פורום הריון ולידה (עמוד 4852)

יש כאלה שמקדימים מאוד, היא מייררת הרבה או משלשלת?

ומרגישה זה מה שאת רואה? 

אולי באמת זו שן...

נפיחות באזור הזה בסוף הריון ובמיוחד בחום.

אם נראה לך שיותר מדי, כדאי להתייעץ עם אחות מעקב הריון או רופאה

הרבה בצקות יכול להיות חשש מרעלת הריון, יש לך גם באזורים אחרים, למשל בידיים?

אם כן אני ממליצה להבדק , אם לא נראה לי שמספיק להתייעץ טלפונית.

תרגישי טוב, כדאי להרים את הרגליים כשאפשר, להמעיט במלח ולהרבות בשתייה.

יש משחה לשים, תבקשי מרופא עור.

מה הוא אמר?

אין לי נסיון אבל מקוה שיעבור במהרה!

רפואה שלמה!

אני עברתי לידה עם קצת תפרים וגם ואקום לא מאוד חזק (חצי מהראש כבר היה בחוץ) והרגשתי כאבים באותו אזור כמו שאת מתארת במשך חודש וחצי.

אני שמתי לב על עצמי, שככל שיותר הלכתי, הכאב השתפר. השתדלתי ללכת כל יום לפחות רבע שעה עשרים דקות, לא צריך לעשות הליכה מהירה, מה שחשוב זה להיות בתנועה.

אז תראי למישהי שמבינה כמו אמא שלך או אחות טיפת חלב. בדרך כלל זה נוזלי, אבל בשביל הרוגע שלך אפשר.

אני מנסה כל הזמן שיש לי דאגות, גם כשיש כאבים בבטן אולי משהו לא בסדר? אבל בעצם זה מצוי ולגטימי..אז זה בסדר וגם כשאין איך אין כאבים? אולי חלילה קרה משהו? אבל לא תמיד צריך שיהיו כאבים

בקיצור,

מחשבות לכאן ולכאן. רק לסמוך על הקב"ה.

תודה על התגובה!

גם לי יש את ההרגשה הזו שכל כמה שבועות אני חייבת לראות מה קורה ושהכל בסדר.

אצלי זה בעיקר בגלל שחיכיתי הרבה להריון הזה והוא מלווה מידי פעם בחששות.

גם לי יצא לעשות הרבה אולטראסאונד בגלל כאבים שהיו לי וזה ממש הרגיע אותי!

מקווה שתמצאי משהו שירגיע אותך בכל זאת והשבועות האלה יעברו עלייך בנחת!

אבל גם ככה לא תמיד מבינים מה רואים.... אז עדיף שיהיה עם הסברים של הרופאה וזהו

אני עכשיו בשבוע 13 עד עכשיו עשיתי אולטרא סאונד כל שבוע, ועכשיו אני צריכה לחכות 5 שבועות זה נראה לי סיוט.

אבל רק שתדעי שמשבוע 14 יש מכשיר ביתי שמשמיע את דופק העובר.

הנה לינק: http://www.babylink.co.il/content.php?id=24

אם זה היה יותר זול כבר הייתי מזמינה אחד.

בהצלחה! 

אני גם הייתי רוצה לעשות..אפילו רק השבוע. ואז מוכנה לחכות עוד שלושה שבועות.

דווקא אני חושבת שהחל משבוע 13 אהיה יותר רגועה, כי ממה שהובן לי החל משבוע 13 פוחתים משמעותית הסיכונים...ובטח את מבינה על מה מדובר, פשוט מעדיפה להימנע מלכתוב את זה (כתבתי ומחקתי)

אז תודה לאל את יכולה להיות יותר רגועה

זה בהחלט הרבה יותר מרגיע לראות ולהרגיש שהכל בסדר.

אבל צריך גם לדעת שזה לא נגמר בזה...

זה נראה לי כזה מן רצון לשליטה, לבדוק שהכל בשליטה  ושאני יודעת הכל.

אבל הקב"ה סידר לנו אחרת, נראה לי לא סתם.

