פורום הריון ולידה (עמוד 4881)

אולי הוא יכול להדבק בגלל שנמצא קרוב אליך הרבה אז אפשר לנשק ולנשום עליו קצת פחות.

אבל ממש לא צריך להפסיק להניק.

 

באופן אוטומט את החיסון לוירוס

כי בעקרון זה נחשב נורמלי הנקה כל שעתיים, השאלה אם במשך היום היא רגועה שאז זה בסדר או שהיא לא רגועה ואז יש כמה אופציות שונות.

אבל יצא שהיא כמעט לא אכלה כלום במשך מלא שעות!
היא הצליחה לינוק רק 5-7 דקות ולשתות 30 מ'ל חלב. וזה אחרי איזה 5-6 שעות בלי אוכל..או יותר..

הבוקר היא קמה ואכלה בסדר..כך היה גם אתמול..

והוא גם יונק כל שעתיים מגיל חודש. ככה הוא רגוע ואני רואה שטוב לו.

בעיקרון זה לא אמור להראות שמשהו לא בסדר אם היא יונקת כל שעתיים, אבל אם שמת לב שזה השתנה בזמן האחרון, יתכן וזה קפיצת גדילה.

מניעה כלשהי?

 

האם משהו בה לא רגיל? פטריה? אוזניים?

 

חום?

א. אני לא חושבת שיש פחות חלב. עכשיו שאבתי ויצא לי רק מצד אחד 100מ'ל בכמה דקות.
וגם היא לא נראית רעבה ..שוכבת בנחת,מחייכת..
לכן מוזר לי..
משהו מציק לה רק כשמתקרבת לינוק..
וגם- לא כל הזמן..היא כן ינקה היום עד השעה 4.ואז התקפת כאבי בטן ושינה ארוכה..ורק אז..

ב. אני לא במחזור.
שבוע שעבר היה דימום לא ברור.
ממש לא בכמות של מחזור.ולא
הרגיש כמו מחזור. יותר הכתמות.
מקוה שזה לא היה מחזור.
אבל זה כבר נגמר לפני כמה ימים.

ג. לא מונעת.

ד. השינוי היחיד שיש בה זה שיעול ונשימה קצת בקול מהאף לפעמים.
האף לא מנוזל.
לא נראית חולה..
פשוט כואב הלב שהיא נרדמה בלי אוכל.
מ5 אחה'צ היא ינקה רק פעם אחת למשך 10 דקות בקושי ושתתה 30מ'ל מבקבוק. וזהו..

את יכולה ללכת לרופא.

ושלי צורחת בהיסטריה כשתקוע לה גרעפס באמצע האוכל

תסתכלי על כל הגוף שלה, גם מתחת לבגדים. על הרגליים, ציפורניים... אולי משהו מציק

צורחת.

וניסיתי לשנות תנוחה.
וניסיתי לתת מבקבוק.

היא לא נראית חולה.היא רגועה ושמחה.
רק השיעול ..
אין חום. והכל רגיל.

ועוד משהו- מנסיוני עם הבן הגדול שלי לפעמים היו ימים שהוא פחות אכל, לא היה מסכים לינוק, כאילו הוא עושה שביתת רעב

בכל הפעמים לקחתי אותו לרופא שלא מצא כלום

אז כנראה שזה קורה גם בלי סיבה

אם יש שש הרטבות יפות ביום, לדעתי בנתונים שכתבת אפשר להיות רגועה לגמרי. זכותה להפחית הנקות

אם יש פחות מזה, חשוב להמשיך את הבירור, לראות איפה הבעיה.

אבל יש מגוון דעות. תשאלו את הרב שלכם

לנו מותר הכל.

אז זהו שלשאול רב כעת לא אופציה לכן שואלת פה.
מה הרב פינשטין פסק?
מה זה לבוש מינימלי?
חצאית מעל הברך ושרוול קצר עם קו צוואר נמוך?
עם או בלי כספי?

מותר להתלבש כמו שאת רגילה להסתובב בבית כשיש עוד בני משפחה, כמו שאת מתלבשת כשאבא/אחים/ילדים בבית

להתלבש יותר מהרגיל. אם בד"כ אני ישנה עם גופיה ומכניס קצר- לישון עם טישרט ומכניס עד הברך.
לא צריך לשמור על הלכות צניעות, אבל פחות חשוף מבדר"כ.

