(גרביונים)
לא שנת לילה אלא שינה של שעתיים אחר הצהריים.
רופא כלי דם אמר לי שאין בעיה, אך במכון ששם קניתי את הגרביים אמרו לי שזה ממש מסוכן.
מישהי יודעת לומר לי ממקור מוסמך מה לעשות?
תודה רבה!
בהריון הקודם ישנתי עם הגרביים ולא קרה כלום.... אבל הפעם הגרביונים בלחץ יותר חזק ואני חוששת.
אז מי כן?! 
הוא היחיד שאמר לי שאין בעיה, כל השאר מזהירים שלא,
מה אעשה?
הרב ענטבי 0508733030 יחסית מיקל
הרב איתן הייזמן 0528308001 026522878
את מבינה שזה יוצר בעיה הילכתית???
מה שאני יודעת אין בדבר הזה מחמיר ומיקל בודאי לא להגיד באופן סוחף על רב!!
מה שצריך הרב פוסק! אמונת חכמים!!
-ולפותחת- לא מכירה רבנים באזור הזה...אבל יש ישיבה בקטמון אולי כדי שבעלך ישאל שם איזה רב מן הסתם יש להם..כי יש להם אברכים...
הלשון של קטן שלי לבנה
גם לא מיד אחרי הנקה
ועכשיו גם השפתיים.
זוכרת מהילדים הקודמים שזו פטריה.
איך קוראים למשחה שמורחים להם?
צריך לזה מרשם?
לא כ"כ מתחשק לי לקחת פיצפון כזה למרפאה...
בכל אופן-אולי יש אפשרות לבקש מרשם מהרופא דרך המייל?
רפואה שלמה ומזל טוב!
הבן שלי כמה שניסיתי להרגיל אותו לישון במשך היום ברעש, זה לא הלך והוא פשוט נשאר שעות ע''ג שעות ער, ורק כשנהיה שקט וחשוך, הוא מצליח להרדם. ליד הבית שלנו יש בי''ס וכל פעם שיש צלצול, הוא מתעורר וזה ככה כבר מהיום שחזרנו מהבי''ח.
אבל בלילה זה לא ככה. בלילה הוא מצליח לישון יותר עמוק וכמעט אין רעש שמעיר אותו.
כנראה שזה אופי של ילדים, ובינתיים לא מצאתי פתרון לזה...
כנראה שהתבלבלתי בין אכילת בשר לאיסור כיבוס.
זה ציטוט של הרב אליעזר מלמד מספרו פניני הלכה לגבי אכילת בשר:
למעשה, מנהג אשכנזים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב, וכן נהג האר"י. ולמנהג רוב הספרדים, מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש, ומסיום יום ראש חודש מתחיל האיסור (מ"ב תקנא, נח; כה"ח קכה). ואף ביום עשירי באב, שבו נשרף בית המקדש, מחמירים שלא לאכול בשר ולשתות יין. האשכנזים מחמירים עד חצות יום עשירי, ורוב הספרדים עד סיום יום עשירי באב (שו"ע ורמ"א תקנח, א, כה"ח י).
וזה ציטוט לגבי איסור כיבוס:
הספרדים נוהגים בכל איסורי הכביסה כפי שמבואר במשנה, היינו רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם האשכנזים מחמירים בכל זה מראש חודש אב. אבל לכבוד שבת חזון, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים (גר"א, ע' מ"ב תקנא, ו).
יעל מהדרוםכי כך סתם- תשעת הימים מתחילים מר"ח אב עד ט' באב- זה תשעה ימים.
לענין תחילת מנהגי האבלות- משתנה בין העדות כפי שציינתי למעלה. מוזמנת לשאול שוב אם לא הבנתי אותך כראוי
ירדןתאז היא היתה נשארת ערה עם המטפלות.
אבל רק 15-20 דקות כל פעם, אח"כ היא מתעוררת מעצמה..
אם היא ישנה יותר מזה אז שנת הלילה שלה לגמרי מתבלבלת..
ראשית, פעמיים ביום הנקה נשמע לי מעט לגיל הזה. אולי תוסיפו עוד אחת?
