אם הגודש לא נורא אפשר לחכות שיעבור,
אך אם הגודש גדול- צריך להזהר שלא תתפתח דלקת ח"ו.
לכן כדאי לסחוט קצת חלב עם היד ואם עדין גדוש מאד אפשר גם לשאוב
(אך כדאי ממש מעט- אחרת היצור ימשיך...)
אם אין לך בעיה- אפשר להניק קצת במקום לשאוב, השאלה אם לא יבלבל את התינוק.
ועדיף לשאוב ידנית כי מכונה מגבירה את ייצור החלב
עד כמה זה נורא להביא ילדה לאולטרסאונד ראשון?
לרופאה שלי יש מכשיר אולטרסאונד בחדר (בלי פרגוד, כמובן). הבת שלי (בת 4) מאוד קשורה אליי ולא רוצה להישאר עם בייביסיטר.
ברור שאם צריך, היא תישאר בבית, אבל חבל לי על הצער שלה ועל הכסף לבייביסיטרית (בערך 50 ש"ח).
יש כאן מישהי שלקחה בעבר לאולטרסאונד ראשון? איך עברתן את זה בחלק של הבדיקה עצמה? מרגיש לי לא נכון שהיא תראה (בכל זאת, זה וגינלי), אבל אז מה- שתשב עם הגב לחמש דקות? לבקש מהמזכירה לשמור עליה? (מחוץ לחדר הרופאה)
אשמח לשמוע את דעתכן.
ואם אין ברירה לא הייתי מכניסה אותה לחדר כי כמו שכתבת אין שם וילון
ובשביל מה להעמיד אותה בנסיון של הסקרנות הטבעית של ילד?? שמתגברת דוקא כשאומרים לא להסתכל...
ושאלה- מה זה מרגיש לך לא נכון? ממש לא בקטע של תקיפה פשוט כדי להבין..
את לא חושבת שזה לא צנוע שהיא תראה אותך ככה? זה גיל שמבינים הכל זה לא שהיא תינוקת בת כמה חודשים..
בכל אופן אני לא הייתי מרגישה בנוח בבדיקה אם הילד שלי בגיל הזה היה איתי בחדר..
לדעתי זה משו של בעלי ושלי..
ובשעה טובה 
ושאלה של סקרנות...באמת עולה אצלכם 50 ש"ח בייביסטר??? וואי זה מלא!!
אבל אולי לא חייב בייביסיטר יש לה אולי חברה שהיא אוהבת להיות אצלה? לא חייב להגיד מה הסיבה..זה יכולה להיות פגישה מאוד חשובה בבנק או ראיון עבודה או משו כזה שאת ממממש לא יכולה לקחת את הילדה... ;)
החלטתי שלא אקח אותה איתי. אמנם אין וילון אבל באמת חבל לי בגלל בדיקה של 5 דקות להיות בנפרד לכמה שעות.
המיטה ממוקמת מיד בכניסה לחדר, ואחריה השולחן והכסאות, אז הבת שלי תוכל לשבת עם הגב אליי ל-5 דקות, ולקרוא בספר. גם ככה היא נמצאת איתי לא פעם כשאני בשירותים.
מרגיש לי לא נכון- לא נכון שהיא תראה אותי עוברת בדיקה פנימית. לא משהו שהיא צריכה להיחשף אליו, אם היא תראה את זה לגמרי. לא נראה לי שהיא תראה את זה לגמרי.
היא אכן מבינה מאוד ואמרתי לה שהיא תצטרך להקשיב לי ולעשות כדבריי (בצורה יותר נעימה).
50 ש"ח- מדובר בלפחות שלוש שעות, כולל נסיעה ועוד קניות, אם אני כבר בעיר......
והיא לא ילדת-חברה. אין לה כ"כ משחק עם חברות, גם אם היא פוגשת כאלו.
תודה רבה לשתיכן.
כל זוג ומה שמתאים לו.. אם זה מה שטוב לשניכם- זה הכי טוב והכי מצוין לכם!
אישית, בהריון היה לי נוח שבעלי בא איתי. לא יודעת מה יהיה בהמשך החיים, בזמנו זה מה שהיה טוב לשנינו.
יכול להיות שיפעת שאלה אם הבעל מגיע, כי אם הוא בא הוא יכול להשגיח על הילדה..)