אולי כדי שנתפלל כל הזמן על התינוק שלנו, ועל התקינות של ההריון, שהכל יעבור בשלום וכו'.

נקודה למחשבה

אלא בגלל דימומים וגם בגלל תאומים שעובר אחד התפתח לאט מהצפוי ובסופו של דבר אכן נפל.

וחוץ מזה למרות שנכון שהסיכונים פוחתים אני עדיין סופר לחוצה, כל כאב בטן מטריף אותי (ככל הנראה בגלל שזה הריון אחרי IVF הכל מלחיץ בכפליים).

ואם את באמת עדיין לחוצה ממליצה ללכת לקחת הפניה לאולטרא סאונד מרופא משפחה, מניסיון הם נותנים בלי לשאול הרבה שאלות.

בהצלחה 

אח"כ אפשר להחליף לצבעוני בלי קשר לטבילה.

מותר לטבול (בתנאי שבדקה בבוקר).

אבל אין לדלג בכוונה על הבדיקה האחרונה, אלא אם קיבלה אישור מיוחד מרב.

אם את מניקה זה קצת בעייה.. 

אם לא- זה ממש פיתרון נח! 

ואז הרופאה אמרה שאולי הטבעת לא מומלצת אחרי מספר רב של לידות.

וחוצמזה- מבחינה הורמונלית, הטבעת עובדת כמו גלולה.

קים אותה בדיוק כמו את הטמפון, את המוך הדחוק... זה לא כזה סיפור להכניס ולהוציא, ותמיד הורמונלי מעלה את אחוזי המניעה לעומת המכני.אם תרצי עוד פרטים-באישי

שאם טבעת נופלת זה תמרור אזהרה חשוב שצריך לטפל ברצפת האגן, לפני שהיא תתקשה להחזיק עוד דברים שהיא אמורה... וטוב לקבל אזהרה כזאת בשלב מוקדם של הבעיה. אז אם זה השיקול דווקא כן הייתי לוקחת טבעת, כדי שיהיה פידבק טוב אם רצפת האגן שלי במצב טוב או שצריך לקבוע טוב לפיזיותרפיסטית/אורוגניקולוגית.

הרופאה הסבירה שהמקום אצלי מאוד התרחב (7 לידות ב"ה) ושהנרתיק קצת בצניחה. (לא האגן- יש הבדל)

http://www.urine.org.il/%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A0%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%A7/

זה מאוד נדיר ואם את כ"כ חוששת אז יש רופאים שממליצים לקחת אנטיביוטיקה עם התקנת ההתקן למשך מספר ימים.

וזה גם ממש לא נכון שאחוזים גבוהים נכנסות להריון עם התקן. הוא מגן ב 98% מפני הריון.

אם את במעקב או"ס שבודק כל חצי שנה את המיקום שלו אז אין לך סיכוי להיכנס איתו להריון.

דווקא ממליצה לך לנסות התקן. הבעיה היא שאולי תסבלי מדימומים ארוכים , אבל יש נשים שזה בס"ה מוסיף להן יום דימום אחד 

וזה ממש לא נורא.

אני מאוד בעד התקן, וחושבת שהוא פתרון מצוין למי שלא רוצה הורמונלי, ו98 זה בהחלט אחוז מספק וקרוב מאוד לגלולות, אבל 'אין סיכוי'? אין דבר כזה. לא עם התקן, לא עם גלולות ולא עם אף אמצעי אחר. אפילו עם קשירת חצוצרות תועדו מקרים...

מרוצה ממנו ולא סבלה ממנו. א י מתלהבת על הטבעת כי היא מונעת מחזור...

זה עוזר לי מאוד.

שנית, לגבי טבעת - לפי מיטב הבנתי יש לי חסימה פסיכולוגית בעניין. מעולם לא השתמשתי בטמפונים מאותה סיבה.

כמו כן, לגבי הנפילה של הטבעת, הבנתי שהיא עלולה ליפול גם בקטעים אינטימיים (אבל לא רק).