בעניין תעסוקה, נראה לי הכי טוב וכיף (ומפתח!) להשתתף כמה שיותר במה שאמא עושה. תחתכי ירקות לידו, תקפלי כביסה לידו, תפרשי מצעים לידו תוך כדי שאת מראה לו מסבירה לו, תני לו לבלגן את האטבים, לזרוק צלחות פלסטיק מהארונות הנמוכים במטבח (אחר כך אפשר לשחק בלסדר) וכו' וכו'.
לגבי מוזיקה - את אוהבת לשיר? א ני כן, והתינוק שלי הוא היחיד בעולם שלא חושב שאני מזייפת, אלא מוחה בכל פעם שנגמר השיר. מחמיא, הא?
חמוד הקטנציק שלך! 
לא נראה לי שאני מסוגלת להוסיף עוד הנקה...
כנראה שגם את מה שכבר יש נהפוך בקרוב לבקבוק...
אין לי הרבה כוח...
הוא כבר תכף בן 9 חודשים.
נראה לך שצריך 2 או 3 בקבוקים?
ואני אשמח לשמוע יותר על כמה ארוחות אמורות להיות...
בנתיים אני לא ממש מצליחה לסדר לו את היום והוא כל הזמן מנשנש...
(אף פעם לא ספרתי אבל בהרגשה שלי הוא יושב הרבה לאכול..)
אז אני מחפשת מישו שיעשה לי סדר-
כמה ארוחות צריכות להיות?
ומה אוכלים בהם כדי שהוא ישבע?
אשמח לדוגמאות לאוכל ספציפי...
תודה!
ראשית, אני בתחושה שעדיף שיהיו שלוש מנות חלב (הנקה/תמ"ל) ביום. אני מדגישה שזו תחושה, לא ידע. אני מדמיינת בן שמונה חודשים והוא נראה לי תינוק קטן מדי בשביל שהמוצקים יהיו חלק כל כך גדול מהתפריט שלו.
שאר המלצות תפריט אני משאירה לאחרות. זה לא הצד החזק שלי... אבל באופן עקרוני נשמע לי בסדר שהוא יושב הרבה לנשנש אם הנשנוש הוא מזין ובריא ואם נוח לך ככה.
אולי תוכלי למצוא הדרכה מפורטת באתר "תזונה טובה" של טובה קראוזה.
ובלי קשר, סתם המלצה לגיל הזה: להוסיף לדיבור גם סימני ידיים. להמציא כמה סימנים פשוטים למילים שיוצא לך הרבה להגיד (מילים שהלכו אצלנו, לדוגמה: "אור", "מראה", "כואב", "לסדר", "מנשא" ועוד הרבה), לצרף אליהם גם את הסימנים האוניברסליים שכולם מכירים (למשל "שלום", "רק רגע", "כל הכבוד") - ובכל פעם שאת אומרת לו את המילים האלה, את גם מסמנת את התנועה מול העיניים שלו. זה גרם לו להבין אותי הרבה יותר, ובכלל הפך את התקשורת בינינו להרבה יותר כיפית. מומלץ בחום.
היא עוד לא בת חודש. היתה רגילה להיות קרובה אליך במשך 9 חודשים. אז ברור שזה מה שהיא רגילה אליו.
וזה לא משהו רע. זה דרך העולם שתינוקות מרגישים יותר רגועים ליד אמא. ולאט לאט נפרדים.
(ואני לא אומרת שזה קל לאמא, ולפעמים יכול להיות גם מעיק מעייף ואפילו די מעצבן. - אבל זה עובר לאט לאט)
התכוונת אולי שהיא מוצצת את הידיים שלה?
ולא שהיא רוצה להיות על הידיים?
הרבה תינוקות עושים את זה. זה שלב בהתפתחות. זה גם עובר להם מתישהו. אין לך מה לדאוג מזה.
שני סוגי ה"ידיים" מעולים וחשובים להתפתחותה. זה היה סימן רע אם לא הייתה נמשכת אליהם! טוב שיש לך תינוקת חכמה שרוצה מה שבריא לה.
יש לך מנשא טוב?
הדברים נכונים,
רק שההקשר שלהם במקרה הנ"ל לענ"ד לא מתאימים..