בעלי אמר לי שאשכנזיות צריכות להיות עם כיסוי ראש וספרדיות לא.

3 חודשים לפני שמתכננים להפסיק גלולות.

כי לא ידעתי מתי זה יסתיים.
אם את יודעת מתי- תקחי 3 חודשים קודם.

יש רופאים שאומרים לקחת כי אף צניעה היא לא מאה אחוז ויש שאומרים לקחת רק ב3 חודשים לפני שמפסיקים למנוע...

צה פולית, (דגש-לפני הריון) זה היה מרושש את כולנו, נראה לי טיפשי. אני- ברגע שאני יודעת על הריון- מתחילה לקחת. למה כל הזמן כל הזמן? כל הזמן לדאוג שיהיה בבית? בטח כשמונעים... נראה לי הגזמה, אבל אני לא רופאה... סתם סדרת ילדים ישנה...

כך שאני לא בטוחה שזה מה שירושש את כולנו...

 

מסכימה איתך שכשמונעים הריון, יש הגיון בלא לקחת...

שזה לחץ מיותר. גם מי שממש רוצה הריון ורוצה להתכונן גופנית- מאיפה לה לדעת מתי תזכה? אפשר "סתם" לקחת חומצה פולית חודשים על גבי חודשים בלי להרות... טוב, לי זה מפריע כי אני לא רואה או לא מעריכה מספיק את החשיבות, שוב- כשאני יודעת שאני כן- ברור שאני לוקחת,אבל מרגיש לי מיותר לקחת "על ריק"...סתם הרגשה שלי...

עובר, בקצב מסחרר. ובשלב הזה, יותר מכל שלב אחר בהריון, מחסור בחומצה פולית עלול* לפגוע בו קשות. חשוב לדאוג שתחילת ההתפתחות הזאת תהיה על מצע של מאגרים מלאים.

 

(*עלול - לא אצל כולם, ברור, אבל באחוזים מספיק גבוהים.)

 

 

הרבה פעמים מניעה על ידי גלולות גורמת לדילדול במאגרים של החומצה הפולית בגוף. לכן חשוב שמי שמונעת באופן הזה תשתדל להוסיף חומצה פולית.

השכלתי...

בתאריך צריך ללכת ומאז כל יומיים או שלושה לחזור למעקב הריון עודף...

חשוב מאוד מאוד לוודא שהכל ממשיך בצורה תקינה, ושאין ח"ו סיבוכים וסיכונים.

אם הכל תקין, מספיק מעקב כל 3 ימים. (ותמיד לשים לב להרגשה כללית שלך, ולתנועות עובר!!)

 

זה שווה להשיקע את הזמן הזה, את ממש לא רוצה לוותר על זה ולהסתכן...

זו אומנם השקעה (אני מכירה אותה מקרוב מאוד), אבל מי אמר שהריון ולידה לא צריכים השקעה??

 

אם את ממש לא יכולה ללכת ביום של התאריך, אפשר גם יום אחרי, זה באמת לא נורא... (כל עוד את מרגישה טוב ויש תנועות עובר!)

 

שיהיה בשעה טובה!

זה נשמע מוזר...אני אולי צריכה הפניה?

אפשר גם במיון יולדות...

לא נראה לי שצריך הפניה. פשוט תסבירי שהגעת לתאריך המשוער ובאת למעקב... את יכולה להתקשר מראש לברר מה הנוהל...

הטכנאית בדקה וידעה להגיד לי בדיוק מתי הביוץ.. והלכתי לפי זה ונקלטתי.

במשך תקופה לפחות של חודש ואפילו יותר (כדי לראות אם יש עקביות) כל בוקר דבר ראשון כשאת פותחת עיניים, את צריכה למדוד חום ולכתוב לעצמך מה החום. חשוב שזה יעשה עם אותו מד חום. בזמן ביוץ את תראי עליה.