יכול להיות שטבעת זה פתרון טוב, אבל אותי באופן אישי זה די מרתיע (אם מישהי יכולה להפנות אותי לאתר מתאים שיוכל לגרום לי להתגבר על העניין, אני אשמח).

אגב, מישהי יודעת אם זה ישפיע לטובה על רמת הכולסטרול? כי אם לא, אז מה זה כבר משנה. פשוט הבנתי שזה הורמונים מקומיים לעומת הגלולות. אז זה אומר ששימוש בטבעת יכול להוריד לי את הכולסטרול?

אצלי גלולות לא באות בחשבון מסיבה אחרת, הן גורמות לי לדכאון וחוסר חשק ברמות ממיתות נפשית.

לכן אני לא רוצה שום דבר הורמונלי בכלל. וניסיתי כמה סוגים.

ולגבי התקן - מזדהה אתך, ממש לא מוכנה לקחת בגלל הפחד:
מגוף זר בגוף שלי,

מזיהומים הסתבכויות וסיכונים,

ומזה ששמעתי לאחרונה על הרבה מדי שנכנסו אתו להריון - שזה גם הריון מסובך ומסוכן.

ולא - לא מצאתי שום פתרון אחר בינתיים!

חוץ מהנרות שהבנתי שזה די צחוק.

שורה תחתונה שלי בינתיים זה שאין איך למנוע בלי סבל...

או תופית בשם העברי שלה. אם שמים אותה נכון, היא מונעת מעולה!

יש כמה אנשים שממליצים עליה

יש את ד"ר אורי (לא זוכרת שם משפחה, מחילה) מהישוב פוריה

שהוא הגורו של זה בארץ,

יש לו תלמידים. בירושלים יש את מרכז בשבילך שמתאם דיאפרגמה

(גודל ומלמד איך לשים) ע"י רופאה אישה

ויש את דפנה מעתניאל שגם למדה אצלו ומלמדת נשים.

החסרון היחיד של זה שהדיאפרגמה מצריכה התעסקות

להכניס לפני ולהוציא אחרי

לי זה היה לא שייך.

אם זה לא מפריע לך לכי על זה. 

יש דעות שגורסות שזה אסור הלכתית

אבל היום יותר ויותר רבנים גדולים נכספים לאפשרות הזו ומתירים

לנו התיר הרב ראם הכהן.

ד"ר אורי מומחה גם להתקנים בטוחים (שלא גורמים לצרות ברחם)

כך שאת יכולה לפרוס בפניו את מצבך ואולי הוא יוכל ליעץ לך.

הצלחה

אם את רוצה אענה לך באישי..

נראה לי שהייתי אצלו פעם באיזה סקירה. - הוא היה נחמד מאד.

אני חושבת ללכת להיבדק לאור העובדה שכבר היה משהו

לשבת להם על הוריד ולהיכנס בלי תור

אם את במכבי יש מוקד נשים בכל מיני אזורים בארץ

ואם את רואה דימום או משהו שונה במשך הלילה ללכת למיון

{ בלי כוונה להלחיץ }

אני בהריון לא מתעסקת והולכת להיבדק  כבר היו דברים שראיתי !

בהצלחה רבה

הריון תקין

והרבה בריאות

מקווה שיקבלו אותי ולא יעשו בעיות כי בקופה שלי אין מוקד ולפעמים אני ממש צריכה ללחוץ כדי שיכניסו אותי בלי תור

אני הייתי בודקת במיוחד כי גם היה משהו- תגידי להם!!

ושבע"ה לא יהיה כלום- גם השקט הנפשי שלך מאוד חשוב!!
 

או שתגידי שזה תור דחוף ויש לך כאבים...

אם יש לכם מר"ם קרוב או טר"ם אולי זה גם יכול לבוא בחשבון.

האופציה האחרונה היא מיון...

זה גם לוקח שעות ארוכות וגם הטיפול לא כזה מתאים למקרה.

גם טרם לא יעזור אם אין שם ר. נשים ואולטרסאונד.