ולשואלת השאלה-
מנשא מנשא מנשא! נסי אולי להעזר בשכנה או חברה במידה ואין לך.. כי במיוחד בהתחלה הדרישה שלהם לידיים היא מוגברת, ובצדק..
עוד אופציה שיכולה להיות טובה: עיטוף- ישנה כריכה שנותנת לקטנטנים תחושה שהם ממש בידיים של אמא ממליצה לך לנסות.
לא חייבת להיות לך שמיכת עיטוף מיוחדת, ישנה אפשרות גם בשמיכה רגילה
הנה כאן סרטון שיכול להיות רלוונטי- https://www.youtube.com/watch?v=nOFketjyYP4
אולי שיש נסיון אז יותר קל..זו הראשונה אז אני מרגישה שכבר פחות מחודש..
יש דברים שהייתי עושה אחרת.. אולי הביות המלא בבית רפואה - "עשה את שלו"..
בקרבה שלה אליי...
וזה ניפלא..אבל אני מרגישה שזה כבר לא מעט ואולי יותר מדי..
ואני באמת לא רוצה שתהיה תלותית או חסרת בטחון
נהפוך הוא, שמחה ומאושרת, ברוררררר
גם מאמינה שהרגלים טובים נרכשים מוקדם..
לאט לאט נראה מה יהיה, בנתיים היא ממלאת את חינו ניפלא ואין אושר גדול מזה , אין
הרגלים בחנוך, הם גם
א.תלויי גיל.
והרבה פעמים גיל הוא לאו דוקא מספרי,
אלא
ב. גיל= הבנה הנרכשת באותו גיל.
מה גם ש
ג.לפעמים צריכים להתייחס לאישיותו של הילד, ולחרוג מהקו הרגיל והנכון שיהיה, כי יש לו צורך שהוא הכרחי- והרמה בידיים לטעמי נכללת בסעיף זה, בגלל ההכרחיות שלה אע"פ שברעיון: הרמה מוגזמת היא לא טובה
הבסיס הוא שתינוק אנושי נולד לא בשל. כשמשווים למצבם של בעלי חיים בזמן הלידה, בולט מאוד כמה שהתינוק האנושי הוא עדיין 'עובר'. המוח עוד לא הגיע אפילו לשליש התפתחותו בלידה!
ברחמי ה' עלינו הלידה לכאורה 'מקדימה את זמנה' בכמה חודשים, כי המוח האנושי כשהוא מפותח הוא גדול מאוד, ולא היינו עומדות בלידה. בשלב הזה נראה מהרבה בחינות שהתינוק עדיין אמור להיות כמה שיותר 'עובר' - רק מבחוץ. כמה שיותר צמידות, מגע, תחושת גוף נע - הבשלה יותר טובה של כל המערכות בגוף שלו.
שלושת החודשים הראשונים של תינוק מכונים 'הטרימסטר הרביעי'. מבחינה מסוימת ההריון עוד לא נגמר.
בהרצאה של ביוכימאית שמעתי שיש קשר בין הרכב החלב של כל פריט ממשפחת היונקים לאורח חייו. יש בעלי חיים שבנויים לכך שהאמא עוזבת את הגורים לכמה שעות לחפש מזון - רואים את זה בחלב: אחוזי השומן גבוהים, כך שהחלב משביע יותר ומסוגל להחזיק את הגורים כמה שעות בלי אמא. בעלי חיים שכרגיל צמודים לגורים, אחוזי השומן נמוכים יותר - הם מכוונים לשהות קרוב לאמא. הרכב החלב האנושי שייך לקבוצה הזאת. גורי האדם המתוקים האלה בנויים להיות צמודים לאמא בחודשים הראשונים.
ולעניין העצמאות - יש היום בעולם כמה תרבויות שבהם מקובל לשאת תינוקות רוב שעות היום. ודווקא בתרבויות אלה לא מקובל לגור אצל ההורים עד גיל שמונה עשרה... ילדים נהיים עצמאיים ונחשבים ממש לבוגרים בגיל הרבה יותר צעיר מהמקובל בעולם המערבי.