וצריך מדחום רגיש ומדוייק, העליה היא בחצי מעלה בערך

זאת בדיקת שתן להורמון שעולה בערך יום לפני הביוץ.
יש כאלה שאומרים שזה לא אמין בכלל, אבל דווקא הרופאה שלי לא זלזלה בזה וככה גם גיליתי שהיה לי ביוץ לפני טבילה.
בדיקת הדם שהיא נתנה לי רק נועדה לאשר את זה.
מתחילים לבדוק כמה ימים לפני הזמן שיכול להיות הביוץ, ועד שתופסים את העליה.
תקראי טוב את ההוראות.

קצת יקר, ראיתי שאולי אפשר להשיג בזול דרך מכון פוע"ה.

"תתחילו לסגור ביניכם מי שומר עלי עוד תשעה חודשים"

הבן שלי בגיל שבועיים היה ממש מצונן עם מלא נזלת וזה היה ממש מפחיד בגיל כזה אז אני מאמינה שממש קשה לך. כל הכבוד לך שאת אחראית כל כך. בעזרת השם שתרגיש טוב.. אל תתני לכל אחד להחזיק אותה..

לא ציינת האם היא יונקת? חלקית? רק תמ"ל?

 

כמו שכתבת, חשוב מאוד לדאוג שלא תתיבש! מינרלי זה באמת טוב

גם למבוגרים אין כל כך פיתרון לוירוס שלשולים, זה עובר לבד... וזה יכול לקחת זמן...

 

לגבי הטיטול, תנסו לעשות לה אמבטיות ארוכות, המים מרגיעים את האיזור... ואם אפשר, כמה שיותר זמן בלי טיטול (אפשר לשים מגבת מתחתיה), שהעור יתאוורר...

 

אם היא יונקת, תנסי לאכול בעצמך תזונה שמתאימה לעניין (בלי מטוגן ושומני, בלי מוצרי חלב, בעיקר לחם ואורז. וגם ירקות שורש כתומים שעוזרים לשיקום הרירית של המעיים)

אם היא ניזונה רק מתמ"ל, יודעת איך אפשר לעזור...

 

בהצלחה!! ורפואה שלמה!

לא ברוטב , אפשר לתת גם לתינוק כפית או כף מהמים של הבישול, וזה קצת סותם כמו אורז למבוגרים.

אם היה שינוי בתזונה שלה, או שלך אם היא יונקת, אז אולי זה בגלל זה.

למשל אם התחלת לתת תמ"ל כלשהו ומאז השילשול, אולי כדאי להפסיק לשלושה ימים אם אפשר את האוכל החשוד.

בהצלחה ותרגישו טוב.

תשמחי על כל שבוע שאת לא רעבה כל הזמן ודוחפת רוגאלאך ובורקסים. גם זה עלול להגיע..

תקחי ויטמינים (פרנטל) וגם ברזל ואומגה 3, ואם קשה לך לבלוע בגלל הבחילה תנסי עם מיץ קר טעים או משהו. ככה תהיי "מכוסה" עם המינימום.

תחשבי מה כן מתחשק לך אולי - גלידה, פרוזן יוגורט או שייק פרות קר? אלה דברים שיותר מתחשק. אולי פירות?

לי עגבניות מאד עזרו נגד בחילות, אני תמיד מוכנה לאכול עוד אחת.

תחזיקי מעמד!

 

רק שלי בנוסף לחוסר התאבון יש בחילות והקאות (עדיין שבוע 17)
בהריון הקודם זה התחיל לי בששבוע כמו שלך בערך והתחיל להירגע סביב שבוע 16 הפעם אני ככה משבוע 3 וזה עוד פה במלוא העוצמה.
מה שאני עשיתי-
1. דאגתי שתמיד יהיה אוכל קל להכנה זמין (טבעול,ציפס להכנה במיקרוגל,מנות חמות,קוסקוס משקית וכו' נכון שזה לא בריא בכלל אבל זה עדיף מאשר לשכב מעולפת כי אין תאבון ואין כח להכין)
2. פינקתי את עצמי בשטויות ונעזרתי בחברה שהזכירה לי לאכול.
3. אם היה לי טיפה חשק למשהו אכלתי אותו גם אם זה לא היה שיא הבריאות או קשור לזמן (בשרי באמצע הלילה, מלאווח יום אחרי יום וכאלה דברים שבד"כ אני לא עושה)
4. דברים קרים כמו גלידות פופיסים ג'לי וכדומה שגם מכניסים נוזלים וגם קלוריות ויש אליהם יותר חשק בד"כ.
5. למדתי את בעלי להכין פירה ודברים בסגנון שהטעם שלהם נטרלי ועושים טוב כשיש בלאגן בבטן או כשאין תאבון.
אם לא הגעת למצב כמו אצלי שירדתי בחודש 3 קילו כנראה שמצבך סביר. (מקווה לגלות בביקור הבא אצל האחות שהמצב השתנה או לפחות לא התדרדר.)