יש לכם מרכז בריאות לאישה? כי שם יש מיון נשים שזה אחיות שמקבלות עושות מוניטור וקצת בדיקות ואז את נכנסת לרופא תורן.

אם לא תתקשרי למוקד הארצי של קופ"ח שלך ותשאלי את האחיות איך משיגים רופא נשים תורן.

אם גם זה אין אז תתקשרי למזכירות המרפאה כל כמה שעות לברר אם התפנה תור. כשמנקצים להם הם מוצאים פתרון מתי להכניס אותך.

אם את כל זה  אין לכם/ לא מצליחה להשיג תבררי אם קופ"ח אחרות באיזור מגורכם נותנות שירות כזה כי זה משמעותי אם כל פעם כזאת צריך להתרוצץ עד מיון שווה לעבור.

תרגישי טוב!

,ברוך ה' הכניסו אותי בקלות וברוך ה' הכל תקין!!!!

תודה לכולן על הדאגה!!

יש לך מספיק. בד"כ זה ממש מה שהיא צריכה.

יש שבועות שבהם יש קפיצות בהנקה ואז לכאורה אין מספיק והתינוק מבקש לינוק שוב ושוב, את גם מרגישה שהשד כאילו ריק. ואז החלב חוזר בגדול - כלומר הכמות גדלה על פי הביקוש החדש. יש נשים שבשלב הזה סובלות מגודש - זה המקום שבו יש הרבה מדי חלב : החלב מטפטף, מרטיב, השד גדוש, ואם השלב הזה מתארך, יש חשש לכאבים מגודש שעלול גם להתפתח לגוש או חלילה לדלקת.

יש נשים שחלבן שופע יותר (אצלן מתקיימים התנאים שתיארתי לעיל כשיש יותר מדי גם באופן רגיל) ויש פחות.

היא לא חייבת לרוקן במדוייק את כל השד. כמה שהיא רוצה, זה מה שמספיק לה.

לגבי בולעת מהר מדי - להאכיל אותה בתנוחה זקופה ולהפסיק אותה אם החלב "רץ" מהר מדי . לטפוח על הגב, להוציא בועת אויר אם צריך. במצב כזה - כשאת מרגישה גדושה מדי, אולי תוציאי מעט (כדי שהזרימה תתמתן) לפני ההאכלה כדי לא להכביד עליה גם מבחינת הכמות וגם מבחינת מהירות הבליעה.

חשבתי ההפך! להשען אחורנית!

אצלי היא בולעת מהר מדי, אז בשלב של רפלקס שחרור החלב, שאז זה טסססססס - אני נשענת אחורה.

למה להזדקף? אשמח לשמוע.

שוכבת מעליך, זו גם שיטה טובה. כל תנוחה שבה היא לא שוכבת תחת השד ומקבלת את הזרם המהיר אל הלוע ומשם במהירות אל תוך הקיבה. (שזו התנוחה הרגילה של ההנקה). 

זקופה - התכוונתי להציב את התינוק עצמו זקוף כנגד השד.

אני מניחה שאת לא חוששת ממיעוט חלב אחרי שלושה חודשים שהתינוקת עולה יפה במשקל ויש הרטבות יפות, נכון? (שואלת ליתר ביטחון).

אם את חוששת שהבעיה היא עודף, תבדקי את התסמינים המתוארים כאן . (אני לא מבינה בזה במיוחד, אבל נשמע לי שהנינוחות שהייתה בצום מחשידה לכיוון הזה).

העצות של הרופא שציטטת בשרשור אחר נשמעות לי הרסניות. ממש. (ובעצמך כתבת שהוא לא ממש הקשיב לך, וניכר שהוא לא מאוד מתמצא בהנקה.) את יכולה ללכת לקבל חוות דעת שנייה מרופאה שהיא גם יועצת הנקה, למשל ד"ר מירה ליבוביץ, או ד"ר דינה צימרמן. ואם לא חשוב לך שזו תהיה דווקא רופאה, אפשר ללכת להתייעץ אצל יועצת הנקה, או בפורום של ליגת לה לצ'ה.