לגבי אמא שמתוסכלת מהמצב הזה, זו באמת סוגיה מורכבת, ובמקרה כזה צריך לשקול רווח מול הפסד. אבל בעיניי הצעד הראשון הוא לנסות לשנות את המשוואה, ולמצוא דרכים שהאמא תהיה גם היא שמחה ונהנית מהשלב הבלתי חוזר הזה. וצעד ראשון ראשון בשביל זה הוא למצוא מנשא מפנק ונוח. ואם כבר הגענו עד הלום, יש לי חברה יקרה וצדיקה שמנהלת גמ"ח מנשאים בירושלים. מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי במסר ולקבל עוד פרטים.
ברור שלא צריך כל היום להחזיק אותו במנשא.
אבל כן להבין שיש לו בחודשים הללו דרישה מוגברת לידיים, ולספק לו זאת.
כן בעד הרמה מעבר לרגיל בשלב הזה,
אבל כמובן שלא ברמה של כל היום.
אלא בעיקר ביולוגית.
כשאני מדברת על התפתחות מערכות חיוניות בגיל שלו אני מדברת למשל על מערכת החיסון, על מערכת שיווי המשקל, כמובן על ההתפתחות הדוהרת של המוח שנעשית בגיל הזה ועוד ועוד - כל אלה מגיבים לנשיאה הרבה יותר טוב מלאוניברסיטה ושות'.
נכון שיש גם הפן הרגשי, אבל הוא רק חלק קטן מהתמונה.
ואני מסכימה גם שהמחלוקת בינינו די קטנה
אז ככה...
אני כמעט שנה אחרי לידה (מוזר להגדיר את זה ככה) ולוקחת סרזט כל יום באותה שעה..
לפני שבועיים וחצי קיבלתי והייתי בטוחה שזה מהלחץ של הרקטות והילדים...
ואז ראיתי שהדימום לא נפסק אז אמרתי טוב..אולי זה גם בגלל שאני כבר בקושי מניקה (רק בלילה וקצת בבוקר)..
אבל עדיין לא הצלחתי לעשות הפסק!
הייתי אצל רופאת נשים (מהממת) שאמרה לי להמשיך עם הכדורים עוד חודש ולראות אם זה נפסק...
(אגב, שמעתי המון שמועות ואני באה לבטל אותן- סרזט זה ל-א רק להנקה! אני עכשיו בקושי מניקה ואחוזי המניעה לא יורדים!!)
אם זה ממשיך להחליף לטבעת או משהו אחר..
למישהי היה דבר כזה??
יש למישהי עצה עבורי??
תודה ובשורות טובות לכל עמ"י!
להרבה נשים בשלב הזה גלולות חד הורמונליות גורמות לחוסר יציבות ודימומים...
גם בגלל המרחק מהלידה, וגם בשל הירידה בכמות ההנקה...
ממה שידוע לי מכון פועה ממליצים על מעבר לגלולות משולבות (מעבר מידי, בלי הפסקה...)
היו חודשים שקצת עבר...
אבל ממש ממש סבלתי..
מההתחלה...
אני משתדלת לשכב הרבה בערב ולא להרים הרבה את הילדים
צמים? מפסיקים אם יש צירים?
כמובן שאשאל את הרופא שלי ורב,
אבל מעניין אותי איך זה בכללי,
ובכלל...
זכור לי שכל מי שצמה בתשעה באב בחודש תשיעי - יולדת באותו יום או יום אח"כ? האם זה נכון?
אין בעיה לצום, כיון שאת בשלב שכבר אין בעיה ללדת.
מתחילים לצום ואם מתחילים צירים, יש לשתות ולאכול באופן מיידי כמה שצריך
כדי שתגיעי מספיק חזקה ללידה.
יש אחוז גדול יותר של יולדות מיד אחרי הצום, אבל ממש לא כל אחת.
יש הרבה שהיו רוצות כבר ללדת, ובכל זאת לא הגיע זמנן....
וכמובן- כדאי לשאול רב באופן פרטי על עצמך
ולדעתי כדאי גם לדאוג לרב שיהיה זמין במהלך הצום אם יתעוררו שאלות.
שיהיה בקלות ובשעה טובה!