מטהר אוויר חמוץ, סוכיות לימוון, מסטיק מנטה עדין (ירוק) זה מה שמלווה אותי לכל מקום בהריונות...

יכול להיות גם לפני (בערך משבוע 16 למקדימות מאוד...), תקין גם קצת אחרי (עד שבוע 22)

אבל, זה בד"כ מאוד משתנה, עד להתחילת הלידה...

כלומר, עוברים מסתובבים הרבה, גם בשלבים מתקדמים...

(אלא אם כן, הם מאוד מבוססים באגן, אז יתכן והם לא יסתובבו...)

 

בערך 5% מהעוברים שבמצג ראש נולדים כשפניהם לכיוון הבטן (זה נקרא O.P), לרוב הלידה עוברת ממש כרגיל, יתכן והיא תהיה קצת יותר כואבת (בעיקר כאבי גב), ואולי קצת יותר ארוכה...

בד''כ כשהם מתחילים לזוז יותר אז המשקל מתאזן.

להפך יש כאלה שאומרים שמי שרזה כשהוא תינוק יהיה שמן בעתיד ..ולהפך.. אחיין שלי היה שמן ממש ועכשיו הוא בן 5 והוא מידי רזה לגילו. אז אין לדעת...

הילד בן 3 חודשים ושוקל 7

 

ע"פ הגדולים שגם היו כאלו אח"כ זה מתצאזן והם נהיים רזים.

התחלתי להוסיף לו מטרנה, זה גורם לתינוק ממש להשמין? עד עכשיו הוא ינק.
לא שאני נגד תינוק שמן.. זה ממש מתוק.

בעיקר אם מדובר על האכלת יתר ;)

 

למה את מוסיפה? במקום ארוחות חלב (נניח, כשאת בעבודה או בלילה כאין כוח לקום...)?

או בנוסף אליהן (כלומר, נראה לך שהחלב לא מספיק, אז את מוסיפה ליתר ביטחון...)?

 

אגב, באיזה משקל הוא נולד?

 

באמת תינוקות שמנמנים זה מתוק

אני לא יודעת מה יכולה להיות הסיבה... כל מיני שינויים הורמונליים בגוף...

 

אם הכאב הוא חלש, ההפרשה לא בכמות גדולה, אין כאב במקום, והריח תקין- לא הייתי מתייחסת...

 

**אין לי נסיון עם מקרולט. דעתי היא לא חוות דעת מקצועית**

זה לא דעתך מול כיבוד בעלך. זה דעת תורה (נראלי.. הרב אליהו ממממש לא היה מסכים לזה. סורי) מול כיבוד בעלך...

לא נוהגים לקרוא נמרוד זה שם בעייתי...
אפשר לשאול את הרב אליהו או רב אחר שמבין בשמות מה אפשר לעשות...

דברו עם רב, ותנסו למצוא שם שמזכיר:

נעם, רון וכד'..

אבא של בעלך היה אדם דתי? שומר מצוות?

 נראה לי ,כל הרעיון של שם , זה לקרוא על שם משיהוא צדיק, שהילד יהיה כמוהו....

תקנו אותי אם אני טועה....

ה' נמרוד זה שם מאוד לא מקובל בציבור הדתי, אני בכל אופן לא נתקלתי.

אני חושבת שאמא חיבת לאהוב את השם של הילד שלה, זה לא משהוא שניתן לעשות בכח.

 

האמא רצתה לקרוא לילדה שלומית ע"ש מישהי, והאבא שאל רב אם מותר לקרוא בשם הזה כי הייתה שלומית בת דברי שלא הייתה דמות אידיאלית בלשון המעטה..