בהצלחה!

כמובן אני אומרת לך את זה בתור הצעה,

כשהיא מתחילה לינוק ואת מרגישה שהחלב יורד, תוציאי את הפה שלה לרגע ותראי אם משפריץ חלב.

זה יעיד על זרימה מהירה וכנראה שמספיק לה לינוק רק כמה דקות.

וזה מסביר את השינוי שהיה בצום, שאז יש פחות חלב. גם אצלי ראיתי הבדל אתמול.

כי אם כן-אז לא כדאי.

החשש שלי הוא מכך שאין שום דרך למנוע את ההגעה שלה ליבשת אחרת. נניח שמחר יגיע לפה מטייל ישראלי שנדבק באבולה, ואיכשהו ידביק אחות שתטפל בו וכו', ועוד לפני שנבין מה קורה סביבנו, זה יתחיל להתפשט... 

מקבל את החיסונים המתאימים.

אחרת, כבר כולנו היינו נדבקים מזמן בנגיפים שמסתובבים בעולם..

ואם אין חיסון לנגיף, אני מניחה שלא יתנו לו להכנס לארץ.

ותגע גם בך?

חוץ מזה שאחיות ורופאים לא נוגעים מגע ישיר עם מטופל אלא רק עם כפפות ורוחצים ידיים במחטא.

יש יותר סיכוי לקבל מחלות מהזבל ומהזבובים שיש עליו...

במיוחד שיש לנו כאן בארץ מספיק דברים לחשוש מהם...

חבל להיכנס למתחים מיותרים, שלא מוסיפים לבריאות הנפשית.

אבל גם זה לא בטוח עם כל הניסים שיש פה...

הסיבה ששם היא יצאה מכלל שליטה היא בגלל חוסר שיתוף פעולה של האנשים והממשלה עם מרכז הבריאות העולמי ובגלל שהם לא פעלו שם על פי ההנחיות.

(אני מבינה אותך כי גם לי זה עשה לחץ מסוים לקרוא על זה... אבל האמת היא שה' כל כך מציל אותנו מהמון דברים, שאפשר רק לסמוך עליו הלאה. אם את זוכרת לדוגמא את שפעת מקסיקו- שהתפרצה לפני משהו כמו חמש שנים ויצרה בהלה עולמית, והקב"ה עזר- היא נעלמה כמו שבאה. עוד קצת תפילות בטח יהיו לטובה, אבל אין מה להיבהל)

המקרה שלך הוא מקרה לרב עם נסיון  ועם כתפיים רחבות. 

כתבת ששאלתם רב, השאלה אם רב בסדר גודל כזה. ואין בעיה הלכתית לפנות לרב גדול יותר אחרי שכבר פסק לכם רב אחר.

ומחילה אם לא זה הכיוון שאת מחפשת.

ואני כבר מצרפת לך את השירשור האחרון בעניינו:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t659661#7327865

ומי שיודעת איך מעתיקים כך שיפתח השירשור אודה לה אם תשלים את המלאכה.

בהצלחה יקרה.

מה הסיבה לכל הבלאגן? את כמובן לא חייבת לענות אך אולי נוכל לעזור... את אחרי לידה?  מונעת הורמונלית? מה הסיבה לבדיקה שפתאום אוסרת?

גם אם אתם מחליטים להיוועץ רק ברב שלכם תישאלו ותישאלו שוב. לא האם הבדיקה טובה או לא, תישאלו ממה יכול להיות מקור הדימום?

אולי היה משהו בהתנהלות שהוא לא נכון? (אולי לך מתאים לעשות בדיקה על הבוקר או להיפך, אולי התאמצת פיזית באותו יום/ יום לפני. אם מוקדם יותר עשית בדיקה שיצאה טהורה תשאלי אם להבא להסתפק בבדיקה אחת או חייבים את 2 הבדיקות)

יש הרבה מה לחקור ולברר כדי להבין מאיפה "צץ" הדימום הזה פתאום כדי למנוע תקלות דומות בעתיד.