אני בחודש שביעי, ושנה שעברה הייתי גם בהריון בתשעה באב. שאלנו רב והוא ענה שחוץ מיו"כ מעוברת ומניקה לא צריכה לצום. זה מנהג ירושלים.
לעובר, מקסימום יולדים,,
לגבי חודשים אחרים, כמעט רוב הרבנים מתירים שלא לצום,
השאלה היא האם יש כאן נשים שהיו בתשיעי, וצמו, וילדו כתוצאה מזה, אני צריכה לדעת למה להתכונן.....
ותודה אמא ות.מ.....
בדרך כלל מי שמאוד רוצה ללדת לא יולדת כתוצאה מהצום. סוג של מרפי
גיסתי בשבוע 40 צמה ביו"כ ובמוצאי הצום רחצה את כל הילדים ולא הרשתה לאף אחד לעזור לה, אבל זה לא עזר והיא ילדה רק שבועיים אח"כ...
שאישה בחודש תשיעי לא צריכה לצום- אבל יש לשאול שאלת רב.
בעזהי"ת
[חבל שאי אפשר לתזמן את הלידהה מראשש]
לפני יומיים כבר סוף סף הרגשתי שהבטן יורדת ואני כבר יכולה לשבת כמו בן אדם.
ופתאום היום היא בחזרה עלתה.
יכול להיות שהעובר התהפך?
אני בסוף שמיני.
ברוך ה' אני בהריון אחרי שנות ציפיה ויש לי מידי פעם חרדות וחששות לגבי ההריון.
עד עכשו יצא לי להיות כמה פעמים באולטראסאונד כי לא הרגשתי טוב ורצו לראות שהכל בסדר
וזה ממש הרגיע אותי לראות את העובר ואת זה שיש לו ברוך ה' דופק!
אלא שהפעם הבאה שאהיה באולטראסאונד תהיה רק עוד חודש ואני כל כך במתח!!
מה עושים??
ודבר נוסף האם זה נכון שזה שיש בחילות והקאות מעיד על זה שהכל בסדר?
בימים האחרונים זה קצת נחלש אצלי זה הגיוני שזה קורה באמצע חודש שלישי??
תודה מראש לעונות.
ב"ה שזה נחלש 
בע"ה הכל יהיה תקין.
כשתתחילי להרגיש תנועות זה יעזור לרוגע...
(בהתחלה לא חייבים להרגיש כל יום. המעקב אחרי התנועות מתחיל בערך בשבוע 24 אם אני לא טועה...)
ובנתיים-
אחות בקופ"ח סיפרה לי שהיתה אישה אחרי הפלה שבגלל שהיא דאגה מאוד היא באה לעשות אולטראסאונד כל שבוע...
ובמרפאה קיבלו את זה. הבינו שזה מה שיעזור לה לשמור על הרוגע הנפשי...
אז אולי אם את מאוד דואגת את יכולה לבקש לבוא לאולטראסאונד יותר פעמים...
יש כאלה שזה אומר אצלן, ויש כאלה שלא. בכל אופן, באמת לקראת חודש שלישי הבחילות נעלמות בדרך-כלל.
לגבי החששות - הפתרון שאני רואה זה להתחזק באמונה. לבטוח בה' ששומר על העובר מוגן בתוך הבטן, גם בלי שאראה זאת. בהמשך, כשתתחילי להרגיש תנועות, הן גם יהיו דרישות שלום מהעובר, וכך תדעי שהכול בסדר.
ונראה לי גם שחששות זה דבר מובנה בכל היריון, לא משנה איזה מספר, ולא משנה אחרי כמה שנים. זה מראה שאנו אימהות אוהבות ודואגות!
תמיד יש היחלשות הבחילה ואח"כ היא חוזרת בעוצמה. כנראה יש איזושהיא קפיצה ברמות ההורמונליות בשבועות האלה.
(אצלי זה גם תמיד מלווה בדימום כלשהו בשבועות האלו. שם אני יודעת שאני צריכה להגביר חומצה פולית ולשכב בשמירה עד שהכל חולף וההריון מתחזק).
תקפידי על חומצה פולית.
תחשבי רק טוב. בשורות טובות.
ממש לא נראה לי!