פותחת- אולי אפשר לבקש מהמזכירה שתשגיח עליה סזמן האולטרסאונד, תביאי לה דף וצבעים והיא תצייר או תעסיק את עצמה אם את חושבת שזה יכול להתאים לה.
פשוטות, לסקירת מערכות אנחנו משתדלים שיבוא, וגם אז זה לא תמיד מסתדר כי שומר על השאר.
אגב- גם בלידה לא היה... היה עם הילדים...קיצר- נראה שאני זורקת עליו...
גם עם ההריונות- פחות אני מצפה ומתרגשת שיבוא...ושוב- יש הבדל בין או"ס לבין סקירת מערכות...
שזה עד כדי כך חשוב לי יותר כי זה חשוב לו זה גם הריון שלו והוא גם רוצה לראות את העובר ולשמוע מה יש לרופא לומר אז נירא לי טבעי שהוא יבוא
הייתי מבקשת מראש, לא באה ומנחיתה לא על הילדה ולא על המזכירה...
הבת שלך כבר בת ארבע. לא יונקת, לא צריכה טיפול צמוד של אמא. זה יפה וחמוד שאתן קשורות כל-כך - אבל אולי זה קצת יותר מדי? עוד מעט בע"ה יהיה לך תינוק נוסף - לא תוכלי להיות רק איתה כל הזמן... כדאי נראה לי שתתרגל להיות גם עם אנשים אחרים.
כמובן, בקשר למקרה הספציפי הזה: את יכולה לומר שאת רוצה שתבוא איתך בגלל הבילוי (אם את מתכוונת להסתובב בעיר אחר-כך), ואז יש מקום לחשוב איך לסדר את זה. (אולי כמו שמישהי כאן הציעה: להביא לה תעסוקה כלשהי כמו דף וצבעים, והיא יכולה לשבת בחוץ בזמן שאת בבדיקה).
בהצלחה ובשעה טובה!
מבחינת הרוגע שלה. ה' יגאלנו במהרה!!
בשבוע 27 וחוטפת צירים בכל אזעקה...
אני ממש מתפללת שלא תיהיה לזה השפעה על העובר בעתיד.
בנוסף אני מנסה להרגע כמה שיותר מהר אחרי ולדבר אליו ברוגע, אני לא באמת יודעת אם זה משנה משהו...
תמשיכי ככה ! את פעולת מצוין, עוברים ותינוקות מרגישים ומגיבים לפי המצב הנפשי של האמא אם את מרגיעה אותו (חוץ מזה שאת גם מרגיעה את עצמך...) את עוזרת גם לו.
חיבוק גדול!!!
ובע"ה בקרוב נכבוש את עזה!
שיהיה בשעה טובה!
אני בדיוק תוהה לעצמי גם...
וגם הכמות די גדולה...
אבל, אם את חוששת שיש פטריה או משהו בסגנון, כדאי לשלול את זה...
הפטיטיס ... 
כמו שניתן בבית רפואה
המלצות , טיפים, פליז!
עכשיו זה טיפת חלב
לנו לא היו שום תופעות לוואי והבנתי שכך הוא החיסון הזה.
החיסון עצמו כואב קצת לילד אבל אחרי שתי דקות היא תשכח מזה.
בהצלחה
אם את מניקה אני ממליצה להניק מיד אחרי החיסון ככה היא תרגע ותשכח מהר מאוד שדקרו אותה...
בעלי יגיע לעזר שהוא יאחוז אותה אני לא מסוגלת לראות אותה בוכה 
וודאי שאהיה שם בשבילה הכי טוב שאני אוכל...
בוודאי...
אין ספק.. שהרגשות שלנו מועברים אוט'
לילדים, זה בטוח..
אעשה מאמץ..
חייבת !
הבן שלי היה מאושפז תקופה בתור תינוק ודקרו אותו המון. אבל באמת המון.
אז יום אחד מצאתי את עצמי פשוט צועקת על האחות שאני לא מוכנה יותר שידקרו אותו ומסכן הוא בטראומה!
