצום.

ולא מניקה אבל לוקחת תרופה שצריך איתה מים ובנוסף אנטיביוטיקה שאיתה כתוב לקחת עם ארוחה

ועל זה הרב אמר לאכול כמה שאני צריכה אז אני אקח את התרופה עם קצת אוכל

 

אז יש כזה דבר, אני בעיקרון לא צמה כמעט צומות חוץ מיום כיפור

 

 

וזה לא פשוט בכלל

לדעתי תתחילי לשתות מעכשיו כל שעה כוס מים

ולפני הצום ממש ציץ ענבים שרווי סוכר

בכל מקרה תפני לבית הוראה תספרי על המצב שלך והם יחליטו

 

באחד ההריונות שלנו אמרו לי לשתות לשיעורים ברגע שמתחילים מעט צירים

וזה היה בכיפור

בהצלחה רבה ובכל מקרה לידה קלה כתרנגולת

ואת והעובר בראים ושלמים

כל טוב

לפי הרבה דעות של רבנים גדולים נשים הרות לא צריכות לצום את תשעה באב (אתמול חמי הסתכל בספר שיש לו ומביאים שם מי פסק איך אני כבר לא זוכרת את השמות אבל היה שם רב בהעדה החרדית, עוד רב גדול ומוכר חרדי, פסק של הרב אליהו לגבי תשעה באב שיוצא בים חמסין ועוד... שכתבו שמכיוון שהיום יש חום גדול והגוף חלש ושמירת האם והעובר היא מדאוריתא ותשעה באב מדרבנן אין להרות לצום כלל בתשעה באב וגם מי שכתוב שם שאמר לצום כתב שמיד כשמתחילה להרגיש חולשה צריכה לשבור את הצום שלא להגיע למצב סכנה לה ולעובר)
אני אישית לא צמתי תשעה באב כשהייתי בשלב אפילו יותר מתקדם משלך לפי הפסק שקיבלתי מהרב מלמד האבא (וכך הוא גם פסק לי השנה כשאני בשבוע 21)

ורק אם היא לא מרגישה טוב (לא יודעת מה זה אומר.. נברר היום עם הרב שלנו) אז אפשר לשבור את הצום.

הוא לא אומר שאשה בהריון לא צמה.

בני 10, 8, 2. הם בריאים אבל זה לא שאין בעיות. יש לי עוד שלושה עוברים אצל השם. לא יולדים פג רק בשביל לגמור צום מדרבנן. מה בדיוק את רוצה לדעת?
תתכונני לצום: תתייעצי עם רב ועם רופא. תנוחי כל היום. קחי עזרה. ברגע שמרגישה אפילו טיפה רע - מייד לשתות. ואם מרגישה צורך - אז גם לאכול. שולחת לך חיבוקים וחיזוקים.

ההרזיה לא תפגע בה,

רמות סוכר לא מאוזנות יכולות לעשות לה נזק גדול יותר- וגם לך..

 

הרבה בריאות

על אחת מההנקות,כדי שלא יהיה גודש ..נפשית זה באמת קשה...אבל את עושה את זה למען מטרה חשובה,ואת צריכה את הכוחות ,למרות שיהיו כאן בנות שיגידו לך שהן הצליחו גם להניק בהריון.

כי קשה לך או כי את חושבת שזה לא טוב בהריון?

אם זה לא בגלל הקושי אז לא נראה לי שיש בעיה להמשיך

אז אין בעיה להמשיך (אלא אם כן רופא אמר לך אחרת).

אני הנקתי תינוקת בגיל הזה עד חודש שלישי של היריון. הפסקתי רק בגלל החולשה שהייתה לי. (וכן, עברנו למטרנה... שממנה היה די קשה לגמול...).

גם אני הייתי במצב דומה והמשכתי להניק עד שהילד השני היה בן שנה

 

כל עוד לא קיבלת התוויה רפואית נגד אישות בהריון, את יכולה להמשיך להניק, אם את רוצה בכך. ובפרט ש4 הנקות ביום זה לא כ"כ הרבה

אין סיבה להפסיק, חוץ מהתשישות הפיזית שלך- שזה את מחליטה.

 

אני הנקתי כמה חודשים עד שהיונק הפסיק מעצמו כי נגמר החלב (כנראה)

 

ואז במידת הצורך הוספנו מטרנות, והשאר אוכל מוצק.

 

1) מבחינת התינוק - עד גיל שנה לפחות הוא צריך לקבל חלב אם, ואם לא אז פורמולה. אם תיתני לו  חלב שקדים, חלב אורז או כל דבר אחר כזה זה יכול להיות תוספת נחמדה, אבל זה לא מזון שלם ולא מחליף את רכיבי התזונה שהוא אמור בשלב הזה לקבל מחלב.

 

2) מבחינתך - חשוב להפסיק מאוד בהדרגה, שלא תסתבכי חלילה עם גודש ודלקות. להוריד הנקה אחת (את זאת שהכי פחות נוחה לך או שאת מרגישה שהוא הכי פחות זקוק לה) ולחכות כמה ימים. רק כשהגוף כבר בכלל לא מתלונן על הדילוג - להוריד עוד הנקה, וכך הלאה.

 

1+2) אז אם תרווחי קצת את התהליך, יוצא שבתהליך הדרגתי תיפרדו ממהנקה עד גיל שנה...

 

אבל הבן שלי היה יותר גדול, בן שנה...

היה לי ממש קשה, נפשית, להפסיק את ההנקה, ומשכתי את זה חודש בערך, עד שלא יכולתי כי הרגשתי שזה פשוט שואב לי את הכוחות...

דווקא הוא לקח את זה ממש בקלות, ואחרי פעמיים של 'משא ומתן'- שאני מציעה לו בקבוק והוא רוצה לינוק... הוא פשוט תפס את הקטע ולא עשה יותר בעיות בכלל...

זה באמת קשה, אבל זה למען מטרה טובה, וגם להביא לו עוד אח זה חשוב!!

בהצלחה!

שיהיה בע"ה בקלות ובשמחה ובידיים מלאות.

ולא HCB!!!!

 

וגם יש מצב שהכותבת התבלבלה בהקלדה בין G לB (הם קרובים).

 

הפותחת- כתוב לך HCB או HCG?

ממש בלי כוונה להטעות אף אחת.

הגבתי ככה כדי שלא תתבאס אם היא מצפה להריון או הפוך מפחדת מהריון..

 

http://www.mrm.org.il/?categoryId=95303&itemId=220958

 

אסור רק לישון באותה מיטה

אסור חיבוק ונישוק. אסור לישון באותה מיטה.
מותר להעביר מיד ליד וכדו.

(מותרת נגיעה שלא לצורך חיבה בגלל שהאישה אינה מקושטת ואין חשש..).

יש מחמירים ולא נוגעים כלל (לא מעבירים מיד ליד), אחרי חצות היום ודאי מותרת נגיעה.

ישנים במיטות נפרדות.

אסור לישון במיטה אחת אבל מותר חיבוק ונישוק!!!

בדרכי טהרה הוא מביא את שתי הדעות.

שנזכה לראות בבניין המקדש במהרה! אומן!

לוקחים במהלך היום את כל החבילה

על החבילה לא כתוב כלום אבל בחנות היה כתוב שהורוד הוא לנשים בהריון, אז זה מה שבעלי קנה לי ולקחתי...