הייתי מוותרת בשמחה על הבחילות... נראה לי שיש כאלה שעוברות את זה בלי, והכל בסדר גמור.
לא כדאי לך לראות אותו כל רגע באולטרסאונד...זה קרינה..
האמת שלי מתחשק שהבטן שלי תהיה שקופה ואוכל לראות אותו כל הזמן ;) אבל זה סתם מסקרנות....
אגב חודש שלישי זה ב"ה הזמן שמפסיקות הבחילות ותופעות הלוואי הראשונות.
אז שרק יהיה בבריאות!
ונראה לי כדאי להרפות, זה הכי טוב לתינוק! לנשום עמוק, ללטף קצת את הבטן.. ולדבר איתו.
ממליצה לך לקרוא ספרים על הריון. זה ממש עוזר ומרגיע. (אותי לפחות)
בהצלחה!
אצל חלק מהנשים שההורמוני הריון שלהן לא מספיק גבוהה, קשה יותר לגוף להחזיק את ההריון. מצד שני- ההורמונים הללו גורמים לבחילות, ולכן אם ההורמונים נמוכים יכול להיות שההריון לא תקין (מתחילה הפלה או סתם ההריון חלש) ואז גם אולי זוכים בפחות בחילות. מצד שני- גם אם ההריון לא תקין, והגוף עוד לא קלט את זה- יכולים להיות בחילות. 
בקיצור- זה לא באמת מדד.
ובאמת- ברגע שמרגישים תזוזות החרדות יורדות, ובכלל רק מחכים לקצת שקט...
יש הרבה נשים שילדו ללא פגע בלי בחילות כלל...
כלומר, חבל על ההסבר המלחיץ.
אפשר לומר שהבחילות נגרמות בגלל ההורמונים, אבל כמו שצרבת נגרמת
בגלל ההורמונים ולא כולם חווים אותה- לכן אין קשר ממשי בין תקינות הריון לבין התופעות הללו.
כמובן שאני לא אחות או רופאה ואין לי הרבה ניסיון, רק בחילות וצרבות...
אבל ניסיתי לעבוד עם היגיון.
לא התכוונתי להלחיץ- אלא לענות על מה שבתאל1 אמרה- שיכול להיות קשר. והסברתי איך. מסכימה לחלוטין שזה לא מחייב שום דבר- ולכן א"א להשליך לא מכאן ולא מכאן! הימצאות וחוסר בחילות יכולות להעיד גם על הריון תקין וגם על הריון לא תקין.
ובקשר לפותחת- שחוותה בחילות עד אמצע חודש שלישי- ברור שזה לא קשור. כנראה היו לה רמות מספיק גבוהות של הורמונים ושההריון שלה תקין מהבחינה הזאתי.
(וכמובן- שאם אין הורמונים אז לא יהיו בחילות! ואם ההריון לא תקין, אז אין הורמונים. אבל יכולים להיות סיבות שונות לכך שאין בחילות, לאו דווקא בגלל ההורמונים, אלא איך שהגוף מתמודד עם ההורמונים).
את לא מדייקת . הבחילות הן לא פונקצייה מחייבת להריון תקין.
מחייב שאם את בהריון יש הורמונים. לא מחייב בכלל שאם יש הורמונים יהיו בחילות...
את קצת מסתבכת עם זה!!! אל תקשרי בצורה מחייבת כמו שאת עושה בין הבחילות לתקינות ההריון!!!!!
ואם בנות לא מבינות לוגיקה פשוטה- בעייה שלהן. אני כבר לא נוגעת בדיון הזה, ומתנצלת אם מישהי נלחצה מזה (ולא נראה לי שמשהי כאן נלחצה מזה).
למי פונים? ממי מבקשים? שאלתי ב*2700 ולא יודעים על מה אני מדברת.
יש חברה חיצונית שיש לה הסדר עם הכללית למכשיר איזי טנס
הם נקראים MDF פארם, אפשר להזמין החל משבוע 35
טלפון 1700505508
עלות 150 ש"ח + 10 ש"ח משלוח
נדרש להחזיר שבוע אחרי בדואר רשום
ומהנסיון שלי השירות שלהם מצוין
במכבי?