(מסכנה הוצאתי עליה הכל כאילו שזה אשמתה וכאילו היה אפשר למנוע את זה
)
אז אח"כ איזה מישהי חכמה שם אמרה לי שזה לא הוא שבטראומה אלא.. אני
וזה כ"כ עזר לי לקלוט פתאום שהוא באמת שוכח מזה מיד ולא יזכור את זה רק אני זאת שלחוצה ומודעת לזה ועד היום בטראומה מהאישפוז הזה. והוא- שכח מזמן..
קראתי את סיפורך שנוגע ללב...
והבנתי את הסיפור..
מסר חשוב ללא ספק..
אולם, האמא היא חלק מהתינוק...
והוא חלק ממנה - את כל העולם שלו..אז קשה מאוד לנתק..
לפחות בהתחלה..נלמד נלמד להיות חזקים עבורם ב"ה
מה שאני אומרת שכשמודעים לזה שבשבילו זה באמת ממש לא דבר נורא אז זה מאוד יכול לעזור
זה קצת מייבש
זה ממעיט את החלב, שחווזר ח"כ בהדרגה אם ממשיכים אבל לא ממליצה עם תינוק קטן שיונק מלא.
את המשחה המאלחשת, אסור בהנקה בכל מקרה.
וגם לא הייתי ממליצה בזמן שאחרי לידה, כי לפי מה שהבנתי במחזור זה כואב יותר ונראה לי שזה בחינת מחזור כזה...
וכתבו שם שרק מחודש חמישי צריך..
אשמח לדעת מה נשים אחרות עושות. בעיקרון הרב שלנו מתיר לנשים בהריון שאינן מרגישות טוב
להפסיק את הצום, אבל חשוב לי לדעת מה עושות נשים במצבי.
במיוחד בחודש שביעי ועם ברזל נמוך 9.5.
(או מה עשיתן כשהייתן בהריון בתשעה באב)
תודה.
וצמתי, הרב אמר שחייבים אז זה מה שעשיתי. עכשיו אני אחרי לידה ולא יעבור חודש עד 9 באב ואז אני פטורה.
אין לי מושג מה אני אעשה אם לא אלד עד אז... אני בצומות ממש על הפנים- ובהריון גם ככה לא משהו, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים אני מרגישה חלשה ובחילות. אני מניחה שאשאל שאלת רב ונבדוק מה מותר לי ואיך.
לא צמתי בהריון הקודם וגם לא אצום הפעם, אבל זה בגלל שאני בשמירת הריון עקב אי ספיקת צוואר.
ולכן על כל אחת לשאול את הרב שלהם עפ"י מצבה.
למשל אחיות שלי שואלות את אותו רב אבל מכיוון שההריונות שלי ב"ה בלי בעיות הם צמות כרגיל.
צמתי רגיל.
פעמיים נוספות הייתי מניקה טרייה יחסית (כחודש וחצי). בפעם השנייה, שהייתה תשעה באב נדחה, שברתי ממש לקראת סוף הצום. אבל באותו תשעה באב התאמצתי יחסית.
לגבי הברזל - אולי תספיקי לקחת ברזל דרך הווריד השבוע? (גם אני לפני כמה שבועות הייתי עם רמת ברזל כשלך, אבל התחלתי לקחת כדורי ברזל. לא בדקתי שוב בבדיקת דם, אבל אני מרגישה הרבה יותר טוב).
ושתיתי כל היום מיץ, כל פעם פחות משיעור, והייתי צכה לחכות 9 דקות בין לגימה ללגימה אאל"ט
קיבלתי היתר בגלל ההריון + מצב רפואי מסוים שבגללו לא כדאי לי לאבד יותר מדי נוזלים.
אבל נראלי זה כל מקרה לגופו, לא?
לא יודעת לא מבינה בזה..רק שאלתי את בעלי אם אני צמה, אמר שלא וקיבלתי
בעז'ה שיבנה בית המקדש ויהפך לנו מיום אבל ליום טוב!!!
והוא אמר שאני צריכה לצום שאין סיכון ואני בשבוע 31+ עם כדורי ברזל אבל כל אחת לפי גופה ורב שלה ואיך שהיה מרגישה שהיה בהצלחה .
שותים המון המון כמה ימים קודם
ביום שלפני הצום אוכלים הרבה ענבים ודברים משיבולת שועל
ומשתדלים לא להתאמץ יותר מדי ולישון הרבה.