גם מבחינה רפואית- חודשיים וחצי אחרי לידה זה לא דבר שבשגרה להמשיך לדמם כתוצאה מהלידה עצמה. כלומר, יכול להיות שזה אכן זה ויכול להיות שזה תקין רפואית והכל בסדר אבל עד שלא תבררי לא תדעי. ועד שלא תחקרי לא תוכלי להכיר את הגוף שלך ועד שלא תכירי לא תוכלי לדעת איך להתנהל להבא. (גם בלידות הבאות בע"ה)

מניסיוני יש רבנים שעונים בדיוק על מה ששואלים אותם ולא מעבר וזה חבל כי תשובה שהעד מטמא היא תשובה לא ממש מספיקה. אז אתם אלו שתשאלו את השאלות.

אחרי שמיציתם את כל ההשתדלות שלכם לחקור ולדרוש איך לנהוג ע"מ להצליח להיטהר, כבר התחושה שלכם תהיה יותר טובה גם אם עוד הפעם יסתרו 7 נקיים. אחרי שעושים את מקסימום ההשתלות כבר מרגישים שהכל בהשגחה פרטית והכל לטובתכם.

ולגבי הקושי תשתדלו כן שיהיה לכם זמן איכות ביחד. לדבר, להבין, להכיל. אולי יקל עליכם להסתובב בחוץ בחברת אנשים. ואם הקושי הוא בללכת לישון, אפשר לישון בשעות שונות או בחדרים אחרים כי זה באמת רגע קשה.

ואת זמן האיכות הזוגי לנצל בשעות מוקדמות יותר. אולי לישון מוקדם ולקום מוקדם ולדבר לפני שהוא יוצא לתפילה או משהו. בד"כ בבוקר יש יותר כוחות.

בהצלחה.

הנסיון הזה קשה מאוד מאוד, והישועה של עם ישראל תצמח רק בזכות נשים צדקניות, באמת! ואת חלק מזה. 

דבר שני- גם אני עברתי עכשיו נסיונות טהרה אחרי לידה, והפסילה של העדים וכו', אבל הרב הנחה אותנו בצורה ברורה- הוא ראה את הדם על העדים ונתן הוראות: לבדוק רק בראשון ובשביעי, לשתות המון, לנוח הרבה, (וכן לא לצום בתשעה באב ), לא לעשות אמבטיות חמות, לא להזרים מים חמים על הבטן, ב"ה- הצלחנו! 

לכן כדאי מאוד באמת ללכת למישהו מומחה שעל סמך הכתמים/העדים יודע מה הבעיה ומנחה מה לעשות. 

מברכת אותך שתזכי במהרה!!!

הוא אמר לא לצום כי יש סיבה לכתמים האלו, הם מעידים על חולשה, ולכן זה מסוכן בשבילי לצום. ראיתי שחזרת בך אבל רציתי להבהיר את העניין (כל הכבוד שחזרת בך! יש הרבה כאלו שמערבות דעות אישיות בפסיקות רבנים ומה שכתבת חשוב מאוד) מדובר, אגב, ברב רציני מאוד שלא מתיר סתם ולא אוסר סתם.  

קחי בחשבון שאת לא יודעת איך תרגישי בתחילת ההריון..

יש נשים שזה הולך סבבה ויש שממש לא- בחילות..הקאות.. סחרחורות...

אישית אני שכבתי כמעט שבוע במיטה בגלל זה..ב"ה שהיינו בבית... 

ואת צריכה לבדוק את זה מבחינת טיסה- אני יודעת שיש חודשים בהתחלה ובסוף שלא מומלץ לטוס..

כי זה יכול לגרום ח"ו להפלה/ ללידה מוקדמת(בחודשים האחרונים..)

תבדקי את זה טוב טוב!!

וכמובן לא להיות רשלניים מבחינת חיסונים וכו'- שגם תשאלי רופא על ההשפעה שלהם בהריון..