ולפעמים גם יותר...
אני ביום השישי של המחזור, מהבוקר לא היה לי כלום ופתאום חזרו לי כתמים אדומים
בעלי בצו 8 כבר יותר משבועיים ואם לא אצליח לעשות הפסק היום זה אומר שאצטרך לטבול רק אחרי תשעה באב
זה יהיה ממש מבאס אם הוא יחזור עוד שבוע ועדיין נהיה אסורים..
יש טיפ שיכול להועיל לי שאצליח לעשות הפסק היום??(אני עם התקן ומניקה חלקי, תינוק בן תשעה חודשים..)
תודה!!
לגבי הנסיון של היום שבע"ה יצליח!! תתקלחי ותתנקי טוב- תעשי את הבדיקה והמוך- ואם ח"ו לא יהיה נקי תשלחי לרב, יכול להיות שיתיר לך!
ובכל מקרה תלכי לקנות לימונים, תכיני לך לימונדה ותשתי כל הזמן!!!!! זה יכול לעזור לך למחר, אין לדעת מתי הדימום יפסק... והלימונים עוזרים!
בהצלחה
אולי יש לך שכנה שיש לה ילדה מספיק גדולה (10 ומעלה) שתעשה לך את הטובה ותלך לסופר בשבילך?
לא נראה לי שכדאי מיץ משומר...
יש לך קינמון בבית? זה עושה פעולה דומה, רק מגעיל יותר....
אין איזו רבנית??? את מסוגלת!!!! בשבילכם! את יכולה אולי לשים מעטפה סגורה אצל הרב בדואר ולשלוח לו סמס ששמת, ובמעטפה תרשמי את המס' טל' שלך.
את גם יכול להתקשר למכון פוע"ה 02-6515050 הם עוזרים ממש, את יכולה גם לשלוח אליהם את העד!!
יש לך עוד זמן להספיק נשמה! (לעשות את הבדיקה!)
ולגבי הקינמון- תרתיחי מים תשימי איזה חצי כפית קינמון (ואם בא לך עם תה/שוקו מה שתרצי) ואחרי חצי שעה עוד כוס כזאת (זה נראה לי הדרך הכי אנושית לשתות את זה..)
מוזמנת לאישי בכל מקרה
אני לא בטוחה כיצד קינמון פועל בטווח קצר..
יתכן ובהתחלה הוא מגביר את הדימום (ממריץ את זרימת הדם ומעורר פעילות ברחם)
אבל אני ממש לא בטוחה...
בהצלחה רבה!
אולי יש כאן מישהי שיודעת מנסיון???
אני ניסיתי פעם לקחת קינמון וכמעט נחנקתי! אז אני לא יכולה להעיד... מנהסתם שזה לא השפיע עלי...
בהצלחה יקרה!
ממש שימחת אותי!!!!
שיהיה הצלחה בהמשך!!!
הבנתי שבגלל המצב, חשוב מאוד מאוד לשאול רב, הרבה יותר מאשר בימים אחרים, שבהם אולי זה ברור לנו מאוד שהמראה אוסר.
לכי לשאול רב!!
שילך לשלום ויחזור בשלום!!
זה מזיק לאכול סלט כרוב או שזה לא קשור לגזים וכל זה....
בכל אופן- זה לא מזיק (לטווח ארוך), רק עלול לגרום לגזים (שחולפים כמובן...)
ולא ראיתי שהיה לזה השפעה. אבל כל גוף מגיב שונה...
אה, נזכרתי גם שבבית חולים נתנו ליולדות הרבה כרוב.
המסכנה סבלה...
ככלל, מה שלך עושה גזים עלול לעשות לתינוק גזים.
בעיקרון זה עושה גזים גם למי שאוכל את זה.. (אם אוכלים הרבה כרוב..)
בעיקרון זה ניסוי וטעייה. כדי להימנע מגזים, את יכולה לתת לתינוק טיפות גרפווטר או לנסות ולהימנע מלאכול קטניות למיניהן, או לשתות משקאות מוגזים (גם כאן זה אינדיבידואלי, ואת יכולה לחזור לאכול בהדרגה ולראות איך זה משפיע עליך ועליו).