(ואם בכל זאת לא מרגישים טוב אז אין מה לעשות שוברים את הצום.)
גם אם הכל מתנהל כשורה בהריון או בזמן הנקה- התינוק גם לוקח בקבוק.
להחליט מראש לשבת במזגן כל היום ולצום בלי לשאול רב, זה לא נכון.
עלול לפגוע יותר מהחשיבות של הצום.
אחרי שאלת רב- לא לערוך השוואות עם פסקים אחרים.
וגם לא דומה אחת לשניה איך היא מגיבה לצומות.
אבל בכל 4 ההריונות שלי צמתי.
ותמיד היה לי היתר לשבור ולתות ב"ה הצלחתי.. נחתי מתחת למזגן והיה לי עזרה מהמשפחה עם הילדים.
נולדה לנו בת לפני שבועיים וגם התלבטנו...בסופו של דבר קראנו לה - נחלה. בהתאם לפרשות השבוע, המצב בארץ ולוח השנה.... (שלושת השבועות ונחלה זה שם של ביהמ"ק).
של בעיה בהנקה. (יכול להיות לשון קשורה, אחיזה לא נכונה, פטריה...)
לדעתי יועצת הנקה תוכל לעזור, ובמקרה הצורך להפנות לרופא מתאים (לצערנו הרבה מאוד רופאים לא מבינים בהנקה)
בהצלחה!
תרגישי טוב!
בסוף זה ישתפר.
היתה לי משחה אחרת מדהימה שכן עזרה, מחו"ל, בלי טיפת לנולין.
כמו שרבה אמונתך אמרה אני גם חושבת שכאלו סדקים נובעים מאחיזה לא נכונה...
תבדקי את הענין
אני יודעת שצריך לתת לתינוקות רק מים מורתחים, לא כל כך ברור לי עד איזה גיל, כל פעם שומעת משהו אחר.
עד איזה גיל אתן מרתיחות?
מים מורתחים- מים ש"הרגו" את כמעט את כל החיידקים שבהם.
מים מינרלים- מי מעין, שיש בהם יותר מינרלים, שעברו את התהליך הרגיל להכשרת מים לשתיה (גם מי ברז עוברים תהליך דומה...)
לעומת מי ברז כי הם עומדים בבקבוק.
במים זורמים יש דווקא פחות חיידקים.
אבל במי ברז יש הרבה דברים אחרים שאנחנו לא רוצים כגון חלודה מהצנרת..
הבנתי שזה דווקא כן טוב בגלל שהמינרלים לא נעלמים בהרתחה ונשארים במים, ולעומתם החיידקים כן מושמדים.
ככה שנשארים רק המינרלים שחיוניים. לפי הוראות משרד הבריאות אין בעיה להרתיח מים מינרלים, אני אישית מרתיחה מי עדן מאז ומתמיד ואין עם זה שום בעיה, להפך אני חושבת שדווקא טוב שהוא מקבל מינרלים חשובים
את במצב לא פשוט - גם בהיריון וגם עם תינוק בן פחות משנה. לא פלא שאין לך כוחות.
מאחלת לך שאחרי הלידה יחזרו אלייך הכוחות בהדרגה, ותרגשי גם את הכיף בלהיות אמא!
(ורק הצעה קטנה: אולי כדאי לבדוק דיכאון אחרי לידה. אם אכן יש ומטפלים בזה נכון, זה יכול לשפר פלאים את מצב הרוח.)
קודם כל- זה בסדר להיות חסרי כח... אני גם עם הפרש כזה בדיוק, וכבר כמה חודשים אני עצלנית... בעיקרון אני עושה יום אחד מכינה מלא אוכל לכל השבוע, זה חוסך לי את הבאסה בלבשל ולארגן ארוחות...
לא ממש מנקה ומסדרת... עשיתי עם בעלי עסקה שאם בערב אחרי שהקטן נרדם אני מרגישה טוב אני עושה, ואם לא- הוא עושה.
ללכת לישון כשהקטן הולך! שעות שינה זה ממש חשוב, ותמיד עייפים!
לזכור שהיריון עם עוד ילד בבית זה דורש הרבה כוחות, ולא לצפות שהבית יראה כמו הבית המטופח של השכנה עם ה10 ילדים שכולם מצוחצחים ומטופחים כל רגע...