הרב אמר שאם בקריאת השם מתכוונים לקרוא ע"ש צדיק (או לפחות אדם טוב), זה בסדר, כי הם לא מתכוונים לרשע.

כלומר, הילד יהיה קרוי ע"ש סבא שלו, לא ע"ש נמרוד התנ"כי. אם סבא שלו אדם טוב וחיובי- משתמע מהסיפור הזה (שאין לי מקור בשבילו, זה סיפור ששמעתי..) שאין בעיה.

אני דתיה מבית בעלי חוזר בתשובה ואבא שלו חילוני אבל בנאדם ממש טוב... שאלנו עכשיו את הרב שלו הוא אמר לנו שזה ממש אסור אז נקרא אבי-חי כאילו על אבא שלו... גם לשם הזה אני לא ממש מתחברת אבל נראה לי אני יזרום עם זה רק כדי שלא נקרא נמרוד....... אני מקווה שבמשך הזמן הבן שלי יגרום לי לאהוב את השם...

זה מזכיר אמונה...

אבישי, אביאל, אביעד, אבינועם.

אולי תמצאו שם של תכונה שמאפיינת את אבא שלו ותקראו- למשל

נועם, (אדם נעים)

שלום, (אוהב שלום, משכין שלום וכו')

מאיר,

אור,

איתן,

אושר,

יצחק,

עמית(במשמעות של חבר),

שלו..

 

אולי תקראו על שם אבא שלו (סבא של בעלך), הוא בטח נורא ישמח!

וירגיע את הבחילה - אולי מיץ תפוחים ? אולי תה מתוק?

 

תרגישי טוב.

לשתות לא עזר.
חלב לא רציתי כי אני קצת רגישה.
לימונדה הרגיש לי שיעשה גרוע יותר.
מים עם סודה לשתיה אולי ינוסה בפעם הבאה.
בסוף אכלתי טיפה קרקר ממש ביס וחצי וביחד עם מים קרים זה טיפונת הרגיעה ואז העייפות הכריעה את הכאב.

מים חמים עם סוכר,ושמתי סוכר כפית יותר ממה שאני רגילה,כדי שהמתוק יעביר את ההרגשה בגרון.

ואני מצטרפת לשאלה.
אולי מישהי מכירה?
.
האמת שכבר קבעתי תור. כי היא הרופאה היחידה שהייתה פנויה.

מתלבטת בין חנה ספיר לחגית דאום...

את. חנה ספיר. אני לא מכירה. בהצלחה.

אני גם עוד בטראומה מתקופת תחילת ההריון הקודם, אבל גם מרגישה לאט לאט שזה קצת משתפר אצלי...

קבלי חיבוק ותדעי שעוד הרבה נשים איתך..

ממש מסכנה.... מותק אם תדעי כמה זמן אני מחכה להכנס להריון אולי זה יכניס לך קצת פרופורציות...... תתחילי להעריך... אני המומה!!!

כך!

כואב לך אל תכנסי לכאלה הודעות.

כמו שלך קשה שאין הריון לה קשה שיש הריון. 

 

כל אחת והתמודדויות שלה בחיים, אין צורך בהשוואות.

 

מאחלת לך שממש בקרוב תזכי להריון בריא ושמח

זה לא אומר שלא יהיה לי קשה כשאני יכנס להריון, אבל זה עניין של הסתכלות- איך מסתכלים על הריון- כמובן מאליו או כאל נס, וכל הריון זה נס, לא רק כזה שחיכו לו.

גם אם מסתכלים על זה כעל נס- כשלא מתפקדים מרוב בחילות והקאות זה קשה, וגם מה שזה עושה לזוגיות. ומותר לה לבכות ולבקש תמיכה.

האנונימית הראשונה שהגיבה- תתביישי לך על התגובה, מאחלת לך שתזכי בקרוב להריון בריא ומשעמם ומבקשת שתפני לתחיה שתמחק את ההודעות הפוגעות שלך.