שיהיה בהצלחה ובשעה טובה בעה..

בעקרון, לא אמורה להיות בעיה. אין לך עוד בטן לסחוב, את בכושר פחות או יותר וזה יכול להיות נחמד מאד.

אבל, קחי בחשבון את תופעות הלוואי של תחילת הריון כמו בחילות, צרבות, הקאות (אין אותן לכולן, אני אישית ב"ה הרגשתי ממש טוב).

מה שכן קורה לכולן זו חולשה כללית, מתנשפים אחרי עליה, נרדמים מוקדם וכו (צריך אנרגיות בשביל ליצור חיים)..

שמעתי על הרבה זוגות שיצאו לטייל בתחילת הריון, אז זה לא מופרך בכלל.

כדאי לקחת בחשבון את החולשה וכו', לבנות מסלולים אלטרנטיביים ולא לקחת את הטרקים הכי אתגריים שיש..

שיהיה בהצלחה ותהנו!

ותזכי שהפורום יהיה אקטואלי גם בשבילך.

אני מציעה, ע"ס התייעצות עם מדריכת הנקה, כ

מה שיותר מגע עור בעור- להתקלח יחד, למשל,

או להחזיק אותו צמוד כששניכם בלי חלק עליון למשך זמן, לשאוב ע"מ לשמר את החלב...

לנסות להניק כשמסטול עייף, ובלילה...

זה נפוץ מאוד שכשמתרגלים לבקבוק לא רוצים לינוק לכן עם הרבה תפילות המגע עור בעור מחזיר אותם לטבע...

אני מקווה שתצליחי... בע"ה!! יש המון חומר באינטרנט בנושא, נניח "שביתת הנקה" או "החזרת התינוק מבקבוק להנקה"..

אם זה מתאים לשניכם מה טוב, אם אחד הצדדים לא מעוניין אז לא,

נכון יש יתרונות גדולים להניק עד גיל שנתיים, אני ממש איתך בעניין

תזרמי עם מה שמתאים לו, אם מאד חשוב לך שיקבל עוד קצת אז תנסי גם אם הוא מתעורר בלילה כי אמרת שזה שהוא מנומנם מקל על ההנקה.

ומזדהה עם הקושי ותחושת ההחמצה, עברתי את זה עם הגדול ובסוף התברר שאני בהריון והוא לא אהב את הטעם שהשתנה...

 אני שולחת את בעלי לישון בחדר אחר ומתפנקת עם התינוק במיטה הזוגית. זה יעיל גם לשינה רצופה וגם מפחית את המתח שבשינה באותו חדר כשאסורים לתקופה ממושכת. מה גם שאת ממילא משכיבה אותה לידך כשהמיטות מחוברות - כלומר, את זורמת עם זה ואין לך חששות.

תיפול מהמיטה, או לשים את העריסה צמוד למיטה שלך כמחסום.זה נפוץ מאוד שהם מתעוררים ברגע שהם לא צמודים אלייך. תניקי ותעזבי אותה בעדינות,תראי שהיא תמשיך לישון...

גם אני לא מצליחה להרדם. אבל אני לא בהריון ולא מניקה.

לילה טוב.

אצלי זה חלק מהנקה

משתדלת לאכול רק חצי מקרר...

 בהריון הקודם פשוט לא ישנתי בלילות..

ועכשיו יש ילד לטפל בו

אולי באמת נתקפתי רעב מהצום. אמן!

נראה שזה קשור לצום...

קרקרים

ביסקוויטים

להריח לימון..

להתפלל שזה יעבור...

גם לי היה, לא נעים. אבל עובר. ב"ה.

מקווה שגם לך.

די מייאש, המצב הזה...

(את הצום שברתי אחרי שעה ).

אני מחפשת עידודים שזה לא יימשך הרבה זמן, רק עוד חודש לכל היותר, ומאז ימשיך בלי בחילות...

תודה לך.

נראה לי בשבוע 14-15 אולי קצת אחרי.

צריך סבלנות...

ב"ה שזה בחילות מהריון..