לענ"ד זה עייפות גופנית שמביאה לעייפות נפשית, וחוסר סיפוק עצמי, מה את עושה למען עצמך? אוכלת כמו שצריך? יש לך זמן לעצמך? לך ולבעלך? חייבים למצוא זמן להתמלא...
גם אצלי אלה הצפיפויות בין הילדים הן כאלו וזה ממש ממש הגיוני התחושות.
מה שגיליתי (בהריון רביעי הגיעה לי התובנה...) זה שזה ממש ממש תלוי בברזל...
אם אני לוקחת בלי לשכוח ולפספס אז יש לי הרבה יותר כוחות (כמובן שזה יחסי... לא שהופכים להיות בעלת מרץ רב ואינסוף כוחות...) לתפקד...
תבקדי את הברזל ותקחי באופן עיקבי. אחרי שבוע- שבועיים המצב ישתפר! בעז"V!
הזכרת לי אותי כשהייתי בהריון של השני שלי והראשון היה ממש תינוק. הייתה לי מעין עיפות כזאת, ממש חוסר כוחה ותשישות. הלכתי לעשות בדיקות דם וראיתי שהברזל ממש נמוך וכשהתחלתי טיפול זה עבר. תבדקי את החלק הבריאותי. ותזכרי תמיד שמותר לך את בהריון אז גם תרשי לעצמך. ועוד משהו, תשחררי את זה לה' וה' יעזור.
ומסכימה עם בימבה והודיהלביא
נורא גבולי. אומנם בהריון בגלל שנפח הדם עולה אז אומרים שאפילו 11 זה טוב, אבל שוב- מינימום.
אולי באמת תנסי ברזל אחר? אולי נוזלי?
אל תשכחי שאת גם בהריון אל תקשי עם עצמך כל כך..
יכול להיות שמה שאת מרגישה גם קשור לזה, לשינויים שאת עוברת
יכול להיות שבעוד חודש חודשיים כבר מצבך ישתפר- את רק בחודש רביעי, חודש ההסתגלות..
אם את מקפידה לקחת זמן עבור עצמך
ולנוח,
ולעשות דברים שאת אוהבת, זה יעבור..
אין לי הרבה ניסיון, רק של הריון אחד... והעייפות אצלי עדיין נמשכת ואני הרבה אחרי רביעי...
מתחילת ההריון הייתי עייפה ומותשת, היה איזה שבוע-שבועיים שחשבתי שעבר ואז שוב עייפות.
העייפות גורמת גם לחוסר תפקוד...
אז שלא יהיו לך ייסורי מצפון. זה פשוט התופעות של ההריון.
בעז"ה בהמשך אולי יהיו לך יותר כוחות.
תנוחי הרבה, תשני כמה שאת יכולה... גם צהריים..
וביום שיש לך כח תצאי לעשות איזה הליכה מרעננת בחוץ כדי שיהיה לך כוחות בגוף.
בהצלחה!
כשהשתחררתי מבית החולים לאחר הלידה התקשרתי לטיפת חלב כדי לקבוע תור. שם נאמר לי שהתור יהיה רק בעוד חודש.
אני זוכרת מהילדים הקודמים שלי שבאים אחרי שבוע לבדוק משקל, ופה היא אומרת לי שאין דבר כזה....נראה לי מוזר. מה אתן חושבות, לחכות חודש שלם?
זה לא תקין נכון?
לפני בטלפון, אני לא ויתרתי וביקשתי לבוא שבועיים מהלידה
כמו שנאמר לי בבית רפואה
"שהילדה בת שבועיים תגשי לטיפת חלב"
וכך עשיתי...(אמא טובה ממש.. בפעם ה1...)
לא לוותר, יש צורך במעקב !
אני ממש לא סובלת שם את האחות...מאוד הייתי רוצה מקום אחר ואין
הילדים שלי היו בטיפת חלב אחרת כי גרנו במקום אחר והיתה שם אחות מדהימה וכשעברנו מקום ממש התבאסתי.
אני מעולם לא הלכתי לפני גיל חודש לטיפת חלב (כל פעם הייתה סיבה אחרת, ובאופן כללי אנחנו לא לחוצים על זה). ב"ה לא קרה כלום.