וזה לא עוזר להשוות לאחרות! היא חווה כרגע תסכול וסבל וכולם תמיד מצפים שמי שנכנסת להריון רק תודה למזלה הטוב.... אז ברור שזה הדבר המופלא בעולם ואין נס גדול מזה אבל מותר ואפילו רצוי להוציא את התסכולים הפחדים החששות ופה זה בדיוק המקום! אז לפותחת השרשור אני רוצה לחזק אותך עברתי הריון קשה מאד עם הקאות עד חדר הלידה והנה אני כאן , אז כנראה שהזמן כן יעשה את שלו תתמקדי כרגע במה שעושה לך טוב תנוחי הבית יכול להישאר מבולגן הכל יכול לחכות!

כל קושי הוא קושי והיא אפשר להמעיט אותו...

אולי היא ובעלה ממש נשברו מזה וכו'....

מבינה את ההסתכלות שלך אבל כדי שתביני גם אחרות...

ובעז"ה שבקרוב גם את תזכי להיות בהריון אבל ... יותר בקלות אמן!

 

ואני אומרת את זה בתור אחת שעברה 4 טיפולי IVF בשביל לקבל אותו והייתי בטוחה שרק יגיע ההריון והכל יהיה מצוין ואני לא יתלונן ולא כלום, ונכון שאין מאושרת ממני בהריון הזה אבל רק אתמול בכיתי לבעלי כמו מטורפת כי נמאס לי מהבחילות ומההקאות ומהרגשה המגעילה הזאת.

אני מאחלת לך שמהר מאוד תהיי גם את בהריון ותביני שעם כל הרצון בתינוק, הריון זה לא פיקניק.

ואני הכי מבינה אותך בעולם אבל אני חושבת שיותר טוב לפרוק את זה בפורומים שמיועדים לאנשים שמחכים.

המון בהצלחה גם לך וגם לפותחת האשכול

אצל ה' הכל אפשר וכשמבקשים כדאי לבקש את הכי טוב ולא את הבדיעבד..

רק צריך לדעת להתכונן גם לזה שזה לא יקרה.

ושמחה שיעבור ושיתהפך לכם לטוב!

תגידו מה נסגר איתכן בנות?

פתרונות. יש המון דברים נגד בחילות למשל...  אני מבטיחה לך שזה יעבור, רק מקווה שכמה שיותר מהר.ומאחלת לך הריון קל ותינוק מדהים.

תכתבי לעצמך דברים טובים שיש לך שאת מודה לה' עליהם. ואז תראי איך הכל מתגמד... לי זה ממש עוזר ואפילו מחייה

ואני חיכיתי להריון שלי הרבה הרבה זמן ובכל אופן לפעמים הרגשתי כזה רע שרק התחרטתי על הרגע שזה קרה...

ועוד דבר שבטוח תזדהי איתו

רבקה אמנו כשהתרוצצו הבנים בקרבה אמרה "אם כן למה זה אנוכי "

ואומר רש"י : אם כן - גדול צער העיבור למה זה אנוכי מתאווה ומתפללת על הריון (בראשית כה כב)

רק כדי לעורר אותה!!!!! לפעמים בנאדם צריך שמשהו יטלטל אותו כדי שהוא יחזור לעצמו... שתעריך את זה שיש לה ילד בבטן!! וגם אם קשה שתתמודד ולא תגיד מה תינוק יועיל כאן כי היום היא אומרת את זה על עובר ועוד כמה חודשים כשיהיה לה קשה היא כבר תגיד לתינוק שלה מה אתה מועיל כאן . אז אם היא הייתה מספיק מבוגרת כדי להחליט להכנס להריון שתהיה מבוגרת ותתמודד עם הקשיים שבזוגיות . ואם היא הייתה מבקשת עידוד היא הייתה מקבלת היא ביקשה במפורש שלא נגיד לה שיהיה בסדר .

ההריון!

אם לא פה אז איפה כן???

זה שאומרים לה שתגיד תודה לא עוזר לה כרגע!!

וכן, תאמיני לי שהיא יודעת את זה שהריון זה לא מובן מאליו.

אז די כבר! תנו לה להתלונן על כמה שקשה לה בדרך שלה.

זאת תגובה שלא ראויה בכלל. תחשבי שאת תפרקי על הכאב שלך ומישהי תבוא ותגיד לך- תגידי תודה שאת מחכה לילד, אני אפילו לא התחתנתי...זה הרי לא יוריד ולו במעט מהכאב העצום שלך על הציפיה!!
ואת בבקשה אל תחליטי בשבילה איך היא צריכה להתמודד עם הקשיים שלה בחיים- כל אחד והשק שלו והכוחות שלו. אל תחנכי אותה.