אצלנו בתחנה (גבעת שאול, ירושלים) אפשר להגיע עם תינוק חדש ללא תור לשקילה ומעקב צהבת.
במקביל מזמינים תור לפתיחת תיק וחיסון של גיל חודש. התחנה מאוד עמוסה והתורים הם אכן לפחות חודש קדימה.
צריך לבדוק בתחנה באיזה שעות אפשר להגיע ללא תור.
ואמרו שהתור הפנוי הוא רק בגיל חודשיים וחצי ואז יעשו הכל יחד....
אבל- אמרתי שדחוף לי מעקב משקל ואמרו שאני יכולה לבוא ללא תור
ולהכנס בין התורים רק כדי לשקול אותה...
עכשיו עברנו דירה, וכאן הכל אחרת ויש תורים נורמליים, פשוט תענוג....
היום הרופאה שלי העלתה את זה.
מה אתן אומרות?
א. שעלת עד גיל חצי שנה או שנה יכולה להיות להיות מסכנת חיים.
ב. אחרי הגיל הזה זה אמנם מאוד לא נעים ולוקח כמה חודשים עד שזה עובר, אבל זה לא מסוכן.
ג. החיסון לשעלת שנותנים היום הוא לא הרמטי- גם מי שהתחסן יכול להידבק בשעלת, לאו דווקא בצורה מוחלשת.
ד. צריך לקחת בחשבון שלכל חיסון יש מידה מסוימת של סיכון, מכיוון שכל התערבות במערכת החיסון הרגישה והחדשה של התינוק יש בה מידה מסוימת של סיכון. יש ילדים שזה לא מזיז להם ויש ילדים שמגיבים לא טוב. צריך לעשות את חשבון הסיכון שבחיסון עצמו מול הסיכון שבמחלה ולראות מה יותר מסוכן.
ה. ילד שיונק הוא מוגן יותר באופן עקרוני, מילד שאינו יונק.
בהצלחה!!
נ.ב. אישית- אני כן מחסנת לשעלת, אבל כאמור- ראוי בעיני שכל הורה ילמד את הנושא ויקבל את ההחלטה ע"פ הנתונים האישיים שלו, שמשתנים מילד לילד.
אני מקבלת חיסון וזה עובר לעובר?
ואשמח לדעת עוד על החיסון- איפה מחסנים אותי וכמה זה כואב... אני לא אוהבת חיסונים...
כי לא מחסנים לשעלת לפני גיל חודשיים, אז כדי שהוא יהיה מוגן מחסנים את האמא כשהיא בהריון.
החיסון בזרוע, לי אישית לא כאב (דקירה קטנה).
צריך להתקשר למשרד הבריאות לקבוע תור, ויגידו לך לאן להגיע לפי הכתובת שלך.
זה רק משבוע 28.
המי שפיר בירידה 80 והעובר כבר 4 קילו בערך..
אני לוקחת המון הומופאתיה, שואבת מידי פעם וזה ממש גורם להתכווצויות,
עשיתי רפלקסולוגיה כמה פעמים, לא רוצה לקחת שמן קיק ומפחדת מסטריפינג...
מחר יש לי עוד us ואם המי שפיר ב50 שולחים אותי לזרוז..
מה אתן מציעות??
אצל מדקרת עם נסיון בנשים הרות.
מנסיוני האישי, ומנסיון של כמה חברות, מאוד מאוד מזרז לידה!
אם הגוף בשל, יתכן והלידה תתחיל מיד!
בהצלחה רבה!
שיהיה בשעה טובה, ובבריאות!
זה מדהים ילדתי ב40+3. אולי תנסי דיקור סיני הבנתי שגם זה ממש עוזר. בהצלחה
נראה לי שזה אומר שהכל בסדר והסיבה שחששו לגביה- התפוגגה!
אין לי עוד מידע, פשוט מכירה מישהי שעשתה וזה מה שאמרה לי אחרי שעשתה...
יותר משבוע הסתגלות נראה לי מוגזם
תחיה דולהאחרונהזה נחשב ציר, כן.
אם הוא יוביל ללידה? אני מקווה שלא.
תעקבי אם יש לך יותר מ4 בשעה לכי להבדק, חוץ מזה תשתי המון!
ממילא אם את מניקה זה מגביל אותך