הסבר נמק ופרט

רמב"ן על הפסוק

לכל את יש קשיים בהריון אבל נראה לי שאיך שהיא מדברת זה מעבר לנורמה .. תהיי חזקה ותטפלי בעצמך למענך ולמען העובר! ובאמת שנשמע שאת בכלל לא מעריכה את המתנה שאלוקים נתן לך.

גם לי היו תוקפות קשות בתחילת ההריון ...

היינו בתחילת הנישואים פתאום אני לא מכירה את עצמי והכול כואב ואני רוצה לישון ולא מתיחסת רגע לבית ורגע לבעלי...

וכשקמתי כבר זה היה כדי להקיא ...

ככה 4 חודשים

של מתח כי בעלי ממש לא הבין אותי אז..

של התיבשויות ובחילות

של הקאות

וחולשה איומה!

להגיד שזה לא היה שווה ... רק להודות לה'...!

אבל להגיד שזה לא היה קשה ולא היו דמעות ...

ולא היו רגעי משבר ומשפטים קשים אז זו טעות...

זה נורמלי והיום שאני אחרי ובעלי ואני מסתכלים לאחור ולומדים וצומחים ממנה...

אבל כן כשהינו בקושי זה היה נראה מכשול ענק שמערער לנו הכול....

והגבנו קשה על זה וזה היה נורמלי ביותר !!!

בסד

מוזמנת לאישי בחום.

גמלי היו קשייייים מטורפים על בעלי.. הוא לא הבין אותי התעצבן למה הבית בלאגן שיגע אותי ברמות שנפרדנו לחודש וגם הייתי בטוחה שאני הולכת לעשות הפלה.. אבל לא סיפרתי לאף אחד על הרצונות שלי כדי שלא ישפטו אותי. אז דבר ראשון ממש מצדיעה לך על הפתיחות. ואת לא רוצה לשמוע אבל זה האמת זה רק תקופה וזה עובר.!! ואל תפגעי מהתגובות הקודמות הם רשמו כך כי הזדעזעו מהסיטואציה כי אנשים לא רגילים לשמוע פתיחות כזאת...

אני אישית כל חברה שרק מספרת כמה טוב לה, מהממם, מתה על בעלה ו7 ילדיה ובחיים אין לה קושי.

אני פשוט בורחת ממנה כמו מאש.

לא רוצה חברות שקרניות.

משהיא שאומרת שהכל טוב לה, היא שקרנית!

ומי שאומרת שאין לה קשיים, זה או שהיא שקרנית או שהיא עוורת .

טוב לי בחיים מאד, ברמה האישית לא רואה שום קשיים.

ואין לי שום עניין לשקר לך- הרי גם ככה את לא מכירה אותי...

 

 

את רואה קושי מפרק. אני רואה אתגר בונה. זה ההבדל הקטן שהופך את החיים ל100% מאושרים. בהצלחה!

אני ממש לא רואה שקושי מפרק, אני גם בחיים לא אמרתי את זה.

לפעמים הוא סתם קושי (כי  זה  חשבונות שמים). לפעמים זה קושי בונה ולומדים ממנו.

אם למשל הילד שבר את הרגל ויש לו גבס, אז בטכנית זה קשה לסחוב ילד עם גבס על הידים וזה קשה  לקלח, לסחוב כמה קומות וכו, ברור שאפשר להגיד שיכל להיות יותר גרוע.. בכל אופן זה קשה...

לפעמים יש קשיים עם הילד , כמו בחינוך וכו' או בזוגיות ונבנים מיזה.

לפעמים גם לא נבנים מיזה, מעדיפים לשכוח, למחוק מהזכרון את הימים השחורים האלו.

לא מבינה מה הבעיה בזה? להגיד שיש דברים שאני מעדיפה לא לזכור? כי זה היו דברים רעים.

ב"ה מודים לה' על הכל. אבל כן  לפעמים יש תקופות יותר קשות מבחינה כלכלית, מבחינה נפשית, מבחינה גופנית.

וזה שאני יגיד שאין קשיים לא יהפוך את החיים ל100% מאושרים. זה לא תמיד רק תלוי בי. זה מכלול שלם.

 

תרשמי עם מה את מתמודדת ותנסה לטפל בהם אחד לאחד.

לא תאמיני אבל בחילות והקאות ניתן להפחית.

זוגיות- זו עבודה ממש קשה בטח בהריון ראשון שלא יודעים איך להכיל את השינוי הקיצוני הזה.

תלמדו ביחד מה זה הריון ובכלל תנסו כמה שאפשר להתמודד יחד עם תופעות ההריון ולא אחד נגד השני.

זוגיות זה עבודת מידות קשה מאוד על אחת כמה וכמה בהריון. אבל אין מנוס, להתמודד צריך.

 

נשמע שכרגע את צריכה פתרונות של להציל את המצב רק אל תשכחי אח"כ להתמודד עם העניין לעומק אחרת זה יחזור על עמצו במצבים כאלו...

ושבוע 13 זה יפה מאוד!

 

ולגבי הגישה שלך להריון- אני חושבת שלמילים יש כוח אז כדאי להיזהר בהם. זה לא יפתור את הבעיה, לדעתי זה רק יעצים את הקושי.

תנסי להיפתח ולקבל את ההיריון על כל הקשיים שהוא מביא איתו. מנסיון זה יותר עוזר מ'להילחם' בו פסיכולוגית.

ובאופן אישי- כל ההריון האחרון היה לי קשה לקבל אותו וכבר פחדתי שלא אוהב את התינוקת אבל החשש התבדה. אני מאוהבת בה קשות!!! ילדה מהממת שלא יכולה רגע בלעדיה...

 

גם לי תחילת ההיריון הייתה קשה, בחילות מטורפות וצרבות, עייפות אדירה, בית מבולגן וחוסר יכולת להריח את בעלי חודש-חודשיים אחרי החתונה, ועוד....

היו ימים שהיה לי ממש קשה עם ההיריון.

באיזשהו שלב הייתי צריכה לעשות טיפול דחוף שפחדתי שיכול לפגוע בתינוק, והייתה לי שבת שלמה להתלבט על זה (זה קרה ביום שישי וביום ראשון עשיתי את הטיפול). במשך השבת הבנתי שהקב"ה כנראה גרם לי להבין כמה בעצם אני ל א מוכנה לוותר על העובר הזה, בשום מצב.

ולמרות שההתחלה הייתה קשה, אני עכשיו בחודש תשיעי ומאחלת לכולן את החודש תשיעי הזה בכזו קלות יחסית! ב"ה רק מחכה שהוא ייצא כבר, בשמחה!!

אז מאחלת לך שתהיי חזקה, תעברי את השלב הקשה במהרה ותרגישי טוב!! ותלדי תינוק בריא ושלם.

 

חומצה פולית מונעת מומים בעוברים 

 ועוברים עם מומים נוטים לא לשרוד או להגיע חלילה אם צריך להפלה יזומה

יש עוד הרבה סיבות להפלות. בעיות גנטיות אצל אחד מבני הזוג או שניהם, קרישיות יתר בדם, חוסר בהורמון הריון וכד'. 

מחקרים הראו קשר בין חוסר בחומצה פולית לשכיחות מומים מסויימים בעמוד השדרה. אז דבר ראשון מדובר על חוסר בחומצה פולית מה שלא בהכרח יש לך. משרד הבריאות ממליץ לכל הנשים לקחת כדי לוודע שהנשים שיש להן חוסר לוקחות. דבר שני מדובר על מומים מאוד ספציפים בעמוד השדרה ולא על כל המומים באופן כללי. יש נטיה לחשוב על חומצה פולית בתור תרופת פלא שפותרת את כל הבעיות. הצרה היא שזה ממש לא נכון. אל תאשימי את עצמך בהפלה בגלל שלא לקחת! ואם זה ירגיע אותך את יכולה לעשות בדיקת דם פשוטה ולגלות אם בכלל יש לך חוסר.
* שלא ישתמע מדבריי שאין צורך לקחת חומצה פולית. יש לנהוג באחריות ולבדוק אם יש חוסרים ולקחת תוספים בהתאם להמלצת הרופאים.